אליסה בארון הצטיינה, ישראל עם ניצחון משכנע על שוודיה – סיקור מהאולם / תומר שנאן

קרדיט: איגוד הכדורסל

אחרי שני הפסדים ללטביה וניצחון על שוודיה בחוץ, נבחרת הנשים ממשיכה במסע ההכנה לקראת היורובאסקט שיתקיים בארץ בקיץ הקרוב. הערב (חמישי) אירחה הנבחרת את שוודיה למשחק הרביעי והאחרון במסגרת המוקדמות (בהן היא משתתפת לפרוטוקול בלבד), והשיגה ניצחון מרשים.

מהלך המשחק:

הנבחרת עלתה עם הרבה אנרגיות והציגה משחק שוטף בדחיפת הקהל ברבע הראשון כאשר בארון וכהן מובילות את החבורה של דרוקר ליתרון 4:12 מוקדם. שחקניות שוודיה ניסו למזער מעט נזקים והשיגו מספר עצירות בהגנה. אך לקראת סיום הרבע כהן התחממה פעם נוספת, ודאגה שהנבחרת תסיים אותו ביתרון 10:19.

דווקא אחרי הרבע המעולה של הנבחרת השחקניות של דרוקר איבדו את עצמן על הפרקט בתחילת הרבע השני. שחקניות שוודיה ניצלו את זה ובמשחק שמתבסס על מתפרצות מצד אחד ושמירה הדוקה מצד שני האורחת הצליחה לחזור לשוויון 21 אחרי ריצת 2:11. אליסה בארון וגילי אייזנר שמרו את הנבחרת בתמונה. ג'ני סימס עם מהלך מרשים הטעתה את ההגנה השוודית ומצאה את פליישר פנויה בצבע ללייאפ קל. את המחצית האורחת סגרה עם חטיפה שהובילה למתפרצת ולשתי קליעות עונשין אחרי ספק עבירה של עדן רוטברג, והקבוצות ירדו לחדרי ההלבשה ביתרון נקודה לשוודיה. 32:31.

קרדיט: איגוד הכדורסל

בארון פתחה את המחצית השנייה עם 5 נקודות רצופות, כאשר מנגד מספר עצירות הגנתיות תסכלו את שחקניות האורחת. כהן קלעה שלשה נוספת אחרי שניערה מעליה את השומרת שלה, ושתי נקודות נוספות של בארון העלו את הנבחרת ליתרון 34:41. זיפל עם שלשה ולייאפ של רוטברג מקנות להן נקודות ראשונות במשחק, ובארון עם 5 נקודות רצופות נוספות מעלה את הנבחרת ליתרון 11. עבירת תוקף של אמנדה זהאוי העניקה כדור אחרון לישראל, וסימס הפילה את השומרת שלה בדרך לסל ועבירה שקבע יתרון 40:54. איבוד נוסף של האורחת אחרי הוצאת כדור רעה והחטאה של כהן על הבאזר קבעו שהנבחרות יעלו ל-10 דקות אחרונות של כדורסל כשהנבחרת ביתרון 14.

אחרי דקות ארוכות ללא נקודות בין שתי הקבוצות רוטברג עם קליעה מחצי מרחק ובארון עם סל ועבירה אחרי חטיפה נהדרת הובילו את הנבחרת ליתרון 43:61. מאותו הרגע המשחק הפך לגארבג' טיים מתמשך, כאשר הילה קארש עלתה להופעת בכורה בנבחרת וקלעה שתי נקודות לפני סיום ההתמודדות. כיוף עלתה מהספסל גם כן ותרמה שתיים משלה, והמשחק נגמר בנצחון ישראלי. 57:71 בסיום.

קרדיט: איגוד הכדורסל

אליסה בארון הובילה את קלעיות ישראל עם 29 נק' באחוזים מעולים להן הוסיפה 11 ריב' ו-3 חט', אלכסנדרה כהן סיימה עם 15 נק' ו-6 ריב' וג'ני סימס תרמה 7 נק', 16 ריב', 8 אס' ו-2 חט'.

אצל שוודיה, אמנדה זהאוי סיימה עם 13 נק', 10 ריב', 2 חט' ו-3 חס', קלרה לנדקויסט הוסיפה 11 נק', 7 ריב', 3 אס' ו-2 חט' משלה.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. הסבים שלי הקימו יישובים בארץ ישראל.. אני מניח שיש הבדל. בנוסף, איני מכיר את פועלן של השלוש ומי שכן מכיר את זיקתן ופועלן בישראל מוזמן להאיר את עיניי

    1. אז רק עולים שמקימים קיבוצים בתיזאנחתוק מקבלים אצלך תעודת כשרות? גם הן, בדיוק כמו הסבים שלך, הגיעו מחו"ל והחליטו להיות חלק מהקולקטיב הישראלי. מי אתה שתחליט רם הן מספיק ישראליות או לא.

      1. מי אני? בן אדם
        מי אתה? תכתוב כמו בן אדם.
        ותפרט מי הן ומה בדיוק הופך אותן לחלק מהקולקטיב הישראלי במקום להתלהם בתגובה נאלחת ויהירה

        1. התגובה שלי בזויה ומזלזלת? זה אני שהנמכתי אותן ופקפקתי בשייכות שלהן למדינה מבלי לדעת דבר וחצי דבר עליהן, רק על סמך השמות הזרים שלהן? זה אני ששלפתי את הקיבוצניקיות של הסבים שלי כאיזו אסמכתה לישראליות אותנטית? זה אני שמציג את הקולקטיב הישראלי כאיזה מועדון סגור שמכניס רק את מי שסבל מספיק ו/או הקים יישובים וייבש ביצות? אין לי כוח להכנס לויכוח איתך אבל בוא נסגור שאנחנו לא חיים על פי אותו סולם ערכים.

      2. 'להישאר בישראל זו עוד לא החלטה סופית, אבל כל זמן שאני משחקת כאן – זה הדבר הנכון בשבילנו להיות פה. ברגע שהעונה תסתיים, נטוס לארה"ב ונהיה עם המשפחה שלי' (אליסה בראון)

        לסבים שלי לא היה מקום לחזור והם בחרו להיות כאן ולגדל את המשפחה עד יום מותם.
        איך אתה משווה בכלל ועוד כותב בגסות כזאת?

        1. כמה דמגוג אתה מ-1 ועד לקחת את המשפט הספציפי הזה מראיון שעוסק בנישואין שלה לישראלית אחרי הבאת ילד משותף ו-7 שנות משחק בארץ (לפני שנתיים, עכשיו זה כבר 9). פשוט מביך, בקטע אחר.

  2. מתאזרחות לא דוברות עברית – 116 דקות
    צבריות ששיחקו פה בליגות קטסל – ילדות – נערות – 84 דקות

    מצטער, לא מעניין.

    1. בסופו של יום הן בוחרות לייצג את ישראל ברחבי העולם. עם מגן דוד על החולצה, התקווה ברקע וכל מה שמתלווה לכך (כולל להתאמן ולשחק בישראל ביותר ממחצית משחקי הנבחרת). מביאות הרבה יותר כבוד למדינה מהמון "ישראלים צברים".

      1. אל תשלה את עצמך, המון מתאזרחים הגיעו לפה אך ורק בשביל להתפרנס מכדורסל – דבר שלא היה מתאפשר להם בשום מדינה אחרת. אם לא היו משחקים כדורסל בחיים לא היו דורכים בנתבג. מעדיף בכל יום נתון שחקן או שחקנית שגדלו והתחנכו פה מאשר שחקנים שבאו לעשות סיבוב ולחזור למדינה שממנה באו.

        1. אלכסנדרה כהן ואליסה בארון הגיעו לפני קצת פחות מתשע שנים, ג'ני סימס כאן כבר 5. הן השאירו הכל על הפרקט, הן עם מדים כחול לבן ובארון אפילו נשואה לישראלית ויש להן ילד

      2. "בוחרות לייצג את ישראל ברחבי העולם. עם מגן דוד על החולצה, התקווה ברקע וכל מה שמתלווה לכך (כולל להתאמן ולשחק בישראל ביותר ממחצית משחקי הנבחרת)".
        מה זה אומר בדיוק?

  3. אם יש לה תעודת זהות ישראלית,
    היא ישראלית.
    זה כזה פשוט.
    .
    זה שהיא לא נולדה כאן, לא משנה בכלום.
    גם ההורים שלי לא נולדו בארץ.
    מה שמשנה זה שכאן היא חיה,
    כאן מגדלת את משפחתה,
    וכאן משלמת מיסים
    (מגזרים שלמים לא יכולים לטעון טענה זו, למרות שנולדו בארץ).
    .
    תודה, תומר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט