כמו כל דבר בצה"ל, גם שחקני המייג'ור ליג בייסבול מתחלקים לשלוש: אלה שעוברים קריירה נורמלית, ב-2-3 קבוצות, אולי 4-5. אלה שמשתקעים במקום אחד ונשארים לאורך כל הדרך באותו הבית. לקבוצה הזו הוקדשה כתבה בתחילת החודש. ואלה מהצד השני של המתרס – שאוהבים לעבור כמה שיותר תחנות. להם נקדיש את הבסיס והשבת הנוכחיים.
אין ספק שבעיני ציבור האוהדים, הכבוד ניתן לשחקנים שלא עוברים קבוצה לאורך כל הקריירה. זה משדר רצינות, נאמנות, מקצוענות, זה ברור. אך מצד שני, קריירה של שחקן קצרה, וככל שתעבור יותר קבוצות, כך החווייה תגבר. ומעבר לזה, נחמד לגלות שאתה רצוי…
אנחנו בכתבה הזו נתרכז בעשירייה הראשונה – שחקנים ששיחקו ב-12-14 קבוצות לאורך הקריירה, פלוס כמה מעניינים ששיחקו ב-11 מועדונים (לא כולם). יש 22 שחקנים ששיחקו ב-11 קבוצות, ו-35 ששיחקו בעשר קבוצות. בולט לעין, אך מחוץ לרשימה הוא ג'ון בארנס (לא זה מליברפול), ששיחק בין 1922 ל-1931 בעשר קבוצות שונות, כולן מאותה הליגה – נגרו נשיונל ליג. סדר העשירייה הפותחת לפי שנת משחק בכורה בליגה.
לפני הכל, נספר על כמה שחקני נגרו ליגס שנמצאים בצמרת הרשימה. שם, בעיקר בשל סגירת ופתיחת הליגות חדשות לבקרים, שחקנים החליפו לא מעט קבוצות במהלך הקריירה. יש לנו את הארי ג'פריס (Harry Jeffries), ששיחק ב-12 קבוצות, עם שמות כמו שיקגו ג'איינטס, שיקגו אמריקן ג'איינטס וקליבלנד טייט סטארס.
יש את מאק אגלסטון (Mack Eggleston), שעבר גם הוא ב-12 תחנות, סטייל דטרויט סטארס, קולומבוס באקייז ואינדיאנפוליס איי.בי.סיס. היה גם את ווילי גיזנטיינר (Willie gisentaner), שבין 12 המועדונים בהם שיחק אפשר למצוא את קיובן סטארס איסט, לואיוויל בלאק קאפס, לואיוויל ווייט סוקס ונאשוויל אליט ג'איינטס.
אך מעל כל אלה התעלה על עצמו רוזוולט דייויס (Roosevelt Davis), שעבר לא פחות מ-13 תחנות עם שמות דומים לחבריו. עוד "עילוי" היה התופס קלארנס "ספוני" פאלם (Clarence Palm), שאמנם שיחק "רק" ב-12 קבוצות, אך עבר 16 פעמים מקבוצה אחת לשניה, כך שהוא כנראה חתום על הכי הרבה העברות.
ג'ו גרהארדט, Joe Gerhardt
תפקיד: בסיס שני
קבוצות: 11
וושינגטון בלו לגס, בולטימור קנארייז, ניו יורק מיוטואלס, לואיוויל גרייס, סינסינטי רדס, דטרויט וולברינס, לואיוויל אקליפס, ניו יורק ג'איינטס, ניו יורק מטרופוליטנס, ברוקלין גלדיאטורס, סיינט לואיס בראונס, לואיוויל קולונס.
משחק ראשון: ב-1 בספטמבר 1873
משחק אחרון: ב-29 באפריל 1891
רק על השמות המשעשעים החבר הזה צריך להיות ברשימה. מדובר בנציג הוותיק ביותר בחבורה, אך כנראה מהפחות מוכשרים שבה. ממוצע חבטות 227. לא ממש עשה רושם כנראה…
דיקון מגוואייר, Deacon McGuire
תפקיד: תופס
קבוצות: 11
טולדו בלו סטוקינגס, דטרויט וולברינס, פילדלפיה קוואקרס, קליבלנד בלוז, רוצ'סטר ברונקוס, וושינגטון סטייטסמן, ברוקלין סופרבאס, דטרויט טייגרס, ניו יורק היילנדרס, בוסטון אמריקנס, קליבלנד נאפס
משחק ראשון: ב-21 ביוני 1884
משחק אחרון: ב-18 במאי 1912
נחשב לאחד הקאצ'רים הגדולים בתקופתו, בעיקר הגנתית, אם כי חבט 278.. מחזיק עד היום בשיא מייג'ורס – 1,459 רצים שהוא תפס מנסים לגנוב.
גאס וויינג, Gus Weyhing
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 11
פילדלפיה את'לטיקס, ברוקלין וורד'ס וונדרס, פילדלפיה פיליס, פיטסבורג פיירטס, לואיוויל קולונלס, וושינגטון סנאטורס, סיינט לואיס קארדינלס, ברוקלין סופרבאס, קליבלנד בלוז, סינסינטי רדס.
משחק ראשון: ב-2 במאי 1887
משחק אחרון: ב-21 באוגוסט 1901
כנראה היה צבעוני במיוחד, זרק No Hitter ב-1888, רשם שבע עונות של 20 ניצחונות ומעלה, מחזיק עד היום בשיא – פגע 277 פעמים בשחקנים.
מייק מורגן, Mike Morgan
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 12
את'לטיקס, יאנקיז, בלו ג'ייז, מארינרס, אוריולס, דודג'רס, קאבס, קארדינלס, רדס, טווינס, ריינג'רס, דיבאקס.
משחק ראשון: ב-11 ביוני 1978
משחק אחרון: ב-2 בספטמבר 2002
האיש, שכונה על ידי חבריו לקבוצות The Nomad, "הנווד", בשל נטייתו להחליף קבוצות, החזיק בשיא עם 12 כאלה עד שדוטל עקף אותו. בתחנתו האחרונה הוא הספיק לזכות באליפות עם אריזונה, ולהשתתף באול סטאר ב-1991 כששיחק במדי הדודג'רס. מורגן הוא אחד מ-29 שחקנים ששיחקו בארבעה עשורים שונים. אחד משני שחקנים בודדים שלבש 11 מספרים שונים במהלך הקריירה (השני – הנרי בלאנקו, ששיחק ב-11 קבוצות).
טוד זיל, Todd Zeile
תפקיד: בסיס שלישי
קבוצות: 11
קארדינלס, קאבס, פיליס, אוריולס, דודג'רס, מארלינס, ריינג'רס, מטס, רוקיז, יאנקיז, אקספוז
משחק ראשון: ב-18 באוגוסט 1989
משחק אחרון: ב-3 באוקטובר 2004
עד היום אפשר ליהנות מפרשנותו של זיל במשחק המטס ב-SNY. מעבר ל-253 ההום ראנס שהעיף, זיל, חובב משחק (מסוג אחר), לקח חלק בשני פרקים בסדרה הקומית "מלך השכונה", וב-SNL. אשתו הראשונה היתה ג'וליאן מקנאמרה, המתעמלת האמריקנית הראשונה שזכתה לציון המושלם 10 במשחקים האולימפיים.
קני לופטון, Kenny Lofton
תפקיד: סנטר פילדר
קבוצות: 11
אסטרוז, אינדיאנס, ברייבס, ווייט סוקס, ג'איינטס, פיירטס, קאבס, יאנקיז, פיליס, דודג'רס, ריינג'רס.
משחק ראשון: ב-14 בספטמבר 1991
משחק אחרון: ב-29 בספטמבר 2007
מהחשקנים המהירים בדורו, רשם 622 בסיסים גנובים בקריירה. הגיע פעמיים לוורלד סירייס, אך לא זכה. ארבע זכיות בכפפת הזהב, הקבוצה החידה במדיה שיחק למעלה מעונה אחת היתה קליבלנד.
רויס קלייטון, Royce Clayton
תפקיד: שורט סטופ
קבוצות: 11
ג'איינטס, קארדינלס, ריינג'רס, ווייט סוקס, ברוורס, רוקיז, דיבאקס, נשיונלס, רדס, בלו ג'ייז ורד סוקס
משחק ראשון: ב-20 בספטמבר 1991
משחק אחרון: ב-30 בספטמבר 2007
קלייטון היה שורט סטופ לא רע, עם ממוצע חבטות 258. ו-110 הום ראנס, אך הוא כיכב גם מחוץ למגרש. רויס שיחק את מיגל טהאדה בסרט מאניבול, ובסרט The Rookie, סיפור חייו של ג'ים מוריס, דמותו מופיעה כשמוריס פוסל אותו. קלייטון היה על הסט, מסייע מהצד.
מיגל באטיסטה, Miguel Batista
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 11
פיירטס, מארלינס, קאבס, אקספוז, רויאלס, דיבאקס, בלו ג'ייז, מארינרס, נשיונלס, קארדינלס, מטס, ברייבס.
משחק ראשון: ב-11 באפריל 1992
משחק אחרון: ב-11 בספטמבר 2012
לקח חלק משמעותי באליפות של אריזונה ב-2001, כמו עוד כמה חברים ברשימה הזו. באטיסטה חובב כתיבה ושירה, הוציא שני ספרים: ספר שירה בספרדית בשם Sentimientos En Blanco y Negro, או "רגשות בשחור ולבן" בעברית, וספר מתח בשם Through The Eyes Of The Law.
מאט סטיירס, Matt Stairs
תפקיד: אאוטפילד, בסיס ראשון
קבוצות: 12
אקספוז, רד סוקס, את'לטיקס, קאבס, ברוורס, פיירטס, רויאלס, ריינג'רס, טייגרס, בלו ג'ייז, פיליס, פאדרס, נשיונלס.
משחק ראשון: ב-29 במאי 1992
משחק אחרון: ב-22 ביולי 2011
אם תספרו טוב, תגלו שסטיירס שיחק ב-13 קבוצות, אך ב-12 מועדונים, כיוון שהאקספוז והנשיונלס הן אותו המועדון. סטיירס מחזיק עד היום בשיא לפוזישן פלייר, כשכל אלה שעקפו אותו היו פיצ'רים. הוא מחזיק בשיא נוסף – 23 פינץ' היט הום ראנס, כשסך ההום ראנס שלו בקריירה עומד על 265, בהחלט לא רע. חבר בהיכל התהילה הקנדי.
רון וילון, Ron Villone
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 12
מארינרס, פאדרס, ברוורס, אינדיאנס, רדס, רוקיז, אסטרוז, פיירטס, מארלינס, יאנקיז, קארדינלס, נשיונלס.
משחק ראשון: ב-28 באפריל 1995
משחק אחרון: ב-4 באוקטובר 2009
וילון היה רליבר לפטי שהחל את הקריירה בסיאטל, ומאז ועד שהגיע לתחנה האחרונה, בוושינגטון, הוא היה מקסימום שתי עונות באותה הקבוצה, תופעה די נפוצה אצל רליברים. שמו נכלל ב-"דו"ח מיצ'ל", שעסק בשחקנים שהשתמשו בחומרים אסורים. אשתו, אגב, השתתפה בתכנית הריאליטי Baseball Wives, שראתה אור עונה אחת בלבד.
ברטולו קולון, Bartolo Colon
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 11
אינדיאנס, אקספוז, ווייט סוקס, איינג'לס, רד סוקס, יאנקיז, את'לטיקס, מטס, ברייבס, טווינס, ריינג'רס
משחק ראשון: ב-4 באפריל 1997
משחק אחרון: ב-22 בספטמבר 2018 (כשהוא בן 45)
אגדה. ה-"ביג סקסי" היה מהפיצ'רים הבולטים ביותר בדורו, זכה בסיי יאנג ב-2005, ארבע הופעות באול סטאר, והום ראן אחד בלתי נשכח במדי המטס.
אוקטביו דוטל, Octavio Dotel
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 13
מטס, אסטרוז, את'לטיקס, יאנקיז, רויאלס, ברייבס, ווייט סוקס, פיירטס, דודג'רס, רוקיז, בלו ג'ייז, קארדינלס, טייגרס.
משחק ראשון: ב-26 ביוני 1999
משחק אחרון: ב-19 באפריל 2013
לאורך לא מעט שנים דוטל נחשב לאחד הרליברים הטובים בליגה. 109 שמירות, ERA של 3.78 ו-1,143 סטרייק אאוטס אתה לא משיג במקרה. לדוטל יש אליפות אחת, עם הקארדס ב-2011, והיה חלק מ-No Hitter קבוצתי במדי האסטרוז ב-2003.
פרננדו רודני, Fernando Rodney
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 11
טייגרס, איינג'לס, רייז, מארינרס, קאבס, פאדרס, מארלינס, דיבאקס, טווינס, את'לטיקס, נשיונלס
משחק ראשון: ב-4 במאי 2002
משחק אחרון: ב-26 באוקטובר 2019
עדיין לא פרש רשמית, אך לא משחק במייג'ורס מאז הקורונה. למעט עונת 2015 במדי הקאבס, בכל התחנות שלו לבש את אותו המספר – 56. הקטור רונדון תפס לו את ה-56 ב-2015, לכן נאלץ לעבור ל-57 לעונה אחת. זכה באליפות ב-2019, בקאמבק של השנה ב-2012, ובזהב עם נבחרת הדומיניקן באליפות העולם של 2013.
אדווין ג'קסון, Edwin Jackson
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 14
דודג'רס, דוויל רייז / רייז, טייגרס, דיבאקס, ווייט סוקס, קארדינלס, נשיונלס, קאבס, ברייבס, מארלינס, פאדרס, אוריולס, את'לטיקס, בלו ג'ייז.
משחק ראשון: ב-9 בספטמבר 2003
משחק אחרון: ב-28 בספטמבר 2019
אין ספק, זהו המלך של "בסיס פתוח". לעבור בקריירה של 17 עונות 14 קבוצות, זה הישג יוצא דופן. כשבטייגרס ובנשיונלס הוא עובר פעמיים, ובטמפה ביי הוא מחליף עם הקבוצה שם מדוויל רייז לרייז, אז אולי זה בכלל 15? קריירה של 107 ניצחונות, ERA של 4.78 ואליפות אחת, במדי סיינט לואיס ב-2011, ביחד עם דוטל. אה, ומדליית כסף במדי ארה"ב בטוקיו 2020. ואולי מעל לכל – זרק No Hitter במדי אריזונה ב-2010.
ריץ' היל, Rich Hill
תפקיד: פיצ'ר
קבוצות: 11
קאבס, אוריולס, רד סוקס, אינדיאנס, איינג'לס, יאנקיז, את'לטיקס, דודג'רס, טווינס, רייז, מטס
משחק ראשון: ב-15 ביוני 2005
השחקן הפעיל היחיד ברשימה, ולכן אין לדעת היכן יסיים אותה. זכה שלוש פעמים בתואר פיצ'ר החודש, רשם 85 ניצחונות עם ERA של 3.85.
ארז
23 דצמ 2022 13:32:04כל הכבוד על עבודת התחקיר, מקווה שנהנית כמו שאני נהנה לקרוא.
ריץ׳ היל, זקנתו תעמוד לנו, עדיין מחפש קבוצה, בינתיים קיבל הצעות מהאוריולס והאיינג׳לס, אבל גם מהריינג׳רס, שזו תחנה שתקח אותו ל12 הנכסף.
את ברטולו כמובן שאין צורך להציג, אבל אין ספק שמדובר באחת הדמויות היותר צבעוניות שחווינו בעשור האחרון. מי שיראה תמונות שלו מתחילת הקריירה לא יאמין איך הוא הפך מנער צנום לבלון חביב. אבל צריך לזכור שלא עושים קריירה של 20 שנה מלהיות קוריוז, האיש היה זורק מעולה, יציב ובתקופות מסויימות גם קטלני. הוא שיחק בעיקר באמריקן ליג ככה שחוסר היכולת שלו לחבוט בכדור שנגרם עקב הסווינג המזעזע שלו לא ממש הפריע לו. ההומראן ההוא המפורסם היה גם ההיט הראשון שלו לאותה עונה, הראן והRBI היחידים שלו בקריירה שהסתכמה ב25 היטס (4 דאבלים!), 15 מהם במטס. הסווינג שלו היה כל כך איום ונורא שהוא לרוב הסתיים בכך שהקסדה עפה מראשו מרוב תנופה. אחרי שב2019 אף קבוצה לא החתימה אותו, הלך ברטולו למקסיקו ושיחק שמה, סוג של, בשני מועדונים מקומיים ואז סופית פרש מבייסבול.
אור
23 דצמ 2022 15:00:11תודה יוני, אף פעם לא משעמם איתך
מנחם לס
23 דצמ 2022 15:14:51נהדר. כל הכבוד על הראש הפורה.
תחשבו מה זה לעבור 10צ פעמים, עם אשה וילדים: דירה חדשה, בתי ספר חדשים, אווירה שונה, מזג אוויר שונה, שכנים חדשים, חברים חדשים, הכרת דרכים חדשות וחנויות חדשות. ולא פעם או פעמיים. 10 פעמים!!! 14 פעמים!!! טרוף ממשח
מנחם לס
23 דצמ 2022 15:18:02אם אני לא טועה אז בטיסטה היה גם מין סופר ומשורר
מנחם לס
23 דצמ 2022 15:19:39עכשעו ראיתי שכתבת על בטיסטה הסופר ומשורר. סורי