הארכה, סל ניצחון, ימי הולדת ואירועים היסטוריים בסיקור משחקי שני / דובי עופר

בוקר נר שלישי של חנוכה אצלנו, ומעבר לים בNBA תשעה משחקים, בהם שפע אירועים מרתקים. מוזמנים לקרוא וליהנות.

קליבלנד קבאלירס (11-21) 122 – יוטה ג'אז (16-17) 99

דונובן מיטשל אירח הלילה את האקסית בביתו החדש בקליבלנד. כשלצדו הקבוצה הביתית בליגה, לא נזקק ספידא ליותר מ-23 דקות על המגרש כדי שהקאבס המקומיים ירשמו ניצחון מספר 15 ברוקט מורטגייג' פילדהאוס, מול שני הפסדים בלבד מתחילת העונה.

המארחים פתחו יתרון קל ברבע הראשון, הגדילו ל-17 ברבע השני, ולקראת המחצית גארלנד קובע בשלשה 44-62, יתרון ח"י ואיתן. המגמה נותרה גם ברבע השלישי, יתרון הקאבס צומח לאט אך בהתמדה, ואת הרבע המכריע מיטשל רואה מהספסל, מחכה שייגמר כבר כדי שיוכל לברך את הצעירים שלובשים היום את מדי הג'אז במקומו, להתחבק עם האקסים קונלי וקלרקסון, וללכת להתכונן למשחק הבא. 99-122, קאבס, בסיום, האיחוד המרגש הפך לעוד משחק בשורה של 82 משחקים.

מיטשל עם 23 הוביל את המנצחים, אוסמן עלה מהספסל עם 6-5 מחוץ לקשת ל-22, וג'ארט אלן עם 20 נק', 11 קרשים ו-3 חסימות התייחס למשחק ברצינות. 15 שלשות ב-58% הקלו על המנצחים משחק שהיה מראש קל לפיתרון.

לאורי מרקאנן קלע 24 כדי להראות לקאבס שהכל טוב לו גם ביוטה, קלארקסון הוסיף 23, ושאר הג'אז תרמו כל אחד קצת, וכמעט הגיעו למאה נקודות משותפות.

פילדלפיה 76' (12-17) 104 – טורונטו ראפטורס (18-13) 101 (בהארכה, הייתם מאמינים?)

משחקים בין הסיקסרס לראפטורס מתרחשים כמה וכמה פעמים מדי עונה, אבל איכשהו תמיד יש תחושת נקמה זוטא של אמביד ושות' על הסל ההוא של השחקן שכבר לא כאן, שהדיח את הסיקסרס בדרך לאליפות היחידה של הקנדים. הלילה הראפטור הראשי היה סיאקאם, שאז דווקא היה פצוע. 38 נק', 15 ריב', 6 אס' וכל הזיעה שהצליח להגיר על פארקט הוולס פארגו ארינה היו תרומתו של הקמרוני למאמץ הקבוצתי. לצערו, ממול ניצב קמרוני אחר, וסביבו קבוצה שהייתה רק קצת פחות גרועה הפעם.

5 שניות לסיום המועד החוקי סיאקאם מדייק מקרוב וקובע שיוויון 99. אמביד מחטיא על האפסים ניסיון משלוש לניצחון, ובהארכה בצורת מתמשכת, לפני שטוביאס האריס מקבל מהארדן וצולף שלשה, 101-104. שתיים ורבע הדקות שנותרו הן לא מספיק במשחק הזה כדי לקלוע אפילו נקודה אחת. 101-104 היא גם תוצאת הסיום. הראפטורס המידרדרים מפסידים בפעם השישית ברצף, הסיקסרס פותחים עם חיוך רצף של שבעה משחקי בית.

"הקמרוני האחר", ג'ואל אמביד, קולע 28, קוטף 11 ומוסר 4, האריס מוסיף 21, כולל אותה שלשת ניצחון, והארדן משחק 42 דקות, כמו שני חבריו הנ"ל, ומסיים אותן ברגוע עם 14 נק', 8 אס' ו-7 ריב'.

עבור האורחים סיאקאם עם אותן 38 היה היחיד שבאמת הופיע, כשאנונובי ובושה עם 13 נק' כ"א הם היחידים שמראים ניצוצות כדורסל. ואנווליט החריב לוחות עם 15-3 לבנים ל-9 נק'.

ניו אורלינס פליקנס (12-18) 119 – מילווקי באקס (8-22) 128

219 שנים בדיוק אחרי שניו אורלינס נמסרה בצורה מסודרת ועל פי חוזה מצרפת לידי ארצות הברית, אירחו הפליקנס בביתם דווקא יווני. אז יאניס אמנם היה האס בחפיסה עם 42 נק' מול הטוען הצעיר אך המוצק להפליא לכתר, אבל בסיום, כשהמקומיים התקרבו ואיימו לבצע הפיכה בשלטון האורחים, היה זה דווקא אמריקאי אסלי, יפה בלורית ותואר שנולד בל.א. ולמד בסטאנפורד, שעשה את אותן פעולות שמבטיחות ניצחון. ומעשה שהיה כך היה.

הבאקס האורחים הובילו בהפרשים משתנים כמעט מתחילת המשחק. השקנאים המקומיים פרפרו בכנפיים, נקשו במקורים ונשארו קרובים משך רוב המחצית הראשונה, לפני שהאיילים מוויסקונסין פתחו בשעטה, ובהובלת שחקני המשנה דווקא פתחו יתרון 15, 83-98, עם שתי דקות לסיום הרבע השלישי.

המארחים לא מוותרים, מק'קולום וציון מחזירים את הצבע ללחיים המקומיות, ו-3:25 לסיום השני מוצא את הראשון, והגארד הוותיק מצמק לארבע, 112-116. 2:34 לסיום, עבירה. יאניס מדייק רק פעם אחת מהמקום שהוא הכי מתעב במגרש, ואז ציון לוקח את הכדור והאחריות ונכנס מלוא X קילוגרמיו למעבה היער. ביג מיסטייק. לופז הוא יפה הבלורית הקליפורני מלמעלה, והוא גם שבע פוטר והחוסם מספר אחד בליגה. אז הוא חוסם. כדור לפה כדור לשם, ריבאונדים, בלאגן החטאות…. מקולום פוגע… 1:32, 114-117…. הולידיי משלוש, בום. 114-120. אלווראדו מחטיא, לופז טס למתפרצת כדי להצדיק את חצי הפסקה שקיבל למעלה, ליי אפ, 114-122. דקה לסיום. פרקטיקלי נגמר. לופז עוד מוסיף צמד מהקו, ואז קורים עוד כמה דברים קטנים, אבל במקביל קורה מה שקורה באוקלהומה שעוד רגע נשוחח עליו, ובסיום נפרדים בלחיצת יד, 119-128, באקס. הפליקאנס מפסידים בפעם הרביעית ברציפות, יאניס, לופז אנד קו' תוקעים בעוד אינטש את הדגל עם ראש האייל בפסגת המזרח.

יאניס עם 42 נק' הוא התשובה לחיים ליקום ולכל השאר, לופז מסמיק 30 פעם מהמחמאות ותשומת הלב שהרעפנו עליו, וג'רו הולידיי מוחא כפיים 18 פעם ומפנק את החברים 11 פעם לרגל יום חגה של ניו אורלינס.

בצד הפליקאנס של הדברים הולך לאיבוד משחק ענק של ג'ונאס וי, שמול יאניס ולופז קולע לא פחות מ-37 נק', כולל 10-7 מחוץ לקשת, קולט 18 ריב' ומוסר 5 אס'. מקולום עם 31 נק', 9 אס' ו-8 ריב' עושה לצדו ככל יכולתו, אבל 18, 7, 7 של ציון הם B+ בלבד ולא מספיקים לניצחון. הפליקאנס מחליקים למקום הרביעי במערב, אחרי שכבר נשמו אוויר פסגות.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (18-13) 123 – פורטלנד טרייל בלייזרס (14-17) 121

ואגב אוויר פסגות, זוכרים שהבלייזרס הפתיעו את כולם ולרגע הובילו את המערב? אז במציאות של היום המרחק בין המקום הראשון לשביעי בדיוויז'ן הוא שלושה משחקים בלבד, כל שנדרש הוא רצף פחות טוב, ולילארד והחברים מוצאים את עצמם במקום שמוביל לפליי אין. הלילה האורחים היו 'ככה' קרובים לניצחון, אחרי משחק צמוד להפליא, אבל בסיום, על האפסים, זה היה גילגוס אלכסנדר ששא"ג.

ולמעשה משחק המילים היפהפה הזה הוא הוא מה שהוציא אותי מהמיטה לכתוב, ולא הכלבה הארורה שנבחה על מטאור חולף או מחשבה מקרית של חתול במרחק חמישה רחובות. מייז שלי, את זוכה לחיות בוקר נוסף.

אז כמו שנרמז למעלה, לפני שעברנו לדבר על מטאורים, חתולים וכלבה אחת בת כלבה, הבלייזרס והת'אנדר רצו כמעט כל המשחק אף לאף, פעם זו מקדימה במעט ופעם האחרת, והנה סיימונס צולף שלשה ליתרון 5, 4:07 לסיום, ואז שא"ג במשחק מצוין משווה, וזיג, ואז זג, וזה מהקו וההוא מחטיא ואז לילארד, 3 שניות לסיום, באנג! שוויון 121… הארכה? לא לא, לא הפעם.

הרוקי ג'יילן וויליאמס על הוצאת החוץ המוצלחת, גילגוס אלכסנדר על ההטעייה מול ווינסלואו, ואז מקו הבסיס… וכל שנשאר זה הרבה חיבוקים וחיוכים מקומיים, 121-123, והת'אנדר נצמדים לחצי משחק בלבד מאחורי הלייקרס.

גילגוס אלכסנדר עם 35 רעם הכי חזק עוד לפני סל הניצחון, ויחד איתו עוד שישה ת'אנדרז בספרות כפולות מראים עבודה קבוצתית מהי. ג'יילן וויליאמס ודורט עם 13 לראש ו-וויגינס, ארון, וקנריך וויליאמס ומוסקאלה מהספסל עם 12 כ"א היו הצוות הכי מסייע שאפשר.

לילארד וג'רמי גראנט, עם 28 ו-26 בהתאמה, משכו את הבלייזרס ממש עד השוקת, אבל חסרו גרוש אחד ללירה כדי לשתות ממנה באמת.

יוסטון רוקטס (21-9) 105 – סן אנטוניו ספרס (20-10) 124

הספרס לא נסעו רחוק מדי מהבית, 200 מייל פחות או יותר, כדי לקחת חלק מנצח בדרבי של טקסס, המשחק בין שתי הקבוצות שנושאות על כתפיהן את המערב כולו. מחצית ראשונה עם האורחים ביתרון קל , המארחים משמיעים קולות של אולי בעצם לא בא לנו וומבניאמה, ואז ברבע השלישי, משוויון 68, הספרס מתחילים לרוץ ולרוץ ולרוץ…. וכשדאגי מקדרמוט צולף מחוץ לקשת לפלוס 29, 76-97, הפלומבה נסגרת סופית. ה-W נארז יפה וחוזר עם האורחים לסן אנטוניו. מה הם יעשו איתו כשיגיעו? לפופ הפתרונים. בסיום 105-124, ספרס, וכולם הולכים הביתה מרוצים.

ואסל עם 26 היה הדורבן הכי מחודד במגף, ועוד שישה דורבנות בספרות כפולות התאכזרו לצלעות המארחים. מקדרמוט עם 16 והרוקי בראנהם עם 14 היו בראשם. 34-17 היו חמישים האחוזים שלכם לשלוש הלילה, ותודה על מחיאות הכפיים.

אצל הרוקטס השמחים עצובים עם הפסד שלישי ברצף, הסופמור הטורקי שנגון הוביל עם 22 ו… וואלה, די זהו בעצם. פורטר ג'וניור קלע 15 וגרין 13, אבל באחוזים כל כך רעים שהם אפילו לא סיפרו לאמא שהיה משחק.

מינסוטה טימברוולבס (15-16) 116 – דאלאס מאבריקס (16-15) 106

לילה אחרי ששחטו שור עם 150 נקודות טבין ותקילין, כלומר טובים ושקולים אם תהיתם למקור הביטוי, והכוונה כמובן למטבעות, שקלי כסף, עוברים לסוחר, אירחו הוולבס בביתם את המאבס, וניצחו שוב. הלילה הם הסתדרו גם ללא רודי גובר, נוסף על טאונס החסר מזה זמן.

המאבס, ששיחקו בלי טימי הארדוויי ג'וניור, ג'וש גרין, קליבר ודווייט פאוול, עוד הובילו במחצית הראשונה, אבל לקראת ההפסקה התחילו המאגרים לאזול, לוקה הפצוע ממילא התחיל לזייף, והזאבים כמו זאבים, הסתערו על הסוס ההולך ונחלש.

ריצת 5-18 הפכה את העסק לפלוס 13 לטובת המארחים, 44-57, ומשם הזאבים לא הביטו לאחור. וברבע השלישי, בפיגור 17, דונצ'יץ' לא קיבל את השריקה שרצה.

אז לוקה וקיד ירדו לדסקס הופס בחדר ההלבשה, פיני סמית הצטרף אליהם עם פציעה, ועוזר המאמן ג'ארד דאדלי התחיל לשאול את עצמו מתי הוא עצמו ייקרא אל הדגל. המארחים הבינו את הרמז, הורידו את הרגל מהדוושה, והמחזה של ג'ארד דאדלי בג'רזי נחסך מאיתנו זמנית. בסיום 106-116 סולידי לטובת הטימברוולבס, שעם ארבעה משחקים בלבד מאחורי ממפיס בראש המערב, ואחרי שלושה ניצחונות רצופים, רואים מרחוק איך נראית הפסגה ביום בהיר. אבל אנחנו מקדימים כאן את המאוחר.

נאז ריד נכנס היטב לנעלי הגבוהים החסרים עם 27 נק' ו-13 ריב', וחלק את עמדת זאב האלפא עם אדוארדס, שקלע וקלט את אותם מספרים, אבל גם מסר 9 פעמים. תחליטו אתם מי מקבל את הווידאו בסיום במשחק. נוול עלה מהספסל היטב עם 18ואוסטין ריברס עלה בחמישייה עם 16 נק'.

דינווידי הוביל את המפסידים עם 20 ודונצ'יץ' הספיק לקלוע 19 באחוזים רעים, למסור 7 ולקלוט שישה כדורים חוזרים. המאבס נסוגים למקום העשירי במערב, עם הווריירס כרוכים צמודים על עקביהם.

פניקס סאנס (12-19) 130 – לוס אנג'לס לייקרס (17-13) 104

לילה אחרי שביאסו קשות בביתם את הוויזארדס, הגיעו הלייקרס לאריזונה עם הרכב טלאי טלאים, ללא דייויס, ווסטברוק ולברון, וקיבלו בראש בהתאם, למרות שבצד השני דווין בוקר לקח לו לילה על אזרחי. בהיעדרו, לקח כריס פול את ההגה. הרבע הראשון הסתיים 24-38, ואיתו העניין במשחק, שהיה מועט מלכתחילה. הסאנס המשיכו לרוץ באותו כיוון, הלייקרס התנהלו מאחור לאיטם, וכשהתפזר האבק והסדרנים העירו את המאחרים בנשף ושילחו אותם לבתיהם, התברר ש-104-130 היא התוצאה הסופית.

CP3 זרח הכי חזק במשחק ובכלל העונה עם 28 נק' ושמונה בונבונים לחברים, אייטון קלע 21 וקלט 11 ואפילו הרשה לעצמו שלשה, ברידג'ס תרם 20 וטורי קרייג קלע 17, קטף 8 ומסר 4 ביום הולדתו ה-32. ומכאן אנחנו מוסרים איחולים.

בצד השני שרודר ניצל את הוואקום כדי לקלוע 30 וקנדריק נאן עלה מהספסל עם 17. הלייקרס מסרו במשחק לא פחות ולא יותר מ-13 אסיסטים. י"ג, בר מצווש, וסתם מספר גרוע כשמדובר בשיתוף הכדור.

סקרמנטו קינגס (13-16) 119 – שארלוט הורנטס (21-8) 125

ההורנטס הפסידו שמונה משחקים ברצף ואז הגיעו לסקרמנטו וקלקלו לדיארון פוקס את חגיגות יום ההולדת. פוקס, כמו קיליאן אמבפה, חוגג היום 25 ומאוד רצה לכתוב על העוגה "שלושה ניצחונות רצופים", אבל לקבוצה האומללה מהמקום האחרון במזרח היו תכניות אחרות.

ההורנטס, מאחורי משחק מצוין של לאמלו בול ואוברה, פתחו שוב ושוב יתרונות קטנים, בזמן שהקינגס, עם פוקס בראשם מצמצמים ומשווים כל פעם מחדש. 5:13 לסיום הרוקי קיגן מארי מצמק בשלשה ל-107-109 מינימלי, והתקווה חוזרת ללבבות, אם להיות מליציים לרגל האירוע, אבל אז לאמלו צועק לפוקס היי, שכחת לפתוח את המתנה האחרונה.

אומר וצולף שלשה, אומר ומוצא את פלאמלי בדאנק…. ואוברה עושה 109-118, עם 2:48 לבאזר, לפני שפוקס אוזר כוחות אחרונים ויוצא לריצת 0-7 אישית. 1:24, 116-118…. מהפך? אה…. לא. הזקן הנאמן גורדון הייווארד קולע, פוקס מחטיא, אוברה קר רוח מהקו, ומהכא להתם זה כבר 116-122…. פוקס לא מוותר וקולע עוד שלוש, אבל בסיום מאלדון הצרפתי מחזיר אותנו למסירת ניו אורלינס מצרפת לארצות הברית, מדייק מהקו וחותם ניצחון של האורחים, 119-125.

אוברה עם 31 בראש הלהק, לאמלו הצרעה המסייעת עם 23 נק', 12 ריב' ו-5 אס', והייווארד שלא נס ליחו אלא רק נפצע חדשות לבקרים מוסיף 19.

בצד המפסיד פוקס עושה הכל עם 37 נקודות, אבל לצידו מוצא רק את דומנטאס סבוניס, שכל כך רצה לציין יומולדת 54 58, ותודה לאברי, לאבא ארווידאס, ולרגל האירוע קלע 27 והדף ודחף ומשך וקלט לא פחות מ-23 ריבאונדים ענקיים, אבל מכל הקרשים שאסף נשאר בסוף רק עם חרס בידו.

אטלנטה הוקס (15-16) 126 – אורלנדו מג'יק (21-11) 125

מבוכה חסרת תקדים עם משחק שנשמט מהסיקור המקורי, וכבר התכנסה ועדת חקירה לבדוק את המחדל.

רצף ששת הניצחונות הרצופים של המג'יק נקטע באטלנטה, אחרי משחק שבו פיגרו כמעט מתחילתו. בשלוש הדקות האחרונות, מפיגור 112-124, המג'יק בהנהגת מרקל פולץ יוצאים למתקפת נגד חסרת מעצורים, רודפים משיגים וכמעט מחלקים שלל, כששלוש שניות לסיום פולץ קובע יתרון נקודה לאורחים! ריצת 0-13, 124-125…. ניצחון דרמטי של המג'יק?? הרצף נמשך??! מאריי עולה לזריקה מהצד, באנקרו רומס, הזברה שורקת, דז'ונטה מהקו קר כמו ארטיב בנובמבר. ההוקס ביתרון נקודה…. בצד השני באנקרו מקבל, באנקרו מטעה, באנקרו עולה לשלוש… good if it goes…. קלונג. רק טבעת. ההוקס מנצחים, המג'יק הולכים ללקק את הפצעים.

אייס טרה יאנג עם 37 ו-13 אס' הוביל את ההוקס, מאריי זייף עם 7-1 מחוץ לקשת, אבל את השתיים החשובות באמת השיג מהקו, וצבר 17.

פולץ עם 24 ו-9 אס' הוביל את המג'יק, וגנר הגדול קלע 19 וקלט 7, וגנר הצעיר 16 ו-10, ובאנקורו סיים עם 18, 3 פחות ממה שקיווה, 7 אס' ו-4 ריב'.

ולכם הנותרים האמיצים שהחזיקו מעמד מלוא תשעת המשחקים, ברט ג'אנש, לא יאנש, מבצע עבורכם את אנג'י היפהפה, במקור של דיווי גראהם. תקשיבו, תצפו, וכמה יפה לפתוח ככה בוקר.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. Jonathan

    20 דצמ 2022 08:40:59

    אחלה סיקור.
    באמת צריך לבדוק מה סיכויי ההצלחה של קבוצת הזאבים מול קבוצות עם שמות של בקר (ולמה בNBA יש שתיים כאלו?)…

  3. אשך טמיר המקורי

    20 דצמ 2022 09:53:05

    תודה רבה.
    ספרס – פופ המקובע מומחה בלייבש כשרונות. העונה זה מלאכי (AKA "קוואי הבא").
    פיניקס – כשבוקר לא נמצא אז אפשר פשוט לתת לו את הכדור ולקוות לטוב. אז משחקים כמו קבוצה וכולם מעורבים.
    שרגא – מה שמדהים שהזריקה המנצחת היא זריקה מצוינת עבורו. הוא גם הכי קלאץ' שיש. שחקן ענק.
    הארדן – גופה.
    לייקרס – מסריחים.

  5. Dor

    20 דצמ 2022 10:34:29

    משחק מדהים של שג"א במאניטיים ועוד מול דיים. הבלייזרס היו חייבים לשים עליו את גראנט ופישלו.
    ריברס עם חלוקת דקות 'מופלאה' הפך רשמית לתיבודו ושוחט את החמישיה של פילי גם בהארכה וכרגיל נקבל את החשבון בהמשך. הארדן חזר אז שוכחים את שייק על הספסל וטאקר שווה 40 דקות כשתייבול משחק בקושי 7, לפחות יש עוד W. תודה דובי

  7. דני האדום

    20 דצמ 2022 12:13:27

    מי שאוהב את ברט ג'אנש שאנחנו קראנו לו יאנש לפני עשרים שנה כשגילינו אותו לראשונה בתקליט באוזן השלישית ..מי שאוהב אותו -הוא חבר שלי מראש ובדיעבד. כבוד על האיזכור!

  9. אוהד ס"א

    20 דצמ 2022 13:44:35

    במערב יש דווקא כן חדש (תקראו את הספר של אריק מריה רימרק, יצא גרסה חדשה של הסרט עכשיו)
    סטף ופול OUT, ג'ה, ציון ולוקה הם הכוכבים של הליגה.
    משלושתם ג'ה נראה במקום הטוב ביותר, כי גם כשהוא פצוע הקבוצה שלו מתפקדת מצויין. היא שילמה שכר לימוד בשנה שעברה ולא רק מובילה את המערב, אלא נראית לי בעמדה הכי טובה להגיע לגמר.
    ציון, קצת אחורה ותמיד נשאלת השאלה האם ומתי זה ייגמר. הפיזיולוגיה שלו גורמת לו להיות פריך במיוחד עם תאריך פג תוקף קצר. אם אני הנהלת הקבוצה הייתי מטיירד אותו למרות מצבה הנפלא של הקבוצה. יש להם כבר בחירה מהלייקרס גבוהה מאד והם יכולים להיות קונטנדרית עוד יותר חזקה תוך זמן קצר. מישהו חושב שיש להם את הוובוס לעשות את זה?
    לגבי לוקה, אולי השחקן הטוב מבין השלושה, נמצא בקבוצה שללא תירוצים או כוכביות, היא החלשה מבין השלוש. מיקומה בתחתית הפליאין הוא בדיוק מה שהיא שווה. לוקה יוכל לעשות קסמים, כמו שהוא אוהב בפליאוף, אבל הכישרון שלו לא ייקח אותו יותר גבוה ממה שהוא היה בשנה שעברה (וגם זה בספק רב). מה האחריות שלו למצב של הקבוצה שלו? לבירד היה את מקהייל ואת פאריש.
    לברון בתקופה הזאת של הקריירה כבר גרד גמר. ג'ורדן לעומת זאת חיכה 6 שנים, אבל דינוידי הוא לא פיפן
    Having said that, נכון להיום אף קבוצה במערב לא תעבור את מילווקי או בוסטון.

    1. shibumi

      20 דצמ 2022 14:33:48

      זה הסיפור של נוביצקי אול אובר אגיין. אני לא מבין כמה קשה זה להביא שחקנים סבירים פלוס מסביב לעילוי הכדורסל החד-פעמי שנפל שחלקם. השיקוציות כבר כמעט מובנת מאליה בשלב הזה- אין ללוקה באמת לאן לשאוף עם הקלפים האלה.

      1. אבג

        20 דצמ 2022 16:07:31

        הייתי מופתע שאחד הכוכבים מהנטס לא הגיע לשם (אולי ניסו והנטס לא רצו).
        דוראנט זה קלאסי. לוקה היה צריך להזמין אותו לקפה, להגיד לו ebony and Ivory או משהו כזה.

  13. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    20 דצמ 2022 20:26:34

    מצוין דוביהו, המון תודה.
    .
    הצצתי קמעא בתקציר של מילווקי ושמתי לב שבחלק מהזמן יאניס שמר על ציון, אבל ההפך לא קרה, ושבכלל ציון שומר באופן נרפה למדי. אני ממליץ לו להשתפר בהגנה – מי שמשחק רק בצד אחד של הפרקט סובל מתקרה נמוכה יחסית לאלה שמשחקים בשני הצדדים, ואין סיבה שלא יהיה שחקן הגנה טוב.
    .
    הניצחון של שרלוט מפצה על ההפסד של אורלנדו. ששרלוט ימשיכו כך, ואם לאמלו ישאר בריא אין סיבה שלא ימשיכו כך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט