מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, יניב שושני ורביב פייג

זו כבר המדינה השלישית מחוץ לארצות הברית שבה משחק טום בריידי פוטבול במהלך הקריירה שלו כשה NFL מרחיב את פעולותיו ומוציא משחק למינכן שבגרמניה. הוא ניצח אגב בשני משחקי "החוץ" האחרים באנגליה ומקסיקו.
67,000 המקומות שהוצעו למכירה באצטדיון הבייתי של באיירן מינכן, אליאנז ארינה, נחטפו תוך שניות כשנוצר ביקוש של 3 מיליון אוהדים נלהבים.

המשחק פותח לנו את המחצית השניה של עונת הפוטבול בערב ארוך שיתחיל בשעה 16:30 שעון ישראל.
יש לנו כמה משחקים טובים של קבוצות שנאבקות על מיקום בפלייאוף אבל גם יש לנו כמה מאבקי תחתית.
על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

נתחיל כהרגלנו בסיכום משחק יום חמישי.

קרוליינה פנת'רס (7-3) – אטלנטה פאלקונס (6-4)  15-25

מאז שהחליטו לפטר את המאמן מאט רול אחרי שבוע 5 לאחר התחלה של ניצחון אחד וארבעה הפסדים, ומה שנראה כבניה מסיבית מחדש כשהם שולחים את הנכס הכי יעיל שלהם, כריסטיאן מקפרי, בטרייד לסן פרנסיסקו, נראה שהמאמן החדש הזמני, סטיב וילקס, מצליח להוציא קצת מים מהאבן.
וילקס כבר צבר כפול נצחונות מקודמו בתפקיד באותו מספר משחקים ושתי הנצחונות הגיעו מול יריבות ותיקות לבית, טמפה ביי ועכשיו אטלנטה. ואיך שבית ה NFC דרום נראה, עוד יש להם סיכוי להגיע בטעות לפלייאוף.
אפילו עם שבוע מחריד מול הבנגאלס בשבוע שעבר, קרולינה חזרה לשים את מבטחה בפי ג'יי וולקר למרות שיש להם גם את סם דארנולד ובייקר מייפילד בריאים על הספסל, האחרון אף הצליח לתת ביצועים נאים בסוף האסון שבוע שעבר.  
אבל וולקר כבודו במקומו מונח והפנתרים עושים את זה בעיקר דרך הרגליים של ד'אונטה פרימן שבשלושה מתוך ארבעת המשחקים האחרונים שלו כשהוא משמש הרץ המוביל בקרוליינה, הוא צבר מעל 108 יארד למשחק. גם הפעם, מול אטלנטה, היה כלי מרכזי בנצחון עם 31 נשיאות ל131 יארד וט"ד.
בקבוצה שמנגד, אטלנטה פלקונס, הרץ המוביל היה הקוורטרבק מרכוס מריוטה שצבר 43 יארד על הקרקע כשכל שאר קאדר הרצים של הפלקונס, כולל אלג'יר וקורדל פאטרסון המדוברים, חולקים נשיאות מועטות לס"כ 93 יארד. כל אטלנטה על הקרקע בקושי הגיעה למספרים של פרימן בלבד.
והיא נאלצה לעשות זאת בגלל הפיגור המוקדם שהיא נקלעה אליו והמרדף אחרי קרוליינה אילץ את מריוטה לקחת את המשחק על כתפיו וזה לא ממש הצליח לו.
למרות זאת הפלקונס היו קרובים מרחק דרייב אחד עם שתיים וחצי דקות על השעון מלהשוות את המשחק, אבל פה הגנת קרוליינה התערבה ובשני סאקים כמעט רצופים על מריוטה קטעה את הסיכוי של אטלנטה להתקדם.
ההתקדמות של הפלקונס נעצרה תרתי משמע כשהם מפסידים שבוע שני ברציפות והקבוצה שהפתיעה והובילה (בקושי) את בית הNFC  דרום, רואה איך הכל מתהפך כשטמפה ביי מתרחקת אל הפסגה.

פריוויו מחזור 10

טמפה ביי באקנירס (5-4) – סיאטל סיהוקס (3-6) ראשון, 16:30, מינכן
עם פתיחת המחזור העשירי של העונה ומהעבר השני של המחצית, האוהדים האירופאים של הNFL יזכו לראות מאטצ' אפ סופר מעניין כששתי הקבוצות מגיעות למפגש הזה במיקום קריטי בקמפיין שלהם.
סיאטל המפתיעה עם ג'ינו סמית' הנהדר, מגיעה כראש בית ה NFC מערב ומאוד מעוניינת להמשיך את ההצלחה שלה לנוכח סן פרנסיסקו הנושפת בעורפה. ומהצד השני, ובכן, טום בריידי.
גם טמפה מובילה את הבית שלה ונראה שאחרי התחלה צולעת, הם מצליחים איכשהו, יותר תודות לזה ששאר הקבוצות בבית הרבה יותר גרועות מהם מאשר הכושר הנוכחי שלה, לפתוח שם פער ולנשום אנחת רווחה.
אבל כאמור, איך שהבאקנירס נראים השנה, הם חייבים להמשיך לנצח ולחזק את הבטחון שלהם בצמרת הבית.
מינכן וגרמניה בכלל, מארחים בפעם הראשונה משחק מליגת הNFL והם זכו במשחק חזק שאמור להיות דו קרב מרתק, ואני לא מאמין שאני אומר את זה, בין שני ק"ב טובים.
ועוד משהו שאני לא מאמין שאני אומר, אני מאמין שסיאטל תנצח. ולו רק בגלל פי ג'יי וולקר השלישי, הרץ הטירון שמתברר כיופי של הימור. משחק הריצה של הסיהוקס צובר תאוצה והוא כל מה שהם ייחלו לעצמם בשנים האחרונות. האיזון בין היכולות של ג'ינו סמית לאיום הריצה יוצר קבוצת התקפה מושלמת שתעשה הרבה צרות לטמפה ביי.
לעומתם אצל הבאקס, בעוד טום בריידי צובר עוד ועוד שיאים אישיים (השחקן הראשון והיחידי בNFL  שעבר את המיילסטון של 100,000 יארד במסירה בקריירה) , הם במקום האחרון לגמריי בNFL  במשחק הריצה.
אז צפו לתסריט של עליה מוקדמת ליתרון של הסיהוקס כשטום בריידי שוב מנסה לזרוק את הכתף שלו החוצה בנסיון לצמצם את התוצאה ואולי שוב לסמוך על קאמבק שלא יגיע כמו ב44 שניות של שבוע שעבר.

שיקגו ברס (3- 6) – דטרויט ליונס (2- 6), שיקגו, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם ג'סטין פילדס ישבור את שיאו הטרי (יארדים על הקרקע לק"ב) מול הגנת הליונס?

ג'סטין פילדס השיג 178 יארד על הקרקע במשחק ההפסד מול מיאמי (אבל רק 123 יארד באוויר). זהו שיא חדש למשחק עונה סדירה עבור ק"ב. השיא הכולל שייך לקולין קפרניק (181 יארד) והושג במשחק פלייאוף. מתחילת השנה פילדס משיג הרבה יארדים על הקרקע (602, מקום 11 כולל בליגה ורק 33 פחות מלאמאר ג'קסון) אך פחות מוצלח במשחק המסירה (השיג יותר מ-200 יארד רק פעם אחת העונה). בשבועות האחרונים מסתמן שיפור באחוזי ההשלמה שלו ובהקטנת כמות החטיפות, כך שייתכן שהוא מסתגל לתפקיד והקבוצה מתאימה את משחק ההתקפה ליכולות הייחודיות שלו. ההגעה של צ'ייס קלייפול בטרייד דדליין נותנת לו עוד מטרה איכותית. הברס הבינו (מעט באיחור) שמטרתם העיקרית היא לסייע לק"ב הצעיר להתפתח ולבנות מחדש את שאר הקבוצה. הם ויתרו על רוקואן סמית למרות שזה יפגע ביכולת ההגנתית שלהם ואולי יקטין את מספר הניצחונות. בשנים הקרובות נדע אם ההימורים הללו השתלמו אבל נראה שלפחות יש כאן כיוון הגיוני, גם אם הניצחונות עדיין מבוששים לבוא.

דטרויט נמצאת בדרך לשום מקום (למרות הניצחון המפתיע על הפאקרס בשבוע שעבר). ההגנה שלהם מדורגת במקום ה-26 בליגה, כשהיא גרועה גם נגד הריצה וגם נגד המסירה. ההתקפה נראתה טוב בתחילת העונה (35 נקודות למשחק ב-4 המשחקים הראשונים) אך מאז ירדה מאד ביכולת (רק 12 נקודות למשחק ב-4 המחזורים האחרונים). ג'ארד גוף סביר (רייטינג 92, 250 יארד למשחק ב-63% השלמה) אך למעט הרץ ג'מאל וויליאמס אף אחד לא מתעלה לרמת משחק גבוהה – ועכשיו גם הטייט-אנד המצוין טי-ג'יי הוקנסון , שהיה נקודת אור יחסית , נשלח במהלך תמוה למינסוטה (היריבה לבית ה-NFC צפון). בניגוד לשיקגו, לא ברור לאן דטרויט מנסה ללכת – ובדרך שבה היא הולכת, היא כנראה תגיע לשום מקום.

תחזית : על פי DVOA, דטרויט יותר טובה גם בהתקפה וגם בהגנה, אך שיקגו נמצאת במצב רוח יותר לוחמני וחיובי. פילדס ישיג הרבה יארדים על הקרקע מול הגנת דטרויט החלשה ואף קבוצה לא תשים הרבה נקודות על הלוח. יתפתח משחק צמוד שבסופו שיקגו תנצח בבית ותפיח מעט רוח אופטימית באוהדי הקבוצה מוכי האכזבות.

מיאמי דולפינס (6- 3) – קליבלנד בראונס (3- 5), מיאמי, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם מיאמי מסוגלת להתמודד עם אריות החטיבה על אליפות ה-AFC?

מיאמי סופרת כבר 3 ניצחונות רצופים מאז שטואה חזר מהפציעה, אך הם הגיעו מול קבוצות חלשות (פיטסבורג, דטרויט ושיקגו) וכולם הוכרעו בהפרשים של 6 נקודות או פחות. לכן, לא ברור עדיין האם היכולת הגבוהה של ההתקפה (ושל טואה בפרט, שהשיג בשלושת המשחקים הללו – 7 ט"ד ללא חטיפה, 70% השלמה ורייטינג מדהים של 122) תופגן גם נגד הגנות חזקות יותר. בינתיים טייריק היל וג'יילן וואדל נראים כצמד התופסים הטוב בליגה (מתקרבים להשגת 2000 יארד ביחד כבר בחצי הדרך!) וקו ההתקפה שומר היטב על הק"ב שלו (רק 2 סאקים בשלושת המשחקים האחרונים). ההגנה נראית הרבה פחות טוב ומדורגת במקום ה-27 בליגה כשהיא לפני אחרונה כנגד המסירה. הרכש החשוב של הפאס-ראשר בראדלי צ'אב מהברונקוס נועד להפעיל יותר לחץ על הק"ב ולעזור לסקונדרי. חודש דצמבר, בו פוגשת הקבוצה בין היתר את הבילס, הצ'רג'רס והניינרס יוכל לתת אינדיקציה טובה יותר עד כמה ההתקפה תמשיך לתקתק גם מול ההגנות הטובות בליגה, וכן נוכל לראות אם הושג השיפור הנדרש מאד בהגנה, שבלעדיו יקשה מאד על הדולפינס לנצח את קבוצות הדרג העליון.

קליבלנד הפתיעה במחזור ה-8 כשהביסה את הבנגלס המשתפרים אחרי רצף של 4 הפסדים. בריסט היה יעיל יותר מהרגיל עם 278 יארד באחוזים טובים, ניק צ'אב היה טוב (כרגיל) עם 102 יארד על הקרקע ואמארי קופר הבריק עם 131 יארד ב-5 תפיסות בלבד. גם ההגנה הצליחה לאמלל את בורו עם 5 סאקים. הם חוזרים משבוע החופש בתקווה שהשיפור שהפגינו במשחק הזה הן בהתקפה ובעיקר בהגנה יימשך. לאורך החצי הראשון של העונה – ולמרות היכולת הבינונית של בריסט (רייטינג 90, 7 ט"ד מול 5 חטיפות) – ההתקפה דווקא מדורגת בעשיריה הראשונה (הרבה בזכות משחק הקרקע בראשות ניק צ'אב שדורג במקום השני בליגה). ההגנה מאכזבת עם דירוג בחצי התחתון של הטבלה והיא סופגת 25 נקודות למשחק (מקום 24). הם יצטרכו להשתפר כדי לצבור לפחות שני ניצחונות בשלושת המשחקים הבאים (מיאמי, בפאלו וטאמפה) שאף אחד מהם אינו קל, כי אם דשון ווטסון יחזור לפעילות כשהקבוצה במאזן של 3- 8 או 4- 7, אפילו הוא לא יוכל להושיע.

תחזית : שתי הקבוצות עם התקפות במומנטום חיובי והגנות חלשות, כך שנראה הרבה נקודות על הלוח. המשחק יהיה צמוד ויתפתח עימות בין משחק האוויר של היל ו-וואדל מול משחק הקרקע של צ'אב. חיל האוויר ינצח, בוודאי בבית. מיאמי תשיג ניצחון חשוב ותמשיך במרוץ בעקבות הבילס על ראשות בית ה-AFC מזרח.

פיטסבורג סטילרס (2- 6) – ניו אורלינס סיינטס (3- 6),  פיטסבורג, יום א 20:00

שאלת המפתח : מתי שתי הקבוצות הללו יבלעו את גאוותן ויתחילו לבצע טנקינג ללא בושה?

פיטסבורג יסיימו סוף סוף עונה במאזן שלילי וגם הניסוי של קני פיקט כק"ב בינתיים אינו נראה מבטיח במיוחד. הוא מייצר רייטינג מזעזע של 67 עם 2 ט"ד מול 8 חטיפות ב-5 משחקים. אולי זה מוקדם אבל ייתכן שהקבוצה צריכה להבין שהיא צריכה ק"ב טוב יותר כדי לחזור לצמרת ואולי תנהג בצורה שבה פעלו הקרדינלס בזמנו, כשהביאו מהדראפט את קיילר מאריי למרות שבחרו ק"ב (ג'וש רוזן) בסיבוב הראשון שנה קודם. בינתיים גם שאר מערכי הקבוצה לא מתפקדים ברמה גבוהה. קו ההתקפה מאפשר 3 סאקים למשחק בחודש האחרון, ואף תופס או רץ לא עבר את קו 400 היארד מתחילת העונה. גם ההגנה, נטולת טי-ג'יי וואט לא מפגינה יכולת מרשימה כשהיא סופגת 24.5 נקודות למשחק (מקום 23) וללא וואט משיגה פחות משני סאקים למשחק. הרבה עמדות דורשות חיזוק משמעותי בפיטסבורג ולמרות האתוס הגאה של הקבוצה, נראה שהיא צריכה להשלים עם כך שהקרב החשוב שלה השנה הוא על מקום גבוה בדראפט הקרוב.

גם ניו אורלינס ניסו להישאר תחרותיים בשנים לאחר פרישתו של דרו בריס אבל אחרי הכישלון בהפיכתו של ג'מיס ווינסטון לק"ב אחראי והבינוניות של אנדי דאלטון שהחליף אותו, ברור שהקבוצה צריכה ק"ב מוביל חדש כדי להתמודד אפילו על ראשות בית ה-NFC  דרום החלש. כאן דווקא יש כמה יסודות שיעזרו לבניה מחדש – התופס הרוקי כריס אולבה נראה טוב (צבר עד כה מעל 600 יארד), אלווין קמארה עדיין צעיר ואפקטיבי וההגנה, שאמנם לא מצטיינת השנה (בניגוד לציפיות) כוללת כמה שמות מבטיחים ושחקנים מוכחים. עם ק"ב ברמה גבוהה ומאמן צעיר ודינמי שיחליף את דניס אלן הוותיק, הקבוצה בהחלט יכולה לחזור למקומות בהם התרגלה להיות בעשור הקודם.

תחזית : משחק בין שתי קבוצות עם התקפה חלשה והגנות עם גאווה פצועה שיש להן מה להוכיח. יתפתח משחק צמוד עם מעט נקודות בו בסופו של דבר תנצח ניו אורלינס ותנסה להתקרב לפלקונס והבאקנירס בראשות הבית.

בפאלו בילס (2-6)  – מינסוטה ויקינגס (1-7)  (בפאלו, ראשון 20:00)

המחזור העשירי מזמן לנו מפגש מלהיב בין שתי קבוצות בעלות סיכויים מאוד גבוהים להעפיל לפלייאוף, ואף מעבר לכך.

במפתיע דווקא מעל הבילס מרחפים סימני שאלה. אחרי ההפסד במחזור הקודם לג'טס ובמקביל ניצחון נוסף לדולפינס, גם אליפות הבית אינה מובטחת, ועכשיו גם נופלת עליהם פציעת מרפק של הקווטרבק המצטיין ג'וש אלן. מאמן הבילס שון מקדרמוט הגדיר את מצבו של אלן כ"שעה לשעה", וכרגע הוא מוגדר בספק לפתוח את המשחק מול הוויקינגס, שהופך לקריטי עבור בפאלו. קייס קינום יקרא לדגל במידה ואלן לא יפתח, והוא יצטרך להיזהר מאיבודי כדור מול הגנה שמדורגת חמישית בליגה בחטיפות כדורים. הגנת הבילס צריכה להתמקד בהתקפת המסירה של הסגולים, ובעיקר לשבור את הראש איך עוצרים את התופס ג'סטין ג'פרסון, שמשיג 108.4 יארדים למשחק (שני בליגה, אחרי טייריק היל).

מינסוטה לוהטת עם שישה ניצחונות ברצף, ורק קטסטרופה תמנע מהם אליפות בית. ניצחון על הבילס תהיה הצהרת כוונות שמינסוטה על "אמת" השנה, וייתן הרבה ביטחון לשחקנים להמשך הדרך. הויקינגס עדיין מקווים שהרץ דלווין קוק יחזור ליכולת שאפיינה אותו בשלוש השנים האחרונות, ועם משחק ריצה טוב העתיד נראה מבטיח עבור מינסוטה.

נתון מעניין –  הפעם האחרונה שמינסוטה זכתה באליפות הבית שלה היתה ב- 2017, כאשר הקווטרבק הפותח היה קייס קינום, בעונתו היחידה בקבוצה.

תחזית – ההפסד מול הג'טס טרף את הקלפים עבור הבילס, ועל מנת לא להסתבך קשות הם חייבים לנצח את הויקינגס החזקים. אנחנו נעריך שבפאלו לא תסכן את אלן בפציעה מסיימת עונה, אבל גם עם קינום היא תצליח לנצח ולשמור על המקום הראשון בבית, לפחות לשבוע נוסף.

קנזס סיטי צ'יפס (2-6)  – ג'קסונוויל ג'גוארס (6-3) (דטרויט, ראשון 20:00)

הג'גוארס הצליחו לעצור רצף של חמישה הפסדים עם ניצחון נאה על הריידרס הנמוגים, ועכשיו מצפה להם סדרת משחקים קשה, ותחילתה מול פאטריק מהומס והתקפת המסירה הנפיצה של הצ'יפס.

בג'קסונוויל רואים שיפור לעומת שנה שעברה, בעיקר במשחק הריצה. התקפת הריצה מדורגת רביעית בליגה, רק פעמיים העונה היא ירדה מתחת למאה היארדים במשחק, ובשלושת המשחקים האחרונים הרץ הרוקי טרוויס איטיאן רושם ארבעה ט"ד לעומת אפס כאלה בשאר המשחקים. גם הגנת הריצה מדורגת גבוה בליגה, אבל הגנת המסירה לא טובה, וכמוהו גם הלחץ על קווטרבק היריבה.

מול קווטרבק כמו פאטריק מהומס הנתונים הנ"ל מובילים להרבה יארדים ונקודות, ואכן התקפת המסירה של הצ'יפס מדורגת ראשונה ביארדים וט"ד. מה שמונע מההתקפה לעלות למקום הראשון בדירוג הכללי זאת התקפת ריצה לא טובה, ולרץ המוביל קלייד אדוארדס-הילר יש אחרי שמונה משחקים 293  יארדים בלבד.

בהגנה התמונה מתהפכת, כאשר הגנת הריצה היא אחת מהטובות בליגה, ואילו בגזרת המסירה המצב ממש לא טוב, והגנת הצ'יפס מדורגת במקום ה- 24 בספיגת יארדים באוויר.

נתון מעניין – מהומס מוביל את הליגה ביארדים וט"ד במסירה.  

תחזית – במפגש הקצוות הפערים לטובת הצ'יפס הם מוחלטים, וכל תוצאה מלבד ניצחון שלהם תהיה הפתעה מרעישה.

ניו יורק ג'יאנטס (2-6)  – יוסטון טקסנס (1-6-1) (ניו ג'רסי, ראשון 20:00)

ההפסד לסיהוקס במחזור שלפני שבוע החופש קטע לג'ייאנטס רצף של ארבעה ניצחונות, אז בכדי שהאוהדים לא ישארו מאוכזבים יותר מידי זמן, הטקסנס מגיעים לעיר. בבית המזרחי הצפוף כל ניצחון חשוב על מנת להישאר בתמונת הפלייאוף, ולכן הג'ייאנטס חייבים לרוץ הרבה מול הגנת הריצה הגרועה בליגה, ולתת לסקואן בארקלי כמה שיותר אפשרויות להכריע את המשחק. על משחק המסירה בראשותו של דניאל ג'ונס לא ממש בונים בניו יורק, עקב שילוב של קו התקפה מחורר ואחוזי דיוק נמוכים של ג'ונס.

ביוסטון מתאמצים מאוד לנצח משחקים, אבל במבחן התוצאה זה לא ממש עוזר להם. ניצחון אחד עד כה, הגנה והתקפה לא טובות, והטקסן מתרכזים בעיקר כרגע בסדר הדראפט ובבניית קבוצה לעונה הבאה.

נתון מעניין – לג'ייאנטס יש יותר ניסיונות, יארדים וט"ד בריצה מאשר מסירה. 

תחזית – הענקים הולכים לטחון את הטקסנים על הקרקע, ולהשיג ניצחון חשוב במירוץ לפלייאוף.

טנסי טייטנס (3-5)  – דנבר ברונקוס (5-3)  (נאשוויל, ראשון 20:00)

מישהו עוד זוכר שהטייטנס פתחו את העונה עם שני הפסדים, ושדריק הנרי התקשה לפתח את משחק הריצה הכוחני שלו? מאז המפלץ התעורר, הטייטנס עם חמישה ניצחונות לעומת הפסד בודד, כאשר גם אותו הפסד מגיע רק לאחר הארכה מול הצ'יפס החזקים, ועם הרוקי מליק וויליס כקווטרבק פותח. ראיין טנהיל עדיין בספק לקראת המשחק, ובכל מקרה גם איתו טנסי היא קבוצת המסירה החלשה בליגה, עם מספרים נמוכים במיוחד.

לדנבר לעומת זאת יש את הגנת המסירה הטובה בליגה, אבל זה בערך הדבר הטוב היחידי בקבוצה. התקפה בינונית בואכה גרועה, הגנת ריצה לא טובה, ולא סתם היא נחשבת לאחת מהמאכזבות הגדולות השנה.

נתון מעניין –97 יארדים במסירה, זה הנתון העלוב שהטייטנס משיגים בשני המשחקים האחרונים גם יחד. על הקרקע לעומת זאת הם רושמים 486 יארדים באותם שני משחקים.

תחזית –  הדברים לא מסתדרים השנה עבור הברונקוס, ולא נראה שהמשחק מול הטייטנס החזקים יהיה זה שיוציא אותם מהמשבר. דריק הנרי יעשה את מה שהוא יודע לעשות, והטייטנס ימשיכו בדהירה שלהם לפלייאוף.

לאס ווגאס ריידרס (2- 6) – אינדיאנפוליס קולטס (3- 5- 1), לאס ווגאס, יום א 23:05

שאלת המפתח : האם דרק קאר ישחק בלאס ווגאס בעונה הבאה?

הריידרס הם ללא ספק אחת הקבוצות המאכזבות של העונה (דורגה שלישית בפוסט שלי בנושא זה בשבוע שעבר) וברור שהם כבר לא יגיעו לפלייאוף. החיזוקים הנוצצים (דבונטה אדאמס בהתקפה וצ'נדלר ג'ונס בהגנה) לא הביאו את השדרוג המיוחל כאשר הקבוצה מדורגת במקום ה-18 בהתקפה ובמקום האחרון (!) בליגה בהגנה. הגנת המסירה גרועה במיוחד – כשצמד הפאש-ראשרים שהיה אמור להיות אחד החזקים בליגה (ג'ונס וקרוסבי) משיג רק 1.1 סאק למשחק – הכי מעט בליגה! אין ספק שיש לקבוצה הרבה חשיבה לעשות בקיץ על הגורמים לכישלון (כולל, יש להניח, החלפה של המאמן) אך גם מעמדו של הק"ב דרק קאר אינו יציב. הסטטיסטיקה שלו אינה רעה (רייטינג 91, 11 ט"ד מול 5 חטיפות ואחוזי השלמה סבירים) אך כבר הרבה שנים לא נראה שהוא מצליח להדביק את כל הכישרון שמסביבו ליחידה מנצחת. כחלק מבדק הבית הקבוצה צריכה לבחון האם מי שהוביל אותה רק לשני משחקי פלייאוף (ושני הפסדים) בשמונה השנים שלו בקבוצה מיצה את עצמו ויש לבחון אופציות אחרות לעמדה החשובה ביותר בקבוצה.

אינדיאנפוליס כבר הצהירו על כישלון הניסוי של מאט ריאן כשהוציאו אותו מהסגל הפותח והעלו במקומו את סאם ארלינגר. אחרי וונץ בשנה שעברה וריברס לפני כן, נראה היכן תיעצר הקרוסלה של הקולטס בשנה הבאה – אולי הם בכל זאת יבינו שהגיע הזמן לגייס ק"ב צעיר בדראפט במקום לייבא שוב ק"ב מעבר לשיאו מקבוצה ששמחה להיפטר ממנו. הרץ ג'ונתן טיילור הפסיד כמה משחקים בשל פציעה ולמרות שמשיג כ-80 יארד למשחק הוא רחוק מלהזכיר את היכולת הפנטסטית מהשנה שעברה. ככלל, הקולטס מציגים את ההתקפה החלשה בליגה עם פחות מ-15 נקודות למשחק. בסיטואציה כזו, גם ההגנה הסולידית שמדורגת במקום ה-11 בליגה (מקום 5 כנגד הריצה) לא יכולה להושיע.

תחזית :  הקולטס התבזו בשבוע שעבר נגד הפטריוטס בעוד הריידרס היו לפחות תחרותיים בהפסד לג'קסונוויל. נלך עם הקבוצה בכושר הטוב יותר שגם משחקת בבית – כלומר ניצחון לריידרס במשחק שלא יתעלה לרמה גבוהה.

גרין ביי פאקרס (3- 6)  – דאלאס קאובויס (6- 2), גרין ביי, יום א 23:25

שאלת המפתח : האם הפאקרס איבדו כל סיכוי להגיע לפלייאוף?

העונה של גרין ביי הולכת מדחי אל דחי כשההשפלה בשבוע שעבר מול דטרויט (אחת הקבוצות החלשות בליגה, שעד המשחק הזה השיגה ניצחון אחד בלבד) הייתה חותמת על המשבר העמוק בו נמצאת הקבוצה. מול הגנת הליונס החלשה הצליחה גרין ביי ללקט 9 נקודות בלבד, ומאז תחילת העונה ההתקפה המובלת ע"י ארון רוג'רס משיגה 17 נקודות בלבד למשחק (מקום 27 בליגה). רוג'רס עצמו משחק הרבה מתחת לסטנדרטים שלו (רייטינג 89, 7 חטיפות מול 4 בלבד בכל העונה שעברה) ובעיקר נראה עייף וחסר חשק. ההגנה, די כצפוי, מדורגת באמצע הטבלה (טובה כנגד המסירה, רעה כנגד הריצה) וזה לא מספיק כדי לנצח משחקים עם התקפה כל כך חלשה. הקבוצה כבר בפיגור של 4 משחקים ממינסוטה בראשות בית ה-NFC צפון וכנראה כבר לא ידביקו אותם, כך שהסיכוי היחיד שלהם להציל את העונה הוא להשתחל לאחד המקומות בווילד קארד.  הם במרחק של משחק וחצי מהניינרס שבמקום השביעי כך שהמשימה אינה בלתי אפשרית אבל נצטרך לראות שיפור מהותי מאד ביכולת ההתקפית של הפאקרס (ושל רוג'רס עצמו) לפני שיהיה ניתן בכלל לחשוב על תסריט כזה – וזה מתחיל בהתמודדות הקשה של השבוע.

דאלאס חוזרת משבוע החופש כשהיא במצב מצוין לקראת החצי השני של העונה. היא אמנם בפיגור של שני משחקים מפילדלפיה בראשות בית ה-NFC  מזרח, אך במקום נוח מאד בווילד קארד וביטחון עצמי גבוה. ההגנה היתה הגורם הדומיננטי בחלק הראשון של העונה כשהיא סופגת רק 16.6 נקודות (מקום 3), מפעילה המון לחץ על הק"ב היריב (4.1 סאקים למשחק, מקום 1 בליגה) וכופה הרבה איבודים (1.7 למשחק, מקום 7). להתקפה ולדאק פרסקוט היה שבוע חופשי כדי להתאקלם מחדש (לאחר היעדרות של הק"ב בשל פציעה) וזה יעזור לו להוריד את החלודה שהפגין במשחקים מאז שחזר. אם התקפת הקבוצה תחזור ליכולת של שנה שעברה, הקבוצה תהיה מועמדת רציני תמאד להגיע לסופרבול כנציגת ה-NFC.

תחזית : כל הסימנים מראים על ניצחון קל של דאלאס – ובליגת ה-NFL השנה, זה כנראה אומר שיקרה ההיפך הגמור. נהמר על הפתעה – הגאווה הפצועה של רוג'רס והפאקרס יגרום להם להתעלות בבית מול מועמדת לאליפות. לאחר משחק עצבני ומעוט נקודות, גרין ביי תשיג ניצחון דרמטי בשניות הסיום ותשאיר את חלום ההגעה לפלייאוף בחיים לפחות לעוד שבוע אחד.

לוס אנג'לס ראמס (5-3) – אריזונה קארדינאלס (6-3), ראשון, 23:25
איך לעזאזל הגענו לפה, שתי הקבוצות בטח שואלות את עצמן ברגעים אלו מתחתית בור המאזן השלילי כשמשבוע לשבוע נראה שהעונה שלהם הולכת להיות אבודה.
שתי הקבוצות הפסידו 4 מתוך חמשת המשחקים האחרונים שלהם ויכולות להציג לראווה רק נצחונות על קבוצות חלשות כמו קרוליינה או לאס וגאס.
הראמס חווים כנראה הנגאובר סופרבול קריטי מבחינתם כי כל מה שהם ויתרו עליו כדי להגיע למעמד הולך לחזור בשנים הקרובות ולנשוך אותם בישבן. אם זה בחירות דראפט או כמשכורת גבוהה לכוכבים. הם קיוו שההשקעה תחזיק לפחות לשנתיים שלוש, תבסס את מעמדם כלייקרס של לוס אנג'לס ותעשה להם המון כסף, כבוד וכוח. אבל לוס אנג'לס תמיד הייתה הפכפכה בנאמנות ובמחויבות שלה ואין כמו חוסר הצלחה מתמשך כדי למצוא את עצמך מקים אוהל  בskid raw ליד דרי הרחוב.
אריזונה נראתה כמי שהולכת לעשות את הצעד הזה למעלה כשדברים התחילו להסתדר מבחינת פרסונל, ביטחון וניסיון. קליף קינגסבורי, מאמן נחשב בזרם המאמנים הצעירים הסוחף בבית הNFC מערב (חוץ מפיט קרול) וקיילר מורי מוצאים את הגרוב…
אז כשדברים לא הסתדרו חשבנו לעצמנו, אה, דיאנדרה הופקינס יחזור ונראה להם מה זה, אבל גם חזרתו של התופס המוכשר, שאמנם תרמה, לא הצליחה להפוך את התקפת הקבוצה למשהו משמעותי.
ועם הגנה שממוקמת חמישית מהסוף בביצועים, נראה שאין לאריזונה מוצא מהמדרון החלקלק שהיא מוצאת את עצמו עליו וגם קיילר מורי לא יצליח להתשתחל ולהתחמק בריצה לוליינית מהמקום האחרון בבית.
במפגש הראשון בין שתי הקבוצות שהתקיים בשבוע השלישי של העונה, אריזונה הפסידה בבית. עכשיו היא מתארחת בלוס אנג'לס ונראה אין מנוס מהפסד נוסף. אבל בניגוד להסתמכות הכמעט בלעדית של הראמס על הקונקשן בין מאט סטאפורד  לקופר קאפ, לאריזונה יש קצת כלים אחרים בארסנל.
הראמס פצועים וחבולים מההפסד הנוראי בשניות הסיום מול טמפה ביי בשבוע שעבר ולמרות ההפסדים אפילו הקרדינלס מצליחים לייצר יותר התקפה מלוס אנג'לס, אלופת הסופרבול מקום 31 בNFL בדירוג ההתקפה!!! ואני מריח פה הפתעה.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-4) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-5), שני, 3:20 לפנות בוקר
המשחק המאוחר של יום ראשון מביא לנו שתי קבוצות שנראה שנמצאות במסלול מאוד מנוגד אחת לשניה בנקודה זו של אמצע העונה.
בעוד סן פרנסיסקו חוזרת משבוע הביי שלה עם כמות אסטרונומית של שחקני הרכב פתוח פצועים שחוזרים לפעילות, הצ'ארג'רס הולכים ומאבדים יותר ויותר שחקנים לחיידק הפציעות.
עוד משחק סופר קריטי לקבוצת לוס אנג'לס כשהיא מתחילה לאבד גובה, לצבור פציעות ובכללי, לא לעמוד בציפיות. קינן אלן, מייק וויליאמס, ג'ואי בוסה הם רק חלק מרשימת הפצועים בקבוצה אבל חלק מאוד משמעותי בהצלחה משני צידי הכדור.
ג'סטין הרברט נתן את כל מה שהיה לו שבוע שעבר כדי לנצח את אטלנטה וגם זה הגיע הרבה יותר קשה ממה שהיה צריך להיות ואם הצ'ארג'רס רוצים להחזיק מעמד במירוץ מול קנזס האימתנית, הם חייבים למצוא פתרונות ומהר.

כרייסטיאן מקפרי שווה את משקלו בזהב כשהוא מוצא הצלחה מיידית בסכמה של קייל שאנאהן שקיבל שבועיים שלמים לתכנן את השילוב בינו לבין דיבו סמואל, אליז'ה מיטשל  וקייל יוזצ'ק שחוזרים מפציעה. אריק ארמסטד חוזר לשריין את מרכז קו ההגנה האימתני של הניינרס שיוכל לחגוג על קו התקפה חבול של הצ'ארגרס.
אמנם פציעתו (שוב)  מסיימת העונה של ג'ייסון וארט בעמדת הקורנר העיבה על חגיגת ההתחזקות של הקבוצה מהמפרץ, אבל מצבור הכלים ואפשרויות העומדים לרשותו של שאנהאן מעולם לא היו טובים יותר.  
על הנייר נראה שסן פרנסיסקו חזקה בכל פרמטר מלוס אנג'לס. ההגנה שלה, במיוחד הגנת הריצה נמצאת במקום הראשון בליגה מה שיעזור מאוד מול אוסטין אקלר שצובר תאוצה במשחקים האחרונים.
זה משחק שהניינרס אמורים לנצח בקלות אבל זה גם בדיוק מסוג המשחקים שסן פרנסיסקו מצליחים לפשל בהם ולהפסיד. אז הכל פתוח כשסן פרנסיסקו תנסה למנוע מסיאטל להתרחק בראש הבית.

פילדלפיה איגלס (0-8)  – וושינגטון קומנדרס (5-4)  (פילדלפיה, שלישי 03:15)

אחרי תשעה מחזורים, פילדלפיה היא הקבוצה היחידה בליגה ללא הפסד, והפעם מצפה לה יריבה וותיקה מבית. האיגלס מונהגים בהתקפה על ידי ג'יילן הארטס, שמגלה השנה שיפור אדיר בתחום המסירה, ועדיין משיג 6 ט"ד בריצה, בדיוק כמו הרץ האחורי מיילס סאנדרס. אחת הסיבות לשיפור במשחקו של הארטס היא הגעתו של התופס איי ג'יי בראון, שמצא את מקומו מהר מאוד במדי האיגלס, ומוביל את הקבוצה ביארדים וט"ד בתפיסה.

גם בהגנה ניכרת השפעתו של שחקן חדש, כאשר הליינבקר הסון רדיק משדרג את קו ההגנה של האיגלס, ובנוסף ל- 5.5 סאקים, יש באמתחתו גם שלושה פאמבלים שהוא אחראי עליהם.

הקומנדרס מצידם מראים סימני חיים עם שלושה ניצחונות בארבעת המחזורים האחרונים, רק שרמת המשחק לא גבוהה, ואי היציבות בעמדת הקווטרבק נמשכת עם חזרתו של טילר היינקי עקב פציעתו וכושרו של קארסון וונץ. בהגנה המצב טוב יותר, אבל יחסית לציפיות זאת לא ההגנה שציפו לה בעיר הבירה אחרי מספר דראפטים מוצלחים.

נתון מעניין – שתי הקבוצות פגשו אחת את השניה לא פחות מ- 175 משחקים, וב- 11 המפגשים האחרונים האיגלס ניצחו תשע פעמים.

תחזית – למרות שהליגה לא מפסיקה להפתיע השנה, ולמרות שבבית המזרחי של ה -NFC כל משחק הוא מלחמת עולם קטנה, היתרון של האיגלס יבטיח להם ניצחון נוסף, ויוציא את הקומנדרס סופית מהמאבק לפלייאוף השנה.