עונה (כמעט) מושלמת – סיכום מחזור 10 בNFL


מאת צוות הופס פוטבול: שחר דלאל, רביב פייג ועידו רבינוביץ'

סופרמן, ג'סטין ג'פרסון



הליחשושים על עונה מושלמת כבר התחילו ברחבי הליגה כשפילדלפיה נראתה בלתי עצירה ועמדה בפני סטרצ' של משחקים ברי השגה.
אבל לטיילר הנקי והגנת וושינגטון היו תוכניות אחרות והמחזור ה10 בNFL סגר את קאדר הקבוצות הבלתי מנוצחות.
מלבד זאת, מה שנראה כמו משחק השבוע, הפך למשחק העונה, קלאסיקה מיידית ואחד הטובים והפרועים שיצא לראות בהיסטוריה של הNFL. הויקינגס והבילס הציגו סיומת משחק מטורפת ומלאת מהפכים.
אהרון רודג'רס חוזר לנצח ואלופת הסופרבול ממשיכה להתרסק.

על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

טמפה ביי באקנירס (5-5) – סיאטל סיהוקס (4-6) 16-21
כשבקרע הקהל המגוון באיצטדיון אליאנז במינכן גרמניה שר את קאנטרי רואדס של ג'ון דנבר בקולי קולות, טום בריידי זכה לקצת נחת כשהוא וקבוצתו לא התקשו להניע את הכדור מול סיאטל. למעשה, הבאקנירס הרגישו כל כך בטוחים ביכולתם כך שביירון לפטוויץ' החליט לממש את האיום ולהשתמש בק"ב בן ה45 שלו בתור תופס באחד המהלכים.
ובכן, זה הסתיים בדיוק כמו כל שאר המהלכים בקריירה של טום בריידי בתור תופס. הוא החליק על הדשא והכדור נחטף על ידי הגנת היריב.
הדשא בגרמניה הוכח כלא ידידותי גם למשחק הריצה של סיאטל וקנת וולקר זכה להזנחה פושעת כשפיט קארול השתמש בו רק 10 פעמים להשיג 17 יארד. ג'ינו סמית רץ לעוד 22 במהלך המשחק וזו הייתה כל תפוקת הקרקע של הסיהוקס.
לעומת זאת, טמפה ביי מצאו סוף סוף את האיזון שהיה כל כך חסר להם כשטום בריידי הוריד הילוך ונתן ליארדים להצטבר על הקרקע כשהקבוצה עוברת את הממוצע שלה לעונה בריצה כבר בשלהי הרבע השני.
הרץ ראשד וויט צבר את מרביתם עם 22 ריצות ל105 יארד ולאונרד פורנטה הוסיף עוד 57 וט"ד למרחק כולל שהוא פי 3 ממה שהקבוצה רגילה העונה.
בריידי מנצח את משחקו השלישי מחוץ לגבולות ארצות הברית ונראה שהטיול הזה עשה לו טוב כשטמפה ביי חוזרת למקומה ה"טבעי" בראש הבית.
לסיאטל נותר עדיין חצי משחק יתרון על סן פרנסיסקו בראש הNFC  מערב אבל עם טיסה ארוכה הבייתה לחשוב על כמה משחק הריצה חיוני להצלחה שלהם.



ניו יורק ג'איינטס (2:7) – יוסטון טקסנס (7:1:1) 16:24

לא הרבה נשאר מהעונה הזאת עבור הטקסנס, שעברו עוד שבוע בדרך לבחירה הראשונה בדראפט. מהצד השני הג'איינטס ידעו לא למעוד מול הקבוצה החלשה בליגה והם עדיין חזק בתמונת הפלייאוף וצריך שיקרה משהו מאוד מיוחד כדי שזה ישתנה.

דניאל ג'ונס עם עוד משחק טיפוסי של עם 197 יארד ב-13 מסירות בלבד ושני ט"ד, בעוד סקון בארקלי חוגג בקרקע עם 152 יארד וט"ד. 319 אחד ואחד לדייויס מילס.

חגג, סקוואן בארקלי

באפלו בילס (3-6) – מיניסוטה וייקינגס (1-8), 33:30

אחד מהמשחקים המשוגעים ביותר של השנים האחרונות הסתיים, באופן מפתיע, דווקא בניצחון של הוייקינגס שנוטים להיות בצד הכואב של המשחקים המרתקים הללו. הבילס הובילו ב-17 הפרש במחצית השנייה ונראו בטוחים לניצחון מול הקהל הביתי שישמור להם את המקום הראשון בקונפרנס.

אולם, בדיוק אז דלווין קוק, שהיה שקט לאורך כל המשחק, רץ 81 יארד לט"ד עצום שהחזיר את הצבע לפנים של הויקינגים. ג'וש אלן אז הוביל דרייב של 14 מהלכים ו-77 יארד, רק כדי להיחטף בסופו ולתת לוייקינגס הזדמנות לקצץ להפרש של פוזשן אחד בלבד. הם עשו בדיוק את זה כאשר סי.ג'יי האם רץ לשלוש יארד וההפרש קוצץ לארבע בלבד. הגנת הוייקינגס הכריחה פאנט, וההתקפה של מיניסוטה הגיעו כל הדרך עד לקו היארד אך הפעם זה היה תורה של הגנת הבילס לעשות עצירה גדולה והם העמידו חומה מול ניסיון סניק של קירק קאזינס בדאון רביעי.

הבילס היה צריכים רק לגמור את השעון עם כמה ריצת קצרות, אך במהלך הבא ג'וש אלן פימבל את הסנאפ, אריק קנדריקס נחת עליה ומיניסוטה עלו ליתרון סנסציוני. הבילס עדיין נותרו עם הראש מעל המים, תפיסה לא חוקית של גבריאל דייויס לא נבדקה במצלמות ובאפלו הצליחו להשיג שער שדה להשוות את המשחק.

הוייקינגס קיבלו את הכדור ראשונים בהארכה והצליחו להעמיד רק 3 נקודות, מה שנתן לג'וש אלן והבילס את הסיכוי שלא קיבלו אי שם במשחק הפלייאוף נגד קנזס סיטי צ'יפס, לדאבונם, אלן סיים את המשחק בעוד חטיפת רדזון היישר לידיו של פטריק פיטרסון ומיניסוטה, לאחר ההפסד של פילי במשחק שסגר את המחזור, נמצאים במקום הראשון בליגה.

הבילס לעומתם במקום השלישי בבית שלהם, לאחר הדולפינס והג'טס.

סיום משוגע. ויקינגס- בילס

מיאמי דולפינס (3-7) – קליבלנד בראונס (6-3), 17:39

תצוגת תכלית של ההתקפה של מייק מקדניאל, שלא בעטו פאנט פעם אחת ונתנו לתומאס מורסטד, הפאנטר הוטרן, לצלם תמונה לטוויטר בה הוא ישן במהלך המשחק.

טואה היה פנטסטי כרגיל, הבראונס עשו עבודה טובה בשמירה על טייריק היל וג'יילן וואדל, בנוסף לקחו לו את אזור מרכז המגרש שהוא הכי אוהב לזרוק אליו. כל זה לא שינה, טרנט שרפילד נתן כמה תפיסות גדולות כולל הט"ד הראשון שלו בעונה, וג'ף ווילסון נתן את משחק הקריירה שלו על הקרקע במשחק השני שלו בלבד במדים התכולים.

הדולפינס היה קשוחים נגד הריצה ומנעו מניק צ'אב לדרוס אותם. הרץ המוכשר של הבראונס לבסוף הגיע לאנדזון עם ריצה ארוכה, אז זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

ג'קובי בריסט שיחק טוב נגד האקסית שלו, אבל לא הצליח לנצל את החוסרים של הדולפינס בסקנדרי מלבד המהלך הראשון של המשחק, שהיה פצצה לדונובן פיפולס ג'ונס.

הדולפינס מגיעים לשבוע הביי במקום הראשון בדיויז'יה, הישג עצום לחבורה מסאות' ביץ' שרוצה לעשות רעש גם בפלייאוף.

מצליח להם, מייק מקדניאל וטואה טאגליובה.

פיטסבורג סטילרס (6-3) – ניו אורלינס סיינטס (7-3), 10:20

איך נפלו גיבורים – שניים מהארגונים האיכותיים ביותר בפוטבול בשנים האחרונות העמידו משחק משמים בו הפלדות גברו על הקדושים והגיעו לניצחון השלישי שלהם העונה בעשרה שבועות.

הרצף של מייק טומלין, שלעולם לא הוביל את הסטילרס למאזן שלילי בסוף העונה, עומד על קרח דק מאוד. למרות הניצחון, קני פיקט עדיין לא נראה מוכן במיוחד לליגה, אבל נקודת האור העיקרית היא נאג'י האריס, שלאחר שפתח את העונה בצורה מזוויעה, הגיע ל99 יארד ב-20 נשיאות.

אנדי דלתון בצד השני כבר עבר את המוכנות שלו לליגה, ונראה מוכן לאיזה קוקטייל בבורה בורה. 174 יארד, 17/27 וט"ד בודד נגד הקבוצה מפיסטבורג שפגש פעמיים בשנה כשעוד שיחק במדי הבנגלס לפני כמה שנים. אלווין קמארה ממשיך את העונה הרעה שלו עם 26 יארד על הקרקע ו-19 באוויר, בכייה לדורות לבעלי הפנטזי שלו העונה.

מזל טוב בחורצ'יק. ניצחון ראשון.

קנזס סיטי צ'יפס (2:7) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (7:3) 17:27

ניצחון לקנזס סיטי שהעלה אותם למקום הראשון ב-AFC מערב, והראה לכל המקטרגים שעדיין הם הקבוצה שצריך לנצח בדרך לסופרבול. זה לא היה משחק מרהיב שלהם, גם לא דומיננטי במיוחד, פשוט משחק אמצע עונה מול קבוצת תחתית שצריך לנצח.

הצ'יפס כבר היו ביתרון 0:20 לפני שהורידו את הרגל מהגז ונתנו לג'אגס לסגור את הפער ולתוצאת הסיום להיראות קרובה הרבה יותר ממה שהיא היתה באמת. 

331 יארד באוויר לפטריק מהומס שהוסיף ארבעה ט"ד, שקיבל עזרה מהרץ האלמוני אייזיה פאצ'קו שסיים עם 82 יארד ב-16 נשיאות. טרבור לורנס המשיך להראות ניצוצות מהשחקן שנבחר ראשון בדראפט, כשסיים עם 259 ושני ט"ד.

riding high, צ'יפס

שיקגו ברס (7:3) – דטרויט ליונס (6:3) 31:30

במשך שלושה וחצי רבעים המשחק הזה היה שייך לשחקן אחד בשם ג'סטין פילדס, כולל ט"ד מרהיב של 67 יארד בריצה. אך ההגנה לא הצליחה לעצור את התקפת דטרויט, ובתוספת אינטרספשיין עגום במיוחד של פילדס, היא השיגה 21 נקודות ברבע האחרון וניצלו החמצת בעיטת בונוס של הברס כדי לרשום ניצחון ולהחליף איתם מקומות בתחתית בית ה-NFC צפון.

236 יארד וט"ד לג'ראד גוף, שקיבל הרבה עזרה מאמון סיינט בראון עם 119 יארד ב-11 תפיסות. 167 יארד 2 ו-1 לפילדס באוויר, שאליהם הוא הוסיף 147 יארד ושני ט"ד בריצה.


טנסי טייטאנס (3-6) – דנבר ברונקוס (6-3), 10:17

הקבוצה של מייק ורייבל פתחה את העונה עם שתי הפסדים רצופים, אבל מאז הם לוהטים עם שישה ניצחונות משבעת המשחקים האחרונים שלהם.

הפעם זה לא בא בקלות נגד ההגנה האיכותית של הכתומים, אך משחק אדיר של ניק ווסטברוק-אקינה, שתפס חמישה כדורים ל-119 יארד ושני סקורים, נתן לטייטאנס את הניצחון ושמר עליהם חזק מאוד במקום הראשון של בית ה-AFC דרום.

ראסל ווילסון מהצד השני המשיך את עונת הסיוט שלו. 50% השלמה, ט"ד 1 וחטיפה אחת עם עשר נקודות עלובות, כאשר גם משחק הריצה לא עזר לאף אחד כשהרץ המוביל  היה לטביוס מארי עם 9 נשיאות ל-24 יארד בלבד.

האם נתניאל האקט יפוטר כבר בתום העונה הזו? לאוהדי הברונקוס כבר פקעה הסבלנות, השאלה אם ההנהלה יכולה להצדיק את המינוי הזה לעוד שנה נוספת.

מי? ניק וווסטברוק אקינה.

לאס וגאס ריידרס (7:2) – אינדיאנפוליס קולטס (5:1:4) 25:20

איזו פתיחה לקריירה של ג'ף סאטרדיי, בתור מאמנה של הקולטס. הבעלים ג'ים אירסיי הרשה לו להחזיר להרכב את מאט ראיין, שהוכיח מה אפשר לעשות כשיש לך ק"ב סביר ב-NFL. המשחק, שלא התעלה לרמה גבוהה, היה צמוד לכל אורכו, אך מסירה של הקווטרבק לפאריס קמפבל לאנדזון קבעה את תוצאת המשחק.

משחק סולידי של ראיין עם 222 יארד וט"ד (ועוד אחד על הקרקע), אך המצטיין במשחק היה ג'ונתן טיילור עם 147 יארד וט"ד. 248 יארד ושני ט"ד לדריק קאר, שהתפרק אחרי המשחק וסיפר על העונה הקשה שהקבוצה – שהגיעה עם הרבה ציפיות לעונה – עוברת.

הוא חזר? ג'ונתן טיילור

לוס אנג'לס ראמס (6-3) – אריזונה קארדינלס (6-4) 27-17
כששני הק"ב הפותחים מושבתים למשחק הזה, קולט מקוי, הק"ב המחליף באריזונה הצליח לגבור על המחליף בלוס אנג'לס, ג'ון וולפורד.
שני הק"ב המחליפים עשו עבודה לא רעה, אבל קולט מקוי יש קצת יותר נסיון ואת דיאנדרה הופקינס ורונדל מור שהיו המטרות  ל27 מתוך 37 נסיונות המסירה של מקוי ותפסו בינהם לכמעט 200 יארד.
ולאריזונה היה את ג'ימס קונור, שהט"ד השני שלו ברבע הרביעי שם קץ לאיזו תקווה לנסיון קאמבק של הראמס.
וולפורד לא הצליח לפתח את הכימיה המיוחדת של קופר קאפ ומאט סטאפורד והשתמש בעיקר בטייט אנד שלו טיילר היגבי (8 תפיסות ל73 יארד).
אבל לא רק את המשחק הצליחו הראמס להפסיד כשגם התופס העולמי, קופר קאפ, עזב את המשחק  ברבע הרביעי עם פציעת קרסול שיכולה להיות מסיימת עונה. ובכלל, פחות משנה לאחר הזכיה בסופר בול, העונה של לוס אנג'לס נראית אבודה כבר בקו המחצית כשהם מחליקים למקום האחרון בבית במה שנראה כאחד העליות המטואריות וההתרסקויות המהירות בתולדות הענף.
אריזונה מצליחה איכשהו להישאר בתמונת הNFC  מערב אבל מחכה לה מסע קשה וארוך אם היא רוצה להשיג את שתי המובילות בבית. מסע שמתחיל במקסיקו בשבוע הבא במנדיי נייט מול סן פרנסיסקו.

חבל עליו, קופר קאפ.

גרין ביי פאקרס (6-4) – דאלאס קאובויז (3-6), 28:31

האורזים מוויסקונסין הפתיעו את הקאובויז שהגיעו ללמבו פילד עם הרבה ציפיות.

כריסטיאן ווטסון, הרסיבר הצעיר של גרין ביי שקיבל על הראש מהאוהדים והתקשורת לאורך כל העונה על היכולת החלשה שלו, תפס 3 ט"ד מרוג'רס ב-4 תפיסות בלבד והעלה את המנייה שלו חזרה בקרב ראשי הגבינה.

החבורה של מייק מקארת'י, שחזר לאצטדיון של הקבוצה לה עזר לזכות בסופרבול לפני קצת יותר מעשור, הובילו ב-14 הפרש עמוק לתוך המחצית השנייה, אבל מספר 12 בירוק, שנראה רע כל העונה, החזיר קצת מהקסם שלו נגד קבוצה שכבר חולל מולו כמה וכמה ניסים בעבר.

ריצת 17 נקודות ללא מענה סיימה את המשחק, כולל שער השדה של מייסון קרוסבי בהארכה לאחר שדאק פרסקוט החמיץ מסירה בדאון רביעי בפוזשן הראשון של תוספת הזמן.

האם זה יהיה המשחק שיהפוך את העונה של ראשי הגבינה? ה-NFC חלש במיוחד העונה, לכן עדיין יש להם סיכוי להשתחל לפלייאוף מעמדה הווילד קארד.

סוף סוף, אהרון רודג'רס



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-5) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (4-5) 16-22
בתור קבוצה שבדיוק חזרה משבוע מנוחה, קיבלה חזרה מפציעה לשורותיה כמה מהשחקנים החשובים ביותר שלה והיה למאמן הגאון שלה שבועיים להתכונן ולמצוא דרכים יצירתיות ומלהיבות להשתמש בארסנל הנשקים הכה מיוחד שבלרשותו, ומקבלת יריבה פצועה, חבולה, עם מחליפים וטירונים כמעט בכל עמדה, סן פרנסיסקו נראתה כקבוצה החלשה והכבויה מבין השניים.
הצ'רג'רס פתחו את המשחק בסערה כשהם מניעים את הכדור בקלות על הגנת סן פרנסיסקו הנחשבת, הגנת הריצה מהגרועות בליגה מוצאת דרכים לעצור את כריסטיאן מקפרי כמעט לחלוטין, ובכלל שולטים משני צידי הכדור במחצית הראשונה כשהם עולים ליתרון 16-10 במחצית.
אבל הניינרס הצליחו להחזיק מעמד מספיק זמן ומספיק קרוב כדי שנאום והתאמות המחצית של מתאם ההגנה דמיקו ראיינס יהפכו את המשחק על פיו.
שליטה מוחלטת של הגנת סן פרנסיסקו במחצית השניה בלמה לחלוטין את ג'סטין הרברט והתקפת הצ'ארג'רס כשההתקפה של ג'ימי גארופולו עושה מספיק כדי לצבור 12 נקודות ללא מענה ולהשיג יתרון ראשון במשחק ברבע הרביעי ומשם לנצחון.
גארופולו בקריירה שלו ניצח 10 מתוך 12 משחקים שבהם הוא לא מוסר אפילו לא לט"ד אחד. הפעם הוא השיג אחד בריצה ונעזר המון באליזה מיטשל שחזר מפציעה, הוביל את הקבוצה בריצה, ונראה נהדר על הקרקע.  
כל הכלים והפוטנציאל נמצאים כולם במפרץ אבל הקבוצה מגיעה כבויה וחסרת מעוף למשחקים שהם אמורים לשלוט בהם בקלות. אבל בכל זאת הם כבר 0-3 בתוך הבית שלהן ושבוע הבא הם במקסיקו למשחק בפנים ביתי נוסף מול הקרדינלס שחשוב כדי לשמור על המיקום שלהם.
לצא'רג'רס גם מחכה משחק פנים בייתי במחזור הבא. והמפגש עם פטריק מהומס וקנזס סיטי לא יכול להגיע בזמן גרוע יותר.

משהו לא מתחבר שם בהתקפה, קייל שאנאהן


וושינגטון קומנדרס (5:5) – פילדלפיה איגלס (1:8) 21:32

פילדלפיה קיוו להמשיך את העונה המושלמת שלהם, כשיצעו לפגוש את החברוה הבינונית מעיר הבירה, אך ביריבות כמו ביריבות, קורים הרבה מאוד דברים שלא אמורים לקרות. הקומנדרס שלטו במאזן איבודי הכדור, כשכפו ארבעה כאלה, והשיגו את הניצחון הגדול ביותר שלהם העונה, והחזירו את עצמם למאבק הפלייאוף. בצד השני יאלצו לקק את הפצעים ולקוות שההפסד הזה היה רק מהמורה בדרך.

211 יארד וחטיפה לטיילר הייניקי המושמץ, שקיבל עזרה מטרי מקלורין עם 128 יארד. בצד השניף ג'יילן הרטס סיים משחק חלש יחסית עם 175 יארד ושלושה ט"ד כוללים.

בדרך לנצחון, הקומנדרס.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תודה רביב, סיקור אדיר כרגיל. אחרי המהומסים, הבילס עדיין הטים טו ביט, אפילו שהם רק שלישיים בבית שלהם. לגבי עלייתם ונפילתם של הראמס – מזכיר את הגלקטיקוס שלהם בכדורסל…

  2. תודה רבה על הסיקור. הבילס סבכו לעצמם את המשך העונה עם מדיניות הנו ט"ד אחרי הרבע השני. לא יכול לחכות למשחקים שלהם נגד הדולפינס והג'טס

      1. הלוואי שהם יפגשו את הבילס כשהם 6-6 (פטריוטס, שיקאגו ומיניסוטה), אבל אני מעריך שהאפשרות הסבירה היא מאזן 8-4 וכניסה לפלייאוף בסוף שנה

      2. טוב שזה פוטבול ולא תחזית מזג אוויר, הג׳טס בהחלט עשו קפיצה יפה, אבל ברור לכולם שזה עדין אמצע התהליך, ועל כן אין פה מה להתקרר, הם ירצו לנצח קבוצות תחתית ולגנוב משחקים מקבוצות צמרת כמו שהיה מול הבילס והפאקרס. אפשר היה לראות בכל המשחקים שהם לקחו, בין אם בפוקס של הסיום, ובין אם ביתרון טוב שזה עדיין חצי אפוי, אבל גם מתנות צריך לקחת. אני מאמין שהם ינצחו 4 ויפסידו 4, ויסיימו עם 10-7, אבל גם 9-8 יחשב להישג ענק.

  3. תודה לצוות. באופן די צפוי, המשחק הגדול של העונה מסתיים בהפסד של באפלו ששוב קרסו ברגעי ההכרעה. העונה דווקא היו לבילס 2 ניצחונות דרמטיים, אבל הם החריגים ולא ההפסדים ההזויים של 2 השבועות האחרונים.

  4. מחזור מעולה, הזהרתי לגבי ההימור האוטומטי על האיגלס, כל הכבוד לרוג׳רס, ובאמת יפה שכרגיל גם מי שניצח בהתאם לתחזיות לא עשה את זה בהתאם לתחזיות, ע״ע הניינרס. הצ׳יפס יכולים להגיד שהם הורידו רגל מהגז ושהנצחון לא היה בסכנה, אבל אם זה באמת היה בכוונה, אז מי שנתן את ההוראה שישב ויראה את סיכומי המחזור, ולא רק המחזור הזה, יותר מדי קבוצות פותחות פער של 2-3 פוזשנס ואז יש מאין הצד השני פתאום חוזר וחוזר ועד שהמובילים משיגים את ט״ד הבטחון או איזה שער שדה, הקאמבק בעיצומו והופ, הפתעה! שירימו טלפון בקנזס סיטי לדאלאס או לבאפלו, שתי קבוצות ששמטו נצחון שהיה להם בידיים בפור של 14 ו17 נקודות. אז אם בקנזס סיטי מורידים הילוך ביתרון, שלא יתפלאו שהמהפך הבא יהיה אצלהם.
    ועוד דבר, גם בעונה גרועה, וגם שהסיטואציה לא לטובתם, יש סיבה ששחקנים כמו בריידי ורוג׳רס הגיעו להישגים שהם הגיעו אליהם. גם אם הם לא יגיעו רחוק, הם יעשו את זה kicking and screaming כל הדרך.

  5. ספורט בנוי על מומנטומים וטעויות, אבל לא מבין את החוק המטופש שאפשר לשנות רק אחרי בדיקת ווידאו רק משהו שאליו מכוונת הבדיקה.
    היה כביכול פאמבל של פילי, השופטים בדקו לראות אם השחקן שלקח את הכדור נעצר קודם או המשיך לפיק סיקס. ואז רואים עבירה ברורה ואכזרית על השחקן שפימבל את הכדור. גודרט נפצע בצורה קשה ויעדר תקופה משמעותית, אבל העבירה הזאת שינתה את המומנטום ולא פחות התקרית נבדקה אבל בגלל שלא נשרקה עבירה אז אי אפשר לתקן. זאת שטות גמורה, גם ככה המשחק נעצר ובודקים. מילא לא היו בודקים, אבל במקרה הזה, נורא ואיום.

    1. אכן! עבירה ברורה וגורלית שהזברות פיספסו. ערימות החוקים המטומטמים בNFL בלתי סופית (מזכיר את העבירה הברורה של PASS INTERCEPTION שהזברות פיספסו לפני 3 שנים ומנעו מהסיינטס עלייה לסופרבול ובמקומם עלו הראמס…

      1. דבר ראשון, החוק כפי שהוא כיום של פאס אינטרפירנס הוא חוק מטומטם, ככה שטוב שפיספסו. דבר שני, מי שלא משיג יתרון ובונה על הייל מארי בדקות הסיום שלא יבכה שלא שורקים לו פאס אינטרפירנס, וחוץ מזה, שזה לא שהם פסלו להם טאצ׳דאון, נכון שהם היו מקבלים את הכדור חמישה יארד מהאנדזון, אבל כידוע, לא מקבלים נקודות חמש יארד מהאנדזון, וגם אם היו משיגים ט״ד או שער שדה, לראמס היתה נותרת דקה ומשהו. אין בטוח בספורט, מי שמנע עליה מהסיינטס היו הסיינטס והראמס, לא השופטים.

    2. מומנטום זה פיקציה, במיוחד בענף כמו פוטבול שבו המשחק נעצר כל הזמן, זה שהשגת הרגע איזה מהלך מפיל לא אומר שיאללה, שטיח אדום לרדזון.
      עכשיו בוא ניקח מהלך שרוצים לבדוק אם התופס דרך על הקו, בודקים, אבל לא רק את זה, בוא נראה אם היה לנו אופסייד, אולי תנועה לא חוקית, בוא נספור את כל השחקנים, נעקוב אחרי כל אחד אולי היה איזה הולדינג, נבדוק שהק״ב לא יצא מהזון, נעבור על כל תנועה של כל שחקן, ואחרי שווידאנו שכ-ו-ל-ם לא עשו משהו לא חוקי, עכשיו בוא נבדוק שהתופס לא דרך על הקו. אז אי אפשר, או שבודקים הכל, או שבודקים רק את השריקה. נכון, פה היתה עבירה ברורה, אבל יש לי חדשות בשבילך, אם תנתח כל מהלך ומהלך בכל השלוש פלוס שעות שהמשחק נמשך, תגלה שיש עוד כל מני שלא נשרקו, וכל מני שהיו צריכים, וכך יהפוך המשחק לבילוי של 5 שעות שרוב הזמן כולם מחכים לראות מה השופטים בניו יורק חושבים

  6. סיום המשחק בבאפלו – היישר לפנתיאון. יותר מטורלל כבר לא יכול להיות..
    ההתקפה של מיאמי חמה אש ואם ישפרו ההגנה ידברו חזק בפלייאוף. עם זאת הבילס עדיין הקבוצה השלמה והמפחידה בבית הזה.
    חיכיתי בסבלנות לבלון של האיגלס להתפוצץ ועכשיו ההרתעה שלהם תירד וקבוצות יפסיקו לתת להם כבוד

    1. כמו ששני נצחונות לא מבשרים סופרבול, כך הפסד אחד לא מבשר קריסה. אף אחד לא נתן לאיגלס כבוד, זה לא כדורגל. לדעתי האיגלס יסיימו עם גג עוד שני הפסדים את העונה. אם כבר מיאמי הם אלה שpunching above their weight בזכות יכולת שיא של כמה שחקני התקפה, מול קליבלנד זה עובד, אולי יעבוד גם מול הטקסנס, אבל אז הם ברצף של ניינרס-צ׳ארג׳רס-בילס-פאקרס ולך תדע איך הם יצאו מזה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט