בגיל 16 בכיתה י', אימוני בייטס (Emoni Bates) היה על גג העולם. סקאוטים של מכללות ריירו עליו, SI שמו אותו על השער כמחווה לשער ההיסטורי על לברון, הוא ניצח כל דבר שזז וגרם לשאלה לגיטימית בדבר היותו התיכוניסט הטוב בארה"ב כאשר בכיתה י"ב קייד קאניגהאם ואוון מובלי עוד כיכבו בקבוצותיהם וצ'ט הולמגרן השביעיסט רק החל לבעוט.

זה לא שבייטס היה מעין אתלט-על חד פעמי, יוניקורן או פריק. הוא היה ווינג ארוך, דקיק וגבוה (9'6 או 2.05 מ'). שהמובים שלו יותר התאימו לסופרסטאר NBA מאשר לילד בן 15-16. מהפייד אווי של דירק לקרוס אובר של מקגריידי ועד לשלל זריקות בנפילה של KD תוך כדי תנועה על המגרש של בלרינה. השילוב של גוף ארוך ודקיק למובים מיד גרר את ההשוואות החבוטות ל-KD . רק שהפעם לא נשמע קולות גיחוך ציני של האנליסטים הבאים לצנן התלהבות. השחרור המהיר שלו בזריקה יחד עם טווח הקליעה הבלתי מוגבל נראה כמשהו שיוכל לעשות בקלות ב-15 השנים הבאות. אפילו אני כתבתי עליו כתבת פרופיל. צעד חריג לתיכוניסט כה צעיר.

בייטס שיחק כדורסל בתיכון לינקולן בעיר הולדתו איפסלנטי, מישיגן. בצעד חריג, לאחר שהוביל את תיכון לינקולן לאליפות מישיגן שנתיים ברצף, בייטס עבר ל'אקדמיית' Ypsi, אקדמיה חדשה לכדורסל שיצר אביו. בדומה לסיפור של פאטריק בולדווין ג'וניור משנה שעברה, שבחר לשחק במכללה הקטנה של אביו המאמן, על מנת להציל את משרתו, גם בייטס נפל למלכודת של אב מעורב יתר, ששלפה אותו מאווירה אקדמית וכדורסלנית בה צמח. מכאן החלה הירידה.

בייטס היה אמור בשנה זו, לבנות ולחזק את המותג שלו ולקחת עוד צעד קדימה בהפיכתו להצגת היחיד של מחזורו. בפועל, אף אחד מהדברים האלה לא קרו. בייטס לא שיחק בקבוצה אמיתית, אלא בקרקס שנועד לפארו. בסיום כיתה י"א בגיל 17, כדי להוסיף טפשות על פשע, בעצת אחיטופל מארץ אחיטופליה, בחר לסיים מוקדם את התיכון ולהתחיל את קריירת הקולג' שלו בממפיס טייגרס של פני הרדאווי.

לא מדובר כאן על ריקלסיפיקציה בו תלמיד י"א בצד הבוגר של השנתון (ילידי ספטמבר -דצמבר של שנתון מעל), מדלג על שנתו האחרונה בתיכון על מנת לקפוץ מחזור דראפט. בייטס יליד ינואר 2004 ולכן היה בכלל פסול מלהירשם לדראפט 2022 גם ככה. המחשבה של סביבתו הייתה שיוכל לשחק מול תחרות קשה יותר, בכך להתחשל במשך שנתיים עד שיהיה זכאי להירשם לדראפט. אבל אם כך הדבר למה לא בחר לעבור לג'י ליג איגנייט של סקוט אנדרסון או למסגרת אחרת שהיתה מחוייבת להתפתחותו?

אבל להיות שופט בדיעבד זו חוכמה קלה. קשה לאבחן האם הכישלון היה בעיקר של אימוני בייטס, שהגיע לא מוכן גופנית מול שחקנים הבוגרים ממנו בכמה שנים, או שפשוט נפל לסיטואציה כדורסלנית קשה. 3 שנים אחרי, תחילת פרויקט הכוכבים של פני באוניברסיטת ממפיס, קשה להתעלם מכמה בוסריים ולא מוכנים הפרוספקטים של פני נראים. בג'יימס וויסמן הוא פגע קשות עם סיפור התשלום האסור כך שבפועל שיחק 3 משחקים ועזב. פרשס אצ'ואה וג'יילן דורן, דווקא התקדמו אישית אבל לא נראה שהגיעו לליגה עם הבנה בסיסית של כדורסל קבוצתי. אבל לפחות עוד 3-4 כוכבי תיכונים של ממפיס אפילו לא הגיעו לדראפט. הכי קרוב היה לסטר קיניונס שחתם בקבוצת הג'י ליג של הווריורס הקיץ. אני לא כאן כדי להתנגח בפני המאמן שמקבל המון כבוד משחקניו. אבל התוצאות ככה….

אבל גם ברמה האישית מקצועית, אימוני בייטס איבד גובה מהר. בתחילת העונה, נפצע והפסיד זמן אימון יקר עם הקבוצה. לאחר מכן, הטייגרס ערכו יום מדידות לשחקנים ופרסמו נתונים מפתיעים אודות המידות של אימוני בייטס. מסתבר שיש לילד מוטת ידיים קצרה מגובהו (7'6) והוא בעל ניתור אפסי של 25 מאינטש מהמקום. אם עוד היו סקאוטים שסלחו על ההתחלה האיטית והפציעות, השילוב של זה יחד עם המדידות הלא מחמיאות, הפילו את בייטס למעמקי התהום ברשימות הביג בורדים. הוא החל להיעלם ממוק דראפטים של 2023 במהירות גבוהה משל גופיות קיירי אצל ילדים יהודיים מברוקלין. התסכול של בייטס רק גבר. כשכבר קיבל הזדמנות וניסה לשחק כדורסל ולהביא את אישיותו הדומיננטית, נראה בוסרי על המגרש. הוא סיים את העונה עם 9 נק' למשחק באחוזים רעים. משום מה כולם שכחו שמדובר בילד בשנתון מתחת לכלל שחקני המכללות.

בקיץ האחרון, נשבר לאימוני והוא החליט לעזוב את אוניברסיטת ממפיס. הוא ביקש לעשות העברה למכללה הקטנה בשם Eastern Michigan בעיר הולדתו איפסלנטי, ששיחק אצלה כבר פוינט גארד נהדר בשם נואה פרהאקן וחיפש מאמן חדש והזדמנות חדשה לזרוח קרוב לבית.

אבל בייטס לא באמת קיבל את הקיץ הרגוע שרצה. בספטמבר נעצר בבדיקה שגרתית קרוב לביתו ברכבו עם אקדח ללא רשיון והואשם בנשיאת נשק באופן מוסתר ושינוי סימני זיהוי על נשק חם. בייטס ששכר רכב במישגן מחברת השכרה, טען שהאקדח כבר היה שם ולא היה שלו. כשאני לוקח רכב משלמה סיקסט או אלדן, אני אישית אוהב לבדוק שהבאגז' ותא הכפפות של הרכבים השכורים שלי הם ללא אקדחים. אבל היי זה אני.

בייטס בסוף הצליח לצאת מהאישום. בהצהרתו כתב הילדון בן ה-18 כי הוא מקווה שהטעות שלו יכולה "לעורר אחרים לחשוב לפני שהם פועלים" והמשיך: "צמיחה היא חוויה לכל החיים, אני ארתום ערך זה בתור השיעור שלי לחיים ואמשיך לשרת את הקהילה שלי".

בייטס, שלאחר המקרה לא מעט קברו אותו סופית, הרגיש כאילו קיבל חיים חדשים. זה הזכיר לי את הסצנה בסרט מועדון קרב כאשר טיילר דירדן מניף אקדח לרכתו של בחור ומוציא ממנו מה היה עושה עם חיו אילו היה מחליט שלא להרוג אותו. ואז הוא משחררו אחרי שהוא מבטיח לעשות זאת.

לא הרבה מקבלים הזדמנות שנייה כזו (תשאלו את בריטני גריינר הכלואה ברוסיה ל-9 שנים). בייטס עלה לאימון הראשון באיסט מישיגן בטירוף מוחלט. אני כבר הרחתי את השינוי. לא עוד ילד כבוי ופחדן ששיחק בממפיס אלא שחקן המשחק כל דקה כאילו זוהי דקתו האחרונה.

אוותר על הבדיחה המתבקשת על האקדח מהמערכה הראשונה, ואומר שהרחתי את ההתפוצצות במשחק הראשון. זאת מכיוון שאיסטרן מישגן שייכת לקונפרץ המיד-אמריקן החלשה ולא אמורה להתמודד עם אריות ליגת ה-NCAA. אך דווקא במשחקו הראשון מחוץ לקונפרנץ הזדמן לו קרב מול האחות הגדולה ממישגן בקרב דרבי קטנטן.

הנשרים עלו מול קבוצה בוגרת יותר ופיזית יותר אך פרהאקן ובייטס נתנו משחק הקרבה הירואי שכמעט וניצח להם את המשחק. בייטס סיים עם 30 נקודות ב-12/19 מהשדה, 3/6 לשלוש ו-3/5 מעונשין. הקליעות שלו היו מטווח NBA ומעבר עם אחלה מובס והרבה סווגר.

הקברנים רצו כדי להוציא את אתי החפירה שלהם ולהוציאו מהקבר שקברוהו. זה לא שהוא עף לטופ 5 של רשימות הדראפט. רחוק מזה. אך העיניים נפתחו רשמית. הדראפט השנה כמו ברוב השנים האחרונות, די צפוף ומלא כישרונות מבטיחים. ווינגים בדראפט הזה יש 4 ב-100. מה גם שכשפריקים אמיתיים מסתובבים בליגה, ההילה סביב שחקן מעט גבוה עם שליטה בכדור וקליעה כבר לא מוציאים את ה-GMים מכליהם. בודקים את כולם בציציות. בואו נאמר בעדינות, הוא לא אמור לגנוב הרבה פיקסלים של תשומת לב מויקטור וומבניאמה. אבל כמי שעוקב אחרי הילד כבר כמה שנים קשה שלא להביא את דלי הפופקורן ולהצטרף לחוויה. האם יש כאן קאמבק מרהיב או פרפור אחרון של גסיסה?