הלייקרס עם ניצחון ראשון, דטרויט מפתיעה את גולדן סטייט והפליקנס מנצחים את הקליפרס בסיקור ליל ראשון / צוות הופס

לוס אנג'לס קליפרס (4-2) – ניו אורלינס פליקנס (2-4) 91 – 112 / מולי

ובא זאיון הגואל… אז זאיון חזר אתמול בערב לחמישייה, ולא במפתיע היה זה שקלע את הסל הראשון במשחק. אגב, הוא גם זה שקלע את הסל שהעלה את הפליקנס ליתרון השני שלהם במשחק, 42 שניות לסיום המחצית הראשונה. בין שני הסלים הללו, משך כל המחצית הראשונה, היו אלו הקליפרס, מחוסרי קוואי, שהובילו ביתרון שאפילו הגיע בשיאו ל- 11 נקודות.

אז במחצית התוצאה היתה שוויון 52 ופול ג'ורג' היה זה שקלע את הסל הראשון לקליפרז עם פתיחת הרבע השלישי, ליתרון שהתברר כיתרון היחיד שלהם במחצית השנייה שהיתה כולה של הפליקנס, במיוחד אחרי שנענה בעשר נקודות רצופות של וויליאמסון ומקקולום. הפליקנס שמרו כל הרבע השלישי על יתרון של כ 10-12 נקודות שצמח ברבע הרביעי עד לשיא של 24 נקודות.

הקליפרס הוכיחו שלא השמות הם בהכרח אלו שמצטיינים במשחק בו שותפו כל תריסר השחקנים שהיו רשומים בטופס. חברי החמישייה (זובאץ', מוריס, ג'קסון, מאן ופול ג'ורג') קלעו כולם יחד קצת פחות מחצי הנקודות (45), ג'ון וול אמנם מסר 6 אסיסטים וחסם פעמיים, אך קלע רק שמונה נקודות בכ 21 דקות משחק. הקלע המצטיין שלהם היה נורמן פאוול עם 18 נקודות, 3 אסיסטים ו-3 כדורים חוזרים כשעוד קלעו יותר מעשר נקודות פול ג'ורג' (14 נקודות, 3 אסיסטים, 3 כדורים חוזרים וחטיפה אחת) ומרקוס מוריס (12 נקודות, 8 כדורים חוזרים, 4 אסיטסטים וחטיפה אחת).

בשורה התחתונה הפליקנס היו הערב טובים יותר. הם לקחו 13 כדורים חוזרים יותר, מסרו 11 אסיסטים יותר וחטפו ששה כדורים יותר. שש מתוך 11 השחקנים ששותפו קלעו יותר מעשר נקודות . כשהמצטיינים היו כפי שניתן לצפות זאיון עם דאבל-דאבל (21 נקודות, 12 כדורים חוזרים, 7 אסיסטים וחטיפה) ומאקקולום (22 נקודות, חמישה כדורים חוזרים, 3 אסיסטים וחטיפה), ועדיין אני מציע לך לשים עין על נאג'י מארשל וטריי מרפי השלישי שמקבלים המון דקות משחק (היום עלו בחמישייה) ונותנים תפוקה בהתאם.

דטרויט פיסטונס (5-2) – גולדן סטייט ווריורס (4-3) 128 – 114 / עומר בקאל

בלי קליי תומפסון שישב הערב על הספסל כחלק מתהליך השיקום הכולל שלו הווריורס הפסידו את המשחק הערב בשני המקומות שבהם הם רגילים לשלוט, מתחת לסלים ומחוץ לקשת. בצד השני החבורה הצעירה של דוויין קייסי הראיתה את הדומיננטיות הפיזית שלה בשני צידי המגרש, למרות משחק מדהים מצד קייד, שהיה רחוק רק אסיסט אחד מטריפל דאבל עם 23 נקודות, סדיק ביי ואייזיאה "ביף סטו" גנבו את ההצגה לפיסטונס במה שהיה ככל הנראה משחקם הטוב ביותר העונה.

הווריורס פתחו את המשחק בצורה סבירה ואף הובילו ב12 נקודות בסוף הרבע הראשון בזכות 10 נקודות של ג'ורדן פול ועוד 6 של הרכש החדש שמשתלב נהדר בהתקפה של סטיב קר, טיי ג'רום. דטרויט נשארה צמודה לעורפה של גולדן סטייט בזכות קייד קאנינגהאם והיכולת שלו להגיע לאותה זריקה שהוא אוהב, שני צעדים אחרי הפיק אנד רול, חצי המרחק מהElbow והוא המשיך לנצל פעם אחר פעם את הספייס שהגבוהים של הווריורס, שבעיקר ווייזמן, השאירו לו.

מהרבע השני עד לסוף המשחק הסיפור היה שונה לחלוטין. אייזאה סטיוארט לקח את המושכות מתחת לצבע, הביג מן הצעיר סיים עם 24 נקודות (שיא קריירה) ו13 ריבאונדים, חמישה מהם היו בהתקפה, כשלוני, ווייזמן וגרין לא הצליחו להתמודד עם הפיזיות שלו בפנים פעם אחר פעם. סדיק ביי, שהצליח להישאר לבד מחוץ לקשת פעם אחר פעם, דייק מ4/9 מהשלשות שלו והוביל את דטרויט עם 28 נקודות. רגע מלחיץ נרשם לצד דטרויט כשהאמידו דיאלו עלה לחסום כדור ביחד עם ג'יילן דורן אך נחת על רגלו של הסנטר הצעיר שדידה לחדר ההלבשה ולא חזר לפרקט.

זה היה נראה שהווריורס היו בדרך לאחת מהריצות המפורסמות שלהם ברבע השלישי כשג'ורדן פול נעץ שלשה, חטף את הכדור מהוצאת החוץ בשביל שלשה נוספת והוסיף עוד אחת ישר אחרי פסק הזמן של דוויין קייסי אבל ערב נוראי של הצמד המשלים של הווריורס, אף אחד לא קלע יותר מ10 נקודות חוץ מוויגינס שסיים עם 4/15, פול סיים עם 30 נקודות וקרי עם 32. הלוחמים תמיד נשארו בטווח של 6-14 נקודות מהרגע שהיתרון עבר לידי הפיסטונס ולא הצליחו להתקרב מספיק בשביל ליצור את הקאמבק.

השלשות, סדיק ביי. המיד ריינג' מהElbow, קאנינגהאם.

קליבלנד קאבאלירס (1-5) – ניו יורק ניקס (3-3) 121 – 108 / עומר בקאל

התוצאה הסופית יכולה בהחלט להטעות אתכם כי המשחק הזה היה צמוד מאוד, רק שלצד אחד יש סופרסטאר אמיתי וקוראים לו דונובן מיטשל (38 נקודות ו12 אסיסטים). הקאבס והניקס החליפו יתרונות לאורך כל המשחק, קליבלנד הובילה למשך רוב המחצית הראשונה אך לא הצליחה להשיג יתרון משמעותי עד שהניקס הפכו את המצב במחצית השנייה ואפילו הובילו בתשע נקודות, פחות מדקה לסיום הרבע השלישי.

קאריס לווארט מתפקד העונה על תקן הרכז לצד דונובן מיטשל עד שגארלנד ישוב למגרשים מהפציעה שספג במשחק הראשון והערב הוא היה על תקן הפליימייקר, בעיקר כי שום דבר לא נכנס לו פנימה. הוא סיים את המשחק עם נקודה אחת (עונשין לאחר עבירה טכנית) ושמונה אסיסטים וחזר לספסל בשביל ההגנה של אייזק אוקורו ברבע הרביעי.

הרבע האחרון הוא הסיפור של הערב הזה. שלשה גדולה של קווין לאב (אסיסט ממיטשל), אחריה שלשה ועבירה של דונובן מיטשל, שלשה ועבירה של קווין לאב, דאנק ממובלי, סטפ בק ממיטשל לשלוש ושלשה נוספת של דוויין ווייד מאסיסט של מיטשל קבעו ריצת 20-2 מטורפת לחלוטין של קליבלנד בדקות האחרונות ושלחו את הניקס בחזרה לניו יורק עם הזנב בין הרגליים. קווין לאב סיים עם 29 נקודות כולל 5/7 משלוש ברבע הרביעי בהם ביקרסטף תיעדף את היכולת ההתקפית שלו על התרומה שג'ארט אלן נותן בהגנה ומיקם אותו לצד מובלי.

בצד השני זהו משחק שג'יילן ברונסון ירצה לשכוח. מלבד חוסר היכולת לעצור את מיטשל ההגנה של הניקס בראשותו של ברנסון נראיתה מבולבלת בדקות האחרונות ולא הפסיקה לאבד כדורים או להסתפק בזריקות שלעיתים אפילו לא נגעו בטבעת. ברונסון ופורנייר הובילו את הניקס עם 16 נקודות בזמן שבארט וג'וליוס רנדל הוסיפו 15 כל אחד.

סאן אנטוניו ספרס (2-5) – מיניסוטה טימברוולבס (3-4) 107 – 98 / מאנו

שלושה מתוך שבעת המשחקים ששיחקו שתי הקבוצות היו זו נגד זו, סטטיסטיקה קצת מוזרה, אבל הרצון של הליגה להפחית טיסות ולרווח את המשחקים גורם לכך שיש יותר דפוסים כאלה בשנים האחרונות. במשחק הראשון הפתענו אותם עם הרבה תנועה ומגוון שלשות של דווין וואסל, במשחק השני חזרנו להחמיץ והם דווקא לא, ובפעם השלישית, גלידה, שוב גברו לוחמינו האמיצים על הזאבים הרעים, והפעם בלי ואסל, בלי סוהאן, בלי ריצ'רדסון, בלי רובי, וכמובן בלי פרימו. לך תבין.

אז אפשר בהחלט לומר שעברו רק 7/82 משחקים, ושדברים עוד ישתנו בהמשך הדרך, וזה גם נכון, אבל תחשבו איזה קיץ הפוך עבר על שתי הקבוצות הללו – אנחנו שלחנו את כולם למקומות אחרים וקיבלנו ערימת צעירים ובחירות עם ציפיה ריאלית לבחירה בצמרת הדראפט, בעוד הם שלחו חצי מיניאפוליס עבור כוכב נוסף לקבוצה. התוצאה, נכון לעכשיו – קדחת. קדחת בצלחת עמוקה. בהקשר של מיני זה לא מאד מפתיע, קונלי מדנבר או לא קונלי מדנבר, לשנות את הטרג'קטורי של מועדון כושל כל כך זה כנראה לא קל, וזה לא נהיה יותר קל כשאתה הולך נגד הרוח ומשלם מחיר מופקע עבור מי שהסמול בול היוסטוני הקפיד לחגוג עליו בפלייאוף. בהקשר שלנו, זה קצת יותר מפתיע, אבל גם קצת יותר חיובי כי בכל זאת לנצח זה יותר נחמד מלהפסיד.

בכל מקרה, היה גם משחק – מיני התקשו לקלוע, עם 23 נק' בלבד ברבע הראשון, אבל המשחק היה צמוד בערך עד אמצע הרבע השני, הספרס הגדילו את ההפרש בשני צדדי המחצית, ריצת 14-2 של מיני צמצמה לחמש נקודות בלבד, אבל זה לא הספיק והספרס שמרו על היתרון עד לסיום.

הספרס קלעו 16/40 מעבר לקשת, זוכרים שאפשר לצמצם? אז נחלק בארבע, את המונה ואת המכנה, ונקבל 4/10, מכאן זה כבר קלי קלות – 40%. נתון מדהים למדי עבורנו, אפילו מול הקו האחורי המסורבל של מיניסוטה. איכשהו גם בריבאונד ניצחנו 52-45, אולי כי היינו זריזים יותר, אולי כי שלשות נופלות רחוק מהסל, ולקחנו 14 מהם בהתקפה. הם קלעו רק 4/29 מעבר לקשת, כאן כבר יותר קשה לצמצם, אז אספר לכם שמדובר ב-13.8 אחוז בלבד, וככה קשה לנצח אפילו בשכונה.

את הספרס הובילו קלדון ג'ונסון המיתולוגי, הבחירה ה-29 האחרונה שנותרה בסגל שלנו אחרי שוייט ודז'ונטה הוטרדו, שקלע 25 נק' (5/10 משלוש) והוסיף 8 אס' (על 5 אב') ב-38 דקות, מקדרמוט, שדווקא ממש מככב לאחרונה, קלע 23 (7/14 משלוש!), קייטה בייטס דיופ עם 18 נק', יעקב פולטל הבלתי מנוצח רק 4 נק' אבל גם 4 אס', 3 חס' ו-14 ריב'. הרוקים שאינם סוהאן התחילו לשחק – מלאכי ברנהאם שיחק 19 דק', החמיץ יפה מהשדה, אבל סיים עם פלוס מינוס חיובי, בלייק ויזלי הצליח לקלוע, אבל נפצע וירד אחרי 8 דקות בלבד.

בגן החיות של הזאבים – החתול קלע 26, הנמלה קלעה 18 ומסרה 6 אס', והצפרדע קטף 12 ריב' (6 מהם בהתקפה). יקירינו סלו-מו וברין פורבס זכו לסרטון הוקרה.

רק 82% מהמושבים באולם זכו לארח ישבנים, נתון נמוך למדי, והאמת שדווקא חבל כי, בין אם מנצחת או מפסידה, דווקא יש לנו קבוצה סימפטית ומהנה השנה, אז אני מפציר בכם – צאו להצביע… סליחה, צאו להיכל ועודדו את החברים.

פרימו לא שיחק בגלל "בעיות בשריר העכוז" או משהו כזה ואז נפרד מהקבוצה, האם יש בכך כדי ללמד שרי'צרדסון, עם "כאבי גב תחתון", בדרך ללייקרס? ימים יגידו. בכל מקרה, אנחנו נשארים בבית למשחק נגד מיאמי ברביעי, בעוד מיניסוטה טסים לקבל בראש בפיניקס.

בוסטון סלטיקס (2-4) – וושינגטון וויזארדס (3-3) 112 – 94 / עמיחי קטן

הסלטיקס כתשו את וושינגטון מהפתיחה וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 34 – 15. בהמשך האורחים קצת צמצמו לפרקים, אבל לא באמת איימו על היתרון בשום שלב.

ג'יילן בראון הוביל את בוסטון עם 24 נקודות ו-10 ריבאונדים, טייטום וברוגדון קלעו 23 כל אחד וגרנט וויליאמס קלע 10.

אצל וושינגטון, פורזינגיס קלע 17 עם 13 קרשים ו-2 בלוקים, האצ'ימורה קלע 13 עם 9 ריבאונדים, ביל קלע 12 עם 8 אסיסטים וגיל קלע 10. אבדיה קיבל רק 11 דקות מסיבות לא ברורות (היו יותר גרועים בלעדיו) וקלע 6 ב-2/4 מהשדה, 1/1 לשלוש ו-1/2 מהקו, יחד עם ריבאונד ואסיסט.

פיניקס סאנס (1-5) – יוסטון רוקטס (6-1) 109-124 / עידו

הסאנס ממשיכים את פתיחת העונה המוצלחת שלהם למרות העדרותו של דיאנדרה אייטון שסובב קרסול במשחק הקודם. על הדרך הם מאפשרים לרוקטס להמשיך במסעם לעבר הבחירה הראשונה בדראפט. זה אולי נראה על פי התוצאה הסופית כטיול סוף שבוע של השמשות וגם לאור העובדה שהרוקטס לא הובילו לשנייה אחת במשחק הזה אבל החבורה הצעירה של יוסטון נתנה פייט ושמרה את המשחק קרוב כמעט עד לסיום.

הסאנס עוד הצליחו לברוח לקראת ההפסקה ליתרון שנע סביב עשר נקודות בזכות דקות טובות של ג'וק לנדייל ודווין בוקר שחגג יום הולדת 26 (כן הוא רק בן 26…) עם מחצית של 21 נקודות. אבל הרוקטס התקמבקו אחרי המחצית ושלשה של אוסמן גארובה השוותה את התוצאה על 86-86 דקה לסיום הרבע השלישי. הספסל של הסאנס הצליח לפתוח מחדש פער בתחילת הרבע המכריע והסאנס שמרו עליו עד ששלשות של קאם ג'ונסון ומאמי ברידג'ס סגרו את המשחק שתי דקות לסיומו.

האורחים מיוסטון ניצלו את העדרו של אייטון כדי לשאוב לא פחות מ-17 כדורים חוזרים בהתקפה מתחת לאפם של השמשות מה שאפשר להם להישאר במשחק למרות יום קליעה לא טוב. קווין פורטר ג'וניור קלע 26 נקודות לצד 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. אלפרן שונגון רשם 16 נקודות ו-9 ריבאונדים כשג'יילן גרין מוסיף 15 נקודות אבל ב5 מ-18 מזעזעים מהשדה.

בצד המנצח דווין בוקר חגג יום הולדת כמו מבוגר ופשוט הלך לעבודה – 30 נקודות ב14 מ-24 מהשדה יחד עם 6 אסיסטים. הוא קיבל עזרה מלא פחות משישה חברים לקבוצה שסיימו בספרות כפולות. קאם ג'ונסון איפס את היד עם 19 נקודות ב5 מ-11 לשלוש לצד 7 כדורים חוזרים. ג'וק לנדייל ממשיך לספק תוצרת מרשימה מהספסל עם 16 נקודות (6 מ-9 מהשדה) ו-7 ריבאונדים. ברידג'ס הוסיף 15 נקודות וכריס פול שעדיין לא מצליח להתפייס עם הזריקה שלו רשם רק 10 נקודות אבל כהרגלו ניווט את המשחק עם 15 אסיסטים (חלקם מצדיקים את הכינוי המוכר – פוינט גוד).

דאלאס מאבריקס (3-3) – אורלנדו מג'יק (6-1) 105-114 / יונתן

המג'יק שלטו במשחק לכל אורך המחצית הראשונה כשהדבר היחיד שעזר לאבריקס לעמוד בפרץ זה היכולת של לוקה דונצ'יץ'. הוא קלע 16 מ-29 הנקודות של קבוצתו ברבע הראשון (לצד 2 אסיסטים שהופכים אותו לאחראי על עוד כמה נקודות) וגם בסוף המחצית הראשונה היה אחראי ל-30 מ-60 הנקודות של קבוצתו שהצליחה לסיים בשוויון.

לאחר רבע שלישי שהתנהל בצורה שקולה המאבריקס השתלטו על המשחק כשהם קבלים תרוה אינדיווידואלית נוספת מטים הארדאוויי ג'וניור שקולע 12 ברבע זה. 

לוקה דונצ'יץ' עם תצוגה לפנתיאון של 44 נקודות בנוסף ל-5 אסיסטים. טים הארדאוויי ג'וניור עם 21 נקודות.

המג'יק הציגו מאמץ קבוצתי יוצא דופן, שישה קלעים מעל 10 נקודות כשאותם הובילו פאולו בנצ'רו עם 18 ובול בול עם 16 וגם 11 ריבאונדים. אבל מול תופעת טבע כמו לוקה צריך כנראה קצת יותר.

לוס אנג'לס לייקרס (5-1) – דנבר נאגטס (3-4) 110-121 / יונתן

הנאגטס הגיעו ללוס אנג'לס וחמישיית הלייקרס עלתה מולם במדים הכי לבנים שיש לקבוצה, ייתכן שמתוך כוונה להיכנע מראש. המשחק אכן נפתח ב-6-0 לנאגטס אחרי שתי שלשות של מייקל פורטר ג'וניור ועד אמצע הרבע ההפרש טיפס ל-10 לזכותה של דנבר – ובסוף הרבע הראשון התוצאה עמדה על 31-26 לטובת הנאגטס.

אבל מאמצע הרבע השני הקהל הביתי ראה לייקרס אחרת. הנאגטס נעצרו ההתקפה של הלייקרס התחילה לעבוד ופתאום ההפרש מתהפך. כשעל הכל מנצח – ראסל ווסטברוק. 6 נקודות ברבע, 4 אסיסטים ואפילו הוסיף שימי אחרי שפירק את ג'מאל מורי עם קרוסאובר ולייאפ. 55-51 ללייקרס במחצית.

הנאגטס הסתערו לתוך המחצית השניה בכוונה להחזיר אליהם את היתרון ועד אמצע הרבע השלישי שוב הובילו אבל התוצאה התהפכה שוב והלייקרס ניצחו גם את הרבע השלישי והמשיכו לשלוט עד סוף המשחק.

לברון קלע 26 למנצחים, עם 8 אסיסטים, 6 ריבאונדים, דייויס הוסיף 23 עם 15 ריבאונדים, ווקר הוסיף 18 וכך גם ראסל ווסטברוק שחיבר אליהם 8 אסיסטים, 8 ריבאונדים – אבל חשוב מזה – 50% מהשדה (כולל 2 מ-4 מהשלוש) ואת מדד הפלוס מינוס הכי גבוה במשחק – 18.

בצד המפסיד יוקיץ' קלע 23 עם 14 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, ג'מאל מורי עם 21, גורדון עם 18 ופורטר ג'וניור עם 17 נקודות, 9 ריבאונדים והתקררות משהו אחרי שתי השלשות הראשונות כשהוא מסיים את המשחק עם 3 מ-10 מהטווח.

לפוסט הזה יש 118 תגובות

  1. WTF סן אנטוניו???
    .
    משחק לא משהו, של הסאנס. בעיקר בהגנה. מזל שיוסטון (להבדיל מהספרס) נחושים לממש את האסטרטגיה שלהם לעונה.
    .
    מילה על הלייקרס בכלל ועל ווסטברוק בפרט
    (אני יודע שזו לא דעה פופולרית) –
    הם משקיעים בהגנה. על אמת.
    מעניין כמה זמן זה יתפוס.
    .
    גולדן מרגישים שבעים.
    צפיתי רק במעט מהמשחק הלילה,
    אבל המאמץ לא היה קרוב לזה שהציגו מול הסאנס.
    .
    קליבלנד. WOW. קבוצה קבוצה.
    .
    תודה חברים,
    בוקר טוב!

  2. כמו תמיד, ההבדל בלייקרס זה ש-Street Clothes, המכונה גם AD, משחק כמו שצריך, ולא מחליט להיפצע כי מישהו התעטש לידו…
    כמו שגארנט אמר לגביו, שזה קצת מצחיק שהוא "מפחד" לשחק סנטר, כי מה יש לו לחשוש, שהוא בכושר הוא ביום 5 של הגבוהים בליגה, הוא סיוט לכל מגן עם היכולות שלו, והוא גם מסוגל להחזיק הגנה לבד.
    לפרקים גם היה נראה שווסטברוק השלים עם מעמדו השחקן השישי.
    .
    אני מתחיל להיות פסימי עם הקליפרס. קוואי הופך לסימן שאלה שרק גדל מיום ליום.
    הם חייבים את פול ג'ורג' בכושר של אותו שחקן שלקח את אינדיאנה להסתכל בלבן של העיניים למיאמי של הביג-3. אבל גם הוא מתחיל לטפח את הגיליון הרפואי שלו…

    1. הם והנטס מנסים להתמודד עם קללת האשך ששם את שתיהן בגמר, טובי המומחים מעולמות המדיום השונים גוייסו למשימה.

        1. הכל תלוי במיקום בעונה הרגילה. חייבים לסיים טופ-6 רצוי טופ-4
          טמיר לא שמת לב לאותיות הקטנות – יש לך בחוזה ntc אתה לא יכול לעשות מנחם ולקפוץ מהעגלה. היציאה היחידה היא דרך המצוק.
          אכן,
          תנחומי…
          חחחח
          נ.ב.
          רק מזכיר שבניגוד למנחם אני לא ירדתי מהעגלה של ראס. אני אופטימי. לאיש אין תקרה

            1. 😂😂😂😂😂😂😂

        2. אשך לעלות במודע על אותה עגלה עם דה שוט זה מקביל לנהיגה בשכרות🤣 מבחינת הסיכון.. (למרות שאני האחרון שיכול לבקר בתור רפה הבנה בכיר)

  3. תודה למסקרים. הספרס משחקים כרגע את הכדורסל הקבוצתי הכי מהנה לצפייה בליגה ומתוגמלים בנצחונות (למאנו/מיקי הפתרונות האם זה טוב או לא). קלדון ממשיך את קפיצת המדרגה שלו מהעונה הקודמת. אני יודע שזה רק שני משחקים אבל חייב להמציא לעצמי תקווה כלשהי בתור אוהד לייקרס, ראסל נראה הרבה יותר טוב שהוא בא מהספסל עם יחידת המחליפים. מי יודע אולי זה יצליח לעבוד לאורך זמן.

    1. ההצלחה של הספרס היא הדבר הכי טוב שקרה להם. בעיני זה גם הדבר הכי טוב לליגה – לשחקנים, לבעלי הקבוצות ולאוהדים. זה כנראה פחות טוב לכוכבים שמתוגמלים בחוזים של 40 מיליון דולר לעונה – מבלי שיידאגו לצאת מגדרם כדי להביא קבלות לאחר קבלת החוזה.

    2. מגיע הרבה כבוד לספרס. בעיקר על כל מה שאמרתם. ממשיכים לשחק כמו קבוצה ולומדים ומתפתחים ביחד גם בלכאורה טנקינג.
      אבל גם על הטיפול המהיר והלא משתמע לשני פנים בנוגע לפרימו. הם השקיעו בו המון כסף וזרקו את הכל כשהכל נחשף. ובדיוק ההיפך ממנו, הם דאגו לא לחשוף כל כך מהר מה קורה שם למטה, ולא זרקו את נשות הקבוצה לגוב האריות של האינטרנט בחסות פרסום דרך ווג' ושאמס.

  4. נראה כאילו אלוהים הלך לאיבוד לאבדיה…
    מישהו יכול להגיד לי מה מרשים בו בדיוק? למה שהוא יהפוך למשהו יותר משחקן ספסל סביר בליגה? ובלי לרשום על ההצלחה שלו בנבחרות עד גיל 19 או שטויות כאלה.. מה יש בו כדי שיהפוך לשחקן nba טוב?

    1. קודם כל הוא נבחר 9. זה די מראה שגם בנ.ב.א לא חשבו שהוא הולך להיות אולסטאר. למה הוא כן נבחר 9? כי הוא גבוה שהראה יכולות פליימייקר לא רעות בנבחרות וגם במכבי בסוף אותה שנה. לא חושב שמישהו חשב שהוא יהפוך למגן נגר שמקבל את הכוכב של הקבוצה השניה כל משחק, אבל גם אף אחד לא חשב שווש הביאו את הסופרסטאר שיעזור לביל להחזיר אותם לפלייאוף

      1. קודם כל הוא נבחר תשיעי. הציפייה ממישהו שנבחר בטופ טן היא להפוך לשחקן חמישייה לגיטימי. הוא לא נראה כזה, אפילו בקבוצה גרועה. היכולות 'פליימייקינג' שלו הן.. לא באמת קיימות. הוא מגן סבבה, ולא עושה שום דבר אחר ברמה טובה.
        .
        אגב, לא התכוונתי למה הליגה/וושינגטון חושבות, אלא מה ראו אלו באתר שהכריזו עליו גדולות ונצורות כשמדובר בשחקן.. meh

    2. מה הכוונה שלך בשחקן ספסל סביר?
      אין ספק שבינתיים הוא לא הראה יכולת להפוך לשחקן של 20+ נקודות בקבוצה מנצחת. לא אולסטאר וגם לא סף אולסטאר.
      השנה הוא כן יותר אגרסיבי ויש לו יותר ביטחון בזריקה.
      אם וושינגטון יגיעו לפלייאוף הוא יכול להיות שחקן חמישייה בקבוצת פלייאוף שזה לא רע.
      מהדברים שלך נשמע שציפית ליותר, אבל נראה לי שריאלית יכול להגיע ל 10+ נקודות 5+ אסיסטים וריבאונדים ואולי להשתפר בהמשך.

      1. הכוונה בשחקן ספסל סביר היא שאני לא רואה בו שום תכונה מיוחדת. הוא לא ממש טוב בכלום, ואם היו לווש יותר שחקנים נורמלים גם לא חושב שהיה פותח. הוא לא באמת השתפר מאז שהגיע לליגה, וזה לא שהוא היה כ"כ טוב כשהגיע. רוצה לומר – עוד שחקן בליגה, לא מעניין במיוחד.

          1. לי היו אפס ציפיות, גם לא ראיתי אותו לפני יותר מדי (רואה רק nba ו-nfl). פשוט היו כאן באתר לא מעט שניבאו לו הצלחה, ומלכתחילה לא הבנתי על מה ולמה..

            1. שחקן של 25 דקות בקבוצה מנצחת זה הצלחה בעיני.

            2. נראה לי שבגלל שהיה לך אפס ציפיות מה שמראה לי לפחות שקיווית שהוא ייכשל בשביל שתוכל לבוא ולומר פחחחח עלאק אמרתם שהוא יהיה טוב,אני ידעתי מהתחלה שהוא בלוף ואפס ויכול לשחק באליצור נווה חמציצים.
              אז שיחקת אותה וצדקת שאחרי שנתיים וחצי שלחת אותו לנווה חמציצים

            3. יניב, אני שמח שזה מה שהראה לך שקיוויתי שיכשל. זו כמובן שטות, אבל אני שמח שזה מה שהסקת.
              התייחסתי להייפ הלא פרופורציונאלי שהיה עליו, בין היתר כאן באתר. ופייר? אין עד כה סיבה לכך. האם לא הייתה? לא יודע, לא ראיתי אותו אז. לפי החברה כאן, היה נשמע שיש פןטנציאל לשחקן שחקן.. ולא כך

            4. זה מה שאתה משדר.אתה למעשה אומר חברים עאלק אמרתם שהוא שחקן,אני מהתחלה לא החזקתי ממנו והינה צדקתי (ותוספת שלי פרובנציאלים זה מה שאתם).ההייפ סביבו היה מוצדק ואתה יודע אנחנו אכן פרובנציאלים ואני לא רואה בקרוב שחקן ישראלי שייבחר טופ-10 אבל ניחא,מעבר לזה שחרצת את גורלו אחרי שתי עונות ושישה משחקים.נכון שכרגע הוא לא עונה על כל הציפיות אבל הוא לבטח לא אכזבה כפי שאתה מתאר אותו ובניגוד למה שאתה גם מצייר כמעט אף אחד לא הפך אותו לאולסטאר אבל גבול הסופרסטאר,היה קונצנזוס שהוא יהיה שחקן חמישייה לגיטימי וחשוב ,והוא בדרך לשם בהחלט גם אם פתיחת העונה לא כזאת טובה

            5. יניב אתה שם לב איך אתה נופל בזה שוב? זוכר את השיחות ביננו? אז עשית אותו הדבר להבליצ'ק. הגיע הזמן לפתח מודעות. אתה מורה במקרה או משהו בסיגנון?

            6. אני אשתדל לפתח מודעות,יותר מזה אני יעשה מאמץ מיוחד רק בשבילך לפתח את המודעות שלי.
              אם אפשר רק כמה כיוונים שתיתן לי לגבי פיתוח מודעות כי כפי שהבחנת אין לי כל כך מודעות אז אשמח לכיוונים.
              וכן אני ציני כי בחיאת מה נפלת עלי, בן אדם הגיב על כמה אבדיה חרא שחקן ועל כמה אנחנו הטיפשים אמרנו שהוא כן שחקן אז עניתי לו.

            7. תפתח מודעות שאתה לא יודע מה בן אדם אחר חושב או משדר אז אולי עדיף שתוותר על הפרקטיקה ההזויה הזו.
              אתה יכול להמשיך להתחפר בתוך עצמך ולא להבין כמו תמיד אבל יש בי תקווה שיום אחד יפול האסימון.
              אל תיקח את זה בקטע רע פשוט תשים לב.

        1. יניב,
          אולי אם לא תגיב על מה שאני "משדר"/"מצייר", אלא על מה שכתבתי, נוכל לקיים דיון שבו אנחנו לא מכניסים אחד לשני מילים לפה?
          אני לא צדקתי כלפיו מלכתחילה, כי לא הכרתי אותו, אז לא הייתה לי אפשרות לצדוק. עם זאת, ההייפ באתר היה גבוה מאוד. ברור שאחת הסיבות הייתה שהוא ישראלי, אבל היללו גם את יכולת הכדורסל שלו (בגלל/למרות).
          עכשיו, אחרי שראיתי אותו בליגה (שכמו שרשמתי, זו ליגת הכדורסל היחידה שאני רואה, לכן לא היה לי עליו מידע לפני מלבד היילייטס והופס) הוא לא מרשים כלל.
          שים לב שההודעה המקורית שלי הייתה עם סימני שאלה ולא נחרצת כמו שהצגת אותה.
          ועוד משהו אוף-טופיק — אם כל כך מטריד אותך ש"שחרצת(י) את גורלו אחרי שתי עונות ושישה משחקים" – אתה לא אמור להגיב בהופס 400 פעם ביום על חריצת הגורלות שמתחוללת כאן אחרי כל משחק? אתה משדר/זה מצטייר כאילו הנושא של אבדיה מפריע לך במיוחד (או שזה אני).. סמיילי כפול.

          1. מה שאתה משדר זה מה שאני מבין ממה שאתה כותב..אתה כותב כמה אבדיה לא שחקן וכמה אתה לא מעריך אותו ולא מבין איך לעזאזל חשבנו פה באתר שהוא שחקן.מודה שאני פירשתי את זה לעניין של תראו איך צדקתי וזה מכיוון שבדרך כלל מישהו שלילי לגבי משהו זה בעיקר כדי להוכיח שהוא צדק(בטח בכדורסל שאנחנו חורצים גורלות אחרי משחק או שניים)אבל שורה תחתונה מבחינתי היא אותו דבר אתה לא מחזיק מאבדיה ואתה לא מבין איך לעזאזל חשבנו שהוא כן יהיה שחקן.
            לגבי הסוף של התגובה אז אכן אתה צודק לא מתכחש ומה "ששידרתי" לך זה באמת הייתה כוונתי.עיצבן אותי שאתה נכנס בו וחורץ את גורלו אחרי שנתיים ושישה משחקים ,אז כן זה הפריע לי.וכן אני מאלה שחושבים שיש לאבדיה פוטנציאל להפוך לשחקן טוב בליגה.

            1. יש הבדל בין מה אתה חושב שהוא משדר ומה אתה מבין, לבין מה שהוא "באמת" משדר בכל מקרה שני הדברים הראשונים קורים בתוך הראש שלך.

            2. שמע לא הקטע רע ברמת שלא אבל בחיאת אל תנסה לחנך אותי ואל תנסה ללמד אותי ואל תנסה לגרום לי לשים לב. אם בא לי להגיב כמו שאני מגיב אז ככה בא לי להגיב. התגובה שלי הזויה בעיינך מתרחשת רק בראש שלי ולא בשום יקום אחר. הכל סבבה זה שלי וככה אני חי מתנהג וחושב ולא בא לי שיחנכו אותי לעשות אחרת. שוב לא הקטע רע רק אולי אם תפסיק כל הזמן ללמד אותי ולחנך אותי ולהסביר לי איך העולם עובד אז יהיה לי נחמד יותר וגן לך שפשוט יהיה לך אחד פחות שאתה צריך ללמד לחנך להסביר

            3. הכל טוב פשוט זכרתי שבזמנו לא ממש הבנת את הנקודה ושם זה נשאר אבל פתאום יצא שעם האבליצ'ק הגעת לאותה נקודה אז זה קפץ לי וחשבתי שאולי דוגמא טובה ממילים. לא מנסה לחנך אותך, למרות שזה מוזר לשמוע את זה ממישהו שזה מה שהוא עושה אבל שיהיה. בכל מקרה אם לא היה ברור זה, לא נופל עלייך ולא ממש עינין אותי הדיון שלך עם האבליצ'ק רק אנקדוטה קטנה ששפכנו עליה לא מעט מילים לפני כמה חודשים. סגירת מעגל אם תרצה. שא ברכה

    3. הוא היה פרוספקט מצוין, אין הרבה שחקנים בגובה שלו עם יכולת מסירה כזו וביחד עם היכולת שלו להוביל כדור בצורה טובה הפכה אותו למאוד מעניין בליגה שמתבססת על יוצרים.
      אישית ובניגוד לג׳ון (אמר בתחילת השנה שהוויזארדס פספסו עם דני וקורי קיספרט) אני שם את האשמה על וושינגטון, הם לא מצליחים לפתח שחקנים (השחקן האחרון שהם בחרו והפך לכוכב זה בראדלי ביל לפני 9 שנים! שנה אחריו הגיע אוטו פורטר שלא מימש את רוב הפוטנציאל בגלל פציעות ואחריהם אין אפילו שחקן אחד שהצליח ורובם ייחשבו לבאסטים בוושינגטון) והמאמנים שלהם בעשור האחרון פשוט גרועים (דני לא שיחק היום הרבה דקות כי הוא התקשה בהגנה לפי המאמן אבל אותו מאמן בוחר הרכב נורא הגנתית עם ביל, פורזינגיס וקוזמה שכולם מגנים מזעזעים) .
      אישית התאכזבתי כשדני הגיע לוושינגטון כי זה פשוט לא מקום שיודע לפתח שחקנים, התקווה שלי שהוא יעבור לאינדיאנה לקראת הטרייד דדליין ושם הוא יוכל לקבל ביטחון מחדש ולהראות את היכולות שלו כמוביל כדור.

      1. אחלה תגובה,תודה רביד.
        למה אתה חושב שיכולת הובלת הכדור והפליימייקינג לא תורגמו לליגה? מתגובתך זה נראה כי ה'אשמה' היא על וושינגטון, אבל האם דני יכול לדעתך לפעול אחרת כדי לשפר יכולות אלו גם אם המערכת לא מסייעת לפיתוחן?

        1. אוסיף על התגובה המצוינת של רביד.
          צורת המשחק המשחק של ווש בשנתיים האחרונות היא הירו בול ירוד שבו מי משחקני החמישיה שמקבל כדור הולך איתו עד הסוף.
          אין הנעת כדור מעט מאד תנועה ללא כדור,
          ובאופן כללי כדורסל מאוד לא שיתופי.
          קשה מאד לפתח יכולות בקבוצה כזאת במיוחד כשאתה לא קלע טוב מהמקום כמו דני.לטעמי היה פורח בקבוצה מוסרת כמו שארלוט או הספרס.

        2. הבעיה של דני היא לא חוסר ביכולת אלא חוסר בהזדמנות שקשורה לעיל שהקבוצה משחקת וזה התחיל הרבה לפני שהוא הגיע. מאז שג׳ון וול נבחר השיטה של הוויזארדס היא תנו את הכדור לגארד הכוכב וזוזו מהדרך, ביל בעצמו התלונן על השיטה הזו כשהיה צעיר יותר ושיבח את תומאס סאטורנסקי שההתקפה הייתה יותר שיתופית כשהוא ריכז בזמן שוול היה פצוע אבל מאז ביל הפך להיות הגארד הכוכב והוא זה שמקבל את הכדור אז הביקורת הזו מתה.
          בכל מקרה אלא אם דני יקבל הרבה דקות עם המחליפים (לא יקרה כי רוצים שהוא ישמור על הכוכב של היריבה) הוא לא יקבל את ההזדמנות להראות את היכולות האלו, הוא כן חייב להמשיך לעבוד על כל הדברים האלו למקרה שהוא יעבור מוושינגטון לקבוצה שלא תקועה בלימבו.
          אגב היו הרבה טענות על הקליעה של דני ואמירות שבגלל זה הוא לא מקבל דקות אבל קורי קיספרט נבחר בגלל הזריקה שלו וגם הוא לא זורק מספיק ובעיקר מרווח.

            1. נכון אבל אומרים שעם דני אין מספיק ריווח לביל ולמרות זאת קיספרט קיבל כרוקי פחות מ25 דקות לערב… בעיניי הפתרון היה לוותר על ביל וללכת לבנייה מחדש אבל זה כבר לא יקרה

          1. כתבת יפה למעלה, אבל אתה יותר מדי מנקה את דני מאחריות.
            ראה הלילה, עלה עם המחליפים וזרק זריקה אחת בקושי, כשכל הזמן הוא (באופן אקטיבי ורצוני) בורח לפינה הרחוקה, לא מוביל כדור במתפרצות, ופשוט לא יוצר כלום בהתקפה.
            אז הנה – עלה מהספסל ולא השתנה דבר.

            1. הרבה מאיך שרול פליירס משחקים תלוי במאמן ואם המאמן כבר הוכיח שהמעמד שלך שברירי ואתה תוחלף אם לא תשחק איך שהוא רוצה גם אנחנו לא היינו מסתכנים בלעבור על הוראות המאמן.
              ואנסלד לא מאמין בדני התקפית וככה זה נראה…
              אגב אם אתה רוצה הוכחה שזה מערכתי הוויזארדס נותנים הרבה יותר קרדיט לקוזמה מלהאצ׳ימורה למרות שבשנה לפני הטרייד הם מאוד קרובים סטטיסטית (רוי מוביל בנקודות וחטיפות, קוז בריבאונדים, אסיסטים וחסימות וגם טיפה יותר אפקטיבי) ובכל זאת במקום לפתח את שחקן השנה השנייה שלהם הם הורידו אותו לספסל

  5. מאזולה וסמארט צריכים להבין שברוגדון חייב לפתוח עם טייטום ובראון. אולי לא מגן על כמו סמארט אבל לפחות קלע איכותי בהרבה ולא עושה כל כך הרבה שטויות. שלישייה כנ"ל יכולה לתת בראש חזק לליגה. סמארט יכול לעלות עם החמישייה השנייה.

    1. טקטית זה דווקא חכם שסמארט בחמישיה. קודם כל בגלל האגו שלו, הוא מחזיק מעצמו יותר מדי ואם תוריד אותו לספסל יהיה לך רעל בחדר הלבשה. מקצועית עם טייטום ובראון לידו אפשר לבלוע את היכולת ההתקפית הירודה שלו ועדיף שברוגדון יעלה עם החמישיה השניה כי הוא באמת הרבה יותר טוב ונותן כח אש מהספסל מה שסמארט לא יכול לספק, אבל תכלס לדעתי מה שמשנה זה מי משחק במאניטיים

    2. לא מסכים איתך רזי, טוב שברוגדון עולה מהספסל.
      בגמר האחרון הספסל פשוט לא הצליח לייצר נקודות, וברוגדון יעזור בזה ונוכל להשתמש בו בחמישיה שמסיימת משחקים עם סמארט, בראון, טייטום ורוב או אל.
      בנוסף טוב שמקבלים לברוגדון דקות, הוא נפצע המון מאז שהוא עזב את מילווקי והורדת עומס ממנו תעזור לנו בפלייאוף

  6. דברים ששמתי לב לספרס מהתקציר הארוך בצינור:
    א. אין פרימו, אז יש קלדון. אתמול, קלדון שיחק רכז לא מעט זמן ולפעמים עם 2 מובילי כדור עם טרה ג'ונס – הבן אדם מתחיל להיות עילוי.
    זה שהוא היה 4 לא רע, ידענו מהשנה שעברה. הוא עשה שדרוג רציני בעמדה 3 ועכשיו בעמודת 1 ו- 2?
    אני חושב שחלק גדול מהקרדיט שלקבוצה איך שהיא נראית ואיך שהשחקנים לידו מרימים את עצמם הגנתית והתקפית,
    ייאמר לזכותו שהוא מצליח לראות מי חם (בכל משחק זה מישהו אחר) מגיע גם ואולי בעיקר גם לו.
    זאת לא רק השורה הסטטיסטית, זאת המנהיגות. יש מצב שיש לנו מישהו שלוקח את הקבוצה על הגב שלו. אלה חדשות מעולות הרבה יותר מניצחון פה או שם.
    ב. החסימה של קלדון על גובר לפנתיאון
    ג. טרה ג'ונס מתגלה כמניה בטוחה. עוד כשפרימו עוד התעסק עם כדורסל (לפחות על המגרש), הוא היה טוב ממנו בכל פרמטר.
    בתור מי שלא ספרו אותו (סיבוב 2), הוא מקבל את המפתחות ומקיים הרבה מעבר למה שאי פעם בנו עליו
    אני לא בטוח שהוא יכול להוביל קבוצה לפליאוף או להיות קונטנדרית, אבל יש לו עדיין אפסייד, המון חוכמה על המגרש ואקלים בית ספרי שמאפשר לו לפרוח בקבוצה של פופ. באליפות של 2026, הוא יהיה יופיע של מוביל כדור בטים B
    ד. אני מתחיל להסתגל לעובדה שאני אצטרך לבלוע הרבה מאד כובעים באופן שכתבתי על הספרס ועל פופ. הם מאד מפתיעים אותי לטובה. פחות משנה לי התוצאה, אלא בעיקר הדרך ואני רואה פה חתיכת דרך. ואם ויקטור לא יגיע אלינו אז שלא יגיע.
    ה. ואף על פי, הספרס שיחקו 3 משחקים (וניצחו 2) נגד קבוצה עם רמת אינטילגנציה ואימון נמוכה מאד. 40% מהשלוש, השליטה של פולטל בצבע, להשאיר את קלדון לבד על ה- 3. מסכנים אוהדי מיני, פשוט עולב.

    1. אני חייב להודות שהספרס מאד מהנים לצפייה.
      מה שהם עושים הכי טוב זה להעביר את הכדור לאיש הפתוח. מספר אסיסטים הכי גבוה בליגה בפער האחוזים לשלושות. רובם פתוחות ללא שמירה בגלל המסירה הנוספת.
      דבר שני ההפך קורה לירידה, שמירת לחץ על מוביל הכדור והמסירה הפתוחה. לא היה למיני שום זריקה לשלוש פתוחה. האחוזים שלהם היו 14% או משהו מגוחך באזור.
      פופ משחק עם 10 שחקנים רובם עם 15 דקות ומעלה. ששם המשחק זה אינטנסיביות ומהירות.
      הם עוד ינצחו קבוצות יותר מרשימות ממיני.
      מה שמונע מהם לעלות לשלב הבא כנראה זה חוסר כשרון יחסי ואיבודי כדור דביליים .
      אבל, נכון לעכשיו קבוצה כקבוצה הכי טובה עד עכשיו

    2. עושה רושם שבשפחת ג'ונס צריכים לרשום פטנט על גידול מנהלי משחק יעילים וחכמים. גם טרה וגם האח הגדול טיוס, אצל טרה פוטנציאל הצמיחה כמובן יותר גדול מהאחים.

  7. לווסטברוק יכולות של כוכב על ואם האופי שלו היה ברמה של היכולות שלו הוא היה כוכב על ושחקן היסטורי. לא סתם הוא זכה פעמיים בתואר ה-MVP, אך בגלל האופי הדפוק שלו הוא אחד השחקנים המוחמצים ביותר אם לא המוחמץ ביותר.

      1. אכן זכה פעם אחת אך פעם נוספת היה מהמועמדים הבכירים לתואר זה וכן זכה פעמיים בתואר מלך הסלים ושלוש פעמים בתואר מלך האסיסטים ושתי עונות של ממוצע ט"ד וסה"כ 9 פעמים בחמישיות העונה (5 פעמים בשנייה ו-9 בחירות למשחק האותסטרר עם שתי זכיות בתואר המצטיין של המשחק.
        בחירות אלו מראות שיש לו יכולות מעולות והיכולות שלו אף טובות יותר מהזכויות האלו, אך האופי שלו קלקל הרבה.

            1. סיים את המשחק כמו הפנתרס…החמיץ את האקסטרה פויינט

            2. חח גם לי עלו הפאנתרס לראש

            3. איך אתה מאז לכתוב לציפור שאבדיה.. אפיקורוס!

            4. *מעז

            5. אבל שים לב שכתבתי ט"ד בעברית, td לא הייתי מעז

            6. ואני בעצם לא לבד.

    1. דונצ'יץ' רק עם 9-2 מהשלוש וגם 14-8 מביש לגארד מהקו אך 17-15 משתיים. דאלאס קלעה 48-30 משתיים וגם 36-11 מהשלוש וסה"כ 49.4% מהשדה ויחס אס'-אי' של 4-15.
      מג'יק עם 52-26 משתיים וגם 29-11 מהשלוש וסה"כ 45.7% מהשדה ויחס אס'-אי' של 12-20.

  8. הסלטיקס ניצחו בעיקר בגלל אחוזי הקליט
    עה (בעיקר מהשלוש ומהקו עם 47-21 מהשלוש (ללא סמארט והורפורד שהתחלקו בשווה בשתי קליעות מעשר זריקות השיגו 37-19 וגם ללא הבחורה של פריצ'ארד השיגו השאר 36-19) לצד 32-15 משתייך וקלעו 20-19 מהקו, לעומת המכשפים שקלעו 66-31 משתיים, 32-7 מהשלוש וגם 16-11 מהקו.
    לוושינגטון היה יתרון גדול בכ"ח בהתקפה עם 4-15 אך נתון זה לא היה שווה יותר מדי ביכולת התקפית דלה (בהגנה לסלטיקס היה יתרון של 36-43).

    1. לא יודע אם השמועות על מה שלכאורה היה נכונות, אבל אם כן אז אני יכול לחשוב על עוד דבר טוב אחד או שניים שקרו…

  9. השמשות עם 44-33 משתיים וייס אס'-אי' של 11-29 לעומת 53-27 משתיים ויחס אס'-אי' של 15-18 לטילים
    יוסטון הובילה בפער משמעותי בכ"ח עם 10-17 בהתקפה וגם 26-32 בהגנה.
    בוקר עם רק 7-1 מהשלוש אך 17-13 משתיים. ביומבו עם 5 בנק' (1-1 משתיים וגם 5-3 מהקו) וכ"ח וחס'.

    1. הפניקס קלעו טוב פלוס עם 65-35 משתיים וגם 27-10 מהשלוש (אמנם רק 16-8 מהקו) והגיעו לאחוזי קליעה מהשדה גבוהים יותר מהקאבס עם 48.9 לעומת 46.1 אך הפער לא היה משמעותי בגלל שהקאבס עשו זאת בהרבה יותר זריקות מהשלוש עם 50-23 כשלאב ומיצ'ל (קלעו 26-16 בחלוקה שווה) וגם וייד קלעו יחד 34-22 (כלומר שאר ששת השחקנים שזרקו מהשלוש קלעו 16-1) והקאבס גם קלעו 39-18 משתיים (לאב 1-1 ומיצ'ל 7-4 ווייד 3-2).
      כן הקאבס מסרו 33 אס' לעומת ארבעה-עשר אי' לעומת הפניקס שמסרו 26 אס' לעומת מספר זהה של אי'.

  10. יופי, ניצחון ראשון ללייקרס מרגיש כמו זכיה בגביע ווינר.
    לקח שנתיים ומשהו להבין אבל
    ראסל ווסטברוק משחק סוף סוף ברול והתפקיד שהיה צריך להיות בהם מלכתחילה.

    הדבר האחרון הכי טוב ביוטיוב.טוויטר הוא התקצירים באורך של 8 דק' עם מהלכי הגנה והתקפה שעוברים את כל מה ששמתם.
    אמליץ להשים אותם להבא בתקציר במקום את כל מה שיש כאן.

  11. סיקורים מעולים, כל הכבוד.
    אבדיה נראה אבוד ביונקרס (או בווסט אנד של בוסטון). הגנה לא משהו, התקפה לא משהו (חוט פרדומה, תבצע חיתוך לקבל כדור כשכל העיניים של ההגנה על בראדלי ביל), אנרגיה לא משהו, ובכלל – לא משהו.
    עדיין מאוד מוזר הספסול בתחילת המחצית, דווקא סיים יפה את הרבע השני עם שלשה וקצת הרצת מתפרצות. לווס אנסלד ג'וניור חובב הסרט Hebrews to Negroes: Wake Up Black America הפתרונים.

  12. דונצ'יץ' רק עם 9-2 מהשלוש וגם 14-8 מביש לגארד מהקו אך 17-15 משתיים. דאלאס קלעה 48-30 משתיים וגם 36-11 מהשלוש וסה"כ 49.4% מהשדה ויחס אס'-אי' של 4-15.
    מג'יק עם 52-26 משתיים וגם 29-11 מהשלוש וסה"כ 45.7% מהשדה ויחס אס'-אי' של 12-20.

  13. תודה לצוות על הסיקור!
    הממוצעים של לוקה עד כה העונה: 39.6 נק' 10.6 ריבאונדים 12.2 אסיסטים. WTF. זוכרים שעונה של טריפל דאבל הייתה סיפור? או שהארדן קולע 36 למשחק היה סנסציה?. מה דעתכם על שניהם ביחד?. לוקה הוא הלברון החדש, השחקן הטוטאלי ביותר על המגרש של דורנו, כשגם הצוות המסייע הנוכחי שלו יזכר לדיראון עולם כמו קליבלנד v1
    .
    לקרוא לגובר צפרדע זו ענק , חבל שהם נפרדו מבברלי הבולדוג

      1. אכן טועה
        מאז שהרסו את האפליקצייה אני מסתכל ב365 אבל שמה הם קצת שקרנים עם ממוצעים😅
        עדיין 36.7 9.5 ו8.7 לא בא ברגל

    1. סטטיסטחקה מרשימה מאד, אבל, לוקה הוא לא הלברון החדש, אלא אם אתה חובב סטטיסטיקות.
      גם ממוצע של טריפל דאבל אין מה להתרשם, קצב המשחק עלה מאד.
      לוקה צריך עוד ללמוד איך לנצח משחקים, הוא לא שומר מספיק טוב, והקבוצה יותר מידי מרוכזת סביבו.
      אם ימשיך כך להשתפר, השמים הם הגבול בשבילו, כרגע הוא עוד לא ברמה של הטובים ביותר.
      הדוגמא הטובה ביותר לאיך שסטטיסטיקה מרמה, היא ראסל ווסטברוק, שהלוואי שהיה באותה הרמה של המספרים שלו.

      1. לוקה הוא ממש אבל ממש אבל ממש אבל ממש אבל ממש אבל ממש אבל ממש לא קרוב לווסטברוק ולא מזכיר אותו ולהגיד שהמספרים של לוקה הם כמו של ווסטברוק(לא שווים כלום במילים אחרות) זה אומר שכנראה לאו ראית את דאלאס ולוקה משחקים יותר מדי

            1. לא

            2. הדוגמא הטובה ביותר לאיך שסטטיסטיקה מרמה, היא ראסל ווסטברוק,

        1. לוקה 7 רמות לפחות מעל לברון בשיאו. אני מעריך שאם הוא לא יפצע הוא יגיע ל 50000 נקודות בקריירה, צריך לתת לו ציון 110 ב 2k, הסיבה היחידה שהוא עוד לא לקח אליפות היא התאגיד, והקליר פת' והקפיטליזם, וכי הוא משחק עם עוד 11 נגרים שאין להם מקום בליגת קט סל גליל תחתון ילדות. הוא כבר היה צריך להיות עם 3 mvp. אף אחד לא אומר את זה וכולם משוחדים חוץ מטז"מ כי ריץ' פול ונייקי שולטים בעולם כרגע.

    2. לוקה מדהים. אבל עוד יותר מדהים הסגל הגרוע ששמו לידו. ראו שהגיעו לגמר המערב עם סגל שהכוכב השני שלו היה ברנסון. אמרו יאללה בוא נגיע לגמר המערב עם סגל שהכוכב השני שלו הוא טים הרדוואי? או אולי זה בכלל ספנסר דינווידי שלא הוביל את וושינגטון אפילו לפלייאין?
      מארק קיובן פשוט מטומטם, יש לך כשרון באמת מגיע פעם בדור (אולי), והוא צריך באמת קבוצה שמתאימה לו, כמו שקצת בנו בדאלאס, קבוצה של חברה שעושים הגנה וקולעים סלים כשהם חופשיים לגמרי ולוקה מסדר להם אסיסט. אבל, וזה אבל גדול, צריך עוד כוכב אחד (או שניים) שיכולים להוביל כדור לבד, כשלוקה לא על המגרש, ולקלוע. שהקבוצה תשחק עליהם בדקות האלו, וגם לפעמים כשלוקה משחק, בשביל שינוח.
      במקום זה יש את הקבוצה הנוכחית, שהיא פשוט אחת הגרועות, וזה עוד אחרי שעלו לגמר המערב בעונה השלישית של לוקה באנביאי. בלעדיו זאת קבוצה חלשה מאוד, אני במקומו בורח משם צ'ק צ'ק והולך ללייקרס שיביאו לו איזה כוכב שרק ירצה, או למילווקי לשחק עם יאניס ולסגור את הליגה.

        1. או לדוראנט.
          אבל אני מבין מה שאתה אומר.
          אז אפשר את סקוט הנדרסון. הוא אמנם 188 ס"מ ואנחנו אוהבים להקיף את סטף בוינגים אבל אני בטוח שנסתדר.

  14. הדבר המהמם ביותר עבורי הוא כיצד 5 מסקרים מסקרים כאילו אדם אחד עשה זאת. אני לא יודע אם הגולשים שלא כותבים בעריכה מעריכים מה זה לשבץ 5 (או 6?) עם טוויטרים, יוטובים, והכל, ולנפק סקירה מצויינת כאילו נכתבה ע"י אדם אחד.
    תוגדה למסקרים, ושימו לב לווסטברוק

  15. מסקנות מלייקרס-נאגטס:
    מורי חתיכת שחקן, אם הוא חוזר, ונראה שכן, הוא על גבול הסופרסטאר.
    לוני ווקר הרוויח את המקום בחמישיה, הוא אתלט, ואפילו קולע שלשות לפעמים.
    הספסל של הלייקרס קצת התעורר, ובכלל, נראה שהם מתחברים.
    דיוויס נראה על סף פציעה שתשבית אותו, כל רגע, נחת ותפס את הגב כמה פעמים.
    ראס- הוכיח שכשהוא לא מנסה בכוח, ויש לו ביטחון בקליעה, יכול להיות יעיל. לא מבין מאיפה הדעות שמישהו בלייקרס מוריד לו את הביטחון, סומכים עליו, נותנים לו להוביל הרבה מהזמן.

    1. מסכים עם הכל.מה שכן השלשות נכנסו באחוזים יחסית סבירים ושנקלע שלשות באחוזים סבירים זה יראה אחרת,העיה שברוב הימים לא נקלע שלשות באחוזים טובים…

    2. לגבי מורי –
      הסדרה של דנבר-יוטה מהבאבל עדיין עולה לי כזכרון מתוק מדי פעם.. והדואל שלו ושל מיטשל הוא הסיבה העיקרית לכך.. הוא נראה כל כך, כל כך, כל כך טוב בסדרה הזאת.. ממש מקווה שיחזור לכושר ההוא ושלא יפצע!

      1. אם והלוואי הוא יחזור – זה יהיה קריטי. בינתיים ראיתי ממנו רק כמה נקודות מרהיבות של השחקן שהוא היה פעם, אבל כשהוא יהיה בריא – מר-פופי-באטהול-אומר-אוווו-ווווייייי.גיף

כתיבת תגובה

סגירת תפריט