סיכום יורובאסקט 2022 על הטורניר באופן כללי ועל זכייתה של נבחרת ספרד / אהרון שדה

חלק ראשון:

פולין לאחר הניצחון על סלובניה ברבע הגמר

יש שאומרים שזה הטורניר הטוב בהיסטוריה

אני חושב שמדובר בטורניר הנבחרות הגדול ביותר בהיסטוריה לא רק יורובאסקט.

אמנם נבחרת ארה"ב לא באה ובטח לא דרים טיים אבל איכות השחקנים שבאה ויותר מזה ההתפזרות שלהם בין כמה וכמה נבחרות עשה את הטורניר הזה מראש למרתק במיוחד

כמה נקודות לתשומת לב שמסבירים כמה הטורניר הזה היה גדול

משחקים בלתי נשכחים

היו כמה משחקים אדירים

זה התחיל כבר בבית המוקדם למשל בניצחון של גרמניה על ליטא ב 2 הארכות (107-109 )

בשלב שמינית הגמר קיבלנו כמה קלאסיקות

כולל ניצחונות של 2 הפניאליסטיות שניצחו רק בהארכה זאת אומרת גם האלופה וגם סגניתה היו רחוקות פיפס בכדי לעוף בשמינית

בקיצור ספרד -ליטא ( 94-102 )

צרפת -טורקיה ( 86-87 )

וכמובן

הסנסציה איטליה -סרביה (86-94 )

היו משחקים בלתי נשכחים

ברבע הגמר זכינו במשחק הטורניר לדעתי הטוב בו גרמניה בתוצגת קליעה בלתי נשכחת גברה על יוון (96-107 )

וגם בסנסציה הגדולה בה פולין ניצחה את סלובניה לאחר ששמטה 23 הפרש (87-90)

גם הניצחון הדרמטי בהארכה של צרפת על איטליה בסיטואציה דומה לסיטואציה עם טורקיה ברשימה (85-93 בהארכה)

וכמובן המהפך הספרדי ברבע האחרון מול גרמניה (91-96 )

חבל שחצי הגמר השני וגם הגמר היו קצת פחות דרמטיים אבל הסה"כ היה סביר מאד

תוסיפו לכך את הסקור הגבוה בטורניר עם הכי הרבה פעמים שנקלעו 100 נק' + מאז 87 והסקור הכי גבוה בוודאי בנוקאאוט מאז 87 כאשר שימו לב שמ 1993 ועד היום משך 14 טורנירים הסקור בנוקאאוט היה נמוך ביותר מ 10 נק' לפחות !

כמובן שהסקור הנ"ל לא נקלע כתוצאה מהגנות חלשות אלא מיכולת ביצוע מרשימה

הקבוצתי ניצח את האישי

מעולם לא היו 3 כוכבים אירופאיים בו זמנית כמו יאניס לוקה ויוקיץ

אני חושב שרק נוביצקי היה שחקן נ.ב.א אירופאי בסדר גודל שלהם

ואף אחד מהכוכבים הללו לא ראה פודיום ואפילו לא רבע גמר

גם כוכבים אחרים שכיכבו כאן הלכו הביתה לפני חצי הגמר בראש ובראשונה מארקנן הפיני

כאשר גם פנטוקיו האיטלקי או פונטיקה הפולני נתנו טורניר נהדר רק שהוא הסתיים ברבע הגמר.

בקיצור הקבוצתי ניצח את האישי הנבחרות שלא הסתמכו על שחקן אחד אלא על קבוצה הם אלו שהלכו כאן עד הסוף

זה יכול היה להיגמר אחרת (יוקיץ ,יאניס ולוקה השיגו כאן מאזן משותף של 4-16 שזה 80 אחוז מרשים )

אבל בטורניר שכזה מספיקות כמה דק' של כוכב שלא בכושר או יוצא בחמש עבירות /מורחק והסיפור נגמר

זה קורה גם בגלל ששחקנים לגיטימיים שלא מעורבים במשחק באופן יחסי קשה מאד לצפות מהם פתאום לקחת את המשחק עליהם בשעת הצורך.

הנבחרות שהגיעו רחוק לא היו תלויות בשחקן אחד בוודאי לא אלו שהגיעו לפודיום

בגרמניה כיכב שרודר אבל היה להם גם את ווגנר וכן את תייס שהיה האיש המרכזי בניצחון על יוון וכמובן קלע אדיר כמו אובסט ואפילו לו

צרפת אמנם נהנתה מאד משירותי גובר אבל הוא שחקן שתלוי לגמרי בקבוצה שלו

(בגמר למשל הוא לא החטיא מהשדה …הבעיה שזרק רק פעמיים …)

וככה הם היו צריכים את פורנייה והארטל

בספרד שעוד נדבר עליה ניהל את המשחק לורנצו בראון אבל היו את אלו שהביאו אנרגיות מהספסל (פרס)

ואת אלו שהביאו את הניסיון והקליעה מבחוץ (פרננדזס) וכמובן את האחים הרננגמאס שהמבוגר לקח את אם וי פי הטורניר אבל דווקא הצעיר היה האיש בגמר וזה מסתדר עם התיזה…

מעניין לראות לאן זה יילך בעתיד כאשר גם הנבחרת שלנו נבחרת ישראל סבלה בכך במובן מה שהמשחק היה תלוי יותר מדי בדני אבדיה וזה בא על חשבון לא מעט שחקנים אחרים שהיו טובים מאד בחלונות הקודמים .

חלק שני – על זכייתה המפתיעה של נבחרת ספרד

נבחרת ספרד היא אמנם אלופת העולם אבל לא רבים נתנו לה סיכוי של ממש

(דווקא בהופס דירגנו אותה יחסית גבוה במקום החמישי כאשר עמיחי הגדיל ודירג אותה 4 בעוד בפיב"א דירגו אותה במקום 6 בעוד בערוץ הספורט דירגו אותה במקום השביעי ערב הטורניר )

כל מי שהוביל אותה באליפות העולם לא הגיע

בראש ובראשונה מדובר בריקי רוביו האם וי פי של האליפות ב 2019 שנעדר בגלל פציעה

גם סרחיו יול שעזר לו אז מאד כמו מארק גאסול לא הגיעו

כשגם שחקני רוטציה חשובים לפני 3 שנים כמו אוריאולה ,ריבאס וקלאבר לא באו הפעם

וחוץ מהם נעדרו גם סרחיו רודריגז וסן אמטריו הוותיקים וכן אלבאדה ,אברינס קרלוס אולסן ועוד ואפילו מירוטיץ את איבקה שיכלו לשחק כמתאזרחים

במקומם הגיעו שחקנים שברובם לא מוכרים גם לעכברי הכדורסל האירופאי

שמות כמו צאבי לופי ארוסטוגי ,אוסמן גרובה ,אלברטו דיאז , דריו בריזואלה ,חיימה פרננדס ,וחיימה פראדילה שיחקו בין 15 ל 23 דק' בערב כאשר גם השחקן ה 11 גואל פארה קיבל 13 דק' למשחק

(רק סבסטיאן סאיז עם 5 דק' לא היה פקטור של ממש )

השחקנים הללו לא משחקים בקבוצות הגדולות ולכל היותר שיחקו בליגת האלופות בקבוצות כמו מאלגה או טנריפה

חלקם עלו בחמישייה (ארוסטוגי ) וחלקם הביאו שינוי גדול מהספסל (דיאז )

יש כאן כישרון צעיר אדיר אחד (גרובה מריאל ) אבל כל היתר הם שחקנים שניצלו עד תום את ההזדמנות וזה מרגש מאד

קצת על רודי פרננדס

הוא אולי לא השחקן האהוד ביותר בטח לא על אוהדי הקבוצות היריבות

הוא מצטייר כבכיין לא קטן

אבל מדובר בווינר ענק שעמד בפודיום עם הנבחרת בפעם ה 11 בקריירה שלו

היה זה גמר היורובאסקט החמישי שלו כאשר הוא שיחק גם ב 5 גמרים ביורוליג 2 גמרים באליפות עולם עם נבחרת ספרד ועוד 2 גמרים אולימפיים זה אולי חסר תקדים !

והנקודה הכי מדהימה בעיני היא שהוא בכלל הגיע לטורניר הזה

מדובר באדם בגיל 37.5 שהשיג הכל בכדורסל הנבחרות לאחר עונה מפרכת בריאל שכללה זכייה באליפות והגעה לגמר הגביע המקומי וגמר היורוליג בקיצור עונה הכי עמוסה שיכולה להיות ורגע לפני עוד עונה עמוסה שכזו

ניחא עם ספרד הייתה מגיעה עם שלל כוכביה אבל כאמור זה לא היה המצב כאשר רודי אפילו הראה חוסר שביעות רצון לאחר האזרוח של לורנצו בראון והיו לו את כל הסיבות לא לבוא לטורניר אבל הוא בא כמו גדול ונתן שורה מרשימה של 7.6 נק' ב 17.5 דק' (החמישי בדק' בספרד ) עם 43 אחוזים מחוץ לקשת ו + 7.9 בדק' בהם היה בפארקט .

בקיצור 16 שנה בנבחרת הוא לקח אליפות עולם כבר אז עם הדור של האחים גאסול ,גארבחוסה רודריגז ואחרים המשיך לזכות עם מירוטיץ ,איבקה ויול וכאמור נותר היחידי מדור הזהב ההוא להמשיך ולהניף גביעים הפעם כקפטן בקיצור אגדה

ועכשיו קצת על לורנצו בראון

דיברנו על כך שאפילו הקפטן יצא נגד אזרוחו של בראון .

בקיצור היה לו רק מה להפסיד הוא נכנס למקום בו שיחקו לפניו שחקנים כמו קלדרון ,רודריגז ,יול , ורוביו

כולם שחקני טופ אירופאי בואכה נ.ב.א

כאשר הוא עומד במרכז הדיון הספרדי של לפני הטורניר וגמר אותו בדיון האם הוא לא הופלה בכך שלא נבחר לאם וי פי הטורניר אלא רק לחמישיית הטורניר .

הוא קיבל הכי הרבה דק' אצל סקאריולו כ 25 דק' למשחק

וניהל אותו נהדר עם 15.2 נק' ובעיקר 7.6 אס ומדד 16.7

בגמר קלע 14 אבל מסר 11 ושבר את שיאו של שאראס לאס' בגמר

במבט ראשון ההשוואה לשאראס מתבקשת בייחוד בנקודה ששניהם הגיעו למכבי כאלופי אירופה

אבל מדובר בשחקנים אחרים לגמרי

מה שכן בראון הזה מזכיר לי את אריאל מקדולנד עוד אמריקאי שהגיע למכבי כאשר שיחק בקבוצות יורוליג קטנות יחסית שניהם היו מתחת לראדר ומכבי ידעה לנצל זאת

גם ניהול המשחק שלהם דומה אמנם הקליעה של בראון קצת פחות טובה אבל ניהול המשחק ,החכמה וההגנה בהחלט מעלים תקווה אצל אוהדי מכבי

ולסיום, קצת על המאמן סקאריולו

המאמן האיטלקי של הספרדים עשה כאן עבודת מאסטר ואולי הפעם הוא יזכה בהכרה לה הוא ראוי

הוא כבר לא ילד בן 61 לצורך העניין צעיר בשנה בלבד מהשועל אוברדוביץ

הוא נמצא כאן כבר מעל 30 שנה מאז הוביל את פזארו באליפות איטליה בעונת 89-90

לפני 25 שנה הגיע לספרד תחילה לבסקוניה ואז לריאל ומאלגה הוא עזב את ספרד לרוסיה חזר לספרד היה גם עוזר בטורנטו וחזר לאיטליה לווירטוס

הוא אמנם לקח 2 אליפויות +2 גביעים בספרד אבל לגדולה עלה עם הנבחרת

הוא לקח אותה ב 2009 וזכה איתה ביורובאסקט הראשון בתולדותיה ב 2009 ואז בעוד אחד ב 2011

אבל אז עזב ולמרות התארים ההיסטורים לא נתפס כאיש שהוביל אותם במיוחד כאשר החליף את לולו סיינז

שאימן שנים רבות את הנבחרת והצעיד אותה לזהב באליפות העולם 2006 אחרי כן ראינו את אאיטו רנסס מצעד את הנבחרת למדליית הכסף האולימפית

בקיצור התארים הקודמים יוחסו יותר לבנייה של המאמנים הקודמים ובראש ובראשונה לדור הזהב של הנבחרת הספרדית

אבל בטורניר הזו הכל הלך נגדו כל הרכזים הטובים נפצעו בעיקר רוביו ויול

הוא יצא כנגד כל העולם עם האזרוח של לורנצו בראון

הוא ידע להביא שחקני משנה אלמוניים ונתן לכולם דקות

הוא שיחק ברוטציה רחבה של 11 שחקנים בין 13 ל 25 דק'

(מתוכם 9 שחקנים בין 15 ל 23 דק' )

עם שיטה ועם ניצול מקסימלי של היתרונות

בלטו מבפנים האחרים הרננגמאס שהם רחוקים מזרח ממערב מהאחים גאסול אך קבוצתיות נכונה ושיטה נכונה עשו את האחד אם וי פי הטורניר ואת השני לאם וי פי הגמר

( חואן נתן גמר של 7/9 ל 3 ו 114 אחוז אפקטיבי בגמר ! עם 27 נק' ומדד 30 בעוד ווילי אם וי פי הטורניר סיים אותו עם 17.2 נק' 6.9 ר' ב 64 אחוזי שדה ומדד 19.7 ! )

בקיצור האיטלקי עלה כאן רמה והוא סוג של אגדה

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. יפה מאוד אהרון.
    לצד נוביצקי, הייתי מוסיף את פרקר וגאסול, שאומנם לא היו באותו מעמד, אבל פשוט תמיד הגיעו לייצג את הנבחרת לאורך הקריירה.
    היה טורניר מצויין, פולין הפתיעה בגדול וספרד ממשיכה להיות אימפריה.
    כנראה משהו בתרבות ובהיסטוריה גורם להם להיות נבחרת ששווה יותר מסך חלקיה.
    .
    לכל המודאגים… באולימפיאדה דוראנט יגיע לנקנק את כולם 😉

  2. אהרון תודה על הסיכום. הספרדים הראו שאם יש ברמת הנבחרת כל כך הרבה שנים שיטה ודרך די קבועים אפשר להגיע להישגים גם עם סגל "אפור" במושגים שלהם. פרננדז הוא פשוט בלתי נגמר, אומנם וילי היה מועמד ראוי לשחקן המצטיין אבל בעיניי בראון היה צריך לזכות בזה.

  3. תודה אהרון, סיכום מצוין שמתאים לרמה הגבוהה של הטורניר המהנה שראינו. רוצה להוסיף שהשנה כל הקבוצות הספרדיות, בכל הגילאים , כולל הנשים הגיעו לגמרים של אליפויות אירופה . בכל הקבוצות נהוגה אותה שיטה ואותה חלוקת דקות (אף אחד לא משחק מעל 25 דקות), לדעתי בזה נעוץ היתרון הגדול שהספרדים פתחו על שאר הקבוצות, כמו נדאל בטניס הם נשארים תמיד צמודים ליריב, לא מוותרים על אף כדור , חזקים מנטלית ובדרך כלל מנצחים , חייבים להצדיע להם על הגדולה שלהם

  4. תודה אהרון מסכים עם החבר׳ה מעלי – אחלה סיכום שלך לאחלה טורניר שהזכיר לנו כמה כדורסל זה ספורט מהנה ומרגש. עדיין ברמת הכישרון – אין תחליף לאנ בי איי (aka wwe)
    אחרי שרואים את הקריסות המפוארות של שלושת המדורגים הראשונים של espn מבינים כמה דוראנט טוב בכדורסל – לא משנה באיזו מסגרת.
    שנה טובה לכולם.

  5. אכן יופי של טורניר.
    לא הייתי ממהר לקשור לו כתרים כל כך מחייבים. בכל זאת, טורניר יבשתי ולא עולמי, וגם לא אולימפיאדה.
    לגבי ההשוואה לארהב, אמנם שלושת המדורגים ראשונים היו בטורניר (והרביעי בכלל עם אזרחות צרפתית), אבל הקאדר האמריקאי הרבה יותר עמוק (רק גובר וטאונס אינם אמריקאים בטופ 29) – ואם למדנו משהו מהאליפות הזו זה עד כמה חשוב העומק, בטח בטורנירים של משחק כל יומיים בערך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט