גורלו של עוף החול – פיניקס סאנס / שגיא רפאל ושחר צ'קוטאי

גורלו של עוף החול – פיניקס סאנס / שגיא רפאל ושחר צ'קוטאי

פוסט זה הינו פרק מתוך הספר החדש "חלומות פז" של שגיא רפאל, אור עמית ואורן לוי. פרק זה נכתב בשיתוף עם כתב האתר וחבר בצוות העורכים שחר צ'קוטאי. מוזמנים לרכוש את הספר בקישורים. כמו כן, ניתן לרכוש ספר אודיו (כמו בקישור). תהנו.

רוצים לשמוע את הפרק? הספר חלומות פז זמין גם בגירסת אודיו. הפרק זמין להאזנה פה

https://drive.google.com/drive/folders/11uK35yhASsbJlpt85a4oleV1AyJR9Ctp?usp=sharing

לורד דארל דופה היה אחד ממקימי העיר פיניקס באריזונה. כשהוא הגה את השם פיניקס, הוא חשב על עיר שנולדה מתוך הריסות של יישובים קודמים במקום. הפיניקס, עוף החול בעברית, מסמל לידה מחדש, מסמל הקמה מאפר, מסמל תחייה. המטפורה התקבעה במוחנו, ואף אחד לא חושב על הרגע לפני, רגע לפני הלידה, איך הוא הפך לאפר. על פי המיתולוגיה, לקראת סיום חייו, עוף החול בונה לעצמו קן, שר שיר יפהפה שגורם לכל השומע אותו לדמוע, ואז מצית את הקן ומת בסדרה של להבות ופיצוצים מרהיבה.

כשלורד דארל דופה הגה את השם פיניקס, לא היה עדיין כדורסל. השם נועד לתאר את ההקמה של העיר פיניקס. הוא לא ידע שהוא יכול לתאר באותה מידה גם את קבוצת הכדורסל שתקום בעיר, פיניקס סאנס. בזמן שהעיר לקחה מעוף החול את המטאפורה של הלידה, הסאנס לקחו בעיקר את המטאפורה של המוות.

מיטיבי הלכת שבינינו זוכרים את הקבוצה האדירה של צ'ארלס בארקלי. בעונת 1992-93 סר צ'ארלס שיחק את אחת מעונותיו הטובות בליגה וזכה בפרס ה-MVP. הקבוצה הגיעה עד הגמר, שם פגשה את שיקגו של מייקל ג'ורדן לסדרה אלמותית. אחרי שני הפסדים ביתיים בארקלי הצליח לכפות שלוש הארכות בשיקגו ולנצח במשחק מספר שלוש. ניצחון חוץ נוסף בשיקגו החזיר את הסדרה לפיניקס ואת הצבע ללחיים של האוהדים. ואז הגיע רגע שכל מי שראה אותו לא ישכח אף פעם – שלשת ניצחון של ג'ון פקסון עם הבאזר. שלשה ששרפה את הקן.

צ'רלס בארקלי מול הוראס גרנט אי אז ב-92'

רוצים עוד 23 סיפורים נהדרים על העונה שהסתיימה? הזמינו את הספר חלומות פז!

https://headstart.co.il/project/68187

שתי העונות העוקבות פחות זכורות למי שאינו אוהד הסאנס, אבל גם בהן הקבוצה מצאה את הדרך החוצה מהפלייאוף בצורה מרהיבה. בעונת 1993-94 הסאנס פגשו בחצי גמר המערב את יוסטון ועלו ליתרון 2:0 בסדרה אחרי שני ניצחונות חוץ. הם הפסידו את שלושת המשחקים הבאים, והספיקו לעכב במעט את גורלם עם ניצחון במשחק השישי, לפני שהפסידו במשחק השביעי. יוסטון המשיכה לאליפות. בעונת 1994-95 הסאנס קיבלו הזדמנות חוזרת מול הרוקטס. הפעם הם עלו ליתרון 3:1, לפני שהפסידו את משחק מספר חמש אחרי הארכה. למשחק השביעי שתי הקבוצות הגיעו פצועות. קווין ג'ונסון, רכז הסאנס, השתלט על המשחק עם ארבעים ושש נקודות וקבע שיא פלייאוף לקליעות עונשין רצופות – עשרים ואחת. את הזריקה העשרים ושתיים הוא החטיא. זה קרה עשרים שניות לסיום במצב של שוויון. הסאנס לחצו, והרוקטס שברו בקלות את הלחץ ומצאו את מריו אלי חופשי בפינה, שקבר שלשה והעיף נשיקה לקהל, מה שקיבל את הכינוי "נשיקת המוות". לסאנס היו שבע שניות אבל הרוקטס העדיפו לשלוח את איינג' לקו. הוא קלע את הראשונה וגם את השנייה, למרות שבכלל ניסה להחטיא. הסאנס הפסידו בנקודה והשריפה הושלמה.

בחצי השני של שנות האלפיים הסאנס קמו לתחייה עם קבוצה גדולה נוספת, קבוצה שנשארה בתודעה של אוהדי הליגה. קבוצה שהקדימה את זמנה עם כדורסל מהיר, שלשות, הגאונות של סטיב נאש והתקפת שבע השניות או פחות של מייק ד'אנטוני. הקבוצה הזו תיזכר עוד שנים רבות בזכות הסגנון שובה העין של הכדורסל. וכל זאת למרות שלא הצליחה לעבור את גמר המערב באף אחת משלוש הפעמים שבהן הגיעה לשם.

פיניקס 2006, שבתה את העין

הלכנו אחורה בזמן רק כדי לשוב לקבוצה הנוכחית ולכתוב פה – רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. היא לא פחות כואבת, אם אתם אוהדי פיניקס סאנס. השריפה לא פחות מרהיבה. כל כך הרבה מוטיבים חוזרים יש בקבוצה הנוכחית של הסאנס מאותן קבוצות גדולות של שנות ה-90 וה-2000. כוכב מבוגר שמגיע לקבוצה, לוקח אותה לגמר הליגה ומפסיד? אז זה היה צ'ארלס בארקלי, היום כריס פול. רכז גאון? אז זה היו קווין ג'ונסון וסטיב נאש, היום כריס פול. גארד מקומי כוכב? אז זה היה קווין ג'ונסון, היום דווין בוקר. כוכב שלישי שסארבר מסרב לשלם לו? ב-2005 זה היה ג'ו ג'ונסון. ב-2021 זה דיאנדרה אייטון. 

למרות המוטיב החוזר, שום דבר לא הכין אותנו למה שקרה בחמישה עשר במאי. שום דבר לא יכול היה להכין, כי מה שקרה באותו ערב לא קרה מעולם. השריפה הפעם הייתה המרהיבה מכולם. זה לא היה צמוד, זה לא היה בשנייה האחרונה, זה לא היה חץ חד ומדויק בלב. זו הייתה התלקחות וסדרת פיצוצים ששרפה את הסאנס והשאירה את האוהדים פעורי פה וללא מילים. 

תשע דקות ושלושים ושש שניות לסיום הרבע השני במשחק מספר שבע בין פיניקס לדאלאס התוצאה הייתה 29:22 לטובת דאלאס. עד המחצית המאבריקס קלעו עוד עשרים ושמונה נקודות. הסאנס קלעו חמש בלבד. 57:27 הייתה תוצאת המחצית. לוקה דונצ'יץ' קלע במחצית הראשונה עשרים ושבע נקודות, בדיוק כמו פיניקס כולה. משחק גמור. סגנית האלופה, הקבוצה עם המאזן הכי טוב בעונה הרגילה, בפער, פשוט נעלמה. עלתה בלהבות. נשרפה.

כריס פול חווה רנסנס לקריירה שלו בשלוש העונות האחרונות. את הפלייאוף הזה הוא פתח עם שלושים נקודות כשהוא קולע 12 מ-16 מהשדה. הוא סיים את סדרת הסיבוב הראשון נגד הפליקנס עם משחק נדיר שבו את שלושים ושלוש הנקודות הוא קולע במאה אחוזים מהשדה, 14 מ-14. הוא המשיך את הכושר הטוב בשני המשחקים הראשונים בסדרה נגד דאלאס, שני הניצחונות הביתיים של פיניקס. אחרי זה הוא נעלם. אפשר להבין משחק אחד רע, שניים, אבל חמישה ברצף? ברשתות האמריקאיות התחילו לצוף השערות שפול פצוע. קשה לדמיין שהוא ישחק כל כך רע כשהוא בריא. ההשערות האלו קיבלו חיזוק כשהרכז עזב את האולם אחרי אותו משחק שביעי בצליעה משמעותית ובולטת לעין. אם פול היה פצוע זה לא התחיל במשחק השביעי, וכנראה שהתבוסה החמירה את הכאבים. השריפה נתנה בו אותותיה. העיתונאי מארק ספירס פרסם שפול סחב במהלך הסדרה פציעה בשריר הארבע ראשי. פול סירב להתייחס לנושא. גם אם הוא היה פצוע, זו לא סיבה מספקת להופעה האנמית שלו במחצית הראשונה עם נקודה אחת ו-0 מ-4 מהשדה. זוכרים את משחק נשיקת המוות? בארקלי שיחק עם כאבים בברך, אולג'וואן עם כאבים בצוואר, שניהם נתנו הכול. 

ההפסד הזה מצטרף להיסטוריית הפלייאוף המפוקפקת של כריס פול. זו לא רק העובדה שהוא לא זכה באליפויות, כמו גם השיאים המפוקפקים שאסף לאורך הדרך. פול, למשל, הוא היחיד שהפסיד בחמש סדרות שבהן הקבוצה שלו כבר הובילה 2:0. בכלל לא בטוח שהסדרה הזו היא השריפה הכי גדולה של פול. ב-2015 הקליפרס הובילו 3:2 בסדרה ובעשרים ושבע הפרש במהלך הרבע השלישי של משחק מספר שש נגד יוסטון. בסופו של דבר הם הפסידו בשלוש עשרה הפרש ובסדרה כולה. פול היה, ועדיין, אחד הרכזים הטובים בליגה ואחד הרכזים הטובים בעשרים השנים האחרונות. שחקן מבריק, תחרותי עד אין קץ, שחקן שעושה את כל הדברים הקטנים על המגרש, שחקן שמנצל את כל היתרונות שלו. מצד אחד השירה שלו, משחק הכדורסל, כל כך יפה. מצד שני, השריפה מפתיעה אותנו פעם אחר פעם.

בהופעת הפלייאוף הראשונה שלו עם הסאנס בשנה שעברה, דווין בוקר ביסס את מעמדו ככוכב בליגה בעזרת כמה הופעות סקורינג נהדרות. בפלייאוף השני הוא נפצע בסיבוב הראשון, החסיר שלושה משחקים, אבל חזר בלי להחסיר פעימה. היו לו בסדרה נגד דאלאס משחקים מצוינים. גם בהפסדים. את המחצית הראשונה של משחק מספר שבע הוא סיים עם שתי נקודות ב-0 מ-7 מהשדה. במשחק מספר חמש, אחרי כניסה לסל, בוקר נשכב על הפרקט ולקח לו זמן להתרומם. שמעו אותו אומר "לוקה ספשייל" כשהוא רומז לנטייה של הכוכב הסלובני להצגות מיותרות במטרה למכור עבירות. אם אתה מתחיל טראש טוק נגד שחקן ברמה של לוקה, אתה חייב לגבות את זה. 

לאורך העונה פיניקס לא בחלה בטראש טוק נגד קבוצות הליגה. היא גיבתה את זה עם שישים וארבעה ניצחונות, ועדיין, מול דאלאס זה לא רצוי, תשאלו את לברון ו-ווייד. בגמר 2011 הם נקלטו צוחקים על השיעול של דירק נוביצקי, ובתגובה הוא העיף אותם מהאולם על רגל אחת. זו לא אותה קבוצה, אבל זה אותו אופי, וגם הפעם מוביל את דאלאס כוכב-על אירופאי שלא סופר אף אחד שמשחק מולו. כשבצד השני יש את אחד הכוכבים הגדולים שנכנסו לליגה בעשור האחרון, אחד הרוצחים הכי קרי מזג, אתה לא מתגרה בו, אתה לא גורם לו לקחת את זה באופן אישי. 

התבוסה במשחק השביעי וההדחה המוקדמת מהפלייאוף השאירו את חותמן על העונה של הסאנס, והאפילו על כל מה שקדם להן. בין אם זה טוב או רע. הן האפילו על חשיפה גדולה של ESPN וחקירה של הליגה כנגד ההתנהגות של רוברט סארבר. הן האפילו על מערכת יחסים בעייתית עם דיאנדרה אייטון. הן האפילו על מאזן שיא של פיניקס ועונה רגילה נפלאה. 

הקבוצה הכתומה גברה על כל אריות הליגה וסיימה את העונה הרגילה במקום הראשון עם שישים וארבע ניצחונות מול שמונה עשרה הפסדים. בוקר סיים במקום הרביעי בבחירות לתואר ה-MVP, ונבחר לחמישיית העונה הראשונה של הליגה, לראשונה בחייו. פול, שבמהלך העונה נבחר לרשימת שבעים וחמישה השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הליגה, נבחר לחמישייה השלישית של העונה וסיים במקום הראשון בליגה בממוצע אסיסטים למשחק (בפעם החמישית בקריירה). מיקאל ברידג'ס נכנס לחמישיית ההגנה הראשונה וסיים שני בהצבעות לתואר שחקן ההגנה של העונה, אחרי מרכוס סמארט. ועדיין כל התארים האישיים היו משניים ליכולת הקבוצתית. השיתופיות בהגנה ובהתקפה, ההצלחה למרות פציעות של שחקני מפתח במהלך העונה והיכולת של שחקני המשנה להתבלט ולהתעלות. הקבוצה שהגיעה לגמר בעונה הקודמת נראתה בשלה ומוכנה יותר לפלייאוף הנוכחי. 

הסימנים למה שעתיד לקרות הופיעו גם בסיבוב הראשון. זה לא רק שני ההפסדים לניו אורלינס, שסיימה את העונה במקום התשיעי במערב ונכנסה לפלייאוף דרך הפלייאין, אלה גם הנתונים המתקדמים. בעונה הרגילה פיניקס הייתה שלישית בדירוג ההגנתי עם 106.8 נקודות. את הסיבוב הראשון בפלייאוף הם סיימו במקום האחד עשר עם 115.6. בסדרת פלייאוף הבעיות נחשפות ביתר שאת מבעונה הרגילה, ובדרך כלל אחרי שקבוצה אחת חושפת את הפצע, אלו שבאות אחריה חופרות בו בכפית. ניו אורלינס מצאה את הדרך לשבור את ההגנה של פיניקס – היא צדה את דיאנדרה אייטון בפיק אנד רול ומשכה אותו החוצה מהצבע. אייטון העדיף לשמור דרופ (להישאר מתחת לחסימה), ובפעמים שבהם החליף על גארדים, ההגנה של הכנפיים של פיניקס נחשפה וכל חדירה שלא הסתיימה בלייאפ קל, הפכה לשלשה חופשית. מה שהיה טוב לניו אורלינס נגד פיניקס, היה טוב גם לדאלאס. לניו אורלינס אין שחקן ברמה של לוקה. אייטון יכול לרשום מהלכי הגנה טובים נגד סי.ג'יי מקולום וברנדון אינגרם. אין לו צל של סיכוי נגד לוקה דונצ'יץ'.

צייר: אורן לוי

אחרי פלייאוף מצוין בעונת 20-21, אייטון, שנבחר ראשון בדראפט 2018, לפני לוקה, דרש חוזה מקסימום מהנהלת פיניקס. כאן התחילו החיכוכים בין השחקן לקבוצה, שסירבה להעניק לו את התואר "שחקן מקסימום". השחקן החל את העונה ללא הארכת חוזה. השאלה האם אייטון בוואקום הוא שחקן מקסימום בליגה היא שאלה לפעם אחרת. אייטון בפיניקס הוא שחקן מקסימום. כאשר אתה בונה קבוצה מצליחה שמגיעה לגמר, אתה צריך לדעת שאם אתה רוצה לשמור על זה, אתה צריך לשלם על זה, והרבה. כאשר אתה רוצה לשמור שחקן כמו אייטון מרוצה ומחובר, אתה צריך לשלם אקסטרה. לא מדובר פה על הבדלים תהומיים במושגי NBA, כמה מיליונים לפה ולשם. בליגה שבה שחקן טוב עולה מעל עשרה מיליון דולר, זה כסף קטן. 

למרות חוסר ההסכמה בין השחקן לקבוצה, העונה עברה בשקט מופתי משני הצדדים. אלא שהאש נדלקה בפלייאוף והתלקחה במהירות. אייטון אמנם נחשף הגנתית, אלא שלא זו החשיפה שעשתה בעיות. החשיפה שעשתה בעיות הייתה בריאיון לרשת ESPN במהלך הסדרה נגד דאלאס, שבו התוודה השחקן שהוא לפעמים נשאר ער כל הלילה לשחק משחקי וידאו. שמועות שהסאנס מפקפקים במוסר העבודה של הסנטר כבר היו קודם לכן, הריאיון הזה חיזק אותן. ואז הגיע משחק מספר שבע. 

הרבה אחרי שהמשחק היה גמור, במהלך הרבע השלישי, אייטון יצא בסגירה עצלנית לג'יילן ברונסון על קו השלוש. מונטי וויליאמס התעצבן. היו חילופי דברים, ולפי אנשים שישבו ליד הספסל עוזרי המאמן היו צריכים להפריד בין השניים. לאחר מכן, כשוויליאמס ביקש מאייטון להיכנס למשחק, אייטון סירב. האירוע הזה, שכאמור קרה אחרי שהמשחק כבר היה גמור, חשף מערכת יחסים בעייתית בין השחקן למאמן, ואולי שוב העיד על מוסר עבודה לקוי של הסנטר. לאן כל זה יוביל? אם ללמוד מההיסטוריה של הליגה, לא למקומות טובים. הקיץ אייטון בחר לחתום על חוזה מקסימום באינדיאנה, לסאנס לקח שלוש דקות להשוות את ההצעה ולהחזיר את אייטון.

מאחורי הקלעים עדיין מרחפת מעל הסאנס עננה של חקירה של הליגה את התנהגותו של הבעלים רוברט סארבר. הפרשה החלה עם חשיפה גדולה ורועשת של בקסטר הולמס, כתב של רשת ESPN. הרשת עשתה המון יחסי ציבור ורעש לפרשה. הבעיה היא שהכתבה של הולמס הכילה בעיקר עדויות על זעזוע מהתנהגותו של סארבר ומעט מאוד ראיות ועדויות על מה קרה בפועל. אל תטעו, סארבר לא צדיק. כנראה שהוא גזען, מיזוגן וסקסיסט. הבעיה היא שלא בטוח שיש בעדויות שהולמס חשף מספיק בשביל להרחיק אותו מהקבוצה. 

חלק מהעדויות נוגעות לשימוש של סארבר במילת ה-N, מילה גזענית בארה"ב, האסורה לשימוש ואסורה לכתיבה. בפועל סארבר לאורך השנים תמך במינוי מאמנים שחורים, ואפילו יש לו ג'נרל מנג'ר שחור, ככה שלא ברור אם שימוש במספר מקרים במילה האסורה מספיק בשביל שהליגה תיקח ממנו את הקבוצה. ג'יימס ג'ונס הגיב לדברים בתגובה לקונית ואמר: "התחקיר הזה לא מתאר את רוברט סארבר שאני מכיר מעריך ואוהב".

ישנן עדויות נוספות על התנהגות סקסיסטית ומיזוגנית, כמו למשל שסארבר העביר תמונה של אשתו בלבוש חושפני בין העובדים שלו. בפועל סארבר העביר תמונה של אשתו בביקיני. הוא קיבל את אותו ביקיני מספק שרצה לעבוד עם הסאנס, וסארבר בחר להראות לעובדים שלו את בגדי הים שקיבל לבדיקה, כשאשתו מדגמנת. יש עדויות נוספות, אבל הן רבות מדי, וברובן קטנוניות מדי בשביל להיכנס לכולן. חקירת הליגה נמשכת כמעט כל העונה, ונכון לכתיבת שורות אלו טרם הסתיימה. אם לליגה היה משהו לומר, כנראה שהיא כבר הייתה אומרת אותו. הסאנס הוא לא ארגון שכיף לעבוד בו, אבל מקום עבודה לא כיפי זו לא עילה מספקת עבור הליגה לפעול נגד סארבר.

עד שיפתרו או לא יפתרו את הבעיות הניהוליות שיש במשרדי הסאנס, האחריות לפתור את הבעיות המקצועיות נופלת על כתפיו הרחבות של מאמן העונה, מונטי וויליאמס. וויליאמס כבר עבר בחייו חוויות קשות יותר מהמשחק השביעי. כשהיה שחקן מכללות אובחן עם בעיית לב ונאלץ לוותר על משחק פעיל לשנתיים. לאחר בדיקה נוספת קיבל אישור לחזור לשחק והצליח להגיע ל-NBA ולשחק בליגה תשע עונות. ב-2016, עת היה עוזר מאמן באוקלהומה סיטי ת'אנדר, אשתו נהרגה בתאונת דרכים. בלוויה, כשמסביב כולם בוכים, נאם מונטי ואמר: "הכול יסתדר, עד כמה שזה קשה, זה יסתדר. אינגריד הייתה נותנת לי אגרוף אם הייתי מתבכיין על המצב הקיים, אסור להרים ידיים".

זהו תפקידו של וויליאמס, להקים את עוף החול מאפר השריפה. זה תפקידו של וויליאמס להביא את הקבוצה למצב המנטלי הנכון. זה תפקידו של וויליאמס למקד את דווין בוקר בעיקר ולא בטפל. זה תפקידו של וויליאמס למצוא דרך להאריך את העונה של כריס פול, שסובל פעם אחר פעם מפציעות בנקודות קריטיות בעונה. זה תפקידו של וויליאמס ליישר את ההדורים עם דיאנדרה אייטון. ההיסטוריה של מונטי וויליאמס מוכיחה שכנראה אין מתאים ממנו לתפקיד. אם יעמוד בכל אלה, יש לו סיכוי לעמוד במשימתו הקשה ביותר – לנסות ולהאריך את חייו של עוף החול לפני השריפה הבאה. להגיע ליעד ולזכות באליפות, לפני הפיצוצים והלהבות. יפה ככל שיהיה עוף החול, סופו ידוע ורק העיתוי בסימן שאלה. אם רק לורד דארל דופה היה יודע איזה גורל הוא מייעד לאוהדי כדורסל בפיניקס, אולי היה מציע שם אחר לעיר. 

רוצים עוד 23 סיפורים נהדרים על העונה שהסתיימה? הזמינו את הספר חלומות פז!

https://headstart.co.il/project/68187

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  2. טריי זריקה מחשידה

    29 אוג 2022 08:15:34

    יפה מאד חברים.

    לגבי סרבר מישהו מנסה להוריד אותו. כולם משתמשים בN וורד בארהב כולל השחורים עצמם, זה ביטוי זה לא בא מגזענות ברוב המקרים אלא צורת דיבור אז שלא יתממו.
    הראה תמונות של אשתו בביקיני וצעק על עובדים חחחחחחח, נדפק לכת הPC הקופסא. הוא הבעלים זכותו להביא גם בחורות למשרד שלו אם בא לו חחח. רואים שזה ניסיון נואש להדיחו כמו שעשו לסטרלינג, מישהו מכוון שם גם לבעלים שחורים חחחחחחח

    אני גם בדעה שהסאנס בדרך לירידה, קשה לי להאמין שאייטון פתאום יהפוך אצל מונטי לגו טו גאי ולמפלצת לאור היחסים ביניהם אבל אם אייטון יתקרב לרמות הדיוויס והאמביד קצת ובוקר ימשיך בשלו הסאנס יהיו כוח רציני, בלי זה יהיה להם קשה.

  4. ברוך רובין

    29 אוג 2022 08:21:49

    תודה פוסט נפלא, בטח גרם לכמה אוהדי סאנס לקחת כדורי נוגדי דיכאון, אני חושב שהתבוסה בחצי הגמר הייתה הכואבת ביותר שלהם. לגבי סארבר כל הטענות שעלו הם שטויות, סארבר קמצן אבל הוא לא מיזוגן גזען… בקשר לגזענות עצמה עצוב שעדיין בארהב לשחור מותר לקרוא לאחד לשני N אבל עם לבן אומר זה קללה וגזענות, או שאוסרים את המילה על כולם ומתחילים לקנוס שחקנים בחדרי הלבשה או שמאפשרים לכולם.

        2. ברוך רובין

          29 אוג 2022 08:46:37

          יש טיפול ניסיוני בליגה במקום העונה לשם ראסל ווסטברוק, בסוף כולם פרט לדה שוט מתייאשים מהדביל והיאוש כל כך גדול שזה הופך לצחוק.

  6. yaniv

    29 אוג 2022 09:52:49

    פרק מעלה וכואב לאוהדיפיניקס…
    מישהו יודע למה סארבר פשוט לא מוכר את פיניקס?
    לא נראה לי שבעלות על קבוצת NBA זה כמו בעלות על קבוצת כדורגל שנותן לך פרסום והכרה וכו'.
    הבן אדם קמצן ולא מוכן להשקיע בשביל לקחת אליפות אז למה הוא פשוט לא מוכר.המניה היום בשיאה הוא יקבל כמה מילארדים טובים ובא לציון גואל

    1. עידו גילרי

      29 אוג 2022 09:55:59

      כי בשורה התחתונה הוא אוהב את הקבוצה ואחד מהגורמים המרכזיים שהיא עדיין בעיר.
      ובשורה העוד יותר תחתונה הערך שלה רק ממשיך לטפס – אז אין לו שום סיבה לרצות לוותר על ההשקעה המאד גדולה הזו.

        1. עידו גילרי

          29 אוג 2022 10:02:21

          לא כרגע, אבל היו כבר סיטואציות שהיו הצעות להעביר את הקבוצה והוא דחף ודאג שהקבוצה תישאר (הרבה פוליטיקה בסיפור הזה). כמובן שזה גם היה משתלם מבחינתו.

          1. עידו גילרי

            29 אוג 2022 10:06:51

            אני רק מדגיש – אף אחד לא יכול להכריח אותו להעביר את הקבוצה מהעיר. אבל הוא יכול לעשות (וגם עשה) פוזות תחזיקו אותי כי יש לי הצעה ממש משתלמת למכור למישהו שיעביר את הקבוצה.

    2. עידו גילרי

      29 אוג 2022 09:56:42

      והערת שוליים – סארבר פחות קמצן ממה שעושים ממנו (השנה נהיה במס לדוגמא) הוא כן מתערב המון בהחלטות המקצועיות שזה זורע הרס ובלאגן.

      1. yaniv

        29 אוג 2022 10:42:52

        זה דווקא נראה לי הסיבה העיקרית שהוא לא מוכר,הוא כנראה אוהב להרגיש כGM או משהו כזה.
        ואם אתם במס אז הסיפור עם אייטון עוד יותר לא מובן לי אבל נו העיקר שבסוף הוא נשאר אצלכם

    3. שגיא רפאל

      29 אוג 2022 18:37:06

      בעלות על קבוצת NBA זה נכס. יש רק 30 קבוצות. בארה"ב זה סמל סטטוס. בניגוד לישראל ואירופה, זה גם רווחי. סארבר קנה את הסאנס ב-200 מיליון דולר בשנת 2004. הארגון היום שווה למעלה ממיליארד דולר, וממשיך לעלות כי הליגה מכניסה עוד ועוד כסף.

      מעבר לזה, סארבר הוא אוהד. אין שום סיבה שירצה למכור את הקבוצה.

  8. Me

    29 אוג 2022 10:30:01

    "בעונת 1994-95 הסאנס קיבלו הזדמנות חוזרת מול הרוקטס. הפעם הם עלו ליתרון 3:1, לפני שהפסידו את משחק מספר חמש אחרי הארכה."

    זה היה הרבה לפני התקופה של לחזור מ 3:1 היה משו יומיומי, לא?
    טעות סופר? 3:2?

  9. הייט אשברי

    29 אוג 2022 11:17:17

    סקירה נהדרת . עם ניחוח של גורל טראגי .
    אני לא חושב שיש קארמה שלילית על השמשות . תמיד אפשר לצאת ממצבים . בשנות ה-90 איש לא הצליח לשבור את ההגמוניה של מיכאל ירדן , חוץ מהרקטות כשהוא פרש זמנית. אז פיניקס לא לבד.

    מה שכן , לדעתי נכתב היכן שהוא ששני שחקנים לא יזכו בטבעת אף פעם , והגנרל הקטן הוא אחד מהם ( אבו-זקן משלישית OKC במקור הוא השני ).
    ל-CP3 לא מגיע מקום ב-75 הגדולים . הוא היה רכז מצויין בשיאו , אבל תמיד היה לוזר גדול . יופי ? לא היה . רק יעילות בעונה הרגילה , עד שהלוזריות קפצה החוצה בפלייאוף . וגם ההתנהגות שלו על ומחוץ למגרש לא מוסיפה.
    לכן , הסאנס צריכים לחשוב בכיוון . איתו הם לא יזכו . היום הוא כבר איטי .

  10. דה שוט

    29 אוג 2022 11:48:38

    תודה חברים אחלה פוסט. אכן טראגי.
    ב-93 כשהייתי עדיין צעיר ויפה (חחחח היום רק צעיר) הייתי בפיניקס בערב משחק 7 בגמר המערב נגד סיאטל. היינו שלושה חבר'ה ובתמימותנו חשבנו שנוכל להשיג כרטיסים במקום. זה היה באמת חחחחחחחח רציני… ראינו את המשחק בטלביזיה בפאב מקומי וראינו אחר כך את כל ההמונים יוצאים מהמשחק מאושרים. חגיגות ענקיות לא היו שם אבל הייתה שמחה אדירה בדרך לגמר הכללי ועם הרבה תקוות.
    מאז יש לי פינה חמה בלב לסאנס ואני תמיד בעדם למרות שאני לא אוהד שלהם. הכדורסל שלהם תמיד היה שמח ומבוסס על הרבה כישרון ושחקנים שכיף לצפות בהם. גם היום אני תמיד נהנה לראות את בוקר ואת פול וגם איילה שלוחה חביב ואפילו אייטון מיודענו. כיף לראות כישרון. עדיין בגמר אשתקד הייתי בעד יאניס. זה עניין אישי, אוהדי הסאנס היקרים כאן – אל תקחו את זה אישית חחחחח
    .
    ברמה הטיפה יותר מקצועית (לא איקסים ועיגולים כי חם ואין כוח) – אני חושב שהשנה הייתה ההזדמנות האמיתית שלהם. אחרי שמילווקי יצאו מהמשוואה, ובהינתן הפארסות של הלייקרס ושל ברוקלין – הם נותרו הפייבוריטים הברורים וגם הייתה להם ביתיות. יותר פייבוריטים מאשר היו אי פעם.
    מה שקרה במשחק 7 היה לא פחות מליקוי מאורות. אבל אם בודקים את התפתחות הסדרה, בהשוואה לסדרת הגמר מול מילווקי – רואים דפוס שכבר כתבתי עליו כאן בעבר. מונטי לא מגיב טוב בסדרה מתפתחת. למה הכוונה? מול הלייקרס, קליפרס ודנבר הכל עבד לפי התכנית, אז לא הייתה לו בעייה. אבל מילווקי למדו את פיניקס וניצחו אותם 4 פעמים רצוף! דאלאס ניצחו 1:4 אחרי פיגור של 2:0
    זה מיני-דפוס.
    כריס פול לא בא טוב לסדרה מול דאלאס. התעסק יותר מדי בדברים שמחוץ למגרש ואחרי ה-0:2 ניכרה בו שאננות שהקרינה על כולם. אפילו על בוקר. בוקר עצמו פנה יותר מדי לדבירם מסביב (זריקות הראש, הטראש עם לוקה) ואייטון היה ממורמר (גם זה על מונטי). אם מסתכלים לאחור (כמה קל להיות חכם בדיעבד) אז הכתובת הייתה על הקיר.
    ב-2016 שנת שברון הלב של אוהדי אוק' סיטי, אחרי משחק 4 איזיאה תומאס דיבר באולפן. הוא אמר במפורש – ומתוך ניסיון של אלוף: אוק' חייבים ללכת למשחק החוץ הבא ולגמור את הסדרה שם. לא לחכות למשחק 6 כי אין לדעת איך דברים מתגלגלים. השאר היסטוריה. כנ"ל לגבי משחקים 4-3 בדאלאס. שם פיניקס הראו חולשה מנטלית ונטעו בלוקה-ושות' את התקווה.
    מה יהיה השנה? קשה לומר. החלון במערב נסגר, אם אתם שואלים אותי. הסטפים בטירוף, הקליפס מפחידים (יש מקומות על העגלה, התחילה מכירת הכרטיסים), לוקה ויוקיץ' התבגרו והם רעבים, הפליקנס מיני וממפיס בטירוף, והלייקרס… אמממ… חחחחחחחחח עזבו אותם…
    אני חושב שפיניקס טעו כשלא מכרו הכל כולל הכל בשביל להשיג את דוראנט. חוץ מבוקר – הייתי שם הכל על השולחן. מה יש להם להפסיד? מי יודע, אולי בחורף, אם יסתדרו הכוכבים בשני הצדדים.
    בינתיים הם ימשיכו לשחק כדורסל קבוצתי חכם וקשוח ויהיו בצמרת הגבוהה. אני בעדם, אבל רק בעירבון מוגבל, בלי עגלות, אז גיא, גילרי ות'וג יכולים לנשום לרווחה.
    שוב תודה על הכתבה, היה כיף לקרוא.

      1. דה שוט

        29 אוג 2022 13:39:24

        אני בפילי בילט-אין (לצערי חחח) מגיע בטרייד עם הארדן. אבל האוהדים שלכם משוגעים חחחחח
        טראסט
        ספשל
        אתה
        ברוך
        …
        חבורה מפוארת הייתי מצפה מכם לתת ריצה יפה בפלייאוף. אולי השנה
        🙂

      1. דה שוט

        30 אוג 2022 11:36:12

        לא ממש ניסינו הגענו לפיניקס במקרה בתאריך של המשחק היינו בטיול מכיוון לוס אנג'לס ווגאס בדרך לטוסון גראנד קניון ודרומה – והסבירו לנו כבר במלון שאין סיכוי. שוטטנו קצת ברחובות מסביב לאולם היינו עם אוטו אמריקאי ישן וגדול כמו אניה (קאטלס-סופרים חחחח דינוזאור אמיתי) והיה קשה להכנס בסוף כמו שאמרתי הלכנו לפאב-ספורט כזה שיש בו טלוויזיות וגם כל מיני מתקנים מצחיקים (הרודיאו וכאלה).
        שמע לא נעים לי להגיד לך – זה היה לפני 30 שנה! אני לא ממש זוכר הכל חחח – אני כן זוכר תקרית מאוד מצחיקה עם "נערה עובדת" מקומית וגם פול-אובר של שוטר מקומי על כך שהאוטו שלנו "שייט" בנהיגה חשודה (אני נהגתי חחחח), אבל מטעמים מובנים לא אוכל לפרט. רק אציין שהיינו מאוד צעירים וחס וחלילה לא פגענו בכבודו של אף אחד.
        אני מרגיש כמו סבא שמספר סיפורי-ספתא חחחח

  13. עגל

    29 אוג 2022 13:21:57

    תודה.
    פיניקס סיפור טראגי? פחות מקבוצות אחרות בליגה אם מסתכלים על הממוצע הרב שנתי.
    .
    חבל על הקבוצה של נאש, מאוד אהבתי אותם.
    .
    ידיחו את סארבר? נשמע שאין להם על מה, בטח לא על כמה מילים לא יפות וזה שהעביר תמונה של אישתו בביקיני. נובמת.
    זה היה יכול להיות טוב למועדון אם היו יודעים שיש איזה באלמר כזה שמסתובב ורוצה לקנות, אבל מי אמר שיש?
    .
    קצת מדאיג מה שקרה עם אייטון, האם הוא באמת מרגיש שהוא הגיע למנוחה ולנחלה ומעדיף לשחק משחקי מחשב כל הלילה? לא יודע, על המגרש לא רואים את זה (עדיין).

  15. thetroll

    29 אוג 2022 16:17:49

    פוסט מעולה.
    יש אוהדי לייקרז.
    יש אוהדי בוסטון.
    יש אוהדי שיקגו.
    יש אוהדי לוחמים פילי הבאקס.
    אבל אם מקלפים את כל השכבות כולם בפנים עמוק משום מה אוהבים גם את הסאנס.
    זאת קבוצה כזאת שאי אפשר לא להזדהות איתה.
    בוא נגיד שאין מי ששונא את הסאנס.
    הלוואי שיזכו כבר במשהו. אם יש מגיע אז זה להם.

  16. שגיא רפאל

    29 אוג 2022 18:40:07

    תודה חברים על המחמאות. בטוח שתאהבו גם את שאר הספר.

    תודה לשחר שהביא את הרעיון המצויין להשוות בין הקבוצה לעוף החול (או העוף חול כמו שהעורך הלשוני שלי טען שצריך לקרוא לו). זה התחבר בצורה מצויינת.

    מבצע מיוחד לקוראי הופס – הספר המודפס במחיר הקמפיין, 75 שקל במקום 95 כיום. איך ממשים? דברו איתי בפייס.

  17. Eat Prey Ljos

    29 אוג 2022 20:18:35

    בהצלחה עם הספר. פחות הבנתי מה הנחיצות שלו אבל מאחל לכם שתצליחו לשכנע אותי אחרת.
    .
    סיכום העונה שלהם נכתב יפה, במיוחד הרעיון של ההשוואה לעוף החול, אבל חבל לי שבאמצע נדחפה אפולוגטיקה לא מובנת למערכת הניהולית של פיניקס.
    סארבר מואשם בהתנהגות גזענית כרונית. כמה מאמנים שחורים הוא מינה לא משנה במיוחד אם עוברים לחלק הבא שהוא מואשם בו – מתייחס לעובדים שלו כאילו הם שייכים לו, חפץ שלו. יש לנו את הסיפורים של דראגיץ' ורג׳ה בל בנושא, וגם וינס קרטר אמר שסארבר הורה לשחקני הקבוצה לפצוע אותו במשחק מולם בעונה אחרי שעזב, אבל ככל הנראה יש עוד כמה עשרות עדויות. הוא גם מואשם במיזוגניה, לא רק בתמונות של אישתו בביקיני (שגם לא בסדר). הוא ככל הנראה היה אלים כלפי נשים ודיבר בצורה מיזוגנית יותר מול אנשים שלא היו מוכנים להתנהלות הזו משהשופט השמרן קלרנס תומאס אוהב לדבר על פורנו בצורה לא הולמת מול אנשים שלא מעוניינים בכך וקלרנס תומאס ממש אוהב לדבר על פורנו עם כל מי שנמצא סביבו.
    אבל מעבר לסארבר, כל ההתנהלות בחלק העסקי של המועדון עומדת תחת חקירה. המון עדויות בנוגע לסביבת עבודה רעילה מלאה בגזענות, מיזוגניה והתנכלות לכל מי שהעז להתלונן למשאבי אנוש. שבוע אחרי שהכתבה המקורית פורסמה אחת העובדות הבכירות כתבה מכתב למשאבי אנוש ושאר הבכירים בנוגע לכל הליקויים ההתנהגותיים במקום, ואחרי כמה חודשים של בריונות היא נאלצה להתפטר. בין הדברים שהיא אמרה היא סיפרה על יחס נוראי לאמהות שנדחקות החוצה, לדוגמא אחת שפוטרה כי סארבר בעצמו החליט שהנקה תפריע לה בעבודה.
    אני בטוח שיש עוד שפספסתי, כי יצאו די הרבה האשמות בשנה האחרונה. והנה ברגע האחרון נזכרתי שבשנה האחרונה אישתו של סארבר הודתה ששלחה איומים לעובדי עבר של המועדון שלא יגידו שום דבר.
    לא חושב שזה משהו שיכול להעיף את סארבר מהעלות בליגה. יש לזכור שהסיבה היחידה שהצליחו להוציא את סטרלינג היא כי הוא הוכרז לא כשיר בגלל אלצהיימר ואישתו השתלטה על העסק והיא רצתה למכור. במיוחד בליגה שמחזיקה בכמה בעלים טורפים (גילברט של קליבלנד), תרמיות פירמידה גזעניות (משפחת דבוס של אורלנדו) ותרמיות פירמידה גזעניות וטורפניות (קרונקי את ווטסון של דנבר), קשה לסמן את סארבר הגרוע במיוחד. ועדיין הצליחו. עם מאות עדויות. גם כל הקונספירציות על שמעיפים את סארבר כי הוא קמצן שלא מרוויח מספיק לליגה לא מסתדרות עם זה שעדיין לא העיפו את הקרונקי את ווטסון הגרועים כאמור שבפועל מונעים מאחת הקבוצות הטובות בליגה להיראות בטלוויזיה המקומית. זה אומר לדעתי משהו שרק שינוי עמוק מהיסוד בחברה ובהתנהלות הפנימית של פיניקס יצליח לתקן. לא משהו שאפשר לבטל בקלות כזו. שזה *קצת* מעבר ללא כיף לעבוד בו.

    1. שגיא רפאל

      31 אוג 2022 16:04:46

      יש כאלה שמתים על הז'אנר, ויש כאלה שפחות. יש לנו גרעין של 250 אנשים שתמכו בקמפיין, וכל מי שהבאתי לו את הספר, אמר שהוא מקווה שיצא אחד כזה כל שנה. אם זה פחות מדבר אליך, זה בסדר.

      אבל אם אתה ממש רוצה שנשכנע אותך, אז פשוט תקרא את הפרק הזה. רעיון שבושל ונחנך אצל שני אנשים. נבנה כסיפור, עבר עריכות וקריאות, ופורסם רק כשהוא שלם. וככה יש בספר עוד 23 סיפורים. אם תגלה דברים שלא ידעת? כנראה שלא. מהתגובה שלך נראה שאתה מאוד בעניינים. זו בסך הכל דרך אחרת לזכור את הדברים ולהוקיר את הספורט.

      לגבי סארבר – קראתי בפירוט את הכתבה של ESPN מספר פעמים. יש בה מעט מאוד עובדות והרבה זעזוע. ברור לכולנו שסארבר הוא חרא של בן אדם, אבל זה לא מספיק. זה שהוא מתייחס לעובדים שלו כאילו הם שייכים לו לא מעיד על גזענות. בייחוד עם היחס הזה הוא שווה לכולם. מה שנקרא חרא, אבל לכולם.

  20. Berch

    30 אוג 2022 00:16:33

    אחלה טור
    אהדתי אותם בסיפור של שנות ה 90 כשבארקלי שיחק שם.
    איך פיספס….
    וכשכבר הצטרף לסופר טים ביוסטון מג'יק מייק החליט לחזור מפרישה
    באסה לאוהבי בארקלי לדורותיהם
    ממה שנראה זה זה סארבר מול מונטי וויליאמס
    🤣

כתיבת תגובה

סגירת תפריט