סדרות הגמר הגדולות של כל הזמנים – דאלאס/מיאמי 2011 VS גולדן סטייט/קליבלנד 2015 / עמיחי קטן ורועי ויינברג

הקרב השישי של שמינית הגמר הסתיים בנוק-אאוט כשהסדרה בין שיקגו לפיניקס של 1993 הביסה את זו של הלייקרס נגד דטרויט ב-1988 בתוצאה 133- 52, מה שהעניק לה 71.89% מהקולות. לעומת זאת, הקרב השביעי של שמינית הגמר היה צמוד ביותר, והסתיים בניצחון 75- 73 של הסדרה בין הבולס והלייקרס ב-1991 על זו של הסלטיקס נגד הלייקרס ב-2008, כלומר 50.68% מהקולות. הכתבה השמינית והאחרונה של השמינית תפגיש בין דאלאס ומיאמי של 2011, עליהן יכתוב עמיחי קטן, ובין גולדן סטייט וקליבלנד של 2015, עליהן יכתוב רועי ויינברג.

דאלאס – מיאמי 2011 / עמיחי קטן

הסיפור מאחורי המפגש – לברון וכריס בוש התאחדו עם דווין וויד ויצרו "סופר-טים" במיאמי, ואחרי חבלי לידה בתחילת העונה הפלייאוף עבר בקלות ו-3 ניצחונות 4- 1 הביאו להיט את המקום בגמר. בצד השני, דאלאס שמרו על מקומם בצמרת בעונה 11 ברציפות של 50 ניצחונות או יותר, ואחרי סדרה שבה הם איבדו יתרון 24 במשחק 4 נגד פורטלנד ועברו ב-6 משחקים פתאום משהו השתנה.

הלייקרס הובילו כבר ב-16 הפרש במשחק 1 לפני שדאלאס לקחו את הביתיות, וגם במשחק 3 הלייקרס שלטו לפני שהגיע קאמבק של דאלאס וניצחון צמוד, כשבין לבין משחק 2 הלך למאבס די בקלות. משחק 4 כבר היה מוחץ בקטע היסטורי והשלים סוויפ של הקבוצה המוספדת על פני האלופה המכהנת. גמר המערב נגד אוקלהומה היה פחות מפתיע, אבל יותר מאתגר, ואילץ את נוביצקי ל-2 תצוגות של 40 נקודות, כולל שיא NBA של 24/24 מקו העונשין, בדרך לניצחון 4- 1 בסדרה ושחזור של גמר 2006 עם 2 הדמויות הראשיות, אבל עוד הרבה פנים חדשות.

איכות הכדורסל:

כמה צמודים היו המשחקים – מאוד. משחקים 2, 3 ו-4 הוכרעו על חודו של סל בודד, וגם ב-3 המשחקים האחרים ההפרש לא היה גדול במיוחד ונוצר בדקות האחרונות. גם בסדרה היריבה היו משחקים צמודים, אבל היה שם גם משחק אחד שהגיע ל-20 הפרש, וזה כבר הבדל משמעותי מהסדרה המדוברת כאן.

כמה צמודה הייתה הסדרה – אנחנו מדברים על שתי סדרות בהן הקבוצה שהובילה 2- 1 הפסידה את 3 המשחקים הבאים ואת הסדרה, ככה שאין פערים משמעותיים, אבל מאחר ומשחקים 4-6 היו צמודים יותר בסדרה הזאת עם הפרשים של 3, 9 ו-10 לעומת 21, 13 ו-8, אפשר להעניק גם כאן את היתרון לסדרה של 2011.

כמה טוב היה הכדורסל ששוחק – דירק נוביצקי היה בשיאה של ריצת פלייאוף מרשימה ביותר, אבל ההגנה התמודדה איתו לא רע בכלל, כמו גם זו של דאלאס עם טריו הכוכבים של מיאמי. מצד שני, מדובר היה גם ב-2 קבוצות די עמוקות, בנוסף לריבוי הכוכבים אצל מיאמי והשחקנים שהיו בעברם כוכבים אצל דאלאס. ביחס לסדרה שבה איגודלה זכה בתואר השחקן המצטיין עם 16 נקודות למשחק, כנראה שאלו של 2011 שיחקו כדורסל טוב יותר.

רגעים אייקוניים – במשחק הראשון מיאמי ברחו לניצחון ביתי ברבע האחרון אחרי משחק צמוד, ונדמה היה שהם עושים זאת שוב במשחק 2 כששלשה של דווין וויד העלתה אותם ליתרון 88- 73, אבל אז דאלאס יצאו לקאמבק גדול וצמצמו ל-90- 86 במאמץ קבוצתי, אשר לאחריו נוביצקי סחב את הקבוצה עם כל 9 הנקודות האחרונות, כולל שלשת היתרון וסל הניצחון. מריו צ'אלמרס תפר שלשת שוויון זמנית שעצרה ריצת 20- 2, אבל זה לא מנע מהמאבס להשיג ניצחון חוץ.

במשחק 3 כבר לא היו בריחות משמעותיות, ונוביצקי שוב להט ברבע האחרון, הפעם עם 15 מתוך 34 הנקודות שלו במשחק, אבל את השוויון שבר דווקא כריס בוש עם הסל שהעלה את מיאמי ליתרון 88- 86. נוביצקי קיבל את ההזדמנויות להגיב, אך הפעם לא הצליחו, וכעת היה זה תורה של אלופת המזרח להשיג ניצחון חוץ דרמטי.

במשחק 4 נוביצקי נקלע ליום של 6/19 מהשדה, אך עדיין הצליח להגיע ל-21 נקודות ו-11 ריבאונדים, בעיקר בזכות קו העונשין, כולל 6/6 ברבע האחרון מהקו. בצד השני, לברון סיים עם 8 נקודות ב-3/11 מהשדה, ובזמן שוויד ובוש קלעו 32 ו-24 בהתאמה עבור מיאמי, כל היתר קלעו עוד 27 נקודות, בזמן שהצוות המסייע של דאלאס היה טוב לאורך המשחק, אך שוב היה זה נוביצקי שקלע את הסלים המכריעים וקבע שוויון 2 בסדרה.

השפעות עתידיות – מאחר ודאלאס לא עברו את הסיבוב הראשון בפלייאוף ב-10 השנים שאחרי האליפות הזאת, יש בה סגירת מעגל חשובה מאוד עבור נוביצקי שהפכה גם את התדמית שלו. בצד השני, מיאמי ובעיקר לברון מצאו את עצמם בתדמית בעייתית אחרי ההפסד בגמר הזה בו הם נחשבו הפייבוריטים, אבל זה גם מה שהביא אותם להתחזק ולזכות ב-2 אליפויות רצופות. בסדרה היריבה קשה להסיק מסקנות מסדרה שבה 2 מתוך 3 השחקנים המובילים של אחת הקבוצות היו פצועים.

ייחודיות – דירק נוביצקי רשם פלייאוף נהדר, אך ברגעי הקלאץ' זה כבר היה פלייאוף היסטורי – לאורך הפלייאוך של 2011 קלע נוביצקי 66 נקודות בקלאץ' (שני רק לג'ורדן של 1998) ב-58.9% אפקטיבי (שני רק לג'ימי באטלר של 2020 מבין אלו שקלעו 47 ומעלה, מאז שהחלו למדוד ב-1997), ובדקה האחרונה כשההפרש עומד על 3 ומטה הוא עמד על 6/7 מהשדה. אפשר לומר שזו אחת מהופעות הקלאץ' הגדולות בהיסטוריה, כשגם בגמר היו לו שני סלי ניצחון.

סיכום – סדרה שלא הושפעה מפציעות משעמותיות, סדרה שהשלימה ריצת פלייאוף יוצאת דופן של קבוצה שבאה כאנדרדוג ועשתה את מה שמעטים ביותר האמינו שיכולמ לקרות טרם הפלייאוף ושני סלי ניצחון של דירק נוביצקי הפיינלס MVP. ההעדפה צריכה להיות ברורה.

גולדן סטייט – קליבלנד 2015 / רועי ויינברג

גולדן סטייט קליבלנד 2015, בעיניי, היא אחת מסדרות הגמר הטובות של כל הזמנים. מבחינת ההשפעה על הליגה והיריבות שהתחילה ממנה, בתור הפרק הראשון ברביעיית גולדן סטייט – קליבלנד, היא בהחלט סדרה שלא מוערכת מספיק וכנראה גם אחת שיותר גדולה מדאלאס-מיאמי, למרות היוקרה של אותה סדרה. בואו נסתכל על זה ממספר מימדים.

המשחקים עצמם – מכל הסדרות של גולדן סטייט קליבלנד זאת אולי הייתה הצמודה ביותר. סדרת הגמר הראשונה אי פעם שבה שני המשחקים הראשונים נגמרים בהארכה, המשחק השלישי הוכרע בהפרש נמוך וגם המשחקים האחרים, שנחשבים לבלואו-אאוטס של גולדן סטייט, נגמרו ב-21, 13 ו-8 נקודות.

ב-2016, לשם השוואה, לא היה משחק אחד שלא נגמר בהפרש דו ספרתי עד למשחק השביעי. ב-2017 היו שניים כאלה ו-2 משחקים שנגמרו בעשרים הפרש ומעלה, ב-2018 הסדרה הייתה במעמד צד אחד מהרגע שבו ג'יי אר לא שם לב לתוצאה. בתוך היריבות הזאת, שכנראה מגדירה את הליגה של אמצע העשור הקודם, זאת בבירור הייתה סדרת הגמר עם המשחקים האיכותיים ביותר.

הסיפורים – מעבר לרמת המשחק, בסופו של דבר סדרת גמר מתקבעת אצלנו לפי נרטיבים. כאן לא חסרים כאלה. מלברון ג'יימס באחת מסדרות הגמר האישיות בכל הזמנים (35.8 נקודות, 13.3 ריבאונדים, 8.8 אסיסטים ב-45.7 דקות למשחק. השומר שלו קיבל MVP גמר), דרך קליבלנד שאיבדה את קיירי אירווינג באמצע המשחק הראשון, עלתה ל-1:2 בכל זאת ואז ראתה את השחקן השני הכי טוב שלה שנותר מבלה לילה בבית חולים ועד גולדן סטייט.

הרבה מאוד סיפורים שנטחנו עד דק התחילו בגמר הזה. "סטפן קרי נחנק בגמרים" התחיל במקור כאן, גם הנרטיב של לברון ג'יימס לבד (שאמנם התעצם מ-2014, אבל כאן הורגש במלואו בסדרה של שחקן אחד מול חמישה) וכל היריבות של קליבלנד וגולדן סטייט. מבחינת השפעה נרטיבית זה מעניין לא פחות, אם לא יותר מ-2011.

גמר 2015 היה הגמר של לברון ג'יימס, של מת'יו דלאבדובה, של הפציעה של קיירי, של דיוויד בלאט, של סטיב קר, של אנדרה איגודלה ושל סטפן קרי. זה גם היה הגמר שבו ראינו בפעם הראשונה את חמישיית המוות של גולדן סטייט.

השפעה – 2011 הייתה העונה האחרונה בה דירק נוביצקי עבר את הסיבוב הראשון בפלייאוף. דאלאס 2011 קבוצה גדולה אבל אלופה כמעט מקרית ובלי דומיננטיות ארוכת טווח בדברי הימים של הליגה. אי אפשר להגיד את זה על גולדן סטייט, שניצחה 73 משחקים אחרי הגמר הזה, ואי אפשר להגיד את זה על קליבלנד.

בלי גמר 2015 לא היינו מקבלים את גמר 2016. בלי גמר 2016 לא היינו מקבלים את גולדן סטייט ודוראנט וכל ההיסטוריה של הליגה הייתה משתנה לגמרי. קשה לומר אותו דבר על גמר 2011: אם היתה שם קבוצה אחרת שהייתה מנצחת לברון היה חוזר חזק יותר ולוקח שתי אליפויות. אם מיאמי הייתה מנצחת, ובכן, זה פשוט היה מקדים את 2012 בשנה.

מעבר לזה יש את ההשפעה הטקטית. בגמר 2015 ראינו בפעם הראשונה את דריימונד גרין כסנטר ואת החמישייה המדהימה של גולדן סטייט שלא נוסתה בעונה הסדירה ובסופו של דבר הביאה להם אליפות. כל הכדורסל השתנה בגלל השינוי הזה בחמישייה שדחק את בוגוט לטובת איגי ויצר מצב שבו יש סנטר בגובה 2.03 מ'. אותו בסיס הוביל לאלופה של השנה ולחמישיות נפוצות אחרות שראינו ברחבי הליגה. 2015 השלימה את המהפך של 2014 ודחקה את הסנטרים מהאן.בי.איי.

לכן, לא משנה איך מסובבים את זה בעיניי, מדובר באחד הגמרים הגדולים והמשפיעים בהיסטוריה. בטח בהיסטוריה האחרונה, אבל גם בכל הזמנים.

יש מקומות פנויים לקחת חלק בפרוייקט, וכל המעוניין מוזמן. הקישור להרשמה כאן:

זה הקישור להרשמה:

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1wjTRcaoVKNnDsRc71tg7o_PXusZaYdNQq76GR4b_y2U/edit?usp=sharing

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. asaf

    21 אוג 2022 11:08:09

    תודה עמיחי ורועי. קל לטעמי 2011 עם הגאולה של נוביצקי. גם הקבוצתית ועוד יותר האישית אחרי השנתיים של 06-07 שתייגו אותו כשובק ברגעי האמת .

  2. Jonathan

    21 אוג 2022 11:17:01

    אהבתי שנכתב כאן על דאלאס שהיא "די עמוקה". אני לא מתווכח, אבל חשבתי שהנרטיב היה שזו אליפות של נוביצקי והניצבים.

    1. עמיחי קטן

      21 אוג 2022 12:23:13

      הנרטיב של נוביצקי לבד הוא על הפלייאוף באופן כללי, שם היו רגעים שבהם נוביצקי היה צריך לקחת המון על עצמו, וכמובן ביחס לזה שלא היה שם עוד אולסטאר. התמקדות בגמר בנפרד מראה שהיה לו צוות מסייע נאה שתרם את חלקו, גם בלי אף "כוכב" לצידו.

  4. roz

    21 אוג 2022 11:56:45

    כשנוביצקי קלע את הסל ניצחון במשחק השני, דפקתי את הראש בתקרה הנמוכה מדי בדירת הסטודנטים שלי בכזה בום, שהערתי את אישתי לעתיד ביום של מבחן ב5 בבוקר.
    אני אלך על 2011.

  5. הציפור הנדירה

    21 אוג 2022 12:44:00

    ב-2015 הסדרה הייתה די צמודה אף שלא הגיעו למשחק שהעי, וזאת כשקיירי ולאב, שני השחקנים החשובים ביותר אחרי לברון, פצועים ואאל"ט גם שחקן ספסל חשוב היה פצוע. אם היה מצב הפוך שבו הקאבס היו בסגל מלא והלוחמים היו ללא ת'ומפסון וגרין, הקאבס היו מנצחים די בקלות.
    כך שללוחמים היה מזל גדול בתחילת השושלת.
    בשנה העוקבת הלוחמים נראו בדרך לאליפות נוספת אך ההרחקה מוצדקת של גרין שנתה את המומנטום והקאבס זכו באליפות שהגיעה להם כשלברון בסדרת גמר אדירה נוספת מוביל את שחקני שצי הקבוצותמבכל חמשת הנתונים העיקריים.

  6. אהרון שדה

    21 אוג 2022 12:55:36

    תודה רבה
    קצת כואב לי להיזכר בסדרות אלו
    שכן ב 2011 לאחר משחק 1 בעודי ממתין לתוצאת משחק 2 במוצאי חג השבועות התבשרתי על פטירת אבא
    בעוד ב 2015 ראיתי את משחק מס 1 סגרתי לילה לבן ביום חמישי אור לי"ח סיוון ואז בבוקר התבשרתי על פטירת אימי
    😥
    אלו החיים
    בהומור שחור זה כמו לבחור בין אבא לאמא …..
    אבל בכל הקשור לכדורסל סדרת 2011 הייתה מיוחדת גם אם מכרח הנסיבות לא צפיתי בה.

  8. מנחם לס

    21 אוג 2022 15:44:16

    תודה לעמיחי ורועי. את סידרת דאלאס – מיאמי ראיתי בכל משחקיה של מיאמי בבית ועמיחי תאר בדיוק מופתי את מה שהיה. את גולדן – קאבס ראיתי כמובן בט יווי וגם רועי מדוייק בכל מה שכתב. שתי סדרות עליונות!

  9. השומר

    21 אוג 2022 16:01:39

    בהנחה שהסידרה של דאלאס תעלה יתקבל מצב מעניין (בעצם גם אם 2015 תעלה) שבו בכל הסדרות שעלו משתתפים ג'ורדן או לברון למעט הסדרה שבה לא הייתה אפשרות כזו (סלטיקס 84).

  10. הציפור הנדירה

    21 אוג 2022 16:22:48

    חמרות מספר הנק' לברון לא היה במיטבו בקליעה בסדרת הגמר 2011 כשקלע ב-39.8% מהשדה שמהם 42.2% משתיים. אם הוא היה קולע ביעולתו הרגילה, מיאמי היו מנצחים.

  12. NBA בדם

    21 אוג 2022 16:57:29

    אי אפשר ללכת נגד סדרה שמשנה מורשת, מול סדרה שהפייבוריט מנצח בסוף.
    נוביצקי נגאל בדיוק כמו שלברון נגאל ב16.
    לכן אלך איתו כמובן.
    גילוי נאות: זו השנה האחרונה שרציתי שלברון יפסיד, אחרי השנה הזו הפכתי להיות בעדו לתמיד.

  15. NFS

    21 אוג 2022 21:13:27

    2011 אחת האליפויות הכיפיות, עם מעורבות רגשית, בטח אחרי החיקוי העלוב של לברון ו-ווייד עם השיעולים.
    2015 סדרה די מעפנה, הקאבס פצועים, סטף בחצי כוח. מעפנה.
    מאמין שיהיה פה גם בלואו אאוט בהצבעות לטובת 2011.
    תודה רועי ועמיחי.

  16. ירון, החלום

    22 אוג 2022 01:04:35

    בס"ד
    תודה רבה.
    בחרתי ב 11, למרות הפונה החמה בלב ל 15ב שבה צפיתי בחי.
    אחת התצוגות הגדולות האישיות ב 15, ואחד הfmvp ההזויים של איגי.

  17. IDO

    22 אוג 2022 01:12:33

    עבודה טובה עמיחי בלשכנע אותי.
    ראיתי את 2 הסדרות, ורציתי להצביע ללוחמים אבל שכנעת אותי אחרת.

    הטיעון שלי.
    הסדרה מ2011 דאלאס היו אנדר דוג מובהק. מול שלישיית ארוגנטים. אבל פה ראינו את לברון נחנק בארבעים האחרונים. וייד פשוט לא יעיל. ונוביצקי כוכב עליון בתצוגת גמר עילאית. עד אז (2016 לברון ייתן הופעה הירואית משלו).
    לעומת 2015 שהטופדוג אכן ניצח קבוצה פצועה. זה היה הרבה פחות מעניין.
    ועם יד על הלב טופ דוג לברון במשחק של 1/5 עם אלימות מתפרצת זה הרבה פחות יפה מפריים דירק

  18. dvir

    22 אוג 2022 13:23:26

    לדעתי 2015 בקלות . דבר ראשון היה את דיוויד בלאט מה שנתן לכל הסדרה הקשר ישראלי . דבר שני היא הרבה יותר משפיעה על הליגה . בשלושת המשחקים הראשונים קליבלנד שלטה והייתה קרובה ל3-0 . קליבלנד שיחקה בלי קיירי ולאב . ולמרות זאת לברון עם סגל ששווה פיינל פור ביורוליג במקרה הטוב עולים ל2-1 אחד מדהים אחרי אותו משחק 3 ענק . למרות זאת ברבע הרביעי של משחק 3 קרי התעורר וכמעט הפך 20 דקות בכמה דקות . במשחק 4 קר מגלה את חמישיית המוות הגדולה שתשנה לעד את הליגה . מוזגוב קולע 28 נקודות אומנם אבל גולדן סטייט מביסה כל הדרך לאליפות. לברון באחת מתצוגות הגמר הגדולות אי פעם לדעתי הגדולה ביותר. שימו לב לחמישייה של קליבלנד דבלדובה סמית לברון תומפסון מוזגוב . על הספסל שאמפרט גונס . בהחלט הסגל הכי גרוע אי פעם שהגיע לגמר .ב2011 הניצחון של דאלס פחות גדול כי מאימי לא הפכה למה שהיא הייתה אמורה להיות ולקחה רק שתי אליפויות.

  19. thetroll

    22 אוג 2022 20:51:30

    עמיחי תודה. הצעה – לרשום את התוצאה של הסדרה. הסיקור ארוך ולהבין מה היתה התוצאה אי אפשר אלא אם כן ממש מתעמקים ולא תמיד יש זמן ולא תמיד זוכרים.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט