הרול פלייר האהוב עלי – קוון לוני / עמיחי קטן

קוון לוני נולד ב-6/2/1996 במילווקי ויסקונסין, והיה אוהד של הלייקרס, ובמיוחד של קובי ברייאנט בילדותו. לוני החל לשחק כדורסל בגיל צעיר, ובתיכון הוא כבר היה הכוכב הגדול של תיכון אלכסנדר המילטון המקומי. בעונת 2014, האחרונה של לוני בתיכונים, הוא רשם ממוצעים של 27.9 נקודות, 12.7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-8 חסימות למשחק, והוביל אותם לעונה בלתי מנוצחת במילווקי ואליפות מקומית.

את קריירת המכללות שלו שיחק לוני במדי מכללת UCLA, ואת אותה עונה בודדת שם ב-2015 הוא סיים עם ממוצעים של 11.6 נקודות, 9.2 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-0.9 חסימות ב-47% מהשדה ו-41.5% לשלוש, אבל הוא נפצע בירך לפני תחילת העונה, ועל אף שהוא לא הפסיד אף אימון או משחק, הפציעה הזאת שינתה את סגנון המשחק שלו כשהוא הפך להיות שחקן משלים שלא מסדרים לו תרגילים וכזה שמתקשה לנוע בטבעיות כמו קודם לכן.

עד לדראפט 2015, המניות של לוני המשיכו לרדת בגלל החששות מהפציעות שלו, ובסופו של דבר הוא נבחר בבחירה ה-30 והאחרונה של הסיבוב הראשון בדראפט 2015, ומשם הוא מצא את עצמו בגולדן סטייט. עם ההגעה לווריורס נותח לוני, זכר לאותה פציעה בירך, ורק בינואר הוא נשלח לדי-ליג לשחק קצת ומשם את הופעת הבכורה שלו ב-NBA הוא עשה ב-27/1/2016, אז הוא קלע 2 נקודות ב-6 דקות, ובעיקר ראה את קליי קולע 45.

5 משחקים בסך הכל היו ללוני בעונת 2016, בהם הוא קלע 1.8 נקודות עם 2 ריבאונדים ב-57.1% מהשדה, ואפילו 50% לשלוש (1/2). חודשיים בלבד אחרי החזרה, כשבהם לוני חילק את זמנו בין הדי-ליג ובין הליגה של הגדולים, הוחלט להשבית אותו שוב בגלל אותה פציעה, והוא עבר ניתוח נוסף שהשבית אותו מיתר עונת ה-73 ניצחונות של הווריורס.

לוני הספיק להתאושש בזמן לפתיחת עונת 2017, לראשונה בקריירה בתור סנטר ולא פאוור-פורוורד, ובמשך רוב שלבי העונה הוא כן התחיל לקבל דקות, מה שהוביל לכך שב-53 משחקים הוא קיבל 8.4 דקות בממוצע, אם כי השיא העונתי שלו היה רק 18 דקות במשחק בו הוא גם פתח בחמישייה לראשונה בקריירה במקום דריימונד גרין הפצוע. עם זאת, ג'יימס מייקל מקאדו השתלט על הדקות שלו לקראת סוף העונה, ושוב הוא לא שיחק בכלל בפלייאוף, חלק מהזמן גם בגלל פציעה נוספת בירך.

כתוצאה מ-2 העונות הלא מרשימות ומלאות בפציעות של לוני, החליטו הווריורס שלא להעניק לו את החוזה המובטח לעונה הרביעית של חוזה הרוקי, אך עם הידיעה שהוא עתיד להיות שחקן חופשי, ובעיקר עם יותר דקות ומעמד קבוע יותר ברוטציה, הוא הוריד במשקל במהלך הקיץ והפך להיות הסנטר הנייד ביותר מהרשימה הארוכה של הווריורס – זאזא פטשוליה, ג'אבל מגי, דיוויד ווסט, ג'ורדן בל, דמיאן ג'ונס ולוני.

עם זאת, רגע המפתח שהפך את לוני לשחקן משמעותי עבור הווריורס, ולא עוד אחד מבין סנטרים שזורקים למערכה כשסטיב קר רוצה לגוון, הגיע בפלייאוף הראשון בקריירה שלו. קר החליט להפוך את רוטציית הגבוהים שלו, ושלח לחמישייה את ג'אבל מגי, ואת לוני למחליף הראשון בין הגבוהים. מבין הגבוהים של הווריורס, לוני היה זה שהסתדר הכי טוב בהגנה על למרקוס אולדרידג', והצליח גם לשמור טוב על הגארדים אחרי חילופים, וכך יצא שהוא היה לחמישי בדקות משחק בסדרה הזאת (קליי, דריימונד, דוראנט ואיגודלה קיבלו יותר בזמן שסטף היה פצוע).

בהמשך הפלייאוף, כמות הדקות של לוני קצת ירדה עם החזרה של סטף מהפציעה שלו והמעבר ליותר הרכבי סמול-בול, בעיקר נגד יוסטון וקליבלנד, אבל לוני שמר על מעמדו כשחקן שמקבל הכי הרבה דקות אחרי ה"המפטונס פייב" נגד הפליקנס והרוקטס, סדרות שבהן לוני הראה יכולת הגנתית טובה על אנתוני דיוויס מצד אחד, ועל ג'יימס הארדן וכריס פול מצד שני. בגמר נגד קליבלנד העדיף סטיב קר את ג'אבל מגי, ואחרי שאיגודלה חזר מפציעה הסתפק לוני בדקות בודדות ב-2 המשחקים האחרונים של האליפות הזאת.

בעונת 2019 המשיך השדרוג במעמדו של לוני, שקיבל הארכת חוזה לעונה אחת, והפעם שמר על בריאות לאורך כל העונה ושיחק ב-80 מתוך 82 המשחקים של העונה הסדירה, בהם הוא רשם שיאי קריירה של 18.5 דקות, 6.3 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, כמו גם שיאים של 62.5% מהשדה ו-62.7% אפקטיבי (1/10 לשלוש). גם בפלייאוף המשיך לוני בעונת השיא שלו, הפעם עם 7.1 נקודות, 4.5 ריבאונדים ואסיסט ב-68.8% מהשדה ו-72.4% מהקו.

עם זאת, בין שלל הפציעות הזכורות מפלייאוף 2019 של גולדן סטייט, אחת שקצת פחות זכורה, אך גם היא הייתה משמעותית, היא זו של לוני ממשחק 2 של הגמר נגד טורונטו. לוני החמיץ את משחק 3 והדיווחים היו שהוא גמר את העונה, אך הוא חזר כבר למשחק 4 וקלע בו 10 נקודות. לוני אמנם לא הצליח למנוע את ההפסד של הווריורס לטורונטו באותו גמר, אבל כן סידר לעצמו חוזה של 15 מיליון ל-3 העונות הבאות.

את עונת 2020 של גולדן סטייט זוכרים בגלל הפציעות. קליי בכלל לא עלה לעונה הזאת, סטף נפצע במשחק הרביעי של העונה וחזר רק לעוד משחק אחד, וגם דריימונד גרין הפסיד שליש מהעונה. מה שפחות זכור זה שגם כאן לוני היה בין הנפצעים, כשכבר במשחק הראשון של העונה הוא נפצע והפסיד 20 משחקים. בהמשך העונה, לוני חזר ושיחק לפרקים תוך כדי התמודדות עם פציעות, אבל הוא הספיק לשחק רק 20 משחקים ובמאי נשלח לניתוח לתיקון פגיעה בשריר הליבה.

בינתיים, הווריורס בחרו בדראפט את ג'יימס וייסמן, והוא קיבל את משצת הסנטר הפותח בעונת 2021, אבל הוא התקשה להשתלב לפרקים ושיחק רק 39 משחקים עד שנפצע ועוד לא חזר מאז. לוני שב והשתלט על עמדת הסנטר הפותח, והגיע לשיא קריירה של 19 דקות למשחק, אך עמד רק על 4.1 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק. את צמד משחקי הפליי-אין סיים לוני עם 4.5 נקודות, 8.5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-1.5 חסימות ב-57.1% מהשדה.

בקיץ, הביאו הווריורס את דיאן מילוייביץ' הסרבי לצוות האימון, כשהתפקיד העיקרי שלו היה לעבוד עם וייסמן בתור מאמן גבוהים. עם זאת, וייסמן היה פצוע ולא חזר לשחק מאז, והמרוויח העיקרי היה קוון לוני. מושא הכתבה הזאת שיחק בכל 82 המשחקים (אחד מ-5 שחקנים בלבד בליגה העונה) והשתדרג ל-21.1 דקות, בהן הוא רשם 6 נקודות, 7.3 ריבאונדים (שיא קריירה) ו-2 אסיסטים (שיא קריירה), וסיים 12 בליגה בריבאונד התקפה.

עם זאת, הווריורס חיפשו את הדרך לשלב הרכבים נמוכים יותר, וב-10 משחקי הפלייאוף הראשונים ירד לוני ל-14.3 דקות, בהן הוא קלע 4 נקודות עם 4.8 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים ב-72% מהשדה ו-50% מהקו. באותם 10 משחקים, לוני ואיגודלה היו היחידים שהווריורס היו טובים יותר בלעדיהם גם התקפית וגם הגנתית, ועד לאותו רגע הייתה לסטיב קר נטייה ברורה להרכבים נמוכים.

בהיבט הקבוצתי, הפלייאוף התחיל טוב מבחינת גולדן סטייט עם ניצחון 4- 1 נוח יחסית על דנבר ויתרון 3- 1 על ממפיס, אבל אחרי שהווריורס הובסו 134- 95 על ידי ממפיס במשחק 5, הם עדיין הובילו 3- 2, אך משהו היה צריך להשתנות אצלם, וכאן משתלב הסיפור האישי של קוון לוני עם הסיפור הקבוצתי של גולדן סטייט באופן משמעותי יותר.

למשחק 6 החליט סטיב קר לעשות שינוי בחמישייה, ולהעלות אליה את לוני, יחד עם סטף, קליי, וויגינס ודריימונד הקבועים. בגדול, ב-12 המשחקים מאז ועד לאליפות הממוצעים של לוני השתפרו ל-25.5 דקות, 7.3 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-63.5% מהשדה ו-70% מהקו. זה התחיל במשחק 6 שהכריע את הסדרה נגד ממפיס, ובו לוני לקח 22 ריבאונדים, 11 מהם בהתקפה, והוסיף הגנה אישית נהדרת.

מיד אחר כך, הגיעה הסדרה נגד דאלאס. המאבס שיחקו ללא גבוה משמעותי, מה שהיה אמור לגרום לווריורס לשחק יותר בהרכבים נמוכים, אבל לוני הצליח לשלב בין היכולת לשמור היטב על הגארדים ושחקני הכנף של דאלאס, כולל לוקה דונצ'יץ', ובין היכולת להעניש בצד השני, כשאת הסדרה הזאת הוא מסיים עם 10.6 נקודות וריבאונדים למשחק ו-3 אסיסטים ב-70.6% מהשדה ו-62.5% מהקו. לשיא הוא הגיע במשחק 2, בו הפיק-אנד-רול של סטף או פול איתו החזיר את גולדן סטייט מפיגור 19, והוא הגיע ל-20 נקודות לראשונה מאז ימיו במכללות.

בגמר נגד בוסטון לוני היה קצת פחות פעיל התקפית, אבל על החשיבות שלו תעיד העובדה שאת 130 הדקות שלו על הפרקט הווריורס ניצחו 305- 257, ואילו את 158 הדקות שלו על הספסל הווריורס הפסידו 348- 324. הפער העצום הזה מבחינה הגנתית הוא חלק משמעותי ממה שסייע לווריורס לחזור מפיגור 1- 0 ו-2- 1 בסדרה ולנצח אותה.

בקיץ האחרון, היו לווריורס 3 שחקנים חופשיים מבין אלו שקיבלו דקות קבועות – אוטו פורטר ג'וניור, גארי פייטון השני ולוני, ומביניהם, האחד שקיבל מגולדן סטייט הצעת חוזה משמעותית הוא לוני שזכה לחוזה של 25.5 מיליון דולר ל-3 העונות הקרובות. רק לפני 5 שנים הוא אפילו לא קיבל את ההארכה הדי סטנדרטית לעונה רביעית של חוזה הרוקי, ובשנתיים הראשונות שלו החמיץ את הפלייאוף בגלל פציעות, ומאז הוא היה שחקן מפתח ב-3 ריצות פלייאוף של גולדן סטייט, כולל 2 אליפויות.

רול-פלייר אידיאלי, או "המשלים המושלם" בעברית, צריך לשלב בין 3 תכונות עיקריות שונות – התכונה הראשונה היא היכולת לספק משהו ספציפי באופן קבוע, התכונה השנייה היא היכולת להתאים את עצמך לסיטואציות ולקבוצה בה אתה משחק ולהביא לשולחן דברים מגוונים כפי הצורך של הקבוצה.

אם מסתכלים על ריצות הפלייאוף של לוני במדי הווריורס, ועל האליפות האחרונה בפרט, אפשר לראות את היכולת לשמור היטב גם על גבוהים וגם על גארדים ושחקני כנף באופן קבוע, ושכאשר היה צורך הוא הוסיף גם ריבאונד בכמויות מסחריות ויכולת להעניש הרכבים נמוכים בקליעה בצבע. בפלייאוף האחרון, ניתן לומר שלוני היה הרול-פלייר החשוב ביותר של האלופה, ולכן נדמה לי שהוא המשלים המושלם להתחיל איתו את הפרוייקט הזה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

    1. Jonathan

      9 אוג 2022 14:00:41

      העונה זה לא הורגש. חוצמזה שהוא בן 26 ויש לו הליכה של מישהו הרבה יותר מבוגר בגלל כל הניתוחים.
      אחד מהיחידים ששיחקו את כל 82 המשחקים של העונה הרגילה.

  3. ירון, החלום

    9 אוג 2022 08:55:01

    בס"ד
    תודה רבה עמיחי.
    שחקן טוב, שסבל הרבה מאד מפציעות.
    אבל למד לשנות את המשחק שלו, ובהתאם גם הצליח.

  4. יהלי אולמר

    9 אוג 2022 08:58:39

    מעולה עמיחי, הסוף אפילו טוב יותר
    שחקן שאני מאוד אוהב ושמח שהוא מצא את עצמו במפרץ. כמו כן, זה לא מובן מאליו ששחקן יתאים את עצמו לדרישות הקבוצה ויפתח יכולות פיזיות/כדורסלניות שיתאימו לשיטה של הקבוצה אבל זה בדיוק מה שלוני עשה בעונת 2018 וזה בערך סידר לו את הקריירה. זו הייתה עסקה מוצלחת לשני הצדדים.

  6. עידן

    9 אוג 2022 11:37:13

    כאחד שעל העגלה של הווריירס כבר לא מעט שנים אני מודה שרק בפלייאוף האחרון ממש התחברתי אליו והבנתי את חשיבותו.שמח שחתם על חוזה חדש

  7. Avri

    9 אוג 2022 13:03:29

    אני עדיין בדעה שהוא עוד אחד מהחבורה (הדי גדולה) של אלו שהתעשרו על הגב של סטף. ליד סטף החיים כנראה יותר קלים ואיכשהו כולם נראים לידו כמו שחקנים מצויינים.
    ונסיים בברכת ברוך אתה סטף, מחייה קריירות ומעשיר חשבונות נגרים.

    2. asaf

      9 אוג 2022 16:04:20

      לא בטוח שזה היה עובד במקום אחר כמו בלוחמים אבל גם לקבל התאמה מעולה ולדעת לנצל אותה זה תפקידו של הרול פלייר בעיניי ולוני עושה את זה מצוין. ראה ערך טיאגו ספליטר, גארי ניל ,דני גרין והשנים שלהם בספרס למשל.

    3. Eat Prey Ljos

      9 אוג 2022 22:24:35

      כמו שניסיתי להגיד כל הפלייאוף, שילוב של סטף ושיטת המשחק של הלוחמים מאפשרת לנון שוטרים כמו לוני ודריימונד לשחק ביחד. ברוב הקבוצות האחרות אחד מהם היה צריך לרדת לספסל.
      בערך כל שחקן בליגה צריך את הסיטואציה המתאימה. גם השחקנים הטובים ביותר נהנים ומצליחים יותר בסיטואציה טובה. אם אתה רוצה לטעון שהדרך שבה אנחנו מעריכים שחקנים, וכתוצאה מכך מחלקים בין השחקנים את הכסף, היא פגומה משהו בגלל ענייני סיטואציה ומזל – אני איתך.

    4. עמיחי קטן

      10 אוג 2022 09:29:06

      אין ספק שהנוכחות של סטף עוזרת לו. אפילו את דוראנט היא שדרגה משמעותית. מהבחינה הזאת, היחיד שמשדרג שחקנים ככה לדעתי היה סטיב נאש, והיכולת של סטף לעשות את זה בלי הכדור היא מאוד ייחודית.

  8. Jonathan

    9 אוג 2022 14:11:31

    אין על לוני.
    כל הקבוצות שעלו לגמרים האיזוריים הסתמכו על שחקני פנים לא מאוד גבוהים. ולוני היה כנראה זה שחשבו שהוא הכי קומפקטי וחסר יתרונות פיזיים מביניהם. אז חשבו שהוא כזה.
    גם בית הספר שהוא עשה לממפיס.
    בקיצור – בחירה מעולה והוא גם האהוב/אחד האהובים עליי.

    1. etayef

      9 אוג 2022 23:26:21

      אולי מזכיר במראה את רוברט פריש. מבחינת יכולת התקפית אין בכלל מה להשוות בין לוני המתמחה בהגנה, והטבעות, לצ'יף שיכל לקחת גם את קארים לטיול בפוסט, והיה אולסטאר 9 פעמים.

  11. הציפור הנדירה

    10 אוג 2022 11:36:56

    חבל על הפציעות הרבות שהלעדיהן הוא היה כוכב ולא משלים. אמנם כמובן שלא היה קרוב לממוצעיו בתיכון אך עדיין ציר נהדר בשני צדי המגרש כשחקן של לפחות 30 דקות למשחק.

    1. הציפור הנדירה

      10 אוג 2022 11:41:42

      *שבלעדיהן.
      הוא היה יכול להיות בקלות ללא פציעות משמעותיות שחקן של בסביבות 20 נק' לפחות במעל 50% מהשדה ו-35% מהשלוש ו-55% אפקטיביים, תשעה כ"ח ושתי חס' למשחק.

  12. הציפור הנדירה

    10 אוג 2022 12:37:30

    אך ללא פציעות משמעותיות לוני היה יכול להיות נהדר גם בהתקפה גם הטווח מטגברהיותר מפאריש.
    לגבי פאריש, על אף יכולתו הבסיסית היה לו בפלייאוף (מתייחס לעד שנתיים לפני פרישתו) חוסר יציבות רציני בקליעה מהשדה ומהקו ביחס לרמתו וקלע בסדרות הפלייאוף בטווח של 41.8%-59.2% מהשדה ובטווח של 50%-94.4% מהקו ובגמרים השיג 41.8%-59.2% (שתי הקצוות בגמרים העוקבים של 86'-87') ומהקו השיג 50%-77.1%.
    בעונה הסדירה היה הרבה יותר יציב עם 49%-59.8% מהשדה כשבסלטיקס ללא העונה האחרונה שם השיג 59.8-53.5 מהשדה (בעונה הירוקה האחרונה שלו קלע ב-49.1% מהשדה), ב-4 העונות הראשונות שבלוחמים קלע בטווח אחוזי שדה של 50.3-47.2. בשלוש העונות האחרונות שבהן שיחק בצרעות (עונתיים) ובשוורים קלע 42.7% בראשונה ועונתיים האחרונות קלע ב-49.8% ו-49% מהשדה.
    מהקו ניה גם בעונה הסדירה לא יציב עם טווח של 62.5%-77.2% אך עם רצפים של לפחות חמש עונות של יציבות באחוזים: בעונות שלישית-שביעית קלע בטווח של 71.5-69.8, בעונות שמינית-שש עשרה בטווח 77.2-73.1 כשחמש הראשונות מהן בטווח 74.3-73.1 ושש הראשונות מהתשע בטווח 74.3-71.9 ושבע הראשונות מהן בטווח 74.7-71.9. בעונה ה-17 68.9, בעונה הבאה 74, בשתי הבאות 70.3 ו-70.4 ובעונה האחרונה 67.7.

    2. הציפור הנדירה

      10 אוג 2022 14:04:50

      גם בחסימות לא היה יציב כשבשבע העונות הראשונות חסם ביחס ל-36 דק' 3.4-2 חס' למשחק ובשאר העונות 1.8-1 כשבעונות 13-8 1.7-1.3, בעונה שאחריהן 1, ב-4 הבאות 1.8-1.5, בעונה הבאה 1 ובשתי האחרונות 1.8 ו-1.7.

  13. עגל

    10 אוג 2022 16:57:30

    תודה עמיחי. הוא אחלה של שחקן ונשמע לי כמו אחלה בן אדם.
    הוא היה יכול להיות תרומה משמעותית בכל קבוצה בה היה משחק, אם כי ברור שהוא ממצה את הפוטנציאל בג"ס.
    בפלייאוף האחרון הוא היה אדיר יחד עם וויגינס, כעוזרים הראשיים של סטף.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט