זו כתבה ראשונה שלי באתר ובפרויקט, אז קודם כל קצת על עצמי: אני רביד אולמר, בן 13 מהרצליה, עוקב אחרי הליגה מגיל 8 ואוהד את הפילדלפיה 76סרס. אם לא הבנתם עד עכשיו- אני אח של כתב המכללות יהלי אולמר. למרבה ההפתעה, יהלי לא הכיר לי את הNBA, הוא ואני התחלנו לשחק כדורסל בערך באותו הזמן, (אני התחלתי לשחק בכיתה ב' והוא בכיתה ז', יש בינינו פער של חמש שנים וחצי). לאט לאט נחשפנו לליגה, בעיקר דרך המשחק NBA2k והתחלנו לשנן את השחקנים שלה. אין סיבה מיוחדת שהתחלתי לאהוד את פילדלפיה אי שם בתקופת הרנסימונס, אהבתי את מה שבונים שם והרגשתי שיש פוטנציאל לקבוצה.

התכנסנו כאן היום כדי לדבר על שחקן מבריק אחד, מאטיס ת'ייבול שמו.

ת'ייבול נולד בסקוטסדייל, אריזונה. בשל עבודתו של אביו, בגיל שנתיים מאטיס עבר עם משפחתו לסידני שבאוסטרליה (זאת הסיבה שהוא משחק עבור נבחרת אוסטרליה מאז אולימפיאדת טוקיו). בשנת 2005 חזרה המשפחה לארצות הברית ובשנים הבאות התגוררה בעיר סמאמיש, הסמוכה לסיאטל שבמדינת וושינגטון. בשנת 2015 נפטרה אמו לאחר שחלתה בלוקמיה.

עד כיתה ח' לא הצליח ת'ייבול לקלוע ליי אפ באופן עקבי, כמילותיו בפודקאסט של ג'יי ג'יי רדיק : "הייתי חוטף כדורים כי זה דבר שבא לי בטבעיות ,אבל אז, כשהייתי מגיע מול הסל הכדור היה פוגע בלוח הסל והייתי מאבד את הכדור".

בשנת 2015 החל ללמוד באוניברסיטת וושינגטון, יחד עם שני שחקנים מבטיחים נוספים – דג'ונטה מארי ומרקיז כריס. בעונה לאחר מכן הוא שיתף פעולה עם הפלופ (הזמני?), מרקל פולץ. בעונתו האחרונה בהאסקיז, 2018/2019, זכה בתואר שחקן ההגנה של ה-NCAA , לאחר שרשם ממוצעים של 3.5 חטיפות ו-2.3 חסימות למשחק, בנוסף ל-9.1 נקודות, 3.1 ריבאונדים  ו-2.1 אסיסטים למשחק.

ת'ייבול נבחר 20 בדראפט 2019 על ידי בוסטון סלטיקס ומיד הועבר בטרייד לפילדלפיה תמורת קארסן אדוורדס וטיי ג'רום, בשל רצונו העז של ה-GM דאז אלטון ברנד להנחיתו בפילדלפיה. אלטון ראה את כישוריו הייחודיים של ת'ייבול בעיקר בהגנה וקיווה שלא יגנבו אותו מוקדם יותר. התקווה לא התממשה, לכן הוא עשה טרייד עבורו.

ת'ייבול העמיד בעונת הרוקי שלו ממוצעים של 4.7 נקודות(35.7 % לשלוש) , 1.2 אסיסטים , 1.6 ריבאונדים ,0.7 גגות ו1.4 חטיפות למשחק. על פניו, אלו לא ממוצעים מרשימים במיוחד אך ת'ייבול הוא פרויקט לטווח ארוך.

בעונה לאחר מכן העמיד ממוצעים דומים עם 3.9 נקודות (30% לשלוש), אסיסט, 1.9 ריבאונדים, 1.1 גגות ו 1.6 חטיפות. מאטיס אפקטיבי בהגנה בעזרת מוטת היידים האדירה שלו (2.13), והוא יכול לשמור על סופרסטארים- למשל סטפן קרי שבמשחק מסוים בעונה האחרונה נעצר ע"י מאטיס והעמיד סטטיסטיקה של: 18 נקודות, 9- מדד, 3 איבודים, ו-(תקשיבו טוב) 3/14 מהשלוש ו6/20 מהשדה!. באותו משחק ת'ייבול קלע 6 נקודות עם שני בלוקים אבל החתוליות וכח הרצון שלו הופכים את המפגש עם קרי לכמעט חד צדדי.

ת'ייבול נודע בעיקר ביכולות ההגנתיות שלו ובצדק. הוא מעולם לא היה שחקן ההתקפה הכי חד, אבל המנטליות שלו, לתת הכל לקבוצה ולהציל כל כדור אבוד מצילה אותו ומשאירה אותו בליגה.

בעונה לאחר מכן "הספיידרמן" העמיד ממוצעים של 5.7 נקודות, 1.1 אסיסטים, 2.3 ריבאונדים, 1.1 גגות ו-1.7 חטיפות.

העונה הטובה בקריירה של מאטיס הגיעה לסיומה כמה חודשים אחרי הדחה מפתיעה מהפלייאוף על ידי אטלנטה עם עוד רגע ביזארי: הסדרה במשחק שבע , התוצאה היא 88-86 לטובת אטלנטה, 3:31 על השעון , 9 שניות עד לסיום ההתקפה ובן סימונס עובר את דנילו גלינארי הוותיק במהלך פוסט קלאסי עבורו. הוא מוצא את עצמו לבד מול הסל אך בגלל חוסר הביטחון המופרז שלו הוא מסר לת'ייבול את הכדור עם שני שומרים עליו. מאטיס קופץ , ועבירה משותפת של ג'ון קולינס וגלינארי שולחת אותו לשתי זריקות , ת'ייבול, עם 65.7% מהקו בקריירה , מחטיא אחת ופילי מאבדים את זה ובהמשך המשחק מפסידים ומודחים כבר בסיבוב השני. אכזבה גדולה כאוהד הקבוצה, במקום מורי וברנד(ה-GM'S), אני הייתי מפטר את ריברס, לא הגיוני שעם סגל כזה שעדיף על אטלנטה בכל פרמטר הוא מפסיד ואין שום תגובה. (נ.ב, הייתי מביא חזרה את ברט בראון, ויוה לה תהליך).

אני זוכר משחקים שת'ייבול היה עם סטטיסטיקה מפלצתית של 5 חטיפות ולפחות 3 בלוקים אבל גם משחקים שהוא לפעמים מפשל ולא יציב. זה לא שפילי רוצים D&3 אחר, פשוט למאטיס צריך לתת עוד זמן. אני מעריך שהעונה הבאה תהיה יותר טובה ופילי תגיע איתו יותר רחוק , עם הסגל הנוכחי הסיקסרס לא יכולים לפשל בשנה מי יודע כמה ברציפות.

אני אוהב את מספר 22 בכחול-אדום בעיקר בגלל ההגנה שלו כי כשחקן כדורסל בעל מעט ניסיון במסגרות מקצועיות , תמיד ידעתי איך לקבל דקות ומחמאות בעיקר בזכות ההגנה בדומה לת'ייבול. אני חושב שכל אחד יכול לשמור באותה הרמה , יכולה להיות קבוצה עם רצון לעשות הגנה ולא לזייף אותה (כמו סקרמנטו) ולהיות ברמה של מאטיס , הכול תלוי ברצון השחקנים והמנטליות שלהם וכדאי מאוד שיהיו כמו הספיידרמן. לדעתי, לשחקנים בלי הגנה שמעמידים ממוצעים בדומה למאטיס בהתקפה אין כל כך הרבה מקום בליגה.

ב-NBA לפעמים שמים דגש חזק על קצב משחק מהיר שמועיל להתקפה, ומבחינת סגנון הכדורסל- אני מעדיף לצפות ביורוליג, משום שהמשחק שם מבוסס יותר על תרגילים, קצב נמוך, פחות בידודים ויותר מלחמה. יש באנביאיי המון כישרון, בעיקר בהתקפה אולם קצת פחות בהגנה, למרות שיש שחקנים שמצטיינים בצד הזה כמו רודי גובר, סמארט, ברידג'ס, יאניס ואפילו דני אבדיה, אבל בהגנת 1 על 1, הספיידרמן נמצא מעל כולם. הוא הכי טוב בפער, וסוף סוף יש שחקן שניזון מהגנה, אבל רק ממנה, בליגה הכשרונית בעולם. זו דעתי, אך כמובן שניתן לחלוק עליה. מוזמנים לתרום את דעתכם לדיון בתגובות 🙂