שו"ת של shoot / עמיחי קטן ושחר צ'קוטאי

לפני סיום העונה הסדירה ולקראת הפלייאוף שכבר ממש מעבר לפינה חשבנו על פורמט חדש. בפינה הזאת יפגשו שני כותבים וכל אחד מהם ישאל את השני על 5 קבוצות שונות שיצאו בהגרלה אקראית, לפחות כרגע. נשמח לשמוע את דעתכם על הפינה באופן כללי (האם זה טוב, מה יש לשפר ועוד) ולשמוע את דעתכם על השאלות עבור כל קבוצה.

עמיחי שואל: הקבוצה הראשונה שיצאה לי בגלגל המזל היא פורטלנד – למרות עונה טובה של לילארד, הבלייזרס ממשיכים לדשדש. האם הם צריכים לפרק את החבילה או לנסות להשיג כוכב נוסף ליד לילארד?

שחר:

פורטלנד ניסתה כמה וכמה פעמים להרכיב קבוצות סביב לילארד. היה את הגלגול הראשון עם אולדריג', שם הם הגיעו לחצי גמר אזורי והפסידו לספרס, לאחר מכן היו את העונות לצד מקולום, איתו הוא הגיע לגמר מערב אך הם הובסו ע"י ג"ס במחציות השניות, וכעת הגלגול השלישי ללא מקולום, אך עם סימונס וגרנט.

בליגה של היום נאמנות היא מצרך נדיר, לילארד הוא אחד האחרונים שנשאר נאמן לקבוצה שלו, בטח כשמדובר במשך הזמן שלו. גם אם לילארד לא יזכה באליפות הוא ישאר אחד מגדולי שחקני פורטלנד, אם לא הגדול שבהם. הבלייזרס צריכים לנסות להביא לו את העזרה הנדרשת כדי לנסות לרוץ פעם נוספת לאליפות, אך לא במחיר של משכון העתיד ובלי לוותר על הסמל שלה.

שחר שואל: כעת תורי לשאול אותך שאלה ואני שואל אותך על הקבוצה המפתיעה של העונה, שלא רבים ציפו לה – סקרמנטו. מה השינוי המרכזי שהקינגס עשו העונה (ביחס לעונה שעברה) ועד לאן זה יכול לקחת אותם בפלייאוף?

עמיחי:

ההגנה של הקינגס עדיין גרועה (מקום 25) אז אין ברירה אלא להסתכל על ההתקפה, שם סקרמנטו מדורגים ראשונים בליגה. אחוזי הקליעה מכל הטווחים השתפרו משמעותית (מ-76.8-46-34.4 ל-79.9-50-37) וזה בעיקר פועל יוצא של יותר הנעת כדור, כפי שאפשר לראות בעלייה מ-23.7 אסיסטים בעונה שעברה ל-27.1 העונה, בעלייה מ-280.8 מסירות למשחק בעונה שעברה ל-297.6 העונה ובירידה בכמות הזריקות בעלייה מכדרור (מ-24.5 למשחק ל-20 למשחק). הרבה מהקרדיט הולך למייק בראון המאמן שבנה שיטה ששדרגה את היכולת ההתקפית של הקבוצה שלו.

עמיחי שואל: ההתקפה של הפליקנס נראית רע מאוד מאז שזאיון נפצע, בניגוד לריצה בסוף העונה שעברה עם אינגרם ומקולום. מה ההבדל בין העונה שעברה לעונה הנוכחית, ואיך הם יכולים לשפר את מצבם גם בלי הכוכב הפצוע?

שחר:

בעונה שעברה כולנו הופתענו מההגעה לפלייאוף של הפליקנס ועוד יותר בסדרה מול פיניקס אבל צריך להגיד את האמת, הייתה להם עונה די חלשה. בעיניי זה אבסורד שקבוצה במאזן שלילי נכנסה על חשבון קבוצה במאזן חיובי (לא מעט בזכות פציעות של הקליפרס). הם הראו קשיחות ומשחק מגוון דבר שהיה מפתיע בשעתו, אבל העונה כולם מתכוננים לזה ולכן גורם ההפתעה כבר לא קיים וההתקפה תקועה.

בתחילת העונה, ציון היה שובר שיוויון עבורם, גם בהיעדרו של אינגרם, מכיוון שהוא מגוון מאוד במשחקו וההשפעה שלו על הקבוצה הייתה משמעותית.

אחד הדברים שהקבוצה יכולה לעשות כדי לחזור לעניינים זה לתת יותר אחריות לשחקנים המשלימים מלבד מקולום ואינגרם, ואלנצונס צריך להיכנס יותר לעניינים וכמובן גם ריצ'רדסון ועוד. בעונה שעברה הם קלעו הרבה יותר והיו משמעותיים ברוטציה, דבר שלא קורה העונה.

שחר: אני אשאל אותך עכשיו על הקבוצה שאני אוהד, שיקגו – ההגנה של בולס מדורגת חמישית במדד ההגנתי (נכון ל-13/3), הבעיה היא בהתקפה. מה לא עובד שם?

עמיחי: הרייטינג ההתקפי של שיקגו כמעט זהה לזה של העונה שעברה (112.6 השנה לעומת 112.7), כך שהבעיה מבחינתם היא שההתקפות השתפרו ביחס לעונה שעברה, וזה לא בא לידי ביטוי אצלם. לאורך העונה, הם סובלים מחיסרון של מוביל כדור, כשדרוזן ולאבין יודעים למסור ומחלקים אסיסטים, אבל לא מייצרים לאחרים בצורה שיטתית ומאבדים לא מעט.

דווקא בברלי, מאז שהצטרף, עושה עבודה טובה בתחום בינתיים (4.1 אסיסטים על 0.9 איבודים), ושיקגו בפלוס 8.1 בממוצע בדקות שלו ב-8 המשחקים שהוא שיחק, מהם הם ניצחו 5. אפשר גם לציין את הרייטינג ההתקפי של שיקגו מאז שבברלי הצטרף, שעומד על 120.4. זה אמנם מדגם קטן שלא אומר הרבה, אבל ליד דרוזן ולאבין, גארד בסגנון של בברלי שלא צריך את הכדור ביד ויודע למסור יותר ממה שהוא קולע יכול להועיל להם, וזה עוד בלי להזכיר קו אחורי של קארוסו ובברלי בהגנה.

עמיחי שואל: הפעם יצא גולדן סטייט – לכאורה, האלופה שמרה על הסגל מהעונה שעברה ואף חיזקה אותו. מה לא עובד לווריורס השנה והאם זה בר תיקון עד הפלייאוף?

שחר:

הקושי העיקרי של אלופות זה עניין השאנננות ותחושת השובע, אצל הלוחמים זה מורגש יותר בגלל התקופה היחסית ארוכה בין האליפויות. בכל זאת חסר להם שני גורמים מרכזיים שהיו קריטים בעונה שעברה – אנדרו וויגנס וגארי פייטון השני.

על פי דיווח של חברנו רועי ויינברג בערוץ הספורט וויגנס כנראה כבר לא יחזור העונה בגלל סיבות אישיות. שניהם מביאים הרבה יותר מסתם נקודות וסטט', הם מביאים הגנה והרבה משמעת וסדר למגרש. החיסרון של וויגנס כנראה לא יתמלא אבל עניין הרעב והשאננות צריך לתפוס מקום אצל האלופה וזה כנראה יגיע בפלייאוף. בפלייאוף הניסיון משפיע וזה יש לגולדן סטייט בכמויות.

יחסר ללוחמים.

שחר: עכשיו אני אשאל על הניקס. לפני שתי עונות הניקס עפו בסיבוב הראשון, בעונה שעברה הם אפילו לא הגיעו לפלייאוף. מה יהיה איתם העונה?

עמיחי:

הניקס הנוכחית זו הקבוצה הטובה והכשרונית ביותר של התפוח הגדול, לפחות מאז 2013, והסיכוי שלהם להתמקם בין 6 הראשונות שמקבלות מקום מובטח בפלייאוף הוא גבוה. עם זאת, יש במזרח מסורת של 4 קבוצות חזקות במיוחד, כשהפעם מדובר במילווקי, בוסטון, פילדלפיה וקליבלנד. אם נסתכל על מאצ'-אפים, נדמה שהניקס יכולים להתמודד עם כולן שם, אולי חוץ ממילווקי, אבל סביר להניח שהם בכל מקרה יגיעו כאנדרדוג לסדרת הסיבוב הראשון.

עמיחי שואל: בוסטון – סגנית האלופה בכושר פחות טוב כבר תקופה משמעותית. האם זה משהו שצריך להדאיג אותם או הורדת הילוך לפני הפלייאוף?

שחר:

בוסטון היא קבוצה מפחידה – ההגנה מפלצתית, ההתקפה מפלצתית, הצמד הקטלני בליגה בהגנה ובהתקפה. לחשוב שבעונה שעברה הם היו טובים והעונה עוד יותר טובים עם השחקנים הנכונים סביב הבסיס שלהם. ההיחלשות שלהם לא צריכה להדאיג אותם, זה נובע מעייפות החומר, לו"ז צפוץ ולא פשוט וגם מפציעות או מנוחות יזומות. הם הראו העונה שהם יכולים להתמודד עם כל יריבה, ובסדרות המאצ'-אפ שלהם משמעותי מול כל יריבה במזרח.

שחר שואל: קליבלנד – הם קרובים להבטיח מקום בפלייאוף, כך שאפשר כבר לשאול כמה חוסר הניסיון שלהם בפלייאוף ישפיע עליהם?

עמיחי:

כקבוצה, הסגל של קליבלנד השתנה לחלוטין מאז הופעת הפלייאוף הקודמת ב-2018, אבל יש כמה שחקנים עם ניסיון פלייאוף, וביניהם ג'ארט אלן, קאריס לאברט וריקי רוביו. על ניסיון הפלייאוף של דונובן מיטשל לא צריך להרחיב, על אף פלייאוף פחות מוצלח בעונה שעברה, כך שהשאלה היא בעיקר גארלנד, מובלי וכמה משחקני הספסל. יכול להיות שלחלק מהם יקח זמן להיכנס לעניינים התקפית, אבל בשביל זה נמצא שם מיטשל שיכול לסחוב קבוצות התקפית במשחקי פלייאוף, וקליבלנד מבחינתי היא מועמדת ללכת עד הסוף, גם אם יש כמה מועמדות חזקות יותר.

עמיחי שואל: יוטה – לאורי מרקאנן נותן עונה נהדרת. האם יוטה צריכים לנסות לבנות סביבו או להרוויח עליו כמה שיותר נכסים עבור הבנייה מחדש?

שחר:

כרגע להשאיר אותו. על אף שהוא כבר עונה חמישית בליגה ונראה לנו שזה כבר נצח אבל לאורי מרקאנן רק בן 25 בואכה 26, זה עדיין גיל צעיר (אני בעיקר מנחם את עצמי שעוד רגע אחגוג 27) שיכול לתת עוד כמה עונות ברמה גבוהה, בטח שעד עכשיו הוא מפציץ.

אני אוהב את מארקנן, עוד מימיו בשיקגו יחלתי שהוא יפציץ אבל ממה שראינו עד כה הוא לא השחקן שעליו אתה בונה קבוצה, יוטה יכולה להתחיל לבנות את העתיד שלה ולראות איך הפיני משתלב בכור הצעיר שיבנה. הוא יכול להיות בויאן בוגדנוביץ' משודרג עבור קבוצות צעירות.

שחר שואל: מה התאנד'ר צריכים לעשות כדי לא לפספס את הצעירים או את הבחירות הרבות?

עמיחי:

יש גבול כמה אפשר להיות גרועים בכוונה. שיי גילג'ס-אלכסנדר צריך לקבל הזדמנות להוביל קבוצה ששואפת להיות טובה, והגיע הזמן לוותר גם על כמה בחירות וצעירים בשביל זה. הת'אנדר יהיו עם מקום בתקרת השכר לכוכב שני, לא משנה אם בהחתמה או בטרייד, והגיע הזמן שלהם לעשות מהלכים כדי לנסות לחזור לצמרת. יש להם המון בחירות ששוות עכשיו יותר ממה שהן יהיו שוות בעתיד, והקיץ הקרוב הוא הזדמנות לבחון מי הכוכבים שנמצאים בשוק ומי מהם יכול להתאים ליד שג"א בקבוצה הצעירה של אוקלהומה.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה רבה, פורמט מצוין.
    שני הסנט שלי:
    פורטלנד: אני לא מכיר את תקופתו של וולטון שם שהביא להם אליפות, ולכן השחקן הכי גדול של הבלייזרס שראיתי הוא קלייד.
    2 גמרים איזוריים, שנים ארוכות בטופ, ותקופה מסוימת "השחקן הטוב בליגה" או באותו לבל של ג'ורדן.
    סקרמנטו: בהמשך לנקודת הנעת הכדור – סבוניס: יוצר מעמדת הסנטר ומוסר מצוין. משהו שלא היה.
    ג"ס: לא מסכים עם המשפט הפותח. הסגל המשלים של ג"ס השתנה לחלוטין.
    שחקנים קריטיים: פייטון, אוטו פורטר.
    שחקנים חשובים: דמיאן לי, טוסקנו-אנדרסון, בייליצה – שכל פעם שקיבלו דקות תרמו משמעותית.
    ו-וויגינס שלא מהווה פקטור השנה.
    החשיבות של אובדנם משמעותית מאוד, אבל במיוחד בהגנה.

    1. לגבי גולדן סטייט, דיווינצ'נזו וג'מייקל גרין סוגרים לך את הפינה של פייטון ופורטר (דיווינצ'נזו יותר וגרין פחות), יחד עם קומינגה שהפך למשמעותי יותר. מודי, לאמב וג'רום סוגרים לך את הפינה של המשלימים. הם כן סובלים מלא מעט פציעות והיעדרויות השנה, אבל זה לא שונה מהעונה שעברה.

  2. ממש מצוין תודה רבה חברים.
    .
    לא ידעתי שכנראה שוויגינס לא חוזר. מעניין מה קרה שם. מקווה שהכל בסדר איתו. חדשות רעות מאד ללוחמים.
    .
    פורטלנד – צריכים להתאפס על עצמם, לא ברור לאן הם הולכים. צריך לקבל החלטות קשות, או אול-אין בעידן לילארד או, לדעתי, לשחרר אותו ולצבור נכסים לעתיד. כרגע הם בדרך לשום מקום. מעניין מה היה קורה אם דוראנט היה מגיע לשם במקום לפיניקס.
    .
    סקרמנטו – כל הכבוד למייק בראון המושמץ.
    .
    שיקגו – ע"ע פורטלנד, רק עם פחות אפסייד. למכור בהקדם האפשרי.

  3. אחלה פורמט, הייתי מוסיף אפשרות למגיבים לשאול את השאלות שמעניינות אותם, לדוגמא שאלה שלי :
    איך אתם מסבירים את הפריחה המאוחרת של קליי תומפסון…אם נחזור לתחילת העונה כבר כולם הספידו אותו טענו שהוא שחקן גמור ושעדיף לגולן סטייט להטריד אותו…בחודשיים האחרונים הוא קולע הכי טוב בקריירה…איפה כולם טעו?
    שאלה שניה – מה הופך את דריימונד גרין לשחקן מיוחד, מה "כוחות העל" שלו ?
    שאלה שלישית – אם דני אבדיה היה צריך לבחור מודל לחיקוי מהתקופה הנוכחית או מהעבר…שחקן שכבר התווה דרך בסגנון מסויים שאותו הוא יכול לאמץ …על איזה שחקן הייתם ממליצים לו להתעמק?

    1. קליי תומפסון הוא אדם שצריך לעורר השראה אצל כל
      אחד . הוא כל כך אוהב את המשחק ומאד טוטאלי וזה מה שגרם לו לחזור טוב יותר אחרי שנתיים בלי לראות פרקט. גם אני חשבתי בתחילת העונה שאבד עליו הכלח אבל נראה שהוא עבר ועדיין עובר תהליך התבגרות . הנקודת תורפה היא משחק הגנה שלו , שלא כמו לפני הפציעה . בכל זאת ,גם הגיל עושה את שלו .
      לגבי גרין – מסוג האנשים האלה שכשהם בסביבה , אתה מרגיש בטוח יותר . אז דריימונד הוא כזה עבור גולדן סטייט.

    2. לגבי קליי – מי שהספיד אותו עשה את זה מהר מדי ובלי הצדקה. לאורך כל הקריירה היו לקליי רצפי קליעה טובים יותר ופחות, וכך גם העונה, כשההבדל הוא שלאור הפציעות של סטף העונה, קליי לוקח על עצמו יותר ובחודשיים וחצי האחרונים הוא יציב התקפית יותר מאי פעם. גם ההגנה שלו, שהיא פחות טובה ממה שהייתה לפני הפציעות, היא מספיק טובה כדי שהוא ישמור על שחקנים בכירים במידת הצורך.
      לגבי גרין – אם אני צריך לבחור תכונה אחת, אז היכולת שלו להבין מה השחקנים האחרים יעשו ולעשות פעולות קטנות שיעזרו/יפריעו להם.
      לגבי אבדיה – הוא צריך בעיקר לשפר את היכולת לייצר נקודות, גם בחדירה וגם בקליעה מרחוק. לא חסרות דוגמאות של שחקנים ששיפרו את הקליעה שהייתה רעה בתחילת הקריירה שלהם והפכה לבינונית פלוס או אפילו טובה.

      1. תודה צפנת ועמיחי על התשובות המחכימות…בראש שלי אני מדמיין שאבדיה צריך לקחת את דריימונד גרין כרול מודל…לנסות להניע קבוצה כמו שהוא עושה…יכולות הגנתיות-יש, הבנת משחק-יש, גוף גדול לחסימות – הוא בכיוון, הרצון לנצח ולעשות את זה במשחק קבוצתי- יש…אני חושב שכך הוא יכול להגיע רחוק בקריירה מאשר אם ינסה כל פעם להפוך את עצמו ל3 אנד d כמו שנראה שכרגע הוא מוכוון….בסופו של דבר הוא קלע הרבה יותר מוכשר מגזין אז בסוף התהליך הוא גם יאיים על הסל משלוש ויוכל להתעלות עליו

        1. זה נכון בתחומים מסוימים, אבל הפוטנציאל של אבדיה כשחקן יוצר, לעצמו או לאחרים, גדול יותר מזה של דריימונד גרין, ואלו תחומים שיש לאבדיה פוטנציאל להשתפר בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט