כמה מחשבות על הגמר ועל הפלייאוף עד כה / אהרון שדה

  1. רק 3 שנים עברו מאז הפעם האחרונה בו גולדן סטייט הייתה בגמר אבל נדמה שהשתנה כל כך הרבה

אז היא הגיעה לגמר החמישי הרצוף שלה תמיד כאלופת המערב אז בעונה החלשה מאזנית מבין 5 הגמרים היא סיימה עם 57 ניצחונות.

בעוד העונה היא עם 53 ניצחונות בלבד …ועדיין עם יתרון הביתיות מה שאומר שהליגה התאזנה והיא כבר לא הצגה של קבוצה אחת פייבוריטית ברורה.

עוד נתון שימחיש את השוויוניות המאזן של 2 הקבוצות ביחד שווה ל 63 אחוז עונתי המאזן המשותף החלש ביותר מאז 1981 אז יוסטון הגיעה לגמר במאזן שלילי

(המאזן שווה בדיוק לגמר 1995 בין אורלנדו ליוסטון אז יוסטון זכתה בתואר עם 47 ניצחונות בלבד בסדירה )

2. מה שמוביל אותי לנקודה השנייה כאשר ג.ס החלה את רצף חמשת הגמרים נדמה שהיא הייתה הקבוצה המעודפת על האוהד הניטרלי. הדבר הזה השתנה באחת כאשר דוראנט חתם בקבוצה והפך אותה למפלצת

דוראנט המשיך מגמה שהחל בה לברון עם קבוצת הכוכבים של מיאמי .

הקבוצות הללו פגעו בשוויוניות של הליגה שהפכה להיות ליגת "תאגידים"

אבל בשעה טובה ניתן לומר שהעידן הזה תם אין כיום קבוצה שהיא גדולה על הליגה והשנה הזו ממחישה זו טוב מכולם קבוצות הכוכבים היו הראשונות שעפו הלייקרס לא הגיעו אפילו לפליאוף בעוד ברוקלין היא היחידה מקבוצות הפליאוף שלא ניצחה אפילו משחק .

ובעצם הקבוצות שהגיעו לגמר מתאפיינות בכך שהם מלאכת מחשבת של בנייה רב שנתית

3. בוסטון למשל נבנתה כמעט לגמרי דרך הדראפט .כרונולוגית סמארט הראשון להגיע דרך הדראפט כבר ב 2014

ב 2016 נבחר בראון שלישי בדראפט שנה אח"כ הגיע משם טייטום במשך שנים היו פיתויים אלו ואחרים לשחרר אחד מהם לטובת עסקה גדולה למשל תמורת דיוויס אבל בבוסטון לא התפתו ונתנו לצמד הכוכבים הזה את הזמן לגדול אצלם …הם צירפו להם עוד כמה חתיכות ממקומות נמוכים יחסית בדראפט

כך בחרו בסנטר רוברט ווילימאס בבחירה 27 בשנת 2018 כעבור עונה בחרו בגרנט ווילימאס בבחירה 22

ב 2020 הוסיפו את פיצ'רד בבחירה 26

בשורה התחתונה 6/9 שחקני הרוטציה שלהם הגיעו בדראפט

בנוסף הם ידעו להשיב בנים אובדים הרפורד נתן שם עונות יפות ולפני 3 שנים בגיל מתקדם הלך לכסף הגדול של פילי רגע לפני שהופך ללא רלוונטי באוקלהומה ואחרי שנת פציעות בוסטון מחליטים להחזיר אותה תמורת קמבה ווקר בבוסטון לא עושים חשבונות עבר .

גם הסנטר הגרמני תייס קיבל את הצ'אנס הראשון שלו בליגה בקבוצה ואחרי שחתם במקומות אחרים מצאה בוסטון את ההזדמנות להחזיר אותו

4. בגולדן סטייט זה אפילו יותר חזק עוד קודם לכן בקבוצת האליפויות ההיא שיחקו שחקנים שהגיעו מהדראפט זה התחיל בקרי בבחירה 7 ב 2009 כעבור שנתיים הגיע קליי ב 2011

את גרין הם בחרו 35 שנה אח"כ

ואת לוני בחרו בבחירה האחרונה ב 2015.

פול נבחר ב 2018 ובסופו של יום 5/6 השחקנים הבכירים בסגל הגיעו מהדרפט כולם למעט וויגינס

גם יתר שחקני הרוטציה מגיעים משם כולל קומינגה ומודי שנבחרו אשתקד

בקיצור שמח לראות שלמרות הכסף הגדול ולמרות כל העסקאות עדיין דרך בחירות הדראפט ניתן להעמיד פינליסטיות .

5. בכלל הפליאוף הזה מאוזן וצמוד יחסית ראינו רק סדרה אחת מוכרעת ב 4 משחקים וגם היא מהסוויפים הצמודים בהיסטוריה וזה מתחבר עם העונה שהייתה צמודה ויותר ממה שהייתה צמודה הייתה רכבת הרים אחת גדולה וזה מוביל אותי לגמר שם אני שומע שהדעה הרווחת אומרת שהאליפות של ג.ס

אבל בעונה שכזו אי אפשר לדעת מראש הרי גם ג.ס חוותה מדבר מתמשך בחצי השני של העונה בעוד הסלטיקס לא הייתה בעניינים בחצי הראשון

6. 2 הקבוצות מגיעות באופן שונה לגמרי לגמר ג.ס עברה פליאוף נינוח עם מאזן מרשים של 4-12 כאשר רק פעם אחת היא נזקקת למשחק 6 בוסטון אמנם עשתה את הסוויפ היחידי בפליאוף אבל גם הוא הלך קשה מאד ומצד שני שרדה 2 סדרות בני 7 משחקים

זהו גמר בין ותיקים לצעירים בין מנוסים להם יש הכי הרבה טבעות אליפות בליגה לבין זו שאין לכולם שם אפילו טבעת אחת

לכאורה התשובה ברורה אבל צריך לראות מה יקרה אם משהו ישתבש לג.ס

עד עכשיו הכל הלך יחסית חלק גם כשדברים הלכו קצת יותר קשה מול ממפיס הרי שהאחרונה איבדה את כוכבה שנפצע

בעוד אסור לשכוח שבוסטון הרשימה מול 3 יריבות איכות כולל אולי עם 2 ההגנות הכי טובות בליגה

וכולל 2 משחקי 7

ככה שהכל פתוח והתחושה שלי שנגיע למשחק 7

7. אפרופו משחק 7 מקובל לחשוב שהביתיות היא פקטור משמעותי

לענ"ד הפקטור הזה בכלל בעולם הספורט מאבד מהרלוונטיות שלו בכדורגל למשל הפסיקו עם שערי החוץ

בכדורסל ראינו באירופה השבוע בסדרת הטוב מ 3 בין בסקוניה לולנסיה שמוכרעת עם 3 ניצחונות חוץ ,הייתה סדרה שכזו גם בקרואטיה בארץ בחצי הגמר של ירושלים /חולון התוצאה היא 2-0 לקבוצות החוץ

גם בוסטון הוכיחה זו בייחוד בסדרה מול מילווקי שם 5/7 המשחקים הלכו לקבוצת החוץ כולל שלושת המשחקים האחרונים בסדרה.

מאזן הפליאוף העונתי הוא 31-49 שהוא 61 אחוז

אבל יש עוד מאזן והוא המאזן של המדורגות גבוה יותר בעונה הסדירה והוא 29-51 64 אחוז

בהינתן בכך שהמדורגות הגבוה יותר ארחו 7 משחקים יותר (בכל סדרה אי זוגית ) ניתן לומר שחלק ממאזן הבית הוא לא בזכות הביתיות כמו בזכות האיכות של הקבוצה הביתית

רוצה לומר הביתיות שווה היום 55-60 אחוז אוביקטיבי בעוד בעבר הייתה שווה משמעותית יותר

לסיום קטע זה בפליאוף הנוכחי הלכנו ל 3 משחקי 7 פעמיים ניצחה אותו קבוצת החוץ

8. זה הזמן להיפרד מג'ימי באטלר הכוכב של מיאמי שסיים סדרה נהדרת הגם שלא יציבה ומוזרה אני זוכר שנשארנו עם 8 העולות לסיבוב השני ואמרתי לעצמי בטעות שהבעיה של מיאמי היא שהכוכב הגדול שלה הוא הפחות גדול מול כל היתר ברשימה שכללה את טייטום ,יאניס ,אמביד ,בוקר ,מוראנט ,קרי ולוקה.

אבל מסתבר שיש כוכבים בעונה הסדירה ויש כאלו בפליאוף ובאטלר הוא כוכב פליאוף גדול מאד.

העניין הוא (גם בגלל פציעה ) שהוא שיחק 2 סדרות בתוך סדרה אחת שהיו שונות קיצונית זו מזו

35,47,13,6,8,29,41

אלו מספרי הסדרה

הוא התחיל עם 41 ו 29 נק' בשני המשחקים הראשונים

אחרי כן נבלם לגמרי במשחקי 3-5 בהם קלע 8 ,6 ו 13 ואז הפציץ 47 ו 35

במילים אחרות במשחקי 3-5 ביחד הוא קלע 27 נק' פחות מהמשחק הכי חלש שלו מהיתר שם קלע 29 נק'

בעוד משפט ב 3 המשחקים הללו הוא קלע 9 נק' למשחק

בעוד ב 4 המשחקים האחרים הוא קלע 38 נק'

מסקנה הבחור צריך קצת עזרה וקצת מנוחה

בהקשר זה היה קשה להבין את ספולסטרה שלא נתן לו שניית מנוחה במשחק המכריע.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

    1. אולי בגלל ההרגל שלך לזרוק הרבה נתונים שונים ומגוונים. עבודה יפה
      .
      אחת הנק המיוחדות והשונות בסיפור של בוסטון זה רמת ההגנה שיש לקבוצה הזאת בכל שחקן ושחקן
      7 שחקנים מרכזיים שרובם קיבלו הצבעה לשחקן ההגנה של השנה ו3 מהם בטופ 10 שנבחרו
      מתי הייתה קבוצה עם כ"כ הרבה הגנה וכ"כ מעט חורים…

  1. "והשנה הזו ממחישה זו טוב מכולם קבוצות הכוכבים היו הראשונות שעפו "
    השנה הזאת לא מוכיחה הרבה.
    דוראנט+הארדן+קיירי+סימונס שיחקו ביחד 128 משחקי ליגה במדי הנטס.
    הלייקרס היא לא קבוצת כוכבים. אם נספור
    1+1-0.5 = 1.5 (ראס שווה ערך למינוס חצי כוכב).
    וגם שם היו פציעות.

  2. בס"ד
    תודה רבה.אהבתי את הכתיבה, וגם את צורתה.
    יותר מסודר, כשהשורות יורדות למטה.
    בהחלט גמר פתוח, אם כי הניסיון של הלוחמים אמור להיות יתרון.
    בהצלחה בכתיבה.

  3. מצוין. עוד משהו בקשר להצלחה דרך הדראפט(נכון גם למילווקי) קבוצות מגדלות שחקנים . רואים תהליך של שיפור ולמידה כל הזמן של השחקנים גם בהשתפרות אישית וגם בהתאמה לקבוצה

  4. תודה אהרון. פוסט נהדר. נק' מעניינת שנתת פה על שתי הקבוצות והדרך בה נבנו. סדרה צמודה ופתוחה בעיניי עם יתרון קל ללוחמים בגלל הנסיון במעמד.

  5. בקשר לבייתיות אצל גודלן השנה היא מאוד משמעותית מאזן 9-0 בפלייאוף לא הפסידו בבית!! היה להם בכל שלושת הסדרות הזדמנות לסגור את הסדרה בחוץ והם הפסידו את כולם בבלואואט ואז סגרו בבית. כל שיש קבוצות שזה משמעותי ויש קבוצות שפחות כמו בוסטון וזה עוד יתרון לדעתי של גולדן לקראת הסדרה, הבית שלהם הרבה יותר מבצר.

  6. מצוין אהרון, תודה רבה.
    .
    מסכים עם הכל, רק נקודה קטנה – התוספת של וויגינס, בוודאי בפלייאוף, היא משמעותית, והוא הגיע, בסופו של תהליך, בגלל ההחלטות של דוראנט – הצטרף ללוחמים, וכשעזב, עזב בסיין אנד טרייד עבור ראסל שהפך לוויגינס. לכאורה אפשר היה לעשות משהו כזה גם עם האריסון בארנס, אבל בפועל, אני לא בטוח שזה היה קורה אלמלא זה היה דוראנט, ולמיטב הבנתי אם דוראנט/בארנס היה עוזב בלי סיין אנד טרייד, גולדן לא יכלו להחתים שחקן בשכר דומה. כמובן שזה עלה להם המון כסף, על שנתיים לא תחרותיות, אבל בסופו של דבר זה השתלם.

  7. רק טעות אחת בסחטיקס-היט היו חמישה נצחונות חוץ. בבוסטון-מילווקי היו ארבעה נצחונות חוץ, שתיים לכל קבוצה. סה"כ לסלטיקס שבעה ניצחונות חוץ עד כה וכדי לזכות באליפות היא צריכה לעחות במסםר ניצחונות החוץ.

  8. תודה אהרון, כתבת באופן תמציתי ומעניין!
    .
    הווריורס הפגינו שליטה ונינוחות לאורך כל 3 הסדרות עד כה. אפילו שחטפו את התבוסה בממפיס במשחק 5, זה היה צפוי שהווריורס יסגרו עניין בבית ב-6.
    בוסטון לעומתם בהחלט גרמו לאוהדים שלהם להחסרת פעימות לב לאורך הסדרות מול מילווקי ומיאמי.
    מה שגורם לחשוב שהווריורס, גם מול בוסטון, יהיו בשליטה ויקחו את זה.
    מנגד, רוב האנשים יטענו שאובייקטיבית האתגר של בוסטון במזרח היה קשה משל הווריורס במערב.
    לדעתי האישית תהיה סדרה צמודה עם אחלה משחקים, והווריורס יקחו ב-6.

  9. טור משובח ביותר.
    הנתונים שאת המביא על בניית קבוצה דרך הדראפטים הם מלאכת מחשבת ומתכון מנצח לכל GM מתחיל בליגה הזאת.
    כמובן שבמקרה של בוסטון וג"ס, הם אשכרה נותנים לרוקיז' לשחק ולצבור ניסיון ולא קבוצה אחרת שאני מכיר שבעונה הראשונה הם שמים אותם ב- G ליג, בעונה השנייה בנפתלין ובעונה השלישית בבוידם (ווייט הוא היוצא מן הכלל בגלל פציעה של דז'ונטה ותצראו מה גדל לנו).
    כמו שאמר רפ גינת על כל מיני רעיונות בלהחליף בחירות דראפט בכוכבים: לא להתפתות לעסקאות מפוקפקות בשטח.

  10. יופי של פוסט אהרון, ברור ותמציתי, כמה נקודות :
    לברון לא התחיל את קבוצות הכוכבים -היו כבר כמה כאלה, כשו שבוסטון בנו את השלישיה של פירס-אלן-גארנט. הוא פשוט עשה את זה מהמקפצה והכי מכוער שאפשר עם "ההחלטה".
    אל תדאג – עוד יקומו "סופר טימס" כאלה ואחרות, חלקן גם יצליחו לגרד טבעת, תמיד יהיו כאלה שיעדיפו לקצר תהליכים ויזכו (לייקרס לפני שנתיים)
    בנייה מהדראפט – צודק, מעדיף לראות את התהליך שקורה (מילווקי עם חיזוק קל, סן אנטוניו של העבר, עכשיו את ממפיס מתקדמים משנה לשנה)
    ג'ימי באטלר – שחקן ולוחם ענק, היה פצוע בברך (ושיחק, למרות ש"מי שפצוע לא משחק" ) ולכן ההפרשים בין המשחקים, לא כדאי להספיד אותו, אם ההיט מצליחים להביא מנהל משחק יציב יותר מלאורי שרוב הפלייאוף לא שיחק טוב, ועם הירו בריא יש להם סיכוי לא רע, והם ממש טובים באיתור שחקנים משום מקום.. אז לך תדע (לפי הבנתי את תקרת השכר שלהם אין להם בכלל גמישות)

  11. תודה אהרון יופי של כתיבה. אני פחות מסכים עם נושא הסופרלטיבים לבניה דרך הדראפט. ברור שזה הרבה יותר נעים לעין מקבוצות כוכבים, אבל כשהכוכבים (שבשמים…) מסתדרים ויוצא לך לבחור שחקנים כמו סטף וקליי או טייטום וקצת בראון אז זה קודם כל עין טובה של ה GM. אי אפשר לדעת לאן זה ילך ומי יתן קפיצה כשסטף פתח את הקדנציה בליגה חלש עם פציעות וסביב טייטום היו הרבה סימני שאלה. גם נושא פיתוח השחקנים נראה לי מוגזם. הגיוני שלשחקן בן 19-20 יקח לפחות שנתיים (או יותר) להבשיל. מעבר לכך אם הכל בסדר שחקנים נוטים להישאר במקום שבו טוב להם ולכן בדרכ חותמים באותה הקבוצה לאחר חוזה הרוקי ורק לאחר שהוא מסתיים ממשיכים הלאה. בקיצור זה בעיקר הדינמיקה של הליגה, לפעמים מצליח יותר ולפעמים פחות

    1. תודה דור
      בדקתי את בחירות הדראפט
      אז בס.א הם בחרו בחירה אחת טופ 10 גם היא רק ממקום 7
      בקיצור את קרי הם בחרו 7
      את קליי 11
      את פול 28
      את לוני 30
      את גרין בכלל בסיבוב השני 35
      בקיצור את 5 הבחירות המרכזיות שלהם הם עשו במקום 22
      אצל בוסטון היו אמנם 3 בחירות גבוהות יותר בראון וטייטום 3 וסמארט הוותיק 6
      אבל הגדולה שם שהייתה להם סבלנות
      את סמארט יכלו לשחרר ממזמן כאשר הגיע לקבוצה ווקר או קודם לכן בתקופת אזייה אבל הם ידעו להשאיר אותו
      בראון בכלל היו הרבה קולות שאמרו שהוא עוד שחקן בליגה ובכלל כדאי לוותר עליו תמורת דיוויס שכזה
      בקיצור מה שאני אומר שלא פשוט היה לפתח את הסבלנות הזו בייחוד שזה בניגוד לאופנה של הליגה בשנים הללו

      1. גם אני מאד אוהב לראות קבוצות שצומחות מ'בפנים'
        9 שחקנים בווריורס ו-8 בסלטיקס או נבחרו על יד הקבוצה או צמחו דרך מערכת פיתוח השחקנים שלה (אני לא סופר כאן את GP2)
        המשכיות היא דבר מאד קריטי להצלחה לאורך זמן.

  12. תודה על המאמר.
    בגמר יהיה משחק חתול ועכבר של התקפת גס והגנת בוסטון, נראה מי יגבור על מי. אבל במקרים הקבוצה שרודפת אחרי קבוצה אחרת (מי מהן נותן את הטון) היא לא זו שתנצח. לכן עם זה ועם עודף הנסיון של גס יש להם יתרון מובנה.
    פעם ההגנות הכי טובות ניצחו. היום ההתקפות הרבה יותר טובות. נראה אם זה עדיין המצב או שהתקפה טובה יותר תתן נצחון.

    1. מתי זה פעם?
      לא יודע עד כמה זה נכון. נראה לי שבאופן כללי אתה צריך גם התקפה וגם הגנה בלי אחד מהם מאד קשה לקחת אליפות .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט