תעיות ותהיות של יום ראשון/ רותם אלרן

היתרונות של הסלטיקס לקראת הסדרה מול הבאקס

עם הניצחון של הבאקס במשחק החמישי מול הבולס הם השיגו את העלייה הצפויה לסיבוב השני, בו יפגשו את הסלטיקס, אשר טאטאו את הנטס מחוץ לפלייאוף. לכבוד הסדרה ההולכת ומתקרבת בין שתיים משלוש מובילות המזרח, כדאי להסתכל על המצ'אפים ביניהן ועל מה בכלל הסיכוי של הבאקס לנצח ללא קריס מידלטון הפצוע.

אחד מהמפתחות לניצחון של הסלטיקס מול הנטס בסדרה היה ההגנה הפנטסטית של הקבוצה, ובפרט ההגנה על קווין דוראנט בסדרה. דוראנט המשיך להוכיח בעונה האחרונה שהוא אחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם, וכששיחק הקבוצה החזיקה במאזן 36-19 (לעומת 8-19 בלעדיו), אך דווקא בפלייאוף הוא התקשה – דוראנט סיים עם ממוצעים של 26.3 נקודות, 6.3 אסיסטים ו-5.8 ריבאונדים. לא רע, נכון? העניין הוא גם הצד השלילי של הדברים, שהיה במקרה הזה 38.6% מהשדה, 33.3% משלוש ו-5.3 איבודים בממוצע למשחק. קשה לדעת אם ההגנה של הסלטיקס היא האחראית היחידה לקשיים של הסופרסטאר בסדרה, אך בהחלט יש לה תפקיד בגרימתם.

השומר המרכזי על דוראנט במהלך הסדרה היה ג'ייסון טייטום, אשר שמר על 139 פוזשנים של הפורוורד, ובפוזשנים אלו הצליח להגביל את דוראנט ל-3/18 מהשדה, כשבנוסף לכך KD מסר 4 אסיסטים ואיבד 12 פעמים תחת טיפולו של כוכב הסלטיקס. טייטום לא היה היחיד שעשה שמות בדוראנט, ולצידו גם גראנט וויליאמס ודניאל ת'ייס עשו עבודה מצוינת מולו, כשגראנט הגביל אותו ל-6/20 מהשדה ות'ייס ל-2/9.

ההגנה האישית בבוסטון היא מהטובות שאפשר לדמיין, והחמישייה הפותחת שלה כמעט חסרת חולשות בהגנה – סמארט אחד מהמגנים הטובים בליגה ובצדק זכה בתואר שחקן ההגנה, בראון ורסטילי מאוד ומסוגל לבצע את המשימות הנדרשות ממנו, את מה שטייטום עשה לדוראנט כבר הזכרתי, הורפורד שחקן הגנה חכם ומשלים מצוין את חברו לקו הקדמי, הלא הוא רוברט וויליאמס, שזה עתה חזר מפציעה במיניסקוס. מעבר לחמישייה הזו הקבוצה מחזיקה בגרנט וויליאמס ודריק וייט, שני שחקני הגנה מצוינים בפני עצמם, מה שגורם לכך ששבעת השחקנים המובילים ברוטציה שלה כמעט ולא מחזיקים בחסרונות הגנתיים כלשהם.

מעבר להגנה האישית הנהדרת והורסטילית, הגמישות של השחקנים בסגל גם מאפשרת ביצוע מושלם של חזונו של אימה אודוקה, המאמן הרוקי של הקבוצה. תחת אודוקה והסכמות שלו הסגל בא לכדי מיצוי הגנתי, מה שהוביל לכך שהמועדון החזיק ברייטינג ההגנתי הטוב ביותר במהלך העונה הסדירה, והמשיך רק להשתפר ככל שהקבוצה עצמה התחברה ושיפרה את הכימיה. מול הבאקס היכולת ההגנתית והתיאום שיש בין שחקני הקבוצה עשוי להיות משמעותי יותר מאי פעם – בסדרה בוסטון תפגוש את יאניס אנטטקומפו, ככל הנראה שחקן טופ 2 בליגה נכון להיום. ההתקפה של מילווקי נשענת לא מעט על התפוקה שהיא מקבלת ממנו, במיוחד לאור פציעת ה-MCL (הרצועה הצידית בברך) של קריס מידלטון, שחקן ההתקפה השני בטיבו בקבוצה העונה. אם הסלטיקס יהיו מסוגלים לעצור את יאניס, יש להם סיכוי גבוה מאוד לנצח בסדרה כולה.

לבוסטון בהחלט יש את הכלים המתאימים לזרוק על יאניס, לפחות על הנייר – הורפורד היה אחד משומרי הבידודים הטובים בליגה במהלך העונה הסדירה, טייטום מסוגל להגביל אותו, לפחות במעט, מלהגיע לסל ורוברט וויליאמס הוא אחד ממגני הטבעת הטובים ביותר שיש כיום ב-NBA. לאור הפציעה של מידלטון, ההגנה של הסלטיקס תוכל לשים הרבה יותר פוקוס על אנטטקומפו ללא חשש מכוכב משני שעלול להתפוצץ לצידו. אני לא חושב שאפשר לומר שהם יעצרו את יאניס, כי לעצור את יאניס בצבע זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל האטה שלו ויצירת מצבים הרבה פחות נוחים משהוא רגיל אליהם זוהי גישה ישימה לחלוטין, כך שייתכן שהסדרה תהיה תלויה מאוד בכמה השחקנים סביב יאניס יהיו מסוגלים לקלוע את הזריקות שלהם ביעילות גבוהה.

מעבר לצד של בוסטון במשוואה, גם ההגנה של הבאקס עשויה לשחק תפקיד קריטי בעניינים. נכון להיום, מילווקי מחזיקה ברייטינג ההגנתי הטוב ביותר בסיבוב הראשון, כשהצליחה להגביל את הבולס ל-94.4 נקודות ל-100 פוזשנים בחמשת משחקי הסדרה. לבאקס יש מספר כלים הגנתיים מצוינים משל עצמם – ה"גריק פריק" הוא אחד מהשומרים הטובים בעולם כרגע, ג'רו הולידיי מגן מצוין על גארדים וברוק לופז מהווה עוגן הגנתי בצבע, כשגם פורטיס ומת'יוז עושים את שלהם ומצליחים לתפקד כחלק מהשיטה.

למרות ההגנה הטובה של מילווקי, הבעיה המרכזית שעולה עבור הקבוצה מויסקונסין היא בנוגע לעצירת כוכבי הסלטיקס – יאניס והולידיי הם אמנם שומרים אישיים טובים, אך ללא מידלטון ההסתמכות ההתקפית של הקבוצה עליהם עשויה להיות גדולה מאי פעם. להזכירכם, טייטום סיים את הסדרה מול ברוקלין עם ממוצעים של 29.5 נקודות ו-7.3 אסיסטים, ובראון סיים אותה עם 22.5 נקודות ו-4.3 אסיסטים. יאניס והולידיי הם שני השחקנים שהכי מתאימים לשמור על טייטום ובראון, אך בעיניי בעיה מרכזית העולה מכך היא עניין השחיקה – כפי שציינתי, שני הכוכבים של מילווקי יצטרכו להיות בשיאם בצידו ההתקפי של הפארקט, ואם יידרשו לשמור על שני השחקנים ההתקפיים הטובים ביותר לבוסטון לאורך סדרה שלמה הם עשויים להיות מותשים.

לבוסטון יש את יתרון הגמישות ההגנתית והמסוגלות לשים כמעט כל שחקן ברוטציה על הכוכבים המובילים של הבאקס, בעוד הבאקס עצמם לא מחזיקים בפריווילגיה הזו בכיוון ההפוך. לא הייתי מזלזל ביאניס, הוא לחלוטין מסוגל לנצח את הסדרה הזו בכוחות עצמו, אך הקבוצה עשויה להידרש לבחור בין התעייפות של יאניס והולידיי בהתקפה לבין ספיגת נזק כבד מטייטום ובראון, ועצם הצורך בבחירה כזו הוא לא סימן חיובי עבור מילווקי. משני הצדדים יש מאמנים מצוינים, כך שההתאמות בסדרה הזו יהיו קריטיות ויהיה מרתק לראות את קרב המוחות בין בודנהולצר הוותיק לאודוקה המתחיל.

החשיבות של דזמונד ביין עבור ממפיס

אחד מהשחקנים הבולטים של הסיבוב הראשון בפלייאוף הוא דזמונד ביין. שחקן השנה השנייה נתן קפיצה גדולה ביחס לעונתו הראשונה, מה שהביא ללא מעט איזכורים שלו כמועמד לתואר השחקן המשתפר של העונה, אך בסופו של דבר הוא לא סיים בטופ 3 בו, כשדווקא ג'ה מוראנט, חברו לקבוצה, היה הזוכה בפרס זה. את המומנטום המצוין מהעונה הסדירה ביין המשיך מול מינסוטה ובששת משחקי הסדרה העמיד 23.5 נקודות בממוצע למשחק, כשאת הנקודות האלו הוא קלע ב-63.4% אפקטיבי. היום ב-22:30 הגריזליס יארחו את הווריורס למשחק פתיחת סדרת הסיבוב השני בין השתיים, ובסדרה הזו ביין עשוי להיות אחד השחקנים החשובים ביותר עבור הגריזליס, כשבשלב הזה הוא כבר הרבה יותר מעוד אקס פקטור שמסוגל להתפוצץ מפעם לפעם.

באופן בולט מאוד, התכונה המרכזית והמשמעותית ביותר במשחק של ביין היא יכולת הקליעה שלו מבחוץ – הגארד/פורוורד בן ה-23 קלע במהלך העונה הסדירה 3 שלשות למשחק ב-43.6%, ובסדרת הסיבוב הראשון הוא קלע 4.5 למשחק ב-48.2%. כיאה לקלעי כל כך מוכשר, 47.5% מסך הזריקות של ביין במהלך העונה הגיעו מאחורי הקשת, ובמהלך הסדרה מול הטימברוולבס נפח השלשות כבר עלה ל-57.7%. הוא קלעי מצוין כמעט מכל מצב, והתפוקה שלו רק מתעצמת לצד ג'ה מוראנט – ג'ה הוא מנהל משחק מצוין שרק ממשיך להשתפר בהיבט זה, וחלק גדול מההצלחה של הקבוצה הגיע מהשילוב של השניים. 97 מ-384 האסיסטים של ג'ה במהלך העונה הסדירה מצאו את יעדם לביין, שדייק ב-44.4% משלוש כתוצאה מהמסירות של מוראנט.

במהלך סדרת הסיבוב הראשון ג'ה לקח צעד אחורה בתחום הסקורינג כשקלע 21.5 למשחק ביעילות לא טובה, אך הוא הקפיץ את רמת ניהול המשחק שלו ומסר 10.5 אסיסטים בממוצע למשחק במהלך הסדרה, כש-3.2 מהם הגיעו אל ביין. השילוב בין שני הצעירים המוכשרים מראה את אותותיו כבר עכשיו, וייתכן שהדינמיקה שאנו רואים מהם כרגע היא הדינמיקה הנכונה ביותר עבור הקבוצה. ג'ה הוא אמנם פינישר נהדר וסקורר טוב בפני עצמו, אך היעילות ורמת הסקורינג של ביין מועילים יותר לקבוצה, במיוחד כשרבות מנקודותיו מגיעות בזכות מוראנט.

ביין הוא אמנם סקורר מצוין, כנראה הטוב ביותר בקבוצה בתחום זה, אך הוא הרבה יותר מעוד סתם ספק נקודות או קלעי על. הוא לא נדרש לתפקד כמנהל משחק לאור כך שתמיד משחק לצידו מוביל כדור מצוין (מוראנט או טיוס ג'ונס), אך ניתן לראות שיפור ממנו בהיבט זה, כשבנוסף לכך הוא גם הפך לפינישר לגיטימי, אף על פי שלרוב הוא מעדיף לזרוק מטווחים רחוקים יותר. מעבר לצד ההתקפי, ניתן לראות שהוא משקיע בהגנה ולא מאפשר סלים קלים, למרות העובדה שהוא מחזיק במוטת ידיים של 1.93 מ' בלבד על גובה של 1.96 מ'. מוטת הידיים מאפשרת לו להיות קלעי מצוין ולדייק באחוזים נהדרים מעבר לקשת, והוא מצליח להיות מגן טוב, גם אם היא מגבילה אותו במידה מסוימת.

הוא כבר עכשיו שחקן ההתקפה השני בטיבו בממפיס, וייתכן שבעתיד הקרוב כבר נראה אותו נכנס לתפקיד השחקן השני בקבוצה באופן כולל ועוקף את ג'ארן ג'קסון ג'וניור. הוא הגיע כשחקן בשל לאחר 4 שנים במכללה, אך למרות שהגיע כשהוא אמור לתפקד כקלע ולא הרבה יותר מכך, הוא משחק בתפקיד גדול בהרבה מזה שיועד לו. הקבוצה ראתה בו את הפוטנציאל והמסוגלות להגיע לגבהים האלו כאשר הביאה אותו בליל הדראפט, לאחר שנבחר ע"י הסלטיקס עם הבחירה ה-30, ותחת האימון של ג'נקינס ועם התנהלות מערכתית נהדרת מצד הגריזליס הוא הפך לאחד מהשחקנים הכי חשובים שיש לקבוצה. ביין בהחלט יהיה משמעותי בסדרה מול הווריורס, אז שווה לשים עליו עין, אבל לא רק לקראת הסדרה הזו אלא לקראת העתיד הקרוב של ממפיס ככלל, מאחר והוא יהיה חלק חשוב ממנו.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. בוקר טוב.
    תודה על התהיות. אחלה ניתוח,
    לבאקס יש שני יתרונות וגם הם לא מוחלטים – הם אלופים, ויודעים בדיוק מה זה אומר, ומה צריך לעשות, בעוד הסלטיקס הגיעו רק לגמר המזרח.
    המאמן שלהם כבר רץ עם הסגל כמה שנים ויש לו יותר ניסיון (וגם יותר כישלונות מהם היה אמור לללמוד.)

        1. איפה ישדרו?
          ב 8 יש משחקי כדורגל, סביר שעל זה יפתחו המקלט.
          אני מוותר אבל תודה.
          פעם הבאה כדאי אולי לבדוק יומיים שלושה מראש.

          1. סגרתי עם המקום שאנחנו נקבל את הנבא משודר במסך שקרוב אלינו. פטריקס בר בפתח תקווה. תבוא רזי! הזמנתי מקום ל8 עד 5 אנשים.

  2. קודם כל תודה רבה רבה על הפוסט המושקע ומעניין.
    מסכים עם כל מה שכתבת כולל השבחים ליודוקה. ההתמקדות שלו בהגנה אחרי פתיחה מחפירה מתקנת אצלי את היחס כלפיו. יש עדיין ביקורת אבל היא מינורית. הלחם והמים של הסלטיקס לדורותיה תמיד היו ההגנה וההסל. אמרו אחרים, קבוצה של צווארון כחול.
    החיסרון של מידלטון הוא קריטי לדעתי ומקווה שלא אתבדה. אם הסלטיקס תגיע לגמר המזרח בקלות זו תהיה מבחינתי העפלה עם כוכבית.
    הסלטיקס יתמקדו מעכשיו ביאניס ואני חושב שגם יצליחו להוריד אותו בסטט מתחת למה שהיה רגיל. אם שיקאגו הצליחו להוריד אותו בחלק מהמשחקים, הסלטיקס פאקינג יכולים יותר. הסידרה מול מילווקי תסתכם לדעתי ביכולת ל"חסל" את הקליעה של יאניס.
    החשש הגדול שלי הוא מפיגוע של גרייסון אלן על בראון או טייטוםשיסגור את העונה של הסלטיקס. גרייסון שחקן פאקינג מלוכלך ביותר. ראו סרטון מצורף מימים ימימה…
    https://www.youtube.com/watch?v=tcEq7xhxD4g
    פיגוע כזה צפוי ועל השופטים לשמור על הכוכבים מפני תופעה כמו אלן, בבחינת יחיאל אבן צור של האן בי איי היום.
    רציתי רק להתייחס למשפט אחד ברשותך "ככל שהקבוצה עצמה התחברה ושיפרה את הכימיה."
    אם היה מדובר בקבוצה חדשה, ניחא, אבל מדובר בקבוצה אמנם צעירה אבל עם חברה משמחקים כבר מעל 4 שנים ביחד והחזרה של הורפורד לא שינתה כלום כי הוא שיחק במערכת והכיר טוב את רוב השחקנים. לטעמי לא תירוץ טוב לפתיחה הגרועה. האמת? הייתי מעדיף לראות את בוסטון משחקים היום מול פילדלפיה+אמביד בריא והארדן מאשר מול מילווקי. עם פתיחה כמו שהיתה צריכה להיות, זה אולי מה שהיינו רואים.

  3. בס"ד
    תודה רבה. תהיות מעוררות מחשבה.
    מאד מעניין איך הבאקס יתפקדו ללא מידלטון.
    לגבי מפגש הופס, אני בעד.

  4. תודה רותם. הקפיצה של ביין העונה וההמשך שלה לתוך הפלייאוף אדירה. הוא וקלארק היו האקס פאקטורים מול מינסוטה. אישית המרתי בבראקט על ממפיס ב-7 מול הלוחמים וזה לא נראה מופרך בכלל, יש להם מאצ'אפ מעולה מול גולדן סטייט , חוסר הנסיון הוא מה שיכול להיות בעוכריהם… לגבי מילווקי הולידיי,לופז,אלן אפילו קונינגטון אולי יהיו חייבים לעלות רמה מול הסלטיקס כדי שיאניס לא ייגמר..

  5. לפלייאוף יש קצב משלו, יש קבוצות שמתחילות חלש ואח"כ מתחברות ומגבירות ויש כאלה ששורפות הרבה אנרגיה כבר בהתחלה.
    למרות הסוויפ של בוסטון, נראה לי כאילו הם שרפו הרבה אנרגיה על הנטס, אולי יותר מדי. ואילו מילווקי נראו מצויין גם ללא מידלטון בהילוך ראשון.
    יש רספקט לבוסטון, נראים נפלא וזאת ממש לא תהיה הפתעה באם יקחו את המזרח, אבל מילווקי ויאניס נראים ממוקדים ורגועים, יותר מזה הם אלופים. עד שלא ידיחו אותם או שיאניס חס וחלילה יפצע, אני הולך איתם. אפילו אם בטעות פילי אהובתי תפגוש אותם בגמר (יאללה הארדן, תראה לכולנו שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים). אני הולך עם הארדן.

    1. והיה להם יותר זמן לנוח ולהתכונן מאשר למילווקי. בטוח שיום אחרי שגמרו את ברוקלין כבר התחילו להתכונן ליאניס.

  6. יופי רותם. תוך שנתיים-שלוש הפכת מילד של בר מצווה למקצוען הכותב NBA!
    אני מחזיק לסלטיקס אצבעות, וייתכן מאד שביין הוא אחד מצלפי השלשות תחת לחץ מהטובים בליגה. בכיתה של סטפן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט