הפלייאוף הוא הזדמנות לראות קבוצות שמכינות את עצמן להתמודדות אחת עם השנייה, ומתאימות את עצמן לחוזקות של היריבה, בעיקר דרך משחק ההגנה, ולפעמים ההתאמות האלה הופכות לחלוטין את עורה של קבוצה מסוימת, או משפיעות באופן דרמטי על משחקים וסדרות פלייאוף מסוימות. כמו בשנתיים הקודמות, גם במהלך הפלייאוף הזה, ובכפוף לזמן שיהיה לי, אני אסקור את הנושא הזה, ואתמקד בכל טור בקבוצה ספציפית.

אחד מהמאצ'-אפים המסקרנים ביותר של הסיבוב הראשון הוא זה שבין גולדן סטייט לדנבר כשה-MVP המכהן יוקיץ' מקבל יריבה לא קלה ועם המון ניסיון במעמדים האלה, אבל כזאת שחסרה דווקא בעמדת הסנטר, ואותגרה לא אחת על ידי גבוהים יריבים. במשחק הראשון היה נוק-אאוט לזכות הווריורס, ואני אנסה להראות כאן איך הווריורס הצליחו להקשות על יוקיץ' בלי לאפשר לאחרים לבוא לידי ביטוי.

*מראה מקום צבעים:
כחול – מי שומר על מי
אדום – שמירה כפולה או עזרה בהגנה
צהוב – הצעות תנועה ללא כדור

אנחנו נפתח עם מהלך שבו התפקיד של יוקיץ' הוא פחות משמעותי, אבל המהלך הזה יראה את הבנה המשחק ההגנתית של דריימונד גרין ששומר על יוקיץ' כאן. המהלך הוא "תן ולך" שבו ארון גורדון הוא זה שאמור להתחיל ולסיים את ההתקפה. בינתיים, כדאי לשים לב לכך שגולדן סטייט עם "הרכב המוות" שלהם – סטף, קליי, פול, וויגינס ודריימונד.

המהלך שדנבר מבצעים כאן הוא חסימה של מונטה מוריס לגורדון מיד אחרי שיוקיץ' מקבל את הכדור, ככה שגורדון יקבל את היתרון ולכאורה מאצ'-אפ נוח יותר עם סטף ששומר על מוריס.

המסירה של יוקיץ' לתנועה של גורדון מגיעה מיד אחרי החסימה, ודריימונד גרין מיד עובר לסגור את גורדון, כמו גם וויגינס שמגיע בעזרה ברגע שהוא רואה שיוקיץ' לא מוסר לג'ף גרין בפינה.

כדי למנוע מצב שבו סטף מקבל את השמירה על יוקיץ' בסוף המהלך, מי שלוקח את המשימה הזאת הוא קליי, שגם הולך לסגור לריבאונד, בעוד סטף נשאר עם מוריס מחוץ לקשת.

גורדון בסופו של דבר מוצא את עצמו בליי-אפ קשה על גרין את וויגינס ומחטיא, כשקליי הוא זה שדואג שגולדן סטייט יקחו את הריבאונד.

נעבור עכשיו לכמה מהלכים מההתרחשות שאמורה הכי להדאיג את גולדן סטייט – יוקיץ' בפוסט. המהלך הבא התחיל עם הטעיה של ריברס שהקפיצה את סטף ואילצה עזרה, והוא החזיר להיילנד את הכדור כשפייטון קצת רחוק ממנו. בזמן שהכדור אצל ריברס, איגודלה עוזר במאבקי המיקום עם יוקיץ' בידיעה שמסירה לפינה הנגדית תעבור דרכו והוא יוכל לחטוף את הכדור.

עכשיו כשהכדור בחזרה אצל היילנד, המטרה הברורה של דנבר היא יוקיץ' בפוסט. מי שיכול לעזור הפעם הוא אוטו פורטר שהשחקן שלו צמוד ליוקיץ' תוך כדי התנועה.

המסירה עצמה של היילנד ליוקיץ' הייתה די שקופה ובעמדה בעייתית, ככה שפורטר מצליח להסיט את הכדור ולגרום לאיבוד של דנבר.

גולדן סטייט יודעים שצפויים להם קשיים בהתמודדות עם משחק הפוסט-אפ של יוקיץ', ולכן הם ינסו לנצל כל הזדמנות למנוע את משחק הפוסט הזה. מכיוון שכך, הנאגטס צריכים להכניס כדורים בצורה חכמה יותר. נדון בכך עוד בהמשך.

נעבור עכשיו לרבע האחרון, ולהכנסת כדור מוצלחת הפעם כשיוקיץ' מקבל את הכדור בפוסט-אפ מול אוטו פורטר. נכון לרגע זה, הריווח של דנבר נהדר ולא מאפשר לגולדן סטייט להביא עזרה בלי להשאיר מישהו פנוי, ולכן כולם מסתכלים ומחכים להזדמנות, אבל אף אחד לא מתקרב להתרחשות עדיין.

מי שמאפשר לעצמו לתפוס קצת מרחק מהשחקן שלו הוא ג'ורדן פול ששומר על מוריס, כשמוריס בדרך לפינה הנגדית מהצד שיוקיץ' נמצא בו, ויוקיץ' גם עם הגב לסל, מה שלא יאפשר לו למצוא את מוריס ברגע זה.

כשיוקיץ' מתחיל את התנועה לכיוון הסל נפתחת לו זווית לפינה, ולכן פול הולך לכיוון מוריס ומכוון גם את וויגינס חזרה לכיוון אוסטין ריברס, כשמי שמתחיל לשקול הגעה לעזרה הוא פייטון.

יוקיץ' עוצר את הכדרור ומנסה לעשות מהלך על פורטר כשוויגינס סוגר את התנועה של ריברס. פייטון בינתיים מתקדם לעזרה, כשהתנועה שלו נעשית באופן שמתמקד גם בסגירת זווית המסירה לוויל בארטון שנע הצידה כדי לפתוח את האפשרות בכל זאת.

בשלב הזה יוקיץ' כבר מחפש את הסל בכל הכוח, ופורטר סוגר אותו היטב. פייטון בינתיים ממוקם בעמדה שתקשה על יוקיץ' למסור לאחור מצד אחד, אך גם תקשה עליו להסתובב לכיוון האמצע מצד שני.

המהלך הזה מסתיים בצעדים של יוקיץ' ועוד מקרה שבו ההגנה לא אפשרה זווית מסירה לשחקן פנוי, אבל גם לא לגמרי הותירה את אוטו פורטר לבד במערכה.

הפעם מי ששומר על יוקיץ' הוא נמניה בייליצה. שוב אפשר לראות שבשלב הראשון אף אחד לא מגיע לעזרה.

במהלך הזה, כפי שתוכלו לראות בסרטון בעוד רגע, בייליצה הסתדר היטב עם יוקיץ' באחד על אחד, ולכן לא היה צורך בעזרה, אבל אפשר לראות שכל שחקני ההגנה נמצאים בזווית שתאפשר להם לבוא לעזור או לעקוב אחרי תנועה אפשרית ללא כדור של השחקן שלהם.

הדרבי הסרבי במהלך הזה גם הסתיים בחסימה של בייליצה שהוציאה את הווריורס למתפרצת, אבל הנקודה העיקרית כאן היא שהווריורס מצליחים להימנע מעזרה איפה שהם מסתדרים באחד על אחד, מה שמאפשר להם להוציא את היתר מהמשחק ובמקביל גם קצת להקשות על יוקיץ'.

עכשיו מהלך שידגים היטב את סדרי העדיפויות ההגנתיות של גולדן סטייט. יש לנו תנועה בלי כדור של ריברס לכיוון יוקיץ', שעושה הטעיה של חסימה, ותוך כדי המשך התנועה של ריברס מגיעה חסימה של יוקיץ' לפורבס שיוצא מהפינה.

פורטר נשאר כמובן עם ריברס ובזמן החסימה של יוקיץ' לפורבס הדבר הראשון שקורה הוא חילוף הגנתי, כדי שלא לאפשר לפורבס תנועה פנויה אל מתחת לסל. עם זאת, ניתן לזהות שדריימונד מסמן לקליי עם היד לנוע מסביב לקשת (מסומן באדום) כדי לפגוש את פורבס מחוץ לקשת ולמנוע מיס-מאצ' אפשרי על יוקיץ'.

קליי באמת נע לצד השני של הקשת כדי לפגוש שם את פורבס, בזמן שדריימונד מוודא שפורבס לא מקבל נתיב אל מתחת לסל ורק אחר כך חוזר לכיוון יוקיץ'.

המחיר שההגנה משלמת כאן, כלומר המחיר שהיא מוכנה לשלם, זה שיוקיץ' מקבל זריקה פנויה לשלוש.

עוד דבר שכדאי לשים לב אליו הוא הריכוז של שחקני דנבר בפינה הנגדית לאיפה שיוקיץ' נמצא, מה שאומר שאם הוא ינסה להיכנס לצבע יהיה לגולדן סטייט קל יותר להביא עליו עזרה.

לקראת המשחק השני בסדרה הלילה, וכמובן גם המשך הסדרה, נעבור עכשיו לצד ההתקפי, ולשאלה איך דנבר יכולים להקשות על קבלת ההחלטות ההגנתית של גולדן סטייט. נפתח עם דוגמאות בתוך המשחק, ואחרי זה נקדיש את הסיום לדיון בשאלה שהזכרתי מקודם – איך מכניסים כדור לשחקן שמתמקם עמוק מתחת לסל בפוסט.

נתחיל עם מהלך מהמשחק שבו יוקיץ' הצליח לייצר מסירה לזריקה נוחה, למרות שהיא הלכה החוצה. המהלך הזה מתחיל גם הוא עם הכדור אצל יוקיץ' בפוסט, כשוויגינס הוא זה שנמצא בעמדה לעזור.

כשיוקיץ' ממשיך את החפירה בצבע מוריס מרווח היטב ומאלץ את יוקיץ' לסגור אותו, בזמן שפייטון הוא זה שבא לעזור עכשיו והוא מאלץ את יוקיץ' לשנות כיוון.

יוקיץ' עכשיו בורח מהשמירה הכפולה לכיוון קו הבסיס כשוויגינס רץ לסגור את בארטון ופול פוקח עין על המתרחש בצד החלש כשפורטר צריך לסגור את ג'מייקל גרין בצבע.

עכשיו מגיע השלב הקריטי. בארטון רואה שוויגינס נע לכיוונו ומושך אותו איתו לצד החזק, כלומר הצד שבו נמצא יוקיץ', ומיד אחריו מתחיל מוריס את התנועה לכיוון המרכז, ומאלץ את פול לסגור אותו. עכשיו אין מי שיסגור את ריברס בפינה הרחוקה.

כאמור, יש אוסטין ריברס אחד פנוי בפינה, יש יוקיץ' אחד עם הכדור ועם שמירה כפולה עליו ויש עוד 3 שחקנים שמתמקמים באופן שלא מאפשר להשאיר אותם פנויים. התוצאה היא שיוקיץ' מוצא את ריברס במסירה יוצאת דופן, אבל השלשה הולכת החוצה.

במהלך הזה, יוקיץ' הצליח למשוך את השמירה הכפולה, שהחלה במקום שממנו פייטון יכול לחזור בקלות לבארטון, ויחד עם תנועה נכונה ללא כדור של בארטון ומוריס, ההגנה של גולדן סטייט נאלצה להתחיל ברוטציות, שבסיומן יוקיץ' מצא את המסירה הקשה לשחקן האחד שנשאר פנוי.

ניקח עכשיו את המהלך שבו יוקיץ' לקח את בייליצה באחד על אחד, ובו אפשר לראות את חוסר הריווח שהיה במהלך הזה, מה שאפשר לכמה שחקני הגנה להישאר די קרובים. בייליצה אמנם עשה את העבודה ההגנתית בעצמו בסופו של דבר, אבל חוסר הריווח אפשר לו להיצמד יותר ליוקיץ' בידיעה שיש לו חיפוי.

במהלך הזה הפתרון של דבר הוא ריווח, מה שירחיק את ההגנה מיוקיץ' ויקשה על בייליצה באחד על אחד. ההצעה שלי כאן היא תנועה "עם כיוון השעון" של כל 4 האחרים. כלומר, ריברס שתקוע מתחת לסל ינוע לפינה, בארטון שנמצא בפינה ינוע לאיפה שמוריס נמצא עכשיו, מוריס ינוע לאמצע ופורבס ינוע לכיוון הפינה או החצי פינה השמאלית.

את הכתבה הזאת נסיים עם הדיון העקרוני בשאלת הכנסת הכדור לפוסט-אפ מתחת לסל (Post up low, בניגוד ל-Post up high, שבו השחקן מקבל את הכדור מחוץ לצבע ומשם מתחיל לעבוד). נזכיר שוב את הניסיון הלא מוצלח של דנבר שהוצג כאן קודם עם התמונה הרלוונטית. כמו שניתן לראות, היילנד שמכניס את הכדור נמצא רחוק מאוד מיוקיץ' והמסירה שלו קשתית וגבוהה מאוד, כשגם הריווח לא טוב ומאפשר לפורטר לזנק על הכדור.

למעשה, הגדרנו כאן 3 עקרונות להכנסת כדור טובה לפוסט – המוסר נמצא בעמדה טובה, המסירה עצמה היא כזאת שקשה ליירט ויש ריווח שמקשה על שחקנים נוספים להיות קרובים להתרחשות. כדי להראות איך עושים את זה טוב, אני אקח כמה דוגמאות מדיוויד בלאט על הקווים, סופוקליס שחורציאניטיס, המכונה סופו, בתפקיד הגבוה, ומכבי תל-אביב בתור הקבוצה המרווחת.

דוגמה 1 – דיוויד בלו בתפקיד המוסר, בפינות ריקי היקמן ודווין סמית כשגם יוגב אוחיון מחוץ לקשת. העזרה מגיעה רק אחרי שסופו ממוקם היטב עם הכדור בצבע, ואותו זה לא יעצור. לצורך ההשוואה, ליוקיץ' יהיו הרבה אפשרויות מסירה במצב כזה.

דוגמה 2 – ג'ורדן פארמר בתפקיד המוסר, סמית וקית' לנגפורד בתפקיד הקלעים ובלו בתפקיד של זה שנע בלי כדור ולא מאפשר לשומר שלו לעזור.

דוגמה 3 – גיא פניני הפעם על תקן המוסר, אוחיון, היקמן וסמית בתפקיד הקלעים, כשגם למיקום של כל אחד מהם יש חשיבות – אוחיון שהוא הקלעי הפחות טוב נמצא הכי רחוק מהצבע, סמית שהוא הכי מאיים נמצא קרוב והיקמן בפינה.

בקיצור – במשחק הראשון גולדן סטייט הצליחו גם להקשות על יוקיץ' וגם להוציא את כל היתר מהמשחק. גם אם לפחות לגבי חלק מדובר ביום קליעה רע שעשוי להתאזן בהמשך, הרי שיש לנאגטס כל מיני דברים שהם יכולים לעשות טוב יותר כדי לאתגר יותר את ההגנה של הווריורס.