התאמה הגנתית – ברוקלין / עמיחי קטן

לפני הפלייאוף בכלל, ולפני שהסדרה הזאת התחילה באופן ספציפי, היה ברור לכאורה שברוקלין יתמקדו בהתקפה, כי ההגנה שלהם לא מספיק טובה כדי לעצור את מילווקי ואם הם ינצחו משחקים זה יהיה דרך ההתקפה. בינתיים, הנטס מוכיחים לכולנו את הטעות עם רייטינג הגנתי של 97 ב-2 המשחקים הראשונים בסדרה נגד מילווקי, כולל שיפור ל-90.5 במשחק 2 אחרי 102.9 במשחק 1.

אחד הדברים שניתן לראות הוא שברוקלין מצליחים לפגוע משמעותית בשלשות של מילווקי, גם באחוזים, אבל בעיקר בכמות וסוג הזריקות, כפי שתראה הטבלה הבאה שתשווה בין 2 המשחקים נגד ברוקלין, הסדרה נגד מיאמי והעונה הסדירה, בכל מה שקשור לסוג השלשות שמילווקי לוקחים ובהצלחה של הבאקס מבחוץ.

זריקות לשלושנגד ברוקליןנגד מיאמיעונה סדירה
תפוס וזרוק (Catch&Shoot)14 (21.4%)28 (37.5%)25.6 (39.4%)
כדרור אחד4.5 (44.4%)3.75 (36.4%)3.4 (38.2%)
2 כדרורים1 (0%)1.5 (16.7%)1.7 (29.3%)
3-6 כדרורים7 (14.3%)5.25 (9.5%)4.3 (39.6%)
7 כדרורים2 (50%)3 (33.3%)2.2 (40.1%)
סך הכל28.5 (24.6%)43.5 (32.7%)37.1 (38.9%)

מילווקי אמנם התפוצצו מחוץ לקשת במשחק 2 בסדרה נגד מיאמי, אבל בגדול האחוזים שלהם מבחוץ לא היו מאוד מרשימים, ולמעשה היה אפילו מעט נמוך יותר מהאחוזים שלהם לשלוש נגד מיאמי בעונה שעברה – 32.716% העונה נגד מיאמי לעומת 32.727% בעונה שעברה נגד ההיט. ההבדל בין שני המקרים הוא בריבאונד ובשליטה בצבע, ובעיקר בהגנה של מילווקי נגד ההתקפה של מיאמי.

בכל הנוגע למשחק הראשון, אפשר אולי לטעון שמילווקי הצליחו לשלוט בצבע כמו שהם אמורים, אבל סבלו מיום גרוע לשלוש בצורה קיצונית – 6/30 וזה מנע מהם להשיג את הניצחון, אבל זה אומר קודם כל שברוקלין עשו עבודה טובה נגד השלשות וגם שהם היו אמורים לשאוף לעשות אותו דבר גם במשחק 2, והשיפור הקטן שהגיע מחוץ לקשת – 8/27 לעומת 6/30 – היה אמור להספיק לפחות למאבק צמוד יותר. אז עכשיו הגיע הזמן לראות איך ברוקלין מונעים מהבאקס את השלשות הנוחות.

*מראה מקום צבעים:
כחול – מי שומר על מי
אדום – שמירה כפולה או עזרה בהגנה
צהוב – הצעות תנועה ללא כדור

נתחיל עם המהלך הקלאסי של מילווקי – יאניס והחדירות שלו. ההגנה מסודרת בשמירות בינתיים.

לופז מגיע לחסום ליאניס, ובניגוד למה שראינו מקבוצות אחרות בפלייאוף, כמו מיאמי למשל, שחקני ההגנה לא מביאים עזרה.

גם אחרי החילוף האוטומטי, והמיס-מאצ' בצבע, העזרה לא מגיעה.

לופז שרואה את החדירה של יאניס מתלבט אם להתגלגל פנימה כדי לנצל את המיס-מאצ' שלו או החוצה כדי לרווח ליאניס את החדירה, וההגנה ממשיכה בשלה.

בסופו של דבר, לופז בוחר להישאר בחוץ ויאניס מגיע למצב אחד על אחד שהוא מצליח לסיים בסל.

עכשיו מהלך שבו יאניס מאחר קצת להגיע להתקפה, וזה מאפשר לבלייק גריפין לבוא לעזור לקיירי על מידלטון, בגלל שיאניס הוא לא זה שחוששים משלשות שלו.

גם כשיאניס כבר עומד קרוב יותר לקשת גריפין מרשה לעצמו להישאר בעזרה, שוב מאותה סיבה של חוסר האיום של יאניס מבחוץ.

מידלטון מוסר ליאניס שנמצא בתנועה לכיוון הסל ודוראנט נאלץ לצאת אליו. ברגע הבודד הזה ברוס בראון נאלץ להיצמד ללופז ופורבס פנוי לשלשה, אבל גריפין כבר חוזר ובעוד רגע אחד מבין גריפין או דוראנט יעבור ללופז ובראון יחזור לסגור את פורבס.

אמנם במהלך הקודם סימנתי את גריפין כמי שבא לעזור ליאניס, כי ככה זה נראה מנקודת המבט שלו, אבל האמת היא שהוא חוזר ללופז הפנוי ומשאיר את דוראנט לבד עם יאניס כשבראון סוגר חזרה את פורבס, ושוב יאניס באחד על אחד עם דוראנט.

יאניס חופר על דוראנט וגריפין משגיח מקרוב ליתר ביטחון, כשהוא מנצל את החיתוך של לופז לסל כדי שהוא יוכל להיות בצבע ולהישאר מספיק קרוב.

בסופו של דבר, יאניס לוקח זריקה בסגנון נוביצקי, אבל במקרה שלו זה קצת פחות מוצלח.

כאן מידלטון מחכה שיאניס יגיע, כדי לתת לו את הכדור בתנועה, ובינתיים ההגנה נמצאת במקום אחרי כמה חילופים שהציבו את דוראנט על פורבס והאריס על לופז.

דוראנט והאריס ניצלו את ההתמקדות ההתקפית בצד של מידלטון ויאניס והחליפו את השמירה שלהם חזרה ובינתיים יאניס מתחיל את החדירה על בלייק גריפין. עזרה לא נצפית באופק.

יאניס עושה את המהלך שלו וגריפין מתמודד לבד, כאשר העזרה של דוראנט מגיעה רק כשיאניס כבר עמוק בתוך הצבע ולא יכול לראות את לופז הפנוי, אבל בדיוק איפה שדוראנט מסתיר.

המהלך הזה מסתיים בכמה ניסיונות של יאניס להטעות את גריפין ובצעדים.

המהלך הזה מתחיל מיאניס, עליו שומר קלאקסטון, אבל הפעם יאניס מחפש את המסירה.

כאן אפשר לראות את התנועה של פורבס שאמור לקבל את הכדור בהנד-אוף ולעלות לזריקה אם יתאפשר, אבל שאמט לא מתעניין בכדור או ביאניס ומונע את המהלך.

אחרי שהניסיון הראשון לא עבד הבאקס עוברים לתכנית ב' – מידלטון.

גם כאן, ההגנה לא תעזור כל עוד יש ברירה, ובמקרה הזה קיירי גם מראה הגנה אישית טובה עם חטיפה (וגם סל במתפרצת אחרי קרוסאובר על יאניס).

הפעם הכדור מראש אצל מידלטון שיקבל חסימה מלופז בעוד רגע.

ההגנה של ברוקלין בוחרת, כצפוי, בחילוף, ועכשיו גריפין שומר על מידלטון.

מידלטון חודר לסל, ולמעט רגע בודד שקיירי שולח יד ומנסה אולי לחטוף, אף אחד לא מגיע לעזור וכך גם אף אחד ממילווקי לא נשאר פנוי.

מידלטון מגיע בסופו של דבר לזריקה לא פשוטה בניתור לאחור עם שומר עליו ואף אחד לא נותר פנוי.

למעשה, הייתי יכול לסכם את כל זה ולומר שברוקלין עושים חילופים בהגנה ועזרה מגיעה רק במקרים שההתקפה לא יכולה להעניש על זה, כגון עזרה משחקן שלא קולע מרחוק או שהשחקן עם הכדור נמצא בעמדה שהוא לא יכול למסור. אז עכשיו המקום לשאול איך מילווקי יכולים להתמודד עם זה, והתשובה היא לקחת את מה שההגנה נותנת. אם ההגנה מעדיפה לעשות חילופים, אז לנצל את החילופים.

נחזור לתמונה שראינו מקודם, בה יאניס מנסה לסדר לפורבס מצב קליעה. אנחנו ראינו שאם תבוא חסימה ההגנה תבחר להחליף, אז במקום שיאניס ינסה לסדר לפורבס מצב קליעה, מה שההגנה תמנע בכוח, פורבס צריך לחסום ליאניס וההגנה כנראה תבחר בחילוף, מה שאומר שיאניס יקבל את שאמט, והחדירה תהפוך לקלה הרבה יותר. במצב כזה, ייתכן גם שההגנה תיאלץ להביא עזרה ואז יישאר קלעי פנוי.

אותו עיקרון נכון גם במקרה של מידלטון. במקום שלופז יחסום לו והוא יקבל את גריפין, שזה מאצ'-אפ שהנטס מרגישים איתו די בנוח, עדיף לסדר מהלך שמערב את השומרים הבעייתיים יותר של ברוקלין, ובמקרה הזה מייק ג'יימס ששומר על טאקר, ועדיף שהוא יחסום ולא לופז או פורבס עליהם שומרים גריפין והאריס, שהם שומרים טובים.

ב-2 המשחקים הראשונים של הסדרה אפשר לומר שזה היה די נוקאאוט לזכות ברוקלין. בהתקפה ברוקלין עושים את שלהם, כצפוי, וגם בהגנה הם בחרו בתכנית משחק שונה ממה שמילווקי התרגלו לראות מיריבות הפלייאוף שלהם, ובינתיים זה עובד לברוקלין. עם זאת, ההגנה של ברוקלין חשופה לדברים שהבאקס יכולים וצריכים לנצל, ואם הם יעשו זאת הסדרה הזאת אולי תיפתח מחדש.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה רבה
    תמיד אומרים שבודונהולצר לא יודע לעשות התאמות. נראה אם זה ימשיך ככה
    יאניס חייב להפסיק עם הראש בקיר כשלא צריך. כל עוד דוראנט או בלייק שומרים, אסור לו לעשות תכניסות המוגזמות האלה. הוא היה צריך ללמוד את זה כבר בשנים קודמות מול מיאמי ומול בוסטון. תקרא את המצב
    ובכלל פחות כדור בידיים של יאניס בתחילת התקפה. הוא צריך לחסום להולידיי ומידלטון ומשם החיים שלו יהיו הרהב יותר קלים, זה בקושי קרה וממה שזכור לי זה היה מוצלח כשכן.
    .
    ההגנה של ברוקלין נראתה טוב והבחירת של מילווקי בכלל היו נראות רעות מאוד
    נראה כמה דברים ישתנו כשהם יהיו בבית כי ברוקלין פשוט ריסקה אותם. פעמיים רצוף זה חתיכת חיסול

    1. תודה.
      יאניס יכול על הנייר לקחת כל שחקן בליגה באחד על אחד. הוא כן צריך להיכנס לסל מול קבוצה שיותר חשוב לה למנוע את השלשות, אבל הוא צריך לעשות את זה בצורה שתקשה על ההגנה, בעיקר באמצעות חסימה שתכפה חילוף נוח יותר היום. אותו דבר לגבי מידלטון והולידיי – הם צריכים להיכנס לסל כדי לאלץ את ברוקלין להגיב, אבל הם יצטרכו לעשות את זה בצורה שתגרום להגנה להגיב, כלומר לאלץ חילופים ומיס-מאצ'ים. במשחק הראשון הם קצת עשו את זה עם לופז ויאניס היה במשחק טוב. במשחק השני הם שיחקו לידיים של ברוקלין לדעתי.

  2. מאיר עיניים ומעניין, תודה רבה.
    הייתי מציע גם יותר תנועה בהתקפה, ואולי לשלב כמה חסימות מדורגות, כל דבר שיוביל למיס מצ'. עוד אפשרות היא ליצור אפשרויות ליאניס לפוסט אפ על שומרים נמוכים או סתם נחותים, שוב בעזרת חסימות. הוא יותר מדי גבוה, וחזק בניגוד נניח לפורנזי', בשביל לא לנצל זאת

  3. עמיחי, הבעייה של הפוסט הזה היא שהוא מתאר יותר מדי מה קרה בגל רבע מרגעי הסרטון, במקום להסביר כיצד ההגנה התארגנה, וכיצד יכולה הייתה להתארגן. בנמילים איחרות זהו פוסט שמסביר מה קרה במקום מה שהיה צריך לקרות. תוד'בה על ההשקעה

    1. תודה מנחם.
      בסדרת הכתבות הזאת אני מתמקד בעיקר בשאלה מה קרה, כלומר מה התכנית ההגנתית של קבוצה X ואיך היא הוציאה אותה לפועל, ומוסיף בסוף קצת על מה היה צריך לקרות, כלומר איך ההתקפה היריבה יכולה להגיב.
      האם זו הדרך הנכונה? – ישפטו הקוראים.

  4. בס"ד '
    תודה רבה עמיחי.
    ניתוח נפלא.
    מילווקי צריכים לגרום לחילופים נוחים יותר,
    יאניס ומידלטון מתקשים מול דוראנט, בלייק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט