סיכום העונה במכללות: רגע נוצץ אחד / יהלי אולמר

Saint Peter's Daryl Banks III reacts during Friday's win over Purdue.

הרשתות נגזרו, בקבוקי השמפניה ריקים מזמן, הסלים הורדו והתואר נלקח לאלן פילדהאוס (האולם הביתי של קנזס האלופה). במשחק הביתי הבא של הג'ייהוקס, בסתיו 2022, יהיו 16,300 אוהדים צווחניים ומשוגעים שיראו את הבאנר עולה לתקרת האולם. עכשיו, זהו שלב הסיכומים, מנקודת המבט האישית שלי על הכתיבה שלי (אפשר לראות בזה סוג של רפלקציה).

סיכום שנתי אישי: קטרזיס

זה קרה ב-5.4, יום שלישי בבוקר, לקחתי יום חופש מהאוניברסיטה ונשארתי בביתי הקט וכתבתי את סיקור הגמר בניחותא. וידאתי שלפוסט יש את התגיות המתאימות וביצעתי הגהה כדי לבדוק שהפסקאות תקינות ונוחות לקריאה.

ואז, שנייה לפני שלחצתי על הכפתור "פרסום", זה הכה בי. זה היה הרגע הנוצץ האחד שלי (תרגום חופשי לשיר One shining moment, פס הקול לקליפ הסיכום של הטורניר בכל שנה). דמעות אושר ירדו מעיניי ובראשי הופיעו כמה תובנות:

תראו, סיקור כדורסל המכללות הוא תפקיד לא מתגמל במיוחד מבחינה חיצונית, במיוחד בארצנו הקטנטונת. במשך 11.5 חודשים בכל שנה במקרה הטוב ספורט ששומעים עליו רק כשמשהו חריג קורה ובמקרה הרע פשוט נון פקטור בעולם החדשות הזורמות אלינו בלי סוף. ערוצי הספורט הגדולים לא שמים פס על פס הייצור של הכוכבים הבאים של האנביאיי ובוחרים לשדר רק כמה משחקים בודדים של הטורניר עצמו, שלא לדבר על סיקור וניתוחי קבוצות (אותם ערוצי המיינסטרים לא עושים כלל).

אך לא התכנסנו כאן על מנת לדון על וואן, וואלה ספורט, ספורט 5 ודומיהם. אנחנו כאן כדי לעסוק במה שאנחנו יכולים לשלוט. אני גאה להגיד שאני מחובר מעומק ליבי לאחד מענפי הספורט הייחודיים בעולם. התחום מושך אותי מאוד כי יש בקולג'ים משהו שונה מחוסר האנרגיות, חדוות המשחק המועטה (אם משהו נשאר ממנה) והמנוחות החוזרות ונשנות באנביאיי. השחקנים באים עם תשוקה, עם אש בעיניים כדי להילחם על כל משחק, בעיקר בריקוד הגדול. אם הם מחטיאים לייאפ קל מפעם לפעם או רושמים איירבול מהקו, זו רק תזכורת לכך שכדורסל המכללות הוא כדורסל של בני אנוש, ולא מכונות קליעה סופר אתלטיות אך אפאטיות.

מהרגע שהתחלתי לכתוב טורים של 2000-3000 מילה פר שבוע, הרגשתי כשרוי בתהליך למידה אינסופי על התחום. הכרתי ח"י קבוצות שלא עקבתי אחריהן לפני כן (חוץ מביילור אהובתי) וירדתי לעובי הקורה בכל שבוע כדי להכין ניתוח מדויק ומהנה לקריאה עבור כל אחת.

 הקוראים הקבועים של הכתבות שמו לב לשימוש התדיר שלי בסטטיסטיקות מתקדמות, וזאת מסיבה מסוימת: כאשר כל קבוצה משחקת בקצב אחר לגמרי (ועם 358 קבוצות, יש הרבה שונות ביניהן), תמונת הנתונים (כמו נקודות, אסיסטים, חטיפות וחסימות) פר משחק היא תמונה מטעה כאשר המשחק הממוצע של קבוצה X נמשך 75 פוזשנים לכל צד וקבוצה Y מתקיפה ושומרת כ-63 פעמים בכל צד. השימוש בנתונים פר פוזשן חיוני על מנת שהנתונים של כל הקבוצות יושוו על קרקע אחידה.

הצד השני של הנקודה הזו היא מבחן העין. סגירות לריבאונד, ירידה מהירה להגנה לאחר החטאה, תנועה ללא כדור וקבלת החלטות חדה ומהירה הן תחומים במשחק שאינן נתפסות ברשת הסטטיסטית הרחבה של היום. לכן אני צופה במשחקים (כשאני יכול) כדי לתת את התמונה המלאה של סגנון המשחק של השחקנים (בשני צידי המגרש) בקונטקסט הקבוצתי.

ניתוח כדורסלני ברמה גבוהה מכיל את הסטטיסטיקות המתקדמות לצד מבחן העין, הם משלימים אחד את השני. כמו יין ויאנג, הם שונים מאוד אך חיים בסימביוזה, כשזה לא יכול להתקיים ללא זה.

הפסקה קצרה בחסות אתגר הבראקטים של הופס:

כמו שהובטח בפוסט הפתיחה של הבראקט, שלושת המקומות הראשונים יזכו באזכור שמם בפוסט סיכום עונת המכללות של אתר הכדורסל האמריקאי הפופולרי בישראל. למזלם, הפוסט הזה מופיע כעת באתר הזה, אז הם יכולים לראות את שמם מתנוסס כאן. נאום ניצחון יתקבל בברכה בתגובות!

מקום ראשון: סער K, המכנה עצמו מנחש גרוע, עם 107 נקודות.

מקום שני: סהר, הידוע בכינויו סמיילי (המתרגם הנפלא!), עם 93 נקודות.

מקום שלישי: דוק מנחם לס, האחד והיחיד, עם 84 נקודות.

אני הגעתי למקום ה-12 עם 61 נקודות, עוד הוכחה שהטבע של הטורניר הזה הוא רנדומלי ומשוגע לחלוטין. אחרי הכל, זאת הסיבה שאנחנו כה אוהבים טורניר נוקאאוט שכזה.

תודות:

בראש ובראשונה, תודה ענקית למנחם לס, שנתן לי את הצ'אנס למלא תפקיד באתר שבו אני קורא כבר ארבע וחצי שנים. אני מקווה שהצלחתי להחזיר לפחות קמצוץ מהידע והבידור שקיבלתי מהפוסטים השונים שעולים בכל יום כמו שעון. תודה אדירה לכתב הקודם בתחום, ערן שור, על החשיפה הראשונית לקולג' באסקטבול (רק בזכותך התחלתי להתעניין בתחום. מסתבר שכשיש לך תוכן בשפת האם שלך קל יותר להבין) ועל העזרה והמענה המהיר שלו לשאלות שלי. נוסף על כך, תודה רבה מאוד גם לעורך הראשי של האתר, עמיחי קטן, על הסיוע שלו לגבי הכרת הוורדפרס (תוכנת הכתיבה) על כל פונקציותיו.

תודות גם לשחר דלאל ומולי שנתנו לי עצות מצוינות בנושא הכתיבה, בדיוק בזמן שהייתי צריך אותן. תודה לעידו גילרי על סיוע בסיקור של שני הלילות של הסיבוב הראשון בטורניר, בלעדיו הייתי קורס לתוך עצמי בניסיון לכתוב על 32 משחקים ביומיים.

תודות צנועות יותר לאתרי האינטרנט: college basketball reference ו- kenpom על כל הנתונים הסטטיסטיים שהובאו בכתבות הללו.

ותודה רבה אחרונה לכל המגיבים, שהרחבתם את דעתי ואת דעת הכלל בטייקים שלכם על עונת המכללות. אתם גורמים לנישה שלנו לצמוח ולקבל מקום של כבוד בהופס, ועל כך אני גאה בכם מאוד!

ולגבי העתיד: אני מקווה לחזור בשנה הבאה לעונת סופמור אם ירצה השם.

ועד לקיץ הבא, חברים, מאחל לכם רק דבר אחד:

תבלו!

NCAA North Carolina Kansas Basketball

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. מעולה יהלי, כל הכבוד, תענוג של סקירות שהכנסת גם מבין קטן בקושי כמוני לעניינים. תודה רבה על ההשקעה, מוערך מאוד ולא מובן מאליו.
    הצעה – לקראת פרסום הביג בורד 2.0 של ג'ון גזלה הנהדר, אולי תוכלו לשלב כוחות ולהביא לנו פיצוץ של לוח.
    בכל מקרה, תודב רבה על העונה המצוינת, מצפים לעונה הבאה

  2. נהדר יהלי, תודה רבה!
    לעזאזל מה חשבתי שזנחתי את צפון קרולינה לטובת הפרויקט של פני בממפיס…. מי לעזאזל בוחר בממפיס?!?! אני… 🤣

  3. תישאר תישאר…
    אוהב את הכתיבה שלך שהולמת אחד לאחד את הרוח של משחק המכללות.
    לגבי השימוש בסטטיסטיקות "מתקדמות" (איך אני שונא את ההגדרה הזו) – במכללות זה עדיין נשאר בעייתי כי יש לך תלות אדירה בדיוויז'ן שבו אתה משחק. ממליץ הבשנה הבאה לכתוב קצת גם על ה-NET כי בהקשר הזה הוא יכול עזור לקוראים להבין – שהקבוצות המגיעות לטורניר בסוף נבחרות הרבה פחות באקראי ממה שנדמה להרבה אנשים

  4. היי יהלי סליחה על נאום הניצחון המאוחר.
    תודה רבה על כתיבה מעולה שהצליחה להשאיר גם כאלו עמוסים בעניינים בתחום מדהים שלצערי בארץ הערוצים מעדיפים לשדר שטויות ולא אותו (ותסלח לי הליגה האוקראינית בכדורגל) היה כיף מאוד לקרוא כל השנה. אה ותודה גם לקנזס הניחוש הנכון היחיד שלי בערך בטורניר אבל המשתלם ביותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט