איך הדדליין ישפיע על דני אבדיה ואחרים בליגה / עמיחי קטן

אחת מהקבוצות המסקרנות ביותר לפני הטרייד דדליין, ובדיעבד גם אחת שעשתה שינויים משמעותיים ברגע האחרון, היא הוויזארדס. לכן, עיקר הכתבה הזאת תוקדש להתבוננות על השינויים שלהם, ובעיקר על איך השינויים בוושינגטון משפיעים על דני אבדיה. אחר כך אתייחס בנקודות קצרות גם לכמה מהלכים משמעותיים אחרים של הדדליין.

השפעות הדדליין על דני אבדיה:

*הטור נכתב לפני המשחק של וושינגטון נגד סקרמנטו*

אחת הקבוצות שעשו מהלכים משמעותיים בטרייד דדליין היא וושינגטון וויזארדס. הקבוצה מבירת ארה"ב העבירה את השחקנים שדורגו 4, 6, 10 ו-11 בדקות משחק מצטברות ו-3, 6, 12 ו-13 בדקות בממוצע למשחק (אם לא סופרים את בראד וונאמייקר והמשחק הבודד שלו במדי הוויזארדס). יחד עם זה שבראדלי ביל, שמוביל את וושינגטון בדקות בממוצע למשחק ומדורג שלישי בקבוצה במצטבר, גמר את העונה, מסתבר שיהיה שינויים משמעותיים ברוטציה.

נבחן את זה רגע מנקודת המבט הפרטית של דני אבדיה. עד הטרייד דדליין, אבדיה שיחק העונה 1205 דקות במצטבר, והיה חלק מ-35 הרכבים שונים ששיחקו 10 דקות מצטברות או יותר קודם לדדליין. מבין אותם 35 הרכבים, היחיד שעדיין רלוונטי להמשך העונה, כלומר בלי דינווידי, הולידיי, ברטנס והארל שהועברו בטריידים ובלי ביל שגמר את העונה, הוא ההרכב של אבדיה עם נטו, קיספרט, קולדוול-פופ וקוזמה שראה 12 דקות משותפות העונה.

אם נרד לרזולוציה של עמדות – וושינגטון ויתרו על 30.2 דקות למשחק של דינווידי בעמדת הרכז, 16.2 דקות של הולידיי בעמדה 2, 14.7 דקות של ברטנס בעמדה 4 ו-24.3 דקות של הארל בעמדת הסנטר, ובסך הכל כ-84.4 דקות. לעומת זאת, התמורה שהם קיבלו היא איש סמית – 13.8 דקות בעמדת הרכז, ורנון קארי – 4.3 דקות בעמדת הסנטר וכמובן פורזינגיס – 29.5 דקות שמוחלקות בערך 18 בעמדה 5 ו-11.5 בעמדה 4.

כלומר, יוצא שהוויזארדס ויתרו על 16.4 דקות בעמדה 1, 16.2 דקות בעמדה 2, 3.2 דקות בעמדה 4 ו-2 דקות בעמדה 5 דרך הטריידים. אם נוסיף לחישוב את 36 הדקות של בראדלי ביל, כ-30 בעמדה 2 ו-6 בעמדה 1 בערך, שיורדות מהלוח, יוצא שהקו הקדמי עבר בעיקר החלפת שחקנים, ואילו הקו האחורי עבר מעין הסרת שחקנים בלי לקבל כמעט אף שחקן משמעותי לעמדות 1 ו-2.

אם יש מחסור בעמדות 1-2, כדי למצוא פתרונות צריך ללכת קדימה ולבדוק את הפורוורדים שבדרך כלל משחקים בעמדה 3 או 4. לוושינגטון יש כרגע 5 פורוורדים בכירים בסגל, כלומר כאלה שהם חלק קבוע ברוטציה לאורך העונה, ונחלק אותם לפי כמות הדקות למשחק – קוזמה, קולדוול-פופ, אבדיה, קיספרט והאצ'ימורה. ב-2 התחומים המרכזיים בהם שחקני קו אחורי מקבלים תפקיד משמעותי יותר מאשר פורוורדים – ניהול משחק ושמירה על שחקני חוץ. בחלק ההגנתי אבדיה הוא השומר הבכיר של וושינגטון על שחקני חוץ לאורך כל העונה, אז בהמשך נתמקד בנתונים שקשורים לניהול משחק.

נתחיל עם אסיסטים ואיבודים. מבין השחקנים ברשימה, קיספרט מחזיק ביחס אסיסטים-איבודים הגבוה ביותר, אבל הוא עם פחות מאסיסט למשחק, בעוד שקוזמה מדורג ראשון באסיסטים בפועל עם 2.9. אחריו אבדיה שני ביחס אסיסטים איבודים מביניהם עם 1.89, ומוסר 1.6 אסיסטים (גם קולדוול-פופ עם 1.7 לפניו). אולם, היתרון הכמותי של קוזמה וקולדוול-פופ באסיסטים נובע מיותר דקות משחק, כאשר אבדיה הוא זה שמחזיק ב"assist ratio", כלומר כמות האסיסטים פר 100 פוזשנים, הגבוה ביותר מבין החמישה (17.4).

כידוע, ניהול משחק זה לא רק אסיסטים ואיבודים, ולכן נבחן כעת עוד כמה נתונים רלוונטיים. לאורך העונה, היו 8 שחקני וושינגטון שיצא להם להוביל כדור בפיק-אנד-רול בכמות שעומדת במדגם המינימלי – דינווידי, נטו, ביל, הולידיי, קולדוול-פופ, קוזמה, אבדיה וקיספרט. מביניהם, אבדיה מייצר הכי הרבה נקודות פר מהלך עם 1.09 שממקם אותו בטופ 20 של הליגה כולה, כשהוא עצמו קולע במהלכים אלו ב-58.3% מהשדה (מקום 8 בליגה) ו-62.5% אפקטיבי (מקום 14 בליגה).

כידוע, חלק מקבלת ההחלטות של מוביל הכדור נועדה גם לצמצם מצבים בהם הקבוצה בוחרת זריקות לא כל כך טובות, למשל, מהלכי בידודים שהם פחות יעילים באופן מובהק עבור רוב מוחלט של השחקנים. אבדיה משחק הרבה פחות כבודד. היו לו בסך הכל העונה 11 מהלכים בהם הוא בודד את עצמו מול שחקן, ובהם הוא סחט עבירה פעמיים ועומד על 2/9 לא מרשים בכלל מהשדה, ובסך הכל 0.64 נקודות למהלך – 7 נקודות ב-2/9 מהשדה ו-3/4 מהעונשין.

היחיד בוושינגטון שפחות יעיל ממנו בזה הוא רוי האצ'ימורה עם 0.53 נקודות למהלך כזה ב-15 ניסיונות – 1 בממוצע למשחק במקרה שלו – כשגם בעונה שעברה האצ'ימורה היה הכי חלש בוויזארדס בתחום עם 0.57 נקודות למהלך. ייתכן שכל זה גם קצת תוצאה של עונת רוקי די טובה בתחום עם 0.92 נקודות למהלך. בדיעבד, כנראה שהיא הייתה העונה החריגה ולא מה שבא אחרי.

ניתן לראות שמבין שחקני וושינגטון בכלל, והפורוורדים בפרט, דני אבדיה בולט במשחק קבוצתי יותר שמבוסס יותר על ניהול משחק חכם, הנעת כדור ומהלכים יעילים, כמו למשל פיק-אנד-רול שמבוצע טוב, ופחות כדורסל רע של בידודים ומשחק אינדיבידואלי, מאפיינים שקיימים יותר מדי אצל הוויזארדס העונה ופוגעים ביכולת שלהם. גם המאמן, ווס אנסלד ג'וניור, כבר התייחס להשפעות של הדדליין ולכך שאבדיה צפוי לקבל יותר הזדמנויות כמוביל כדור, והיה אפשר לראות שהמשחק נגד ברוקלין כבר היה מבוסס על יותר הנעת כדור וכדורסל קבוצתי, בתקווה שזו התחלה של תהליך ולא אירוע חד-פעמי.

נקודות בקצרה על הדדליין:

  • הטרייד הגדול של ברוקלין ופילדלפיה מבוסס על שני שחקנים עם סימן שאלה גדול מעליהם. הרווח המשמעותי של ברוקלין זה סת' קרי, ככל הנראה המניה הבטוחה של הטרייד, ואני לא אופתע אם הוא יהיה בדיעבד השחקן הכי טוב שיצא מהטרייד.
  • דאלאס מודים בכישלון של הניסוי עם פורזינגיס ומאמינים שברטנס ודינווידי ייראו טוב יותר ליד לוקה. זה דורש הרבה מג'ייסון קיד כמאמן, ומההנהלה לחשוב האם ואיזה כוכב שני הם מתכוונים לנסות להשיג בקרוב.
  • קצת כמו פי ג'יי טאקר בעונה שעברה, יכול להיות שאיבקה הוא שובר השוויון של מילווקי שמגיע בדדליין במחיר נוח.
  • הפליקנס וסקרמנטו נואשים להראות שיפור בתוצאות, ובמקרה של הקינגס לשבור את בצורת הפלייאוף הארוכה בהיסטוריה. זה לא סותר את זה שהפליקנס בקושי שילמו על שחקן שיכול להיות אולסטאר או לפחות קרוב לזה, ואילו הקינגס שילמו לא מעט, אבל הרוויחו שחקן שיכול להיות שובר שוויון במערכת שמחפשת כוכבים ולא חמישייה מאוזנת.
  • שנה שנייה ברציפות שבוסטון מרוויחים שחקן משמעותי במחיר של כמעט חינם מבחינתם, והפעם אפילו שניים כאלה. הפעם סטיבנס ה-GM צריך לקוות שזה יעבוד יותר טב ממה שהיה עם פורנייה בעונה שעברה אצל סטיבנס המאמן.
  • מוליכת הליגה פיניקס הביאה את קרייג וארון הולידיי כחיזוק במקומות הנכונים שיאפשר מנוחה לשחקנים חשובים. עוד וי משמעותי לג'יימס ג'ונס.
  • גוראן דראגיץ' היה שחקן של 20 נקודות למשחק בפלייאוף לפני שנתיים. קבוצה שתזכה בו כשחקן חופשי יכולה להרוויח המון במרוץ לאליפות.
  • גולדן סטייט יודעים שלא יזיק להם גבוה מחליף שיעשה קצת הגנה. השם הראשון שעולה לי לראש זה ארון ביינס, שכיוצא ספרס גם יכול להתאים לכדורסל החכם של סטיב קר.
  • הלייקרס והניקס הן שתי קבוצות שרצו, לכאורה, לעשות שינויים, ולא מצאו איך. זה עוד עלול להזכיר את חוסר האמון בצעירים של הלייקרס ב-2019.
  • כמו בכל שנה, ה-GMים במציאות מפתיעים ומביאים מהלכים שאף אחד לא חשב עליהם בפרוייקט הטריידים שלנו בהופס. מצד שני, אנחנו כאן בהופס מצליחים לעשות יותר טריידים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. נפלא עמיחי!
    אהבתי במיוחד את השימוש בנתונים מתקדמים *רלוונטיים* לסיטואציה של דני והקונטקסט הקבוצתי. לדעתי יש לו כאן הזדמנות נדירה לקחת מספר דו ספרתי של זריקות למשחק ובערבי הקליעה הטובים יותר שלו להתקרב/לחצות את רף 20 הנקודות, ככה הוא יאותת לקבוצה ולליגה שיש לו מה למכור גם בצד ההתקפי. בנוגע ליכולת המסירה, מניח שנראה אותה יותר ויותר, אולי דני לא באמת הפוינט פורוורד שחלקנו חשבנו שהוא, אבל הוא מניע את הכדור ויש לו קריאת משחק טובה מאוד גם אם לא מצוינת, שמתבטאת במסירת המסירה הנכונה רוב הפעמים.

    1. תודה.
      כמה שבועות לפני תחילת הקריירה של אבדיה ב-NBA כתבתי עליו כאן באתר ש"אבדיה הוא לא רכז… כן הראה יכולת להוביל כדור ולמסור כשצריך… הוא הצליח לשמור על אפקטיביות סבירה כמוביל כדור משני… במקומות בהם שיחק אבדיה עם רכז טבעי, כמו בנבחרת העתודה ליד ים מדר למשל, הוא הצליח לשפר משמעותית את היעילות בתחום הזה ויוכל לעשות זאת במקרה הצורך, למרות שהוא מנוסה יותר במשחק ללא הכדור ברמות הגבוהות… היכולות של אבדיה בתחום הזה קיימות, אך עוד טעונות שיפור".
      מאז, המדגם המועט שניתן לו כמוביל כדור מראה שזה שווה לפחות את הניסוי. לדעתי, כבר עכשיו הוא יכול להיות מוביל כדור שני, והשאלה היא מה הפוטנציאל שם – שאלה שכדי לענות עליה נצטרך לראות את הניסוי הזה בפעולה.

  2. אני אוסיף משהו על המשחק של וושינגטון נגד סקרמנטו – במחצית הראשונה הם מסרו 18 אסיסטים ללא איבודים והובילו כשהם קולעים 65. במחצית השנייה הם ירדו ל-8 אסיסטים מול 9 איבודים ורק 45 נקודות וזה הסתיים בהפסד גדול יחסית. אבדיה אמנם זרק וקלע יותר בחצי השני, אבל נגע בכדור והיה מעורב יותר בחצי הראשון, שבו הוא גם מסר את 2 האסיסטים שלו.

  3. תודה רבה על הטור ויופי של שימוש בנתונים. מאיפה, אגב, אתה מביא את הנתונים המתקדמים?

    לגבי אבדיה – מעניין אם הזריקה של ווש (עם כל האהבה שלי לאיש סמית') בנושא הרכזים היא חלק מניסיון לנסות שם את דני, או כחלק ממאבקי מיקום קשים לדראפט הקרוב.

  4. תודה עמיחי. הנטס מתחת לראדר גם הרוויחו בעיניי חיזוק למצבת הגבוהים שלהם עם דראמונד. איבקה זה חיזוק טוב של הבאקס. ארון ביינס שהזכרת בהקשר של גולדן סטייט עדיין מתאושש מפציעת צוואר איומה במשחקים האולימפיים האחרונים ולא נראה לי שיחזור לשחק העונה…

  5. תודה עמיחי,
    ניתוח מרשים על ווש.
    מאמין שהארדן יהיה מאד משמעותי, לפחות בעונות הרגילות, ביחס לסת קרי.
    בוסטון אכן בנו יפה ובשקט בטריידים הקטנים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט