קיירי אירווינג, להיות חבר בקבוצה, ומה שביניהם / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

קיירי אירווינג, להיות חבר בקבוצה, ומה שביניהם / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

הפוסט הזה אינו על חיסונים, על קורונה, או על תקנות שונות ומשונות של הליגה והסטייטס בארצות הברית. כמו כולם, גם לי יש את דעותיי בנושאים הנ"ל, אבל דעותיי לא מאד רלבנטיות לנושא הפוסט. האתגר שקיירי, והנטס, מתמודדים איתו הוא תוצאה של נסיבות ייחודיות, אבל היו, הווה ויהיו סיטואציות דומות בנסיבות אחרות לחלוטין, מפרשת ביל וולטון ופורטלנד, דרך עלילות קוואי והספרס, עבור בהחלטה להעלות את דוראנט לשחק בפיינלז מול טורונטו ב-2019, משם להחלטה להעלות את יאניס לשחק נגד אטלנטה ב-2021, והרשימה נמשכת.

הפוסט הזה גם אינו על כדורסל, או לפחות לא רק על כדורסל.

העניין כאן, לדעתי, הוא המשמעות, והאחריות, של להיות חלק מקבוצה, של להיות חבר בקבוצה. זו יכולה להיות קבוצת כדורסל, קבוצת קולגות בעבודה, יחידה בצבא, וכל אוסף אחר של אנשים שהתאגדו, גם אם באופן זמני, על מנת להשיג מטרה כלשהי בצוותא.

גם בקבוצות ההומוגניות ביותר יש כמובן הבדלים ניכרים בין חברי הקבוצה, בין אם באינטרסים הכוללים שלהם (אחד מחפש את האקזיט, לשני העדפה למשכורת קבועה ויציבות), בין אם באופן שבו הם עושים דברים (אחד יותר מהיר, השני יותר יסודי), ובין אם במאפיינים אישיותיים שונים שלהם (אחד יותר גבוה, השני יותר נמוך. בדרך כלל אני היותר נמוך), ועוד.

ברור שלא כל חברי הקבוצה יסכימו כל הזמן על כל הדברים – זו לא תקלה, זו לא אשמתו של אף אחד, זה פשוט טבע הדברים. אפשר, כמובן, להתחיל להתווכח מי צודק ומי טועה, ולהמשיך את הדיון לנצח נצחים, אבל לטעמי, אחד ההבדלים בין קבוצות טובות, ומצליחות, לבין אלו שלא, הוא ביכולת של חברי הקבוצה לדעת לנהל את חילוקי הדעות ביניהם, כך שחילוקי הדעות הללו לא יפגעו בתפקוד הקבוצתי יותר מהמינימום הבלתי נמנע, ויאפשרו למאמץ המשותף להימשך על מנת להגיע למטרה שלשמה התכנסו.

לטעמי זה אומר, בין השאר, שני דברים.

אחד, שלא צריך לתבוע מכל חבר וחבר בקבוצה לעשות דברים רק אם זה מתאים לכולם. כל אחד מחברי הקבוצה הוא אישיות בפני עצמה, ואי אפשר לעשות רדוקציה מוחלטת לעצמך כדי להתאים לאיזה פרופיל אידיאלי לכאורה. אף אחד לא ירצה להיות חבר בקבוצה כזו והיא לא תצליח. וכשאני פועל כמו עצמי, והזולת פועל כמו עצמו, ומכיוון שאני לא הזולת, אז באופן טבעי הוא יעשה דברים שונה ממני, ולעתים יתגלעו חילוקי דעות, אבל אם אני זוכר שהזולת לא אמור להיות אני, אין לי מה להלין עליו יותר מדי, וגם לא להתרגש יותר מדי במקרה שהוא מלין עלי

שתיים, שדווקא כאשר אנחנו מוותרים על כל מיני חוקים דרקוניים, תקנות בלתי סבירות וגזרות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, ומאפשרים לאנשים לפעול בדרכם ולפי עקרונותיהם, אזי האחריות להתנהגות שלהם, ולהשלכותיה על הקבוצה, עוברת אליהם. אם יש חוק, והבן אדם פועל לפי החוק, אני לא יכול, בדרך כלל, להאשים אותו על התנהגותו, וגם לא תמיד יש מקום לשבח אותו על כך – בסך הכל עשה את מה שהיה חייב לעשות. לעומת זאת, אם אין חוק, ולאדם יש מגוון אפשרויות לבחור מביניהן, אזי אין לו יכולת להיתלות בכל מיני תירוצים מתירוצים שונים – הוא הבוחר, הוא המכריע, והאחריות היא כולה שלו.

איך זה קשור לענייננו?

קיירי אירווינג לא חייב להתחסן. קיירי אירווינג נמצא בסיטואציה שבה ההחלטה היא שלו – ברצותו יתחסן, וברצותו לא יתחסן.

לכל החלטה, בחיים כמו בחיים, יש מחיר. המחיר האישי שקיירי משלם על החלטתו הוא כבד – קיירי פוגע בהישגיו (סך נקודות בקריירה, סך ניצחונות בקריירה, וכו'), וקיירי מאבד את הסיפוק שהוא מפיק מעבודתו. אני אומר את זה לזכותו. זה אומר שהעניין באמת חשוב עבורו. ואני מעריך אנשים שמוכנים להקריב עבור דברים שחשובים להם. אבל לדעתי זה לא העניין כאן. העניין בפוסט הזה הוא לא קיירי כאדם פרטי אלא קיירי כחבר בקבוצה.

אפשר לטעון שהמחיר שגובים ממנו על החלטתו הוא כבד מדי. אפשר גם לטעון את ההפך מכיוון, שלמיטב ידיעתי, הליגה, והנטס, לא קונסים אותו על המשחקים בהם הוא לא משחק, להבדיל מפילדלפיה וסימונס. גם זה, לדעתי, לא העניין כאן. לא קיירי ולא הנטס יכולים לשנות את הסיטואציה הזו, שנקבעת על ידי גורמים חיצוניים להם, בין אם בליגה, ובין אם בסטייטס בארצות הברית. המצב הזה – מוצדק או מופרך, הגיוני או דבילי, זה לא משנה – המצב הזה הוא נתון, הן עבור קיירי, והן עבור הנטס, והם צריכים להתמודד איתו ביחד.

איך הנטס, כארגון, התמודדו עם העניין הזה? אם אני לא טועה בהתחלה לא אפשרו לו לשחק כלל, ולאחר מכן, לא יודע בדיוק מה גרם לשינוי, החליטו לאפשר לו לשחק היכן שהוא יכול לשחק, שזה כנראה בכל מגרש חוץ למעט טורונטו שבקנדה שם החוק לא מאפשר זאת. אפשר לטעון שאם יכול היה לשחק במשחקי חוץ קודם לכן, צריך היה לאפשר לו לעשות זאת. אפשר גם לטעון שהמצב הנוכחי לא מאד בריא לקבוצה, אבל ניחא, שיהיה. בכל מקרה, היות שזה המצב הנוכחי, שהן הנטס והן קיירי הסכימו עליו, אפשר להניח שהוא הרע במיעוטו עבור שני הצדדים.

איך החברים שלו לקבוצה התמודדו עם העניין הזה? אני מניח שאנחנו לא יודעים יותר מדי, אבל גם זה אומר משהו – כלומר אף אחד מהם, למיטב ידיעתי, לא יצא נגדו בתקשורת ו"תבע" ממנו להתחסן. נראה שהם מאפשרים לו לעשות מה שהוא רוצה מבלי לגנות אותו על כך בפומבי. לטעמי זה הדבר הנכון לעשות. אני לא אוהב אנשים שמלכלכים מאחורי הגב, או רומזים כל מיני רמיזות פאסיב-אגרסיב בטוויטר. לטעמי עדיף לנהל את חילוקי הדעות בתוך הקבוצה, בלי כל מיני ספינים של דעת הקהל.

View post on imgur.com

איך קיירי התמודד עם העניין הזה? לטעמי, באופן לא קולגיאלי בעליל. אני סבור כך מהטעמים הבאים:

סטארט-אפ

יותר מכל קבוצה אחרת בליגה, לטעמי, הברוקלין נטס היא קבוצה שנבנתה על ידי השחקנים שלה. דוראנט, וקיירי, בחרו בקבוצה לא רק בגלל שהיא במיקום אטרקטיבי, אלא מכיוון שרצו לשחק ביחד ב"קבוצה שלהם". אנחנו מרבים לדבר על יכולתו של לברון "לסדר לעצמו" קבוצות לפי רוחו, ובצדק, ואפשר להזכיר גם את קוואי וג'ורג' בקליפרס, אבל דוראנט וקיירי לא היו צריכים אישורים מגורמים חיצוניים על מנת להביא את ג'ורג'/דייויס, אלא רק להסכמה ביניהם ולשכנוע של ברוקלין "ללכת על זה". זו סיטואציה נדירה למדי. אם אנחנו ממשיכים עם המטאפורה הזו, אפשר בהחלט לומר שדוראנט וקיירי היו השותפים המייסדים של הסטארט אפ הזה, המנהלים שלו, האנשים שקיבלו את תג העובד הראשון והשני של החברה החדשה.

והדברים נכונים גם לגבי רבים מהשחקנים שהצטרפו לקבוצה – למרקוס וויתר על כ-8 מיליון דולר משכרו בעונה שעברה כדי להיפרד מהספרס, וחתם בקבוצה בחוזה מינימום. למרקוס פרש בעצת רופאיו, אבל העונה הוא חזר, בהחלטה שאני מקווה שלא תתברר כטרגית, ושוב חתם בברוקלין בחוזה מינימום, למרות שברור שיכל לקבל יותר כסף במקום אחר. למרקוס הקריב לא מעט בשביל לשחק בברוקלין. מדוע? להערכתי מכיוון שלא רצה לסיים את הקריירה המפוארת שלו ללא טבעת. אפשר להטיח בו שהוא "רודף טבעות", אבל שוב זה לא העניין כאן – זו המטרה של הקבוצה הזו, בין אם נאהב אותה ובין אם לא (אני לא), וזה האלמנט המחבר בין חבריה. הסיפור של בלייק גריפין זהה – וויתור על המון כסף, יציאה מהחוזה, חתימה בחוזה מינימום לשחקן שרוצה לזכות באליפות. הארדן לא וויתר על כסף אבל בהחלט פגע בשמו הטוב בפרידה שלו מיוסטון, והצטרף גם הוא לסטארט אפ כדי לזכות באליפות שבה מעולם לא זכה. פאטי מילס יכול היה לקבל יותר כסף, והרבה יותר דקות, בלא מעט קבוצות אחרות בליגה, מדוע בחר בברוקלין? כנראה כדי לזכות בטבעת נוספת. כך שיש בסיס סביר להניח שהמטרה המשותפת של השחקנים הללו, הסיבה שוויתרו על אופציות אחרות, של יותר כסף ויותר דקות, היא לזכות באליפות. בשביל זה הם שם.

ועכשיו, השותף המייסד, המנכ"ל המשותף, העובד מספר 1/2 בחברה, פשוט לא משתתף במשחק? זה לא לעניין.

גם הטיעון על כך שגם הוא משלם מחיר כבר לא רלבנטי בשלב הזה – החברים שלו לא מרוויחים שום דבר מההפסדים שלו. אם היה פורש, מוותר על שכרו, ומאפשר לקבוצה להתחזק – ניחא. אי אפשר, ולא צריך, להכריח אנשים להמשיך להיות בסיטואציות שלא מתאימות להם, ואם היה מגיע למסקנה שהוא לא יכול להיות יותר חבר בקבוצה, הייתי מפרגן לו את העזיבה הזו, גם אם זה מאכזב את החברים שלו. אבל הוא לא עוזב. הוא פשוט יושב על הספסל חצי מהמשחקים בזמן שאחרים טוחנים. זה לא לעניין.

View post on imgur.com

מאמץ והקרבה משותפת

בעונה שעברה המטרה לא הושגה. קורה. אבל כולם התאמצו כמו משוגעים כדי שזה יקרה – דוראנט ששיחק ללא מורא למרות הפציעה שעבר, הארדן שעלה פצוע לסדרה מול ברוקלין, ועוד. גם העונה כולם שופכים לאגר – דוראנט משחק הרבה יותר דקות ממה שהרופא רשם, ועוד אחרי אולימפיאדה, אולדריג' שחזר למרות הרקורד הרפואי, כולם נכנסים ויוצאים מפרוטוקולים וחוזרים לשחק כי בשביל זה הם שם.

היחיד שלא עושה את זה הוא קיירי אירווינג. הוא לא מוותר על העקרונות שלו, ומוכן לראות את החברים שלו מתאמצים, טוחנים דקות, נפצעים (דוראנט, האריס, הארדן), וחוזרים לשחק בזמן שהוא יושב בצד, בהתחלה כל הזמן, ועכשיו חצי מהזמן. זה לא לעניין.

View post on imgur.com

אפשר להגיד שהתפיסה הזו היא נאיבית, שלאנשים לא אכפת משום דבר חוץ מעצמם, ושכל הדיבור על קבוצתיות ואכפתיות הוא מס שפתיים ותו לא. אפשר לטעון שגם קבוצת כדורסל היא בסך הכל אוסף של אינדיבידואלים שהתקבצו להם יחד, כשכל אחד מהם עלול לדרוש טרייד, או להיות מוטרד בעצמו, בכל רגע נתון. אבל לטעמי התפיסה הזו לא עומדת במבחן המציאות – כשמסתכלים על קבוצות שהצליחו אפשר לראות שברוב המקרים הן יצרו שלם שהוא יותר מסך חלקיו, ושלתלכיד שנוצר ביניהם הייתה השפעה רבה על האופן שבו פעלו ועל הצלחתן. אבל, נחשו מה? גם זה לא העניין…

העניין, לטעמי, הוא שאפשר להחזיק בדעות משלך, ובעקרונות משלך, ואפשר להקריב לשם כך, ולשלם על כך מחיר. אבל כשאתה נותן לחברים שלך לקבוצה לטחון, לקחת סיכונים, להתאמץ, ולהפסיד, בתוך סיטואציה שאינה תלויה בהם, ותוך סיכון ממשי למטרה המשותפת שלשמה התכנסתם, ובעצם אומר להם שהדבר היחיד שחשוב לך זה לשמור, מכל משמר, על העקרונות שלך בסוגיה ספציפית כזו או אחרת, אז, לפחות בספר שלי, אתה לא חבר טוב בקבוצה.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. Avri

    31 ינו 2022 00:29:10

    אתה הולך עם הקטע הזה כבר די הרבה זמן, ולטעמי רחוק מידי. זה מקום עבודה ותו לא, ויש דברים יותר חשובים מזה בחיים. אם המעביד שלי היה מבקש ממני משהו שפוגע בציפור נפשי גם אני הייתי שולח אותו לחפש.

      2. טריי זריקה מחשידה

        31 ינו 2022 05:28:21

        מה זה קשור זה שהקולקטיב דורש דברים אומר שהם זורמים עם המגמה. אין הגיון במה שדורשים. אין הגיון במה שממשלות עושות אז לגיטימי לגמרי שאנשים לא ינהרו בהמוניהם לקיים את חוקיהם.
        גם הנאצים דרשו דברים מה לעשות.
        אז קיירי לא כמו רוב האנשים שצריכים כסף להתפרנס ויכול לומר לכולם פאק אוף
        אין שום סיבה לשחקן nba להתחסן משפעת וכן קורונה היא שפעת ותו לא עבור שחקני הnba.

      4. ברוך רובין

        20 אפר 2022 21:36:28

        זה לא נכון, בפלורידה אם אתה מבקש מבנאדם לשים מסיכה או להראות תעודת חיסון, קונסים אותך ב5K, לקטלג אוכלוסייה רק בגלל שלא התחסנה זה אנטי דמוקרטיה ופשיזם.

    2. Avri

      31 ינו 2022 00:31:17

      ושלא ישתמע מכל זה שאני לא חושב שהוא קוקו גדול, ובלי קשר לסיפור הזה (יותר קשור לתקופה שלו בבוסטון), הוא אכן טים מייט מחורבן.

    3. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      31 ינו 2022 00:47:55

      השאלה היא מה בדיוק ציפור נפשו – נראה שזה לא רק ההימנעות מחיסון, אלא גם מחאת BLM, שגרמה לו, כך דווח, להיות מהבודדים שהתנגדו לקיום הבועה, וזכור לי שבשנה שעברה עזב את הקבוצה במהלך העונה מסיבות לא ידועות ואז התברר שהיה במסיבת יומולדת של אחותו, או משהו כזה, תוסיף לזה את הקטע ההזוי שהוא לקח פסק זמן פתאום באמצע המשחק ללא סיבה נראית לעין, ותקבל בן אדם ש, כך נראה, יש לו רשימה ארוכה מאד של דברים שחשובים לו מספיק כדי להתעלם מחברי הקבוצה שלו. לכן, לדעתי, אי אפשר להסביר את ההתנהגות שלו רק דרך הזווית של הקורונה, זה דפוס סדרתי.

      1. Avri

        31 ינו 2022 10:50:00

        בסדר גמור, אז הויכוח ביננו הוא על האם אתה מאמין לקיירי שאכן כוונותיו ישרות. על זה אני לא יכול להגיב כי אין לי ממש איך לדעת.

  3. מנחם לס

    31 ינו 2022 02:10:04

    אני הייתי מבין (וסולח) לקיירי אם סרובו להתחסן מקורו בפחד אימים להכניס לגופו חומר זר. היו על כך פוסטים רבים מאנשים שיש להם פוביה אמיתית מחיסונים. פחדים מתופעות לוואי מוזרות, פחדים שהחיסון יעביר לצאצאים כל מיני מחלות מוזרות, ומה לא. אני מכיר אנשים כאלה שעבורם חיסון הוא רעל. אחת מהם היא הנכדה של אשתי גייל שלא חיסנה אף ילד משלושת ילדיה, והם כבר חלו ב-חצבת ואבעבועות רוח. אם הפחדים הללו משתקים אותו, לא הייתי מאשימו.
    אבל אם סרובו הוא עניין של עקרון, לדעתי היה עליו להתחסן, ורק כי אתה עושה צעד נכבד זה עבור קבוצתך. אני כמעט בטוח שאצלו ההתנגדות לחיסון היא בעיקר עקרונית, ולכן הוא בוגד בחברי קבוצתו.
    תודה על פוסט חשוב זה.

  4. טריי זריקה מחשידה

    31 ינו 2022 05:23:45

    מאנו חברים לקבוצה זה טוב לצבא לא לאנשים שמרוויחים 200 מיליון דולר.
    בnba זה לא מעניין אף אחד הם לא משחקים שם הגנה אז אתה רוצה שהוא יזריק משהו שהוא מאמין שזה רעל עבורו? 🤣🤣🤣🤣

    הוא לא בוגד באף אחד זה שהחוק עקום לא אשמתו. כל הליגה כבר מחוסנת לא יכריחו איש לקחת חיסון שני כי קלטו את הבלוף שם של הליגה כל השחקנים. אז למה שקיירי יעשה חיסון 1? חחח בשביל האגו של הליגה?
    הוא צודק

  5. גיא רוזן

    31 ינו 2022 06:11:35

    הליגה בהחלט קנסה את קיירי. עבור כל משחק שהוא לא שיחק בגלל סירובו להתחסן,
    קיירי נוכה משכרו של קיירי סכום בדומה לקנס שיש לסימונס עבור במשחקים בהם הוא מסרב לשחק.
    .
    זה חלק מהסיכום עליו הגיעו ארגון השחקנים והליגה.

            1. אור

              31 ינו 2022 08:44:28

              הגיוני, תודה

            2. אשך טמיר המקורי

              31 ינו 2022 11:02:55

              הוא מנסה להוכיח שהוא משוגע מספיק כדי לאבד את כל הכסף הזה, מה שיוכיח שהוא זכאי לו… מלכוד 22

  6. אשך טמיר המקורי

    31 ינו 2022 10:50:52

    מגוחך בכלל להביא את הצד הזה.
    לפני קולוגאיליות וכו' יש את העניין הפעוט של לשמור על עצמך, על בריאותך, ועל עקרונות בסיסיים.
    אתה פאקינג דורש מבנאדם להזריק לעצמו חומר שהוא לא צריך, שהוא מאמין שעלול להזיק לו, בגלל "קולוגיאליות"?!
    מה זה אשמתו שיש תקנה מפגרת שמונעת ממנו לשחק? (לא חוקית בעליל)
    את המחירים האישיים שלו הוא נאלץ לשלם, כמו שציינת – בכסף רב, בקיצור הקריירה, סטט', אובדן עבודה, סיפוק וכו'…
    אז אם כולם קופצים מהגג (חלקם באיומי אקדח), גם אתה תקפוץ, בשם ה"קולוגיואליות"?!
    החוק היבש לא נרטב אף פעם /
    אפילו לא מדמעה של שחקן /

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      31 ינו 2022 12:41:33

      תודה אשך, על התגובה.
      .
      רק לחדד, כדי למפות את חילוקי הדעות – אם הבנתי נכון, אתה מתייחס לסוגיה הספציפית של החיסון לקורונה כנקודה סינגולרית, שהכללים המקובלים לא חלים עליה, ולכן אתה מחריג את ההתנהגות שלו? כלומר, אם זו הייתה סיטואציה "רגילה" לדעתך אז היית מקבל את הביקורת עליו?

      1. אשך טמיר המקורי

        31 ינו 2022 13:15:03

        נו ברור, הוא לא בחר שלא לשחק, כפו את זה עליו.
        זאת כל הנקודה שאנחנו מדברים עליה (שעליה שוב ושוב ירדת עליו שאינו מוכן להתחסן ו"לעזור" לקבוצתו).
        אם אני חושב שהוא חרא של חבר קבוצה באופן כללי? כן, שוב ברור. הוא הוכיח את זה בעבר.

  7. עגל

    31 ינו 2022 13:17:40

    תודה מאנו על פוסט שיש לו חשיבות עקרונית. אני כמובן עם מצדדי החיסונים וחושב שקיירי הוא קוקו בלי קשר.
    לעניין החיסונים, בהינתן שהוא לא מאמין בהם או מפחד, אני די מעריך את הדרך שלו, הוא חוטף ומפסיד די הרבה בדרך. בנוסף, הוא נקט בחוכמה ושמר על שקט תיקשורתי ולא יצא בהצהרות למרות שאני בטוח שהוא חושב שנעשה לו עוול. ועדיין הוא דרעק של חבר לקבוצה כמו שציינת לאור אירועים אחרים שהיו לו.
    השאלה לגבי "העוול" שנעשה ללמרקוס, גריפין, פאטי מילס האליל, דוראנט ששם את הגוף השברירי שלו למבחן כל לילה, אחרים, היא מעניינת ולא חד משמעית, ותלויה בקונטקסט תרבותי (אמריקאים שונים מסקנדינבים).
    .
    אם נשים את החיסון בצד, השאלה היא האם ישנה סוגיה ששחקן יכול להחליט שעקרוני לו והוא לא מוכן לשחק, איפה הגבול? האם שחקן יכול להחליט שהוא לא משחק בקנדה, לא משחק בימי שלג, לא משחק בימי חג? כלומר, שחקן יודע שהוא חורג מתקנות הליגה וההסכם הקיבוצי של השחקנים, הוא יודע שהוא ישלם על זה (למשל בניכוי שכר), ועדיין נתפס לקפריזה פרטית שלו.
    .
    הבעיה הבסיסית עם ברוקלין היא שהיא לא קבוצה, זה אוסף של אנשים שקובצו להם יחדיו תחת הדגל של הצלחה מיידית, ללא כל זמן להתגבש ביחד. אם היית לוקח אתם לטיול של חודשיים במזרח (או עדיף – טירונות צנחנים), היית יכול לגבש שם קבוצה עם היררכיה וערכים משותפים, ואז אולי גם קיירי היה מתנהג אחרת, אבל כרגע אין שם כלום. זה אגב לא רק ברוקלין, זה כמעט בכל הקבוצות בליגה.

  8. TRIP

    31 ינו 2022 13:21:41

    הליגה איבדה את זה רק לפני יומיים קיריי שיחק נגד וויגנס בציי'ס סנטר. אדם סילבר לא יודע לנהל משברים מאז תחילת המגפה
    מזכיר לי את הסיפור של ג'ו רוגן וניל יאנג, שהשני איים עליו רק בגלל שהביע דעה על החיסונים כבר איבדנו את החופש הביטוי והפרט
    ארון רוג'רס שיקר ולא מקבל את אותו יחס. תאמין לי שקיריי יכול וישחק בברוקלין עוד העונה

  9. שחר אלוני

    31 ינו 2022 15:45:22

    תודה מיקי,
    לדעתי בלי קשר לעניין החיסונים, אם הוא מאמין באמת שלו ומוכן להפסיד כסף ויוקרה אז שאפו.
    אני לא חושב שהוא צריך להקריב זאת עבור הקבוצתיות

  10. חגי "התותח" ניסני

    31 ינו 2022 19:27:16

    תודה רבה מאנו.
    .
    לא חושב שאפשרי מבחינתי להסכים עם הרעיונות כאן. ההצעה שלך שהוא יפרוש היא בעיניי ממש מוקצנת את ולא הוגנת
    א נתת לו הרבה יותר מדי מקום כאב המייסד של הקבוצה. ניחא אם היינו יודעים שהוא באופן אישי שיכנע שחקנים לוותר על כסף בשביל צבוא לשחק איתו…
    ב מבחינתו זה לא שהוא איזשהו מטרד אלא מבחינתו הוא זה שרואה את האור ואחרים לא. מהבחינה הזו הציפייה שהוא יפעל אחרת היא די מופרכת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט