השבוע נדבר על שתי קבוצות של חתולי פרא, מהמדבר ומהמערב התיכון, ונבחן את סיבות ההצלחה שלהם. בנוסף, נסקור את הדרבים הבולטים של השבוע, אחד במזרח ואחד במערב.

אשמח לשמוע בתגובות על אילו קבוצות תרצו שאכתוב עליהן, גם שחקנים יתקבלו בברכה.

אנו באנו להפריח את השממה:

אחת הקבוצות המוצלחות ביותר השנה היא אריזונה וויילדקאטס, הקבוצה שמשחקת את משחקיה הביתיים בטוסון, אריזונה (סמוך לגבול עם מקסיקו). נכון להשבוע, הוויילדקאטס מחזיקים במאזן נפלא של 16-2 עונתי ובמשחקי הקונפרנס של הפאק 12 מאזנם עומד על 6-1 נאה, למרות הפסד בהפרש גדול בשבוע שעבר למוליכת הקונפרנס יו.סי.אל.איי ברואינס (75-59). נסקור עכשיו מה מביא את חתולי הפרא המדבריים לגדולה השנה.

העונה הנוכחית היא הראשונה בתפקיד של המאמן החדש, טומי לויד, אחרי ששון מילר אימן שם ב-12 העונות הקודמות, כלומר מ-2009 והלאה. לויד הביא שינוי הגנתי לקבוצה שהייתה ממוקמת בשנה שעברה במקום ה-59 בדירוג הגנתי עם 95.2 נקודות שספגה פר מאה פוזשנים, וטיפס איתה למקום השביעי השנה עם רייטינג הגנתי של 88.3, שיפור של כמעט 7 נקודות (!). בהתקפה הדברים השתפרו גם כן: 115.6 נקודות פר מאה שהספיקו למקום החמש עשרה אשתקד השתדרגו קלות ל-116.7 אופנסיב רייטינג שמספיק לעלייה צנועה וחשובה למקום האחת עשרה במכללות.

ההצלחה של הקבוצה השנה נובעת במידה רבה מארבעה שחקנים מרכזיים, כולם בינלאומיים וכולם מכירים אחד את השני עוד מהשנה שעברה, כך שהמשכיות משחקת תפקיד מפתח כאן. מאסטוניה הרחוקה הגיע הרכז קר (הוגים כמו סטיב קר, מאמן גולדן סטייט) קריסה (1.90 מטר, 81 קילוגרם), שבשנה שעברה היה הרכז המחליף והשנה תחת לויד השתלב כרכז הפותח וכפליימייקר המוביל של הקבוצה עם 5.4 אסיסטים למשחק על 2.2 איבודים למשחק בלבד (מרשים כאשר מתחשבים בקצב הקבוצה שהוא 73.4 פוזשנים למשחק, השני בגובהו במכללות), עם קליעה יפייפיה, שמזכירה מספר 25 אחר ששיחק באריזונה באמצע שנות ה-80. אמנם האחוזים של קריסה עומדים על 33.6% עונתי אך הוא החטיא את כל 9 ניסיונותיו מרחוק נגד הברואינס, והדבר גרר ירידה באחוזים.

לא רחוק מאסטוניה של קריסה, בלטביה נולד פורוורד גבוה, חזק ושמציע קליעה מבחוץ (לא אתה ברטאנס, תמשיך להתייבש על הספסל בוושיגנטון). שמו אזולאס טובליס (2.11 מטר על 111 קילוגרמים), זו שנתו השנייה במכללה והוא הפותח בפאוור פורוורד השנה וגם ברוב העונה שעברה. השנה טובליס שיפר משמעותית את יכולת המסירה (פי 2.5 אסיסטים למשחק, כמעט 3 העונה) ואת האחוזים בתוך הקשת (7 אחוזי שיפור) והדבר מסתכם בשחקן התקפי מסוכן הרבה יותר. הקליעה שלו מבחוץ תיאורטית כרגע (6/25 עונתי לשלוש ומתחת ל-70 אחוזים מהקו בקריירה) ויכולה לחבל בסיכוייו להתקדם אך הוא שחקן יציב מאוד שהשנה ירד רק 4 פעמים מתחת לספרות כפולות והחמיץ משחק אחד בלבד של הקבוצה העונה.

מקמרון בא אלינו הותיק שבחבורה, הביגמן הג'וניור הנפלא כריסטיאן קולוקו (2.16 מטר, 102 ק"ג). קולוקו, שלמד בתיכון של ברוני כיום, סיירה קניון (עובדת בונוס: באלבום האחרון של דרייק, אחד השירים כולל רפרנס לחנייה של התיכון הזה, ממליץ בחום), הוא חוסם מעולה (3 בלוקים בממוצע למשחק) וחיית צבע משני צידי המגרש. הוא מתפקד בעיקר כחוסם ומסיים בפיקנרול, ועושה את הנזק ההתקפי שלו בטבעת, בריבאונד התקפה (נתון טוב-אך-לא-מדהים של 2.7 ריבאונדים בהתקפה במשחק) ובקו העונשין שם הוא מפתיע עם 74.6 אחוזים בווליום יפה, טוב יותר מטובליס, חברו לקו הקדמי. כריסטיאן הוא זקן השבט מארבעת הגדולים ובכלל הוא השחקן עם הותק השני בגובהו בקבוצה, אז הוא אמור להיות הרעב ביותר להופעה בטורניר המכללות שמגיעה לקבוצה, לאחר שהפעם האחרונה שהגיעו לשם הייתה ב-2018 שם הפסידו בסיבוב הראשון.

השחקן המוביל של המכללה נולד בכלל מעבר לגבול השני של ארה"ב, במונטריאול שבקנדה הקרה, מספר 0, הווינג הסופמור הנפלא, בנדיקט (בן) מאת'ורין (2.01 מטר על 88 קילוגרם) הוא המנהיג הבלתי מעורער של אריזונה. משחקן חמישייה לחצי עונה בעונה שעברה, העונה הוא נעשה השחקן החשוב ביותר בקבוצה: הזריקות שלו מהשדה, משתיים, משלוש האסיסטים והאיבודים שלו כמעט והוכפלו ביחס לעונה שעברה. מאת'ורין הוא סקורר מגוון שיכול לסיים באתלטיות בצבע (במיוחד דרך אליהופים מרשימים כשהוא חותך מהבייסלין, כמו קנדל בראון מביילור הוא עולה גבוה כשקופץ עם שתי הרגליים), מטווח הביניים ומהשלוש (יותר מ-40% קריירה עם מכניקה יפה שמשלבת קפיצה לגובה רב). היכולת הטובה שהוא מגלה בצד השני של המגרש הופכת אותו לשחקן שכל קבוצת NBA הייתה רוצה כ-D&3 או משהו מגוון יותר. בנדיקט מועמד לבחירה במקום טוב באמצע הלוטרי השנה, ואני מאחל לו המון בהצלחה כשחקן בינלאומי שיכול להשתלב בעתיד של קנדה ולהוביל אותה להישגים (הכנס מאמר של ערן כאן)

השבוע אריזונה פגשה את אריזונה סטייט בדרבי מדברי חם שנגמר בניצחון אריזונאי 67-56. את הווילדקאטס הובילו מאת'ורין (0-8 מהטריי) והסנטר המאלינזי מהספסל עומר באלו עם 14 נקודות כ"א. קולוקו הוסיף 12 ו-13 קרשים יחד עם 3 חטיפות ו-5 חסימות, פשוט רים פרוטקטור נפלא. בצד של הסאן דווילס, די ג'יי הורן הוביל עם 18 משלו. אריזונה עדיין במקום השני בקונפרנס במאזן 7-1, ואריזונה סטייט מתקשה עם מאזן 2-6 במקום התשיעי (העזיבה של ג'וש כריסטופר השפיעה מאוד).

ההפסד ליו.סי.אל.איי הרביעי שעבר גרם לירידה חדה בדירוג שלהם, והם התדרדרו למקום השביעי.

מחלקת התאוששות בקנטאקי:

שנה אחרי שסיימו במאזן שלילי ומביך (9-16) את העונה, הקנאטקי ווילדקאטס חוזרים לנצח. לשם השוואה, הם לא סגרו עונה במאזן שלילי מאז 1988-89, אז שחקן ה-NBA העתידי כריס מילס שיחק בקבוצה. חתולי הפרא מקנטאקי מדורגים כרגע במקום השני בקונפרנס הדרום מזרחי, אחרי פתיחת עונה טובה במשחקי הקונפרנס שלהם. הרוסטר שקואץ' קאל מאמן השנה מתבטא בכמה תוספות משמעותיות לקבוצה שנותנות להם חיים חדשים בהגנה ובהתקפה.

את ההגנה מספר 25 במדינה (93 נקודות פר מאה) מוביל הביג מן הנמוך אך המפלצתי אוסקר טשיבווה (2.06 מטר, 117 ק"ג). הג'וניור (שיחק בשנתיים הקודמות בווסט וירג'ניה יחד עם מיילס "דוס" מקברייד) הגבוה עב הבשר מפטרל בצבע של הכחולים ושומר עליו, בעיקר בתחום הריבאונד (כמעט 10 ריבאונדים בהגנה למשחק יחד עם יותר מחצי מזה בהתקפה, כלומר יותר מ-15 כדורים חוזרים במשחק). בהתקפה, חוץ מהריבאונד, הוא משחק היטב את הפיקנרול עם שני הגארדים של הקבוצה, שמתאפיינים ביכולת מסירה ופליימייקינג טובה.

הראשון מביניהם הוא סאהביר וויהלר (1.78 מטר על 81 קילו), הרכז שמתנשא לגובה שלי אך מוסר הרבה יותר טוב ממני עם כמעט 7 אסיסטים למשחק, מוליך את הקבוצה בתחום זה. הוא רכז אמיתי המאפשר לבחור הבא שאכתוב עליו לחלק את האחריות שלו לנקודות שלו ושל חבריו לקבוצה. אחרי שנתיים בג'ורגיה (אחת עם הכוכב העולה אנתוני אדוארדס), וויהלר עבר למכללה נחשבת וסך הכל שחקן לא רע בתור רכז פותח, למרות שחייב לשפר את הקליעה שלו (מתחת ל-30 אחוזים למרות שהשתפר יפה באחוזים מהקו) אם הוא רוצה איזשהו צ'אנס בליגה של הגדולים.

השני והנחשק יותר (מבחינת הנהלות ב-NBA לפחות) הוא המועמד לבחירת הלוטרי טיי טיי וושינגטון (1.90 מטר, 89 ק"ג). וושינגטון הוא שחקן התקפי מגוון מאוד, עם קליעה טובה מהכדרור ובקאץ' אנד שוט (כמעט 40% עונתי לשלוש), משחק מיד ריינג' הוא החלק הכי מפורסם אצלו יחד עם הפלואוטר (מזכיר קצת את עמנואל קוויקלי, בוגר נוסף של המכללה שדומה באהבה שלו לזריקה הזו). עם זאת, הוא פליימייקר טוב מאוד, ועל זה תעיד בעיקר שבירת שיא המכללה באסיסטים במשחק (17 אסיסטים, אחד יותר מהשיא הקודם של ג'ון וול), רובם היו לגבוהים ברוקס וטשיבווה לנגיחות בקרבת הסל. בהגנה הוא לא שומר גדול, אך כשהוא רוצה הוא יכול להיות סולידי, וזה מספיק כרגע.

לצידם על הווינג עומד ויורה קילן גריידי (1.96 מטר, 92 ק"ג). הקלע הכי טוב בקבוצה הוא גם השחקן הכי ותיק בה, שנמצא בעיצומה של שנתו החמישית במכללות אחרי 4 שנים בדייוידסון המיד מייג'ור (מכללה שכבר הוציאה קלעי אחד או שניים) הוא עשה את הקפיצה כל הדרך לתפקיד קבוע בחמישייה הפותחת של הקבוצה ומחזיר עם שיא קריירה באחוזים לשלוש. ליתר דיוק, הוא קולע 43.2 אחוז עונתי בווליום גבוה, שנותן ריווח הכרחי בפנים לגבוהים ולגארדים שחודרים לשם. הוא לא מתבלט בשום תחום אחר, אך כספיישליסט הוא אחד הטובים במכללות, ומרכיב חיוני להתקפה הרביעית בטיבה (119.6 נקודות פר 100) במדינה.

בשבת בלילה קנטאקי התארחה אצל קנזס, עוד מכללת דם כחול, למשחק המרכזי של השבוע, שהסתיים בניצחון מוחץ של קנטאקי, 80-62 לאחר מחצית ראשונה עוצמתית של האורחים. עוד יותר מרשימה היא העובדה שוושינגון ו-וויהלר קלעו יחד רק 9 נקודות ב-4/16 זוועתיים מהשדה אך הצליחו לחפות על כך עם 13 אסיסטים משותפים. טשיבווה וגריידי היו סולידיים עם 17 ו-14 קרשים לראשון ו-12 עם 4 שלשות לשני. הכוכב של המשחק היה אף אחד מהם, אלא הפאוור פורוורד שמשלים את החמישייה הפותחת, קיאון ברוקס שרשם שיא קריירה עם 27 נקודות בנוסף ל-8 קרשים. את היריבה הובילו אבאג'י ובראון עם 13 לכל אחד. קנטאקי עדיין יושבת בכיף במקום השני בקונפרנס במאזן 6-2, בעוד שהג'ייהוקס במקום הראשון בביג טוולב (שני קונפרנסים שונים) במאזן 6-1.

עקב הניצחון הגדול, קנטאקי טיפסה בדירוג 7 מקומות כל הדרך למקום החמישי, בעוד שקנזס נפלה 5 מקומות אחורה למקום העשירי.

הגוף החזק במישיגן:

הקבוצה שהביאה לנו פורוורדים שהם בראש ובראשונה פליימייקרים כמו דריימונד גרין וכמובן מג'יק (חיים של מומי) ג'ונסון מתאוששת משנה פחות טובה. את העונה שעברה הספרטנים סגרו במאזן 15-13 חיובי אך לא מרשים בכלל, שכמעט הספיק לעלייה לריקוד הגדול, אך הם הפסידו ליו.סי.אל.איי (שהלכה רחוק מאוד בטורניר עד הפיינל פור, שם ג'יילן סאגס קרה) בתוצאה 86-80 לאחר הארכה בשלב הפירסט פור (יש 60 עולות אוטומטיות לטורניר, הפירסט פור הוא מיני שלב מוקדמות ששם 8 קבוצות נלחמות במשחק נוקאאוט על 4 הכרטיסים האחרונים לטורניר).

המאמן המפורסם של מישיגן סטייט כבר 27 שנים הוא טום איזו המוערך. בהנהגתו הקבוצה החמיצה את טורניר המכללות רק 3 פעמים ואף זכתה בו בשנת 2000, בקבוצה שכיכבו בה צ'ארלי בל, מוריס פיטרסון וגם ג'ייסון ריצ'ארדסון הצעיר. כמו כן, המכללה הפסידה לצפון קרוליינה המפורסמת בגמר של 2009.

השחקן המוביל של הקבוצה השנה, שמוביל אותה בנקודות הוא הסיניור גייב בראון (2.01 מטר, 95 ק"ג). הווינג השמאלי ניחן בקליעה מצוינת (36.5 אחוז לשלוש השנה בווליום מכובד, 90 אחוז מהקו בקריירה). לאחר שבשנת הפרשמן שלו הוא היה שחקן בקצה הרוטציה, הוא המשיך לשפר את משחקו וקליעתו ובשנתיים שלאחר מכן נעשה שחקן רוטציה. השנה הוא צולח את המעבר לתפקיד בכיר בחמישייה בקבוצה ושומר על אחוזי הקליעה המצוינים שלו בווליום גבוה יותר.

לצידו בעמדות הכנף נמצא הג'וניור מאליק הול, שדומה לבראון במידות בצורה מפחידה (2.01 מטר, 97 ק"ג), אך סגנון המשחק שלהם שונה. כמו שהבנתם, בראון אוהב הרבה יותר לרווח את המשחק ולשחק על הקשת, בעוד שהול יכול לקלוע שלשות (55% בווליום נמוך) אך מעדיף לחדור פנימה ולסיים קרוב לסל או במהלכים באיזור המיד-פוסט. גם הוא היה שחקן רוטציה בקבוצה בשנתיים האחרונות ושומר על מעמדו שכזה השנה- אך ברוב המשחקים הוא עולה מהספסל ומשמש כאיש השישי של הקבוצה. באמת מותרות להעלות שחקן טוב כל כך מהספסל.

נשארים בווינג והפעם לצעיר מהחבורה, הפרשמן מקס כריסטי (1.98 מטר, 86 ק"ג) המחזיק בווינגספאן ארוך של 2.06 מטר. כריסטי הגיע ללאנסינג (שם קמפוס המכללה ממוקם) על תקן קלעי בראש ובראשונה, והיו לו חבלי לידה קשים כמו שמצופה משחקן שנה ראשונה. ב-11 המשחקים הראשונים שלו הוא עמד על 11/41 מדאונטאון בלבד, אך בשמונת המשחקים לאחר מכן התחמם ורשם 17/36 נהדרים מהטווח. יכולת הקליעה הזאת יחד עם יכולת היצירה שלו במיד ריינג' הן הסיבה שמקס מדורג כאחד השוטינג גארדס הטובים ביותר במחזור הדראפט הקרוב.

כפי שאפשר היה לנחש, גם למישיגן סטייט היה דרבי השבוע מול היריבה השנואה והצהובה ממישיגן. הספארטנס צבעו את מישיגן בירוק כשניצחו 83-67 לאחר מחצית שנייה גדולה. כריסטי הוליך את הקלעים עם 16 נקודות, והול תרם 14 חיצים מהספסל כשהוא מוסיף 6 קטיפות. מילה טובה מגיעה גם לגארד איי ג'יי הוגארד שנתן דאבל דאבל מהספסל של 11 ו-10 מתנות לחברים. את הוולברינס הוביל הסנטר האנטר דיקינסון עם 25 פלוס 6 כדורים חוזרים. הירוקים ממשיכים לטפס בטבלת הקונפרנס למקום השני במאזן 7-2 בעוד שהצהובים רק במקום השמיני במאזן 4-4 שהולם את העונה המאכזבת שלהם עד עכשיו.

הספארטנס מדורגים 13 בדירוג כרגע, ירידה של 3 מקומות ביחס לדירוג שעבר, בגלל הפסד על חודה של נקודה לאילינוי ברביעי שעבר.

פינת הופעת השבוע:

השחקן שרשם את ההופעה המרשימה ביותר השבוע הוא אייברי אנדרסון השלישי, גארד ג'וניור מאוקלהומה סטייט שקלע 34 נקודות (9/16 מהשדה, 5/11 לשלוש, 11/13 מהקו) והוסיף 5 חלוקות נגד ההגנה השמינית בטיבה במכללות השייכת לאיווה סטייט במשחק שהסתיים בהפסד 84-81 בהארכה.

לא מצאתי תקציר של ההופעה של אנדרסון, אז קבלו את תקציר המשחק יחד עם הסוף הדרמטי.

ובשבוע הבא:

המשחק המרכזי: ביילור ביירס (8) מול קנזס ג'ייהוקס (10): קרב ענקיות בביג 12. ביילור האהובה עלי לא בכושר טוב לאחרונה, אחרי הפסד קשה באלבמה השבוע. מנגד קנזס בעצמה לא בכושר אידיאלי אחרי ההשפלה שחטפה בבית מקנטאקי כאמור. זה יהיה קרב ווינגים מרתק עם קנדל בראון, מאייר וסוהאן נגד אבאג'י וכריסטיאן בראון של הכחולים. גם בצבע מחכה אתגר גדול לצ'מווה צ'אצ'ואה ות'אמבה עם מקוררמיק הענק. מי תצליח להתאושש מהגמגומים שלה? תשובות בשבת בלילה.