שלפו ג'וקר – על העונה של הנאגטס וההשפעה של ניקולה יוקיץ' עליה/ רותם אלרן

בשנה שעברה ניקולה יוקיץ' הוכיח את עצמו כאחד הסופרסטארים הגדולים של הליגה כשזכה ב-MVP והוביל את דנבר למקום השלישי במערב עם מאזן של 47 ניצחונות לעומת 25 הפסדים בלבד. השנה הנאגטס סבלו לא מעט מפציעות שפגעו אנושות בסגל, אך למרות פציעות אלו הם נמצאים במקום השישי במערב אשר מבטיח עלייה לפלייאוף שלא דרך הפלייאין. כשיוקיץ' מספק עונה אף עדיפה מקודמתה ומבסס את מעמדו כאחד מגדולי הסנטרים ההתקפיים שעלו על מגרש ה-NBA, זהו זמן טוב להסתכל על הדברים בהם הקבוצה מצליחה ונכשלת השנה והתפקיד אשר יוקיץ' משחק בהם.

ציינתי בפתיחה את ההשפעה של בעיית הפציעות במועדון כגורם מפריע, וניתן לראות אותה בכך שג'מאל מארי (קרע ברצועה צולבת) ומייקל פורטר ג'וניור (פציעה בגב התחתון), שניים משלושת השחקנים הבכירים ביותר בקבוצה, מושבתים לפחות לעוד מספר חודשים. בסגל קצר בין כה וכה וכשהמועדון מחזיק בגמישות כלכלית מוגבלת מאוד כרגע, הפציעות האלו מהוות מכשול לא קטן כלל בגלגלי העונה של הנאגטס – הקבוצה נכנסה לעונה כשהפציעה של מארי הייתה ידועה מראש וכשהקרע ברצועה הצולבת בברכו השמאלית התרחש לאחר 48 משחקים בלבד בעונה הקודמת, אך פורטר ג'וניור היה אמור להיכנס למרווח שהשאיר מארי ולהראות את יכולות הסקורינג שהציג ב-2020/21 בווליום גבוה אף יותר. הפציעה של האחרון הייתה פגיעה מסיבית אף יותר בסגל, אף על פי ש-MPJ לא הרשים ב-9 המשחקים בהם שיחק.

אחד הדברים בהם ניכרת ההשפעה של הסגל הקצר (הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות) בצורה הברורה ביותר הוא הנט רייטינג של הקבוצה בדקות עם יוקיץ' על המגרש לעומת הדקות בהן הוא נח או לא משחק. כשהסנטר משחק הקבוצה מחזיקה ברייטינג התקפי העומד על 115.5 ורייטינג הגנתי של 105.6, אשר יוצרים נט רייטינג של 9.9, הטוב ביותר בקבוצה. ללא יוקיץ' הקבוצה קולעת 100.2 נקודות ל-100 פוזשנים וסופגת 112.9, ואלו מתלכדים לכדי נט רייטינג של 12.7-. העונה אין בליגה קבוצה שהנט רייטינג שלה הוא גבוה מ-9.9, כשהסאנס במקום הראשון מעמידים נט רייטינג של 7.9, וכמו כן אין קבוצה עם רייטינג הגנתי נמוך מ-12.7-, כשדטרויט במקום האחרון מחזיקה בנט רייטינג העומד על 9.6-.

ההבדל העצום בין השניים מראה את החשיבות של יוקיץ' לקבוצה, והקריסה המוחלטת בלעדיו מראה את המחסור בשחקנים מספיק איכותיים אשר מסוגלים להחזיק את הקבוצה בדקות אלו. מארי צפוי לחזור בשלבים המאוחרים של העונה, ובמידה ויצליח לדמות לשחקן שהיה טרם הפציעה עוד השנה זהו מהלך שישפר את הנאגטס בצורה דרסטית, כשבפעם האחרונה שראינו את מארי הוא היה שחקן שמסוגל להוביל קבוצה בפני עצמו ולהיות עוגן התקפי ראשי, דבר שחסר מאוד בדנבר מאז פציעתו.

למרות סגל בעל איכות ירודה באופן יחסי לקבוצות פלייאוף אחרות בליגה, אחת מנקודות האור הבולטות של העונה עבור יוקיץ' והנאגטס היא ההתאמה של ארון גורדון לצידו והכימיה בין השניים. גורדון הובא בטרייד במהלך העונה הקודמת, והמחשבה בהבאתו הייתה שהוא ישמש כאופציה רביעית בקבוצה, כשמארי טרם נפצע בעת הבאתו (הטרייד על גורדון התרחש ב-25 במרץ, בעוד פציעתו של מארי קרתה ב-12 באפריל). לאור הנסיבות, השנה גורדון מהווה אופציה שנייה/שלישית ליוקיץ' יחד עם וויל בארטון כשהוא קולע 14.4 נקודות ב-57.8% אפקטיבי, הנתון הגבוה בקריירה שלו, כשהשני בגובהו הגיע בחצי העונה ששיחק בנאגטס אשתקד.

אחד הדברים שגורדון ידוע בהם ביותר הוא האתלטיות שלו, שגם הקנתה לו מקום שני בתחרות ההטבעות של 2016, ואחד היתרונות של האתלטיות הזו הוא שהיא מאפשרת לו לסיים מצוין בטבעת, והסיומת שלו מגיעה לידי ביטוי טוב מאי פעם לצד יוקיץ' העונה, כשהוא קולע בטבעת באחוז מפלצתי של 80.7%, הנתון התשיעי בטיבו בליגה העונה וכשהוא במרחק של 0.8% בלבד מיאניס אנטטקומפו. ההתאמה ההתקפית של גורדון ויוקיץ' היא נהדרת, אך השילוב ההגנתי הוא זה שהופך את הצמד הזה לכל כך נפלא ביחד – ב-1,058 דקות משותפות על המגרש העונה, השניים מחזיקים בנט רייטינג של 11.8, ובנוסף לכך ברייטינג הגנתי 105.9, שמתאפשר בין השאר בזכות ההגנה של גורדון, אחת מסיבות הבאתו והחתמתו על הארכת חוזה של 92 מליון דולר ל-4 שנים. התקווה היא שמארי ופורטר ג'וניור יחזרו לקראת סוף השנה או בתחילת העונה הבאה, וההתאמה שגורדון מראה לצד יוקיץ' יכולה להיות סימן טוב לבאות, כשהוא לא יידרש לתפקד כשחקן מרכזי אלא בעיקר כשחקן משלים חשוב.

במספר העונות האחרונות יוקיץ' הוא אחד מהשחקנים היעילים בליגה בזכות משחק פוסט דומיננטי לצד ריווח שמתבטא ב-37.8% משלוש בשתי העונות האחרונות, אך גם ב-53.0% מאיזור המיד ריינג' הקצר (10-16 פיט מהסל) העונה, כש-9.3% מסך הזריקות שלו הגיעו ממנו. העובדה שיוקיץ' הצליח להשתפר מ-60.2% אפקטיבי בעונה הקודמת ל-61.7% כשהסגל מסביבו קצר משמעותית ממה שהיה בשנה שעברה. לצד היעילות הפנטסטית, יוקיץ' ממשיך להשתפר גם בצידו ההגנתי של הפארקט – טרם הבועה שהתרחשה לפני כשנתיים, יוקיץ' הוריד לא מעט ממשקל גופו, מה שתרם לא מעט לתנועתיות וליכולת שלו להתמודד עם שחקנים אתלטיים ממנו, ואף על פי שהוא לא אחד מהמגנים הטובים בליגה וככל הנראה לא יהיה אחד מהם לעולם, הוא שחקן הגנה חיובי שמשפר את הנאגטס בצד זה של המגרש.

הזכרתי את משחק הפוסט הדומיננטי של הסרבי, וניתן לראות את האיכות שלו בכך שהוא קולע 1.05 נקודות לפוזשן ומשחק את המהלך 4.8 פעמים בממוצע למשחק. בין השחקנים שמשחקים בפוסט אפ לפחות 3 פעמים בממוצע למשחק, ג'ואל אמביד הוא היחיד שמחזיק ביעילות עדיפה עליו במהלך. לאורך השנים האחרונות יוקיץ' הוא אחד מהמוסרים ומנהלי המשחק הטובים בנמצא, והדומיננטיות הזו באיזור הצבע מאפשרת לו למצוא מצבים נוחים עבור חבריו לקבוצה. יכולת המסירה של הנפיל לא מתבטאת רק במשחק הצבע, אך הוא חלק קריטי בפתיחת המגרש עבור השחקנים שלצידו.

תחת מייקל מאלון ובהובלת יוקיץ' הקבוצה טובה ככל המתאפשר לה, כשהפציעות וההיעדרויות יוצרות מצב קשה איתו הם מצליחים להתמודד בצורה הקרובה למיטבית, וכאשר המועדון יקבל בחזרה את ג'מאל מארי היכולת של הקבוצה כולה צפויה להשתפר באופן מסיבי, וזה דבר ששווה לחכות לו.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. יוקיץ' ממשיך בדיוק מקום שהוא הפסיק בעונה שעברה. קשה לחכות לראות את הקבוצה הזו שוב בהרכב מלא.
    הדרך שבה הוא רואה את המגרש היא יחודית ומאפשרת לשחקני הנאגטס פשוט לנוע בידיעה שהם יקבלו את הכדור בתזמון הנכון (זה מה שמאפשר באמת לגורדון לנשל להיות כל כך יעיל).
    הייתי מצפה מגורדון לקחת יותר על עצמו אבל אולי זה קשה כשכל המשחק עובר דרך יוקיץ'.

    1. לא חושב שנכון להגיד שכל המשחק עובר דרכו, הוא ההפך המוחלט מbal hog ובניגוד לרוב הספורסטארים הוא מאוד מאפשר לשחקנים שמסביבו לגעת בכדור ולהריץ מהלכים שלא קשורים אליו,גם נראה לי שהוא מוביל את הנבא במסירות.

      1. המשחק עובר דרכו זה רחוק מאד מבול הוג. זה כמו לקרוא לדריימונד גרין בול הוג. עובדתית הכדור עובר דרכו כל הזמן.

        1. צודק.
          אז מוסכם שגורדון מקבל מספיק פעמים את הכדור בשביל לקחת על עצמו את המשחק אם ירצה.
          העניין שהוא פשוט לא רוצה,אף פעם הוא לא היה שחקן שלוקח על עצמו את המשחק כשיש ברירה אחרת,וגם באורלנדו הוא לא זרק יותר מדי.

  2. הגאון הסרבי הוא פאר היצירה של הכדורסל המודרני.
    תענוג גדול לראות איך אקטומורף כמוהו "חסר" שרירים, לוקח את כל התפלצות המשודרגות באן בי איי לביצפר כי יש לו כח והרבה…..
    עושה אץ השחקנים סביבו הרבה יותר טובים. טריפל דאבל שלו (נראה לי שהוא מולך השנה בתחום ואולי יתקנו אותי כי אני כמעט ולא בודק סטט) זו הצלחה של השחקנים סביבו והוא אחראי לה. הוא ומלון.
    כמה מילים על מלון? הוא אחד מחמשת המאמנים הטובים היום בעולם. תענוג לראות את המעורבות שלו ואת הגב שהוא נותן לשחקניו.

  3. מאמר נהדר,תודה רבה.
    אשכרה מוביל את דנבר בכל הקטגוריות.
    הנתון המעניין שלו העונה הוא שיש לו את הdef rating הכי גבוה בקבוצה,הוא מגן נהדר למרות הנרטיב ולמרות שלא תמיד זה נראה בעין.

    1. הנתונים האלה משקרים
      ראיתי לפני שבוע וקצת משחק של דנבר והקליפרס, זובאץ היה מצוין וקלע שיא קריירה של 32 נקודות אבל יוקיץ' לא שמר עליו.
      דנבר בדרך קבע נותנים ליוקיץ' לשמור על שחקן ההתקפה הכי חלש בקבוצה השנייה כדי לשמור כוחות להתקפה ולהימנע מפאולים

      1. איך אתה מסביר נתון כזה לאורך עונה?
        יוקיץ שומר על הסנטר של היריבה בין שיהיה השחקן חלש ובין שיהיה סופרסטאר.
        דיוויס נתן את אחד מהמשחקים הטובים שלו העונה בשבוע שעבר נגד אמביד,אז אמביד גם כן מגן גרוע?

      2. והגארדים של דנבר יחסית נמוכים ולכן כשיוקיץ נשאר גבוה בפיק אנד רול אז הסנטרים של היריבה חוגגים בצבע.

    2. יוקיץ׳ מדהים. אבל לומר שהוא מגן נהדר זה לטעמי לא קרוב למציאות. להסתמך על נתוני הגנה קבוצתיים זו לא אינדיקציה טובה באופן כללי, בטח שלא בצד ההגנתי

        1. סטטיסטית אני לא חושב שיש כזו. עוד לא הצליחו להמציא מדד שבאמת מצליח לכמת את יכולות הגנתיות. ובטח שזה יותר מסובך מלמדוד התקפה, היות והפאן הקבוצתי בהגנה הוא הרבה יותר סבוך מהפאן הקבוצתי בהתקפה.
          קח לדוגמה את יאניס. ההפרש בין הנוכחות שלו על המגרש לבין כשהוא לא משחק בפאן ההגנתי הוא 4 נקודות בלבד. אני חושב שאין מי שחולק שמדובר לכל הפחות באחד מחמשת שחקני ההגנה הטובים בליגה כיום. הוא שווה יותר מזה. המדד במקרה הזה, לא נותן את האימפקט המלא שלו או אפילו קרוב לזה.

          1. ממש מסכים.
            ובכל זאת אי אפשר להגיד על שחקן שהוא נטל הגנתי בזמן שהוא מוביל את הקבוצה שלו בדפ רייטינג.

            1. אני יענה לך על מה שרשמת למעלה , יוקיץ' לא שומר על הסנטר של היריבה השניה, הבאתי דוגמה את זובאץ שהוא הסנטר של הקליפרס ויוקיץ' לא שמר עליו , כשפלמלי שיחק בדנבר הוא תמיד שמר על אמביד ולא יוקיץ', ליוקיץ' קשה לשמור אחד על אחד על סנטר התקפי כי הם ידביקו לו עבירות.
              לגבי אמביד ודיוויס , אמרתי שדיוויס די טחן אותו בהתקפה אבל זה היה בחצי הראשון, אמביד לא נותן 100 אחוז מאמץ בהגנה בחצי הראשון כדי לשמור כוחות להתקפה ולהימנע מעבירו, בחצי השני דיוויס קלע רק 8 נקודות ואמביד סגר את הצבע.
              יש גם שיטת משחק , הלייקרס כל פעם שאמביד קיבל את הכדור עשו מייד דאבל וטריפל טים עליו ואמביד מצע קלעים פנויים, כל פעם שדיוויס שמר על אחד על אחד אמביד התמקם קרוב לסל עם הכח שלו ועשה נקודות בלי בעיה.
              בצד השני פילי החליטו לא לעשות דאבל טים על דיוויס ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה כי הם ידעו שאף אחד אחר בלייקרס לא יכול לנצל אותם עם נשמר צמוד וראו את זה באחוזי הקליעה משלוש של הלייקרס

            2. https://www.youtube.com/watch?v=_FSH6DEfsjY

              זה התקציר של זובאץ – רוב הסלים שקלע היו על יוקיץ אז לא יודע על מה אתה מדבר..

              https://www.youtube.com/watch?v=0-imcEBtzCU

              זה תקציר של פילי נגד דנבר מלפני שנתיים בזמן שפלמלי היה בסגל, גם שם בזמן שיוקיץ היה על המגרש הוא שמר עליו וכמעט ולא הריצו הרכב של יוקיץ ופלמלי, ובלי קשר אמביד שחקן שמושך הרבה עבירות ולא רואה בעיה בזה ששחקן פחות משמעותי יחטוף את כל העבירות.

              ולגבי כל מה שאמרת על פילי זאת בדיוק הסיבה שמשחק אחד שבו הסנטר של היריבה היה טוב ויעיל לא אומר כלום על ההגנה,יש המון מעבר.

            3. רואים בצורה מאד ברורה שברבע הרביעי ג'ף גרין שומר על זובאץ

            4. עזוב אותך מיוקיץ' צא לחגוג – The witch is dead

כתיבת תגובה

סגירת תפריט