סיקור משחקי שלישי / עמיחי קטן

בסך הכל שני משחקים היו לנו הלילה, אחד בחוף המזרחי ואחד בחוף המערבי. הניקס שוב ירדו למאזן שלילי כשמינסוטה תפסו את מקומם עם מאזן חצוי, בעוד שגולדן סטייט חזרו למסלול הניצחונות בראשון מתוך 7 משחקים ביתיים, כשהפתיחה נגד דטרויט הייתה קלילה למדי ואפשרה לקליי תומפסון לרשום הופעת שיא עונתית.

ניו-יורק ניקס (22- 23) – מינסוטה טימברוולבס (22- 22) 110- 112:

רבע ראשון של קליעה באחוזים טובים ורבע שני של המון עונשין העניקו למינסוטה יתרון 10 במחצית, אבל הניקס הגיבו עם רבע שלישי של 40- 25 ולקחו את ההובלה. הרבע האחרון היה צמוד לכל אורכו, אבל הניקס קלעו את סל השדה האחרון שלהם 3:41 לסיום וטאונס הצליח להפוך את התוצאה עם מהלך של סל ועבירה בדקה האחרונה. הכדור האחרון הלך לפורנייה שנחסם על ידי מקדניאלס וגם הריבאונד של הניקס הסתיים בהחטאה, הפעם של ברקס לשלוש, מה שהשאיר למינסוטה את ניצחון החוץ.

את הזאבים הוביל אדוארדס עם 21 נקודות, טאונס קלע 20, ראסל קלע 17, נוואל קלע 14 וביזלי הוסיף 10.

אצל הניקס, פורנייה קלע 27, רנדל סיים עם 21 נקודות, 9 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 2 חטיפות ו-4 חסימות, קמבה קלע 19 ובארט הוסיף 17 נקודות.

גולדן סטייט ווריורס (32- 12) – דטרויט פיסטונס (10- 33) 102- 86:

ג'ונתן קאמינגה פתח את המשחק עם שלשה ואחריו וויגינס קלע 7 רצופות והוביל את גולדן סטייט ליתרון. קליי הוסיף 5 נקודות לפני שירד לספסל, ואחריו היה זה תור סטף עם 2 שלשות שקבעו יתרון 24- 13. רבע של 6/10 לשלוש אצל הלוחמים הסתיים ביתרון 33- 22, ובתחילת הרבע השני סטף הוסיף עוד 5 מהירות כדי להקפיץ את ההפרש ל-16. בפעם הראשונה העונה, הקהל הביתי יכול היה להריע לחילוף שבו קליי החליף את סטף, ותומפסון הגיב בהתאם עם הרבע הטוב ביותר שלו העונה, בו הוא קלע 12 נקודות ב-4/6 מהשדה, כולל שלשה עם הבאזר של המחצית שקבעה 66- 38. קליי קלע 17 במחצית, יחד עם 14 של סטף ו-13 של וויגינס.

השאר לא היה יותר מדי מעניין. וויגינס, קליי וקאמינגה קבעו יתרון שיא של 34 – 73- 39 – ומשם החלה הורדת ההילוך. וויגינס עוד תפר שלשה אחת וסטף הוסיף ליי-אפ ו-2 מהקו, אבל קליי החל לפגוע באחוזים המצוינים של החצי הראשון לפני שנשלח לספסל לפי הנחיות הרופאים, ובצד השני רודני מקגרודר פתאום תפס יום והחל לתפור מכל מקום. רגע משעשע היה כששריקה לעבירה של בייליצה על ניסיון שלשה של טריי ליילס נענתה בצ'אלנג' לא מוצלח של סטיב קר, אבל ליילס החטיא את כל 3 הזריקות מהעונשין. קליי עוד הספיק לקבל 5 דקות יותר מסטף ברבע האחרון והוסיף 2 נקודות מהקו, מה שאפשר לו לסיים כקלעי המוביל לראשונה העונה.

קליי הוביל את גולדן סטייט עם 21 נקודות ב-6/13 מהשדה ו-3/8 לשלוש, שיפור על ה-35.7% מהשדה ומחוץ לקשת שהיו לו טרם המשחק, ואפילו היה לו זמן לחטוף פעמיים ולחלק 4 אסיסטים, וויגינס קלע 19 עם 3 חטיפות, סטף קלע 18 ב-4/8 לשלוש והוסיף 8 אסיסטים ו-3 חטיפות וקאמינגה התכבד בדאבל-דאבל ראשון בקריירה של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים.

אצל דטרויט, מקגרודר קלע 19, כולן למעט 2 במחצית השנייה, דיאלו קלע 16 ב-5/17 מהשדה עם 13 ריבאונדים ו-2 חטיפות, סטיוארט קלע 14 עם 11 ריבאונדים וסאדיק ביי גירד 10 נקודות ב-3/13 מהשדה ו-2/9 לשלוש. בסך הכל, דטרויט סיימו עם 35.3% מהשדה ו-26.5% לשלוש יחד עם 18 אסיסטים על 16 איבודים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

      1. פאצוליה לא פצע בכוונה. ראיתי את הסרטון הזה הרבה מאוד פעמים והוא היה פשוט מגושם.
        אם כבר – יאניס במהלך הזה שרואה רק את הריבאונד ולעזאזל מי שבדרך עשה משהו הרבה יותר מכוון (וגם כאן אני ממש לא חושב שזו הייתה עבירה מכוונת – אבל אם כבר, אז כבר).
        *
        מצד שני, זה קרה יותר מוקדם השבוע והבחור פשוט ממשיך ללכת לתוך הנחיתה של בוק (גם קיבל על זה טכנית):
        https://youtu.be/TBXKccKmRSg?t=50

        1. זה כדורסל, אנשים נוחתים על רגליים של אחרים ומעקמים קרסול כל שני וחמישי. רק כשזה מגיע לקיירי או קאווי אנשים פתאום קופצים בואו נסכם שכולם שחקנים מלוכלכים וזהו.

  1. אז אם הper מנורמל לזמן קבוע , התוצאה הסופית שלו לא באמת סופית אלא לפי יעילות של השחקן בזמן שהוא שיחק במציאות, שמוכפלת באותו זמן קבוע לניתן לכולם.
    לדוגמא: שחקנים שנותנים תפוקה יעילה בזמן מועט כמו הראל ייהנו מהדירוג, למרות ששיחקו מספר דקות מועט יחסית.
    ושחקן ששיחק המון דקות, אך לא ביעילות גבוהה במיוחד ינורמל לאותן דקות קבועות, אך עם התפוקה שלו הלא גבוהה, ויסבול מכך.

    1. מסכים עם עידו שיעילות זה יעילות. אפשר לא לנרמל אבל אז זה לא מדד יעילות אלא מדד של תרומה כוללת.
      אם הראל משחק מעט כנראה המאמן חושב שבזמנים אחרים יהיה פחות יעיל.
      בסופו של דבר זה המדד. גם בתור מדד יעילות יש לו חסרונות – הוא לא לוקח בחשבון הגנה, מי שמר אותך, מי שיחק איתך בדקות ששיחקת וכו'

  2. כן, אז אם המדד מודד אפקטיביות בלבד ולא תפוקה שכוללת גם אפקטיביות מה זה שווה, השחקן הטוב ביותר הוא לא בדיוק השחקן היעיל ביותר בזמן מוגבל, אלא הפוך, ככל שהשחקן תורם יותר תפוקה ועושה זאת ביעילות סבירה ומעלה הוא נחשב לשחקן מוצלח יותר.
    ואם המדד מנרמל יעילות בזמן מסויים(פר 36 דקות?)
    אז אפשר לנרמל בחזרה לכל שחקן עם היעילות שלו בדקות שהוא שיחק באמת וככה לראות לא רק יעילות, אלא תפוקה שמצטלבת עם יעילות והופכת לנתון שיכול להגדיר מהו באמת "השחקן הטוב ביותר".

    1. מה זה טוב? זה עניין של הגדרה. בסופו של דבר זה לא ריצת מאה מטר שהמדד הוא אובייקטיבי.
      אתה יכול להסתכל על winshare שמנסה לתת תשובה לשחקן שאחראי להכי הרבה נצחונות. אולי יותר יתאים לך.
      אבל גם שם ברור שבסופו של דבר יש כאילו שרק יספרו אליפויות, כאילו שימדדו רק יכולת בדקות האחרונות וכו.
      בסוף זה סובייקטיבי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט