מדגם פיטורי מאמנים באמצע עונה / עמיחי קטן

פעמים רבות, בעיקר בספורט הישראלי למען האמת, אבל לא רק, כשקבוצה לא עומדת בציפיות שהיו לפני תחילת העונה, הראשון לשלם את המחיר הוא המאמן. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אני רוצה לבחון באופן סטטיסטי את השאלה האם ועד כמה פיטורי מאמנים שהתבצעו באמצע עונת NBA סייעו בפועל לקבוצה, או שהיה אפשר לחכות לסוף העונה או לחתוך את המאמן ההוא כבר בקיץ הקודם.

לצורך הבדיקה, לקחתי את כל המקרים בהם קבוצה החליפה מאמן באמצע עונה מאז 2016, וזו הטבלה שבפסקה הבאה. השלב הבא יהיה לבחון כל מקרה לגופו במבט זריז ולנסות לדרג האם ועד כמה החלפת המאמן הועילה לקבוצה, ולנסות לגזור מזה מסקנות באופן כללי. כמובן שכל מקרה לגופו, אבל המדגם הסטטיסטי יכול לענות על השאלה האם ועד כמה ב-NBA ממהרים להחליף מאמנים.

קבוצה ועונהמאמן לפנימאמן אחרימאזן לפנימאזן אחרימיקום סופי
סקרמנטו 2022לוק וולטוןאלווין ג'נטרי6- 11 = 35.3%24- 41 = 36.9%12 במערב
מינסוטה 2021ריאן סונדרסכריס פינץ'7- 24 = 22.6%16- 25 = 39%13 במערב
אטלנטה 2021לויד פירסנייט מקמילן14- 20 = 41.1%27- 11 = 71.1%5 במזרח וגמר אזורי
ניו-יורק ניקס 2020דיוויד פיזדיילמייק מילר4- 18 = 18.2%17- 27 = 38.6%12 במזרח
קליבלנד 2020ג'ון בייליןג'יי בי ביקרסטאף14- 40 = 25.9%5- 6 = 45.5%15 במזרח
ברוקלין 2020קני אטקינסוןז'אק ווהאן24- 38 = 38.7%7- 3 = 70%7 במזרח וסיבוב ראשון
קליבלנד 2019טיירון לולארי דרו0- 6 = 0%19- 57 = 25%14 במזרח
שיקגו 2019פרד הויברגג'ים בוילן5- 19 = 20.8%17- 41 = 29.3%13 במזרח
מינסוטה 2019טום ת'יבודוריאן סונדרס19- 21 = 47.5%17- 25 = 40.8%11 במערב
פיניקס 2018ארל ווטסוןג'יי טריאנו0- 3 = 0%21- 58 = 26.6%15 במערב
ממפיס 2018דיוויד פיזדיילג'יי בי ביקרסטאף7- 12 = 36.8%15- 48 = 23.8%14 במערב
מילווקי 2018ג'ייסון קידג'ו פרונטי23- 22 = 51.1%21- 16 = 56.8%7 במזרח וסיבוב ראשון
יוסטון 2016קווין מקהיילג'יי בי ביקרסטאף4- 7 = 36.4%37- 34 = 52.1%8 במערב וסיבוב ראשון
ברוקלין 2016ליונל הולינסטוני בראון10- 27 = 27%11- 34 = 24.4%14 במזרח
קליבלנד 2016דיוויד בלאטטיירון לו30- 11 = 73.2%27- 14 = 65.6%1 במזרח ואליפות
פיניקס 2016ג'ף הורנסקארל ווטסון14- 35 = 28.6%9- 24 = 27.3%14 במערב
ניו-יורק ניקס 2016דרק פישרקורט ראמביס23- 31 = 42.6%9- 19 = 32.1%13 במזרח

ניקס 2016: הניקס היו מחוץ להפלייאוף גם כשפישר היה על הקווים, אבל הם היו עדיין מספיק קרובים למאבק ועם שיפור מסוים זה היה יכול לעבוד. מה שקרה בפועל זה שראמביס לא הצליח להוכיח את עצמו כמאמן והניקס התרחקו עוד יותר ממאבקי הפלייאוף. בחירת הדראפט יצאה די גבוהה, אבל הלכה לדנבר, זכר לטרייד על כרמלו אנתוני 5 שנים לפני זה, וממנה יצא ג'מאל מארי. ציון – נכשל.

פיניקס 2016: הסאנס היו רחוקים מהפלייאוף עוד לפני פיטורי הורנסק, וקשה לזהות פער משמעותי בין היכולת והמאזן שלהם לפני הפיטורין ובין מה שקרה אחרי. במקרה הזה חשוב לקחת בחשבון גם את 2 העונות הקודמות של הורנסק בתפקיד – זו המפתיעה של 2014 בה הוא הוביל את הסאנס ל-49 ניצחונות שאפילו לא הספיקו למקום בפלייאוף וזו של 2015 שבה הם איבדו גובה אחרי הויתור על דראגיץ' בטרייד דדליין. הסאנס רצו לבנות מחדש והייתה להם אפשרות לזה, ככה שהחלפת מאמן זאת אפשרות לגיטימית, גם אם לא הכרחית. ציון – 60.

קליבלנד 2016: הקאבס היו במקום הראשון במזרח ואחרי שבלאט הצליח להוציא את המקסימום מהקבוצה הפצועה בפלייאוף של 2015, ולמעשה מדובר במקרה היחיד אי פעם שמאמן שהוביל את הקונפרנס פוטר באמצע העונה. המהלך הזה בדיעבד הוכיח את עצמו כשטיירון לו הפך את עצמו למאמן שנחשב היום טוב, אבל לא תצליחו לשכנע אותי שהוא עשה משהו יוצא דופן מלבד לקבל סיטואציה שבה הפציעות הן בצד השני בגמר. ציון – 70.

ברוקלין 2016: אחרי שהנטס הכריזו באופן לא רשמי על כישלון הפרוייקט שלהם, וללא בחירות דראפט ב-3 השנים הבאות, הם היו צריכים לחפש את הדרך להתחיל מחדש, כמו שהם עשו בקיץ בו הם מינו את קני אטקינסון שהחזיק שם כמה שנים טובות. היה אפשר לחכות לסוף העונה כדי להחליף מאמן, אבל כשאין בחירת דראפט שמחכה באופק, כל מהלך שינסה להוביל לקצת יותר ניצחונות הוא אפשרות. ציון – 70.

יוסטון 2016: ב-2015 הרוקטס הגיעו לגמר המערב, לראשונה במאה ה-21, אבל פתיחה רעה לעונה גרמה לדריל מורי לפטר את קווין מקהייל כבר אחרי 11 משחקים. ג'יי בי ביקרסטאף קיבל את המינוי הזמני והצליח להביא את הרוקטס למקום השמיני והאחרון בפלייאוף המערבי, אבל התועלת של השינוי הזה הגיעה בעיקר בקיץ 2016 בו הרוקטס הביאו את מייק ד'אנטוני לקווים, מה שהיה יכול לקרות גם בלי לפטר את מקהייל במהלך העונה, והוא הוביל אותם לכמה עונות מוצלחות, כולל המאזן הטוב בליגה ומשחק 7 בגמר המערב של 2018. ציון – 80.

מילווקי 2018: ג'ייסון קיד זכה לעדנה מחודשת אחרי עונת הבכורה שלו בדאלאס, אך הסיום הצורם במילווקי הגיע דווקא אחרי שתחת שרביטו של רכז העבר הפך יאניס אדטוקומבו לכוכב בליגה, ואף נבחר לראשונה לאולסטאר ולשחקן המשתפר של העונה ב-2017. בדומה למקרה של יוסטון, המאמן הקבוע שהגיע בקיץ הצליח להוביל את הקבוצה לדרך המלך, ובמקרה של הבאקס גם לאליפות, אבל כשבוחנים פיטורי מאמן באמצע עונה השאלה היא גם על הטווח המיידי, ושם לא היה שינוי משמעותי. ציון – 80.

ממפיס 2018: הופעה שנייה לביקרסטאף, והפעם הוא הגיע לקבוצה שעוד שאפה להגיע לפלייאוף, אבל נאלצה לוותר על השאיפה הזאת די מהר בעקבות גל פציעות. מה שהגריזליס כן הצליחו לעשות זה טנקינג שהביא להם את הבחירה הרביעית בדראפט, ושם החלה הבנייה מחדש שהובילה למאזן השני בטיבו בליגה והעפלה לסיבוב השני של הפלייאוף בעונה האחרונה. הפעם המשך העונה היה עוד פחות טוב מהפתיחה, אבל זה בעיקר בגלל פציעות ופחות בגלל מאמן. ציון – 70.

פיניקס 2018: אם המאמן פוטר אחרי 3 משחקים, זה סימן שלא היה צריך להחתים אותו מלכתחילה. ווטסון נכנס לתפקיד באמצע עונת 2016, והסאנס היו צריכים להחליט אם לפטר אותו בסוף עונת 2017 או לתת לו את עונת 2018, שגם ככה המטרה בה הייתה הבחירה הראשונה בדראפט. אלה היו אמנם 3 משחקים רעים במיוחד עם הפסדים בהפרש ממוצע של 30, אבל פיטורין כל כך מוקדמים מעידים על ההחלטה שלא לפטר בקיץ קודם לכן. ציון – נכשל.

מינסוטה 2019: מבחינה מקצועית, הקנציה של ת'יבודו במינסוטה הייתה לא רעה, כולל שבירת בצורת הפלייאוף, אבל הטימברוולבס ניסו לבנות מסביב לטריו של טאונס, באטלר ואנדרו וויגינס, והם אמנם גירדו את המקום ה-8 במערב ב-2018, אבל העסק התפרק ובאטלר דרש טרייד, כשהמאמן עשה את זה עוד יותר גרוע כשהוא חלק על עמדת הבעלים בשאלה האם באטלר זמין לטרייד. אחד מהמקרים הייחודיים שבהם פיטורי מאמן הם צעד מתבקש גם בלי לדעת את האלטרנטיבה, שבמקרה הזה לא הייתה מוצלחת במיוחד. ציון – 80.

שיקגו 2019: ההימור המוזר על שיתוף פעולה בין זאק לאבין לג'בארי פארקר לא ממש עבד לשיקגו, ועל הנייר המינוי של בוילן ההגנתי במקום הויברג שלא הצליח להתאים את עצמו לליגה היה מעניין, אבל זה עוד מקרה שבו לא היה צריך לחכות עד לאמצע העונה כדי להחליף מאמן. חוץ מזה, המינוי של בוילן היה בעייתי בדיעבד, כשהוא הפך לשנוא על ידי השחקנים ועיכב את תהליך ההתפתחות של צעירי הבולס בעוד שנה וחצי. ציון – 70.

קליבלנד 2019: טיירון לו הוא מאמן לא רע בסך הכל, והקפיצה של קובי אלטמן לפטר אותו אחרי 6 משחקים לא ברורה. זה נראה כמו מקרה שבו הקאבס חיכו להזדמנות שלברון יעזוב ויהיה אפשר למצוא תירוץ כדי להעיף את המאמן שהצליח להסתדר איתו, ולהחליף אותו במאמן שלא ממש הצליח במקומות אחרים. אפשר להבין את הרצון ללכת עם מאמן שיתאים יותר לבנייה הבאה בקליבלנד, אבל העיתוי לא ברור ולא שיפר כלום לעונה הזאת. ציון – 65.

ברוקלין 2020: קני אטקינסון עשה עבודה טובה בברוקלין וסידר לעצמו שם לא רע, אבל ההגעה של דוראנט והחברים גררה שינוי, ולא משנה כרגע מדוע. הנטס היו בסיטואציה ייחודית שבה הייתה להם עונה של דוראנט פצוע כדי לבחון את השטח לפני שהוא משחק, ובמקרה שלהם דווקא ההחלפה באמצע עונה שאפשר לקרוא לה חסרת משמעות עבדה לטובתם. היה אולי עדיף לנסות להביא את סטיב נאש לניסוי המוקדם, אבל זה כבר לא באמת משנה. ציון – 80.

קליבלנד 2020: הקאבס הימרו בקיץ על ג'ון ביילין, והמינוי הזה התברר כלא מוצלח במיוחד כשהוא בחר להתפטר במהלך עונתו הראשונה, אבל בכל הקשור להחלפה שלו הקאבס עשו בחכמה. ביקרסטאף קיבל את המושכות והוא מאמן מאז את הקאבס, כשהם גם רשמו את העונה הטובה ביותר שלהם במאה ה-21, מבין אלו שלא כוללות את לברון בסגל שלהם. כאן ההתייחסות היא לא למינוי של ביילין שהתברר כפחות מוצלח, אלא לעזיבה שלו והתגובה המוצלחת. ציון – 90.

ניקס 2020: הניקס מינו את דיוויד פיזדייל לפני תחילת עונת 2019 והוא הספיק לנצח 21 מתוך 104 המשחקים שלו על הקווים שם. זה כולל עונה אחת של 17 ניצחונות בלבד ועוד פתיחת עונה של 4 ניצחונות מ-22 משחקים לפני שהוא פוטר. במקרה הזה, העוזר מייק מילר שהחליף אותו החל בשיפור שהמשיך עם המינוי של ת'יבודו בקיץ 2020 והמקום בפלייאוף שנה מאוחר יותר, אך מדובר בעיקר בפיטורין שנבעו מהחלפת ההנהלה כשהחדשים כנראה לא האמינו בפיזדייל. הלך להם לא רע בסך הכל, על אף שבטווח המיידי השיפור הקל לא היה משמעותי. ציון – 80.

אטלנטה 2021: המהפך המשמעותי ביותר שנרשם בגלל פיטורי מאמן בשנים האחרונות, כשההוקס פתחו עונה שלישית עם לויד פירס בצורה לא טובה, וברגע שהוא פוטר ונייט מקמילן החליף אותו הם יצאו לריצה שהכניסה אותם לפלייאוף בעמדה לא רעה, וזה עוד המשיך למקום בגמר המזרח והכי קרוב שהם הגיעו לגמר מאז אמצע שנות ה-60. אטלנטה הצליחו קצת פחות בעונה הבאה עם מקמילן, אבל לפחות בזמן אמת זה היה מהלך מאוד מוצלח, שהתחיל עוד מההבאה של מקמילן כעוזר מאמן בקיץ לפני, אם כי היה אפשר לוותר על פירס ולהביא את מקמילן כבר אז. ציון – 95.

מינסוטה 2021: ראיין סונדרס החל את תפקידו כמאמן עם פיטורי ת'יבודו ב-2019, והוא קיבל את ההנחה של הנמכת הציפיות אחרי שג'ימי באטלר הועבר הלאה, אבל תחת שרביטו מינסוטה הפכו שוב לקבוצה מהחלשות בליגה, ולכן הפיטורין שלו לא הפתיעו במיוחד. המינוי של פינץ' התברר כמוצלח מאוד, כשהוא שיפר את הקבוצה בעונת 2021 והביא אותם לפלייאוף עונה אחת אחרי כן, אך גם כאן היה אפשר לעשות את המהלך כבר בקיץ. ציון – 85.

סקרמנטו 2022: כמו במקרים קודמים, גם המקרה של וולטון הוא פיטורין בשלב מאוד מוקדם של העונה שמצביעים בעיקר על כך שהיה אפשר לסגור את הסיפור בקיץ לפני כן. וולטון לא הצליח גם בשנתיים הקודמות שלו בסקרמנטו, וגם המינוי של אלווין ג'נטרי במקומו לא באמת תרם לקינגס יותר מדי. עוד בזבוז של עונה מצד סקרמנטו. ציון – נכשל.

מסקנות:

ב-7 העונות האחרונות קבוצות החליפו מאמן במהלך העונה 17 פעמים בסך הכל, כשקליבלנד עשו זאת 3 פעמים, הניקס, מינסוטה, פיניקס וברוקלין עשו זאת פעמיים וסקרמנטו, אטלנטה, שיקגו, ממפיס, מילווקי ויוסטון עשו זאת פעם אחת כל אחת. ב-3 מקרים הענקתי ציון נכשל (50 לצורך הממוצע), ב-8 מקרים הענקתי ציון טוב (80 או יותר) ו-6 מקרים נוספים היו בטווח הביניים. בסך הכל, הממוצע עמד על 72.1, ואפשר לראות שבסך הכל קבוצות לא ממהרות יותר מדי ללחוץ על ההדק ולפטר מאמנים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

    1. תודה אלכס. המקרים הגרועים באמת מתרחשים במקומות אחרים ולא בארץ (עדיין). בכל הנוגע למדגם שערכתי על ה-NBA, בסך הכל הם שקולים ולא ממהרים לפטר מאמנים (אולי גם בגלל שהרבה יותר קל להחליף שחקנים).

      1. חיובי. ב-NBA, פיטורי מאמנים אינם מתרחשים בתדירות גבוהה למדי. אולי ניתן לייחס זאת לאיזושהי "תרבות" ארגונית וספורטיבית (וגם ללחץ מופחת מצד הקהל). מעריך שיש מדינות, בהן התופעה נפוצה יותר מהארץ, אך המקרים בין הירדן לים רווחים מאוד, גם כן – החל מליגות העל בכדורגל וכדורסל וכלה בליגות הנמוכות יותר בכדורגל. הקבוצות מהיישובים הערביים מצטיינות בהחלפת מאמנים ונדיר למצוא מועדון מהמגזר שלא החליף מאמן.

  1. בס"ד
    שלום עמיחי.
    תודה רבה.
    מסכים שפיטורי המאמנים ב nba, בהחלט סבירים.
    הנקרה של בלאט הוא חריג, אבל הוכיח את עצמו.

      1. בס"ד
        המנכ'ל של קליבלנד אמר בזמנו, שהיתה מתיחות בחדר ההלבשה,
        ולא היתה אוירה נעימה, ומכאן הפיטורים.
        היו לו הרבה התלבטויות לפטר את דיוויד, בגלל המאזן המצויין.
        הצעד שהוא עשה היה אמיץ, ולא מקובל, אבל הצליח להם.

        1. הצעד היה אמיץ, לא מקובל והוא הצליח בדיעבד, אבל הניתוח של הנתונים, גם אם הוא לוקח בחשבון בעיות בחדר ההלבשה (ואם כבר – דובר על זה בעונה הראשונה והרבה פחות בעונה השנייה), קשה לי להצדיק את ההחלטה ההיא בשלב שבו היא נלקחה (כי אם באמת היו בעיות שאילצו שינוי – הוא היה צריך להיעשות מוקדם יותר).
          כמו כן, מתיחות בחדר ההלבשה זה דבר שדווח עליו באופן סדרתי (לא משנה אם בצדק או לא) בקליבלנד עד 2010, במיאמי ב-4 השנים הבאות, בקליבלנד ב-2015-8 ובלייקרס מאז. המכנה המשותף הוא לא דיוויד בלאט.

  2. מצויין עמיחי. זו בדיקה שחייבת היתה להעשות.
    לדעתי המסקנה היא: לפעמים זה עובד ולפעמים לא, תלוי, אבל כשצריך זעזוע להחליף מאמן זה הדבר הכי קל וזול שניתן לעשות.

  3. באופן כללי הלחץ לנצח קטן יותר בארהב מאשר בארץ, ועדיף לחכות לסוף העונה ולקבל החלטה טובה יותר. גם קבוצות מבינות שיש תהליכים ואי אפשר להתמודד כל שנה על אליפות.
    המקרה של בלאט באמת יוצא דופן של מאמן מצליח שהוחלף באמצע העונה, למרות שהיו עוד מאמנים שהצלחה יחסית לא מנעה את פיטוריהם בסוף העונה כמו בודנהולצר וקייסי

  4. בחנתי את אחוזי ההצלחה של המפוטר לעומת המאמן החדש. רק בשלושה מקרים אחוזי המאמן החדש היו נמוכים יותר מאלו של קודמו. גם זה אומר משהו….

      1. לא רק שלא הרוויחה הרבה, גם צריך לשקלל כאן את ההפסד הכספי שמעורב בפיטורין, וכן את ההפסדים הלא פיננסים (חוסר יציבות במערכת, מוניטין של קבוצה שלא נותנת לעבוד, שחיקת מעמד המאמן וכיוב).

  5. חייבים לציין שיש בבדיקה הזו גם בעיה שאין ממש דרך לעקוף אותה בלי לבזבז שנים על מחקר – בלבול בין קורולציה ליחס סיבתי. התוצאות החיוביות/שליליות לאו דווקא קשורות באופן ישיר לחילופי המאמנים (לדוגמא, אולי חלק מהשינויי תלוי בפציעות/טריידים? גם אין לדעת מה היתה התוצאה החליפית – אם לא היו מחליפים מאמן (בלאט לדעתי היה זוכה אם היה נשאר).

  6. אם הבנתי נכון – זה עוזר, אבל רק בקצת. מניח שגם ההנהלות יודעות את זה, ועושות את זה, בין השאר, על מנת להראות שהן "על זה" ו"מטפלות במצב". הרובד הסימבולי/pr-י משפיע לא פחות על קבלת ההחלטות של אנשים וארגונים, ולעתים גם יותר…

  7. פששש… הבאת פה זווית מעניינת….
    אחלה טור
    נראה שפיטורי מאמן עוזר ברוב המקרים, שמת פה סטמפה מדעית על מה שכולם חושבים
    🤣

  8. יש שלושה מקרים מובהקים של הצלחה – מקמילן במקום פירס ווואהן במקום אטקינסון ולו במקום בלאט

    בשני הראשונים אחוזי ההצלחה עלו משמעותית
    המקרה של בלאט יותר מורכב – מצד אחד, אחוזי ההצלחה ירדו. מצד שני, הם זכו באליפות
    בזמן אמת התחושה היתה שהפיטורים לא מוצדקים אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח. הפיטורים באו אחרי תבוסה משפילה לגולדן בבית, בלאט, בניגוד ללו, היה אסקופה נדרסת של לברון ושחקנים דיברו על זה שבתידרוכי וידאו בלאט נמנע מלהעיר ללברון על טעויות בשעה שלאחרים לא היתה לו בעיה להעיר על אותן טעויות בדיוק…
    אגב, נכון להיום טיירון לו הוא אחד המאמנים הכי טובים בליגה – טופ 5 בשקט

  9. פשוט נהדר עמיחי.
    זה יוצא דופן שאדם "ממציא" סטטיסטיקות וניתוחים חדשים. לדעתי זה מעיד עלייך שאתה הרבה יותר מ"מתמצא" בכדורסל, אלא אשף אנליטי לכל דבר.
    הכבוד הוא לי לשתף איתך פעולה.
    סופ"ש נעים!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט