סטף עובר את ריי אלן ביום קצר שנהיה ארוך – סיקור משחקי שלישי / עמיחי קטן

3 משחקים בסך הכל היו לנו הלילה, לאחר שהמשחק שהיה אמור להיות בין שיקגו לדטרויט נדחה עקב ריבוי שחקני שיקגו בבידוד. מתוך 3 המשחקים, שניים הלכו להארכה ובאחד הנוסף היה לנו את סטף קרי משלים את המשימה האישית שלו ועובר את ריי אלן בדרך למקום הראשון בכמות השלשות בעונה הסדירה.

למרות שהמשחק בין שיקגו לדטרויט לא התקיים כאמור, נזכיר אותו בכל זאת עם הציוץ הבא של ניקולה ווצ'ביץ' בתגובה לפרסום על כך שהמשחק לא יתקיים:

ברוקלין נטס (20- 8) – טורונטו ראפטורס (13- 15) 131- 129 (OT):

אחרי רבע ראשון צמוד, נקודת מפנה ראשונה הגיעה בדקות המנוחה של דוראנט בתחילת הרבע השני, ומדובר היה דווקא במפנה חיובי עבור הנטס שהגדילו יתרון נקודה בסיום הרבע ל-8 כשהוא חזר. בשיא הם הובילו ב-13 ובמחצית ב-10, אך התפרקו הגנתית נגד 44 נקודות של טורונטו ברבע השלישי כשואן-וליט עם 16 נקודות ו-4 אסיסטים ברבע, ובסיומו טורונטו ביתרון 9.

הנטס פתחו טוב את הרבע האחרון וצמצמו ל-108- 106, 8:12 לסיום, ומאז היה להם רק שחקן אחד שקלע בזמן החוקי, וזה לא דוראנט כי אם פטי מילס. גם הראפטורס לא הצטיינו בקליעה, ויתר הנקודות שלהם היו שלשות של טרנט או בארנס. הרוקי היה גם זה שהעניק לטורונטו יתרון 3 מעט יותר מדקה לסיום, אך אמרנו פטי מילס, אז הוא קבע שוויון 120 מחוץ לקשת ושלח את המשחק להארכה ואת הרגליים של דוראנט לעוד עייפות.

בלייק גריפין ראה שהוא לא הוזכר עדיין בסיקור, אז הוא חילק אסיסטים לדוראנט ומילס בהארכה, ו-6 רצופות של KD השאירו את היתרון בידי הנטס. ואן-וליט החמיץ הזדמנות להשוות והחטאה של דוראנט נפלה לידיים של דיוויד דיוק שדייק פעמיים מהקו. ואן-וליט צימק עם שלשה ומילס דייק רק פעם אחת מהקו, אך זריקת הייאוש של בארנס הלכה החוצה והנטס הצליחו לחלץ ניצחון בסגל מינימלי של 8 שחקנים.

דוראנט הוביל את ברוקלין עם 34 נקודות ב-12/29 מהשדה, 2/8 לשלוש ו-8/8 מהעונשין, 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים -48:11 דקות, פטי מילס קלע 30 (16 ברבע האחרון, כולל 14 האחרונות של הנטס לפני ההארכה), קסלר אדוארדס קלע 17 עם 10 ריבאונדים, קלקסטון קלע 16 עם 7 קרשים, בלייק גריפין קלע 13 עם 6 אסיסטים ודיוויד דיוק קלע 10 עם 13 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-2 חסימות.

אצל טורונטו, ואן-וליט קלע 31 עם 9 אסיסטים, סיאקם וטרנט (3 חטיפות) קלעו 25 כל אחד ובארנס קלע 23 עם 12 כדורים חוזרים.

ניו-יורק ניקס (12- 16) – גולדן סטייט ווריורס (23- 5) 96- 105:

נואל ואנדרו וויגינס היו הראשונים לקלוע לפני שסטף עלה לשלשה ראשונה שגם נכנסה לו וקבעה שוויון בינו ובין ריי אלן במשחק הראשון שהוא קולע את השלשה הראשונה שהוא זורק מאז שנפתח הפסטיבל, כלומר אחרי 3 משחקים רצופים שנפתחו בהחטאה מבחוץ. במהלך הבא סטף ניסה שוב שלשה, אבל הפעם החטיא, אז רוז הוביל את הניקס ליתרון 10- 6, אליו גרין הגיב עם 1/2 מהקו ומצא את וויגינס לעוד 2.

מהלך אחד אחר כך, וויגינס מצא את סטף לשלשה מדויקת שקבעה את השיא והמשחק נעצר עם פסק זמן ומלודרמה אמריקאית במיטבה. חיבוק עם דריימונד, ריי אלן, סטיב קר, דל קרי ועוד. סוניה קיבלה את החיבוק שלה כשסטף ירד לספסל 2-3 דקות אחרי זה.

הניקס הגיבו עם ריצת 7- 0 כשרוז מוביל אותם עם 10 ברבע הראשון, אבל 5 של פייטון ושלשה של בייליצה מהספסל סגרו את הרבע הראשון בשוויון 24. הרבע השני נפתח דווקא בשליטה של הניקס שעלו ליתרון 5 לפני שסטף הראה שהחגיגות לא השכיחו ממנו את אמנות השלשה עם השלישית שלו מבחוץ הערב.

סטף ירד לדקות המנוחה הרגילות שלו בפיגור 35- 34 וחזר בפיגור 46- 38 כשהווריורס לא קלעו אף סל שדה בזמן הזה, 4:26 למחצית, אך מאותו רגע הניקס לא קלעו סל שדה במשך 8:19 דקות, והפער נסגר גם כשגולדן סטייט לא ממש פגעו בעצמם. ג'וליוס רנדל התחמם עם 12 נקודות ברבע השלישי ב-4/8 מהשדה, אך יתר הניקס עמדו על 1/15 וריצת 13- 2 של גולדן סטייט לקראת סוף הרבע קבעה 71- 64 לפני 12 הדקות האחרונות.

ברבע האחרון, הניצרה מחוץ לקשת השתחררה אצל 2 הקבוצות, כשיחד הן קלעו 13/26 לשלוש ברבע אחרי 18/56 ב-3 הרבעים הראשונים. עם זאת, הווריורס המשיכו בהגנת הצבע הנהדרת שלהם, והניקס קלעו רק 3/9 ל-2 נקודות ברבע, בזמן שגולדן סטייט הגיעו ל-5/7 בטווח הזה. ריצת 7- 0 של הניקס צמצמה הפרש של 11 ל-4, אבל לי ובייליצה הגדילו חזרה ושלשה של דריימונד גרין החזירה את ההפרש ל-8. פול ולי החזירו את ההפרש ל-11, וויגינס וסטף העלו אותו ל-12, והניקס רק הצליחו קצת לצמצם בסיום.

סטף הוביל את גולדן סטייט עם 22 נקודות ב-8/19 מהשדה, 5/14 לשלוש ו-1/2 מהקו, פול קלע 19 ב-3/11 מהשדה ו-13/13 מהעונשין, וויגינס קלע 18, בייליצה קלע 14 ב-100% (4 שלשות) ודריימונד גרין קלע 8 נקודות עם 11 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חסימות.

אצל הניקס, רנדל קלע 12 ברבע השלישי ו-13 ברביעי כדי להגיע ל-31 נקודות, יחד עם 7 ריבאונדים, רוז קלע 15 עם 6 אסיסטים, ברקס קלע 14 ב-4/15 מהשדה וקוויקלי קלע 12 ב-3/12 מהשדה.

פורטלנד טרייל בלייזרס (11- 17) – פיניקס סאנס (22- 5) 107- 111 (OT):

הסאנס פתחו בסערה וכבר ברבע הראשון סידרו לעצמם יתרון 14, אך הבלייזרס הגיבו היטב עם הגנה שאפשרה לפיניקס רק 41 נקודות ברבעים 2-3, ובסיומם פורטלנד הובילו 75- 73. 2 שלשות של לילארד ו-2 שלשות של טוני סנל נתנו לפורטלנד יתרון 6, אבל פיניקס סגרו אותו ו-3 דקות לסיום קיבלנו שוויון. לילארד, נורקיץ' ופאוול סידרו לפורטלנד יתרון 4, אבל בצד השני פיין קבע שוויון 100, 40 שניות לסיום.

לילארד לקח שלשה והחטיא, אבל הריבאונד של נורקיץ' היה שווה נקודה אחת מהקו והחטאה של כריס פול החזירה לבלייזרס את הכדור, עבירה נעשתה על פאוול שדייק רק פעם אחת מהקו, ובצד השני פול הפעם דייק מחצי מרחק וקבע שוויון שוב. פורטלנד לא לקחו פסק זמן שהיה להם ולילארד התחיל חדירה לכיוון הסל, אבל איבד את הכדור וקיבלנו הארכה.

סיימונס פתח את ההארכה בסל, אבל פול הגיב עם סל משלו ואסיסט לשלשה של ג'ונסון. פאוול הגיב עם 2 ומיד אייטון הגיב עם 2 משלו, ואז יצאנו למצעד החטאות כשבסך הכל הקבוצות עמדו על 5/16 משותף מהשדה בהארכה. לילארד נשלח לקו עם 11 שניות לסיום והחטיא פעם אחת, מה שהספיק לפיין כדי לסגור עניין מקו העונשין.

אייטון הוביל את פיניקס עם 28 נקודות ו-13 ריבאונדים, כריס פול תרם 24 נקודות, 8 ריבאונדים, 14 אסיסטים ו-3 חטיפות, פיין קלע 17 וחילק 5 אסיסטים, ג'ונסון קלע 12 עם 8 קרשים וקראודר קלע 11.

אצל פורטלנד, לילארד קלע 31 ב-11/31 מהשדה וחילק 10 אסיסטים, פאוול קלע 23 ונורקיץ' קלע 17 עם 13 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

    1. צודק לא לעניין
      שמעון גם צודק אבל לא בגיל של קיידי
      לדעתי הוא השתגע נראה לי הוא מרגיש שהוא לא יכול להחטיא וחבל לו לבזבז את זה אין לי הסבר אחר

  1. יופי שענייני השיא מאחוריו, עכשיו סטפ יכול לחזור לשחק כדורסל. דוראנט, מאידך, צריך איזו שהיא הפסקה קצרה. לא שמעו בברוקלין על ניהול עומסים? כבר לא ילד, הילד.
    תודה רבה על הסיקור

  2. ברכות לאיש ששינה את המשחק.
    ברכות גם לשימון ששינה את האתר.
    מסתבר שלך ידידי מותר לכתוב הכל אבל אם חלילה תעקץ חזרה כלבי השמירה שלך ינבחו.
    באף יקום קובי לא עדיף על טימי.
    בטח לא על לברון.
    לא סטטיסטית, לא קבוצתית, בטח לא מחוץ למגרש.
    לברון בקבוצה- מועמדת לאליפות .

    על הדומיננטיות בסדרות הגמר מול קבוצה היסטורית כלוחמים עוד יספרו 50 שנה.
    כך גם על הדומיננטיות של שאק באותן סדרות גמר עם הלייקרס.
    קובי ? ממממ….
    ולעניינו:
    לילארד מיצה עצמו בפורטלנד ופורטלנד מיצתה אותו.
    לפחות ככה זה נראה לי.
    פניקס פשוט תענוג לדעתי פול משחק את הכדורסל הטוב בחייו (קולע פחות בממוצע אבל השליטה שלו בקבוצה היא תאווה לעיניים).

    1. לא שאיני מזדהה עם הסנטימנט הכללי, אבל אם אתה חושב ש-thog – מי שגינה אותך על הטעות וההתעמרות בשמעון – הוא 'כלב שמירה שלו', אז נראה לי שלא הבנת נכון…

  3. תודה רבה על הסיקור, תובנות מהמשחק של ברוקלין:
    – פרופורציות – מותר להתלהב ולצאת מפרופורציות גם במשחק ליגה באמצע דצמבר, כמו שהיה הלילה בין הנטס לראפטורס. דוראנט יצא מגדרו אחרי המשחק ואפשר להבין למה. הנטס עלו עם שמונה שחקנים – ארבעה מהם רוקים (2 מסוף הסיבוב הראשון, אחד מאמצע השני, אחד לא נבחר); שניהם מהם רק חזרו לרוטציה לאחרונה (קלקסטון מפציעה, גריפין מכושר רע); אחד מילס הבלתי נלאה (גם הוא לא יועד להיות שחקן חמישייה); ואחד דוראנטנו. למרות שהיה נראה לעין שדוראנט עייף (החטיא מלא בזריקות קצרות) ושאין סנכרון בהגנה הקבוצתית, הרכב הטלאים הזה מירכתי הרוטציה של הנטס הוציא ניצחון בשיניים מול קבוצה לא רעה. שאפו.
    מנהיגות – דוראנט נתפס לעיתים כלא מנהיג אלא סתם מוכשר מאוד. בולשיט. להנהגה יש צורות רבות, לא כולן אגרסיביות כמו של לברון או של דריימונד גרין. יש הנהגה שקטה ממעשים והשראה וזה מה שראינו מדוראנט. החל מעצם העלייה למשחק כשהוא עם כאבים (אם דוראנט מחליט לשבת המשחק נדחה), דרך האמון שהוא נתן בצעירים שסביבו וכלה ביחס חזרה שהוא מקבל מהם (אחרי כל פעולה מסתכלים עליו). תענוג.
    עומס – עם על ההתפייטות לעיל, הנטס ודוראנט פשוט מטומטמים. לתת לדוראנט להיות מקום שני בליגה בדקות למשחק (ומניח שבחודש האחרון הוא הראשון) זה לא הגיוני, בטח כשהקרסול מפריע. הייתי זורק כמה משחקים עכשיו ונותן לו מנוחה כדי לא להצטער אחר כך.
    מבט קדימה – דוראנט נהנה כמו שלא נהנה בחיים לדעתי, רוצה לשחק כל הזמן ומרגיש שזו העונה שלו בקבוצה שלו. לדעתי זה חייב להיגמר באחד משני התרחישים – mvp אלוף וmvp finals באופן שאפילו המצקצקים מאוהדי הכדורסל יבינו שהוא היסטורי; לחילופין פציעה שתגמור את העונה ואולי אף תפרק את החבילה. אני מקווה שאנחנו בעיצומו של התרחיש הראשון, זה מתחיל להיראות ככה.

    1. +1
      אני מאמין שיש גם תרחיש ביניים בין שתי הקיצוניות שהצגת.
      נ.ב. ון פליט, שחקן שאני מאוד אוהב, די חירב לטורונטו את המשחק במאני טיים

    2. אני מתאר לעצמי שלדוראנט יש דרייב להוכיח שהוא יכול לזכות באליפות בקבוצה בה הוא מס׳ 1 הבלתי מעורער. האליפויות עם הווריורס כחלק מקבוצה שעוג לפניו הייתה אלופה לא מקנות לו את אותן נקודות זכות שהול אוף פיימרים אחרים מקבלים (נוביצקי, אולג׳וואן). אליפות עם ברורלין נטולת קיירי (והארדן בכושר דיי בינוני), כשמסביב יש רק זקנים, רוקיס מתחתית הדראפט ופטי מילס אחג, בהחלט תיתן לו קייס טוב להיצרב חזק יותר בתודעה ככדורסלן דגול. ואני מתאר לעצמי שהוא מודע לזה וזה מניע אותו.

  4. אני אסביר משהו כאן שטנשים לא מבינים לגבי דוראנט. הוא נח שנה וחצי בחוץ הוא משלים עכשיו את כל מה שנח והשנה הוא הולך בכל הכוח על הMVP. זה תואר שהוא חומד בו גם סטף ושניהןם יאבקו עם זה עד הסוף

    1. הבעייה שאם יש אחד שיכול וראוי לתת פייט לדוראנט בעונה כזאת פסיכית – זה העילוי סטף. הוא לא פחות בטירוף ולא פחות פסיכי. שיתנו לשניהם – כמו למאלון וסטוקטון (כן כן זה היה אולסטאר אני יודע)

      1. מעניין . . .
        ישנם כמה שמות שלא הייתי חושב עליה (גובר, דריימונד גרין, אפילו הארדן)
        שמעון כבר יגיב בזמן ובמקום שמתאימים לו.
        🙂

          1. זה מדרג קשה הבנה שהפך לרפה הבנה.
            יוקיץ היה מת לעשות ראס ולסיים עם 30 נק וטריפל הוא לא מסוגל. הפציעה היחידה שם מורי. ממש הגזמתם הפכו פה שחקן כמו פורטר לאיזה כוכב בחייאת חחח טי גי וורן נתן עונות יותר טובות זה אומר שהוא כוכב? ובלי מורי וואלה הוא בקושי סוחב.
            אני בכלל לא אתייחס לנגרים האחרים.
            דוראנט ישחק 48 דק וינגב כל העונה ויעצבן את טנש שכבר שנתיים מחכים לתחזית מהמחשבי הטכניון שמי שלא עושה לואד נפצע.
            פופ התחיל עם זה בקטנה אבל אם כל החטאת זה המדדה שקיבל את עונשו על כל הלואדים והפך את כל הליגה להזנייה לגיטימית שכולם כל היום מחפשים לואד תחת החרטוט של ניהול עומסים ופציעות חחחחחחחחחחחח
            בכדורגל ראיתם את מסי רונאלדו או מישהו עושה לואד? משחק 75 דק במקום 90? חחחחחחחחח
            זה הכל בכיינים לשחק כמה שפחות ולקבל ברינקס. שישחקו 15 דק למה 35? זה יקטין משמעותית את הסיכון לפציעה

  5. דוראנט מדהים ובאמת נראה שהוא הגיע למקום בו , אחרי שקיירי נעלם, הוא המוביל. אבל הוא לא יכול לשחק כל כך הרבה דקות. עד עכשו כמעט 37 דקות למשחק. בעשרה משחקים האחרונים הממוצע עומד על כמעט 41 דקות. לשם ההדואה קרי משחק פחות מ 34.5 דקות למשחק.. זה מתכון לאסון.

  6. לדעתי, דוראנט היום הוא השחקן הטוב בליגה.
    והכדורסל שהוא מציג, זו חוויה אדירה לצפיה.
    .
    אבל
    (מה לעשות, אחרי פתיח כזה זה בלתי נמנע)
    .
    לצפות בו לאחרונה זה כמו לצפות ברכבת דוהרת ללא ברקסים –
    אתה יודע שההתרסקות מעבר לפינה,
    ואתה לא מצליח להסיר את העיניים מהמחזה.
    .
    אני מקווה בשביל אוהדי דוראנט והנטס,
    ובשביל כל אוהדי הכדורסל באתר,
    שמישהו בקבוצה (או בסביבתו של דוראנט) ילחץ על הברקסים, ומהר.
    אני לא מצליח לראות איך המצב הנוכחי ממשיך ודוראנט מגיע לעשות האחרונה של העונה בריא ושלם.
    .
    לצורך השוואה,
    צריך רק לראות 2 מהמצטיינים שבין שחקני הליגה –
    כריס פול ויאניס.
    הצמד תחת משטר דקות קפדני.
    במקרה של יאניס ראינו את הדיבידנד בפלייאוף אחרון כאשר עבר פציעה בקלילות יחסית כאשר שחקנים עם כושר לאימון פחותים היו מסיימים את דרכם בפלייאוף.
    כריס פול?
    במדי הסאנס משחק דקות קבועות עם מנוחות קבועות בתוך המשחק,
    עם משטר מנוחות מדוקדק.
    התוצאה היא העובדה שכריס פול כיום הוא הרכז מספר 1 בליגה,
    והסאנס נלחמים על המאזן הטוב בליגה כאשר הם יכולים להרשות לעצמם ללחוץ על הברקסים של בוקר ולהכריח אותו להחלים ולנוח מבלי לדאוג למיקום הקבוצה.
    .
    תודה, עמיחי.

  7. אצל קרי זה לא רק הקליעות. המסירות שלו הן מעשי אומנות. אני שמח שלילארד סוף סוף חזר לעצמו. הוא גם חדר הרבה לסל – מה שצ'ונסי ביקש!
    תודה עמיחי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט