יומני גולדן סטייט – פרק ראשון / עומר בקאל

יומני גולדן סטייט – פרק ראשון / עומר בקאל

הכותב הינו בעל פודקסט בשם פיק אנד גול אשר מדבר על הNBA ועל כדורגל אירופאי. מוזמנים להיכנס לקישור ולבדוק אותו: https://rss.com/podcasts/pickandgoal/

זהו יומן הקבוצה הראשון שאני כותב העונה לקבוצה. 21 משחקים לתוך העונה והחזרה של הקבוצה מקליפורניה לקדמת המערב לא יכלה להיות מתוקה יותר, ה"כדורסל היפה" שסטיב קר התעקש לשמור עליו גם בימי קנט בזמור, קלי אוברה ומייקל מולדר פורח מחדש והיא רושמת מספרים היסטוריים בשני צידי המגרש. דריימונד (DPOY), סטף (MVP) ואפילו פול (MIP) נמצאים בראש התחרות בדרך לכמה מהפרסים האישיים. אז בגלל שמדובר ביומן הראשון לעונה כל כך היסטורית חשבתי לרדת לעומק ולבדוק מה בדיוק עובד לגולדן סטייט כל כך טוב.

ההגנה

קשה להגדיר באופן מדויק מה בדיוק עובד בהגנה דרך הסטטיסטיקה היבשה אבל דבר אחד אנחנו כן יודעים, מתי היא עובדת. גולדן סטייט מחזיקה בדירוג הגנתי (כמות הנקודות שהיא סופגת פר 100 פוזשנים) של 99.8, זו ההגנה הטובה ביותר מאז הספרס ב 15/16. 

דריימונד קורא את ההתקפה של היריבה, מכוון את שאר השחקנים לבצע את הרוטציות המתאימות ושנותנים לו צעצועים בדמות גארי פייטון השני ואיגודלה מקבלים נשק קטלני. למרות שהיא חטפה על הראש מאייטון במפגש הראשון מול הסאנס גולדן סטייט עשתה עבודה נהדרת עד עכשיו בלהרחיק קבוצות אחרות מנקודות קלות בפנים, היא סופגת הכי פחות נקודות בצבע בליגה (39.9) כשעיקר ההבדל מגיע ישירות מהטבעת, 11.8 סלי שדה למשחק (הכי פחות בליגה). 

קר שם את הדגש בהגנה על הטבעת ועל קו השלוש, גולדן סטייט בדרך כלל תחליף כל סקרין שמעורב בו כל שחקן מלבד לוני ולא תפחד להתחייב לעזרה מהצד החלש במקרה של חדירה לטבעת. הנוכחות של שני מגנים שיכולים ללחוץ את מוביל הכדור לאורך כל המגרש בדמות וויגינס עם היחידה הראשונה ופייטון עם היחידה השנייה מונעת מהקבוצות להתחיל את ההתקפה שלהם בצורה שהם יבחרו ודריימונד גרין עושה עבודה מצוינת העונה בחיפוי על עמדת הלואו פוסט, גולדן סטייט לא נותנת ליריבות לנצל את לוני למטה ובדרך כלל תחליף ותשים שם את גרין כשהיא רואה שהקבוצות מנסות לייצר הזדמנות לביג מן שלהם. ככה הקבוצה מונעת מהיריבות להגיע לסל ושומרת אותם על אחוזים נמוכים מחוץ לקשת, 32.8%.

הנשק העיקרי של גולדן סטייט מגיעה מהיכולת שלה להחליף כמעט כל סקרין כשאיגודלה, וויגינס, פייטון, דריימונד גרין ואפילו אוטו פורטר על המגרש ולמנוע מהיריבות שלה לעלות ליתרון, אבל זה לא אומר שלמאמן אין עוד טריקים נוספים בשרוול. קר לא מפחד לשנות גם את מערך ההגנה מול סגנונות התקפה ספציפיים, במפגש של הלוחמים נגד טרי יאנג, בו סטף קלע 50 נקודות, הם התמקדו בלעצור את הרכז הכישרוני ועברו למערך של בוקס אנד וואן, הגנה איזורית בארבעת הפינות בצבע עם שחקן אחד שנצמד למוביל הכדור ושם באה לידי ביטוי היכולת של גארי פייטון השני לחמוק מחסימות ולהישאר צמוד ליאנג לאורך כל המשחק, מה שהוציא אותו מהמשחק ואת ההתקפה של אטלנטה כולה. אל מול ג'יימס הארדן וקווין דוראנט סטיב קר עשה משהו קצת אחר, בכל פעם שהוא חשב שאחד הכוכבים הולך לקחת על עצמו את ההתקפה ולנסות להחזיר את ברוקלין למשחק הוא שינה את המערך למשולש פלוס שתיים, הגנה איזורית בצורת משולש בתוך הצבע ושני שחקנים שנצמדים למובילי הכדור. הפעם ראינו את דריימונד על דוראנט בזמן שאיגודלה ידע להיות מוצב בפינה הקרובה ביותר למהלך בשביל לסגור את הצבע לכניסה אפשרית של הפורוורד עם הכדור, גארי פייטון ואנדרו וויגינס שמרו על ג'יימס הארדן ביחד עם הרוקי קומינגה שהראה את הפוטנציאל ההגנתי העצום שטמון בו.

מלמעלה: משולש פלוס שתיים נגד ברוקלין; מלמטה בוקס אנד וואן נגד טרי יאנג

אבל בקבוצה יודעים שהקלישאה האלמותית "ההגנה שלך נמדדת לפי החוליה החלשה ביותר" היא כנראה נכונה ותחת ההשגחה של גרין כולם נותנים את את הנשמה בצד הזה של המגרש ומעל כולם עומד סטף שלמרות שם של מגן בינוני מוביל את הליגה בדפנסיב ווין שיירס, כמות הניצחונות ששחקן תרם לקבוצה מההגנה שלו והוא נמצא במקום התשיעי באחוז ששחקני היריבה קולעים מהשדה כשהוא המגן הקרוב ביותר עם 38.5% (מינימום 8 זריקות למשחק).

ההתקפה

סטף קרי: 27.6 נקודות, 6.5 אסיסטים, 41.8% משלוש על 13 ניסיונות

אנדרו וויגינס: 18.6 נקודות, 49% מהשדה, 37.5% משלוש

גורדן פול: 18.3 נקודות, 3.4 אסיסטים. 1.1 חטיפות

דריימונד גרין: 8.2 נקודות (35% משלוש, 55.6% מהשדה), 8 ריבאונדים, 7.7 אסיסטים

אבל ההגנה היא לא הדבר היחיד שמבדיל את הקבוצה משאר הליגה אז הגיע הזמן לדבר על הכדורסל היפה (מובילים את הליגה עם 317.5 מסירות לערב) שנותן לגולדן סטייט דירוג התקפי של 112.5, רק מקום אחד מאחורי יוטה, בדרך לנט רייטינג של 12.6. הקבוצה היחידה שרשמה מספר גבוה יותר בשנים האחרונות היא גולדן סטייט של 16/17 בעצמה בזמן ריצת הפלייאוף האדירה בה הפסידה רק משחק אחד (12.9). 

על התנועה של סטף קרי בלי הכדור נכתבו כבר ספרים שלמים וכמות הפעמים שהוא שם את הכדור בסל רק ירדה מהעונה הקודמת, אבל ההבדל האמיתי הוא בחבורה שמשלימה אותו. פריצת הדרך הגדולה ביותר הגיעה מהכיוון של ג'ורדן פול שקיבל את המקום בהרכב הפותח ואת הכדור בידיים, 25% מהמהלכים שמשוחקים כשהוא על המגרש מגיעים ממנו. מלבד הקליעה הנוספת מחוץ לקשת פול יוצר העונה הרבה יותר עם הכדור בידיים וביחד עם וויגינס נותן לסטף מרווח נשימה נוסף בהתקפה וסוחב את ההתקפה גם במשחקים שהכוכב לא מופיע, למרות שלא יהיו הרבה כאלה בעונה שכזאת. ב22 משחקים העונה סטף הספיק לקלוע 119 שלשות והוא בדרך (במידה וישחק את כל המשחקים עד לסוף העונה) לקלוע 443 שלשות למשך עונה שלמה ולרסק את השיא ששבר בעצמו ב15/16 שעומד על 402 (נזכיר שהוא השחקן היחידי שהצליח לעצור את מחסום ה400 שלשות לעונה והוא עושה זאת על מספר השלשות הגבוה ביותר שהוא זרק פר משחק ואחוזים נמוכים יחסית בשבילו.

אבל עכשיו הגיע הזמן לדבר על הספסל של הקבוצה ונתחיל בנתונים, מבין הנט רייטינג של כל שחקני הספסל בליגה (מינימום תשעה משחקים ו12 דקות לערב) הנה המיקום של שחקני הספסל העיקריים בקבוצה:

1.גארי פייטון השני23.8
2.אנדרה איגודלה21.5
5.נמנייה ביאליצה18.1
6.אוטו פורטר ג'וניור14.8
הגיבור המפתיע של העונה

סטיב קר מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים העונה כשזה מגיע להרכבים שהוא יכול לעלות עם הספסל שלו, הוא יכול לשחק עם ביאליצה ודריימונד בשביל לרווח את המשחק ולתת לדריימונד ליצור, לשחק עם ביאליצה ואוטו פורטר לשים את כולם מחוץ לקשת ולרווח את המגרש, לשים את דריימונד עם אוטו פורטר ולהחליף כל סקרין בצד ההגנתי ביחד עם משחק התקפה זורם (עם אוטו פורטר בחמש הם משחקים את הכדורסל המהיר ביותר שלהם והשלישי המהיר ביותר בליגה כולה) או בכלל לשחק עם גארי פייטון השני בתור גארד בהגנה, סנטר בהתקפה ולהריץ לו את אותם מהלכים שהם היו מריצים לג'אוול מקגי. פורטר וביאליצה התאימו את עצמם לסגנון ההתקפה של גולדן סטייט שכולל תנועה פוסקת בלי הכדור בין אם אתה רץ בין סקרינס, מבצע אותם בעצמך או חותך לסל, משימה לא קלה במיוחד לשני שחקנים שלא העבירו הרבה זמן בקבוצות ששיחקו כדורסל מנצח.

אם מסתכלים על הדירוג ההתקפי של כל צירוף שכולל שלושה שחקנים (שרשמו ביחד מעל 150 דקות) התוצאה היא כזאת: הדירוג ההתקפי הנמוך ביותר של כל 3man lineup שהקבוצה העלתה העונה הוא 111.2 (וויגינס, דריימונד ולוני), מה שימקם אותו במקום החמישי (!) בליגה. אין אף קבוצה כל כך שמתקרבת לאיזון של ההרכב הנוכחי של גולדן סטייט וזה כי אין לה חולייה חלשה ברוטציה. 

*אותו דבר נכון גם לגבי הדירוג ההגנתי, ההרכב החלש ביותר של הקבוצה רשם דירוג הגנתי של 101.4 (קרי, גרין ופול). אותו דירוג הגנתי יהיה בחצי המוצלח יותר של רוב הקבוצות בליגה.

Stephen Curry net worth 2021: What is Curry's contract with the Warriors? |  Marca
כמה הליגה התגעגעה לראות אותו מנצח.

התוספות שבדרך

החזרה של קליי תומפסון למגרשים קרובה מתמיד. מאז שנפל באמצע משחק 6 בגמר הNBA ב2019 תומפסון מתקרב לבכורה המיוחלת במגרש החדש בצ'ייס סנטר, כמה שבועות לפני תחילת שנת 2023. 

במקרה הטוב ביותר גולדן סטייט תקבל, אחרי תקופת ריענון מסוימת, שחקן שיכול לקלוע מכל מקום על המגרש בלי הכדור, מבין את הכדורסל של סטיב קר כנראה יותר טוב מכל אחד מלבד גרין וקרי, מסוגל להתחמם ולשבור שיאים התקפיים (מספר שלשות למשחק, מספר נקודות לרבע), לשמור על השחקן הטוב ביותר בקבוצה היריבה ואחד כזה שפעם אחר פעם ניצח משחקים צמודים בפלייאוף. התוספת החדשה תיתן לה את האופציה להוריד את פול לתפקיד השחקן השישי ולתת לו לתקוף יחידות שניות כאוות נפשו.

למרות שהמקרה הטוב ביותר הוא עדיין בגדר פנטזיה אחרי שנתיים ללא כדורסל לגולדן סטייט יש מקום לאופטימיות. בניגוד לג'ון וול ודמרקוס קוזינס קליי המשחק של קליי מבוסס הרבה יותר על הקליעה שלו מבחוץ (הפציעות מהם הוא מתאושש מגיעות מפלג הגוף התחתון) ועל חוכמת המשחק שלו מאשר על אתלטיות טהורה. גם אם קליי לא יחזור להיות השחקן שהיה לפני הפציעות הוא עדיין הולך להיות שחקן מושלם לחדר ההלבשה, מנהיג, קלעי מצוין מחוץ לקשת ואחד שיודע בדיוק איפה לעמוד ולאן לזוז בשביל למשוך את ההתקפה או לברוח ממנה.

עדיין קלאץ'

אבל תומפסון הוא לא השחקן היחיד שחוזר מפציעה בזמן הקרוב. הבחירה השנייה בדראפט של 2020 יוכל לערוך את הופעת הבכורה שלו בעונה הזאת ביחד עם קליי בשבועות הקרובים אחרי שנפצע בברך באפריל האחרון. הצירוף של וייסמן להרכב הוא קצת שונה. על הנייר הוא החוליה החסרה של הקבוצה, סנטר אמיתי, אתלטי עם יכולת קליעה מבחוץ וכדרור שיוריד את התלות בלוני בקו הקדמי. קר יכול להשתמש בוייסמן כמגן העיקרי כנגד שחקנים עם יכולת דומיננטית בפוסט בצד ההגנתי ובצד ההתקפי וייסמן הוא האיום היחיד שיש ברוסטר כשחקן שמבצע את הסקרין בפיק אנד רול קלאסי עם סטף. הוא יכול להתגלגל לטבעת, לרוץ אל מחוץ לקשת ואם רק ישפר את קבלת ההחלטות שלו יוכל גם ליצור מהשורט רול (אין שחקן טוב יותר ללמוד ממנו מדריימונד גרין).

הבעיה היא שקר לא אוהב לשחק פיק אנד רול קלאסי, הוא שונא את זה. גולדן סטייט משתמשת בפיק אנד רול ב12.6% מההתקפות שלה, הכי פחות בליגה. 

וייסמן לא הצליח להחליק לתפקיד שקר ייעד לו בהתקפה בעונה הקודמת, בזמן שלאמלו ואדווארדס קיבלו את הכדור בידיים ואת האור הירוק ליצור הוא היה עסוק בעיקר בעמידה נכונה במרחב ובהנעת כדור. אם וייסמן יתמסר לסגנון ההתקפה של הקבוצה ויבין איפה הוא יכול למצוא את הנקודות שלו, סטיב קר אף פעם לא שיחק עם ביג מן בתור הכוכב שלו הוא פשוט הפך אותם ליעילים בטירוף. מקגי ובוגוט חידשו את הקריירה שלהם תחתיו וקוון לוני עשה קריירה על סקרינס וריבאונדים, בשביל שוייסמן ינצל את הפוטנציאל שטמון בו גם קר צריך ללמוד טריקים חדשים ולהפעיל את הסנטר הצעיר יותר. 

דבר אחד בטוח, העתיד נראה ורוד מאוד לאוהדים בצ'ייס סנטר.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. נהדר עומר. נגעת בכל הנק' המרכזיות. הלוחמים משחקים כדורסל כמעט מושלם ביחס לשלב זה של העונה.
    מאוד מסקרן לראות את החזרה של קליי …

  2. מבחינתי הסגל עמוק מדי בעמדות 2-4 (ובזכות העונה המפתיעה של גרי פייטון ובזכות העובדה שג׳ורדן פול נותן דקות שם, אפשר גם להגיד 1), וחסר 5 של ממש (ואני לא מחסידיו של ויסמן גם כשהוא שיחק).
    מבחינתי זה אומר שהקבוצה משוועת לטרייד של אחד או שניים או שלושה משחקני ה 2-4 שלה עבור מישהו שהוא 5 אמיתי. השמות שעוברים לי בראש הם וולנצ׳יונאס או אחד משני הגבוהים של אינדיאנה.
    אם טרייד כזה יתבצע והליטאי הראשון, הליטאי השני או טרנר יגיעו לקבוצה בלי לוותר על יותר מדי (אני מוכן לוותר על וויגינס שהוא אמנם יופי בסך הכל, אבל כשקליי יחזור, יהיה הרבה פחות צורך בקנדי), נדמה לי שהווריורס יהיו שלמים בכל עמדה ועמדה.

    1. לא הייתי מוותר על וויגינס, אני חושב שהוא חיוני להגנה שהווריורס מריצים וסולידי מספיק משלוש ושחקן כמו וולנצ'יונאס או סאבוניס לא מזיזים מספיק את המחט. גם על קומינגה לא הייתי מוותר הוא לפרקים נראה כמו הגלגול הבא של דריימונד ואיגי

    2. לא יודע עד כמה קר מעורב בהחלטות הGM (משער שכן) אבל הבולס של 96-98 שבה הוא שיחק בהחלט השפיעה על בניית הקבוצה. והם האמינו בשחקנים שיכולים להתחלף מול הרבה עמדות. בג"ס לקחו את זה אפילו לעוד יותר קיצון.
      אבל זה באמת נראה קצת כמו פקק בעמדות האלו. צד שני – לא מטרידים כשאתה מקום 2 בליגה…

  3. מרשים.
    .
    מסכים ב-100% עם השורה התחתונה.
    ומוסיף נק' אחת למחשבה –
    גולדן בנויים להתמודד היטב מול כמעט כל קבוצה בליגה.
    אבל רק כמעט –
    יאניס (בפיינלס פוטנציאלי) יעשה להם את המוות אפילו יותר משעשה לסאנס.
    והסאנס,
    עם תמהיל של גובה, אתלטיות ואורך בהגנה (זה ממש נחמד כאשר מתאפשר באותו דראפט לבחור גם באייטון וגם בברידג'ס…)
    .
    יהיה מעניין.

    1. מול יאניס עובדים לדעתי יותר חילופים מאשר למצוא שומר אישי שירוץ עליו… מה שלדעתי גמר את הסאנס בגמר זה שהתקצרתם בשני שחקנים ברוטציה עקב פציעות. גם במשחק שלכם וגם במשחק שלנו העומק חשוב.

  4. פוסט מצוין עומר. הם יגיעו לחצי גמר המערב מינימום, אבל לצערי הסגנון שלהם קצת מאבד מערכו בפלייאוף שהקבוצות מתחילות לשמור גם בלי הכדור, נראה מה סטיב קר שווה אז

  5. תודה רבה עומר.
    כתוב מעולה, נגעת בכל הנקודות הרלוונטיות.
    מקווה שקר יצליח לשלב את וייסמן – הוא יכול לעשות את ההבדל בין חצי גמר לאליפות.
    ושקליי יחזור כמו שצריך …

  6. תודה עומר,
    הסטטיסטיקות של גולדן מעולות.
    השאלה היא האם זה מושפע מכך שהם מאד מחוברים בשלב הזה של העונה , ויש 20-25 קבוצות שלא מחוברות מספיק עדיין, ולכן קל לצבור מולן סטט' טובות.
    שאלה נוספת היא האם כל זה יחזיק ברמות כאלה מול קבוצות פלייאוף שבאות לתת הכל על המגרש, מה שכרגע פחות קורה ברוב המשחקים (אפילו אם הן מחוברות).
    יהיה מעניין לראות גם את החזרה של קליי (ווייסמן)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט