עברו רק מספר שבועות מאז פתיחת העונה אבל אפשר כבר לומר כמה דברים על הלייקרס.
נתחיל עם הדיסקליימר המתבקש: זו קבוצה חדשה לגמרי, כמעט כל הסגל הוחלף בקיץ וזה דורש זמן התארגנות גדול, בעיקר בתיאום הגנתי. בנוסף יש גם גל פציעות בלתי נגמר שמקשה או לא מאפשר להתחיל להתארגן בצורה עקבית.

עדיין, יש כבר הרבה מה לראות בלייקרס השנה.
ונתחיל במסקנות ראשוניות לגבי כמה ניסויים, הימורים מושכלים וסיכונים מחושבים שנעשו הקיץ בקבוצה:

1) כרמלו אנתוני – השחקן ממציא את עצמו מחדש לקראת גיל 38, מדובר בשחקן מצוין של 16 נקודות למשחק באחוזים נהדרים בדרך כלל. עם דגש על שלשות שנכנסות לרוב באחוזי סטף קרי.

2) לברון ודייויס כשהם משחקים, עדיין מעולים ושחקני טופ 10 בליגה. לברון החמיץ חצי מהמשחקים עד כה, אבל נראה שהוא חוזר בשבועות הקרובים. כמובן שזה תנאי להצלחת הקבוצה.

3) סוללת הגארדים הנרחבת של הקבוצה מוכיחה את נחיצותה: כרגע נאן פצוע, אלינגטון רק חזר, רונדו היה אתמול פצוע, בראדלי חתם רגע לפני העונה והשתלב רק אחרי שבועיים, ריבס פצוע, ועדיין יש מי שיחפה בזכות רוטציה רחבה בקו האחורי. כרגע ליד ראסל (נחזור אליו בהמשך) משחקים בעיקר מונק, כרמלו (שבהתקפה הוא שחקן חוץ תחת כותרת של פאוור פורוורד), בראדלי שהשתלב מצוין ואלינגטון שרק חזר.

4) שלשות: הקבוצה זורקת די הרבה שלשות וקולעת באחוזים טובים. האחוזים מוטים למטה בשל הזריקות הלא תמיד אחראיות של ראסל וכן החטאות של דייויס שכנראה ישתפרו (קלות) בהמשך. אבל סה"כ הגארדים צולפים שלשות יפה עם חיזוק מהפורוורדים כרמלו ולברון.

5) הגנה: המצב קשה מאד, לקבוצה אין הגנה אמינה, וזה מפתיע בקבוצה של ווגל. כל יריבה שלוחצת על הדוושה חותכת ללא בעיה את הגנת הלייקרס. ראסל נראה כמו מישהו שלא ברור לו מה הוא אמור לעשות בצד הזה של המגרש, מלבד לחטוף כדורים פה ושם, וגם האחרים לא מתואמים במיוחד מלבד לדקות בודדות מדי פעם.

6) הסנטרים: גם הם הוחלפו השנה (דווייט וג'ורדן במקום גאסול והראל): סה"כ הם עושים את מה שציפו מהם, דווייט גם מנסה לתרום מה שאפשר בהגנה. פה אין בעיות מיוחדות בקבוצה. השמירה מתחת לסל לא נראית טוב, אבל זה במסגרת חוסר התיאום הכללי בצד הזה של המגרש.

7) ראסל ווסטברוק: והנה הגענו לפיל הלבן בחדר. מה בדיוק עושים עם ווסטברוק? מדובר בשחקן אנרגטי שמניע את הקבוצה בקצב גבוה מאד. יש לו מסירות מעולות, וכשלברון פצוע הוא יכול להוליך כדור.
אבל, וכאן מגיע האבל, מדובר בשחקן לא אחראי במיוחד, מחטיא הרבה מאד ומאבד כדורים עוד יותר הרבה. בהגנה בכלל אין מה לדבר, לא נראה שאפשר לייצב הגנה כשהוא על המגרש, בטח אם אחד מ 4 האחרים הוא לא פנומן הגנתי.
בנוסף לא נראה שעם ראסל אפשר לעשות משהו מסודר ויציב. אם צריך התלהבות וריצה, כמו בוושינגטון לפני שנה, אז הוא מאד מתאים. אבל בפלייאוף צריך משהו עקבי ואמין שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן. אם ראסל ייקלע בפלייאוף לשני משחקים של 1 מ 10 מהשדה ו 8 איבודים, זה אומר שהעונה נגמרה. לא ברור מה הקבוצה יכולה לעשות איתו לאורך זמן.

האם הוא מתאים רק כרכז לחמישיה השניה אחרי שלברון, רונדו ונאן יחזרו?
האם הוא ישחק לידם כגארד שמקבל מדי פעם מסירה כאופציה 4 בהתקפה, ומנסה לחדור לסל (ב 44 מליון דולר לעונה וכחור בהגנה בצד השני) ?
האם כשהפצועים הרבים יחזרו יחפשו עליו טרייד בשביל לייצב את הקבוצה?
קשה לראות איך אפשר לארגן משהו רציני לפלייאוף כשהמפתחות להובלת הכדור אצל ראסל, אבל אין לדעת, אולי הוא יעבור שינוי גדול בעוד חודש או חודשיים? אני בספק.

ולסיום קצת נתונים. הם לא מייצגים במיוחד, כי המדגם קטן ולא משקף בגלל כל הטלטלות, השינויים והפציעות, אבל בכל זאת:
המאזן הוא 7-6 (מקום שביעי במערב) אבל הוא מוטה למעלה בזכות נצחונות במשחקים צמודים והארכות וכן לו"ז יחסית קל עד כה.
מקום 1 בליגה בקצב המשחק.
מקומות נמוכים מאד עד נמוכים למדי ברייטינג הגנתי והתקפי.
פצועים: אריזה, לברון, טאקר, נאן, ריבס; רונדו ואלינגטון התאוששו בימים האחרונים.

לברון כששיחק עשה 6 , 7 , 25
דייויס 11 , 24 ועם משחק שבו שיחק 5 דקות ומוריד לו את הממוצעים שאחרת היו בערך 12 , 26
ווסטברוק 8, 9, 19 (אבל 46% אפקטיבי נמוכים ומעל 5 איבודים למשחק)
כרמלו 4 , 16
ויש עוד 9 שחקנים שקולעים 4-10 נק' למשחק.
דייויס חוסם הרבה , ולברון (!) חוטף הרבה.

זה מועדון מאד מנוהל, החל מפלינקה, דרך ווגל וכלה בלברון, כך שסביר שיהיו שינויים והתאמות בחודשים הקרובים, ונראה איך הדברים מתארגנים.