נמאס: סיכום שבוע 9 ב-NFL/ שחר דלאל

1.  נמאס לי כבר לכתוב על אירועי השיפוט של הליגה. זה כבר לא משנה שיש שלוש קבוצות (גרין ביי, ניו אינגלנד ופיטסבורג, בסדר הזה) שמשום מה נהנות יותר מאחרות "מהטעויות" האלה (זה גם לא מזיק שהמאמן של האחרונה חבר בכיר בוועדת "הספורטיביות" של הליגה). זה אפילו לא מפריע לי ששוב ושוב יגיעו הודעות מטעם הליגה למה ההחלטות האלה נכונות (הן לא). הבעיה היא אחרת.

למרות שאנחנו נוטים לחשוב שמדובר בספורטאים, המציאות בשטח קובעת שכנראה מדובר בגלדיאטורים. ממוצע הקריירה המקצוענית (פחות משלוש שנים, הנמוכה ביותר בארבעת הליגות הבכירות), הפציעות והתחלופה הבלתי פוסקת קובעת שיש לשחקנים שעל המגרש זמן מועט להרוויח את הכסף שלהם, ובהתאמה להוכיח לצוות המאמנים שיש להם מקום בליגה הזאת.

כשקאסיוס מארש, שחקן שנזרק מאותה פיטסבורג ששיחק מולה, והוחתם לפני פחות משבוע בשיקאגו השיג את הסאק המכריע שלו, הוא כנראה הבטיח חוזה עד סוף העונה. כשהשופט החליט לזרוק את הדגל על "התגרות", הוא כנראה חרץ את גורלו לחזור לשוק השחקנים החופשיים.

"טוני קורנטי שפט עוד כשאני שיחקתי", אמר פרשן המשחק בראיין גריסי, בהתבטאות חריגה, בראיון לספורטסנטר לאחר המשחק. "לא הסכמתי איתו אז ואני לא מסכים איתו עכשיו. אבל ההבדל העיקרי הוא שהוא עדיין שם והשחקנים מתחלפים". אי אפשר היה לנסח את זה טוב יותר.

2. אגב, צחוק הגורל הוא שהשבוע אנחנו מציינים את המשחק האחרון בו לא נשרקה אף עבירה:

3. האירוע הגדול השני של השבוע החולף היה המשך ההתחפרות של ארון רודג'רס בשקר שלו. כזכור, רודג'רס טען שהוא מחוסן ("immunized") ודילג – בעזרת הקבוצה – על הפרוטוקולים שמחויבים אליהם שחקנים שלא חוסנו.

אז רודג'רס איבד חוזה חסות עם בית חולים בוויסקונסין ויקבל את הקנס שסוכם בין הליגה לארגון השחקנים, אבל מלבד זה הוא יצא ללא פגע. גם הפאקרס יצאו ללא פגיעות משמעותיות (שוב), כאשר ספגו את הקנס המינימלי, בניגוד לריידרס או הסיינטס שאיבדו בחירות דראפט. אבל גם כאן האירוע משמעותי יותר.

בפעם המי-יודע-כמה רודג'רס שם את עצמו מעל כל אחד אחר – גם בראיון המביך שלו אצל פאט מקפי, אבל בעיקר כשסיכן ביודעין את חבריו לקבוצה. בשבוע בו שחקן NFL מאושפז לאחר שחלה במחלה (דקוטה דוזיאר ממינסוטה) העובדה הזאת רק מתחדדת.

4. קארים עבדול-ג'אבר כתב על מקרה רודג'רס. אני אישית חושב שמדובר בחובת קריאה.

5. נסיים את פרק ארון רודג'רס בסיכום השבוע עם הקטנוניות שאפיינה אותו לאורך הקריירה. המחליף שלו ג'ורדן לאב ערך השבוע את הופעת הבכורה שלו בליגה, ואימו, שלא הפסידה משחק אחד שלו מאז הקולג', היתה גם שם.

הבעיה? הפאקרס בחרו לתת לה כרטיסים לשורה האחרונה (!) באיצטדיון, במקום אחד מהמקומות האיכותיים יותר שהם קיבלו מראשי קנזס סיטי. לאור אירועי הקיץ האחרונים, קשה להאמין שלא היתה כאן יד מכוונת…

6. אודל בקהאם ג'וניור שוחרר השבוע מקליבלנד, לאחר שהקבוצה וסוכנו לא הצליחו למצוא לו טרייד לפני תום מועד ההעברות בליגה. הרבה דובר על השחצנות (flamboyant) שלו, ועל העובדה שלא הצליח לשחזר את תחילת הקריירה לאחר שעזב את הג'איינטס, אבל כנראה שמדובר באחד האנשים הטובים ביותר שיש בליגה.

בתקופתו בקליבלנד היו אין ספור סיפורים איך לקח אליו הביתה שחקני שנה ראשונה, הדריך אותם ואף הצהיר שהם יכולים להיכנס אליו לארון ולקחת לעצמם כל מה שהם רוצים. או איך הוא התנדב להישאר עם בייקר מייפילד בכל הזדמנות כדי לעבוד על ספר התרגילים של הקבוצה. גם העובדה שדאג לשחקנים של LSU שהתקשו כלכלית היא כבר נחלת הכלל. אין פלא שאף אחד בבראונס לא שמח לראות אותו עוזב.

7. יכול להיות שראינו את המשחק האחרון של סאם דרנולד במדים של קרוליינה. הפציעה היא כנראה רק תירוץ:

8. טום בריידי החליט להוציא קיטור השבוע ולהתלונן על המחזור ה-17 שנוסף השנה. חבל שהוא לא נזכר להביע את דעתו כשהיתה לה משמעות…

9. תפיסת השבוע שייכת ללא כל ספק לברנדון איוק:

10. אחרי שגם ג'וש אלן סבל "מקללת מאנינג", כנראה שלא יהיו הרבה שחקנים פעילים שישמחו להופיע בתכנית של האחים בזמן משחק "מאנדיי נייט".

*

משחק יום חמישי (שישי 03:20): בולטימור רייבנס (2:6) אצל מיאמי דולפינס (7:2)

אם הייתם שואלים לפני העונה, כנראה שהמשחק הזה היה מסומן בפנקסים של הרבה מאוד אנשים. לצערנו במקום לקבל את אחד המשחקים הכי מעניינים השנה, כנראה שנצפה במאבק במעמד צד אחד, כשבולטימור, שמציגים את ההתקפה השניה בטיבה בליגה, תפגוש את ההגנה השלישית הכי גרועה בליגה.

לאמר ג'קסון ינסה להמשיך את העונה המצוינת שלו (יש שיגידו שהיא אפילו טובה מעונת ה-MVP) על חשבון המארחים, במיוחד לאור העובדה שמשפחתו גרה באיזור והיא צפויה להגיע למשחק. בצד השני יקוו להתעוררות מאוחרת של טואה טאלגוולואה, שינסה למצוא את הרסיבר הרוקי המצוין ג'יילן וואדל, שבנתיים הוא כנראה השחקן היחיד בסגל של הדולפינס שעומד בציפיות.

תחזית: כדאי לקום לראות את המשחק רק בשביל לאמר ג'קסון, אבל אולי שווה לשקול לחזור לישון כבר במחצית. ניצחון לבולטימור.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. תודה שחר, ציינת בדיוק את שלוש הקבוצות שרשמתי אתמול שנהנות מהשופטים באופן קבוע אז זה לא רק אני מסתבר. בכלל היה שבוע עם יותר מדי דרמות שלא קשורות ישירות למהלכי פוטבול.
    .
    על רודג'רס אין הרבה מה להגיד, הבנאדם שקרן ועכשיו מנסה להתפתל ולצאת מזה בלי בעיות PR נוספות, לא חושב שזה יעזור לו.

  2. כל הכבוד שחר, כאחד שעוקב אחרי כל פרט הכי קטן בליגה הזאת הצלחת להכניס בפוסט הזה את כל אירועי השבוע. הייתי מוסיף גם את ה KICK RETURN של קנה נוואנגוו לשחקן הזה יש מהירות שלא רואים כל יום, ובאותו באקפילד גם את הסיפור שכרגע הולך עם דלווין קוק. ובלי קשר לבושה שראינו במאנדי נייט שאגב שאני בחיים לא ראיתי את הליגה כל כך מאוחדת בדעה שהיה שם משהו מסריח, מאט נאגי צריך להיות מפוטר. לדובים כרגע יש משהו שלא היה להם בכל ההיסטוריה של המועדון שזה פרנצ'ייז קוורטרבק, אסור להם בשום אופן לתת לאיש הזה לפגוע בהתפתחות שלו.

    1. איתך בזה לחלוטין. לצערי הוא יישאר שם עד סיום העונה. לפחות תתנחם בזה שההנהלה כבר הבינה את זה ולקחה ממנו חלק מהסמכויות.
      לגבי ההכנה בקיץ – אי אפשר לבכות על חלב שנשפך…

  3. מעולה שחר, תודה. אני רוצה להאמין שאף שחקן לא באמת מאמין בקללות האלה, ואם כן, מומלץ להם לרוץ לבדוק אם לא קיבלו יותר מדי מכות לראש.
    כתבת על קבוצות שמקבלות הנחות מהשופטים, וצריך להזכיר שארון רוג'רס הוא דוגמה לכך שיש שווים ושווים הרבה יותר, סתם טייט-אנד מהדטרויט ליונס אם היה מנסה את אותו תרגיל היה מגלה שעדיף להיות הול אוף פיימר ק"ב בפוטנציה לפני שמנסים לעשות תרגילים.
    לגבי השיפוט, די נו. אני מודע לכך שלקטר על השיפוט הוא הספורט המוביל בעולם, יותר מכדורגל, יותר מקריקט בהודו, יותר מלרמות לקוחות בישראל, אבל נו. להציג שבע מאות הילוכים חוזרים שמראים שמזווית א וב הבוהן של הרסיבר ספק נגעה בקו ולכן זה זה לא 100% תפיסה ואז לרוץ עם "6 שגיאות שיפוט"? בחייאת. ועוד להזכיר את המשחק שלא נשרקו עבירות? זה רציני? לא נשרקו עבירות לא כי לא נעשו, אלא כי אז כל עוד לא הוצאת אקדח וירית בשחקן ממול היה אפשר לעשות הכל. היום אם נגעת בשחקן לא באזור שמותר לך זה עבירה, נגעת בו באזור שמותר אבל נכנסת בו עם הקדה זה עבירה, נכנסת בו חוקית אבל שניה אחרי שהוא בלי הכדור זה עבירה, ועשית הכל חוקי אבל אז עשית לו תנועה עם היד זו עבירה. שלא לדבר על יציאות כמו פאס אינטרפירנס. מעונה לעונה יש יותר ויותר אלמנטים שהשופטים צריכים לשים לב אליהם, והתוצאה היא שהסיכוי לטעות עולה, ועדיין, כמה טעויות כבר יש, עם כל זה שיש רוויוז וצ'אלנג'ס. וששחקן עבר אומר "לא אהבתי את השופט" וואו, זה ממש אדם אובייקטיבי שדעתו ראויה שתשמע. גיב מי א ברייק. אני לא אומר שהשיפוט מושלם, אין דבר כזה, וכמובן שיש קבוצות ושחקנים שמקבלים הנחות או להפך, מאלף ואחת סיבות, אבל פרופורציות.

      1. צודק – שלושה דברים הזויים במשחק אחד
        1. הפסילה של הטאצ'דאון בסוף המחצית
        2. ה 'היפ-צ'קד'
        3. taunting

        קצת מזכיר לי את ישראל כהן במשחק נגד חיפה
        מהמשחקים שכל מי שרואה מבין שמשהו פה מסריח

    1. התפקיד של השופטים הוא לא להפריע למשחק ולאפשר לו להתנהל עפ"י החוקים שסוכמו מראש. פחות מפריע לי שיש טעויות על מיקום הכדור, יותר מפריע לי שיש אכיפה בררנית בנושא שמירת בריאות השחקנים.
      אם ראית את המשחק ביום שני אז היה מדובר באירוע חד צדדי, שגם הצופה הסובייקטיבי ביותר לטובת פיטסבורג יודה שהיה שם משהו לא קשר. לא יכול להיות שבצד אחד שורקים לעבירה שלא בוצעה (כי "אולי" היתה כוונה) וצד השני מאפשרים open season על הראש של ג'סטין פילדס.
      .
      עוד דבר שהתייחסתי אליו בעבר (הלינק הראשון) – בדומה לאיגרוף, הפסדים ע"י שופטים יכולים לגמור לך את הקריירה שלא באשמתך. צריך להקפיד על זה שבעתיים.
      .
      לגבי האירוע מעבר – סתם אנקדוטה משעשעת. מניח שהקבוצות סיכמו מראש שלא ייקחו את המשחק הזה ברצינות לאור המאזן של שתיהן.

      1. אגרוף ופוטבול שני דברים שונים. אגרוף אתה יכול להכניע את היריב בנוקאאוט ולמנוע פניה לשופטים, ומצד שני, השופטים קובעים את תוצאת הקרב. פוטבול השופטים לא בסוף המשחק מודיעים מי ניצח ויש לכל צד את האפשרות לשנות מהלכים, פסלו לך סאק, יש עוד 20 דקות להשיג הרבה דברים. ואם הקריירה של אותו שחקן תלויה בסאק אחד, אז כנראה שזו לא מי יודע מה קריירה (וסביר להניח שזה לא יקבע כלום). גם לא ממש גומרים קריירה על הפסד באגרוף.
        לגבי המשחק, טעויות קורות, וכמעט כל משחק קורות. יש משחקים שבהם קורות פחות, ויש כאלה שקורות יותר. וגם זה שיש הילוכים חוזרים לא אומר הרבה, יש גם פה פרשנויות ובשידור מעלים מישהו שמפרשן את ההחלטה כי זה עדיין מה שנקרא value judgement. אף אחד לא רוצה שזה יקרה לקבוצה שלו, אבל מצד שני, הכי קל לבוא בטענות לשופטים ולא להגנה/התקפה. שחקן שאחרי סאק מחליט לפצוח בריקודים על המהלך שלא יתלונן אם הכוריאוגרפיה שלו תבוא לאחד השופטים לא בטוב. ואגב, כל הגימיק של taunting זה ברמה של ״מה שהשופט מחליט״, זה חמישים גוונים של אפור החוק הזה, וחבל שהוא קיים, אבל כל עוד הוא קיים, אז אי אפשר לבוא בתלונות לשופט ששורק על זה.

        1. אפשר להתפלפל, אבל הפסד של מתאגרף עולה כנראה ידחה (במקרה הטוב) או יבטל (במקרה הרע) את הסיכוי שלו להתחרות על התואר. זה קרה יותר מידי פעמים בשנים האחרונות למתאגרפים שלא יוצגו ע"י האנשים הנכונים.
          אז כן, אני משווה בין איגרוף לפוטבול בהיבט של זה שאירוע אחד יכול לגמור לך את הקריירה, אולי לא קריאה של השופט, אבל כן כניסה לא חוקית בק"ב שהשופט מתעלם ממנה ומסמן שהכל מותר (קרה לא אחת במשחק הזה, כולל במהלך אחרי הט"ד שנפסל). כבר אמרת, יש שווים יותר ושווים פחות, אבל האהבה שלנו לספורט נשענת על זה שמי שטוב יותר ינצח. ברגע שאתה מכניס לזה שיקולים זרים אתה מתחיל לאבד אוהדים.

          1. יש אלפי מתאגרפים בעולם וכמה תריסרי תארים. ושוב, להשוות בין שני הענפים היה רלוונטי במידה והשופטים בפוטבול היו בסוף המשחק מחליטים שאמנם קבוצה א׳ השיגה שלושה טאצ׳דאונס וב׳ רק 2, אבל ל2 היה רבע ראשון יותר טוב והתוצאה שב׳ ניצחה.
            לגבי האוהדים, הלוואי וזה היה נכון, ככה היו סוף סוף משנים את השיטה הוויקטוריאנית שבה כדורגל מנוהל, אבל מאחד והצופים לא מפסיקים לבוא למשחקים שמוכרעים על חודה של שריקה שגויה, זה גם מיתוס.

  4. אני מאוד מעריך את מה שקארים כותב, אבל שני דברים, זה שילדים מחזיקים מספורטאים כמעט כמו מהוריהם זה לא בהגדרת התפקיד של ארון רוג׳רס. זה לא אחריותו, ולא של אף אחד אחר. דבר שני, שוב קפרניק? בחייאת.

    1. לחלוטין לא באחריותו של רודג'רס לחנך.
      אבל,
      אם מהציבוריות שלו הוא מרוויח משהו כמו 10 מיליון לשנה),
      אז הוא "בזכות" הוא גם מרוויח את הביקורת הציבורית.

      1. ״הביקורת הציבורית״ היא יותר בכיוון של בית משפט שדה או הזירה של רומא, אין ערך ממשי לתשואות הקהל כמו לבוז. העובדה שמישהו רתם את ההצלחה של ארון רוג׳רס כדי למכור מוצרים לא נותנת לאספסוף את הזכות לחדור לו לחיים בכל פרט ופרט. בטח לא נותנת לתקשורת את הזכות למכור את המוצר שלה על ידי חיטוט בלתי פוסק בחיים של כוכבי ספורט.

      2. ביקורת ציבורית ברור, קארים ממש אומר שמה שיש לספורטאים אחריות בגלל שילדים רואים בהם דמות שניה רק להוריהם.

    2. קפרניק בגלל שהפרוגרסיה לא מסוגלת שלא לגולל עליך את האג׳נדה בכל ארוע ומצב. לטענת הפרוגרסיה כל דבר הוא פלטפורמה מתאימה כדי לקדם את הרעיון, גם אם זה אומר ליצור נזקים לגופים פרטיים שלא מעוניינים להכנס לויכוח. ככה כופים עליך את עצמם ואת הסיכסוך. אהבה הם לא באו לקדם, להיפך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט