אול אין: סיכום שבוע 8 ב-NFL/ שחר דלאל

1. למי שלא שם לב (רוב אוכלוסיית העולם, גם בקרב אוהדי הפוטבול) השבוע עבר חלף לו הטרייד דד ליין בליגה. השם הגדול ביותר שעבר קבוצה הוא וון מילר, שעוזב את דנבר לאחר 11 שנים ויסיים את העונה בלוס אנג'לס ראמס, בתמורה לבחירות בסיבוב השני והשלישי.

ה-MVP של סופרבול 50 יחבור לארון דונלד, ויוסיף עוד מימד לאחת ההגנות עמוסות הכישרון שידעה הליגה. הראמס, שעושים את הכל כדי להופיע השנה בסופרבול אותו יארחו, כבר שלחו בקיץ את בחירת הסיבוב הראשון שלהם עבור מאט סטאפורד והחליטו לשים את כל הצ'יפים שלהם על העונות הקרובות.

הקבוצה של שון מקוויי מחזיקה כרגע במאזן הכי טוב ב-NFC (ביחד עם אריזונה וגרין ביי), ואם תמשיך ביכולת הזאת יכולה להיות הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמארחת שלושה משחקי פלייאוף (כולל הסופרבול). אין ספק שהם שמעו על האמרה: Fortune favor's the bold"".

2. אחת הסיבות להצלחה של הקבוצה הוא הרסיבר קופר קאפ, שנותן עונה היסטורית. קאפ, שנחשב על ידי המומחים ל"סלוט רסיבר" מוכיח לנו השנה שהוא הרבה יותר מזה, ולאחר שנים בהם היתה אופציה שניה ושלישית בהתקפה נותן עונה היסטורית, שעשויה להסתיים כשהוא הרסיבר הראשון שיחצה את רף 2,000 בעונה.

הסיבה העיקרית לשינוי היא כמובן הגעתו של סטאפורד, והחיבור הכמעט מוחלט שיש לשניהם. אין ספק שזה בדיוק מה שחלמו בלוס אנג'לס, שאישרו את הטרייד היקר על הקווטרבק.

3. הסיפור הגדול של השבוע הוא כמובן המקרה המצער של הנרי ראגס מהריידרס, שנהג בשכרות והרג אישה בת 23. לאחר בדיקה ראשית מסתבר שהרסיבר נהג במהירות של 250 קמ"ש לפני שנכנס ברכב שמולו, בזמן שבדמו כמות גדולה פי 2 מהכמות המותרת במדינת נוואדה. השחקן כבר שוחרר מהקבוצה, וצפוי לעונש של בן שנתיים ל-20 שנות מאסר.

נהיגה בשכרות היא מעשה מתועב, אבל אין ספק ששמור מקום מיוחד לאנשים שמרווחים סכומים שמאפשרים להם לקחת נהג פרטי או לפחות לשכור מונית לאחר לילה סוער. את הקריירה שלו הוא כנראה סיים, אבל אין ספק שזה לא מנחם אפילו במעט את משפחת המנוחה.

4. השבוע פרסם הניו יורק טיימס כי חוזהו של הקומישינר רודג'ר גודל עמד על 64 לשנה בשנתיים האחרונות. אם לבעלים יש מספיק כסף לשכר כזה, בוודאי יש להם מספיק כסף לממן לשחקנים שירותי הסעה במהלך העונה…

5. מסתבר שכוכבים זוכים ליחס מקל, גם אם מדובר בפרוטוקולים של שמירת בריאות חבריהם. כידוע ארון רודג'רס יחמיץ את המשחק הקרוב של גרין ביי לאחר שחלה בקורונה, אך זה לא הסיפור העיקרי כאן. הקווטרבק הצהיר כל הקיץ "מוגן" ("immunized"), אך מעשית מעולם לא התחסן ונשלח להופעות פומביות מול התקשורת, בניגוד להנחיות הליגה (לדוגמה: שחקנים לא מחוסנים מקיימים מסיבות עיתונאים בזום).

נכון לכתיבת שורות אלו אין ספק כי רודג'רס רימה את התקשורת בנושא, אך הבעיה העיקרית היא שככל הנראה הפאקרס ניסו להסתיר או לפחות להחריש את העובדה הזאת, במיוחד לאחר שהליגה סרבה לקבל את העובדה שקיבל טיפול הומואופטי "שמחליף את החיסון". אין ספק שמדובר היה באחד ממאבקי הכוח של השחקן מול הקבוצה, אך במקביל אין מקום לרחם עליה בעונש שתספוג בעקבות המהלכים שנקטה בעיצומה של פנדמיה עולמית, וסיכנו אנשים אחרים. הכדור נמצא עכשיו אצל גודל.

6. קלווין רידלי הודיע השבוע שהוא לוקח הפסקה בשל בעיות בבריאות הנפש. לאחר שראינו בשנה האחרונה הודעות דומות של סימון ביילס ושל נעמי אוסקה, כותב שורות אלה שמח מאוד שזה הגיע גם לליגה השוחקת מכולם.

לכל המצקצקים שאומרים ששחקנים מובילים צריכים להתגבר על הקשיים, צריך לזכור שלא כולם שם מבחירה. מה שנראה לנו כחלום, הוא עבור רבים (מאוד) סיוט מתמשך והם נמצאים שם רק כי זאת הדרך היחידה שלהם לצאת מהעוני בו המשפחה שלהם נמצאת. לא לכולם יש את זכות הבחירה, וזה עדיף בהרבה על כוכבי עבר שהופכים לאלכוהוליסטים או מתמכרים למשככי כאבים. מבחינתי זאת בהחלט תופעה מבורכת.

7. זאת דרך מעניינת מאוד לבזבז את הכסף שלך:

8. הכוח של ה-NFL כל כך גדול עד שגם ליגת ה- NBAהחליטה להרים דגל לבן:

9. אחרי שנגמרה קללת "מאדן", בליגת ה-NFL יש קללה חדשה:

כנראה שלא כדאי להמר השבוע על באפלו, לאחר שג'וש אלן הופיע השבוע בתכנית…

10. השבוע, כמו בכל שנה, חברי הקבוצה החיים הנותרים של מיאמי דולפינס מעונת 1972 פתחו שמפניה, לאחר שלא נותרו עוד קבוצות בלתי מנוצחות בליגה. בהתחשב בעובדה שהחל מהעונה יש 17 מחזורים, כנראה שהשיא הזה הולך להחזיק עוד הרבה מאוד זמן.

*

משחק יום חמישי (שישי 02:20): ניו יורק ג'טס (5:2) אצל אינדיאנפוליס קולטס (5:3)

אחרי שקיבלנו בשבוע שעבר קרב על ראשות ה-NFC, השבוע נקבל משחק שישפיע יותר על מיקום בחירות הדראפט של הקבוצות, מאשר מיקום הפלייאוף. הסיבה היחידה להתעורר למשחק הזה היא ללא ספק הק"ב של הג'טס מייק ווייט, שבשבוע אחד הפך מאחד המחליפים האלמוניים בליגה לכזה שמוצג בהיכל התהילה, לאשר ש-37 המסירות שלו שברו את שיא הליגה להופעת בכורה. הוא גם היה השחקן הראשון של הקבוצה שמסר ליותר מ-400 יארד מאז ויני טסטוורדה.

בצד השני אנחנו נקבל שוב את ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד הידוע בכינויו קרסון וונץ', שמצד אחד הצליח להוביל את קבוצתו לקאמבק מול טנסי, אך איבוד שלו הוביל להפסד בהארכה. במציאות הנוכחית הקולטס ימשיכו להתבסס על הרץ האיכותי שלהם, ג'ונתן טיילור, שממשיך את היכולת המצוינת שלו מעונת הרוקי ורושם 5.4 יארדים לנשיאה. הוא צפוי לקבל במשחק הזה כמות מוגברת של נשיאות, מה עשוי להספיק לקבוצתו להשיג את הניצחון הביתי.

תחזית: בניגוד לשבוע שעבר נקבל הפעם משחק עם דגש התקפי, כשכל קבוצה תוכל לצאת כשידה על העליונה, אך המגרש הביתי יעשה את שלו ואינדיאנפוליס תשיג ניצחון רביעי העונה.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. אחלה סיכום. אני זוכר את מאט פלין, הק"ב המחליף של ארון רוג'רס, זורק ל 6 ט"ד באיזה משחק חסר חשיבות בסיום העונה ומקבל בעקבות זאת שורה של חוזי עתק משלל קבוצות. הוא לא פתח מאז במשחק אחד ופרש לא הרבה אחרי, נראה אם בליגה למדו את הלקח.
    מעניין שה NFL כל כך דומיננטית שגם משחקי יום חמישי שבד"כ פחות איכותיים (שבוע שעבר היה היוצא מהכלל) פופולרים יותר מליגות אחרות.
    כואב הלב על הבחורה שנהרגה. זה לא ינחם אף אחד, אבל הנהג הדורס צריך להיענש בחומרה. אולי בליגה צריכים לחשוב על השעיות ממשחקים לשחקנים שנתפסים נוהגים בשכרות או במהירות מוגזמת אם יש להם את הכלים המשפטיים לעשות זאת.

  2. תודה, אם כי אני חושש שהסיקור הזה הפך אותי לעצלן מתמיד, כי מרוב שהסיקורים השבועיים כל כך מקיפים ומעניינים אני כבר לא קורא על פוטבול בשום מקום אחר…
    ההפיכה של הפוטבול לספורט הדומיננטי של אמריקה זה נושא מרתק. למרות שנדמה שהפוטבול תמיד היה שובר שיאי צפיה, בסוף שנות התשעים היו להיאבקות של הWWF וWCW יותר צופים בסה״כ מאשר למאנדיי נייט פוטבול ביום שני. לא תמיד ולא באופן קבוע, אבל עדיין, וזה היה בתקופה שהפוטבול שודר אובר דה אייר, לא כמו היום בespn. יפה שהכדורסל מבינים שהם סתם זורקים כסף ללכת ראש בראש עם הפוטבול, בהתחשב בכך שכדורסל משחקים גם בשלישי ובשבת (וברביעי ובשישי…).
    אם אני מהמר, אני הולך על תבוסה מחפירה לג׳טס. מי שחולם על סיפור סינדרלה שבו הקוורטרבק המחליף מתגלה כטום בריידי הבא ולוקח אותם לנצחון אחרי נצחון, שיחפש קבוצה אחרת, לא הג׳טס. אשמח להתבדות, אבל הרקורד שלהם מלמד אחרת. דווקא הגנתית יש על מה לדבר שמה, לא התקפית. אם המשחק יהיה בעל צביון התקפי אז הקולטס לדעתי יטיילו לנצחון קל. אם ההגנות ידברו, אז ייתכן ותהיה עוד הפתעה.

    1. התוצאה במקרה הזה לא שונה מרצח (מבלי להיכנס להתפלפלות המשפטית). כן, בתרבות המערבית שכרות אולי יותר "מותרת", אבל להיכנס לרכב ללא יכולת לקבל החלטות שקולות זהה לזה שתסתובב עם נשק טעון.

      1. מסכים לחלוטין. נהיגה בשכרות על 200+ קמ"ש מקבילה לרולטה רוסית – על עצמך ופוטנציאלית על אדם אחר.
        .
        .
        .

        בנימה אחרת, תודה לצוות הפוטבול על העבודה המסורה והנהדרת!

      2. בכל תאונה עם הרוגים (ללא שכרות) אפשר להגיד שהתוצאה לא שונה מרצח. במקרה הזה זה יותר הריגה/גרימת מוות ברשלנות – זה לא שהבנאדם התכוון להרוג מישהו גם אם נהג ברשלנות פושעת שגרמה להרג.

  3. יש סתירה פנימית בסעיף 6. מצד אחד אתה כותב שלפעמים זאת לא בחירה לשחק ב- NFL, אבל שחקנים כמו רידלי פורשים מוקדם מבחירה חופשית, מרופדים בכמה מליונים בבנק.
    אם מישהו חושב שלשחק פוטבול זה סיוט, הוא מוזמן לעבוד שבוע במכרה אורניום באיראן, נראה לי שהוא ישנה את דעתו מאוד מהר…

    1. אין לו את האפשרות לקום ולעזוב את המשחק כמו שחקנים אחרים, אבל הוא כן לוקח פסק זמן (משהו שלא היה אפשרי בשנים הקודמות).
      .
      הפוטבול המודרני אולי לא משתווה לעבודה במכרה אורניום, אך בהחלט מזכיר עבודה של חיילים בצבא הרומאי, שנמצאים שם רק בשביל הכסף. זה לא מתאים לכל אחד, גם אם הוא משחק באחת העמדות היותר "קלות".

    2. תמיד יש אפשרות בחירה, גם אם מצמידים לך אקדח לרקה אתה יכול לבחור לקבל את הכדור, גם לעבוד במכרה אורניום זאת בחירה. כמו שנכתב, ב'אין אפשרות בחירה' הכוונה שזאת בערך הדרך היחידה שלהם לצאת מעוני.
      .
      אם להקצין, מבחינות מסויימות השחקנים עולים במטרה לפרק פיסית אחד את השני (לא סתם אומרים שלשחקן בליגה '100% סיכוי לפציעה') והם אמורים לרוץ לתוך זה בכל הכוח רק כדי לשעשע את ההמונים – קצת כמו גלדיאטורים מודרנים. בנוסף להכל, כשיפצעו סיכוי טוב שייזנחו ע"י המעסיק שהביא אותם למצב הזה (גם אם בהסכמה שלהם) ויאבדו את מקור הפרנסה שלהם.
      .
      כנראה שיש עבודות יותר גרועות ופחות מתגמלות, אבל יש בעייתיות בקונספט שהעבודה של אנשים דורשת מהם פגיע פיזית לצרכיי שעשוע והם עושים את זה רק כי זו הדרך היחידה שלהם לצאת ממצב של עוני.

  4. דמרקוס וור היה בן 32 כאשר עשה את דרכו מדאלאס (אחרי קריירה מפוארת במדי הקבוצה) לברונקוס.
    עונה אחר כך זה הסתיים עם עונה הגנתית מופלאה של הברונקוס (בניצוחו וניהולו של ווייד פיליפס האגדי) וזכיה באליפות דרך תצוגות הגנה שכללו "חיסול" של בריידי בגמר ה-AFC ו-"חיסול" דומה של ניוטון הסופרבול.
    הנוכחות של All Pro כמו וור אפשרה למילר להעלות את רמתו לגבהים חדשים.
    .
    אז בנימה אישית –
    שיהיה בהצלחה, מילר. חתיכת מסע עשית במדי הברונקוס, תחסר לנו.
    .
    ברמה "המקצועית" (שזה מילים יפות לניתוח חובבני של אוהד פוטבול שצר עולמו העולם נמלה) –
    הראמס הם הפייבוריטים שלי לזכייה הסופרבול.
    .
    תודה, שחר. נהדר. כרגיל.

  5. מאוד מוזר לי שכבר פעם שניה שמאמן הגנה מוצלח ביותר שעוזב את סן פרנסיסקו למשרת מאמן ראשי אחרי ההצלחה, לא מצליח לשחזר רמה הגנתית טובה.
    מדובר כמובן על ויק פאנג'יו שההגנה האגדתית שלו שלקחה את הניינרס לסופרבול לא זוכה להעלות את הברונקוס לקבוצה לגיטימית ועל רוברט סאלה, שגם עמל כפיו עזר מאוד להעלות את הניינרס לסופרבול נוסף.
    נראה שהג'טס לא יכולים לסיים משחק בלי לחטוף מעל 30 נקודות וכמובן ה45 נקודות שספגו אמש לא ממש עוזרות.
    אפשר להגיד זה הכלים שעומדים לרשותם, אבל פאנג'יו קיבל שחני הגנה מצויינים שאפשר לבנות סביבם קבוצה, וגם שחקני ההגנה של הגטס לא פראיירים בדרך כלל.
    אפשר גם לטעון שזה לוקח זמן לבנות את הסכמות בצורה יעילה שיתאימו לפרסונל.
    או שאלו פשוט ארגונים לא מוצלחים עם אוירת לוזריות. (שקצת יותר קשה לטעון את זה על הקבוצה של ג'ון אלווי).
    על הג'טס אפשר להאמין שזו פשוט קללה שמוממחשת בפציעה של מיק וויט במשחק אתמול על הרבע הראשון, אחרי שהמשיך את הקו של שבוע שעבר ופתח חזק את המשחק.
    חבל, כי מטבע הדברים הערכתי את שניהם מאוד ויחלתי להצלחתם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט