ריח של התחלה החדשה: סקירת בית ה-NFC צפון/ שחר דלאל

עונת 2021 של ה-NFL כבר ממש מעבר לפינה, כשממש ביום חמישי הקרוב (9/9) העונה תיפתח עם מפגש בין האלופה טמפה ביי לדאלאס, ואנחנו "בהופס פוטבול" מסכמים את סדרת הכתבות שמכינה אתכם לעונה עם בית ה-NFC צפון.

למי שלא צפה בפרקים הקודמים, מדובר בבית "ההיסטורי" של ה-NFL עם שתיים מהקבוצות הוותיקות ביותר (שיקאגו וגרין ביי) בליגה ובעלות מספר האליפויות הרבה ביותר (9 ו-13 בהתאמה), שיידוע בכינויו "Black and Blue Division", שנקרא ככה בשל החבלות על גוף השחקנים אחרי המפגשים בין קבוצות הבית.

אולי זה משפט שנכון להגיד על כל קבוצות הליגה, אך התחושה היא שהפגרה האחרונה בדוויזיה התנהלה סביב עמדת הקווטרבק – האיום בפרישה של ארון רדג'רס, העזיבה של מאט סטאפורד ללוס אנג'לס וההגעה של משיח חדש לשיקאגו, שאמור לתקן את הרושם שהשאיר מיץ' טרוביסקי. אז מבלי הקדמות נוספות, ניגש ישר לקבוצות:

גרין ביי פאקרס (מאזן בעונה שעברה: 3-13, הפסידה בגמר ה-NFC לטמפה ביי)

אחרי שכבר כמעט כל העולם הספיד אותו, רודג'רס נתן את עונת חייו רק כדי להפסיד שוב ברגע האמת, וראה את היריב הגדול שלו – טום בריידי – זוכה באליפות נוספת, שישית במספר, כאשר אצלו הספירה נתקעה על 1. הקווטרבק החליט לקחת קצת זמן לעצמו בקיץ, התחתן, ואם מאמינים לשמועות איים בפרישה במידה ולא יועבר לקבוצה אחרת. לאחר קיץ עמוס בכותרות שהשמיצו את ראשי המועדון, רודג'רס התרצה וחזר לקבוצה, לאחר שרוב התנאים שהציב התקבלו, בראשותם האפשרות לצאת מהחוזה שלו בתום השנה (כן, השם בריידי כבר עלה פה). יהיה מעניין לראות מה הוא מתכנן לנו השנה.

אירועי הקיץ עם הקווטרבק לא פסחו על יתר השחקנים, ולמרות שהטאקל ההתקפי דייויד באקטיארי קיבל חוזה חדש, הרסיבר דוונטה אדאמס סירב לחתום על החוזה שהוצע לו, ויחכה לפגרה הבאה כדי לראות לאן פני רודג'רס מועדות. אחת הבקשות של רודג'רס היו לחזק את חוליית התופסים שלו ושכההנהלה ניסתה לרצות את הק"ב שלה היא החזירה את הרסיבר רנדל קוב מיוסטון, שאומנם חבר טוב מאוד של רודג'רס, אבל לא בטוח מה נשאר לו בטנק. אולי הסלוט ריסיבר הרוקי אמארי רודג'רס (סיבוב 3) יעשה את העבודה.

במקביל, ההפסד בגמר החטיבה והטענות מצד האוהדים על הגנת הקבוצה הובילו לפיטוריו של מתאם ההתקפה מייק פאטין והחלפטו בג'ו בארי שהגיע מהראמס, ודוגל בשיטת הגנה שונה לחלוטין. האם זה יעשה את ההבדל? נחיה ונראה.

הסיפור שחמק מתחת לראדר: אותו פאטין מהפסקה הקודמת החליט לחתום בקיץ בשיקאגו, היריבה הגדולה של הפאקרס. האם הנקמה שלו תוגש קר?

תחזית: 6:11. רודג'רס ינסה לשחזר את העונה שעברה, אך כנראה שדווקא ההגנה – שנבנתה בהתאם לסגנון המשחק של המאמן הקודם – תחווה רגרסיה מסוימת שלא תשפיע על אליפות הדוויזיה, בפעם השלישית ברציפות.

שיקאגו ברס (מאזן בעונה שעברה: 8-8, הפסידה בסיבוב הראשון בפלייאוף לסיינטס)

בשנה שעברה הרגשנו את חילופי המשמר כאשר הברס הביאו את ניק פולס במטרה להחליף את טרוביסקי. הניסיון לא עבד ודווקא החזרה של האחרון בחצי השני של העונה החזירה את שיקאגו לפלייאוף לאחר שנת הפסקה. עם זאת, ראשי המועדון ידעו שלא ניתן להמשיך ככה, שחררו את טרוביסקי והחתימו את אנדי דלטון על חוזה לשנה והוא מוכנים לעוד שנה בינונית. ואז הגיע ערב הדראפט.

לאחר דיווחים סותרים על יכולת המנהיגות שלו, אחד הפרוספקטים הטובים שיצאו מהמכללות בשנים האחרונות, הקווטרבק ג'סטין פילדס, נפל מחוץ לעשיריה הראשונה בדראפט והברס קפצו על המציאה. הוא אומנם לא צפוי לפתוח בשלב הראשון של העונה, אך הוא מוקף בצוות הטוב ביותר שניתן להרכיב סביבו, ואפ היכולת בקדם העונה היא אינדיקציה לעתיד, אז אולי נראה את הקבוצה חוזרת לימים העליזים של שנות ה-80.

עם זאת, במספר עמדות – בעיקר קו ההתקפה והסקנדרי – הקבוצה נחלשה מאוד, מכיוון שנאלצה לשחרר שחקנים משמעותיים לאור ירידה בתקרת השכר. למרות היכולת המועטת לעשות שינויים, בקבוצה החליטו להחליף את רוב הרסיברים שלהם ואם נסתכל על נתוני הקומביין, ממוצע המהירות של חמשת השחקנים המובילים שלהם בעמדה הוא הגבוה בליגה.

בסך הכל גם האוהדים מבינים שהשנה הזאת היה שנת מעבר, ומה שחשוב היא ההתפתחות של פילדס לקראת השנה הבאה, בה יהיו לקבוצה יותר כלים לעשות משהו בשוק החופשי.

הסיפור שחמק מתחת לראדר: אלק אולגטרי כבר התחיל לתכנן את החיים שלו לקראת הפרישה, כאשר אף קבוצה לא התקשרה אליו במהלך הפגרה. במהלך חופשה פרטית בשיקאגו הוא החליט לקפוץ לראות עם חברו רוברט קווין את הגמר האולימפי ב-100 משוכות, שם השתתפה אחותו של קוויין. הברס שבדיוק סבלו ממכת פציעות החליטו להחתים אותו, ומאז הוא עשה את דרכו עד לסגל הפותח של הקבוצה. משהו שאף אחד לא ציפה לו…

תחזית: 9:8. הקבוצה אכן נחלשה מהשנה שעברה, אבל נראה שעשו את הצעדים הנכונים בהתקפה כדי להתכונן לעתיד. הם כנראה יראו את הפלייאוף מהבית, אבל לאוהדים מה שחשוב היא ההתפתחות של פילדס.

מינסוטה וייקינגס (מאזן בעונה שעברה: 9-7)

העונה של הוויקינגס לקחה פנייה מאוד לא נכונה בשנה שעברה, לאחר שפתחו ב-5:1 ונאלצו לרדוף אחרי יתר קבוצות הבית. נכון, זאת היתה אמורה להיות שנת מעבר, אבל ההרגשה היתה שהם אפילו לא עומדים בציפיות הנמוכות שהעמידו בתחילת העונה.

השחקן היחיד שהצליח להתרומם מהבינוניות הכללית היה הרוקי ג'סטין ג'פרסון, שאחרי עונה היסטורית הזכיר את הימים העליזים של רנדי מוס וכריס קרטר, כשאליו מצטרף הרץ דלווין קוק, שנתן עונה מצוינת.

מינסוטה חיזקו מאוד את ההגנה בפגרה החולפת, אך הסיפור המרכזי הוא ללא ספק בעמדת הקווטרבק. קירק קאזינס החליט להתנגד לחיסוני הקורונה, ובמקום לכבס את הכביסה בבית, הוא החליט לצאת עם זה בצורה פומבית לתקשורת, ואיבד מפרסמים רבים – בראשם בית חולים אשר עבד איתו בשנים האחרונות. השנה הליגה הקשיחה מאוד את הכללים לגבי בידודי השחקנים ובמידה והוא יבוא במגע עם חולה מאומת הוא יכול להפסיד משחקים רבים. אין ספק שזה ישפיע על העונה של הווייקינגס.

הסיפור שחמק מתחת לראדר: אברסטון גריפין חוזר לקבוצה. מגן הפינה חוזר לקבוצה בה עשה את רוב הקריירה לאחר שנה בה חילק את זמנו בין דאלאס לדטרויט. האם הוא יוכל להחזיר את הקסם?

תחזית: 8:9.הווייקינגס ממשיכים ללכת על אותה נוסחה למרות שהיא לא מובילה אותם לשום מקום. עוד עונה שתסתיים עם מאזן במרכז הטבלה. כל זאת בהנחה שקאזינס לא יחמיץ משחקים…

דטרויט ליונס (מאזן בעונה שעברה: 11-5)

הליונס החליטו לסיים את הניסוי עם מאט פטרישיה לאחר שנתיים וחצי, בהם הוא החריב את חדר ההלבשה מהיסוד. כדי להתמודד עם המצב בדטרויט החליטו להביא שחקן עבר שלהם, דן קמפבל שהיה עוזר המאמן בניו אורלינס, קבוצה שיודעת להחזיק חדרי הלבשה מורכבים.

עם זאת, מסיבת העיתונאים שהציגה אותו נתנה לאוהדים עוד סיבות לדאגה, כאשר הצהיר "שמי שיפיל אותנו, אנחנו ננשוך לו את פיקת הברך". הוא לא שמע על כניסה צנועה.

במקביל, האירוע הגדול של הפגרה מבחינת האוהדים היה העזיבה של סטאפורד, שעזב את הקבוצה לאחר 11 שנים, בהם לא הצליח להשיג ניצחון פלייאוף. את המעבר לראמס הוא סגר בחופשה משפחתית, בה פגש במקרה בשון מקוויי והשניים סיכמו על המעבר. בתמורה הליונס קיבלו את ג'ראד גוף המושמץ, שיצטרך להתמודד לראשונה ללא העזרה של מקוויי.

חוץ מזה בדטרויט היה פגרה סולידית, שבה בחרו באחד הטאקלים המבטיחים של השנים האחרונות, פני סוול, שאמור להיות עוגן התקפי לעשור הקרוב, בעוד יתר ההחתמות נועדו להחזיק את הספינה מעל המים. חוץ משיקום חדר ההלבשה לאף אחד בעיר המכוניות אין ציפייה מהעונה הקרובה.

הסיפור שחמק מתחת לראדר: הלונג סנאפר דון מולבאך היה אמור לפתוח את עונתו ה-18 במועדון, אך הוא שוחרר ערב פתיחת העונה ע"י קמפבל, ששיחק איתו בעונות 2006-2008.

תחזית: 14:3. לא הרבה השתנה, למעשה הסגל הלך אחורה ואולי נראה שיפור בעמדת המאמן. השנה הקרובה תוקדש לריפוי חדר ההלבשה וההכנה לקראת בחירת ק"ב בדראפט הבא.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. אופרת הסבון בגרין ביי מתעלה על זו שהייתה עם פארב. נקווה (אוקיי אתה לא) בשבילם שלאב יעמוד בציפיות אחרי שיפרדו סוף סוף מרודג'רס.
    אגב לפני שכל הבריידי-מוב עליך תתקן לו לשבע טבעות שם…
    תוך כמה זמן נראה לך שפילדס פותח? יש לי הרגשה שהפעם סוף סוף פגעתם.

    1. אם לא יקרה משהו יוצא דופן, לדעתי לא לפני המחזור הרביעי. לפי הדיווחים הוא עדיין מתקשה בקריאת הגנות מורכבות, ואפילו ראינו את זה נגד הבילס, כששספג סאק רצחני.
      אני רק מקווה שהם יודעים מה הם עושים איתו…

  2. בית טיפה מייאש. מצד אחד דטרויט שגורמת לאוהדים לחבוש שקיות נייר חומות במחאה, מצד שני קבוצה שמגיעה לגמר החטיבה ועדיין הקווטרבק שלה מת לעזוב, ובתווך שתי קבוצות שמאכזבות כל פעם מחדש, כמה נחמד לאוהדים.

  3. איך גרין ביי שנים לא מצליחים לחזק את ההגנה,
    רוג'רס יסתדר עם מה שיתנו לו בהתקפה וזה יהיה יותר טוב מ90 אחוז מהליגה, אבל תמיד מגיע הפלייאוף, מקבלים 30 נקודות + בראש, ההתקפה נתקעת על 20 ומשהו, וזהו

    1. לא מסכים. יש לגרין ביי את הסקנדרי הכי טוב בליגה, אבל זה התאם לשיטת ההתקפה הקודמת (ששיחקה הרבה עם 6 שחקני קו אחורי), מעניין לראות איך זה יהיה השנה…

    1. לרוג'רס יש את כל הכישרון שאפשר לבקש וגם הרוסטר לא רע אבל איכשהו זה לא מתרגם לפוטבול מנצח כשהכסף על השולחן.
      מרגיש שכישרון לבד לא מספיק והם/ארון נחנקים מול קבוצות דומיננטיות עם שיטה. בהינתן סגלים בריאים אני לוקח את הניינרס, טאמפה והראמס במפגש ישיר.

  4. אני חושב שבמבט לאחור רוג'רס לא יחשב כל כך טוב , הוא חזק מאוד בסטטיסטיקה ואבל הרבה פחות חזק בינואר , מבית הצפון שהיה חלש מאוד בעשור האחרון זה לא נחשב השג יוצא דופן להגיע לפליאוף ושם הוא נמוג ואז מגיע קיץ של בכיינות וחוזר חלילה , גם לבריידי היה בית חלש יחסית רוב שנותיו אבל איזה הבדל .
    היחס בין הכישרון להישגים הוא כזה בעייתי שהרעיון להפיל את זה על מייק מקארת' כבר לא מחזיק מים .

  5. אז רק כדי להפיח קצת חיים וגיוון בדיון המעניין אך החד מי די והלעוס להחריד על רודג'רס (ספוילר-הוא יישאר על טבעת אחת גם בתום העונה הזו.), לדעתי אתם קצת ממעיטים בערכם של הסגולים: כמו שנכתב, ההתקפה של הוייקינגס נמצאת בטופ של הליגה, באוויר וביבשה. קאזינס לדעתי בדרך לעונת שיא, החזרה של גריפין משמעותית וההגנה התחזקה. כל אלה עם לוח משחקים שפוי (הסיהוקס הם המשוכה הכי גבוהה בחמשת המשחקים הראשונים) ובית בינוני וצוות על הקווים מהטובים בליגה, ובכן, אני צופה פלייאוף כמעט ודאי.
    מצד שני, ובכן הכל אפשרי עד לשריקת הפתיחה של העונה.
    אגב, מישהו יכול לספר לי על המחליף של קאזינס?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט