באה השעה: טמפה ביי פותחת עונה מול דאלאס/ שחר דלאל

בגיל 44, אחרי 21 עונות בליגה ושבע זכיות בספורבול, שום דבר לא יכול יותר להפתיע את טום בריידי. בטח לא משחק בו תארח האלופה טמפה ביי את דאלאס, למשחק פתיחת העונה המסורתי (היום, 3:20 לפנות בוקר). בשבילו זו רק עוד משוכה בדרך לאליפות שניה ברציפות – הישג שאף אחד לא רשם מאז אותו בריידי ב-2004, אז זכה באליפות שלישית עם ניו אינגלנד.


הסגל של הבאקס הוא אחד המרשימים שנראו בשנים האחרונות. בניגוד לסטטיסטיקה ובליגה אין שום ערכים מלבד השורה התחתונה, הקבוצה הצליחה להשאיר את כל השחקנים הפותחים שלה מעונת האליפות, הישג שאף אלופה לא רשמה מאז פתיחת השוק החופשי בשנות ה-90. אגב, את בריידי זה לא מעניין כי לטענתו "אתה לא באמת מגן על התואר שלך. מה שקרה הוא בעבר, זאת שנה חדשה וחוויה חדשה, אנחנו צריכים לזכות בתואר בפעם הראשונה".


הכלים ההתקפיים שעומדים לרשותו של הקווטרבק הם בלתי נגמרים. הרסיברים מייק אוואנס וכריס גודווין (וכן, גם אנטוניו בראון) הם מהטובים ביותר שיש ב-NFL, כאשר אליהם אפשר להוסיף את רוב גרונקאווסקי, כמרון ברייט ואו ג'יי הווארד בעמדת הטייט אנד – כולם שחקנים פותחים בכל קבוצה אחרת. עם זאת, הנתון החשוב מכולם הוא הבריאות של קו ההתקפה, שעשה עבודה מצוינת בשנה שעברה, שמר על בריידי יציב בפוקט, ודורג בשליש הראשון בליגה עפ"י המדדים המתקדמים.


עם זאת, רשימת הכוכבים לא נגמרת בצד ההתקפי. ההגנה, בניצוחו של שאקיל ברנט (27.5 סאקים בשנתיים האחרונות), שוב צפויה להיות אחת מעשרת ההגנות הטובות בליגה, כשאליו מצטרפים גם ג'ייסון פייר-פול, דווין ווייט, לבונטה דייויד, ויטה ויי ושחקן השנה השנייה אנטוני ווינפילד ג'וניור. אין פלא שפרשנים רבים רואים אותם כמועמדת הטבעית לזכות שוב באליפות ה-NFC.


אחת המועמדות לרשת אותם, כמו בכל שנה, היא דאלאס. הקאובויס הציגו בשנה שעברה משחק התקפה משובח תחת הנהגתו של המאמן החדש מייק מקארת'י, אך העונה הסתיימה קצת אחרי שהתחילה, עם פציעתו של הקווטרבק דאק פרסקוט, והם דידו למאזן 10:6.


עדיין לא ברור איך פרסקוט יחזור, לאחר שאפילו לא רשם סנאפ אחד במשחקי קדם העונה, אבל בהנחה שיחזור לכושר שלו מלפני הפציעה אנחנו צפויים לראות את הבעלים ג'רי ג'ונס מאוד שמח. גם ההתקפה של דאלאס היא רב ראשית. יחזקאל אליוט ימשיך להיות עוגן התקפי, אך חוליית הרסיברים של הקאובויס לא מביישת הרכב פרובול, כשאמרי קופר, סידי לאמב ומייקל גאלופ יהיו שם כדי לקבל את המסירות.


השנה אנחנו גם צפויים לראות הגנה משופרת, כאשר אל צוות האימון הצטרף הגורו ההגנתי דן קווין, ואנחנו נראה מעבר לשיטת 4:3, שאמורה לתת יותר דגש על איכות השחקנים שיש בסגל. בנוסף, דאלאס השתמשה בשמונה מ-11 הבחירות שלה בדראפט על שחקני השנה, כולל בחירת הסיבוב הראשון, הליינבקר מיכה פרסונס, והציפייה שהעומס לא ייפול רק על חלק אחד של הקבוצה.


הימור: דאק עדיין לא בשיא הכושר וההגנה עדיין צריכה זמן כדי להתגבש, ניצחון צמוד של טמפה ביי.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. הדאלאס קאובויס לא עשו גמר חטיבה כבר 30 שנה, באותה תקופה אריזונה ואפילו ג'קסונביל עשו זאת (פעמיים). כמו כל שנה כולם משתפכים על דאלאס בתחילת העונה וכמו זריחתה של השמש גם התרסקות הקאובויס היא עובדה מוגמרת. אני אפילו לא חושב שהם ייקחו את בית המזרח. אז בבקשה פרופורציות

    1. מועמדת כמו בכל שנה – זאת בדיוק הבעיה שלהם. 4 ניצחונות פלייאוף מ96' ואיכשהו כל שנה מחדש מועמדים בעיני עצמם..
      גם לפני הפציעה של דאק המאזן שלהם היה 1:3, וגם הנצחון הזה רק כי הפלקונס ממש ממש התאמצו להפסיד משחקים שנה שעברה.
      לגבי זיק, שנה שעברה הוא היה עוגן בעיקר בכל הנוגע לפאמבלים. אומרים שהשנה חזר בכושר, אבל בינתיים זה רק דיבורים – משהו שהקאוובויס טובים בו 🙂

  2. תודה על הפריוויו המושקע!
    אפשר הסבר לבורים – למה זה היה טאצ'דאון לדאלאס? הרץ נדחף החוצה יארד או שניים לפני האנדזון, לא?

  3. סיקור מצוין. המשחק הזה צריך להזכיר שני דברים.
    דבר ראשון- עד המשחק על אליפות הnfc, טמפה ביי לא נראו כמו קבוצת סופרבול. אותם 22 פותחים ממשיכים לא להראות כמו קבוצת סופרבול, כשבאותה מידה דאלאס היו יכולים לנצח,(הבדל של פלאג אחד על opi שלא נזרק).
    דבר שני- אי אפשר לחזות פוטבול. הקבוצה הגרועה בליגה, ביום מסוים ובמשחק מסוים, יכולה לנצח את הטובה בליגה. מי יכול לחזות שתי הפלות של מייק אוונס? מי יכול לחזות ששלושה rb מובילים (סליחה ברנארד, הבאקס פשוט עוד לא מתמשים בך כמו שצריך) לא ימצאו שום חור מספיק גדול כל המשחק לרוץ למעל 14 יארד (המשחק לא בשעותיי הטובות, ולא רשמתי סטטיסטיקה, אך אני סבור שמהלך הריצה הגדול ביותר לשתי הקבוצות היה 13 או 14 יארד)? מי יכול היה לחזות את ההחטאות של זורליין? (טוב כנראה מנתח הגב שלו, אבל באופן עקרוני,) אף אחד. טמפה ביי טום בריידי, וכל הסוגדים- היכונו להיות מופתעים.
    LETS PLAY SOME BALLLLL

  4. ודבר נוסף- נכון שברוס אריאנס נוהג לומר שאם בריידי על המגרש, לא צריך באמת מאמן, אבל לדעתי הוא צריך לעשות קצת שינוי בקבוצה.
    יש לו עומס עצום בעמדות ה skills, אבל זה לא באמת מוסיף לו יארד למשחק, כי הם כולם מאיימים בצורה דומה ולא עוזרים לפתוח את ההגנה. הדבר היחיד שהם עושים זה להוריד עומס אחד מהשני, דבר שבשבילו באמת לא צריך כל כך הרבה שחקנים. (אתן דוגמא- התקפת הטייטנס בנויה נכון לתפיסתי, כשאתה משחק מול דרק הנרי צריך לצופף מקדימה. ואז חוליו או בראון ירוצה לאורך כל המגרש עם מעט dbs שלא עומדים בקצב, ויקבלו כדור רחוק. לדעתי לבאקס יש את זה במימד אחד. תפיסות רחוקות של מילר/גודווין/אוונס/בראון לעומת תפיסות קצרות יותר או screens של גרונק. אבל עם תיאום מספיק טוב של הליינבאקרס, זו לא בעיה משמעותית.) לעומת זאת, הsecondery שלהם במצב לא טוב. לא הגיע הזמן לתת לקבוצות (שבאמת יכולות לרצות אותם) wr או שניים, ולקחת cb איכותי? למה לא בעצם? אולי בגלל 22 הפותחים שלהם? סיבה קטנונית שעולה להם בהגנה.
    דרך אגב, אני לא מתכוון שאין להם רצים מספיק טובים, אבל היכולות של פורנט לא פותחות את ההגנה כי הוא משחק מאוד סבלני (טוב בפני עצמו, לא עוזר למשחק המסירה), רונלד גונס בדעיכה, וברנארד מתמחה בתפיסות מהבקפילד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט