אני, את השבוע האחרון, התחלתי ברגל שמאל. תשאלו את כל מי שמסביבי. וכל זה מדוע? עבודה? לאאאא. שעות שינה? אפשר יותר, אבל זה לא זה. משפחה? לא לא, אתם מפספסים. אהובתי, הניו יורק יאנקיז, התארחה לסדרה של שלושה משחקים בפנוויי פארק אצל שנואתי, הבוסטון רד סוקס, לסדרה שניה העונה, לאחר שכבר חטפנו סוויפ כואב לפני כחודש בניו יורק.

זה נגמר עם עוד סוויפ משפיל, כואב, דורך. עכשיו לך תקום מזה, ותמשיך לתפקד כאילו הכל רגיל. אני, אישית, שונא את הרד סוקס, שנאה ספורטיבית כמובן, לא פחות מאשר אני אוהד של היאנקיז. יריבות ספורטיבית היא חלק בלתי נפרד מהמשחק, ובבייסבול אנו עמוסים בלא מעט כאלה. העובדה שבעונה יש 162 משחקים נותנת מספיק הזדמנויות לייצר שנאה כזו, שוב, ושוב, ושוב. להלן, כשירות לשבת, ולבקשת מאזן הפודקאסט אמיר נקר, היריבויות הגדולות ביותר במייג'ור ליג בייסבול:

במקום השמיני:

ניו יורק יאנקיז – ניו יורק מטס.

המאזן עד היום: 55:78 ליאנקיז.

המשחק הראשון: ה-16 ביוני 1997.

המאזן בפלייאוף: 1:4 ליאנקיז, סדרה בודדת בוורלד סירייס 2000.

בכמה מילים:

ה-"סאבוויי סירייס", בין שתי הקבוצות של התפוח הגדול, היא אחת הסדרות המרתקות שידע המשחק. מדובר ביריבות טרייה יחסית, כשהמטס הגיחו לעולם רק ב-1962, וסדרות האינטר-ליג – המשחקים בין קבוצות מהאמריקן ליג לנשיונל ליג בעונה הסדירה, החלו רק ב-1997. אך השתיים ואוהדי שתי הקבוצות הספיקו לא מעט.

היריבות הזו הגיעה לשיא בוורלד סירייס של 2000. היאנקיז, באמצע השושלת הגדולה של ג'ו טורה, והמטס, הקבוצה המרעננת והצבעונית מהקווינס, נפגשו בפעם היחידה עד היום בקרב על התואר. היריבות קיבלה בוסט בשל הקרבות שהתפתחו בין האייס של היאנקיז, רוג'ר קלמנס, לכוכב המטס, מייק פיאצה.

במקום השביעי:

שיקגו קאבס – מילווקי ברוורס.

המאזן עד היום: 191:197 לקאבס.

המשחק הראשון: ה-13 ביוני 1997.

המאזן בפלייאוף: מעולם לא נפגשו.

בכמה מילים:

במונחים אמריקנים, שיקגו ומילווקי הן שכנות – שעה וחצי של נסיעה על כביש ה-אינטרסטייט 94, מה שהעניק ליריבות הזו את השם The I-94 Rivalry. בתחום הבייסבול, מדובר ביריבות טריה יחסית. הברוורס עברו לבית המרכזי של הנשיונל ליג רק ב-1998, ומאז הם בעיקר הפריעו לקאבס להסיר את הקללה המפורסמת, שרבצה עליהם מאז 1908.

ככלל, תושבי שתי המדינות השכנות, וויסקונסין ואילינוייז, לא ממש מחבבים זה את זה, וכך נוצרו לא מעט יריבויות, אם זה בפוטבול (גרין ביי פאקרס והשיקגו ברס), בכדורסל (הבולס והבאקס) וכעת גם בבייסבול. העונה השתיים הולכות ראש בראש על פסגת הבית, מה שעשוי לייצר לנו עוד פרק בסדרה.

במקום השישי:

שיקגו ווייט סוקס – שיקגו קאבס.

המאזן עד היום: 65:69 לווייט סוקס.

המשחק הראשון: ה-9 באוקטובר 1906, וורלד סירייס!

המאזן בפלייאוף: 2:4 לווייט סוקס.

בכמה מילים:

היריבות הזו הולכת רחוק, עד לתחילת המאה הקודמת, אז גם היה המפגש היחיד בין השתיים בפלייאוף. העיר שיקגו נחלקת לשני חלקים כבר שנים רבות – הצפון, ששייך לקאבס, והדרום, של הווייט סוקס. החלוקה הברורה הזו רק מגבירה את היריבות בין שתי הקבוצות, ויצרה שני מחנות אוהדים, שאיך נגדיר את זה בצורה עדינה? לא ממש אוהבים זה את זה. יש הטוענים כי היריבות הזו היא המרה מכולן מבין יריבויות האינטר-ליג.

במקום החמישי:

אטלנטה ברייבס – ניו יורק מטס.

המאזן עד היום: 402:483 לברייבס.

המשחק הראשון: ה-11 במאי 1962.

המאזן בפלייאוף: 4:5 למטס.

בכמה מילים:

גם פה מדובר ביריבות צעירה יחסית, כשהברייבס עברו לנשיונל ליג מזרח רק ב-1994. במחצית השניה של שנות ה-90 ובתחילת המילניום הנוכחי, שתי הקבוצות התחרו על מקומות בפלייאוף כמעט בכל עונה, מה שכמובן הגביר את השנאה.

השתיים הגיעו לשיא ב-1999, כשהמטס והברייבס נפגשו בסדרת גמר הנשיונל ליג. אטלנטה הציגה אז את השלישייה האדירה: טום גלאווין, ג'ון סמולץ וגרג מדוקס, המטס מנגד הגיעו עם מייק פיאצה ואל לייטר. זה נגמר ב-2:4 לחבורה מג'ורג'יה, שהמשיכה רק כדי להפסיד בוורלד סירייס ליאנקיז, דבר שהמטס חוו בעונה שלאחר מכן.

במקום הרביעי:

פילדלפיה פיליס – ניו יורק מטס.

המאזן עד היום: 498:531 לפיליס.

המשחק הראשון: ה-27 באפריל 1962.

המאזן בפלייאוף: מעולם לא נפגשו.

בכמה מילים:

מצד אחד, שימו לב, למטס יש לא מעט יריבות שנואות. מצד שני, המאזן שלהם הוא שלילי נגד כל אחת מהן… אך עם כל הכבוד ליאנקיז ולברייבס, הקבוצה ה-באמת שנואה על המטס היא פילדלפיה. מדובר בשנאה גדולה בין שתי הערים האלה בלי קשר לבייסבול, אך המסגרת בה השנאה הזו באה לידי ביטוי יותר מהכל – היא ה-MLB.

היריבות הזו יצאה לדרך בערך מהיום בו המטס הוקמו, כשכבר בהתחלה הפיליס היו אלה שלרוב ידם היתה על העליונה. העובדה שג'ים באנינג זרק על הראש שלהם משחק מושלם ב-1964, בהחלט לא סייעה למצב. או שכן, תלוי מאיזה צד מסתכלים….

השתיים ייצרו עם השנים לא מעט קרבות על המגרש, ואני לא מתכוון בקטע ספורטיבי. השיא היה כנראה ב-1989, כשרוג'ר מקדאוול, פילי ואקס מטס, וגרג ג'פריס החלו קרב אגרופים שרוקן את הספסלים, ועונה לאחר מכן היו אלה דארן דולטון מהפיליס ודוק גודן מהמטס. 

במקום השלישי:

שיקגו קאבס – סיינט לואיס קארדינלס.

המאזן עד היום: 1187:1253 לקאבס.

המשחק הראשון: ה-12 באפריל 1892.

המאזן בפלייאוף: 1:3 לקאבס.

בכמה מילים:

הגענו לטופ 3. אם היריבות של הקאבס מכיוון צפון מגיעה ממילווקי, מדרום היא נקראת סיינט לואיס. שתי הקבוצות האלה, שנאבקות זו בזו כבר למעלה ממאה שנה, ייצרו לנו לא מעט דרמות במפגשים ראש בראש.

כזכור, הקאבס זכו באליפויות ב-1907 וב-1908, ומאז נאלצו להמתין בצד עד 2016. בין לבין הקארדינלס זכו בלא פחות מ-11 אליפויות, מקום שני בבייסבול רק ליאנקיז. השתיים הצליחו לייצר לנו יריבות גם ברמה האישית, כשב-1998 התחרו מארק מגוואייר מסיינט לואיס, וסמי סוסה משיקגו, על שבירת שיא ההום ראנס בעונה בודדת. מגוואייר היה זה שסיים את המירוץ הזה כשידו על העליונה עם 70, כשסוסה נעצר על 66.

במקום השני:

סן פרנסיסקו ג'איינטס – לוס אנג'לס דודג'רס.

המאזן עד היום: 1242:1262 לג'איינטס.

המשחק הראשון: ה-3 במאי 1890.

המאזן בפלייאוף: מעולם לא נפגשו.

בכמה מילים:

הקרב בין שני המקומות הראשונים היה צמוד, כשרבים רואים את היריבות הזו כגדולה ביותר בבייסבול. מדובר ביריבות חוצת שמות ומדינות. שתי הקבוצות החלו את דרכן עוד במאה ה-19, כשהדודג'רס עוד היו ה-Superbas (ובהמשך שמות נוספים), בכלל בניו יורק. עד שהתייצבו על הדודג'רס והג'איינטס, אחת בברוקלין והשניה במנהטן.

כשהדודג'רס עברו לקליפורניה ב-1957, הבעלים של הקבוצה שכנע את זה של הג'איינטס לעבור איתם, במקום למיניאפוליס, עד כדי כך הקבוצות האלה צמודות זו לזו. השתיים מעולם לא נפגשו בפלייאוף, אך ב-1951 הן קיימו סדרה להכריע מי סיימה ראשונה, סדרה שהסתיימה בהום ראן שכונה: Shot Heard 'Round The World.

היריבות הזו כל כך צמודה, עד כדי כך שאחרי 2,868 משחקים ההבדל בין השתיים עומד על 20 משחקים בלבד… לג'איינטס יש יתרון קל עם שמונה אליפויות (שלוש ב-11 העונות האחרונות) ו-23 אליפויות נשיונל ליג, לעומת 7 (אחת בעונה שעברה) ו-24 של הדודג'רס.

שתי קבוצות עם ערימת כוכבים כמו ג'קי רובינסון, סנדי קופאקס, ווילי מיז ובארי בונדס, ועוד רבים וטובים, תמיד ייצרו ביניהן יריבות משמעותית. כמו היריבות בין הפיליס למטס, גם במקרה הזה היו לא מעט קטטות. הזכורה מכולן ארעה ב-22 באוגוסט 1965, כששחקנים רצו מהספסל עם מחבטים, ולא מעט דם נשפך באירוע המוגזם הזה.

במקום הראשון:

ניו יורק יאנקיז – בוסטון רד סוקס.

המאזן עד היום: 1039:1237 ליאנקיז.

המשחק הראשון: ה-26 באפריל 1901.

המאזן בפלייאוף: 11:12 ליאנקיז.

בכמה מילים:

איפה להתחיל? אולי מתחילת המאה הקודמת, כשהיאנקיז עוד היו ההיילנדרס והרד סוקס היו האמריקנס, ושם למעשה החלו הקרבות בין שני המועדונים האלה?

אולי אצל הבייב? עד 1919 היריבות הזאת היתה חד צדדית לכיוון בוסטון, כשהרד סוקס זכו בחמש מ-16 האליפויות הראשונות שחולקו, והיאנקיז? אפס. אך אז הקבוצה מניו אינגלנד מכרה את בייב רות', הפיצ'ר-אאוטפילדר ליאנקיז, ומאז כלום לא אותו הדבר. היאנקיז לא הפסיקו לנצח, בעוד שהגרביים לא ראו אליפות עד 2004, במה שכונה אז "הקללה של הבמבינו"?

או אולי דווקא בשנות השבעים? אז אירעו כמה וכמה מקרים ש"הלהיטו את הגזרה", כמו ההום ראן של באקי דנט, היריבות בין שני התופסים, קארלטון פיסק לת'רמן מאנסן? הסדרה המכונה "הטווח בבוסטון", בסיום עונת 1978, בה היאנקיז הפכו פיגור בטבלה למקום בפלייאוף?

או שנתחיל בשנים האחרונות? היריבות בין פדרו מרטינז ונומאר גארסייפרה לדרק ג'יטר ואיירוד? ההום ראן של ארון בון בסיום הסדרה ב-2003, או המהפך הבלתי נתפס בסיום עונת 2004, כשהרד סוקס חזרו מ-3:0 ופיגור באינינג התשיעי לניצחון 3:4 ואליפות ראשונה מאז 1918? כנראה שכל התשובות נכונות…