השחקן הכי חסר מזל בעולם / יונתן קריא

בראי הזמן כריס פול יכנס לרשימה אחת עם הרכזים הגדולים בכל הזמנים. אך באותה נשימה הוא יכנס גם לרשימה פחות מחמיאה – רשימת השחקנים הגדולים שמעולם לא זכו בטבעת. הרשימה הזאת כוללת את הצמד האגדי של יוטה: סטוקטון ומאלון, בארקלי, אייברסון, יואינג, רג'י מילר, סטיב נאש ועוד.

אז חוץ מכישרון הכדורסל העצום של פול, הוא "זכה" בכישרון נוסף – חוסר מזל. בשנת 2005, הרכז הצעיר והמוכשר נבחר בדראפט ע"י שארלוט הורנטס (כבר חוסר מזל אם תשאלו אותי). לקראת סוף העונה, פול נבחר לייצג את נבחרת ארה"ב, אך נפצע בקרסול ונעדר מהמשחקים. באותה שנה זכה ברוקי העונה. בשנת 2011, נרקם טרייד משולש בין שארלוט, יוסטון והלייקרס אשר היה שולח את הרכז לשחק לצד קובי, אך דיוויד סטרן, הקומישנר בזמנו, מטיל וטו על הטרייד ובכך מונע את סיכויי פול לטבעת עם בראיינט. לאחר מכן פול עובר לקליפרס וממשיך להשתפר. נבנית סביבו קבוצה מעניינת ובעלת פוטנציאל. ב-2015, קבוצתו מגיעה לחצי גמר המערב מול יוסטון כאשר לוב סיטי בשיאם. כריס נפצע בהמסטרינג והקליפרס מודחים במשחק 7. 2016, הקליפרס מגיעים לסיבוב ראשון בפלייאוף מול הבלייזרס. במשחק 4 הרכז שובר את היד והקליפרס מודחים ב-6 משחקים. 2018, פול חובר להארדן ביוסטון והם מגיעים למשחק 5 בגמר המערב מול גולדן סטייס האימתנית. הרוקטס לא פראיירים ומובילים בסדרה 3-2. אך פול נפצע שוב בהמסטרינגס והווריירס הופכים ולוקחים את הסדרה.

והנה, 2021, ונראה שפול הגיע אל המנוחה והנחלה. נראה שהקבוצה הצעירה מתאימה לרכז הוותיק כמו כפפה ליד והוא מוביל אותה לעונה מדהימה והיסטורית. בסיבוב ראשון הוא מוביל את הסאנס ומדיח את קינג ג'יימס למרות פציעת כתף. סיבוב שני, הוא מעלה הילוך, עולה לממוצע של 25 נקודות ו-10 אסיסטים בסוויפ מול דנבר החזקה. ודווקא עכשיו, אולי בהזדמנות האחרונה בגיל 36 אחרי כל המלחמות, הקבוצות והפציעות שעבר, הוא חולה בקורונה ונכנס לבידוד. וכמה פול חסר מזל? הוא חוסן כבר. לפי ארגון הבריאות העולמי, אם חוסנת במנה השנייה הסיכוי לחלות הוא 0.2%. בחייאת מרפי? פול אמר בראיון לאחרונה: "אני יודע שאני עושה הכל על בסיס יומי כדי להכין את עצמי למשחקים. אך כשדברים קורים, הם קורים. צריך לעבור את זה". אולי בגיל 37?

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אני לא מת על הטייק הזה ואף פעם לא אהבתי אותו במיוחד. איך שאני רואה את זה או שהוא משחק בצורה שפוגעת/פגעה בגוף שלו כשהעומס הגיע לשיאו, או שהוא או שהוא מכניס את עצמו לסיטואציות שיכולות לפגוע בו. נאמר כל שנה כשמגיעים לסיטואציה הזאת שאף אחד לא באמת בריא בשלבים האלה של העונה, למזלה של הקבוצה שלו, כל השאר בריאים (והיו בריאים כל העונה), צברו מנוחה מפני שעשו סדרה מעולה מול דנבר (שגם פגועה משמעותית יותר מפיניקס בפציעות) והוא לבסוף יצא מהמחלה שלו, יקח כמה זמן שיקח. מהצד השני הקליפרס אולי איבדו את קוואי, שעד כה היה אחד משני השחקנים הכי טובים בפלייאוף, יחד עם דוראנט, אולי לכל העונה, ויוטה בלי קונלי ומיטשל חבול. המצב של פיניקס עדיין הכי טוב מכל הקבוצות שעדיין במשחק במערב. גם במזרח המצב נראה אותו הדבר.
    אבל שחקן ענק עדיין.

  2. קלעת נכון.
    הוא ממש חסר מזל ויש עוד דברים שאפשר לכתוב פה.
    כמו פציעה במשחק 7 מול הפרס שהוא ממשיך לשחק ומצליח להעלות את הקליפרס במשחק ענק ובאזר ביטר.
    יש איזה תפיסה שהוא משחק רע ב פלייאוף ושובק ברגעי האמת.
    זה לא נכון, והפציעות זה הגורם העיקרי שמעולם לא זכה בטבעת.
    האם זה שהוא חיובי אושר? ראיתי בעיקר שהוא בפרוטוקול קורונה.
    יכול להיות שזה false positive או שהוא באמת חולה עם תסמינים?

  3. מצטער להשבית שמחות אבל הוא ממש אבל ממש לא באותה קטגוריה של השחקנים שציינת לעיל. ממש לא . חלילה, ממש נבהלתי.
    ובכל לבוא ולומר שהקליפרס נבנו סביבו …?!? אם אני לא טועה בלייק גריפין הגיע לפניו.
    בכל מקרה, שחקן מצויין אבל הרבה יותר ממה שמתואר . הוא פשוט רוטווילר קטן, שבא לשחק משחקים עם הנפילות שלו כל משחק.
    לא בכדי רב עם שחקן מראה שלו אחד העונה לשם רונדו. 2 שחקנים ממש דומים באופי .
    לא בכדי הוא לא זכה בשום אליפות, בגלל אופי רעיל. המון שחקנים בכירים בליגה לא רצו לשחק איתו, ולא מעט עזבו אותו בטונים צורמים( עע' הארדן את גריפין ועוד).
    אני חושב שהאופי שלו השמיד לו כל סיכוי עבר הווה ועתיד לטבעת בזכות עצמו. אפילו "חברו הטוב לאברון" לא מעוניין לשחק איתו א עם ה BFF הנוסף כרמלו אנטוני שגם הוא רעיל באותה רמה.

    סטף קרי וחבורתו טרום קווין דוראנט השמידו את הרכז הנ"ל וחבורתו, שלכל הדעות היו אחת הקבוצות הטובות בליגה . פשוט השמידו אותם במשך 6 שנים רצוף ! והם באותו בית.
    אני תמיד אעדיף לראות שחקנים שמשחקים בקלילות כמו סטף ופדרר וכך מאריכים את הקריירה שלהם, או שחקנים כמו לברון שמשחק חזק כמו כריס פול אך בניגוד אליו הוא משחק חכם מאוד ובעיקר דואג לקבוצה שלו ולגוף שלו מעל הכל.

    יש לי תחושה קשה של כתבה מגמתית. האיש מעולם לא עשה מהלך פלייאוף 1 ראוי לשמו . אחד !מעולם לא הגיע לגמר המערב או המזרח.
    ולהשוות אותו לסטוקטון או מאלון ?!? סטיב נאש ?
    מגוחך מבהיל ועצוב. ממש ניסיון לשכתב את ההיטוריה.
    ובל נבין מדבריי שאני לא חושב שהוא שחקן מצויין. הוא שחקן מצויין. וזהו !

    1. מצטער, אבל רוב הדברים שרשמת לא נכונים בלי קשר למציאות.
      פול אף פעם לא היה בסיטואציה שמתאימה לשחק עם לברון חוץ מבדרים טים בארה"ב.
      ובדומה לכרמלו הרוויח חוזה מקסימום לאורך כל הקריירה.

      פציעות הן חלק מהמשחק ובכל זאת גם אחד פציע כמו סטפן קורי, שלפי חלק נכבד מרפי ההבנה מועמד לראשמור
      לו היה את הגיבוי בפלייאוף ובגמר של שחקנים ברמה של איגודלה,דורנט וטומפסון.

      1. ראשית דברי קשורים למציאות. ענין של פרספקטיבה.
        פול לכאורה היה בסיטואציה הכי טובה ואכן הקליפרס נחשבו קונדטורית ראויה לאליפות לכל הפחות של המערב. היה לו מאמן עטור שבחים בעל אליפות אחת וגמר נוסף( ריברס הבלתי נסבל – אבל זה טור אחר). היה איתו את בלייק גריפין שבשיאו היה אחד הכשורונות בליגה למרות מוגבלות מסויימת ופציעות חוזרות ונשנות. הי לו את דיאנדרה ג'ורדן. היה להם חמישיה שנייה טובה , ועדיין הם נכשלו פעם אחר פעם בפלייאוף …..
        אין לי זמן לחטט בהיסטוריה של הליגה אבל הם הובילו על יוסטון 3-1 והפסידו את הסדרה (אם זכרוני אינו מטעני)
        כריס היה ( או שעדין) יו"ר איגוד השחקנים בתקופות קשות. אדם חכם מאוד. ידוע כאינטלגנט מהמעלה הראשונה. ועדיין כריס ידוע בליגה כשחקן שאף אחד לא רוצה לשחק איתו. שחקן קשה שממאיס את החיים על השותפים שלו וכמעט לעולם לא הודה בטעויות שלו במהלך המשחק ותמיד האשים את השחקנים שאיתו.
        לגביי הטענה שלך על רפי הבנה וראשמור, כנראה דבריי לא הוסברו נכוחה. אני לא טענתי שסטף שם, אני טענתי שהוא שחקן שתענוג לראות אותו. הקלילות שהוא עושה דברים שלכאורה בלתי אפשריים היא יוצאת דופן.
        בעברי הייתי רכז טוב , אפילו טוב מאוד. יש זריקות שקשה מאוד לקחת. פייד אווי מאזור הבקבוק זאת זריקה קשה מאוד. השרירים נדרכים ואתה חייב לשחרר את הגוף לזריקה. וזה קשה. נשימות והרפיה מחשבתית. וזאת אחת הדרכים העקריות להתמודד מול שחקן גבוה וזריז.
        מה שכריס עושה בצורה מעולה זה צעד ראשון מהיר לעקוף את השומר שלו, לחפש משבצת פנויה בצבע ולזרוק משם באחוזים מעולים, או לגרום לשחקן לשמור ממנו מרחק מחשש לחדירה כזאת ולזרוק ל2( כמובן שאני מקצר).
        סטף לעומת זאת מתרוצץ על חסימות או שהוא יוצר לעצמו מצבי זריקה ולא מעטות בפייד, ובקלילות שמעולם לא ראיתי וחלקם הנכבד מהשלוש. הוא שינה את המשחק במו ידיו( וגם הליגה עזרה לא מעט) בשל כך. מאונט רשמור או לא it's me to know and you to gound out

        באופן אישי ,אני צופה ב NBA משנות ה80(כשהצלחנו להשיג קלטות או ששדרו קטעים בערוץ 1 המיתולוגי), קראתי בשקיקה כל כתבה של מנחם בעיתון מעריב ידיעות וההוא שנסגר שאת שמו שכחתי,לא החמצתי משחק אחד של כל סדרות הגמר האזוריות וכמובן גמר ה NBA משנת 91, למעשה ביטלתי את המנוי שלי ביס בגלל שלא יכולתי לסבול את השדרנים הישראלים ושימי ריגר ביניהם ועברתי ל league pass גם של ה NBA וגם של ה NFL.
        יש לי הבנה וראיית משחק וקילומטרג ארוך מאוד, ואני מרשה לעצמי לומר לך בנחרצות, לא ראיתי שחקן כמו סטף קרי. פשוט משהו הזוי והכי מטורף לא מדובר בכשרון כמו בעבודה קשה. הבחור זכה גם באישיות נינוחה כזאת שחברי הקבוצה שלו מוכנים להתאבד בשבילו. כדורסל זה משחק קבוצתי שני רק ל NFL, ועדיין צריך את אותו אחד שמאגד קבוצה ולא הורס אותה. סטף, ולברון הם כאלה. יש עוד רבים בליגה שהם כאלה. כריס פול הוא לא כזה. הוא לא יכול זה לא באופי שלו.
        תסתכל על שפת הגוף שלו, תראה איך הוא פונה לשופטים, והיום הוא בוגר ואחראי יותר מבעבר. ועדיין יש לו נטייה כזאת גם היום.

        גילוי נאות אני מעריץ של מייקל, וחושב שהשחקן הטוב ביותר שששיחק כדורסל הוא בכלל טים דאנקן. אני אולד סקול.
        ולעניות דעתי השחקן הטוב שיותר עלי אדמות אי פעם הוא בכלל טום בריידי האלוהי, אבל זאת שיחה אחרת.

        שבת שלום לכולם

  4. הוא לא חסר מזל הוא שחקן טוב מאד וזהו. עשה קריירה יפה מאד. סטוקטון זה השוואה יפה. הוא לא בליגה של נאש שהביא 2 mvp למרות ששניהם נשדדו מדירק אבל שורה תחתונה שחקן שזכה בmvp לעולם לא יהיה בר השוואה לשחקן שלא זכה או התקרב לפרס.
    הוא בטח ובטח לא בליגה של אייברסון איפה הוא ואיפה אייברסון. הוא גם לא בלבל של מאלון ובארקלי.
    הוא כן בליגה של רגי מילר יואינג וסטוקטון זה בדיוק הליגה שלו.
    Mvp זה לבל אחר לגמרי להגיע לפרס הזה.
    חלקה היכל התהילה מתחלקות לכמה דרגות

    דרגה 1 אלו שחקנים שזכו במספר אליפויות כמס 1 ופרסי mvp ועשו מספרים מטורפין שם נמצאים מייקל קובי לברון שאק קארים וכל החברה האלה

    דרגה 2 אלו שחקנים שזכו בטבעת אחת כמס,1 ועשו סטט כמו דירק וויד קאווי ומחזיקים בmvp גם אולי. וויד לא זכה בmvp ומעולם לא היה קרוב וזכה בזכות השופטים אז הוא קצת למטה

    דרגה 3 אלו כל הmvps שלא זכו בטבעת והיו קרובים עשו גמרים וכאלה ועשו סטט וכו שם זה אייברסון בארקלי מאלון הארדן יאניס וכו…

    דרגה 4 זה שחקנים טובים שמעולם לא זכו בטבעת ולא בmvp אבל היו מספרי 1 בקבוצה והובילו קבוצות כמו פול מילר יואינג

    דרגה 5 זה המשלימים הטובים אלו שחא היו מספרי 1 אבל 2 חזקים עם טבעות וכאלה עמו פיפן קליי וכו..
    הם יכולים להיות נתוני ויכוח אם להתחרות בדרגה 4

    1. פול נמצא ממש חצי דרג מתחת לדווין וויד.
      אין לי ספק שהיה לו כבר טבעת במידה והיה יוצא לו לשחק עם שאק ולברון ג'יימס.

      גם בהשוואה ישירה לאחד כמו וויד שהזדקן בצורה נוראית, פול בגיל 37 הוא מנהיג הרבה יותר טוב לצעירים.
      קבוצה מוגבלת כמו פניקס היום נהנית מזה ומפתחת תחתיו את איטון,בוקר ושריץ.

  5. שחקן נהדר גם אם נפצע לפעמים ולא הצליח להוביל קבוצה במעמדים חשובים.
    כשחקן שלם הוא בטוח מדורג מעל הרכזים כדוגמת ארווינג,ווסטברוק,קורי וארדן.

    אני לא חושב שהקבוצות שלו בקליפרס וביוסטון היו כל כך חלשות.
    אבל בעידן של לברון ג'יימס.
    לא היה לו את הגיבוי הרחב של שחקנים בדמות איגודלה ודורנט שיחפו על החסרונות שלו.

  6. קודם כל טרייד זריקה מחשידה איך אתה משווה את סטוקטון שבקושי גירד את ה12 נק' למשחק לפול שקלע בפלייאוף 20+ עם כמעט אותה כמות אס'.
    גם מאלון נמצא מעל קוואי(בינתיים).
    יש לי שיטה למדוד גדולה:
    1.השחקן המוביל של קבוצתו בפלייאוף שמגיע לגמר איזורי מקבל חצי נקודה, גמר כללי 1, זכייה 2.
    *הנחש לא מקבל ניקוד על זה שהצטרף לקבוצת העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה שבאמתחתה גמר וזכייה בלעדיו.

    1. השיטה שלך קצת לא הגיונית, איך הגעה לגמר איזורי שווה חצי מהגעה לגמר? זה רמה אחרת לגמרי. שלא נדבר על זכייה באליפות מול הגעה לגמר…

      1. זה כל הסיפור.
        לאורך קריירה שלמה הכל מתאזן.
        קח לדוגמא את לברון.
        בשנותיו הראשונות הוא שיחק במזרח קשוח ולא היה לו מישהו נורמלי לשחק איתו.
        לעומת זאת בארבע שנים האחרונות בקליבלנד לא היו לא יריבות ראויות אבל בזמן הזה הוא קיבל פעמיים את גולדן הבלתי מנוצחת.
        בסוף הכל מתאזן פעם הסיטואציה לטובתך ופעם לא.
        יש בזה גם קצת מזל אם גולדן הייתה בלי דוראנט ללברון הייתה לפחות עוד אליפות ואולי גם שתיים.
        אנשים היו מכתירים אותו מעל מייקל וזה בזכות מצב שיכל לקרות.
        המטרה פה זה לתת משקל לעקביות של שחקן שמגיע רחוק בפלייאוף ולא להתייחס באופן עיוור ושטוח רק לכמות אליפויות.
        עם זה ככה אז לברון ודאנקן עם 4 אליפויות כשחקנים המובילים של הקבוצות שלהם אז הם שווים?
        התשובה היא לא כי לברון הגיע ליותר גמרים וזה גם צריך להיחשב כהישג(פחות אבל עדיין מכובד).

  7. זה דווקא משקל הגיוני זכייה שווה שני גמרים וגמר שווה שני גמרים איזוריים.
    המטרה של השיקול הזה היא לא להסתכל רק על מס' אליפויות של שחקן ולקבוע לפי זה את גדולתו, זה די שטוח כי לא תמיד הדברים תלויים רק בו וזה חשיבה לא מעמיקה כלל.
    המטרה היא עקביות, שחקן שהבליח פעם אחת בגמר(פייטון,אייברסון) יהיה מתחת לשחקן שהגיע יותר פעמים וגם הגיע לכמה פעמים לגמר איזורי(קארל מלון).
    אפילו קוואי שזכה ככוכב ראשי פעם אחת ועוד פעם אחת בגמר איזורי לא ידורג לפני מלון מכיוון שמלון הביא את קבוצתו רחוק מספר פעמים רב יותר.

  8. חוסר מזל בחלק מהעונות אבל בוא נודה, גם מלטדאונס בעונות אחרות. למשל משחק מספר 6 נגד יוסטון ב 2015 כשהקליפרס צריכים ניצחון בבית כדי לעלות לגמר המערב, ומאבדים יתרון בן 19 נקודות לקראת הרבע האחרון כשהארדן על הספסל של הרוקטס ופול במדי הקליפרס לא מצליח לעצור את המפולת. או משחק מספר 5 בסדרה של הרוקטס נגד הווריירס ב 2019 אחרי שדוראנט נפצע וליוסטון יש את כל הכלים לנצח בחוץ ולעלות ל 3-2. פול היה אז עם משחק מזעזע והרוקטס מפסידים.

    מעבר לאותה סדרת גמר המערב של 2018 שבאמת היה בה חוסר מזל – לאיש היו שתי הזדמנויות קורצות והוא לא לקח אותן, נראה מה יקרה השנה.

  9. בסופו של יום, גם אם לא תהיה לו אליפות, יש לפול קריירה נהדרת. אסור לאפשר למטרה, האליפות, להפוך לחזות הכל.
    תודה רבה על הטור

  10. להגיד על פול שהוא מוביל את פיניקס זה לחטוא לאמת. פול טוב כשמדובר על משחקים שהכסף לא מונח על השולחן כמו הסדרה האחרונה שנגמרה ב-4-0.

    ראיתי שני משחקים של פיניקס מול הלייקרס והוא היה חושך, במיוחד במשחק שניצח לפיניקס את הסדרה. בוקר ונדמה לי שקרואודר (אני מקווה שאני לא מתבלבל בקבוצות) ניצחו להם את המשחק.

    כששרודר החליט ללחוץ את פול הוא בקושי עבר את החצי

    1. גיא מפריע עם העובדות לגבי פציעת הכתף של פול בעוד 3 שעות, 2, 1…
      (השעה מאוחרת…)
      [למען הסר ספק – אני מהקונסיפרוטורים המאמינים שפול אכן היה פצוע ומוגבל…]

      1. אני לא נכנס להאם הוא היה פצוע או לא.
        בפועל הוא לא הוביל את פיניקס בסדרה מול הלייקרס והיה חושך במשחק האחרון (למרות שהיו לו הרבה אסיסטים). גם איטון היה חושך באותו משחק ולא הורגש בכלל.

  11. אני לא נכנס לתאריך לידה של לברון אבל זה שלקח למועדון 37 שנה עד שהגיע בפעם הראשונה לגמר זה כתם עצום על הקריירה שלו

    1. מה הקשר בין מה שאתה כתבת למה שאני כתבתי?
      יונתן שכתב את הכתבה רשם שפול הוביל אותם, ואני רשמתי שאני סובר אחרת והוא לא רק שלא הוביל אותם מול הלייקרס אלא היה חלש מאוד.
      האם מזה שהוא היה פצוע מסיקים שהוא הוביל אותם?
      לא. אתה יכול לומר שבגלל שהוא היה פצוע הוא לא הוביל אותם, אבל אתה לא יכול לומר שהוא אכן הוביל אותם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט