שליש מעונת 2021 במייג'ור ליג בייסבול כבר מאחורינו, כמות משחקים ששווה עונה שלמה ב-2020. 50-60 משחקים כבר נכנסו לסטטיסטיקה של העונה הנוכחית, וכבר אי אפשר להגיד: "אנחנו רק בתחילת הדרך", כי אנחנו כבר ממש לא. המשמעות: עם כמות המידע שיש לנו כרגע, כבר אפשר לנסות לעלות על מגמות. אז בואו ננסה להתחיל, כשנבחר מגמה אחת לכל בית.
דבר אחד כללי אפשר להגיד: סוף סוף קיבלנו בייסבול, בלי הפסקות, עם אוהדים ביציעים (גם אם לא כולם מלאים), עם אווירה, דבר שלא היה פה מאוקטובר 2019. התגעגענו לאוהדים, וטוב שהם פה שוב.
בית מזרחי, אמריקן ליג: אבודים בניו יורק
שימו לב למקבץ הנתונים הבא: בקטגוריית הריצות, בכל המייג'ורס, טמפה ביי רייז במקום השלישי, בוסטון רד סוקס ברביעי, הניו יורק יאנקיז במקום ה-24. בקטגוריית החבטות, בוסטון במקום השני, טורונטו בלו ג'ייז שלישי, היאנקיז? 15. דאבל? בוסטון ראשונה, טמפה ביי שלישית, היאנקיז – 27. בטריפלס היאנקיז, עם 2 בלבד (!!), במקום האחרון. בסיסים גנובים? במקום ה-29 (אם סינסנטי גנבה לפנות בוקר בסיס, אז היאנקיז כבר אחרונים), ובממוצע חבטות במקום ה-18, עם 233. עלובים. טורונטו ובוסטון, אגב, במקומות שני ושלישי.
הדאגה לגבי היאנקיז בתחילת העונה היתה פיצ'ינג. בזה הם בסדר. בעונות הקודמות הקבוצה סבלה ממכת פציעות איומה, ולמרות הכל הצליחה. הפעם, עם כמות פציעות סבירה בהחלט, ועם ליינאפ שכולל כמעט כל יום את: די.ג'יי למהיו, גלייבר טורס, ארון ג'אג', ג'יו אורשלה, גארי סאנצ'ס וג'אנקרלו סטנטון, לפינסטרייפס אין התקפה.
במקביל, היריבה מבוסטון מפתיעה את כולם, ואחרי עונה חלשה, ועם סגל סביר פלוס, לא מפסיקה לנצח. זה קורה קודם כל בזכות עונת שיא של קסנדר בוגארטס, רפאל דברס, ג'יי.די מרטינז ואלכס ורדוגו, ובזכות הגנה מצוינת ופיצ'ינג טוב. בלי אייסים, בלי תותחים מהבולפן. אבל כל אחד עושה את המוטל עליו, מה שנקרא "בייסבול בסיסי". מינימום טעויות.
וטמפה ביי? הם בכלל סיפור. אחרי שנגעו באליפות, ויתרו בפלורידה על האייס בלייק סנל ועל הסטארטר המצוין צ'ארלי מורטון. חודש בתוך העונה גם שלחו את השורט סטופ הנפלא ווילי אדאמס, ועדיין, ניצחון, ועוד אחד, ועוד אחד… כנראה שקווין קאש יודע מה הוא עושה, וזה לא ממש משנה את מי מביאים לו.
מה הלאה?
אני עדיין מאמין שההתקפה תתעורר, אבל אז תגיע הבעיה האמיתית, הפיצ'ינג. במקביל, בוסטון תיעצר מתישהו. הבית הזה חייב להתאזן, ולדעתי לקראת סוף העונה יהיה מירוץ משולש, שיוכרע רק בשבוע האחרון של ספטמבר.
בית מרכזי, האמריקן ליג: כואב בשריר התאומים
בארבע העונות האחרונות, הטווינס היו חברים קבועים בפלייאוף, ובאחד משני המקומות הראשונים של הבית. כשאדי רוסאריו הוא הנוטש העיקרי, זה מראה שאין פה איזה זעזוע בסגל. ועדיין, החבורה ממיניאפוליס לא מתרוממת העונה, מקום לפני אחרון, 35:24, מרחק 12 משחקים מהווייט סוקס שבפסגה. פחות או יותר עונה גמורה.
אז בעצם מדוע כל זה קרה? בעונות הקודמות ההתקפה של התאומים היתה הטובה בליגה, היא כבר לא כזו, אבל היא בהחלט בסדר. הבעיה היא הפיצ'ינג. הטווינס חטפו 83 הום ראנס, שווה למקום ה-28 בליגה, עם ERA של 4.87, שווה למקום ה-27 בליגה. מאט שומייקר, שאמור היה להיות מהסטארטרים המובילים בקבוצה, מציג ERA של 7.28, מה שהביא אותו למאזן של 7:2. גם ג'יי.איי האפ (5.61) וקנטה מאדה (5.27) לא באמת עוזרים.
מה הלאה?
קשה לראות איזה שינוי קיצוני במינסוטה. וקשה להאמין שבעונה כזו הם יעשו טרייד עם איזה אייס, מרחק של 12 משחקים מהפסגה. העונה הזאת בסנטרל שייכת לווייט סוקס, אולי קצת לקליבלנד, אך לא מעבר לסיבוב אחד בפלייאוף, ונראה שבמיניאפוליס בעיקר יחכו ל-2022, כשהמסקנה צריכה להיות ברורה: התקפה לא מספיק טובה כדי לנצח לאורך זמן.
בית מערבי, אמריקן ליג: איך זה שכוכב אחד לבד מעז?
בבייסבול, אולי יותר מכל ענף אחר, למומנטום יש השפעה מכרעת על ההצלחה. ביוסטון חוששים מהעונה הנוכחית כבר שנתיים. לאחר פרשת גניבת הסימנים של 2019, רגע לפני שהחלה עונת 2020, היה חשש כבד כיצד תתקבל הקבוצה במגרשי חוץ, וכיצד השחקנים יתפקדו. ואז הגיעה עונת הקורונה, שדחתה את הקץ בשנה שלמה.
אפריל 2021 הגיע, האסטרוז, עם כל החששות המדוברים, הגיעו לסדרת פתיחת עונה באוקלנד, הקבוצה שנחשבת לטובה בבית. הקהל, גם אם לא היה הרבה, דאג להבהיר את המסר, ולהקשות עד כמה שאפשר. כזכור, השחקן שפיצץ את הפרשה הגיע מאוקלנד…
איך חוסה אלטובה וכו' הגיבו? בניצחון ענק, 1:8, שייצר מומנטום שהביא לסוויפ גדול, ולפתיחת עונה של 0:4 ו-1:6. עכשיו, שליש עונה מאוחר יותר, יוסטון במקום השני בבית, עם מאזן של 27:35, רחוקה משחק וחצי מאוקלנד, תוך הצגת יכולת בהחלט מרשימה.
כדאי להוסיף ולזכור – האסטרוז בלי האייס ג'אסטין ורלאנדר הפצוע, ובלי הסנטר פילדר שלהם בכל השושלת המצליחה, ג'ורג' ספרינגר, שעבר לטורונטו, ובינתיים לא שיחק ולו משחק בודד. אז איך הם עושים את זה? עם יכולת התקפית מצוינת מיולי גוריאל (חובט 335.), מייקל ברנטלי (313.), קרלוס קוריאה (286., עם 11 הומרס), קייל טאקר (11 הומרס) וחוסה אלטובה המושמץ (296., עם 11 הומרס גם הוא), ופיצ'ינג מצוין בהנהגת זאק גרינקי ולואיס גארסיה.
מה הלאה?
הניסיון של יוסטון, עם דאסטי בייקר על הקווים, יביא אותם לפלייאוף כנראה, ושם, אולי עם ורלאנדר בריא וטרי, הם בהחלט יכולים לאיים על כל קבוצה שייפגשו. עם כל הכאב שלא מעט אוהדים חשים – ליוסטון יש סיכוי להגיע רחוק העונה.
בית מזרחי, נשיונל ליג: אומץ לא מספיק פה
שני חברים יצאו לדרך, בים, בם, בום.
אחד קיבל מכה בברך, בים, בם, בום.
אחד קיבל מכה בברך, בים, בם, בום.
לא בדיוק אבל בערך, בים, בם, בום.
הניו יורק מטס והאטלנטה ברייבס החלו את העונה מאותה הנקודה. 0:0, ציפייה למקום ראשון בסיום העונה הסדירה. מיי דה בסט ווין.
החבר'ה מג'ורג'יה קיבלו מכה בברך, כשהם פתחו עם ארבעה הפסדים רצופים. תוך שבועיים הם ייצרו רצף זהה נוסף, ובתחילת מאי שוב, ארבעה הפסדים ברציפות. המטס פתחו בצורה סבירה, אבל בשתי הסדרות בין השתיים הכתומים כחולים מניו יורק היו אלה שיצאו כשידם על העליונה. הברייבס, לאורך כל העונה עד כה, לא היו עם מאזן טוב מ-50-50 אפילו פעם אחת, והם למעשה במרדף מיום פתיחת העונה.
וכל זה למה? מעבר לרונאלד אקוניה ג'וניור, אף שחקן התקפה לא הגיע לעונה הזו, כשגם הפיצ'רים המובילים, בהנהגת צ'ארלי מורטון ודרו סמיילי, לא מייצרים יכולת. ללא טראוויס דארנו ומייק סורוקה הפצועים, ומרסל אוזונה שהסתבך, אין לאמיצים באמת מה למכור מול ג'ייקוב דגראם, מרכוס סטרומן ושות'.
מה הלאה?
ועדיין, עם כל הצרות והצרורות, הברייבס במקום השלישי בבית, מרחק ארבעה משחקים מהמטס, נאבקים עם הפיליס (חצי משחק לפניהם) על מקום בפלייאוף. בהתייחס לעבודה שבשני הבתים הקבוצות במקום השני טובות בהרבה, הברייבס חייבים את מורטון, דאנסבי סוואנסון ופרדי פרימן ביכולת משופרת, ואולי עם טרייד אחד, כדי להשתחל לאוקטובר.
בית מרכזי, נשיונל ליג: ברוורס או קדימה?
כשיש לך ארבעה סטארטרים, שמייצרים מספרים טובים משמעותית מאלה אליהם הורגלנו, סיכוי סביר שנמצא אותך מפתיע איפשהו בפסגת איזה בית. זה בדיוק מה שקרה למילווקי, שמדהימה את כולם ומוליכה את הבית המרכזי, עם מאזן של 27:35, ומשאירה את הקאבס והקארדינלס מאחור. אמנם קרובות, אבל מאחור.
האייס של החבורה הוא ברנדון וודרוף, שזורק ל-ERA של 1.42, השלישי בטיבו במייג'ורס. הוא אמנם כבר כמה שנים משחק טוב, אבל אייס? את זה לא ראינו מגיע. נכון, לעונת הפיצ'רים הזו שאנו חווים יש השפעה גם על החבר עם הגג מעץ, אבל קשה להתעלם מזה. תצרפו אל וודרוף בן ה-28 חבורה שכוללת את פרדי פראלטה בן ה-25 (2.25), קורבין בארנס בן ה-26 (1.97) ואדריאן האוזר קשישה בן ה-28 (3.66), ויש מצב שיש לנו פה איזה שושלת לעוד שנים רבות?
לחבר'ה האלה מצטרפים שני רליברים סופר מוכשרים, הסט אפ, דווין וויליאמס והקלוזר ג'וש ההדר (0.76 מטורף), שכמעט מבטיחים להפוך כל יתרון בתחילת האינינג השמיני לניצחון בסוף היום.
מה הלאה?
תיכף יתחיל להתחמם, ושחקני ההתקפה יתעוררו. אז כן, זה יביא לעלייה במספרים של הפיצ'רים, אך במקביל גם לשיפור ביכולות ההתקפה של מילווקי. נראה שעד לסיום העונה הברוורס ייאבקו על הפסגה עם סיינט לואיס ושיקגו, אך אין ספק שאם הברוורס עולים לפלייאוף, יהיה מאוד מעניין לראות את הרוטיישן שלהם באוקטובר.
בית מערבי, נשיונל ליג: California Dreaming
את הבית הזה קל לחלק לשניים: שלוש הקבוצות המובילות, כולן מקליפורניה: במקום הראשון, סן פרנסיסקו ג'איינטס, שמפתיעים את כולם עם 23:38. הסגנית – לוס אנג'לס דודג'רס, עם 25:37, כשבמקום השלישי, הסן דייגו פאדרס, עם 27:37, שבכל בית אחר בנשיונל ליג היה מביא אותם למקום הראשון. במערב? לשלישי. זה מסביר עד כמה זה הבית החזק בליגה, חד משמעית.
בלי קורי סיגר, טוני גונסולין ודאסטין מיי (כולם פצועים לזמן רב), הכחולים מייצרים בינתיים עונת רכבת הרים: חמישה ניצחונות רצופים בפתיחת העונה בדרך ל-2:13. משם? הפסידו 14 מ-18, רק כדי לנצח 12 מתוך 13, ולסגור עם שישה הפסדים מתשעה משחקים. נא להדק חגורות, תיכף מגיע עוד סיבוב, כשלפנות בוקר הם רשמו ניצחון שלישי רצוף…
הג'איינטס, לעומת זאת, הם הפתעת הבית. מקום ראשון, כולל מאזן חיובי נגד כל אחת מיריבות הבית (11:61 בסך הכל בתוך הדיוויז'ן). מה שמוביל את הג'איינטס, לפני הכל, זה ניסיון. באסטר פוזי בן ה-34, ו-אוון לונגוריה שסוגר 35 (נפצע בינתיים), מובילים את הענקים עם ממוצעי חבטות של 336. ו-280. בהתאמה, פלוס 10 ו-9 הומרס. ומי מוביל את הקבוצה בהום ראנס? ברנדון קרופורד בן ה-34, עם 14 כאלה… כיף להזדקן ביחד….
מה הלאה?
הבית הזה יילך צמוד צמוד כנראה עד סוף אוגוסט, כשבסופו של דבר, החשש הוא שהג'איינטס יתעייפו ויאבדו גובה. הקיץ יחמם את הדודג'רס, שישתלטו על הבית, וביחד עם הפאדרס ירוצו לקו הסיום. המנצחת, הימור שלי, תלך עד הסוף.
אור
11 יונ 2021 16:16:41תודה יוני, הדודג'רס קיבלו הלילה את גונסולין בחזרה והוא הצליח להוציא 5 אאוטס עם 5 הולכות ו-4 סטרייקאאוטס, אז קשה לדעת מה יהיה איתו.
.
בתחילת העונה הימרתי שהפאדרס יסיימו ראשונים ושהם הדודג'רס יזכו באליפות אז נראה שיחד עם הג'איינטס אתה מסכים בערך..
אור
11 יונ 2021 16:16:57הם או הדודג'רס
רן הנרגן
11 יונ 2021 18:09:45הגיאנטס סובלים ממכת פציעות משמעותית ובכל זאת כל פעם הבא בתור מספק את הסחורה. עם כל ההפתעה מהחזרה של הזקנים לכושר ההפתעה האמיתית היא מהפיצינג הפותח. נקודת החולשה היא בבולפאן.
ארז
11 יונ 2021 22:06:26מרשים יוני, לתרגם לאנגלית ולשלוח לespn להרים שמה את הרמה למה שאתה עושה פה בהופס.
הסיפור של הAL east הוא באמת מה שקורה עם טאמפה ביי ובוסטון, גם אם היאנקיז בצרות, העובדה שהרד סוקס לוקחים את המתנות שהם מקבלים מהשכנה מדרום מדהימה, ומה שקורה בטאמפה באמת הזוי. כמו שאני חוזר ואומר, שנה שעברה כמה הימרו על טאמפה לאליפות, ואני עשיתי פרצוף של ״מבין״ וטענתי ארוכות וממושכות שטאמפה ביי לא יגיעו לוורלד סירייס. אז את הלקח שלי למדתי, never bet against the rays.
הוייט סוקס היו הבחירה שלי לפני תחילת העונה, ואני עדיין חושב שהם ילכו רחוק רחוק, והתימה המרכזית של העונה, המאכזבת התורנית היא אכן הטווינס שלדעתי החליטו לחסוך לעצמם כאב לב בפלייאוף והשנה לא יעלו.
לגבי הAL west, הטענה שכולם העלו תהיה שהאסטרוז יתקשו מול הקהל העוין, רק שמה לעשות, ההשפעה של קהל עוין על התוצאה זה מיתוס (וגם מומנטום זה מיתוס, אם כבר), והאסטרוז הראו בעונה הקודמת שגם בלי עזרים מגעילים הם עדיין קבוצה מעולה, כך שלמגינת לבי הם מנצלים את חוסר האפקטיביות ההזוי של האיינג׳לס ותופסים מקום בראש הבית עם האייז.
בכלל נראה שהסיפור הוא שבכל בית יש לנו מאכזבת אחת שפותחת את הקרב על ראשות הבית, היאנקיז, הטווינז, האיינג׳לס, הברייבס, סט. לואיס והדודג׳רס שאמנם לא מאכזבים ברמה של האחרות, אבל מהאלופה היוצאת עם הסגל שיש להם אני מצפה ליותר.
הברייבס, כפי שאני חוזר ואומר, נהנו מהצלחה כשכל כדור שני שלהם עזב את תחומי המגרש. כשזה לא עובד, אז פתאום הם נשארים עם אקוניה ותו לא, וגם הפנומן לא יכול לנצח דיוויזיה שלמה לבד. ויש עוד בעיה שמשותפת גם לNL central, והיא שעם מה שקורה במערב, נכון לכרגע הדרך היחידה להגיע לפלייאוף מהאיסט והסנטרל היא מהמקום הראשון, כשהשניה והשלישית מהווסט יאבקו על הווילד קארד.
סה״כ שום דבר לא סגור, ככה שעכשיו שהקווים הועמדו, התקופה שעד פגרת האולסטאר תהיה מאוד מרתקת, הזדמנות למפתיעות להרגע, למאכזבות להשתפר או למי מהקבוצות לפתוח פער מהותי. מה שבטוח הרבה יותר מעניין שהעונה מלאה.
יוני לב ארי
11 יונ 2021 23:14:36אתה אומר דיוויזיה, אני מדמיין את הסורים על הגדרות
ארז
12 יונ 2021 11:02:57אתה רומז שמתשמשים בחומרים הסורים?
יוני לב ארי
13 יונ 2021 07:28:54לייק (:
מנחם לס
11 יונ 2021 22:08:01לא משנה שלברייבס יש את אחת התשיעיות הפותחות הטובות בליגה, היא לאט מצליחה להתרומם מעל 500. אמנם הם קבוצה קצת 'משעממת' אבל GOOD BORING. לדעתי הגיע הזמן להיפטר מהמנג'ר בריאן סטינקר. הוא נמצא שם יותר מדי זמן. כמו בובי קוקס, הוא מתחיל להיראות לא שייך.
ארז
11 יונ 2021 22:25:02לדעתי לברייבס יש כרגע חמישיה מעולה, אקוניה, פרימן, אלביז, ריילי, סוואנסון, מפה והלאה הרמה צונחת. אני לא יודע מי מהסגל אשם במה שקורה שם, המנג׳ר, הGM, אבל כפי שאני מקפיד לציין, הברייבז כרגע חובטים כאילו שבסוף המשחק סופרים למי הממוצע launch angles הגבוה יותר ולא מי השיג יותר ראנס. זה אומר שכשלא הולך שמה, אין להם plan b.
אור
12 יונ 2021 09:18:40He's a stinker
יניב ש.
12 יונ 2021 16:06:05הבעיה היא בכלל באגף ההגשה. אטלנטה נמצאת במקום עשירי מבחינת ריצות, אבל רק מקום 20 ב- ERA, וככה אי אפשר להגיע לפלייאוף.