אנא, חברי צוות, באשר אתם שם, קראו פוסט זה ברצינות הכי גדולה. כולל שמעון, ועוד כ-15-20 מתוך 67 שלא שלחו עדיין 'סינופסוס אישי' / מנחם לס

אני נראה עצוב אבל אני לא. אני סתם דואג בסלפי הזה. פשוט השעה 10 ואף נקבה עדיין לא הגיעה לשעור ב-WATER AEROBICS. אולי הן לא שמעו שהשעורים התחדשו?

חברי צוות! הפוסט הזה מכוון בעיקר עבורכם!!!

כבר כתבתי שאני מנסה לצאת כמה שניתן מלהיות הבוס של האתר. לא משנה כמה שניסיתי זה לא עבד אף פעם מסיבות שונות. רועי ויינברג היה הקרוב ביותר לקחת באמת את העריכה עליו אבל הוא היה חייל בתותחנים וזה לא עבד, מלבד העובדה שהוא תמיד היה האיש שהיה אחראי על הפריוויואים והסקירות – הלחם והחמאה של האתר, ואת זה הוא עשה מצויין.

כבר כתבתי שלשום שהתחלתי לדאוג שאני שוכח דברים יותר מדי ואני בעקשנותי השגתי כבר היום פגישה עם ניאורולוג שזו התמחותו. הוא החל לשוחח איתי, נתן לי כמה 'בחינות', וכשהתעקשתי, נתן לי גם את הבחינה ה- MMSE.

כשסיימתי ועברתי הכול 'מצויין' לדבריו ("אתה טוב לפחות עד גיל 90") שאלתי "ומה בקשר לאולצהיימר???". הוא התחיל לצחוק וכמעט זרק אותי ממשרדו: "להתראות עוד 7 שנים" הוא אמר לי.

בסדר, אז אני לא חולה. סתם מזדקן.

אבל אני עדיין רוצה להעביר את הרצת האתר לצעירים, ובחרתי בעמיחי קטן, שכבר הסביר כיצד הוא רואה את תפקידו באימייל שלו. לכולנו. התחלה טובה.

אני אמשיך להחזיק את האתר כספית, ולכן אני כמובן עדיין 'בעל האתר', אבל כל העורכים הם שותפים מלאים שלי בכל ההחלטות, מלבד החלטות הקשורות לשינויים עקרוניים באתר, ועתידו.

אחת הבעיות הרציניות ביותר באתר היא שאין בינינו אף אחד היודע בדיוק מי הם חברי הצוות. זה דבר שברצוני 'לנקות' משך השבוע הבא.

מולי היקר הוא 'שומר האתר' מספר אחד שלנו. הוא-הוא שאחראי על הקובץ"אנשי צוות". אני בקשתי בשנים האחרונות מכל חבר צוות חדש שיכתוב מין סונופסוס על עצמו שיכלול, לפחות, גיל, אימייל, ומספר טלפון. כמה מילאו את בקשתי, כמה עסוקים מדי, וכמה שכחו.

אכניס לדוגמא מה אני הכנסתי:



        מנחם לס		        אני הבוס. יליד בת גלים, 17 לאוגוסט, 1937. בשנת 2010 קניתי את האתר משרון סולומון ושגיא כהן לא כי רציתי אותו, אבל לא רציתי שהוא יתמוטט וייעלם. גם בלי לקנותו אני החזקתי אותו עבורם דה-פקטו משך שנתיים לפחות, אבל כתבתי גם לדה-באזר. עם קנייתו כמובן שפסקתי לכתוב לכל אחד אחר מלבד כמה מכתבי אהבה ברוסית לקוזאקית שלי בקווקז.
עזבתי את ישראל בשנת 1961 עם אשתי רינה ז"ל (התלבשתי עליה כשהייתי מאמן הכדורסל שלה!) ללמוד ביומכניקה, מקצוע שאז לא לימדו בארץ , ורינה לעשות את המסטר בפסיכולוגיה. נשארנו לעשות את הדוקטורט בפן סטייט, היא בפסיכולוגיה קלינית ואני בביומכניקה. בשנת 1970 היא חלתה בסרטן דם ונפטרה ב-1973. למזלי הרב פגשתי את גייל – אישה נפלאה מלבד העובדה שהיא אוהדת לייקרס דפוקה – שאימצה את בנותיי בנות ה-6 וה-3. לה היו שני בנים בני 12 ו-15.
היום, יחד, יש לנו 7 נכדים ו-6 נינים. בת בהוד השרון ובת באטלנטה, וקני (של גייל) בשרלוט, וג'סי (של גייל) בבולדר, קולורדו.
אחרי 37 שנות פרופסורה וניהול מחלקה באונ' אדלפי ועשר שנות אימון כדורגל – כולל אליפות NCAA אחת ומקום שלישי פעמיים, החלטתי לפרוש (מוקדם מדי!) כדי לשוט בסירת המפרש שלי ולדוג בפלורידה (שני ההובים החשובים בחיי מלבד הכתיבה). וכמובן להסתכל על טוסיקיות לטיניות.
קניתי את הופס ב-2010 שעמד להתמוטט, וב-2012 עברנו לגרינוויל, דרום קרולינה, להיות קרובים לנכדים ולנינים באטלנטה ושרלוט.  לפני שנה וחצי עברנו לאטלנטה לגור ליד אפרת והנכדות.
אני כותב מאז שנת 1961 ללא הפסקה.
הקבוצה האחרונה 'שלי' היתה מיאמי, אבל היום אין לי קבוצה מיוחדת לאהוד, מלבד חום בלב לסלטיקס ולניקס מימים עברו. אולי אין לי קבוצה לאהוב, אבל יש גם יש קבוצה לשנוא – לוס אנג'לס לייקרס. מנסים להגיע לישראל אחת לשנה לבת ולנכדות, המשפחה וחברים, ומפגש הופס ואמשיך לעשות זאת כל זמן שגייל ואני נוכל. מספר סלולרי ארה"ב  864-901-5433 טל' . מספר ביתי בישראל 09-746-9946 וסלולרי ישראל  052-654-6603      

 אני מכניס 2-3 סיכומים של חברי צוות שמילאו את בקשתי, סתם לשמש דוגמא:

הראשון ברשימת אנשי הצוות הוא אבי טרכטמן.

הוא שלח את זה:

    אבי טרכטמן
, בן 38, מתגורר ב LA, שהוא המקום עם מזג האוויר הטוב בעולם. נולדתי כחרדי אמריקאי בישראל. מה שאומר בגדול, שהייתי חרדי, אבל לא חרדי בני ברק, ובטח לא חרדי נטורי קרתא, אלא משהו קצת יותר מתון. כך למשל, היתה לנו טלוויזיה בבית, ואבא שלי שעד היום מתקשה בעברית למרות שהוא מתגורר בארץ כבר 40 ומשהו שנים, תמיד אמר לי ש American Football is the greatest game in the world. מכיוון שמעט מרדן אני באופיי, התחלתי את ההתדרדרות (ויש הגורסים – עלייה) במורד (מעלה) הדת (החילוניות) בערך בגיל 14 עד הסרה מוחלטת של הכיפה בערך בגיל 25. עברתי דרך כל התחנות – ישיבות חרדיות, ישיבות דתיות לאומיות, ישיבות של מתנחלים הארד קור שגרים בחברון ואוכלים ערבים לארוחת בוקר, וצבא הסדר. אבל הדם תסס, והאזרחות האמריקאית (וגם הסלובקית) היתה קיימת, וישראל היתה נטועה מדי בעברי. בגיל 30 עשיתי לימודי MBA בארה"ב, ומשם נחתתי דווקא בשוויץ למשך מספר שנים לא מועט, הן בצד הצרפתי והן בצד הגרמני, בתור מומחה באסטרטגיה ותפעול בחברות ביטוח, מכל הדברים בעולם. בשוויץ גם פגשתי את אשתי שתחי' שהיא צפרוקאית שאמנם נולדה בישראל אבל מדברת 4 שפות על בוריין עם מבטא מאד סקסי. בשנת 2017 חזרתי לארה"ב, ומאז אני עובד בתור מנהל פרויקטים בכיר בחברת ביטוח. כדורסל הוא אהבה עצומה מאז הדרים טים המקורית. למרות זאת, מעולם לא אהדתי קבוצות אלא שחקנים, ומעולם לא שנאתי קבוצות אלא שחקנים. מושאי אהבתי היו לפי הסדר רג'י מילר, קובי ברייאנט והיום סטף קרי וגם קצת ג'ייסון קיד באמצע. מושאי שנאתי היו קרל מאלון… זהו, למרות שאני לא מת, לא על לברון ולא על דוראנט. מתעניין בסטטיסטיקה של הספורט ובניתי מודלים כאלה ואחרים לכימות נושאים כאלה או אחרים, הן בכדורסל והן בטניס. יודע קצת על כמעט כל ספורט בעולם, והמון על כדורסל אמריקאי. פעם גם אהבתי כדורסל אירופאי עד שגיליתי את ההילוך השני, השלישי, הרביעי והחמישי. למעלה מ 2,750 סרטים ראיתי בחיי (ע"פ IMDB) וגם עשרות (או מאות) סדרות איכות, מה שאומר שחוץ מלשבת על הכורסה ולראות ספורט, אני גם אוהב לשבת על הכורסה ולראות קולנוע, ואלו האהבות האחרות שלי. טלפון אמריקאי: (מ.ל: מחקתי)

אדר בר דוד (שגיא נאור):   

  אני אדר בר דוד, כותב בשם שגיא נאור, הרכש החדש של מנחם (הגעתי בטרייד תמורת אירופאי חיוור והזכויות על יואש בן טולילה..), סטודנט למשפטים באונ' חיפה, בן 33. חולה על ספורט מגיל ינקות, בצעירותי שיחקתי כדורסל, כדורגל, טניס, בדמינגטון וקרלינג (חוץ משני האחרונים) והישג השיא שלי היה שחקן מצטיין בהפועל להבים ליגה מחוזית נערים. אימא שלי עד היום לא שוכחת לי איך פספסתי את מסיבת הסיום של ביה"ס היסודי בשביל לראות את סדרת הגמר של מכבי – ירושלים (משום מה זוכר משם רק את דרק המילטון, התאום האבוד של ג'מאל קרופורד). כאמור, אני במקור מהיישוב להבים, כל מי שניווט בצבא בטח מכיר ומי שלא – 10 דקות צפונית לבאר שבע. עכשיו גיליתי שזה ביתו של יואב, הזוי משהו. עדיין רווק, אם זוגיות של 5 שנים נחשבת רווקות. שני הפספוסים הספורטיביים הכי גדולים שלי היו שעבדתי חצי שנה בראלי, צפון קרוליינה (באוטו גלידה..) ולא ניצלתי את זה אפילו למשחק אחד של דיוק או UNC. באמת בושה. הפספוס השני זה שנים בוואלה ספורט עד שהכותב דייל דנטון, אוהד הניקס השני בהופס, חשף אותי לאתר לפני כשנה ומאז אני מכה על חטא על השנים האבודות. בניגוד ליתר הענפים, בהם יש ירידה בתשוקה ובמעקב, דווקא בnba  יש עלייה ואני בעניינים יותר מבכל תקופה אחרת, כאילו גיליתי אותה מחדש. בחמש השנים האחרונות בערך נכנסתי גם לפוטבול אמריקאי באופן הולך וגובר. כמו זעפרני, אין לי קבוצה מסוימת ואני מחבב את הלוזריות – קליפרס, ג"ס (עד העונה היתה לוזרית), טורונטו. בכדורגל אני אוהד מכבי חיפה וברצלונה – הרבה לפני שהפכה לקבוצה הכי אהודה בישראל – מהימים שלואיס אנריקה ופפ היו רצים על המגרש ולא על הקווים.  נייד: (נמחק ע"י – מנחם לס)   
  אורן מנור:

נשוי+3. בן 40+- . גר בבייווטון  BEAVERTON (פרבר של פורטלנד) ב-10 שנים האחרונות.
עכבר מגיל צעיר. כמו הרוב כאן גדל על הכתבות של הדוקטור בשנות ה-90 ( אוהד ניקס לצערי). 
היינו גוזרים את התמונות של השחקנים מהעיתון ומשתמשים בהם לעשות פוסטרים למשחקי הבית של קבוצת הנוער. (הפועל צפית אימפריה- אליפות 1998).
מרגיש לגמרי בעל זכות לתרום לאתר ולהיות בקשר עם מנחם שהשפיע על תרבות שלמה לאורך עשורים.
אני חי את חלום הנ.ב.א כבר עשרים שנה כאן בארה"ב.  רואה בהליכה למשחקים ובכתיבה סוג של שירות ושליחות לצעירים בארץ ומנסה לעשות את החוויה אמיתית ככל שניתן.  בזכות האתר גם יצא לי לפגוש את ראובן בראל, איש מדהים עם משפחה מדהימה ואנחנו מחלקים את הסיקור ביננו. (מ.ל: הטלפון נימחק)    

ינון יבור! קראתי גם את הסינופסיס שלך (רק שכולם יידעו שינון מדען טילים בטכניון!). אתה מכפר החורש? NO SHIT! אז אולי אתה מכיר חבר כיתה יקר שהיה לי מכפר החורש בוינגייט בשנות 1958-1959 (תעשה חשבון בן כמה הוא). שכחתי את שמו אבל כולנו קראנו לו "בש" (כמו "BESH")

הוא היה שחקן כדורעף מעולה. אתה מכיר אותו? שמעת עליו? (פתאום נפל אסימון. שם המשפחה "בן שלום" או שמו בן ושם המשפחה שלום).

אבל יש גם שמות שמולי הכניס אבל לא נשלח מהם דבר: רק לדוגמא:

אור (LJOS? אני לא בטוח בדיוק מי הוא 'אור')

אורי הדר (אין לי מושג מי הוא)

ויש אפילו חברי צוות מהחשובים ביותר שלא שלחו מאומה כמו:

עידו יצחקי

עידו רבינוביץ'

עידן ארווץ

שמעון טלבי

שקד יעקובי

דבר נוסף: מאז שליחת הסנופסוס המקורי עברו – כמה? 3 שנים? 6 שנים? חברי צוות שלחו את שלהם בשנים עברו. קחו את דובי עופר: הוא כותב שהוא בן 40. לך תדע אם היום הוא לא בן 45 או 47, או נושק ל-50???

הנה דובי לפני שנים (מתעניין אגב בחיי מין של יתושים וג'וקים!):

    אני דובי עופר, באתר ובחיים. עוד שלושה חודשים בן 40, עוד חודשיים אבא לשלושה, ובינתיים הורה ליותם בן 6 וחצי, כדורסלן מחונן ופריק של עבודה קשה, שמתאמן עצמאית לפחות 4 שעות ביום כבר ארבע שנים. כרגע הוא עם 80% קליעה בסל תקני ו95% בסל 2.2 מטר שנמצא בסלון.
מאיה בת 3 וחצי, מרושעת, מרדנית, וחמודה, וכשאני אומר לה בואי נאכל את יותם היא רצה למטבח ומביאה שני מזלגות. אבא שלה בקטן.
עד שהתפניתי אליהם הספקתי שני תארים בחקלאות ראשון והתנהגות מינית של חרקים שני. בהמשך השלמתי תואר שני בעבודה סוציאלית, והיום אני עו"ס של משפחתון בפנימייה של ילדים ונוער שהוצאו מהבית בגלל הזנחה והתעללות.
בשאר הזמן אני מטפל בעזרת בעלי חיים וכלי עבודה בפנימיות ובית ספר. בטיפול טיפוסי אנחנו קודחים, מנסרים, שוברים ומדליקים מדורות, והכל במקלט בית ספר.
סה"כ יושבים לי על תשומת הלב הצרכים היומיומיים הרבים של 49 ילדים, בת זוג אחת, 4 תרנגולות, 2 ארנבות,  5 גרבילים, 6 חולדות, 3 שרקנים, 30 עכברים, 3 תוכים, 4 מקלונים, 2 תיקנים וחומט אוסטרלי אחד שמוכן למות בשריפה ולא לענות לשם מוקי.
בשעות הפנאי המעטות מאוד אני קורא וצופה בהאוס ובבית הקלפים.
ערדניק מרוצה מזה 4 שנים. חובב ניקס ובישול מאז גיל עשר, וחווה הצלחות רק עם השני. אין לי כוח להרחיב על הניקס. שאלות בנושא מולטיטול לדרמן על סוגיו השונים תפנו אליי, בכיף.
אם שכחתי פרט או שניים אשלים בהזדמנות.
הייתי מרחיב על העדפות מוזיקליות, אבל אין לי חשק לריב עם ניב על זאב טנא ועם מוריה על עמיר לב. נייד: (את המספר מחקתי)

בקיצור, אנחנו רוצים לחדש את הכול. אני מבקש שכל אחד יישלח סיכום קצר על עצמו מחדש, ולשלוח לאחד מזקני החבורה מולי. (מולי תמיד היה אחרי בגיל, אבל כנראה שאלכס – שוער הכדורגל שלי באדלפי ב-1971 – שהצטרף לאתר לפני שנה והוא בן ה-76 עבר אותו).

אז כל אחד שולח סינפסוס למולי, עם טלפון להתקשרות. אם למישהו ישנה בעייה עם הטלפון שלא יצרף אותו. אנא עשו זאת משך השבוע הבא, ואם ידוע לכם על חבר צוות שהפוסט הזה לא הגיע אליו, אז אנא התקשרו איתו.

אז כולם – כולם! – שולחים דו"ח אישי (גם אני אשלח!) למולי היקר ל:

smvsmvsmv@gmail.com

עכשיו, רק לקראת השבת, עליכם לתת מבט בפליי הערמומי הזה בבייסבול שאני – חולה המשחק אמיתי – לא ראיתי פליי ממזרי כמוהו ב-60 שנות ציפייה קבועה במשחק!!!:

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. Yinon Yavor

    28 מאי 2021 08:02:27

    מל – אני לא מכיר מישהו כזה אבל אשאל את הזקנים.
    אבל מראש אני אומר לך – התשובה לכמעט כל השאלות של "אתה מכיר את x מכפר החורש?" היא: "אתה בטח מתבלבל עם עין החורש בעמק חפר", ואז שומעים: "אה, נכון…".
    בקיצור – רוב הסיכויים שזה מישהו מעין החורש (שגם קרוב יותר לווינגייט)

      1. Zorg

        28 מאי 2021 22:52:42

        Long time Hoops reader, first time commenter.
        I was born and raised in Ein-Hahoresh and Besh (Shmuel Benshalom) is indeed from there. He is still very much up and about and quite active for his age, though no volleyball.

  4. דוקטור רזי הופמן

    28 מאי 2021 08:26:42

    ובקשה אישית לדובי, אם החולדות התרבו, מאז הסינופסיס הקודם, ויש לך עודפים אשמח לקבל אם אתה מגיע כמובן לתל אביב. יש לי שני פיתונים מתכדרים שטוחנים עכברים בלי סוף וחסר להם קצת חולדות בדיאטה של זמן האחרון. לתת לפיתונה, של 5 קילו, 5 עכברים בשבוע זה לעשות צחוק מהעבודה. הנקבה הזו בת 25 שנים לפחות…

    1. Berch

      28 מאי 2021 08:41:07

      יוווו….. הקטן שלי משוגע על נחשים ואני גם ממש חובב. ואם בתל הביב עסקינן זה בכלל וואו.
      אפשר לבוא לראות מתישהו ? 😊

      1. דוקטור רזי הופמן

        28 מאי 2021 09:42:05

        אני בתל אביב אבל הפיתונים בבית בלוד.
        תבוא עם הילד לאוניברסיטה ואני אתפנה לסיבוב בגן הזואולוגי שם תוכלו לראות נחשים ונוכל לברבר קצת כדורסל בכיף.

          1. דוקטור רזי הופמן

            28 מאי 2021 11:25:05

            לא עובד אבל מבלה שם לפעמים כמו גם בגן הבוטני כשמתחשק להתאוורר ולראות קצת חיות או לאכול פיטנגו מהשיחים.
            לא מכיר את הגברת שאתה מדבר עליה רק בפנים כנראה.

  5. דוקטור רזי הופמן

    28 מאי 2021 08:28:48

    ומעון טלבי זה לא שימון עבדי?
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    עבדי, תביא עוגיות מזרחיות למפגש הופס הבא….

  6. Berch

    28 מאי 2021 08:38:44

    טוב. מבעיות האגו שלי אני מסיק שאתה מדבר עלי.
    אמנם יכול להיות ששלחתי אבל פה הבעיות זיכרון שלי נכנסות לתמונה( לא יודע אם הבדיחה מתאימה עכשיו אבל התירוץ שלי תמיד הוא שאני נשמה כל כך עתיקה שנולדתי סנילי 🤣)
    נתת לי אתגר שלא קשור לידע כדורסלני אז אכין ואשלח למולי האליל שאני אוהב אותו מאוד ואפילו גרם לי, חולוני בדמי, לחבב קבוצות ספורט מירושלים ❤️

  7. גם אני נוגבתי ע"י שמעון

    28 מאי 2021 09:17:09

    דוקטור, קודם כל חדשות נפלאות.
    הגננת גם אמרה שאין לך שום בעיה לנקוב בצבע תחתוניה לפי היום בשבוע.
    לעניין הפוסט – לדעתי זה נועד לתפוצת חברי הצוות, לא לכל דיחפין.
    אני חושב שיש אנשים שלא ירצו שפרטיהם יהיו בתפוצה רחבה כזו.

    1. pini

      28 מאי 2021 09:37:33

      לכל דיחפין, זה מצויין…
      שני פירושין נאמרו בזאת, האחד, איירי באלו דאין נועלין נעליהן ומתוך כך, עומדים ומצווחים "הב לי גם, הב לי גם". והשני, אלו הנדחפין בכל מקום ושולחין ידיהם לכל מקום ומתוך כך מגלין ערוות כל.

        1. asaf

          28 מאי 2021 19:43:29

          הלו מתי הגננת כותבת פה איזה פוסט תגובה לסיפורי האשך??
          מנחם בתור קורא ומגיב הדוק פה עושה רושם שאתה לגמרי בכושר שיא.. המתעמלות הגיעו בסוף?

  10. Guy d

    28 מאי 2021 13:41:09

    אהלן מנחם,
    לגבי אחזקת האתר כספית: אולי אפשר לנסות פרויקט מימון לשנה. שכל אחד יתרום מה שהוא יכול ורוצה ונראה אם אפשר לכסות את עלות התפעול השנתית.
    אני יודע שאתה לא צריך את הכסף אבל זה יכול לתת לך עוד קצת שקט נפשי שהמפעל הזה ימשיך להתקיים.

  11. אור

    28 מאי 2021 15:58:09

    תודה מנחם, מהלך הגנתי מטומטם בכל כך הרבה רמות
    .
    רשמת גם בדיומא על ג'ו ווסט ששבר את שיא המשחקים לשופט בבייסבול, אז רק נציין שהוא נחשב לאחד השופטים הכי גרועים במשחק במשך שנים.. בטח אף אחד לא חגג לו את ההישג

כתיבת תגובה

סגירת תפריט