אירועי דיומא 24.03.2021 – כדורגל, NFL, NBA, אופניים, סנוקר ושחמט

מוקדמות המונדיאל/ צפריר אוזדובה

בית ה׳

בלגיה- ווילס (21:45)

משחק מרתק בבלגיה. אחרי שהרשימה כהרגלה בליגת האומות הבלגים עם הדור המוכשר שלהם מזה שנים יפגשו את הוולשים הקשוחים וכוכבם גרת בייל שחוזר לכושר. על הנייר בלגיה פייבוריטית יחד עם זאת במשחק האחרון בין הקבוצות ווילס נצחה 3-0 ולמעשה לא הפסידה לבלגים ב 4 משחקים האחרונים בניהם. בלגיה עם 4 נצחונות רצופים תסתמך על רומלו לוקאקו ששולט השנה בליגה האיטלקית והיא תחסר את האדן האזרד שמצב פציעתו לא ברור

בית ז׳

טורקיה- הולנד (19:00)

המשחק המרכזי של ערב פתיחת המוקדמות מפגיש את טורקיה שנכשלה בגדול בליגת האומות וסיימה אחרונה בבית מול הנבחרת ההולנדית של פרנק דה בור (שירש אותה מקומאן) שסיימו אחרי איטליה בליגת האומות. ההולנדים פייבוריטים אבל מישהו מסוגל לזלזל בטורקים בבית? הרי במוקדמות היורו ב 2015 הולנד הגיעה לטורקיה וקיבלה 3-0 אז לכו תדעו. אבל הולנד מגיעה עם סגל נוצץ בן השמות: דה יונג, דב ליכט, ממפיס דפאי, ווינאלדום, האטבור, העלית של אירופה. דמריאל הבלם של יובנטוס יחסר לטורקים.

כדורגל: מוקדמות אולימפיאדה

ארה"ב – הרפובליקה הדומיניקנית 0-4

ארה"ב ניצחה את הרפובליקה הדומיניקנית 0-4 ומקסיקו גברה על קוסטה ריקה 0-3 והן משחקות אחת נגד השנייה מחר לקביעת מנצחת בית א', והשנייה בו. מנצחת בית ב' תיקבע במשחק בין הונדורס וקנדה, אף הוא מחר. שתי מנצחות הבתים תשתתפנה באולימפיאדה בטוקיו.

NBA: אולימפיאדה

מייק בראון, מאמן נבחרת ניגריה, הודיע היום שהגארד של הנאגטס מונטה מוריס החליט להצטרף לספנסר דינווידי מהנטס, והשניים יצטרפו לנבחרת ניגריה באולימפיאדת טוקיו.

NFL: דראפט 2021

דראפט ה-NFL שיתחיל ב-29 לאפריל ויימשך עד שבת, ה-1 למאי, ייערך באיצטדיון הפוטבול של קליבלנד , ויהיה פתוח – חופשי – לקהל. מסיכות – חובה, ושמירת מרחק תבוצע.

סנוקר / דוד "פאקו" סעדה

טורניר גמר הסבב – סיבוב ראשון (רבע הגמר)

15:00, 21:00: מארק סלבי-קיירן ווילסון (שידור בלינק הזה)

משחק אתמול הפגיש את ניל רוברטסון עם ג'ק ליסובסקי. אחרי פתיחה צמודה, פערי האיכות בין השניים התבררו מהר מאד, ורוברטסון פתח מבערים, והמשיך לניצחון נינוח למדי.

היום הסיבוב יביא לנו את המשחק בין מארק סלבי לקיירן ווילסון. בניגוד למה שראינו אתמול, כאן נקבל שני יריבים האוחזים בסגנון משחק איטי וזהיר. בכל הקשור לכושר איתו מגיעים השחקנים לאליפות, הרי שסלבי נראה הרבה יותר טוב מאז תחילת העונה, והוא אמור להיות הפייבוריט כאן היום.

אופניים / דוד "פאקו" סעדה

הטור של קטלוניה – קטע 3

קטע 2 של אתמול היה קטע הנג"ש של המירוץ. כפי שניתן היה לצפות, מי שעצר את השעון בזמן המהיר ביותר היה אלוף העולם בנג"ש לשעבר, רוהאן דניס. האוסטרלי של אינאוס הקדים ב-5 שניות את רמי קבאנייה הצרפתי, וב-28 שניות את ז'ואאו אלמיידה ואת ברנדן מקנולטי. בעקבות התוצאה אלמיידה עבר להוביל במירוץ, כשאחריו מקנולטי בזמן זהה, ואחריהם סאנצ'ז (3+), קרוייזויק (5+), פורט (6+), אדם ייטס (7+), דה בוד (10+), תומאס (19+), מסנאדה (20+) וקאמנה (21+).

קטע 3 הוא הראשון מבין סדרה של קטעי טיפוס קשים שהמירוץ בספרד יביא לנו. קטע ארוך עם סיום בפסגה מדרגת ה-HC בשם ואלטר 2000, פסגה המככבת דרך קבע במירוץ זה. היום אמור להיות כמובן יומם של המטפסים, שינסו למצב עצמם ב-GC. קאראפז\תומאס\אדם ייטס\פורט, בנט\קרוייזויק\קוס, ואלוורדה\סולר\מאס, דן מרטין\וודס, קינטאנה, סיימון ייטס, הירשי\מקנולטי וגם המוביל אלמיידה, יתנו לנו תשובה ראשונה על מי שייתן את הטון במירוץ, ובחלקם גם על מי יוביל את הקבוצה שלו. שידור ביורוספורט ב-16:15.

מירוץ ברוז'-דה פאן

במקביל למירוץ בספרד, אנו מקבלים היום בבלגיה את המשך עונת הקלאסיקות עם מירוץ ברוז'-דה פאן. זהו מירוץ שנערך בעבר במתכונת של שלושה ימים, וכעת מדובר במירוץ חד יומי. המסלול של המירוץ שטוח לחלוטין, מה שאומר כמובן שהוא יתאים למאיצים, ואלה יגיעו לכאן היום בהמוניהם. זה כולל את סם בנט, פסקל אקרמן, פרננדו גביריה, ארנו דמאר, יאספר פיליפסן, אליה ויוויאני, סוני קולברלי, ג'אקומו ניצולו, קס בול, נאסר בוהאני וגם אנדרה גרייפל מ-ISN. שידור ביורוספורט 2 ב-16:00.



שחמט – אליפויות ישראל לילדים ונוער בעיצומן/שחר אלוני

בכפר הירוק מתקיימות כרגע 9 אליפויות ישראל לילדים ונוער:
אליפות כללית לגילאי 10, 12, 14, 16, 18
ואליפות בנות לגילאי 10, 12, 14, 18

לינק לאתר האיגוד
לינק ל chess24 (מופיעות שם שתי התחרויות הכלליות של גילאי 18, 16)
לינק ל chess-results

חלק מהשחקנים והשחקניות שיחקו בשבוע שעבר גם באליפות ישראל לבוגרים וזכו למנוחה קצרה לקראת אליפויות הגילאים השונים שהחלו ביום חמישי האחרון.
התחרויות יסתיימו ביום שישי מחרתיים, כאשר בחלק מהימים מתקיימים שני סיבובים באותו יום

צמרת טבלת האליפות הכללית עד גיל 18:

1 Ben Ari, Yannay4.52403
2 Tzidkiya, Yeshaayahu42380
3 Ehrlich, Roy42004
4 Globus, Or32401
5 Kadria, Shay32086
6 Gorodetzky, Matan32253
7 Zemach, Roee32292
8 Iliaguev, Daniel32103
9 Katkov, Michelle32078
10 Gorshtein, Asaf32122

אפשר לראות כאן כמה שחקנים חזקים מאד, עם מד כושר שמגיע עד ל 2400. מספר שחקנים בצמרת התחרות, השתתפו גם באליפות ישראל לבוגרים.
ינאי בן ארי ממשיך להוביל בתוצאה מצוינת של 4.5 מתוך 5, כשאחריו מספר שחקנים עם 4 נקודות.

צמרת התחרות הכללית עד גיל 16:

1 Levin, Guy4.52355
2 Sokolovsky, Yahli42472
3 Guz, Ari3.52302
4 Aizenberg, Benny3.52307
5 Hoffmann, Yair3.52352
6 Yaniv, Yuval3.52272
7 Rozen, Eytan32399

גם כאן בתחרות עד גיל 16, אפשר לראות שחקנים מאד חזקים, כולל סוקולובסקי שמד הכושר שלו הוא הגבוה ביותר בכל התחרויות המשוחקות. גם כאן אנו רואים מספר שחקנים שהשתתפו גם באליפות הבוגרים לפני שבוע.
יש גם מספר בנות שבחרו להשתתף באליפויות הכלליות לגילאים השונים, כמו מישל קטקוב ורונית לויתן.
את התחרות מוביל כרגע גיא לוין בתוצאה מצוינת של 4.5 מתוך 5

אי אפשר כמובן לסקור 9 תחרויות באופן מפורט, אך אציין מספר שחקנים בולטים:
המוביל יופיע במודגש.
כללית עד גיל 14: מיליקוב(5/5) מעל 2200, ווגמן ואוריצקי מעל 2100
כללית עד גיל 12: ריבשטיין מעל 1900, דזנט מעל 1850 ורבינוביץ מעל 1800
כללית עד גיל 10: שילון-רהב מעל 1750, פסטר מעל 1700, מוביל לריושין (מעל 1550)


בנות עד גיל 18 (איחוד של 16,18): קאסם וזיידנר, מעל 1850, שמחייב וצדקה מעל 1750
בנות עד גיל 14: גדסי מעל 1900, כוכבי מעל 1800, שתיהן השתתפו באליפות הבוגרות
בנות עד גיל 12: אשכול, מעל 1700, גביש ומוסקוביץ' מעל 1600
בנות עד גיל 10: חיירוב, מעל 1600 ברוך ועדן מעל 1450

מדובר בכישרונות גדולים לגילם, חלק מהם גם ביחס לאירופה ולעולם, ונדע בעוד מספר ימים מי הוכתרו כאלופי ישראל לגילם.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. Avik

    24 מרץ 2021 08:57:22

    תודה רבה לכולם על הסיקורים המעניינים

    רק רוצה לציין שנבחרת ארה"ב בכדורגל הולכת לדבר חזק במונדיאל הקרוב
    יש לה סגל שחקנים צעיר וכישרוני שמשחקים בליגות הטובות בעולם

    1. Tzafriros

      24 מרץ 2021 11:37:23

      תודה לך. לא יודע אם הם מוכנים וזה גם תמיד תלוי במה שההוא שלמעלה מחליט (לא אלוהים אלא נשיא פיפא שבעבר הודו שכיוונו לגמר צרפת- ברזיל במונדיאל 98) אבל אין ספק שבעתיד האמריקאים ידברו חזק. ועדיין מדינות עם מסורת ואהבה למשחק כמו ארגנטינה וברזיל תמיד יהיו פייבוריטיות

    3. Avik

      24 מרץ 2021 15:35:05

      כמובן שהכל צריך להתחבר להם
      תמיד משגע אותי איך במדינות עם מאות מיליוני אנשים לא מצליחים למצוא 15-20 איש שהם ממש טובים בענף מסויים
      כיום יש לנבחרת ארה"ב שחקנים שמגיעים מקבוצות כמו: סיטי, לסטר, וולפסבורג, ברצלונה, רומא, זלצבורג, וולנסיה, וולבס, צ'לסי, ורדר ברמן, דורטמונד ועוד
      רובם הגדול בני 18-25
      נכון שחלק ניכר מהם מחליפים בקבוצות הגדולות אבל גם רובם הגדול באזור גיל ה-20 וצופים להם עתיד ככדורגלנים בכירים בכדורגל האירופאי (דסט, פולסיץ', ריינה, אודונזה הם המוכרים שבהם)

  2. PhillySpecial

    24 מרץ 2021 15:25:15

    ארדנטינה עושה חצי גמר מונדיאל בערך פעם ב30 שנה וזה עוד כשיש לה את ההוא "הטוב בהיסטוריה".
    בקיצור ארגנטינה פייבוריטת בעיקר בעיניי ארגנטינה, מבחינת הישגים במונדיאל הם נבחרת טופ 20, סטייל בלגיה

  15. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    24 מרץ 2021 19:10:23

    אחרי שכתב מסה מבריקה על הטלוויזיה, ז'אן־פיליפ טוסן מנסח הרהור פילוסופי מרחיב דעת על הכדורגל
    האינטלקטואל הבלגי עוסק בספרו בהתמכרות של האוהדים המושבעים, במעמדם של הכוכבים הגדולים, במשמעות הפוליטית של המשחק ובמה שאפשר ללמוד ממנו על תקופתנו

    שחקני נבחרת צרפת לורן בלאן (מימין), מרסל דסאי (במרכז) וזינדין זידאן לאחר הזכייה באליפות העולם בכדורגל ב–1998. צריבה בלב ובנפש
    שחקני נבחרת צרפת לורן בלאן (מימין), מרסל דסאי (במרכז) וזינדין זידאן לאחר הזכייה באליפות העולם בכדורגל ב–1998. צריבה בלב ובנפש צילום: Michel Euler / AP

    בועז כהן
    11:51

    עקוב
    שם הספר: כדורגל
    שם הסופר/ת: ז'אן־פיליפ טוסן. תירגמה מצרפתית: מיכל שליו
    שם הוצאה: הוצאת לוקוס
    מספר עמודים: 92
    מחיר: 59 ש"ח
    מדף ספרי הכדורגל שלי מצומצם למדי. תמצאו בו את "קדחת המגרש" של ניק הורנבי, סיפור אהבה לדשא ולשחקנים שרצים עליו תוך תיאור ילדות של המחבר באנגליה של שנות ה–70 וה–80; "אגדות דשא" של שרון דוידוביץ' ואסף כהן; "מכבי תל אביב: 100 שנים ראשונות" של אשר גולדברג ודני דבורין, ספר המוקדש לקבוצה האהודה עליי; "100 הגדולים בכדורגל הישראלי" של אביעד פוהורילס, רון עמיקם ואורן יוסיפוביץ; "כדורגל באור ובצל" היפהפה והנוגה של אדוארדו גלאנו מאורוגוואי, שמספר על קשרים שבין מצבי נפש למשחקים, ניצחונות והפסדים; וגם "כדורגל נגד האויב" המצוין של סיימון קופר האנגלי, שמפענח את הקשר שבין תהליכים פוליטיים ובין האופן שבו משחקים כדורגל באותה מדינה. יש לי גם קצת סיפורים קצרים שכתבו על כדורגל סופרים גדולים כמו גבריאל גארסיה מארקס וסלמן רושדי — וזהו, בעצם.

    לכן, שמחתי מאוד על תרגומו לעברית של "כדורגל" של ז'אן־פיליפ טוסן, אינטלקטואל, קולנוען וצלם שנולד בבריסל בסוף שנות ה–50 ועבר לחיות בפריז. טוסן הבלגי מוכר לקורא העברי מ"טלוויזיה", מסה אינטלקטואלית מבריקה על יחסינו עם המסך הקטן — ואצל חלקנו, כבר לא כזה קטן — בסלון הבית.

    עטיפת "כדורגל"
    יש קווי דמיון בין שני ספריו המתורגמים אבל יש גם שוני בין טלוויזיה לכדורגל: בעוד מי שאוהב מאוד טלוויזיה ומוצא בה סיפוק ונחמה יכול היה להתעודד בשנה החולפת מאינספור תכנים לטעמו ולרוחו, מי שמבכר כדורגל חווה בימי הקורונה גמילה לא נעימה מסם ממכר ומתוק, זה שפושט באיבריך כשאתה עולה במעלה המדרגות אל האצטדיון. יש לי זיכרונות מרטיטים ומרעידים מווייט הארט ליין, אצטדיונה של טוטנהאם, ומהייבורי של ארסנל, אנפילד של ליברפול, אמסטרדם ארנה של אייאקס וגם מלופטוס רואד של קווינס פארק ריינג'רס. נהמת הקהל, כר הדשא הנפרש לעיניך, הציפייה המתוקה והמענה לקראת פתיחת המשחק, האוהדים המתמרקים לקראת ההתמודדות הצפויה, הנקניקייה החמה בלחמנייה הפריכה, השוקולד שמקפיץ בך את האנרגיה, הצעיפים על הצוואר בקור המצמית ביציעים — כל אלה נעלמו מחייהם של אנשי המגרשים.

    מה נשאר לנו, האוהדים? רק צפייה באותה טלוויזיה, שקועים בסלון ביתנו, שואגים לבדנו מול המסך, מתפעלים עם עצמנו משיתוף הפעולה החלומי בין הארי קיין לסון יונג מין במשחקי טוטנהאם, ממספרת של כריסטיאנו רונאלדו, ממהלך מבריק של ליונל מסי, מסאדיו מאנה, קיליאן אמבפה וחבריהם. אנו מבודדים עם עצמנו, מרוחקים ממושאי תשוקתנו, מההמון באצטדיון, מקדחת המגרש.

    טוסן מבהיר מדוע אוהד כדורגל אינו יכול להקליט משחק ולצפות בו מאוחר יותר, כמקובל במאה ה–21. "כדורגל הוא מוצר מתכלה", הוא כותב, "תאריך התפוגה שלו הוא מיידי. יש לצרוך אותו בהקדם האפשרי, כמו צדפות, כמו שבלולים, כמו לנגוסטינים, כמו שרימפס… יש ליהנות ממנו כל עוד הוא טרי, בריכוז של הרגע, בלהט העכשיו".

    בדרכו הפילוסופית, טוסן נוגע בהשתייכות שיוצר הכדורגל. בילדותו בבלגיה, הוא כותב, שיחקו הילדים בקבוצות "הדת" נגד "המוסר". במערכת החינוך הבלגית הורי התלמידים בחרו אם ילדיהם ילמדו כתבי קודש נוצריים או דווקא מדע המדינה, אזרחות ופילוסופיה מודרנית. וכשהילדים ירדו למגרש בית הספר, הם נחלקו באופן טבעי לקבוצות על פי תחומי לימודיהם: שמרנים מול פרוגרסיבים, דתיים מול חילונים, "הברית החדשה" מול אלבר קאמי.

    חיים לוינסון: כשלתי ואני מתפטר. ישראל במשבר ובדרך לעוד בחירות

    השבוע ב"השבוע", הפודקאסט של "הארץ": סבב נוסף של בחירות הסתיים אמש, אבל הערפל הפוליטי רחוק מלהתפזר. הסוקר קמיל פוקס מסביר את ההבדלים בין הסקרים לתוצאות האמת – מדוע הליכוד לא זכה למספר המנדטים שחזו ואיך זה שמנסור עבאס כן עבר את אחוז החסימה. הפאנל המיוחד שלנו, ובו אלוף בן, חיים לוינסון רוית הכט ואמנון הררי, מפרש את התוצאות ומנסה לחזות לאן הולכים מכאן – בחירות נוספות, קואליציה ימנית על מלא או הפתעה שאיש לא הצליח לחזות. מחפשים עוד פודקאסטים? בבקשה: 🎧"איך יכול להיות ששחקנית מגיעה להוליווד ונשארת עם המבטא הישראלי?" | תרבות יום א' 🎧 נדב אבוקסיס: כשחברים הביאו פורנו לישיבה הבנתי שלא כולם מסתכלים על
    להמשך קריאה >
    טוסן מבהיר מדוע אוהד כדורגל אינו יכול להקליט משחק ולצפות בו מאוחר יותר, כמקובל במאה ה–21. "כדורגל הוא מוצר מתכלה", הוא כותב
    בניגוד להורנבי או קופר, טוסן לא היה אוהד אדוק שחימם בישבנו יציעי אצטדיונים. בתחילה עקב מרחוק אחר חילופי העונות והאלופות, והאש החלה לבעור בו דווקא בגיל מאוחר, ב–1998, כשצרפת אירחה את המונדיאל שבו נמשח זינדין זידאן למלך המשיח, כשמשך את נבחרת צרפת עד לגמר המיתולוגי, שבו היא ניצחה את ברזיל וזכתה לראשונה בגביע העולם. אותו גמר מונדיאל — עם זידאן המנגח, שעולה ומכניע בראשו, במצחו היפה, פעמיים ברציפות את שוערה של ברזיל — הוא נקודת האיפוס של הכדורגל מבחינתו של טוסן. זכייתה הראשונה של צרפת באליפות העולם צרבה את החוויה בלבו ובנפשו.

    טוסן מסביר כיצד הפך השחקן (למשל, מסי ורונאלדו) לחשוב יותר מקבוצתו, למהות עצמאית, מה שגורם לעתים לאוהדים במאה הנוכחית לנדוד בעקבות המסלול של הכוכב האהוב. הוא לא רק מוכר להם נעליים ותלבושות, הוא מוכר להם גם חלום ושייכות. ואם רונאלדו עבר ממנצ'סטר יונייטד שבאנגליה לריאל מדריד שבספרד משם המשיך ליובנטוס שבאיטליה, האוהד הצעיר שנולד אל תוך המאה הטלוויזיונית ואל המדיה החברתית ימשיך לעקוב אחר הגיבור שלו מקבוצה לקבוצה, מארץ לארץ.

    "טבעה של ההיקסמות שמעורר כדורגל נובע מאותן אשליות של ניצחון", כותב טוסן. לנצח יישאר הגבר הצופה בכדורגל אותו ילד בחצר השכונתית, שמבקיע שער בין רגליו של השוער ומניף ידו אל על ככוכב נבחרת ספרד אנדרס אינייסטה, שמביא גביע עולמי לארצו בשער יחיד בגמר המונדיאל ב–2010.

    טוסן מנסה לפרק את החוויה המסעירה מכולן — הגביע העולמי — למרכיביה הקטנטנים. הוא עוסק אפילו בגביע עצמו ("גביע המונדיאל הוא חפץ מוזהב, קצר, מוצק, גובהו מעט יותר מ–30 ס"מ ובקצהו מעין כדור או דימוי מסוגנן של כדור הארץ") ומודה שבעבר ראה באותו גביע חיקוי של איבר מין גברי ("כיפה של פין המציצה מתוך עורלה משוכה לאחור").

    טוסן נוגע בהבדלים שבין לאומיות ללאומנות ("בכדורגל זו תמיד התרברבות ראשונית, שוויצריות משולהבת ופרחחית: תחי בלגיה!"), ולמעשה מתאר את הכדורגל כביטוי ללאומיות חדשה, שמחה, שמנופפת בכובעים ולא ברעיונות, שמחליפה אלימות ברברית בגאוות תרנגולים, שמתבטאת במזכרות ולא בערכים. זו לדידו הלאומיות החדשה של המאה ה–21, שפורחת ביציעי האצטדיונים לצלילי משרוקיות, צופרים, מאראקס וכלי הקשה אחרים.

    האם טוסן כתב ספר על כדורגל, או שספרו אינו אלא הרהור עגמומי על הזמן המודרני שרק במקרה מופיע תחת הכותרת "כדורגל"? מצד אחד, הוא מצטט את סמואל בקט מ"מחכים לגודו" ("הנה לך מה זה בן אדם, כואבות לו הרגליים, מאשים את הנעליים"), ומצד שני, הוא מודה שאלה הם זמנים אפלים באירופה ותוהה: "היכן האידיאל? העמדות הפנים מוליכות אותנו שולל, הסימנים מטעים אותנו, אפילו אלומות האור של החזקים שבזרקורים סובבות בלי להשאיר סימן באור המעוור של ההמוניות". טוסן אפילו מנסה להבין מה פירוש הדבר "להאמין" בעולם העכשווי, ומוצא שבסופו של דבר זה תמיד מסתכם בפעולת התנגדות מינורית כמו ספר, שיר יפה, יצירת אמנות קטנה — ואולי גם שער או שניים במשחק מלהיב, שמזרים בנו את הדם ומחדש את התקווה הישנה שהנה, לחיים יש טעם, והוא שוכן עכשיו עמוק ברשתה של הקבוצה היריבה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט