מה עכשיו? / מנחם לס

 

 

 

מה עכשיו? הלייקרס חייבים להציל את קובי מ…קובי!

 מנחם לס

הידיעה שקובי נפצע שוב וייעדר ששה שבועות נפלה כ-BOMBSHELL לא רק על אוהדי הלייקרס, אלא על אוהדי הספורט באשר הם שם, אם הם שמעו עליה. 

כשאני שמעתי עליה לראשונה דווקא מקריאת תגובה של דדי באתר (הנכדות לא מאפשרות לי רגע פנוי לאינטרנט או טיווי), תגובתי המיידית היתה,

NO! NOT AGAIN!

 

קובי לא שיחק טוב במיוחד מאז חזר מהקרע בגיד האכילס: 13.8 נק' ב-42.5% קליעה, ו-5.7 איבודי כדור למשחק. אבל זה הדבר הפחות חשוב: כולנו – אוהדים ולא אוהדים ציפינו בקוצר רוח לראות את קובי יכול לעשות זאת בגיל 35: לחזור, ולהיות שוב אחד מכוכבי הכדורסל בליגה. רצינו לראות אם הוא באמת כה מיוחד ויתגבר על הפציעה החמורה שסיימה כל כך הרבה קריירות.

 ואוהדי הלייקרס השפוטים רצו אפילו יותר: שהוא יעשה את המג'יק שלו ויחבר את הלייקרס הפצועה ליחידה לוחמת וקבוצה רצינית פעם אחת נוספת. כי קובי אינו ככל שחקן אחר: יש בו מה-X-FACTOR המיוחד הזה שלאף שחקן היום בליגה אין, ומאז מייקל ג'ורדן לאף אחד אחר לא היה – אמונה שהוא יכול לעשות זאת על אף כל הסיכויים.

 איזה דרק של מזל רע! קודם פציעה חוזרת לדרק רוז ועתה פציעה חוזרת לקובי.

 תארו לכם מה הרגיש רוז בפציעה השנייה, ומה מרגיש קובי עתה בפציעה השנייה, אם כי היא הרבה פחות חמורה מפציעתו השנייה של רוז. אחרי מאות שעות ריהביליטציה ואימונים קשים ביותר (וכואבים מאד!) אתה מגיע אל המנוחה והנחלה, משחק במלוא הספיד (אם כי בזהירות נראית לעין) ואז פציעה פריקית שבאה משום מקום.

 ומיד עולות השאלות: הסדק נגרם בגלל נפילה על הקונדולואיד של עצם הפמור במצב של HYPEREXTENSION,  ותפקידי רצועות הברך (כולל ה-ACL וה-MCL), וכן שרירי הקוודריצפס, ההמסטרינג, והגסטטרוקנימיאוס לשמור בפני תנועה היפר-אקסטנדית כזאת. האם הפציעה לאכילס החלישה את כל מערכת ההגנה? האם הוא העדיף את הרגל השנייה, ודוודא בגלל כך נפל דווקא על אותה רגל? האם חזר מוקדם מדי, והיה עליו לחכות כמו כולם עוד כמה שבועות,  זמן ההחלמה הרגיל? 

 מחזייה בפציעה זה לא נראה לי, אבל לך תדע. עכשיו זה גם כבר לא חשוב.

 מה שחשוב עתה הוא זה:

 

WHAT NOW?

 

האם זוהי פציעה מסיימת קריירה? האם היא תשבור אותו מנטלית כי אפילו אם יחזור עוד חודשיים, הוא חוזר למצבו הגופני והכדורסלני שהיה בו כשהתחיל להתאמן מחדש אחרי הפציעה הראשונה? האם בגילו הוא לא מסוגל לעבור שתי פציעות כאלה ולחזור לרמת הכדורסל הגבוהה של ה-NBA?

 קובי נמצא בליבות  (ומחשבות) אוהדיו כמין  MYTH שהוא  !INDESTRUCTIBLE. הם מאמינים שהוא ינצח את הסיכויים כי קובי הוא – כך, בפשטות – קובי.

 אבל לקובי ישנן עצירויות ושילשולים בדיוק כמו לנו. הוא לא יכול לנצח נגיף שפעת בדיוק כפי שאנחנו לא יכולים, ויש לו כאבי ראש, מצבי רוח, והוא תוקע נאדים. הוא לא אלוהים – ואפילו מייקל לא היה אלוהים. הוא לא יכול להתגבר על דרכי הטבע,  ולא יכול לעצור את הזמן.

 הרשו לי לקרוא לפציעה החדשה שלו  בשם: DEVASTATING!  גם לו וגם ללייקרס, במיוחד אחרי חוזה ה-48 מיליון שחתמו איתו.

 בואו אגלה לכם את סודות  הפציעה וסיכוניה:

 לקובי ניגרם מה שנקרא TIBIAL PLATEAU FRUCTURE. זה קורה בנפילה והיפר-אקסטנשיון באותו זמן. מוטב כבר שבר רגיל כי בשבר הרופא מחבר את שני החלקים השבורים, ותהליך ה-RECREATION של העצם מאחה אותה ללא הרבה בעיות ב-199 מ-200 מקרים. בסדק – מאחר ואין שבירה – על העצם להתאחות מבפנים. הוא נפל על שתי בלוטות העצם הנקראות 'קונדילואידים' , אחד פנימי ואחד חיצוני (מדיאל ולטרל) ואחד מהם (אולי שניהם) ניסדקו. הם מופרדים ע"י קונקטיב טישו הנקרא "אינטרקודילאר", והוא-הוא שנותן לרופאים בעיות בהחלטה כיצד לטפל בסדק. בהרבה מקרים מבצעים ניתוח פנימי ובו מחברים את החלקים הסדוקים בציר מתכת (כמו בתמונה שצרפתי) . זה כבר הרבה יותר מסובך מגבס על הרגל.

 אין ברצוני להיכנס ליותר מדי פרטים, אבל מסדקים מהסוג הזה ידועים סיבוכים מסיבוכים שונים. הם לא תדירים מאד, אבל סיבוכים קורים בסדקים, ביניהם STIFFNESS בברך שנשאר לכל החיים, ANKILOSIS, אינפקציות פנימיות, ו-POST TRAUMATIC ARTHRITIS. ישנם גם מקרים שהפציעה פוגעת במערכת ההתאחות  מחדש של אזור הסדק , והפצוע ממשיך לחיות את חייו עם אזור ברך רזה ודק יותר.

 אלה מקרים יותר קיצוניים, אבל  שוב – "שבר" מתקנים ע"י גבס וזהו. "סדק" זה בנזונה  הרבה יותר מרכב.

 לכן – רק לכן – אני טוען שאולי זו פציעה מסיימת קריירה. כמובן שלא נדע דבר עד אחרי הפרוגנוזה, אבל אפילו הרופאים המנתחים המעולים בעולם לא מסוגלים לנבא כיצד הסדק יתאחה. נשאר לנו רק להחזיק לקובי אצבעות.

לא משנה באיזה מצב יחזור קובי, אני משוכנע שהלייקרס תהיה מחוייבת לחשוב מעתה ואילך מחשבה חדשה לחלוטין על הקבוצה, מחשבה שאפילו אחרי הפציעה הראשונה היא לא חשבה. היא תצטרך להגדיר מחדש לאן, וכיצד היא הולכת ומתקדמת, ומסיימת את העונה, ומה דרכה בעתיד.

 אני יודע שאמרתי שהלייקרס נראתה לי יותר טוב ללא קובי מאשר איתו, אבל זה היה זמני. אתה לא יכול שיבוא לך השחקן הטוב ביותר ב-NBA בתפקידו – או אחד מ-3-4 ברמתו – ורמתך תרד. רמת הלייקרס אמנם ירדה מאז הוא הגיע, אבל אילולא נפצע, תוך 2-3 שבועות היא היתה חוזרת להיות קבוצה הנאבקת על מקום בפלייאוף.

 בלעדי קובי – אפילו אם זה רק 6 שבועות – הפלייאוף העונה הוא חלום שלא יתגשם; ישנן יותר מדי קבוצות טובות במערב שלא ירשו ללייקרס-מינוס-קובי להיכנס לשמונה הראשונות.

 

אז מה עושים?

 

***זה הזמן הטוב ביותר לעשות טרייד על פאו גאסול. פאו גאסול יכול להוסיף המון טוב לקבוצה אחרת, לא ללייקרס. אז עשו עליו טרייד עכשיו (וכבר מותר!) וקבלו עליו ערך טוב, לפני שיהיה מאוחר וערכו יירד.

***בדראפט העונה ישנו 'פרנצ'ייז פלייר' אחד – ג'בארי פרקר – ו-9-10 צעירים מצויינים שהלייקרס תיזכה באחד מהם. עם הסגל הצעיר הטוב שלה:

 ג'בארי פרקר

מרכוס סמארט

ארון גורדון

אנדרו וויגינס

ג'ואל אימביד

זאק לאביין

דנטה אקסום

ג'וליוס רנדל

גרג מקדרמוט

גלן רובינסון

רודני הוד

YOU CANNOT GO WRONG WITH ANY OF THEM!


****כמובן שללייקרס ישנו ממון תחת התיקרה להביא שחקן חופשי. לא אכנס לזה אפילו עכשיו.

***ועכשיו לנקודה העיקרית: מה עושים עם קובי?

אולי לדדי ישנה הצעה. אני יודע בוודאות שהם לא יעשו עליו טרייד אלא אם-כן הוא ידרוש, אבל לך תדע: אולי הפציעה הזאת היתה הקש שישבור את גב הגמל והוא יחליט להוריד את הסניקרס והגופייה, למצוא סידור כספי הולם אם הוא עדיין מסוגל לשחק ולא יוכל לזכות בדמי ביטוח, ולעבור להנהלת הקבוצה או לצוות מאמניה. אבל מה אם לא? מה אם ירצה להמשיך לשחק כי קובי הוא קובי? על זה בסוף הפוסט בעוד כמה שורות.

 

אגיד לכם מה אני הייתי עושה לו הייתי בעל הקבוצה: לא הייתי מאפשר לו לחזור ולשחק!

 אני יודע שקובי הוא שחקן מיוחד ביותר במינו. בכל ההסטוריה של הליגה היו אולי 2,3 לוחמים בסדר הגודל שלו, ובכבוד והגאווה העצמית שלו. זה מה שעשה ממנו כזה גדול.

 אבל ישנם זמנים בהם הקבוצה חייבת להגן על שחקן מסוגו – מעצמו! קובי ירצה לחזור על בטוח, אבל חובה למנוע זאת ממנו. אחרי קריעת גיד אכילס אין שאלה שהוא העדיף את הרגל השנייה, ואז נפל דווקא על הרגל של הפציעה הקודמת. עכשיו עם הסדק ישנה אפילו סכנה ל-DISABILITY  לכל החיים.

 חייבים לעצור ממנו את החזרה. למצוא תכנית פרישה מכובדת, ומקום מכובד בקבוצה – עד אפילו תפקיד בצמרת.

 רק לשחק אסור לתת לו יותר. לטובת הלייקרס, ויותר חשוב – לטובתו של קובי 'בלק ממבה' בריאנט!

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

    1. אתה מתכוון אסגוד שלאסה?
      לא. הפעם זו היתה נפילה והייפר-אקסטנשיון. אבל אם היה לו אסגוד בצעירותו, ייתכן שמערכת ההגנה שלו פגומה במעט.

  1. מה יגידו ה"מבקרים" של espn?

    שזה רק גוף הספורט המקצועי ביותר בעולם? עם מיטב הפרשנים והאנליסטים? שהם הייטרים? איזה פיגור…
    וואלק הוא נתן תפוקה פחות טובה מזו של עומרי כספי. אפילו לא נכנס ל-70 הכי טובים בליגה ביחס למה שהוא נתן העונה ובעיקר בתרומה לנצחונות.

    איפה הבושה איפה?
    אתם רואים לג'נדס אחרים משחקים ברמת משחק כזו אם הם לא חושבים רק על עצמם? וזה עוד אחרי שנה שהוא הצליח להביא את הלייקרס למקום שמיני במערב וכבר כמה שנים הוא לא שומר. אחוזים מעולם לא היו שם אבל איבודים דווקא כן.
    שיעשה טובה לאוהדים של הקבוצה שלו ולהנהלה שלו, לא לי..
    זה כבר מביך לראות כל פעם סטט' עם 30 אחוז מהשדה ו-7 איבוים בכל משחק.

  2. עוד קצת מחשבות על העניין,

    הקטע פה, זה גוף שלא יכול להיות בתנועה. או יותר נכון נאסר עליו. 8 חודשים לקח לו לחזור, נניח הוא זז כראוי בחודשיים האחרונים. זה אומר שכמעט חצי שנה או יותר הוא לא זז. הקורדינאציה הולכת לאיבוד, החדות, וכמובן מהירות (שהואטה כבר לפני 4,5 שנים). כדאי להקשיב למה שהרופא המומחה של espn אומר (ניתן למצוא את זה באתר) וברור שהוא מעבר לרומז לעניין שהוא חזר מהר מידי, בוודאי ביחס לשחקן בגילו.

    אני מוסיף (וזו פרשנות שלי בלבד כמובן) שהוא עשה כדי להראות. לעשות דווקא. אז עכשיו הוא אוכל אותה בחודש וחצי נוסף רק על ההחלמה, וכאמור אין תזוזת גוף שכוללת ריצה כאשר משהו בברך נשבר, הוא פשוט יושב על התחת. ממש ההכנה המושלמת לעונה.

    באמת ובתמים, אני לא שמח מאף פציעה של אף שחקן, גם לא שלו. אני פשוט לא רוצה לראות אותו יותר משחק, מיציתי את הקטע שלו עד תום. אין לי כוח לכל כך הרבה אינצ'ים טלוויזיונים ואינטרנטים שרובם המכריע מיוחצן באמריקאיות יתרה ומטומטמת (מילא היא הייתה מוצדקת אבל 7,8 איבודים למשחק עם 30 אחוז מהשדה? בעיקר לא מובן).

    והאמת, אני מנסה לחשוב על זה מהצד השני, אלה שכן אוהבים אותו: איך יכול להיות לאנשים כאלה אינטרס בכלל שהוא ירוץ על הפרקט שוב? עדיף שישאיר איזשהו שובל של זיכרון, מאוד עמום אמנם ושנוי במחלוקת אבל סוג של רסיסי זיכרון. זה יכבד אותו הרבה יותר לדעתי מאשר לנסות לעקוף את מייקל בנקודות.

    הוא דפק את הלייקרס עד העצם עם החוזה שלו. ניסיתי להתעדכן אתמול מה קרה עם אשיק ובכלל בחדשות (הטרייד כנראה בכלל לא יוצא אל הפועל, ושאפו לאיינג' שלא התפתה לתת בחירת דראפט סיבוב ראשון, כשאפשר בהחלט לציין שוב את הנתון הלא שיגרתי שכרגע יש לסלטיקס 9 בחירות סיבוב ראשון ב -5 השנים הבאות) וזה מה שמצאתי וקראתי על נאש:
    NASH: "I just want to play, that’s what gets me through every day. I still love to play, and I still feel like I have the skills to do it.

    אין סרט שנאש שוקל פרישה בכלל.

    הלייקרס אשכרה אכלו אותה לעשור הקרוב אם אכן שניהם ממשיכים ככה. העונה + שתיים בחוזה +3 לגבש קבוצה מכלום ביחד עם מאמן חדש (הלכתי על מקרה אופטימי של רק אחד כי הרי בלייקרס מעולם לא פיטרו מאמן) זה כבר 6. בוא נניח שמכיוון שמדובר בלייקרס יש המון קיצורי דרך שמריחים מצחנה, אז נוסיף לכל העניין רק עוד שנה של קונטנדריות (כי הקייס המייצג אמור להיות קבוצה כמו דאלאס לדוגמה שלקח לה טונות זמן עד שהגיעה לאן שהגיעה. רוב הליגה זה קבוצות כמו דאלאס ולא כמו הלייקרס). זה פאקינג 7 שנים של אוננות רק כדי להתחיל להעמיד קבוצה רצינית עם באס ג'וניור, לא הדוקטור, וכמובן עם מאמן חדש שגם לו ייקח להבין מה הולך בלא לא לנד.

    אבל מה שהכי דפוק (כלומר לא דפוק, שיגרתי בהנהלה) זה שעכשיו, אחרי שגאסול ירד מהקטע של לנסות להעביר אותו אחרי 200 ניסיונות, עכשיו הוא שוב עולה לדיונים, בגלל הפציעה.

    מה עם עניינים "מינוריים" כמו מה זה עושה למועדון וכמה זה מקצר את תקופת ההחלמה שלו… סליחה, באס ג'וניור לא מתעסק בזוטות האלה. אני ממש רוצה שהלייקרס יתחילו לנצח קצת, וימזערו נזקים מאז החזרה של במבה. הם בטעות עלולים לקבל מיקום טוב בדראפט. חשוב שדאנטוני ימשיך שם בעבודה המופלאה שלו, עכשיו הרי יש לו תירוץ כשהשחקן המרכזי שלו (עלק) מושבת.

  3. מומי בדכאון טוטאלי
    הלכה השבת , והעונה

    לפחות יש דייט חדש , אולגה , יש לה קרוס אובר משהו מהאגדות , למומי מצפה טריפל דאבל בסוף שבוע

  4. חוסר מזל לקובי הוא באמת כבר גמור.. גם הגיל עושה את שלו בפציעות. בשתי העונות האחרונות הוא נפצע כמו שלא נפצע ב14 עונות לפני כן.
    מנחם מאיפה כל הידע הרפואי?
    אתה יכול לענות לי בקשר לפציעה שקרתה לי אני מאוד מודאג ואולי אתה יכול לתת לי תשובה בבקשה, אני רואה שיש לך ידע. (אולי אתה גם זוכר אותי פה באתר מעונות שעברות)

    אני שחקן כדורגל מקצועי בנוער (בן 19)
    עכשיו סובבתי את הקרסול לפני שבועיים סיבוב רציני וכנראה קרעתי את הרצועות בקרסול, הייתי אצל רופאים ולא אומרים לי אם הקרע מלא או חלקי כי לא עושים לי אולטראסאונד, (בגלל שזה דרך צבא וקשה להשיג דבר כזה)
    עכשיו רציתי לשאול אותך אם אתה יודע אם אפשר לחזור מפציעה כזאת באותה רמה ואם היא רצינית,? הרופאים אומרים שלא צריך ניתוח גם אם הקרע מלא פשוט לנוח ופיזיותרפיות,
    השאלה הגדולה אם אני יוכל לחזור לאותה רמה ולא יהיו לי כאבים כי אני ממש מודאג אף פעם לא היו לי פציעות ברגליים וזה מלחיץ אותי לגבי ההמשך הכדורגל.

    1. אפשרי לחזור אבל צריך לעבור את התהליך כמו שצריך.
      דבר ראשון אני מ-ווה מאוד שאתה עם איירקאסט, זה חיוני.
      מה רמת הנפיחות עכשיו באזור? אני לא יודע מה חומרת המצב אבל עוד שבועיים תתחיל פיזיותרפיה, לא לפני. והכי חשוב תדאג ללכת בבריכה(ובהמשך לשחות) לפחות פעמיים בשבוע.

  5. הידע הוא בגלל דוקטורט בביומכניקה ו-30 שנות מחקר על כל אברי הגוף, ובעיקר הברך (בין השאר).
    בקשר אליך, שום אולטרסאונד. דבר ראשון MRI.
    ואזהרה חמורה: אם סובבת את הקרסול מה שיש לך הוא "נקע". אם קרעת רצועות אתה חייב ניתוח, אבל כנראה שרק "סובבת" אותן והן נימתחו מעל ומעבר מה שהגוף מרשה.
    אם אתה ממשיך לשחק על רצועות מתוחות (לפני שחזרו לאורכן הטבעי, וזה ע"י טייפינג, ואפילו גבס, והימנעות מחלטת מפעילות גופנית לקרסול ) – הרצועות תישארנה "מתוחות" (ז"א ארוכות יותר משהיו) לעולם, ותהיה לך בעייה כרונית של נקעים בקרסול בעתיד.

  6. מנחם תודה על התשובה, אבל הבנתי שנקע שבו הרתועות נמתחות למעל יכולתם, נוצר קרע, וזה בדיוק מה שהרופאים הסיקו לפי השטף דם שנמצא בצד החיצוני למטה של הרגל, עבר שבועיים בדיוק מאז וכל רופא אומר לי שלפי השטף דפ ניתן לזהות קרע אני יכול ללכת בצורה חלשה כזאת סתם בבית לא יותר. וגם מפני שעבר שבועיים אני לא מאמין שזה רק מתיחה ואכן יש קרע. זה נראה לך נכון כל הסימנים האלה?

    1. אם זה המצב שלך אז הרצועות קרועות.
      לא מבצעים ניתוח במצב כזה אלא אם כן זה קריטי לחזור מהר, אם לא אז מחכים להחלמה ופיזיותרפיה ורק אם הפיזיותרפיה לא עוזרת אז מבצעים ניתוח…

        1. כן אני אישית קרעתי 3 קצועות באופן מלא בקרסול לפני חודשיים והיו לי הרבה מאוד פציעות קרסול לאורך השנים…

          1. ואווו 3 רצועות קרעת? ואתה יכול היום אחרי חודשיים לרוץ רגיל ואין כאב? או שעשית ניתוח? מאוד מעניין אותי לדעת. אני אצלי אני בסימן שאלה גדול לא עשיתי צילום וזה בעיה רק הרופאים אומרים לי שזה קרע לפי שטף דם? זה נכון להסיק מדבר כזה?

          2. לא אני לא מסוגל לרוץ עדיין ב100% ונשאר קצת כאב אבל אני הולך רגיל והחלמה כזאתי לוקחת כמה חודשים… בקשר לפציעה אצלי האזור התנפח לגודל של כדור בייסבול והיה שטף דם ענק בכל האזור…

  7. 'Only an idiot would' doubt Lakers star will
    return from knee injury
    Adrian Wojnarowski

    By Adrian Wojnarowski 15 hours ago Yahoo Sports

    Before the natural anguish of learning that his left knee
    had suffered a fracture, a most improbable sense washed over
    Kobe Bryant: relief.

    "Lucky it wasn't a meniscus," Bryant told Yahoo Sports on
    Thursday afternoon.

    After six games this season, here's the solace today: Six
    weeks beats six months. Six weeks beats surgery, beats
    losing the rest of a season, beats losing the time left on a
    clock ticking closer and closer to the end of a prodigious
    basketball life.

    Once again, Bryant is back to that excruciating place he had
    never dealt with in his career, the rest, recovery and
    rehabilitation as the Los Angeles Lakers and the rest of the
    NBA goes on without him.

    Everything is conspiring against Bryant now, and the
    declarations of his demise promise to grow louder and
    louder. He is 35 years old, fighting back from an Achilles
    tear, a fractured kneecap and awaiting the start of a $48.5
    million extension over the next two years. The walls are
    closing, his path to restoration never so perilous, and yet
    here was Kobe Bryant on Thursday afternoon making clear his
    belief on those who'd dare doubt his resolve again.

    Kobe Bryant has played in just six games this season. (AP)
    "Only an idiot would," Bryant told Yahoo Sports.

    The defiance promises to buoy Bryant one more time, the
    belief he had started to find his way back from the Achilles
    as a player again. The explosion wasn't back – and maybe
    never will be – but his ability to operate with and without
    the ball, his ability to make shots, big shots, too, had
    slowly, surely started to return. As one NBA coach who has
    scouted Bryant heavily in his comeback said, "He still had a
    long ways to go."

    Bryant knows that, too, and yet maybe there's a way that
    returning to rest and rehab can be a benefit for the last
    leg of his career. For those who believed Bryant had come
    back too soon from the Achilles tear, these several weeks
    promise to give the tendon more time to recuperate, more
    time to strengthen again.

    "This could be his best chance to come back stronger," his
    longtime trainer Tim Grover said on Thursday.

    Bryant's will is forever unshaken, but mind over body can't
    carry a man forever. There's been a toll on Kobe Bryant –
    these long 18 seasons, the long summers of work, the
    playoffs and Olympics – and there's no undoing the damage
    thrust onto the body. Now, it's a fractured bone in his
    kneecap and the longer-term issues that can linger.

    Three weeks ago, Bryant stood in a corridor of the Verizon
    Center in Washington and believed so strongly that there had
    been a blessing in that long, exhausting process to come
    back from that torn tendon. "The Achilles, the rehab, it
    re-lit a fire in me, that's for sure," Bryant told Yahoo
    Sports. "I had been going so long, so long, putting in work
    – 17 years – and never taking a break, never taking time
    off. That's a long time to push your body, especially the
    way I pushed mine.

    "Every time I had to find that drive, I would eventually
    find it … somewhere. But it took a toll. Every summer, I'd
    finally find that push that would get me there. But it was
    getting harder to do."

    Once more, it promises to get harder and harder for Kobe
    Bryant. For whatever rest his Achilles gets now, the knee
    faces the longer ramifications of this trauma to the bone.
    After his MRI on Thursday, after the news of the fracture, a
    modicum of relief still washed over Bryant: no meniscus
    tear, no lost season. Six weeks beats six months, yes, but
    Bryant is 35 years old, and time is running shorter and
    shorter. Yes, it could've been worse on Thursday, but it's
    still so discouraging, so deflating.

    Kobe Bryant isn't simply trying to play basketball again.
    He's trying to be great again, trying to chase his own
    standards, his own ghosts, and the climb back gets only
    steeper now.

    1. סוף המאמר המצוטט

      Kobe Bryant isn't simply trying to play basketball again.
      He's trying to be great again, trying to chase his own
      standards, his own ghosts, and the climb back gets only
      steeper now.

      רק מצדיק מה שאמרתי: מאחר והוא לא מסוגל לשמור על עצמו – צריכים לעשות זאת עבורו. הוא בס"ה ילד שחייבים להחליט עבורו כי הוא מהווה סכנה לעצמו ולגופו.

  8. I was Professor' Less student at Adelphi University in 1992.
    I just wanted you to realize that there is another Doc Less that you do not know: An EXCELLENT lecturer, excellent , and outstanding scholar and researcher

    I know that from his "light" writing it is difficult to see a serious scholar in him, but believe me – he is!

  9. שונא את הלייקרס וקובי בפרט.הוא פשוט מעצבן אותי..
    אבל ואאלה כואב הלב.. שיחזוא מהר ובריא ויחטוף מאיתנו בגארדן

    1. אין דבר שמניע אוהד בוסטון יותר משנאה יוקדת ללייקרס, אבל עם כל הכבוד – קובי הוא לדעתי במיקום מקסימום שני רק לג'ורדן והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות אותו פצוע

כתיבת תגובה

סגירת תפריט