תורת המספרים: 17, האיש שכמעט היה שם

תורת המספרים: 17, האיש שכמעט היה שם

בכל שבוע, נתעמק במספר אחד בסדר עולה ובאופן שבו הוא מתבטא בענף כלשהו או בספורט בכלל. וגם נסקור שחקן אחד שקשור למספר.

I always performed out of fear of failure – and that's a tough way to play. It was as if my back was to the wall and I was constantly surrounded by very dangerous people that were not friendly to me – Keith Hernandez

על הקיר בסיטי פילד מתנוססים המספרים הבאים: 37, קייסי סטנגל, המאמן הראשון של המטס והאיש שלקח אותם לשיאים שליליים שחלקם טרם נשברו עד היום; 14, גיל הודג׳ס, המאמן הרביעי של המטס והאיש שלקח אותם לאליפות ההיסטורית של 69. 41, טום סיבר, גדול שחקני המטס בהיסטוריה והפקטור העיקרי באותה אליפות; 42, ג׳קי רובינסון, השחקן השחור הראשון בMLB שמספרו הוצא על ידי הליגה כולה ב1997; 31, מייק פיאצה, שהגיע למטס ב1998 ולקח אותה לוורלד סירייס מול היאנקיז ב2000; 36, ג׳רי קוזמן, המספר 2 של טום סיבר באותה אליפות היסטורית. בנוסף מופיעה הקדשה לביל שיי, האיש שעל שמו נקרא השיי סטדיום, ולרלף קינר, השדר האגדי של המטס. זהו. מי לא שם? דייוויד רייט, השחקן המזוהה ביותר עם הקבוצה בשנות האלפיים שהגיע איתה לוורלד סירייס ב2015; דוויט גודן, מגדולי הפיצ׳רים באייטיז והאייס של הקבוצה באליפות של 86; גארי קארטר, מגדולי הקצ׳רים באייטיז והאיש שחבט את הכדור ההוא בגיים 6 ב86; דריל סטרוברי, מגדולי הסלאגרים באייטיז ופקטור מרכזי בעונת 86; קרלוס בלטרן, הסנטר פילדר הטוב בהיסטוריה של המטס ואחד החובטים הגדולים בקבוצה; וקית׳ הרננדז.

ישנן המון סיבות למה קית׳ הרננדז צריך להיות על הקיר בסיטי פילד. כשחקן בסיס ראשון הוא זכה ב11 Gold Gloves רצופים, תואר הניתן לשחקן ההגנה הטוב ביותר באותה שנה בתפקידו, הישג שבזכותו הרננדז נחשב לשחקן הבסיס הראשון הטוב בהיסטוריה. הוא היה שחקן התקפי מצויין שסיים קריירה של 17 שנים בביג ליג עם ממוצע חבטות של 296. הוא אמנם לא היה סלאגר, שחקן שחובט הומראנס וכדורים חזקים, אבל הוא היה מה שנקרא Hardest out, בשל היכולת שלו להתיש זורקים עד שיוכל לחלוב מהם את ההיט או הwalk. הוא זכה בשתי אליפויות, אחת עם הסט. לואיס קארדינלס, שם גם זכה בתואר הMVP היחיד בקריירה שלו. השניה עם הניו יורק מטס, אליה הגיע בטרייד ב1983 והפך למנהיג הבלתי מעורער שלה, ולאיש שהפך את החבורה המוזרה ומופרעת הזו ליחידה משומנת היטב ששיאה היה באותה עונה קסומה ב1986 בה ניצחו המטס 108 משחקים, ותפסו את המקום הראשון בכל הNL, ולאחר מכן נצחו את האסטרוז 4:2 ואת הרד סוקס 4:3 בדרך לאליפות השניה והאחרונה בהיסטוריה של המועדון. יש הרבה סיבות למה המטס צריכים להעלות את המספר של קית׳ הרננדז לקיר בסיטי פילד. אבל, הוא לא שם. וכדי לנסות להבין מדוע, צריך לנסות ולהבין מי היה האיש הזה, קית׳ הרננדז.

קית׳ הרננדז מנסה לגעת בשמיים

In New York, I have a photo of my parents on their wedding day in 1947. They're beaming at home plate in Houston's Buffalo Stadium. I love the photo because my dad is smiling. He didn't smile much in his later years

ג׳ון הרננדז, אביהם של גארי וקית׳ הרננדז, היה שחקן מבטיח בתיכון בסן-פרנסיסקו. הוא הצטרף לברוקלין דודג׳רס ב1940 והיה מועמד לעלות לקבוצה הבכירה אולם נפגע בעינו מכדור באחד המשחקים והפציעה סיימה את הקריירה שלו לפני שהחלה. הרננדז, שעבר לעבוד ככבאי בפסיפיקה, עיירה דרומית לסן-פרנסיסקו, הפך את שני בניו לפרוייקט חייו. הוא אימן את שניהם לחבוט ולזרוק ביד שמאל (שניהם היו ימניים). האב תלה בגראג׳ הבית גרב על חוט והשניים חבטו בה עד שנהרסה כליל. לאחר מכן היו השלושה מבלים שעות באימוני חבטות. מפעם לפעם הם נסעו למגרש האימונים הקרוב ושם תורגלו שני האחים בבסיס הראשון, התפקיד אותו מילא האב בקריירת הבייסבול הקצרה שלו. מעבר לאימונים התובעניים נדרשו שני האחים לכתוב חיבורים על אסטרטגיית משחק. במשחקי הליטל-ליג של השניים צילמה אימם את הat-bat שלהם ולאחר המשחק האב הקרין להם חזור והקרן את הסרטונים תוך שהוא מנתח כל טעות וכל חבטה. הרננדז הפך לשחקן מצטיין בנוער והמשיך להצטיין בתיכון, אולם בשל ריב עם המאמן שלו, ובעידוד האב, פרש הרננדז מהתיכון במהלך שנת הסניור שלו והעמיד את עצמו לבחירה בדראפט. המהלך יצר אצל הקבוצות תחושה שמדובר בטראבל מייקר והרננדז נבחר רק בסיבוב ה40 על ידי הקארדינלס. במיינורס הרננדז המשיך להצטיין וב1975 עלה לקבוצה הבכירה אולם ירד למיינורס חזרה וב1976 עלה שוב, for good. בקרדינלס הוא מצא דמות אב ומנטור בלו ברוק, השחקן האגדי, שלקח את הרננדז תחת חסותו. הרננדז המשיך להשתפר, הגנתית והתקפית וב1979, תוך שהוא חובט 344, לקח הרננדז את תואר הMVP לאותה עונה. זו היתה גם עונתו האחרונה של לו ברוק כשחקן פעיל.

הרננדז המשיך להוביל את הקרדינלס בעונות הבאות, כשב1982 הוא והקרדינלס לקחו את האליפות בשבעה משחקים מול המילווקי ברוורס. האיש הפך לבאנקר בהתקפה ובהגנה, ועל כן הטרייד שלו ביוני 1983 למטס התקבל בתדהמה. המטס שלחו עבורו שני זורקים וההרגשה הכללית לא היתה שמדובר בטרייד של אחד השחקנים המובילים בליגה אלא בשחקן ספסל משני שנבעט כי הקבוצה צריכה פיצ׳ר. ההלם של הרננדז היה לא פחות גדול משל כל אחד אחר. טריידים כאלה הם נחלתם של שחקנים שהקבוצה רוצה להפטר מהם, לא שחקנים שהם עמוד התווך של הקבוצה. מה קרה בין הרננדז לקארדינלס שהם זרקו אותו ככה? התשובה התבררה תוך מספר שנים. לאחר פרידתו מאשתו ב1980, שהובילה לגירושיו ב1983, החל הרננדז להשתמש בקוקאין בכמויות הולכות וגדלות. למעשה השימוש של הרננדז נע מ0 ל100 במהלך חודשים מספר. מהר מאוד הוא החל לסבול מתופעות הלוואי של התמכרות קשה. השימוש הכבד גרם לו לתלות בסם והתוצאה היתה שהוא המשיך להשתמש הרבה אחרי שהתועלת שמצא בשימוש נעלמה כלא היתה. ב1983 הצליח הרננדז לבסוף להפסיק את השימוש הפעיל, אך הנזק כבר נעשה, והרננדז נזרק מהקארדינלס למטס. הוא חשב לפרוש מבייסבול, אך הסוכן שלו שכנע אותו להשאר במשחק. הרננדז הגיע למטס שבור. אחיו שראה אותו לקח אותו לשיחה שבה התיישר קית׳ וחזר לעצמו. הוא סיים את העונה עם 297 ממוצע חבטות וחתם לחמש שנים במטס.

קית׳ הרננדז באחד ממהלכי ההגנה המפורסמים שלו באחד המשחקים ההזוים בהיסטוריה של המטס.

I went through a lot of hard times. I went through a lot of struggle. A few times, I was in tears. It brought me to my knees just about

קל, אולי קל מדי, לנסות לפצח את החידה ששמה קית׳ הרננדז על ידי התמקדות ביחסיו עם אביו. אין ספק שלאב היתה השפעה הרסנית על הרננדז הצעיר שהמשיכה עמוק לתוך הקריירה שלו במייג׳ור ליג. לאורך השנים הרננדז ניסה להתנתק מהאב, אך מצא את עצמו שוב ושוב חוזר ומבקש את עצתו כשדברים לא הלכו. כשהכדורים לא מצאו את הכתובת המיועדת, כשהיכולת שלו נפגמה, כשם שקורה לכל חובט בבייסבול, הרננדז חזר ופנה לכתובת הקבועה שלו וביקש מאביו לעזור לו. קית׳ היה מתקשר לאביו ומתאר לו מה הרגיש בזמן שניסה לחבוט והאב היה מנתח את המצבים ומציע פתרונות. האב נהג להגיע למשחקים רבים ולסמן לבן מהיציע הוראות, דבר שהביך את הרננדז הבן. כשהיכולת הטובה חזרה, הרננדז התנתק מהאב והתרכז במשחק, אך שוב ושוב חזר לבאר וניסה לשתות ממנה. אפשר להציג את חוסר הבטחון והכמעט כפייתיות שבה שפט הרננדז את עצמו כתוצאה של האופן שבו הוא ראה את עצמו בעיניו של אביו. כל ילד שואף לקבל את אהבת הוריו ולעמוד בצפיות שלהם ממנו ובכך ליצור לעצמו את האופן שבו הוא מקבל את עצמו. קית׳ הרננדז למד שכדי לקבל את אהבת האב הוא חייב להצטיין בבייסבול. מכאן שהנטייה של המסתכל מהצד היא לשפוט את ג׳ון הרננדז לחומרה ולהשליך הרבה מהנזק שגרם קית׳ הרננדז לעצמו על החינוך הטראומתי שזכה לו בצעירותו. אבל זה מציג את התמונה במעמד צד אחד, ולטנגו הזה היו שני צדדים.

בניגוד לגארי הרננדז, האח הבכור שקריירת הבייסבול שלו הסתכמה בתיכון, קולג׳ ומספר שנים במיינור ליגס, לקית׳ הרננדז היה כשרון שייעד אותו למייג׳ורס. הכשרון הזה שם אותו במקום בו הוא מככב בכל קבוצה בה הוא שיחק, החל מהילדים, דרך התיכון, המיינורס וכלה בקארדינלס. האופי הביישן והמסתגר של הרננדז פגע ביכולת שלו ליצור קשרים ולתפוס את המקום החברתי שלו בכוחות עצמו, ומנגד היכולת שלו על המגרש קנתה לו את המקום הזה והפכה אותו לדמות מקובלת בחברה בה הסתובב. הרננדז העיד על עצמו כי לאחר שזכה בMVP ב1979, מצא את עצמו לראשונה בחייו מסוגל להגיע לאירועים, מסיבות, ואפילו להסתובב בחברה. הסטטוס של השחקן הטוב בליגה הקנה לו את מקום שהוא לא חש שביכולתו להשיג בלי היכולת שהציג על המגרש. מנגד, כשהיכולת שלו נפגעה הוא חש, לדעתי, את ההרעה במצבו החברתי והאישי, כמו בשנה הראשונה בקארדינלס בה הורד חזרה למיינור ליג. הרננדז ראה בתפקוד שלו במשחק ברומטר אישי, אני משחק טוב משמע אני אדם טוב. אני מצטיין משמע אני מסוגל להתקיים בחברה, להתחיל עם נשים, לתפקד כבעל וכאב. הקריסה של נישואיו בתקופה בה היכולת שלו בקארדינלס היתה בשיאה שברה את המשוואה הזו. ההצטיינות שלו על המגרש לא תורגמה להצטיינות בחייו האישיים. השבר הזה גרם לו, כמו לרבים אחרים, לנסות לפתור את המשוואה בדרכים חיצוניות.

הרננדז בתנוחה אופיינית. מנהיג התנועה

I'm Keith Hernandez

בשנת 1985, מצא את עצמו קית׳ הרננדז במרכזו של סקנדל ממקום לא צפוי. קרטיס סטרונג, לשעבר הcaterer של הסט׳ לואיס קרדינלס עמד למשפט באשמה שמכר קוקאין לשחקני הקרדינלס. הרננדז, כמו שחקנים אחרים מהקבוצה, מצא את עצמו נאלץ להודות על דוכן העדים בשימוש המסיבי שלו בסם. הוא תיאר את ההתמכרות והסבל שעבר, כיצד איבד כ10 פאונד ממשקלו (כ4.5 קילו) והתקשה להרדם, ולעיתים התעורר עם דימום באפו. הוא תיאר כיצד עלה לשחק תחת השפעת הקוקאין וכיצד החליט להגמל לאחר שראה את חברו לקבוצה, לוני סמית, קורס תחת השימוש ומאבד את היכולת לשחק. הרננדז נאלץ להצביע על שחקנים אחרים שרכשו סמים מסטרונג. הדבר קרה דווקא בתקופה בה הרננדז מצא חיים חדשים במטס. הוא הפך למנהיג הקבוצה, ראש לשחקנים הוותיקים ומנטור לשחקנים החדשים. רבים משחקני המטס, כמו הזורק רון דארלינג והקצ׳ר הוותיק גארי קרטר הפכו לחבריו האישיים. הפריחה האישית הזו לקחה אותו ואת המטס לאליפות השניה בהיסטוריה של הקבוצה. החבורה המוזרה והמשונה של misfits שמצאו בית בניו יורק מטס ראו בהרננדז דמות מובילה, וכן ״אחד משלנו״. המשוואה הושלמה, היכולת על המגרש תאמה למקומו החברתי. אלא שהפעם לא היתה המשוואה מלאכותית, אלא אמיתית. המיקום החברתי שלו הושג בזכות אישיותו, נסיונו, והקשרים החברתייים האמיתיים שיצר. המקום שקיבל אצל חבריו לקבוצה היה אמיתי, ולא פיקטיבי כשם שהאגו שידר לו לאחר שזכה בMVP.

הסיפור של הרננדז הבן והאב המשיך לרדוף את קית׳ גם בתקופה הזו. הצורך שלו לברוח מההשפעה המצמיתה של האב אך מנגד להמשיך ולקיים את הקשר, ואת ההתמכרות לפידבק שקיבל מג׳ון הרננדז לא נעלמה עד יומו האחרון. הוא קנה לאביו צלחת לווין כדי שיוכל לצפות בכל משחקיו, אך הידיעה כי האב צופה בו גרמה לו שוב לאבד מיכולתו על המגרש. ב1989 הסתיים החוזה שלו עם המטס, ובשל הירידה ביכולתו הם וויתרו על החתמתו מחדש. הרננדז חתם בקליבלנד אך נפצע וסיים את העונה ופרש מבייסבול. ג׳ון הרננדז נפטר שנה לאחר מכן, ב1992. קית׳ הרננדז התנתק מבייסבול מספר שנים. המשוואה הופרה סופית. אחת התכונות שאפיינו אותו מאז ימיו בתיכון היתה שהרננדז כששיחק כדורסל (ופוטבול), העדיף תמיד את המסירה על פני הסל. הוא למעשה ויתר על שבירת שיא קליעה בתיכון מאחר ושחקן אחר היה פנוי למסירה. באותו אופן, קריירת הבייסבול שלו לא העמידה מה שמכונה ״מספרים של הול אוף פיים״, או לפחות כאלה שיכפרו על ההיסטוריה השנויה במחלוקת שלו. הוא כשל להשיג יותר מ10% מקולות המצביעים בתשע השנים בהן הועמד לבחירה, וב2004, אחרי שקיבל פחות מ5% הוצא מההצבעה. בשל כך, למרות שבמהלך התקופה שלו במטס הפך הרננדז למנהיג, לשחקן המוביל ואולי לשחקן המשפיע ביותר בהיסטוריה של הקבוצה אחרי טום סיבר, נותר הקיר בסיטי פילד מיותם מהמספר 17.

מספר חזק: ג׳ון האבליצ׳ק

ההיסטוריה של הספורט מלאה במשפטים האלה, שנאמרים ברגע מסויים ונחרטים בזכרון של כולם. ראס הודג׳ס קורע את מיתרי הקול בצעקה ״The Giants win the pennant!״ אחרי שבובי ת׳ומסון העלה את הניו יורק ג׳איינטס לוורלד סירייס. אל מייקלס בשניה האחרונה של הניצחון 4:3 של נבחרת ההוקי האמריקנית על הרוסית שואל ״Do you believe in miracles?״ ומקנה לאירוע את שמו. נחמיה בן אברהם משאיר את המיקרופון לקהל לאחר שער השוויון של סטלמך מול הנבחרת הרוסית. מאיר איינשטיין… טוב, לא משנה. יש הרבה רגעים כאלה. אבל מעל כולם מתנשא הרגע בו ג׳ון האבליצ׳ק הסיט מסירה תוך תנועה לאחור בשניות הסיום של משחק 7 בגמר המזרח 1965.

האבליצ׳ק והכדור, הפעם בלי לגנוב

ולמה? כי כל הרגעים האחרים מתארים משהו שנעשה, בובי ת׳ומסון חובט הומראן, סטלמך מבקיע. האבליצ׳ק לא קלע סל נצחון. הסלטיקס באותו משחק 7 בגמר המזרח של 1965 הובילו על הפילדלפיה סיקסרס 110-109 חמש שניות לסיום והיו מרחק בזבוז זמן אחד מהאליפות. ביל ראסל הכניס את הכדור לאחר הסל של צ׳מברליין אך ההכנסה שלו פגעה בסל והכדור עבר לסיקסרס, מתחת לסל שלהם. האל גריר ניסה למצוא את צ׳מברליין אך לבסוף וויתר והכניס את הכדור תחת לחץ הזמן לצ׳ט ווקר שהיה פנוי. אבל ווקר לא היה פנוי. האבליצ׳ק שראה את הלחץ של גריר עמד מרחק צעד מווקר במטרה לפתות את המסירה אליו, ואז נע בתזמון מושלם, כשהמסירה ממש יצאה לדרך לחסום את הכדור, ובתנועה לאחור קפץ ונגע בכדור ובכך הסיט אותו לידיו של סם ג׳ונס שפרץ עם הכדור לאורך המגרש עד לסיום הזמן. שדר הרדיו ג׳וני מוסט מצא את עצמו שואג לתוך המקרופון ״האבליצ׳ק גנב את הכדור!״ ובכך הנציח את הרגע בהיסטוריה.

יש משהו ברגעים האלה שקורה דבר שאתה לא מצפה לו, שהופך אותם לזכורים ביותר. אתה מצפה שבימון ישיג מדליה, אתה לא מצפה שישבור את השיא ב55 ס״מ. אתה מצפה שג׳ורדן יהיה זה שיקלע את סל האליפות. אתה לא מצפה שג׳ורדן יכניס לגרנט שיוציא לפקסון. באותו אופן ההנחה היא שה-מהלך הזכור ביותר בהיסטוריה יהיה איזה buzzer-beater מהקשת, או באיזה מהלך התקפי שיסתיים בהטבעה ,שתשלח את היריבה לחדרי ההלבשה ואת הקולע להרים את הגביע. אתה לא מצפה שה-מהלך הזכור ביותר בהיסטוריה של הכדורסל יהיה הסטה של כדור שתאפשר לסלטיקס לשרוף את השניות האחרונות לנצחון. אבל המציאות, היא כותבת תסריטים משלה. האבליצ׳ק כמובן קלע נקודות רבות בחייו, 26,395 כאלה, מקום 17 בכל הזמנים ויותר מכל שחקן אחר ששיחק את כל הקריירה בסלטיקס ושני לפול פירס (ולשאקיל ודומיניק ווילקינס שהעבירו כל אחד עונה בסלטיקס). אבל זה לא מה שיזכרו לו, אלא את הרגע הקסום ההוא, אי שם בגמר המזרח 1965, שבו הוא, כמאמר השדרן, גנב את הכדור.

נגנבתם מהמספרים האלה? אתם מוזמנים להציע רעיונות בתגובות. בשבוע הבא: בן שמונה עשרה לחופה.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  3. אהרון שדה

    24 פבר 2021 20:49:16

    ארז סיפור נהדר גם בענף שאיני מתמצא
    גם המספר חזר נהדר
    17 שלי היה כמובן השערים של רונאלדו בעונת 2013-2014 שיא כל הזמנים
    זה גם מספר האולימפיאדות של נבחרת ישראל ודם מספר מאמני נבחרת ישראל בכדורסל בהיסטוריה
    ואלה שמות
    1 מוריס ראסקין (ארה"ב) אימן את הנבחרת במוקדמות הלסינקי 52 .

    2. יעקב שלתיאל אימן את הנבחרת באליפות אירופה מוסקבה 53 והשיג מקום 5 ואז באליפות העולם 54 ומקום 8 .

    3. אלמר ריפלי (ארה"ב) אימן את הנבחרת כאשר המטרה העיקרית שלו הייתה אולימפיאדת מלבורן אך מלחמת סיני ביטלה את ההשתתפות אימן בהמשך את נבחרת קנדה.

    4. אליהו עמיאל אימן את הנבחרת באליפות אירופה 59 באיסטנבול אך סיים מקום 11 מאכזב וסיים את תפקידו בהמשך היה יו"ר איגוד הכדורסל.

    5. מיקי פישר (ארה"ב) אימן את הנבחרת במוקדמות אולימפיאדת רומא ישראל סיימה 8 ולא העפילה לטורניר.

    6 יהושע רוזין מר כדורסל אימן את הנבחרת 3 שנים ב 2 אליפויות אירופה סיים 11 ב 1961 בבלגרד ותשיעי ב 63 בפולין .

    7 שמעון שלח מאמן הנבחרת 65-71 אימן בלא פחות מ 4 אליפויות אירופה הראשונה בברה"מ 65 השיג מקום 6 מכובד אח"כ אימן בפינלנד 67 והשיג מקום 8 באיטליה 69 וגרמניה 71 סיים 11 .

    8.דויל פארק (ארה"ב) אימן את הבנחרת במוקדמות מינכן 72 ישראל סיימה שביעית ולא העפילה בהמשך היה למאמן הזר הראשון שמאמן את מכבי תל אביב הוא היה למאמן הזר האחרון את נבחרת ישראל

    9. אברהם חמו הגיע לנבחרת לאחר ששיחק בה כשחקן והיה בה עוזר בתקופתו הצעיד את הנבחרת למקום 7 באליפות אירופה בוינה 73 (סיים ראשון מ 17 משתתפות במוקדמות ) גם ב 75 סיים שביעי בין לבין הצעיד את הנבחרת לאליפות אסיה 74 ולאליפות המכביה.

    10. רלף קליין האגדי אימן את הנבחרת בשתי קדנציות שונות הראשונה 77-83 והשנייה 88-90
    הוא נחשב לגדול מאמני הנבחרת עם 4 טורנירי אליפות אירופה כולל הישג השיא של סגנות אליפות אירופה 79 קודם לכן סיים 5 ב 77 ו לאחר מכן השיג את המקום השישי ב 81 +83 הוא כמובן גם הישראלי הראשון לקחת את גביע האלופות עם מכבי 77 ולאמן נבחרת זרה את גרמניה המערבית

    11. אריה מליניאק אימן את הנבחרת במוקדמות ל.א 84 שם ישראל לא העפילה

    12 צביקה שרף אימן את הנבחרת הכי הרבה פעמים וקמפיניים ב 3 קדנציות שונות הראשונה 84-87 השנייה 91-97 והשלישית 05-09
    הוא אימן את הנבחרת ב 8 טורנירי יורובסקט שונים ועוד מנדו באסקט אחד ב 86
    להלן הישגיו
    יורובאסקט
    85 מקום 9
    87 מקום 11
    93 מקום 13
    95 מקום 9
    97 מקום 9
    05 מקומות 9-12
    07 מקומות 11-12
    09 מקומות 13-16

    הוא השיג את הישג השיא באליפות העולם (השנייה בסה"כ) כאשר ב 1986 הגיע למקום 7 (אחרי ניצחון על צ'כסלובקיה במוקדמות הסגנית האירופאית דאז)

    13. מושילה ויינקריץ : אימן את הנבחרת באליפות אירופה דרג ב' שהיו מוקדמות אליפות א' הפסיד לפינלנד החלשה וישראל הודחה בטורניר היחידי ביחד עם 91 שישראל לא הופיעה ביורובסקט בין 59 לעד עצם היום הזה

    14. מולי קצורין : אימן את הנבחרת בין 97 ל 04 לקדנציה הבודדת הכי ארוכה של מאמן שכללה 3 יורובסקטים
    מקום 9 ב 99 10 ב 01 ומקום 7 ב 03 ברבע הגמר היחידי מ 85 ועד היום
    (בינו לבין וינקריץ היו עוד קדנציות של רלף וצביקה)

    15. אריק שיבק אימן בין 2010 ל 2014 עם מקום 13-16 בטורניר 2011 ו 21-24 בטורניר 2013

    16 ארז אדלשטיין אימן בין 2014 ל 2017 כולל מקום 10 ב 2015 ומקום 21 ב 2017
    17 עודד קטש : המאמן ב=מ 2017 לא הצליח להוביל את הנבחרת לאליפות העולם אך העלה אותה באופן מרשים ליורובסקט שנדחה וישוחק בספטמבר 2022

    ייתכן מאד ש 17 זה יהיה אוטוטו אולי עד שבוע הבא 18 כי ישנה כנראה השלמה שקטש בהיותו מאמן פאו מהיורוליג ייאלץ לוותר על הנבחרת או אז המעומד הבכיר הוא גיא גודס אל גם בית הלחמי מועמד .

  4. אהרון שדה

    24 פבר 2021 20:57:26

    18 חי בגימטריה זה מספר חזק עם אין ספור ציונים
    כולל אקטואליים
    למשל שיא של 18 שלשות לספסל יוטה רק אתמול מול שארלוט
    או 18 משחקים ללא הפסד של ב.מינכן באלופות (17 ניצחונות ותיקו ) בין גומלין שמינית גמר במרץ 2019 ועד היום פבו' 21

    קבוצות נוספות שמחזיקות בשיא 18
    נטס אם פתיחת העונה החלשה ביותר לקבוצה אי פעם
    ריאל מדריד סל עם 18 גמרי גביע אירופה ראשונה בכל הזמנים (לאחריה מכבי )
    ואם לא טעיתי בספירה אז זה גם מספר הפיינל פורים של צסק"א שהיא ראשונה בכל הזמנים
    עוד 18 זה המנדו באסקט טורנירי אליפות העולם סל

    18 זה גם הסלמים של נובאק שרק השבוע זכה בח"י כאשר זכה בתואר התשיעי שלו באוסטרליה

    אך הוא לא זכה בהכי הרבה סלאמים

    ולכן ישנם עוד 3 מספרי 18 חזקים לספורטאים אישיים אותם אציין בתגובות נפרדות

  5. אהרון שדה

    24 פבר 2021 21:23:04

    הספורטאי הראשון למעשה הספורטאית היא המתעמלת הסוביטיית האגדית לאריסה לטיננה
    שהשתתפה באולימפיאדות 1956-1964 והשיגה 18 מדליות בסה"כ כולל 9 מדליות זהב היא הספורטאית האולימפית הנשית המעוטרת ביותר בכל הזמנים הן מבחינת כמות המדליות הכללית 18 כאמור והן במדליות זהב עם 9
    ההפרש שלה בכמות המדליות עצום
    לפני ג'ני תומפסון השחיינית האמריקאית ( 12 מדליות אמנם 8 מזהב אך כולם בשליחות )
    וורה צ'סלבסקה עוד מתעמלת אגדית מצ'כלוסבקיה (11 מדליות 7 מזהב היא כמובן התמודדה מול לטיננה)

    לטנינה התחילה דרכה באולימפיאדת מלבורן 1956 שם הרשימה וזכתה בזהב בקרב רב וכן בסוס קפיצות ,בקרקע ובקבוצתי וכן בכסף במקבילים ובארד בתרגיל מכשירים קבוצתי

    ברומא 1960
    זכתה בזהב בקרב רב ,קרקע וקבוצתי וכן בכסף במקבילים ובקורה ובארד בסוס קפיצות

    בטוקיו 1964 (בהיותה בת 30 ) זכתה בזהב בקרקע ובקבוצתי בכסף בקרב רב ובסוס ובארד במקבילים ובקורה
    שם ניצחה את וורה בקרקע אך נוצחה על ידה בקרב רב

    יש לה גם 14 מדליות מאליפויות העולם כולל 9 זהב כולל 2 בקרב רב
    וכן 14 מדליות מאליפות אירופה 7 מזהב וכולל 2 קרב רב

    בקיצור מתעמל אגדית וספורטאית אגדית שהיום בת 86

  6. סימור סקגנטי

    24 פבר 2021 21:23:43

    יש עוד מהלך מפורסם בספורט האמריקאי שהתפרסם בכך שהשדר מתאר אותו בהתלהבות תוך כדי האירועים ולא מייד אחריהם. למעשה זה מהלך כל כך מפורסם, שהוא מכונה פשוט "המהלך" (The Play)

    https://youtu.be/mfebpLfAt8g

    1. ארז

      24 פבר 2021 21:44:49

      זה ככה האמריקנים, הכל אצלהם מקבל כותרת. יש The Catch, יש The shot heard round the world, יש the steal כמובן, ואני בטוח שיש עוד רבים וטובים.

      1. סימור סקגנטי

        24 פבר 2021 21:50:51

        The Shot של ג'ורדן, The Helmet Catch מהסופרבול ועוד רבים וטובים אחרים.

        מעניין שבספורט העולמי אין כל כך הרבה כינויים בסגנון למהלכים. למעשה חוץ מ"יד האלוהים" של מראדונה לא עולה לי שום דבר לראש

        1. ארז

          25 פבר 2021 10:05:05

          זאת אמריקה, הmedia awareness שלהם זה משהו, עוד מלפני שהיתה מדינה. יש לך קרבות, נאומים, החלטות, חוקים, הכל מקבל כותרת קלה לזכירה

  8. אהרון שדה

    24 פבר 2021 21:45:13

    עוד ספורטאי אולימפי אך שנכנס לכאן על הישג נקודתי הוא ג'ונתן אדוארדס
    קופץ משולשת לבן בריטי שהוא שיאן העולם עד היום
    והוא נכנס לכאן בגלל שיאו או יותר מדויק בגלל שהיה הראשון לשבור את מחסום ה 18
    עד אליפות העולם בגטבורג 1995 עמד שיא העולם על 17.97
    של בנקס האמריקאי משנת 1985
    וכמו שבימון ואח"כ פאוול היו כחוט השערה ממחסום ה 9.00 ברוחק
    כך נראה היה שישנו את מחסון ה 18 במשולשת
    היו אתלטים נהדרים בעיקר אמריקאים שריחפו באוויר אך את ה 18 מטר לא עברו למשל אלוף האולימפי והעולם בעבר מייק קונלי האגדי
    ודווקא ספורטאי בריטי לבן עשה זאת ביום מדהים באופן מפעים .
    אדוארס הגיע לאליפות בשבדיה כשהוא אמנם סגן אלוף העולם אך רחוק מהתוצאות הללו
    ואז ביום 7/8/95 בשבדיה בתחרות מדהימה הוא קפץ בקפיתו הראשונה 18.16 והיה לראשות לעבור את רף 18 המטר
    כעבור 20 דק' הוא שיפר את השיא כשקפץ 18.29 שיא העולם הנוכחי
    אגב סגנו (וולמן ) קפץ 17.62 רחוק 67 ס"מ ממנו (ייתכן ששיא הפרש לכל הזמנים )

    אדוארדס חברו הטוב של רוגל נחום קפץ כעבור שנה באטאלנטה 1996 נהדר לגובה של 17.88 אך הסתפק רק בכסף
    לאחר שקני האריסון היה לשני לעבור את 18 המטר עם 18.09 (ברוח נגדית אגב)

    הבריטי לא וויתר וזכה בזהב ב סידני 2000
    באמתכתו
    2 מדליות זהב מאליפות העולם
    זהב אירופאי
    וכמובן זהב אולימפי
    ועוד כסף אולימפי
    כסף +2 ארד מאליפויות העולם
    ועוד ארד אירופאי

    אבל מעבר להישגים האדירים
    הוא כאן בגלל פריצת המחסום של 18 המטר
    כיום עשו זאת כבר שישה
    הוא עדיין שיאן כל הזמנים
    הריסון מחזיק בתוצאה הרביעית של כל הזמנים
    טדי טאמגו הצרפתי זכה באליפות העולם 2013 במוסקבה עם 18.04
    פיצ'ארדו הקובני פעמיים סגן אלוף עולם עשה 18.08 בתחרות בקובה
    ויל קליי אמריקאי פעמיים סגן אולימפי קבע ב 2019 18.14
    וכריסטיאן טיילור האמריקאי אלוף 2 האולימפיאדות האחרונות היה הקרוב ביותר עם 18.21 הוא גם 4 פעמים אלוף עולם ורחוק 9 ס"מ מלהיחשב גדול קופצי המשולשת בכל הזמנים
    אך בינתיים השיאן והאגדה מי שיהיה תמיד פורץ הדרך הוא החבר של רוגל נחום (פורץ דרך מקומי ) שהיה הראשון לפני כמעט 26 שנה לשבור את מחסום 18 המטר .

  9. ארז

    24 פבר 2021 21:48:58

    אגב, למתעניין, הסרטון הוא ממשחק מעונת 86 שבשלב מסויים ריי נייט, הבסיס השלישי הלך מכות עם הפיצ׳ר של הרדס והורחקו איזה ששה שחקנים, בלית ברירה, המאמן העביר את קרטר התופס לבסיס השלישי, ושלח את מקדאוול הזורק המחליף לרייט פילד, והוא ואורוסקו הזורק התחלפו כל הזמן בינהם, שמקדאוול זרק אורוסקו הלך ללפט פילד, ומוקי ווילסון תפס את הפינה הריקה. משחק הזוי ברמות.

    1. ארז

      25 פבר 2021 10:06:46

      הbunt defence של המטס ב86 בכלל היתה משהו אחר, לא רק השעטה של הרננדז וריי נייט על הקו לכיוון החובט אלא גם הסגירה המעולה של בקמן או מישלא היה שם באותו רגע.

  11. אהרון שדה

    24 פבר 2021 22:21:13

    עוד שנייה ליגת האלופות השיא הבא
    של פאולו מלדיני שמחזיק באינספור שיאים בליגת האלופות
    למשל לשחק הכי הרבה גמרים (8 ) יחד עם חואניטו הספרדי
    אך מבחינת דקות מלדיני שיחק הכי הרבה שכן השלים את כל המשחקים למעט אחד בגמר 94 שם הוחלף דקה 83 ב 0-4
    פעמיים שיחק 120 דק' ופעמייים הניף את הגביע כקפטן
    מלדיני היה גם לכובש המבוגר ביותר והצעיר ביותר באותו גמר ב 2005
    המבוגר ביותר מבחינת גיל היה אז בגיל 37 והצעיר ביותר מבחינת השער…בגמר שהובקע כבר בדקה הראשונה
    בקיצור אלו חלק מהשיאים שלו

    אבל השיא המדהים ביותר שלו לטעמי קשור כמובן למספר 18
    וזה ההפרש בין הזכייה הראשונה שלו לאחרונה שלו בתואר
    ביום 24 במאי 1989 בהיותו בן 21 פחות חודש זכה לראשונה בתואר כשהשלים 90 דק' בגמר כמגן שמאלי ב 0-4 על סטיווה בגמר בברצלונה
    ביום 23 במאי 2007 באתונה השלים 90 דק' כבלם והניף את הגביע כקפטן בניצחון 1-2 על ליברפול בנקמה המתוקה בליברפול

    היו מעטים מאד מהכדורגלנים שהצליחו להגיע לגמר בחלוף עשור
    האיטלקים דינו זוף ובטגה הגיעו לגמרים עם יובה של 73 +83 והפסידו בשתי הפעמים ככה שחזרו לאחר עשור
    בופון עשה זאת עם אותה יובה בשנים אחרות 2003+2017 בשניהם הפסיד אך חזר לאחר 14 שנה.

    קסיאס השוער הספרדי עשה זאת בגמרים של 2000+2014 בשניהם זכה באחרונה כקפטן בפער 14 שנה

    ואן דר סאר השוער ההולנדי זכה בגביע במדי איאקס 1995 הוא חזר לגמר שהיה משחקו האחרון בקריירה בשנת 2011 עם היונייטד והפסיד הפעם לברצלונה בחלוף 16 שנה (הכי הרבה לשחקן ששיחק בשתי קבוצות שונות )

    סידורוף הקשר ההולנדי שזכה עם ואן סאר בגביע ב 95 חזר וזכה עם מילאן 2007 בשני המשחקים זכה ופתח בהרכב בראשון הוחלף דקה 53

    קוסטקורטה חברו של מלדיני פתח בהרכב ב 89 והוחלף דקה 75 וכן בגמר 2003 (שיחק 66 דק) וחזר וזכה כחלוף 14 שנה (היה בסגל ולא שיחק בגמר 05 )

    גיגס פתח וזכה בגמר 99 עם היונייטד אך הפסיד איתה בגמר 2011 למרות שהשלים 90 דק' בגיל מבוגר בחלוף 12 שנה

    פירלו ניצח עם מילאן את יובה בגמר 03 (71 דק') אך הפסיד עם אותה יובה לברצלונה בגמר 2017 בחלוף 14 שנה

    פרנסיסקו חנטו היה היחידי מריאל ההיסטורית שהיה שותף גם בזכייה ב 1956 בניצחון 3-4 על ריימס וגם זכה בתואר ב 1966 בניצחון על פרטיזן הפעם כקפטן ריאל בחלוף עשור בדיוק

    האחרון להצטרף לרשימה
    הוא תומאס מולר ששיחק 90 דק' בהפסד לאינטר בגמר 2010 אך חזר וזכה בגמר האחרון ב 2020 מול פ.ס.ז

    מלדיני השלים הכי הרבה שנים בין גמרים בשניהם זכה הוא גם היחידי יחד עם קוסטקורטה לקחת גביע ב 3 עשורים שונים

  12. שחר דלאל

    25 פבר 2021 20:15:56

    יש לי בעיה קשה עם הקישור של סמים "חברתיים" (לא משפרי ביצועים) למידה בה ראוי שחקן להיכנס להיכל התהילה.
    עכשיו אני לא בא ואומר – "צריך להכניס את קית' הרננדס", כי זה לא חד ומשמעי וצריך לערוך על זה דיון מסודר, אבל מצד שני אנחנו לא עושים את אותו הקישור כשאנחנו מדברים על סי סי סאבת'יה שהיה אלכוהוליסט מוצהר ואפילו פספס פלייאוף בגלל שהתאשפז במכון גמילה (וגם היה בצד הנכון של הכביש, אבל זה נושא אחר).
    האם הרננדס צריך להיות בהיכל התהילה? נשאיר את זה לאנשים שראו אותו בזמן אמת, אבל לא לדון בו בגלל בעיית הסמים זה כמו שבעוד עשור לא נדון בשחקן מצטיין שהיה מכור למשככי כאבים…

    1. ארז

      27 פבר 2021 10:37:05

      אולי הייתי צריך לדייק, אני לא חושב שהרננדז לא בהול אוף פיים בגלל הקוקאין. לדעתי הנתונים שלו הם כאלה שמציבים אותו בסימן שאלה מבחינת אלה שאחראים לבחור להיכל, ומאחר וקיים סימן שאלה, עולה פה הרקורד ההתנהגותי שלו, שנבע או גרם בין השאר להתמכרות שלו בתחילת שנות השמונים.

  13. מנחם לס

    26 פבר 2021 23:39:40

    הסיפור של ג׳ון הרננדז, וגארי וקית׳ הרננדז, בופר ודוסקס עד אבק. אני זוכר שממש שנאתי את קית'. בשנות ה-80 המאוחרות גייל ביקשה ללכת שוב ושוב למשחקי המטס. לי היו שם סטודנטים באינטרנשיפ ואפילו לא הייתי צריך ללכת דרך הליגה לקבל כרטיסים במושבים הטובים ביותר בשיי סטדיום. הנסיעה ברכבת מגרדן סיטי לקחה 25 דקות (כולל החלפה הרכבת בסבוויי בג'מאייקה, קווינס. גייל ממש נדנדה לי, ואני הייתי בכלל אוהד היאנקיס. ידעתי שהיא אוהדת המטס אבל עד כדי כך? הלא הבנתי למה. הייתי נשוי צעיר והתחלתי לחשוד שלגייל שלי יש CRUSH על קית'. כל דבר שעשה היה 'ראית??? ראית???'. הוא היה גבר יפה תואר עם שפם לתפארת, והיה גם שחקן מצויין מלא כריזמה. יום אחד היא הודתה: "YES. I LIKE KEITH!". שאלתי אותה אם היא LIKES או הרבה יותר. היא צחקה עלי, אבל אני יודע על מה אני מדבר: היה לה קראש מחלט עליו. הפוסט שלך ארז הזכיר לי כל כך הרבה דברים!!!
    אחרי שהוא פרש, הוא הופיע בכמה אפיזודות של סיינפלד, וכתב כמה ספרים, אחד מהם "רצח בשיאה סטדיום" – ספר לצעירים, אבל אני זוכר שנהניתי ממנו מאד. אגב, משך כמה שנים הוא הוכיח את עצמו כשדר טיווי מעולה,
    גם בעל ידע וגם 'מצולם' מצויין.

    הטור שלך ארז הוא יהלופ לאתר

    1. ארז

      27 פבר 2021 10:53:33

      תודה דוק, הרעיון היה באמת לתאר את הקריירה של הרננדז, אבל במהלך הכתיבה, פתאום קרה לי מה שכל כותב חולם עליו, והטור קיבל חיים משלו, מצאתי את עצמי מחבר את ההתנהלות של הרננדז, מול האב, סמים, חברה, השם שלו כטראבל מייקר, לסוג של דפוס התנהגותי שכזה. כמובן שאין לי שום דרך לאמת או להפריך את התיזה הזו, אבל מצד שני אני מאוד שמחתי שאולי מצאתי פה זווית הסתכלות על האיש שלא מופיעה בשום מקום אחר (ממה שקראתי).
      ולגבי גייל, אפשר להבין אותה, הוא מהשחקנים האלה שאתה מתאהב בהם, וכל מהלך שלו נראה לך כמו ישו על המיים.
      קראתי שני ספרים שלו, האיש כותב מעולה (או לפחות בוחר שותפים מעולים לכתיבה). הראשון זה כמובן I'm Keith Hernandez, האוטוביוגרפיה שלו, השני זה Pure Baseball, שהוא מתאר שני משחקים, ברמת של pitch by pitch. הוא מדבר שם על חובטים, זורקים, אסטרטגיית מיקום בשדה, פסיכולוגיה, חילופים, הכל. סוג של scorecard עם פרשנות, אבל לא סתם אלא ממש נכנס למערכת קבלת ההחלטות של כל שחקן ומה שמסביב לה. ספר הבייסבול הכי טוב שקראתי.

  14. מנחם לס

    26 פבר 2021 23:49:46

    מס' 17 הוא ANGEL NUMBER' – 'המספר המלאכי' הוא המספר דרכו 'המלאך שלך' מתקשר אתך. בשפת המלאכים "17" מייצג COMPASSIONץ SELF CONFIDENCE ו-S}PIRITUALITY.
    מספר 17 נחשב גם ל'יום הדין' בתורת המספרים.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט