אנו באנו ארצה – שחמט בארץ ישראל לפני קום המדינה/שחר אלוני

אנו באנו ארצה – שחמט בארץ ישראל לפני קום המדינה/שחר אלוני

יוזמת השחמט הראשונה בישראל היתה דווקא של מושל ירושלים הבריטי, סטורס, שהקים מועדון שחמט יהודי-ערבי ב 1919, אולם זה לא החזיק מעמד עקב המתיחות בעיר. היוזמה הראשונה שהצליחה היתה מועדון "לסקר" שהוקם בתל-אביב ובירושלים על ידי ד"ר אריה מוהליבר כבר ב 1922. המועדון בתל-אביב קיים עד היום ברחוב בן יהודה ויחגוג בקרוב 100 שנה להיווסדו.

אריה מוהליבר, היה נינו של הרב שמואל מוהליבר, מאבות הציונות, ובנו של ד"ר יוסף מוהליבר שניהל את הגימנסיה העברית בירושלים. הוא ייסד גם את בטאון השחמט הראשון וארגן את "אליפות לסקר" הראשונה שבה גם זכה, והחזיק בתואר הלא רשמי מספר שנים. הוא אף ערך מדור שחמט נוסף בעיתון שיצא בקהיר. מוהליבר האריך חיים עד גיל 92, ונפטר בשנת 1996, שהיא במקרה גם שנת פטירתו של בוטביניק.

ד"ר אריה מוהליבר, עומד משמאל, בהנהלת מועדון לסקר בשנות ה 20'


כשהגיעה העליה החמישית לישראל בשנות השלושים היא מנתה רבע מליון איש ויותר מהכפילה את הישוב היהודי בארץ ישראל. בין היתר העשירה העליה החמישית את חיי השחמט בארץ, שכן הגיעו אז מספר שחקנים חזקים מאד, והחלו להערך אליפויות רשמיות בארץ, בנוסף כמובן למשלחות חזקות שנסעו לאולימפיאדות השחמט שנערכו בעולם.

אליפויות ארץ ישראל
#שנהמקוםמנצח
11936תל אביבמשה צ'רניאק
21937ירושליםיוסף פורת
31938תל אביבמשה צ'רניאק
41940תל אביביוסף פורת
51945תל אביביצחק אלוני
אלופי ארץ ישראל לפני קום המדינה
יוסף פורת בגיל 17, כששיחק במועדון על שם פאול מורפי בעיר הולדתו



יוסף פורת

השחקן הבכיר ביותר בישראל היה כנראה יוסף פורת (היינץ פרדר) שהגיע לישראל מגרמניה, ובשיאו היה מדורג טופ 30 בעולם, על פי הערכות שונות כגון הצ'סמטריקס. פורת, יליד וורוצלב (אז בגרמניה, היום בפולין) הספיק לייצג את גרמניה באולימפיאדת 1928 (בגיל 19) , אולם עם עליית הנאצים לשלטון הגיע לארץ ישראל. הוא ייצג את הנבחרת ארץ ישראל המנדטורית (פלשתינה) באולימפיאדת 35' ושוב במשחקים המפורסמים של 1939. אולימפיאדה זו ב 39' נערכה בחודשים אוגוסט-ספטמבר בארגנטינה, כך שמלחמת העולם השניה פרצה במהלך המשחקים, למעשה בדיוק כאשר עמד להתחיל בית הגמר, לאחר סיום שלב הבתים ב 1 לספטמבר. לאחר דיונים ארוכים בהם השתתפו הנציגים הארגנטינאים, אליוכין ורב האמן היהודי-פולני החזק טרטקובר, הוחלט כן לקיים את שלב בית הגמר אליו העפילו 16 הנבחרות החזקות, שבינהן נבחרת ארץ ישראל.

יוסף פורת


יוסף פורת שיחק בלוח השני בנבחרת (הלוח הראשון אויש על ידי משה צ'רניאק), והוא אף זכה במדליית זהב אישית על השגיו מבין כל שחקני הלוח השני בכל הנבחרות באולימפיאדה, עם הישג של 11 נקודות אישיות מתוך 14. במדלית הזהב בלוח הראשון זכה קפבלנקה(סיים בתיקו את משחקו עם צ'רניאק). הנבחרת כולה סיימה במקום ה 9 המאד מכובד, כשהיא מקדימה במקום אחד את צרפת בראשות אליוכין, ואת קובה בראשות קפבלנקה. במדליות זכו גרמניה, פולין ואסטוניה.
נבחרת ארץ ישראל השיגה נצחונות מכובדים במהלך המשחקים, בין היתר מול אסטוניה של פאול קרס, ומול צרפת וקובה.

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת בואנוס-איירס 1939


פורת הצליח לחזור מארגנטינה לישראל, מה שהיה קשה לביצוע עקב פרוץ המלחמה. הוא זכה באליפות תל-אביב בשנת 43', וכן במספר אליפויות ישראל לאחר קום המדינה בשנים 53', 57', 59', 63'. כך שהאליפות האחרונה שלו היתה בגיל 54 לאחר שהראשונה היתה בגיל 28. הוא צבר סך הכל 6 אליפויות ישראל, הכי הרבה מכל האלופים עד היום, וכנראה היה זוכה בעוד כמה אליפויות, אם התחרות היתה נערכת באופן מסודר כל שנתיים בשנות ה 40'.

איך נותנים פה מט בלבן?


פורת השתתף גם בלא פחות מ 12 אולימפיאדות, בין השנים 28' ל 68', (גילאים 19 עד 59), כאשר ברובן הגדול ייצג את נבחרות ארץ ישראל וישראל בלוח הראשון.

ניצחון יפה של פורת על רב האמן היגוסלבי הנודע גליגוריץ' בתחרות אמסטרדם 1964:
https://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1161246


הוא חי בכפר החקלאי רמות השבים כל שנותיו בארץ ונפטר אף הוא בשנת 1996.
פורת וגם צ'רניאק, לא היו רבי אמנים, שכן התואר אז היה מאד נדיר. שניהם קיבלו רק בשנת 52' את התואר "אמן בין-לאומי", שהוא התואר השני הכי גבוה שניתן על ידי האיגוד הבינ"ל של פיד"ה. זה כמובן מפתיע ששחקן שבשיאו היה טופ 30 בעולם לא היה רב אמן, וחלק גדול מהקריירה שלו גם לא היה אמן בין-לאומי, אך כך זה היה בתקופה ההיא, בשנה בה שני הישראלים קיבלו את התואר, היו בעולם 36 רבי אמנים בלבד.
היום זה אחרת, יש בעולם יותר מ 1500 רבי אמנים שרובם פעילים, ויש אלפי אמנים בין-לאומיים.


משה צ'רניאק

צ'רניאק הוא אולי השחקן המזוהה ביותר עם עולם השחמט בישראל בעשורים הראשונים. הוא זכה באליפות ארץ ישראל הראשונה בשנת 36', ובשיאו, על פי הערכת הצ'סמטריקס, היה שחקן טופ 50 בעולם.
הוא נולד בוורשה למשפחה אמידה ונשלח ללמוד בסורבון, שם פגש את אליוכין ואת טרטקובר. ב 34' עלה לארץ והשתקע בירושלים. הוא זכה בשתים מתוך 5 אליפויות ישראל שהתקיימו לפני קום המדינה (36', 38'), וייצג את ישראל כאמור באולימפיאדת בואנוס-איירס ב 1939.

נצחון של צ'רניאק על טרטקובר באולימפיאדת 39':
https://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1533021


צ'רניאק כמו רבים אחרים לא יכול היה לחזור לאירופה לאחר האוליפיאדה בשל פרוץ המלחמה ונותר בארגנטינה עשר שנים, עד 49'. הוא זכה שוב באליפות ישראל בשנת 55', כך שצבר 3 אליפויות.

צ'רניאק בתחרות


צ'רניאק ייצג את ישראל במספר גדול של 11 אולימפיאדות שהשתרעו על פני 40 שנה, משנת 35' עד שנת 74' (כלומר מגיל 25 ועד גיל 64), שם שיתף פעולה עם דור חדש של שחקנים. הוא ופורת היו שותפים לאחד ההשגים הגדולים של נבחרת ישראל, באולימפיאדת 1954, שם סיימו בתוצאת תיקו 2-2 מול אלופת העולם הקבועה, נבחרת ברה"מ החזקה שבסגל שלה שיחקו בוטביניק, סמיסלוב, קרס וברונשטיין. באולימפיאדה זו השיגה הנבחרת הישג שיא של מקום שביעי, כאשר צ'רניאק משיג תוצאות טובות מאד בלוח השני.

פורת וצ'רניאק מסיימים בתיקו את משחקיהם במפגש האולימפי ברה"מ-ישראל מול בוטביניק וסמיסלוב ב 54'


הוא אף הקים את מועדון "ביכורי העיתים", ליד הסינמטק בתל-אביב, ועסק מלבד בניהול המועדון, גם בכתיבת ספרי שחמט בשלוש שפות, הדרכה, הוצאת כתב העת ראשון על שחמט בעברית, עריכת מדור השחמט בעיתון הארץ (במשך 30 שנה עד יום מותו), וכן השתתף בתחרויות רבות, הן ליחידים והן במסגרות קבוצתיות. במהלך הקריירה הוא סיים בתיקו משחקים מסוימים עם קפבלנקה, בוטביניק, קרס וסמיסלוב, וניצח בתחרויות את ניידורף, טרטקובר וגליגוריץ'.

צ'רניאק זכה בשנת 76' בפרס על מפעל חיים מטעם משרד החינוך, ונבחר לשחמטאי היובל של ישראל. פסטיבל השחמט השנתי של תל-אביב נקרא על שמו עד היום.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  4. Yinon Yavor

    28 דצמ 2020 11:02:56

    תודה שחר. התחלתי לקרוא ורוצה לתקן – רמות השבים אינו קיבוץ. זהו כפר חקלאי. לא היו שם מאפיינים סוציאליסטיים.
    לגבי החידה בהתחלה – צריח מוריד את הסוס ומשם זה פתור.

  9. שחר דלאל

    28 דצמ 2020 17:00:38

    נהדר שחר!
    ההיסטוריה של הספורט בכלל והשחמט בפרט בארץ לוקה בחסר. אני שמח שמצאת זמן לכתוב גם על גדולי הדור של קום המדינה.
    (בהערת אגב, ההיסטוריונים בארץ נוהגים לזלזל בוויקיפדיה, אבל היא אחד המקורות החשובים עבור מי שרוצה להתחיל להתעניין בנושא מסוים, מקווה שגם זה ישתנה בהמשך)

    1. שחר אלוני

      28 דצמ 2020 17:24:12

      תודה שחר, בשמחה
      כן, לא פשוט למצוא דברים על מה שהיה בארץ.
      ויקיפדיה ועוד כמה אתרים דומים, זה מקום טוב להתחיל בו, ובשחמט יש עוד כמה אתרי משחקים וכיו"ב

    1. שחר אלוני

      28 דצמ 2020 20:11:56

      שלום אבי, אני מאמין שאגיע לחלקם לפחות, אלה תקופות שונות כמובן. דן זולר היה בשכבה שלי, הוא עדיין משחק מדי פעם למיטב ידיעתי, רב אמן בעשר שנים האחרונות

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט