קערת פונץ' וספינה דולפת: הכנה לקראת משחקי הבולים במכללות/ שחר דלאל

פוטבול מכללות הוא עולם אחר לחלוטין ממה שאנחנו רגילים לראות במגרשי ה-NFL. ראשית מדובר בחוויה אחרת, שנשלטת ברובה על ידי הסטודנטים והתורמים של אותה אוניברסיטה, יש מסורות שונות, ואליפות היא לא תמיד המטרה העיקרית (למרות שגם זה משתנה). כשה-NFL  יצא להפסקה בת יום לחגוג את הכריסמס, זה הזמן לעבור להתמקד באח הקטן.

גם עונת המכללות לא הצליחה להתחמק מזרועות נגיף הקורונה, ולאחר ביטולים, ביטול של הביטול והרבה מאוד משחקים שלא שוחקו, הגענו לנקודות הסיום. בשבוע החולף קיבלנו את משחקי האליפות בליגות השונות, כאשר בסיומם קיבלנו את הרכב ה"בולים" השנתי, שיהיה הפעם קטן מהרגיל מכיוון שקבוצות רבות החליטו לוותר השנה על התענוג, בעוד משחקים אחרים נאלצו להתמודד עם החלטות המחוז, שלא מאפשר למשחקים להתקיים (בעיקר קליפורניה והוואי).

למי שלא מכיר, לאחר העונה הסדירה, הפוסט סיזן של הפוטבול מתחלק לשניים: "פלייאוף" בין ארבעת הקבוצות המובילות בארה"ב שבסיומו נקבעת האלופה, ומשחקי ה"בולים". הבולים, שהיום נחשבים כפרס ניחומים היו בעבר המנה העיקרית, כאשר לכל משחק יש את המסורת שלו וזכייה בו היתה משולה לזכייה באליפות (בעיקר בבולים הגדולים שבהם – הרוז בול ואורנג' בול).

חייבים לדבר גם על הפיל שבחדר. השיטה הנוכחית נועדה לשמור על הכוח של אוניברסיטאות הפאוור 5 (P5), במיוחד אחרי עונה בה סינסינטי סיימה עונה מלאה ללא הפסדים, עם אליפות ליגת האמריקן (שבעבר היתה חלק מהליגות הגדולות) ועדיין לא נכנסה לפני נוטרדאם הבינונית רק בגלל שהיא משתייכת לליגות ה-Group of 5 (G5). זה המשיך עם הצבא האמריקאי (ארמי) אשר סיימו במאזן 2:9 ועדיין לא קיבלו זימון לבול לפני קבוצות שסיימו במאזן שלילי. ככה זה בעולם שנשלט ע"י ה-NCAA, כולם יודעים שהמערכת דפוקה והכל ימשיך כרגיל.

מחזור הבולים הוא גם כמובן הזדמנות לאוהד הסביר להתחיל ולראות את המועמדים לדראפט הקרוב, אז למי שמתעניין, הנה הבולים היותר מעניינים שיהיו השנה:

Boca Raton Bowl: פלורידה סנטרל (4:6) 23 – BYU (1:11) 49

אחד המפגשים המעניינים של עונת הבולים, בין שתי האלופות האחרונות שלא הגיעו אוניברסיטאות ה-P5, הפך למשחק חד צדדי מהרגע הראשון. הסיבה? הקווטרבק הנהדר של הקוגרס, זאק ווילסון, שיכול להיות שסידר לעצמו את הבחירה השנייה בדראפט אחרי המשחק הזה, ויש לא מעט אוהדים בניו יורק (טוב בסדר, עיתונאים) שיעדיפו אותו על פני טרבור לורנס.

המורמוני סיים את המשחק עם 425 יארדים אוויריים ו-3 טאצ'דאונים, אליהם הוסיף 12 יארד על הקרקע ושני ט"ד נוספים, כשאת רוב הנזק הוא עושה במחצית (וקצת) לפני שהוריד הילוך ונתן לאבירים לצמצם את ההפרש. אין ספק שהוא הולך להיות אחד השחקנים המלהיבים ב-NFL.

New Mexico Bowl (24 בדצמבר): הוואי (4:4) נגד יוסטון (4:3)

הוואי היא מכללה מעניינת, בעיקר מכיוון שהיא מתמודדת בכל שנה עם אתגרים לוגיסטיים שאוניברסיטאות אחרות פשוט לא מכירות (תדמיינו קבוצת NFL  בלונדון). בשנים האחרונות היא מתעוררת מתרדמת עמוקה וחוזרת לרלוונטיות, כאשר זאת תהיה ההופעה השלישית שלהם בלבד במשחק בול מחוץ להוואי (מתוך 13 סה"כ). ניצחון כאן יעשה טוב בלב לתורמים של האוניברסיטה.

מהצד השני יוסטון היא עוד אוניברסיטה שנאלצה להתמודד עם המון קשיים לוגיסטיים השנה, לאחר שבוטלו או נדחו לה שישה משחקים שונים מתחילת העונה, חלקם לאחר שכבר הגיעו לאיצטדיון. השאיפה של הקוגרס היא לקבל הזמנה לליגת הביג-12, ואם תסיים עוד עונה במאזן שלילי התוכניות האלה יכולות ללכת לפח.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: צ'בן קורדיירו (ק"ב, הוואי), ריקו בוסי (רסיבר, הוואי), מרקז סטיבנסון (רסיבר, יוסטון, צפוי להיבחר ביום השני של הדראפט), גראנט סטיוארד (ליינבקר, יוסטון) ופייטון טרנר (קו הגנה, יוסטון).

Camellia Bowl (25 בדצמבר): באפלו (1:5) נגד מארשל (2:7)

שתי הקבוצות פתחו את העונה בסערה ונראו ככאלה שיכולות להיות מוזמנות לבולים "של הגדולים" (ששת משחקי ראש השנה, שמשלמים את הסכומים הגבוהים ביותר), אך נחלשו לקראת המאני טיים וסיימו את העונה שלהם עם הפסדים צורבים.

ההד ליינר הראשי במשחק הזה, ששווה לפתוח את הטלוויזיה במיוחד בשבילו, הוא ג'ארט פטרסון מבאפלו, שרשם עד כה בשלושת השנים שלו במכללה 3,884 יארדים על הקרקע בצירוף 52 טאצ'דאונים. השנה הוא התפוצץ לגמרי, כשסיים את המשחק מול קנט סטייט עם שמונה (!) טאצ'דאונים ו-409 יארד.

בצד השני, מארשל מציינים השנה 50 שנה להתרסקות המטוס שהרגה את כל קבוצת הפוטבול שלהם, וירצו לסיים את העונה בצורה חיובית.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: ג'ארט פטרסון (רץ, באפלו), מלקולם קונסה (אדנג', באפלו) וג'וש בול (אופנסיב ליין, מארשל).

Cure Bowl (26 בדצמבר): (12) קוסטל קרוליינה (0:11) נגד ליברטי (1:9)

המשחק הכי טוב של המחזור הנוכחי, שלא כולל קבוצה מהפאוור 5. קוסטל קרוליינה, אחת התוכניות הצעירות בליגה הראשונה (הוקמו ב-2003, עלו לליגה הראשונה ב-2016) עם עונה מהאגדות, לאחר שניצחו אתBYU  במפגש של קבוצות בלתי מנוצחות, במשחק נהדר שקיבל את הכינוי Mormons vs. Mullets.

הפעם לא יעמדו מולם מורמונים, אלא האוניברסיטה של האוונג'ליסטים, שמנסים להפוך לאוניברסיטה הגדולה בעולם הנוצרי ולעקוף את נוטרדאם. גם היא היתה קרובה מאוד לעונה מושלמת, אך בעיטת שדה שנחסמה מנעה מהם ניצחון על צפון קרוליינה סטייט. מי שיכול לעשות בשבילם את ההבדל הוא הקווטרבק מאליק וויליס, שהכניס את עצמו השנה לפנקסים של הרבה קבוצות לקראת הדראפט הקרוב.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: מאליק וויליס (ק"ב, ליברטי), טרון ג'קסון (אדג') וסי ג'יי בראור (קו הגנה) מקוסטל קרוליינה.

Cheez-It Bowl (29 בדצמבר): (18) מיאמי נגד (21) אוקלהומה סטייט

שתי קבוצות שפתחו חזק מאוד את העונה, עשו קולות של מועמדות לפלייאוף ונחלשו מאוד לקראת הסיום. במיאמי הקווטרבק ד'אריק קינג ירצה לסיים את קריירת המכללות שלו בצורה יפה ואולי להבטיח לעצמו מקום באחד הסיבובים האחרונים של הדראפט הקרוב. הוא יהיה השחקן הבכיר בקבוצה, לאחר ששחקנים רבים בחרו לוותר על המשחק ולהתחיל להתכונן לדראפט.

בצד השני אנחנו נחסר את הרץ הנהדר צ'ובה הווארד (צפוי להיבחר בשלושת הסיבובים הראשונים בדראפט), אבל אנחנו צפויים לקבל משחק עם הרבה התקפות ומעט מאוד הגנה, כמו שאתם מכירים מפוטבול המכללות.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: ד'אריק קינג (ק"ב, מיאמי), טיילן וולאס (רסיבר, OK St.), ספנסר סנדרס (רסיבר OK St.).

Alamo Bowl (29 בדצמבר): (20) טקסס (3:6) נגד קולרדו (1:4)

בעבר המשחק הזה היה חלק מהעונה הסדירה של הביג 12, אבל זאת הפעם הראשונה שהקבוצות נפגשות מאז שעזבו הבאפלו'ס לפאק-12 לפני עשור. באופן לא מפתיע בעונה הזאת, קולורדו – שלא שיחקה במשחק הגמר של הליגה שלה בגלל משחקים חסרים – היא כנראה הקבוצה הטובה ביותר שיצאה מהפאק-12, ואחת היחידות שהסכימו להופיע במשחק סוף עונה.

השחקן המרכזי שלהם יהיה ג'רק ברושארד, שבשנתו הראשונה השיג 813 יארדים על הקרקע בחמישה משחקים בלבד ויהיה גבוה ברשימות של הסקואטים לקראת הדראפט הבא. הוא ייעזר באחת ההגנות החזקות מערבית למיסיסיפי, וינסה להבטיח למאמן השנה הראשונה קארל דורל פתיחה טובה לקריירה שלו בקולורדו.

בצד השני, נקבל את אחד הקולג'ים החשובים בארה"ב, אך כזה שלא מצליח לשחזר בעשור האחרון את הצלחות העבר. שני האחראים הראשיים הם המאמן טום הרמן והקווטרבק סאם אלינג'ר, שלמרות שנחשב לפוטנציאל NFL לא השיג כלום בארבעת שנותיו באוסטין. האם הוא יצליח לפחות לסיים בטון חיובי?

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: אלינג'ר (מועמד לבחירה החל מהסיבוב ה-4 בדראפט הקרוב), ברושארד, מוסטפה ג'ונסון (קו הגנה, קולורדו), קיי די ניקסון (מחזיר בעיטות, קולורדו).

Cotton Bowl (30 בדצמבר): (6) אוקלהומה (2:8) נגד (7) פלורידה (3:8)

המשחק הראשון מבין הבולים הגדולים של ראש השנה. הסונרס חוזרים למגרש שהם מכירים כל כך טוב, כדי להשיג ניצחון ראשון בבול עבור המאמן לינקולן ריילי, שנמצא כבר בשנתו הרביעית בקבוצה (הפסידו שלוש שנים בחצי גמר הפלייאוף). השנה הוא מציג לראווה את הקווטרבק הפרשמן ספנסר ראטלר שצפוי להיות היורש של בייקר מייפילד- קיילר מארי-ג'יילון הרטס.

בצד השני אנחנו נקבל קווטרבק שעשוי להיבחר בשיפולי הסיבוב הראשון, קייל טראסק. הק"ב של התנינים היה נבחר ראשון לפני עשור, אבל מחזור במוביליות תפגע לו בסיכויים. למרות זאת, מדובר באחד הקווטרבקים המדויקים שנראו בשנים האחרונות, עם יכולת מרשימה לקרוא את הגנת היריב. הוא שווה לבדו את מחיר הכרטיס. הוא יעלה למשחק ללא הנשק העיקרי שלו, הטייט אנד קייל פיטיס שהחליט לוותר על המשחק ולהתכונן לדראפט. בכל מקרה אנחנו צפויים לקרב התקפות, משום שאף אחת מההגנות לא הרשימה במיוחד העונה.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: ראטלר, צ'רלסטון רמבו (רסיבר, אוקלהומה), קריד האמפרי (סנטר, אוקלהומה), טראסק, זאק קרטר (קו הגנה, פלורידה) קדטוויוס טוני (רסיבר, פלורידה).

Arizona Bowl (31 בדצמבר): בול סטייט (1:5) נגד סן חוזה סטייט (0:7)

מפגש בין האלופות המפתיעות של ליגות ה-MAC וה-MWC. סן חוזה תרצה לסיים עונה ראשונה בליגה הבכירה ללא הפסד, כל זאת בעונה בה נאלצו לעזוב את מגרשם הביתי ולשחק בלאס ווגאס בגלל ההגבלות שחלו בקליפורניה. מהצד השני בול סטייט ינסו להוכיח שניצחון על באפלו לא היה מקרי, ושעדיין מוקדם להספיד את ה-MAC. במשחק הזה אנחנו נקבל גם שני קווטרבקים שיכולים למצוא את עצמם בסיטואציה מסוימת ב-NFL, לא דבר של מה בכך שמדובר במכללות מסדר הגודל הזה.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: דרו פיט (ק"ב, בול סטייט), ניק סטרקל (ק"ב, סן חוזה), טרה ווקר (רסיבר, סן חוזה), טרה ווב (סייפטי, סן חוזה).

Liberty Bowl (31 בדצמבר): מערב וירג'יניה (4:5) נגד ארמי (2:9)

כפי שציינתי קודם, המשחק הזה בכלל לא היה אמור לקרות, אבל הידבקות המונית באוניברסיטת טנסי הובילה אותם לפרוש מהמשחק ולהכניס במקומם את הבלאק נייטס. ארמי היא הסוס השחור של השניים האחרונות, כאשר בזכות התקפת הטריפל אופשיין היא מצליחה לנצח קבוצות עם סגל חזק הרבה יותר ולהעמיד קבוצות נהדרות, שנה אחרי שנה וגם הפעם תצפו להרבה מהלכי ריצה והגנה קשוחה. גם בצד השני צפויים לבנות על הרץ המבטיח שלהם, לדי בראון, שהעמיד השנה ממוצע של 105 יארד למשחק.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: בראון, דריוס סטילס (קו הגנה) וסקוטי יאנג (סייפטי) ממערב וירג'יניה, ג'ון ראטיגן (ליינבקר, ארמי).

Peach Bowl (1 בינואר): (8) סינסנטי (0:9) נגד (9) ג'ורג'יה (2:7)

הכל יהיה נגד הבארקטס שישחקו באווירה עוינת במרצדס סטדיום באטלנטה. הם גם ישחקו כדי להוכיח לוועדת הבוחרים של הפלייאוף שהם היו ראויים למקום הרביעי, לאחר עונה מושלמת, שהעמידה אותם בשורה אחת עם קבוצות ה-P5. סינסנטי היו הקבוצה המרעננת של עונת 2020 בראשותו של הקווטרבק דזמונד רידר (הסליפר של הדראפט הקרוב), שהתפתח משמעותית בשנה החולפת ויכול לפגוע בך דרך האוויר או הקרקע. הוא לא יעשה את זה לבד, מאחר וסינסנטי מצידה את אחת הקבוצות העמוקות שנראו השנה בפוטבול המכללות, עם סקנדרי מלא בשחקני NFL עתידיים.

בצד השני, הבולדוגס, שלא הצליחו השנה בשום משחק חשוב (הפסדים לאלבמה ופלורידה) ירצו להוכיח שהיה מדובר בעיקר במזל רע. יש להם גם קייס מצוין, משום שהקווטרבק הסופמור שלהם, ג'יי טי דניאלס, לא שיחק בחצי העונה הראשון ומאז מדובר בקבוצה אחרת לחלוטין. יש סיכוי לא קטן שמדובר במשחק הטוב ביותר מחוץ לפלייאוף.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: רידר, ג'יימס וויגינס, קובי בראיינט (איות שונה) ודריק פורסט (סקנדרי, סינסנטי), דניאלס, ג'ורדן דייויס (קו הגנה, ג'ורג'יה), אריק סטוקס (קורנרבק, ג'ורג'יה).

Orange Bowl (2 בינואר): (5) טקסס A&M (1:8) נגד (13) צפון קרוליינה (3:8)

קרב מעניין בין שתי הליגות המובילות השנה, ה-SEC וה-ACC ששלחה הפעם שתי נציגות לפלייאוף, כבוד שהיה שמור עד עכשיו רק לליגה המקבילה. צפון קרוליינה ידועה בעיקר בתכנית הכדורסל שלה, אבל השנה בעזרתו של מאק בראון (מאמן טקסס לשעבר) הם הפכו להיות דומיננטיים גם בפוטבול. הטאר הילס מציגים התקפה דו ראשית בדמותם של הרצים מייקל קרטר וג'בונטה וויליאמס, שרשמו השנה עונה של יותר מ-1,000 יארד כל אחד, אבל הם יקבלו גם עזרה מהקווטרבק סם האוול (3,352 יארד ו-27 ט"ד) והרסיבר דיאמי בראון (1,099 יארד באוויר).

בצד השני ההאגיס יכולים להרגיש אכזבה אחרי שפספסו את המקום האחרון בפלייאוף לנוטרדאם האנמית, ואין ספק שהם ירצו לנקום ביריבתה לליגה. בקולג' סטיישן מציגים את אחד הקווטרבקים הטובים שראינו העונה במכללות, קלן מונד שצפוי להיבחר ביום השני בדראפט הקרוב. לידו יהיה גם הרץ אייזיה ספילר, שמשיג העונה 5.6 יארדים בממוצע לנשיאה (986 יארד ו-7 ט"ד).

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: קרטר, וויליאמס, האוול ובראון (צפון קרוליינה), מונד, ספילר, ג'אמון אוסבונד (רסיבר,  A&M), מיילס ג'ונס (קורנרבק, A&M).

משחקי הפלייאוף

Rose Bowl (1 בינואר, 23:00): (1) אלבמה (0:11) נגד (4) נוטרדאם (1:10)

כנראה משחק הפלייאוף הכי חד צדדי שיהיה לנו מאז ומעולם (2014). אלבמה מציגה את אחת הקבוצות העמוסות ביותר בכוכבי NFL שראינו מאז מיאמי של תחילת שנות ה-2000, עם שחקני אול-אמריקן בכל עמדה על המגרש. הכוכבים הראשיים יהיו הקווטרבק מק ג'ונס (בחירת סיבוב שני עתידית), הרסיבר דבונטה סמית' (בחירת טופ 10) והרץ הנפלא נאג'י האריס שכל אחד מהם יכול בקלות לזכות בתואר ההייזמן (שחקן השנה במכללות).

האייריש פה בעיקר בגלל שהם ניצחו את קלמזון, במשחק בו טרבור לורנס נעדר לאחר שנדבק בקורונה. במשחק החוזר בין השתיים ראינו שזה לא באמת כוחות, ואנחנו צפויים לראות תבוסה חוזרת מול הקרימזון טייד. זה לא שאין לנוטרדאם כישרון, הוא פשוט לא יספיק מול המכונה המשומנת שתעמוד מולה.

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: כל שחקן באלבמה (אבל בעיקר השלושה שהזכרתי), יאן ברוק (ק"ב), ליאם אייכנברג (טאקל התקפי), ג'רמייה אוושו-קרמוהה (ליינבקר) וארון בנקס (גארד) מנוטרדאם.

Sugar Bowl (1 בינואר, 03:00): (2) קלמזון (1:10) נגד (3) אוהיו סטייט (0:6)

שידור חוזר של משחק השנה שעברה, כאשר נקבל שוב מאבק בין שני הקווטרבקים שאמורים להיבחר 1-2 בדראפט הקרוב. מצד אחד לורנס – ישו, המשיח או כל שם אחר שתבחרו – הכוכב הגדול שיגיע לדראפט מאז פייטון מאנינג שכבר הוביל את הטייגרס לשני משחקי גמר (עם ניצחון אחד) ושירצה לסיים את הקריירה שלו עם אליפות נוספת.

בצד השני, ג'סטין פילדס, שחקן שיש לו את כל היכולות להצליח ב-NFL  (תחשבו על דשון ווטסון), שהיה בצד המפסיד בשנה שעברה וירצה לנקום. לצערו הבאקאייס מגיעים לאחר עונה מקוצרת, בה הם הציגו בעיקר חוסר אחידות מבחינת היכולת. האם הכל ייתחבר דווקא על הבמה הגדולה? קשה להאמין…

שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם: מלבד הקווטרבקים? טרוויס איטיאן (רץ), ג'קסון כרמן (גארד), דריון קנדריק (קורנרבק) וג'סטין רוס (רסיבר) מקלמזון, כריס אולייב (רסיבר), ג'וש מאיירס (סנטר), וואייט דייויס (גארד) ושון וייד (קורנרבק) מאוהיו סטייט.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. איכשהו אישית קשה לי להתחבר למשחקי מכללות, נראה לי שהם יותר למשוגעים לדבר ואמריקנופילים מדופלמים. המשחק האחרון שיצא לי לראות היה של רג'י בוש ומאט ליינרט נגד וינס יאנג לפני עשור וחצי אולי. כולם היו פרוספקטים מבטיחים ומאף אחד לא יצא כלום… זה גם גרם לי לפקפק מאז עד כמה ניתן להסתמך על משחקי המכללות כהכנה למקצוענים.

    1. 1. בחירה לגיטימית לגמרי לעצור אחרי המשחק הזה
      🙂
      2. השיטה לאיתור שחקנים השתנתה לחלוטין מאז. היום פחות מעניין מה השחקן עשה בקריירת המכללות שלו, אלא מה הוא יכול לעשות ב-NFL, מכיוון שיש היום יותר מאמנים שמתאימים את עצמם לכישרון ולא להפך. לדוגמה: וינס יאנג הגיע לשחק תחת ג'ף פישר שהרס אותו נפשית והוא מעולם לא השתקם, עם לאמר ג'קסון זה לא קרה כבר.
      3. מאק בראון, המאמן של טקסס מאותו משחק מאמן היום את צפון קרוליינה (אחרי פרישה ארוכה), אולי זאת ההזדמנות שלך לחזור…

  2. תודה שחר!! פוסט מצויין. הדעה הרווחת עד סופש האחרון הייתה שג׳סטין פילדס הוא הקווטרבק השני בטיבו בדראפט. אותי הרבה יותר הרשים זאק ווילסון. מתפלל שאיכשהו הוא ייפול לפטריוטס/יבצעו טרייד על בחירה גבוהה.

  3. חתיכת השקעה שחר. מצויין.

    . אני כמובן קלמסון אול דה וויי גם בגלל שמשך 10 שנים האוניברסיטה הייתה שכנה שלי (האצטדיון היה 25 דק' נסיעה מהבית) וגם כי לימדתי שם בפרופסור לא מין המניין משך כמה שנים. אבל לימדתי בעיקר סטודנטים ל-M.A ול-PH.D ככה שאת השחקנים לא הכרתי אישית.
    אבל ביקרתי בהמון אימונים והם עוברים ללא כל ביקורת על חוקי ה-NCAA בכל ענייני הדת שלהם. 'דאבו' סוויני הוא פריק בפטיסטי. לפני כל אימון ישנה מין 'פרשה' – דרשה – כשכולם כורעים בחדר ההלבשה האטום לעיתונאים, מחזיקים ידיים, עוצמים עיניים, מוזיקת נבל וכוהן הדת של האוניברסיטה (שדאבו בוחר בו) מדבר בשקט, נותן הוראות של "לעצום עיניים" ולחשוב על גלי הים בחוף שקט הפוגעים בקלות ובעדינות בחול הלבן, וכולם מזמזמים בקול שקט איזונשהיא מנגינת קודש. ממש מהפנט את השחקנים. אני הוזמנתי פעם לתאר את המערה בה ישו נולד בבית לחם (כל מה שאני זוכר מ-1970 זה איזה חור שנכנסתי אליו עם תיירים מדרום קוריאה), את הרי הגליל בהם ישו הסתובב יחף, ואת ים הכנרת בו נתן ישו לחם לרעבים והלך בו על המים (אילו שמעתם את הסיפור שלי על ים הכנרת היה בא לכם לנסוע לשם עוד היום). אני בראש חשבתי 'למה לא להגזים? שיבואו עוד תיירים לישראל).
    ספורטס אילוסטרייטד הצליחה איך שהוא להיכנס לאחד הטכסים האלה לפני האימון וכתבה סיפור שלם. אבל אפילו ל-NCAA אין אומץ (או רצון) להיכנס לטאקלים עם ישו, אז ירדו מהנושא. דאבו טוען ש'אין כל חובה להשתתף בטכסים', אבל עד כמה שידוע לי כל השחקנים משתתפים בטכסי הדת האלה ברצון, והם יודעים למפרע לפני שהם חותמים עם קלמסון לאן הם באים. דאבו היה תמיד מאד חביב איתי, תמיד פנה אלי כ-'פרופסור לס', וכשהציג אותי בפני מישהו היה אומר 'בוא תכיר את פרופסור לס מההולי לנד'. כמובן שהוא ידע שאני ישראלי-יהודי. בקלמסון – שהיא סטייט יוניברסיטי בדיוק כמו אונ' דרום קרולינה, אין כמעט יהודים עד כמה שידוע לי. אין שם 'הלל'. ישנן שפם שתי דתות: ישו, ופוטבול.
    ללכת שם למשחק זו חווייה לכל החיים. הייתי יכול לכתוב פוסט שלם על כל הצרמוניה של ה-PRE GAME שלהם.

    ישנה עובדה שלא ידועה: בשנות ה-60 המאוחרות ותחילת ה-70 קלמסון שלטה בכדורגל המכללות והמשיכה להיות בין הטובות עד עצם היום הזה. היה להם מאמן מצרי – Dr. I. M. Ibrahim, who was a chemistry professor – שהיה טיפוס מהסרטים. ה האגדות עליו עדיין לא מתו. הוא אימן מ-1967 עד 1994, וכרה בשתי אליפויות NCAA ואליפויות ACC רבות. הוא ידוע כ-"COASCH I" והוא בעל אחד מה-RECORDS הטובים במכללות. הרקורד שלי – יחסית – הוא טוב יותר, אבל אני זכיתי באליפות NCAA אחת, ובDIV השנייה (ופעמיים מקום שלישי) ועשיתי את הרקורד שלי (עדיין שיא NCAA. משהו כמו 22-124) ב8 שנים בדיבישיון II ורק שנתיים ב-DIV I כשהחלטתי לעלות לדיבישיון I, בעוד שהמצרי זכה בשתי אליפויות DIV I) ועשה את שלו בכמעט 30 שנה.
    המצרי היה טיפוס. היה PH.D בכימיה אבל ממולח בעסקים והוא בעל הנדל"ן מס' 1 בעיר/עיירה קלמסון, והיו ספורים שהוא הביא שחקנים ממצרים, אינדונזיה, ואנגליה,ו"סידר" אותם בדירותיו בטענה שהם משלמעים שכר דירה ב'גננות', ב'תיקונים', ובמנג'מנט, אבל העובדה היא שהוא הואשם פעמייטם או שלוש ותמיד יצא נקי.
    אז היום קלמסון שולטת בפוטבול עם פריק של יישו, ופעם היא שלטה בכדורגל המכללות עם פריק של מוחמד.

    1. דבו סווייני הוא טיפוס שעושים עליו סרטים, ולא מהצד המחמיא של המשוואה.
      הוא כנראה מוטיביטור מעולה, אבל אדם מאוד מאוד קטן. הוא כבר מזמן הפך לדמות השנואה בפוטבול הקולג'ים, ועבר לגמרי את ניק סייבן…

  4. ועוד דבר: ראיתי את טרבור לורנס בשלושה משחקים. הוא הדבר האמיתי. יש לו כבר את ה'סוואגר' של הגדול מכולם. הוא בחירת הדראמפ מס' 1, והזוכה בו זוכה לקוורטרבק שיש לו הכל: גוף, גובה, זרוע, ראיית משחק נפלאה, מסירה מהטובות שראיתי – מכללות או NFL, ויש לו גם את הרגליים לשאת כדור כמה יארדים כשצריך, וקור רוח לא יאומן.

  5. לא פחות מסורתי ממחזור הbowls הינם הבדיחות הקבועות על bowl לכל ילד והרטינות על ה״קריטריונים״ המעוותים ששולחים קבוצות עם שווקים גדולים לשחק. אבל אולי הפתרון הוא שהארמי ונוטרהדם פשוט ישחקו bowl משלהם זה נגד זה, שיקראו לזה winners bowl ויאללה! עוד bowl אחד לא יזיק.

    1. מי שמוביל את משחקי הבול הם לשכות התיירות של העיר בה ממוקם האיצטדיון. המטרה כמובן היא להביא כמה שיותר אוהדים למשחק, שיבזבזו כסף ברחבי העיר, ולכן הם מעדיפים את הקבוצות הגדולות. השנה, כשכמות האוהדים גם ככה מצומצמת אין לזה הרבה מאוד היגיון…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט