הנסיך והיושב ראש – אלופי העולם בשחמט אליוכין ואויבה/שחר אלוני

הנסיך והיושב ראש – אלופי העולם בשחמט אליוכין ואויבה/שחר אלוני

אלכסנדר אליוכין

הוא נולד למשפחת אצולה רוסית, בשנת 1892, כלומר 4 שנים בלבד אחרי קפבלנקה, ושנתיים לפני אליפות העולם הרשמית הראשונה. הוא היה מהראשונים בהסטוריה שזכו בתואר "רב-אמן" שהוענק ב 1914 על ידי הצאר ניקולאי השני, בתחרות בסנט פטרסבורג. אליוכין אף זכה באליפות החגיגית הראשונה של ברה"מ ב 1920, אולם כנצר למשפחת אצולה זוהה עם המנשביקים – אלה שנלחמו נגד הבולשביקים במלחמת האזרחים שפרצה לאחר המהפכה הקומוניסטית. בעקבות זאת נאלץ להימלט מרוסיה בתחילת שנות ה 20 ומצא מקלט מדיני בצרפת, שם התאזרח.

אליוכין וקפבלנקה בסנט פטרסבורג 1914

אחד מ"תחביביו" של אליוכין היה לשחק שחמט עיוור, כלומר בלי לראות את הלוח, מול 20 או 30 יריבים בו זמנית, והוא נהג לערוך הופעות כאלה בפאריס, אך בטווח הארוך פגעו ההופעות האלה ביכולתו, שכן דרשו מאמץ יתר.
בשנת 1927, התמודד אליוכין בדו קרב מול אלוף העולם הדומיננטי – קפבלנקה, ולהפתעת כולם ניצח בדו קרב והוכתר כאלוף העולם הרביעי, וזאת לאחר שלא ניצח אותו בשום משחק לפני הדו קרב הזה. בתקופה זו בסוף שנות ה 20, הוא עדיין לא היה השחקן החזק בעולם, שכן קפבלנקה ולסקר היו עדיין חזקים ממנו, אך הוא זה שכיהן כאלוף העולם לאורך מספר רב של שנים.

אליוכין, שלא היה אדם צנוע, אמר לאחר מכן שהוא עצמו לא מבין כיצד ניצח בדו קרב לאליפות העולם. בתקופה ההיא עדיין לא היו כללים מסודרים לגבי דו קרבות והאלוף יכול היה לבחור עם מי להתמודד, מבין אלו שהגישו הצעה מתאימה. הוא בחר להתחמק ממפגש עם שני קודמיו החזקים ושיחק בדו קרב עם יפים בוגוליובוב, שחקן פחות חזק שאותו ניצח בהפרש גדול של 6 נקודות בשנת 29' ושוב בהפרש של 5 נק' בשנת 34'. לאורך השנים הללו התחמק אליוכין מלפגוש את קפבלנקה גם בתחרויות רגילות ולא שיחק מולו.

בשנת 35' בחר אליוכין יריב נוסף שהיה שחקן חזק למדי, אך לא בטופ העולמי – ההולנדי דר' מקס אויבה. אליוכין הגיע די זחוח לדו קרב והיה מסובך בבעיות שתית אלכוהול בתקופה שלפניו. הוא ניצח בקלות במשחק הראשון מה שהוסיף לשאננותו, אך למרבה ההפתעה דווקא אויבה חסר היומרות זכה בדו קרב בהפרש של נקודה אחת והוכתר כאלוף העולם החמישי.

דר' אויבה נאות לדו קרב חוזר בשנת 37', וכאן אליוכין שהתאושש בינתיים מבעיות השתייה שלו, התעשת וזכה בקלות, בהפרש גדול של 6 נקודות והחזיר לעצמו את תואר אלוף העולם.

אלכסנדר אליוכין

בשנת 37' רמתו של אליוכין כבר עלתה כנראה על זו של קודמיו קפבלנקה ולסקר שהיו בשלהי הקריירה שלהם אך עדיין השיגו תוצאות מצוינות בתחרויות. כוכב עולה חדש בשחמט באותה תקופה היה היהודי-רוסי מיכאל בוטביניק, והוצע לארגן דו קרב בינו לבין אליוכין אולם הדבר לא הסתייע בשל פרוץ מלחמה"ע ה-2.

בקיץ 39' שהו שחמטאי הצמרת העולמית, וגם הארץ-ישראלית, באולימפיאדת השחמט בארגנטינה, ושם היו כשפרצה המלחמה. אליוכין חזר בעקבות זאת למשפחתו בצרפת והתגייס לצבא הצרפתי. כשנכבשה צרפת היה אליוכין בדרכו לברוח לארה"ב, אולם כשהיה בליסבון קיבל הודעה שאשתו נמצאת בשבי הגרמנים בצרפת, והוא קיבל אישור לחזור לשם, שכן הצבא הגרמני שיער שיוכל להשתמש באלוף העולם לצרכי תעמולה.

אליוכין בלבן נותן מט בשני מהלכים, מה המהלך הראשון?

אליוכין מצא עצמו באירופה הכבושה בזמן המלחמה (בדומה לשחקן-על אחר, פאול קרס מאסטוניה). הוא אולץ לשחק במספר תחרויות שאורגנו שם וזכה בהן, כשאחריו בהפרש קטן במקום השני, פאול קרס. הוא אף היה חתום על כמה מאמרים בעייתיים הקשורים לשחמט באותה תקופה, אך לאחר המלחמה הכחיש שכתב מילה כלשהיא בהם, אלא אולץ לחתום עליהם.
לאחר תום המלחמה חי אליוכין בליסבון בעוני, אולם הגיע לידיו מכתב הזמנה מנשיא פדרצית השחמט הבריטית שמזמין אותו לדו קרב על אליפות העולם עם בוטביניק שנושא פרס גדול בשנת 46'. אליוכין שכבר היה בן 54, התכונן במרץ לדו קרב אולם נמצא מת בנסיבות לא ברורות, שחלק מהאנשים מייחסים לגופי הביטחון הסובייטיים דאז, בדירתו בליסבון. אליוכין מת בעודו נושא את תואר אלוף העולם, שבו החזיק במשך 17 שנים מתוך 19 שנות חייו האחרונות. שלושת האלופים הגדולים שלפני המלחמה: לסקר, קפבלנקה ואליוכין, נפטרו בהפרש זמן די קצר (בשנים 41', 42', 46', בהתאמה) וארגון פיד"ה שהוקם ב 48' נותר למעשה ללא אלוף עולם.

סגנון משחקו היה חריף וסוער יותר מאשר כל האלופים שלפניו, והוא גם למיטב ידיעתי השחקן המאוחר ביותר שפתיחה שלמה קרויה על שמו (הגנת אליוכין במסע הראשון של השחור). שחקנים מאוחרים ממנו כבר זכו רק לקריאת הסתעפות על שמם, אך לא פתיחה שלמה. הוא גם היה מאבות האסכולה ה"היפר-מודרנית" בשחמט שגרסה למשל שאת כיבוש המרכז אפשר לעשות תחילה בעקיפין ורק לאחר מכן במישרין.

דוגמה למשחק חריף ומרהיב של אליוכין, אפשר לראות פה בקטע של אגדמאטור, הוא ידע לראות הרבה קדימה:

הוא היה אלוף עולם משנת 27', אך מבחינת רמתו, כנראה שהגיע לשיאו סביב שנת 40', רק שאז כמובן אי אפשר היה לארגן תחרויות גדולות. השיא שלו חפף פחות או יותר לתקופת השיא של בוטביניק שנמשכה לאורך כל שנות ה 40, אך הם לא שיחקו זה מול זה באותו זמן.

לרשותכם רשימת אלופי העולם בשחמט

אויבה בשחור נותן מט בשני מהלכים, מה המהלך הראשון?

דר' מקס אויבה

אויבה, כאמור היה אחד השחקנים החזקים בעולם בתקופה מסוימת אך עדיין זכייתו בתואר אלוף העולם בדו קרב מול אליוכין נחשבה להפתעה גדולה. באופן הוגן, הוא הסכים לדו קרב נוסף כעבור שנתיים בו נוצח. אויבה נחשב לפעמים לאלוף מעט פחות חזק בראיה הסטורית, אך עדיין היה שחקן משמעותי עם קריירה ארוכה בצמרת.

אויבה מימין, מול אליוכין

הוא זכה בתואר אלוף הולנד לראשונה בגיל 20, וסה"כ זכה בו 12 פעמים מתוכן שש ברציפות. כל זאת במקביל ללימודי דוקטורט במתמטיקה ופיסיקה. הוא זכה כאמור באליפות העולם בשנת 35' ולאחר מכן בשנת 36' השתתף בתחרות המאד חזקה בנוטינגהאם וסיים שלישי, אחרי בוטביניק וקפבלנקה, ולפני אליוכין. בתחרות AVRO המפורסמת בשנת 38' השתתפו 8 השחקנים הטובים בעולם, אויבה סיים רביעי, במשותף עם רשבסקי ואליוכין – תחרות זו היתה אמורה לקבוע מי ישתתף בדו קרב לאליפות העולם, והמנצח בה היה השחקן האסטוני החזק פאול קרס, אך הדו קרב הבא לא התקיים בשל פרוץ המלחמה. אויבה גם זכה 4 פעמים בתחרות ויק-אן-זי היוקרתית בהולנד, שהיא עד היום אחת התחרויות החשובות בעולם, והותיקה שבהן.

וידמאר בלבן נותן מט בשני מהלכים מול אויבה, מה המהלך הראשון?

אויבה סייע ליהודים בזמן המלחמה ואף התחמק מהשתתפות בתחרויות שאורגנו באירופה הכבושה, בטענה שעיסוקו כמורה מונע זאת. הוא פרש מתחרויות בשנת 53' והחל בעיסוקו החדש כפרופסור לקיברנטיקה, אך בזמן שהותו בארה"ב הספיק לשחק שני משחקי ידידות עם בובי פישר הצעיר (שהיה בן 15) וסיים אותם בניצחון ותיקו.

אויבה עם פישר

אויבה התמנה בשנת 70' ליושב ראש פיד"ה והיה לו תפקיד חשוב בכך שבובי פישר הורשה להשתתף בסבב המועמדים לאליפות העולם בתחילת שנות ה 70'. כנשיא פיד"ה הוא התעמת מספר פעמים עם הסובייטים למשל בנושא רב האמן גנאדי סוסונקו (שקיבל אישור לצאת מברה"מ לישראל, אך השתקע בהולנד), בפרשת קורצ'נוי שיצא מברה"מ לשוייץ, וכן באישור לקיום אולימפיאדת השחמט בחיפה בשנת 76'.

אויבה ואשתו עם קרפוב הצעיר

אויבה נפטר בשנת 81' (בגיל 80) ויש באמסטרדם כיכר על שמו עם מרכז שחמט. הוא כתב 70 ספרי שחמט, וייצג את הולנד ב 7 אולימפיאדות (משנת 27' עד 62'), וכמו כן תרם רבות לקידום השחמט בעולם ובמדינות רבות הוא זכור לטוב על כך.

מצורף בתמצית נצחונו היפה של אויבה על רב האמן היהודי-פולני הנודע טרטקובר:

לפוסט הזה יש 76 תגובות

      1. מתן גילור

        6 דצמ 2020 09:06:26

        יש ספרים עם אלפי "חידות" מתוך משחקים ברמת קושי הרבה יותר גבוהה.
        אני עכשיו בפרק השני של CHESS SCHOOL 2 (הספר השלישי בסדרה) ושם זה מט ב-5. הכול מתוך משחקי עבר.

  4. Yinon Yavor

    6 דצמ 2020 07:46:04

    תודה רבה.
    האם ידוע על נסיונות ליזום דו קרב בין אויבה לבין קפבלנקה או מישהו שאינו אליוכין? אם כן, למה לא צלחו?
    הרי כתבת שאליוכין התחמק מהקובני כי פחד כנראה מהפסד. למה לא נערך קרב בין קפבלנקה לאלוף ה"חדש" אויבה, שלפחות לפי התאור כאן נשמע כאדם הגון?

    1. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 11:35:38

      שלום ינון
      לפי הכללים הגנטלמניים של אז היתה זכות קודם כל לאלוף היוצא לשחק בדו קרב נוסף עם האלוף החדש. לכן אורגן דו קרב חוזר שלהם. בדומה למה שהיה עם שטייניץ ולסקר ב 1894-6.
      אחר כך זה הפך לחלק מהכללים בפידה אחרי 1948

  5. Yinon Yavor

    6 דצמ 2020 07:48:11

    ותודה על החידות שאתה משבץ. מחדד את הראש והפעם גם מתוך משחקים אמיתיים ולא מצבים היפותטיים שנרשמו כחידות. נחמד ומשעשע

  6. IDO

    6 דצמ 2020 09:58:04

    אבא שלי היה מעריץ גדול של איליוכין. היה בו משהו מאליוכין בעצמו כי מרגע שהצלחתי לנצח אותו בגיל אחד עשרה הוא לא נתן לי יותר משחקים, והייתי צריך ללכת לשחק עם הילדים מהחוג למתקדמים.
    …
    מה דירוג השיא של אנשים פה?

    1. Yinon Yavor

      6 דצמ 2020 10:22:28

      הדרוג שלי זה "בין ה 3 המובילים בקיבוץ"…
      זה לא רע כי היו אצלנו כמה שחקנים טובים. אבל מובן שבתחום החובבנות. לא שיחקתי אף פעם עם שעון

      1. אהרון שדה

        6 דצמ 2020 11:30:22

        אני לצערי הרב לא שיחקתי שח במסגרת תחרותית
        אני מצר על כך ומקווה מאד שבני בן ה 9 יוכל להתחרות
        (כשומר שבת איני בטוח כמה זה אפשרי)
        אני רק יודע שבצבא קרקסתי את מי שאמר שהוא סגן אלוף הישיבות התיכוניות
        אך כשהייתי רכז חינוך חברתי בהיותי בן 27 שיחקתי מולך כמה עילויים בגיל 15 שקרעו לי את הצורה
        (אם כי בשנים בהם מיעטתי מאד לשחק ).

        2. מתן גילור

          6 דצמ 2020 12:40:06

          אפשרי בהחלט.
          אליפויות הארץ והמוקדמות להן לא מתקיימות בשבת ובכול הליגות יש קבוצות שומרות שבת, לרבות בליגה הלאומית (הראשונה.)
          האם זה יגביל אותו במדיה מסוימת? בהחלט כן. האם זה אמור למנוע ממנו להתפתח. ממש לא.
          כמובן שכול עוד הוא מתחרה באופן מקומי בלבד. בתחרויות בינ"ל לא מעניין אף אחד שמירת שבת.

            1. עדו היימן

              6 דצמ 2020 12:27:30

              גם של האיגוד וגם בין לאומי היו בערך באיזור הזה, ובעיקר בעיקר קלאסי, של 1:30 + 30

            2. שחר אלוני

              6 דצמ 2020 12:29:06

              יפה
              השיא שלי באיגוד בזמנו היה די דומה

    4. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 11:40:40

      מעניין 🙂
      לגבי דירוגים זה עניין מיוחד כי לא היה קיים אז דירוג מד כושר רשמי.
      אתה מתכוון לדירוג בצ'ס-מטריקס?

  7. סימור סקגנטי

    6 דצמ 2020 11:20:53

    כתבת נהדר. הסיפור של אליוכין מרתק ועצוב, אני חושב שעד היום יש מחלוקת אם המאמרים האנטישמיים שכתב היו שלו באמת או שהנאצים עיוותו את דבריו. מעניין אם יש איזה מחקר רציני שנערך בנושא. אויבה באמת היה דמות פחות שנויה במחלוקת וססגונית אבל עדין אלוף עולם ראוי, אפילו שייזכר יותר בזכות התרומה שלא לעולם השחמט מחוץ ללוח.

    (בהערת אגב קטנה – גרינפלד ופירץ הן פתיחות שקרויות על שמם של שחקנים מהמחצית השנייה של המאה ה 20 אחרי אליוכין)

      1. סימור סקגנטי

        6 דצמ 2020 11:59:57

        אני חושב שהמשותף לשלושת הפתיחות (אליוכין, גרינפלד ופירץ) הוא ששלושתן מתבססות על הרעיון שבו השחור מפתה את הלבן ליצור מרכז רגלים חזק לכאורה, ואז חושף את החולשות שלו בהתקפה אגפית. אלו באמת פתיחות מודרניות, כמו שציינת במאמר אליוכין היה מחסידי הגישה הזאת ובהחלט הקדים את זמנו בנושא

  10. חיים

    6 דצמ 2020 14:00:19

    תודה על עוד כתבה מרתקת בסדרה הנהדרת הזאת.
    האמת היא שלי לקח לא מעט זמן עם החידות עד שפתרתי אותן, אבל זה בעיקר מעיד עלי ולא על החידות.

    1. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 15:40:39

      תודה חיים
      החידות לא קלות לדעתי.
      המפתח הרבה פעמים הוא לראות איפה יש למלך היריב משבצות חופשיות שהוא יכול לברוח אליהן

  11. Yinon Yavor

    6 דצמ 2020 15:47:15

    שחר
    האם אתה מכיר משחקים ברמות הגבוהות שנגמרו במט?
    הרי רוב ה"גדוילים" נכנעים הרבה לפני שלב המט, ורק אצלנו החובבים משחקים לעיתים "עד הסוף".
    ממתי זה ככה? האם במקומות מסוימים כן משחקים עד הסוף המר?

    1. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 16:30:48

      שאלה טובה,
      אין כמעט משחקים כאלה ברמות הגבוהות, כי כשזה נהיה טריוויאלי אז הצד שעומד להפסיד פשוט נכנע וחוסך זמן וכו' (כמו שבכדורסל היו נכנעים עם נניח 30 הפרש דקה או שתים לסיום).
      אני לא מכיר מקומות שנוטים לשחק עד המט, אולי זה קורה יותר בתחרויות בליץ, או בתחרויות של גילאים מאד צעירים.
      אם נחפש בטח נמצא איזה משחק שהגיע עד המט. נדמה לי שלפני שנתיים שלוש היה משחק כזה של קרלסן וסבידלר, כי סבידלר מאד העריך את ההתקפה החריפה של קרלסן באותו משחק ואיפשר לו לשחק את זה עד הסוף.
      אולי גם "משחק המאה" של פישר באליפות ארה"ב בגיל 14 היה עד המט. בטח יש עוד.
      *
      אגב, לגבי גילאים צעירים, מסתבר שכדי להשתתף באליפות הארץ עד גיל 11 צריך מד כושר 1850 (אחרת אתה צריך לעבור מוקדמות), באליפות הארץ עד גיל 7 זה 1500

      1. מתן גילור

        6 דצמ 2020 17:27:29

        בודדים בכול קבוצת גיל (לא כולל בוגרים ולפעמים גם U18) מעפילים אוטומטית. הרף מאוד נוקשה (ובצדק גמור). רוב המעפילים עושים זאת אחרי מוקדמות.
        כמו כן, האליפות היא עד גיל 8/10/12/14/16/18 ולרוב היא בחופשת פסח. המוקדמות הן שנה לפני (חנוכה), ולכן מתייחסים אליהן עד גיל 7-9/11/13/15/17.

        1. שחר אלוני

          6 דצמ 2020 17:48:20

          תודה מתן,
          כן, יש בגילאים צעירים תנודות מהירות אז עדיף להכניס דרך מוקדמות מאשר אוטומטית לפי מד כושר

      2. עדו היימן

        6 דצמ 2020 18:34:46

        אכן, מניסיון בדרך כלל יש באיזור החמישה שעולים אוטומטית, והשאר מנסים לעלות מהמוקדמות. בנוסף, המוקדמות מחולקות למחוזות, וכמות העולים לגמר תלויה בכמות המשתתפים בכל מחוז (דרום/מרכז/צפון). לדוגמא, במרכז יש תמיד הכי הרבה משתתפים ולכן יש באיזור ה15-20 עולים כל שנה, כך שלשחקנים שנמצאים באיזור האמצע – טופ יותר קל לעלות. לעומת זאת במחוז דרום (שבתור ירושלמי שיחקתי בו כשעדיין שיחקתי) יש הרבה פחות משתתפים ולכן גם הרבה פחות עולים, כאשר היו שנים מסויימות שעלו רק ארבעה מהמחוז

        1. מתן גילור

          6 דצמ 2020 19:35:05

          הפעם בגלל הקורונה זה שונה והחלוקה אינה למחוזות, אלא למועדונים שפתחו טורניר מוקדמות.
          הרבה מועדונים התרעמו על העניין, אבל האיגוד לא התקפל.
          אצלנו בבית מתבאסים מהבחינה האישית שהתבטלה אליפות אירופה לגילאים צעירים, בה בני היה אמור להשתתף.

        1. שחר אלוני

          7 דצמ 2020 14:19:32

          זה נכון, זה היה המשחק כמעט האחרון של שחקן מהטופ העולמי מול מחשב בקצב מלא. היה שם מט תוך מסע אחד ברגע מסוים

            1. שחר אלוני

              7 דצמ 2020 15:57:14

              כן 🙂
              מעניין שהוא היה די שקול עם תכנה מ 2006 סהכ

    2. IDO

      7 דצמ 2020 00:57:59

      זה נגד כללי הנימוס. מרגע שהבנתי שאני מפסיד אני אפיל את המלך שלי אלחץ יד ליריב ואברך אותו שהצליח לנצח אותי. זה הדבר המכובד לעשות.
      תראה את גמביט המלכה, זה הדבר הראשון שהשרת לימד את הרמן.
      …
      ברמות שלי 1400-1600, המט אף פעם לא מגיע בהפתעה. ברמות היותר גבוהות שחקנים רואים 6-8 מהלכים קדימה, ייתרון של חייל או עמדות על הלוח יכול להספיק לכנסייה.

  12. אור

    6 דצמ 2020 15:49:45

    תודה שחר, מצוין כרגיל. לי החידות לא קלות (צריך להגביל את עצמך בזמן, נגיד 5 דקות אחרת הכל אפשר לפתור בסופו של דבר) אבל זה כן נהיה קל יותר ככל שמנסים

    1. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 16:31:54

      תודה אור, בשמחה
      מסכים שזה נהיה יותר קל עם הזמן, ובאמת הן לא קלות במיוחד
      בבעיות של מט, הכי טוב ברובן זה לראות לאן המלך היריב עוד יכול לזוז, ואילו משבצות צריך לכסות

  13. מנחם לס

    6 דצמ 2020 17:58:49

    ישנה לי שאלה. האם מישהו מכם השחמטאים שמע על אילן קרייטנר?
    הוא היה אלוף אס"א בסוף שנות ה-50 או תחילת ה-60. הוא היה מעורב ב-JUNK FUND שאלפים בארץ איבדו נעליה כסף רב (ביניהם סטלמך ועוד רבים). אילן (ועוד חבר טוב שלי אייבי מבת גלים; שניהם הלכו לעולמם בשנתיים האחרונות) היה אחד ממפיצי המנייה בישראל של אז מבלי ידע שהיא מבוססת על סיפור של מציאת מאגרי נפט בצפון קנדה שהם הגדולים ביותר בעולם. אילן, ואייבי, נאלצו לעזוב את ישדראל בגלל איומים ממשיים על חייהם. אילן ואשתו רותי גרו אצלנו בגרדן סיטי זמן מסויים עד שהוא התחיל לעבוד בעוד חברה – ג'נרל דבלופמנט -= שמכרה בתים בפלורידה במחירים מופקעים תוך הבטחות שוא (אילן עצמו הפסיד שם הרבה מכספו, וגם אני קניתי 3 בתים שניבנו באיזה חור ליד מלבורן, פלורידה, וכל 'העיירה' אף פעם לא הוקמה. סיפור מהסרטים. הרבה ממנהלי ג'נרל דבלופמנט סיימו בבתי סוהר.
    בקיצור, אילן עבר לשוק המניות (קומודיטי מרקט) בוול סטריט, והתעשר. הוא המשיך לשחק שחמט בכל רחבי ארה"ב ולטורנירים גדולים בעולם, אבל לישראל לא יכול היה להגיע (בנו, רועי, הוא פרופסור למשפטים בארץ באחד מבתי הספר לעורכי דין היקרתיים בארץ). הוא עלה ברמתו ובדרוג שלו, אבל כאמריקאי ולא ישראלי. לפני שנתיים והוא ואשתו בנו וילה גדולה ברמת השרון, וחודש לפני שעמדו לחזור לישראל, לבית החדש, הוא ניפטר מהתקף לב. אשתו רותי הגיעה בגפה. האם מישהו שמע עליו בעולם השחמט?

        1. שחר אלוני

          6 דצמ 2020 22:41:44

          יש מצב, יכול להיות ששיחק בארץ רק כמה תחרויות בגיל מבוגר והם לא לקחו בחשבון הישגי עבר מארה"ב, אבל אולי באיגוד האמריקאי זה מופיע

    2. שחר אלוני

      6 דצמ 2020 18:16:37

      השם של בנו רועי קרייטנר מוכר לי מהפקולטה למשפטים נדמה לי, הוא לא לימד אותי שם ישירות.
      נשוי אגב לבת של אהרן ברק

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט