השיאן והאינטואיטיבי – אלופי העולם בשחמט – לסקר וקפבלנקה/שחר אלוני

השיאן והאינטואיטיבי – אלופי העולם בשחמט – לסקר וקפבלנקה/שחר אלוני

עמנואל לסקר

אלוף העולם הראשון, שטייניץ, נעצר רק בגיל המופלג 58 והעביר את הכתר ליורשו, אלוף העולם השני – הדוקטור היהודי מגרמניה עמנואל לסקר.
לסקר מחזיק במספר שיאים בקריירה שלו בשחמט, והיה גם חוקר חשוב במתמטיקה (משפט לסקר-נתר) ובפסיכולוגיה. שמו קשור גם בשחמט בישראל, שכן המועדונים הראשונים שהוקמו בארץ עוד בשנות ה 20 נקראו על שמו , בירושלים ובתל אביב.

עמנואל לסקר נולד בגרמניה, למשפחת חזנים בשם ישראלסון. הוא החל לבלוט בגיל 21 כשחקן מצטיין, וקיבל אז את הדרגה "אמן" – באותה תקופה רק החלו להינתן דרגות. לאחר מכן גבר לסקר על טובי שחקני אנגליה וארה"ב והתייצב לדו קרב על אליפות העולם מול שטייניץ ב 1894 (בגיל 25) וגבר עליו בתוצאה 10-5 ועוד 4 תוצאות תיקו (מעניין מיעוט תוצאות התיקו בדו קרב). שטייניץ כבר היה מבוגר, ובדו קרב הגומלין שנערך כעבור שנתיים, כמקובל, ניצח לסקר 10-2 ועוד 5 תיקו.

היו שטענו כי לסקר זכה רק בשל גילו המבוגר של שטייניץ, אולם בשנים שלאחר מכן השתתף האלוף החדש בתחרויות חזקות רבות אל מול שחקני הצמרת העולמית, כולל אלה שהתמודדו איתו לאחר מכן בדו קרבות. בתחרויות אלה רובן ככולן זכה לסקר בצורה משכנעת. בולטת במיוחד התחרות בלונדון 1899, בה זכה בהפרש עצום של 4.5 נקודות מהמקום השני, וזאת לאחר שלא שיחק מספר שנים עקב לימודי המתמטיקה.

לסקר מחזיק בשיא (במשותף עם קספרוב) של זכיה בדו קרב על אליפות העולם ובנוסף עוד 5 הגנות מוצלחות על התואר, והוא היה האלוף לאורך התקופה הארוכה ביותר – 27 שנה. חשוב לומר שבאותה תקופה עוד לא היה ארגון מסודר של עולם השחמט ותואר אלוף העולם היה סוג של קניין אישי של הזוכה. שחקנים אחרים היו יכולים להציע לו דו קרב לאחר שגייסו סכום כסף גדול לפרסים, ובאופן עקרוני האלוף לא היה מחויב להענות לכך. לסקר דווקא נענה פעמים רבות לאתגר וזכה בדו קרבות רבים החל מ 1907:
7-0 מול מרשל (ועוד 7 תיקו), 8-3 מול תאראש כעבור שנה (ועוד 5 תיקו), כעבור שנה נוספת 7-1 מול ינובסקי ועוד 2 תיקו, ואז 8-0 מול אותו שחקן עם 2 תיקו כעבור שנה נוספת. באותה שנה דו קרב קשה מול שלכטר הסתיים בתיקו 1-1 ועוד 8 תיקו, דו קרב אותו החשיב לסקר לכישלון, אולם נשאר בעקבות התיקו אלוף עולם, כפי שהיה מקובל אז. כאן היתה הפסקה של 10 שנים (בשל מלחמת העולם הראשונה בין היתר) וב 1921, בהיותו בגיל המבוגר 52, נסע לסקר לקובה הרחוקה, שיחק בתנאי חום ולחות די קיצוניים והפסיד לקפבלנקה 4-0 ועוד 10 תיקו. קפבלנקה הוכתר כאלוף העולם, אך לסקר ראה עצמו כשווה לו והשתדל ליזום דו קרב חוזר, אולם קפבלנקה לא נענה (ובדו קרב הראשון שלו כאלוף בשנת 27' הפסיד לאליוכין).

ואם כבר הזכרנו את תאראש, אז כאן בלבן הוא נתן מט בלתי נמנע תוך שני מהלכים, איך?

האלוף לשעבר עוד המשיך עד גיל מבוגר מאד להתחרות בתחרויות על, ואף ניצח את אלופי העולם שאחריו קפבלנקה ואליוכין הצעירים והקדים אותם בחלק מהתחרויות.

לסקר כאמור היה חוקר חשוב במתמטיקה ובפסיכולוגיה. הוא אף הוציא ספר מפורסם על עקרונות פסיכולוגיים במשחק השחמט. לגבי סגנונו, הוא היה ממשיך דרכו של שטייניץ כמיישם העקרונות האסטרטגיים של משחק עמדתי, אולם כאן היה טוויסט מעניין. אותם עקרונות היו כמובן נכונים ברוב הגדול של המקרים, אולם לא בכל המקרים. לסקר היה מאלה שידעו לזהות את אותם המקרים המיוחדים שבהם זה אחרת, והיו לו כמה משחקים מפורסמים בהם ניצח למרות שניתב את המשחק לעמדה בה היתה לו כביכול נחיתות, כגון מבנה רגלים לא טוב, רץ בעמדה חלשה וכדומה.
ולדימיר קרמניק, האלוף המודרני, אומר עליו: "לסקר הבין שסוגים שונים של יתרון ניתנים להחלפה זה בזה: יתרון טקטי ניתן להמיר ליתרון אסטרטגי ולהפך" דבר שנראה מסתורי לבני זמנו שהיו אמונים על התאוריות של שטייניץ או תאראש.

לסקר לאורך הקריירה

לסקר גם עסק בפילוסופיה והיה חבר אישי של איינשטיין, הוא אף שיחק גו וברידג' ברמה גבוהה והמציא משחק שהיה מבוסס על דמקה. בשנת 33 נאלץ לברוח מגרמניה והשתקע בניו יורק. הוא נפטר בשנת 41 בארה"ב, לאחר שגם בשנים האחרונות השתתף בתחרויות והקריירה שלו נקטעה רק בשל מלחמת העולם השניה.

חוזה ראול קפבלנקה

קפבלנקה נחשב עד היום לאלוף יוצא דופן. הוא מיעט מאד לטעות והיה שחקן אנטואיטיבי שנהג לשחק מהר גם בעמדות מורכבות. נאמר עליו שאם היית מציג לו עמדה שלא ראה מעולם, הוא היה יכול תוך זמן קצר לומר מה המסע הטוב ביותר באותה עמדה. בסביבות שנת 2000 נבדקו משחקיהם של אלופי עולם מול מסעים מומלצים על ידי מחשב-על. קפבלנקה יצא ראשון מבין כל אלופי העולם כמי שהמסעים שלו הם המותאמים ביותר להמלצות של המחשב.

קפבלנקה נולד ב 1888 ולמד שחמט מצפיה באביו משחק, עוד בגיל 4. הוא התפרסם במועדוני שחמט החל מגיל 5, ובגיל 13 ניצח בדו קרב את אלוף קובה. בעקבות עלייתו כבר בגיל צעיר מתייחסים אליו הסטוריונים כ"מוצרט של השחמט" ורב האמן רטי אמר עליו ש"שחמט היה שפת האם שלו".

קפבלנקה משחק עם אביו

בגיל 20 הוא התחרה בדו קרב עם האלוף האמריקאי הנודע מרשל וניצח 8-1 ועוד 14 תיקו. מה שהיווה תוצאה דומה לניצחון של לסקר על מרשל שנתיים קודם לכן. מרשל כה התרשם עד שהתעקש להוסיף את קפבלנקה לתחרות היוקרתית בסן-סבסטיאן בשנת 1911, תחרות אליה הוזמנו רק שחקנים שכבר זכו בעבר בתחרות על. חלק מהשחקנים התנגדו להשתתפותו, אולם הוא המחיש על הלוח את יכולתו וגבר עליהם (על אחד מהם אף גבר בדו קרב ידידותי במשחקי בליץ בקלות, ומאז ועד מותו נחשב לשחקן הבליץ הטוב בעולם). קפבלנקה ניצח בתחרות סן-סבסטיאן בתוצאה יפה, כאשר את הפסדו היחיד נחל מול השחמטאי היהודי החזק עקיבא רובינשטיין, ומשחק זה נחשב לאחד הטובים בקריירה של רובינשטיין. לסקר אגב, לא השתתף בתחרות.

קפבלנקה הציע דו קרב ללסקר אולם לסקר התנה תנאים רבים לכך, והדו קרב מול האלוף המכהן לסקר לא הבשיל עדיין. הוא החל לעבוד כדיפלומט קובני והיה במשך מספר שנים האדם המפורסם ביותר ממולדתו. הוא עשה מספר מסעות ברחבי אירופה ושיחק עם השחקנים החזקים ביותר במדינות שונות כולל ברוסיה, ונחל נצחונות רבים בסגנונו המקורי והמהיר. הוא נהג לשחק משחקי בליץ מול שחקני על כאשר להם 5 דקות ולו רק דקה אחת ועדיין היה זוכה בהם.

לסקר בלבן מול מרשל, מט בשלושה מהלכים, איך נותנים?

ב 1914 נערכה תחרות מפורסמת בסנט-פטרסבורג בהשתתפות לסקר, קפבלנקה, אליוכין וכל גדולי התקופה. התחרות היתה ארוכה וקפבלנקה צבר בה יתרון בחצי הראשון. אולם לסקר(שהיה מבוגר ממנו ב 20 שנה) התעשת במחצית השניה וסגר את הפער כולל ניצחון במשחק הישיר בינהם, ובסופו של דבר זכה לסקר בתחרות עם 13.5 נקודות לפני קפבלנקה עם 13 ואליוכין במקום השלישי עם 10 (שאר המשתתפים צברו פחות מ 10 נקודות). זו היתה הפעם הראשונה שהשניים נפגשו בתחרות רשמית (ב 1906 ניצח קפבלנקה את לסקר במשחקי בליץ).
המיוחד בתחרות זו הוא שבסיומה זימן אליו הצאר ניקולאי השני את חמשת השחקנים שסיימו במקומות הראשונים והעניק להם את התואר "רב אמן בשחמט". זו היתה הפעם הראשונה שהוענק התואר רב אמן.

בשנות מלחמה"ע הראשונה ירדה כמובן הפעילות השחמטאית. קפבלנקה זכה במספר תחרויות בארה"ב, אולם לא התחרה מול הצמרת העולמית הגבוהה (מלבד מרשל וינובסקי). אחת התחרויות התפרסמה בכך שמרשל שקד בבית 10 שנים על הסתעפות חדשה בפתיחה שידועה עד היום כ "גמביט מרשל", אולם קפבלנקה הצליח להתמודד עם ההכנה "על הלוח" וניצח במשחק תוך הפגנת יכולת התגוננות וירטואוזית בפתיחה. גמביט מרשל הוא הסתעפות חשובה עד היום ושוחק במספר דו קרבות לאליפות העולם גם במאה ה 21.

ב 1919 ניצח קפבלנקה את קוסטיץ' בתוצא 5-0 בדו קרב, כאשר במשחק האחרון פרש קוסטיץ'. קפבלנקה אמר לאחר מכן שבדו קרב זה הוא שיחק את השחמט הטוב בחייו. ב 1920 הציע לסקר לקפבלנקה להעביר לו את תואר אלוף העולם ללא דו קרב, אולם קפבלנקה סירב ונערך בינהם דו קרב ב 1921 בו ניצח כאמור קפבלנקה 4-0 ועוד 10 תיקו (כלומר ללא הפסד), כאשר לסקר התעקש לומר שהוא הטוען לכתר בהתמודדות זו ולא קפבלנקה שמיטיב לשחק ממנו.
קפבלנקה לא נאות לדו קרב חוזר, וראה את לסקר זוכה בעוד כמה תחרויות גדולות שבחלק מהן ניצח את אלופי העולם שאחריו קפבלנקה ואליוכין.

אלוף העולם החדש היה שחקן מאד דומיננטי שמיעט להפסיד וזכה בחלק משמעותי מהתחרויות בהן השתתף, כאשר כמעט מעולם לא היתה לו תחרות חלשה. באחת מאותן תחרויות גיבשו שחקני הצמרת את "כללי לונדון" שהסדירו פחות או יותר את נושא הדו קרבות לאליפות העולם.
קפבלנקה גם החזיק בשיא נוסף כאשר שיחק עם 103 אנשים בו זמנית בסימולטן (102 נצחונות ותיקו אחד).

קפבלנקה הצטיין בתחרות ניו יורק 1927 והקדים שם בהרבה את אליוכין, אולם לדו קרב על אליפות העולם באותה שנה הגיע אליוכין מוכן (גם אם כאנדרדוג) וניצח את האלוף, למרות שלפני כן מעולם לא ניצח אותו במשחק. תוצאת הדו קרב המרתוני בינהם היתה 6-3 לאליוכין ועוד 25 תיקו, כך שקפבלנקה איבד את תואר אלוף העולם. אליוכין השתמט מדו קרב גומלין, למרות שזה היה תנאי מקורי לדו קרב הראשון. וגם לאחר המשבר הכלכלי של 1929 התעקש עדיין על "כללי לונדון" לפיהם הטוען לכתר צריך לגייס 10,000 דולר לפרסים בדו קרב, למרות שלאחר המשבר הסכום הפך ללא ריאלי. אליוכין הקפיד לא להשתתף בתחרויות בהן השתתף קפבלנקה (שהיה עדיין בכושר מעולה) ואף גרם לכך שהקובני יודר מתחרויות בהן רצה להשתתף בעצמו. כעבור מספר שנים שאלו את אליוכין איך ניצח את הדו קרב על אליפות העולם, ואליוכין שלא היה אדם צנוע ענה "אפילו עכשיו אינני יכול להסביר איך עשיתי זאת".

עד 1931 הרבה קפבלנקה לשחק בתחרויות על וזכה ברובן הגדול, בשנה זו פרש ל 3 שנים ושיחק רק עם חברים במועדון במנהטן. ב 34' חזר והצליח במספר תחרויות חזקות, תוך שהוא מקפיד להצטיין במיוחד מול אליוכין, כמו למשל במשחק המפורסם בנוטינגהאם 36' (בגיל 48). קפבלנקה קיווה להשיג דו קרב לאליפות העולם גם בשלב הזה אולם העניין לא הסתייע. הוא עוד הספיק לזכות בתחרות חזקה בפריס ב 38' (גיל 50), ולאחר מכן לקה בשבץ מוחי קל בשעה שהשתתף בתחרות אחרת, שהיתה מן הסתם התחרות החלשה בקריירה שלו (עשה קצת פחות מ 50%). כל זה לא מנע ממנו להמשיך, והוא ייצג את קובה בלוח הראשון באולימפיאדה של 1939 ושם זכה במדליית זהב על השגיו (הקדים בכך את אליוכין ופאול קרס החזקים). אחת מתוצאות התיקו שלו היתה מול הלוח הראשון של נבחרת ארץ ישראל משה צ'רניאק.

קפבלנקה מימין מול משה צ'רניאק במפגש האולימפי קובה-ישראל בארגנטינה 1939

קפבלנקה הפסיד פחות מ 40 משחקים בכל הקריירה שלו, ובין שנת 16', ל 24' לא הפסיד אף משחק במשך שמונה שנים רצופות. רק מרשל, אליוכין, שפילמן ולסקר ניצחו אותו פעמיים או יותר, אך לאף אחד מהם לא היה מאזן חיובי מולו. השחקן היחיד שהיה לו מאזן חיובי מול האלוף היה פאול קרס ( 1-0 ועוד 5 תוצאות תיקו, והנצחון היה כאשר קפבלנקה היה בן 50 וקרס בן 22). הוא הצטיין מאד בהערכות עמדה וכאשר הותקף יכול היה להדוף את ההתקפה ללא שנראה מאמץ הגנתי משמעותי מצידו. הוא השפיע רבות על האלופים שאחריו שציינו זאת, כגון בוטביניק, פישר וקרפוב ששיחק בסגנון דומה לשלו.

קפבלנקה לקה בשבץ קשה בשנת 42 בעת ששהה במועדון במנהטן ונפטר בבית החולים "הר סיני". עם מותו אמר עליו יריבו המר אליוכין "איבדנו גאון שחמט ענק, שדומה לו לא נראה יותר לעולם".

לפוסט הזה יש 42 תגובות

      1. מנחם לס

        29 נוב 2020 17:41:03

        העובדה שהם כולם היו ענקים היא שאני – שמעולם לא שיחקתי שחמט אחרי גילאי 13 או 14 ולא עקבתי במיוחד – הכרתי את כל השמות. אף שם לא היה חדש לי, עד כדי כך הם היו גדולים.
        מאמר מצויין. תמשיך עם שחמט כמה שאתה רוצה!

  3. MacLeod 1

    29 נוב 2020 12:07:35

    תודה רבה, אחלה פוסט.
    שניים מהענקים, אין בכלל ספק.
    לפי דעתי קפבלאנקה הוא הgoat, פשוט כשרון שאין כמותו.
    שניהם יחד עם קרלסן ופישר, לעניות דעתי, טובים בפער קל על כל שאר הגאונים.
    ועדיין, כמו שכתבת, לסקר פשוט חשש והתחמק מעוד דו קרב, אחרי "הפוקס" שהיה לו
    גם אנשים מאוד מעניינים שני אלה
    תודה, מחכה להמשך!

    1. שחר אלוני

      29 נוב 2020 14:18:12

      בשמחה, תודה
      כן, קשה לדעת מי היו הכי חזקים או מוכשרים בתקופות שונות. אולי אעשה מתישהו פוסט על נסיונות השוואה.
      חבל באמת שגם קפבלנקה וגם לסקר לא קיבלו עוד הזדמנויות לדו קרב

  4. אור

    29 נוב 2020 12:14:18

    תודה שחר, מרתק. גם אחלה שימוש בסרטונים, קצרים ופשוטים. הצלחתי בקושי את החידה הראשונה (כמובן שהחוכמה היא לדעת שקיים מט ולא מהו)

    1. שחר אלוני

      29 נוב 2020 14:20:21

      בשמחה אור
      שמח שאהבת את הסרטונים
      כן, אחרי זמן מסוים נראה לי שיוצרים "חוש" שאומר לך מתי צריך לחפש מט 🙂

  6. סימור סקגנטי

    29 נוב 2020 14:27:44

    כשהייתי ילד היה לי את הספר "תורת השחמט" של לסקר. בעיני זאת קלאסיקה גם היום יותר מ 100 שנה אחרי שיצא, לסקר פשוט מבצע הרחבה לתיאוריה של שטיינייץ וגורם לכך שתופץ ותשתרש ברחבי עולם השחמט. כדאי גם לעקוב אחרי הנצחון של על קפבלנקה באותו משחק ב 1914 שהיה מופת של משחק עמדתי שמוביל הצעדים קטנים ליתרון שהולך וגדל עד להכרעה באמצעות הקרבת רגלי

    https://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1258181

  7. Yp

    29 נוב 2020 14:59:17

    צהריים טובים
    מאמר מעולה , תודה שחר .
    הרבה נוסטלגיה מהאזכור של צ'רניאק המנוח , שלימד דורות של ילדים את יסודות המשחק באמצעות סדרה נפלאה בטלוויזיה החינוכית . אני הייתי אחד מאותם ילדים .

    1. שחר אלוני

      29 נוב 2020 15:03:51

      שלום, טוב לשמוע 🙂
      תודה
      כן, גם בתחילת שנות ה 80 השם שלו היה מוכר בתור מחבר ספרי שח ומדריך.
      מעניין שהוא "נלכד" ב 39 בארגנטינה כי המלחמה פרצה כשהיה שם באולימפיאדה וכמו מספר שחמטאים יהודים בחר להשאר שם בזמן המלחמה. חזר לארץ ב 49

  8. שחר אלוני

    29 נוב 2020 15:00:35

    תודה, משחק מאד יפה
    לסקר לאורך המשחק יצר לעצמו רגלי חלש ב-ה4 אחר כך פתח את טור א לשליטת צריח שחור ובסוף הקריב ויצר לשחור רגלי חזק ב -ה5, ועדיין ניצח…..בין היתר בזכות הפרש החזק

  9. שחר דלאל

    29 נוב 2020 17:08:44

    תודה שחר, נהדר כתמיד.
    .
    שאלה, בתחילת המאה ה-20 שחמטאי העל העולמיים לא היו מארה"ב, אך התחרויות הגדולות כן היו שם, מה שהיה אמור למשוך את הרמה למעלה אך מעשית זה לא קרה. האם יש לזה סיבה או שסתם מאגר הכישרונות היה נמוך?

    1. שחר אלוני

      29 נוב 2020 17:37:12

      שאלה טובה, לא חשבתי על זה ככה
      אני מניח שארה"ב היתה סוג של מרכז עולמי, מה שגרם להרבה אנשים, וגם שחמטאים לשחק שם ואף להגר לשם.
      תכלס' שחמט בארה"ב זה סיפור מעניין, כי האתוס האמריקאי זה יותר משהו כמו פוטבול :), משחק גדול, סוחף, מרהיב ואף פעם אין תיקו.
      שחמט בארה"ב בדרך כלל שוחק על ידי מהגרים, שלאורך רוב התקופות היו בעיקר יהודים.
      גם היום, נבחרת ארה"ב שזכתה בזהב באולימפיאדה האחרונה היתה מורכבת מקרואנה, נקמורה, סו ודומינגז פרז, שאף אחד מהם לא אמריקאי קלאסי. היחיד מהם שבילה את ילדותו בארה"ב היה נקמורה שהגיע מיפן בגיל שנתיים. גם שחמט נשים בארה"ב זה ככה.
      *
      מה שכן, היום יש את מועדון סיינט לואיס שמקדם את השחמט בארה"ב בצורה משמעותית, וסביר שזה תרם גם להיווצרות הנבחרת החזקה

      1. שחר אלוני

        29 נוב 2020 17:38:07

        ותודה על הפידבק 🙂
        אגב, דווקא עכשיו, אולי בעקבות מועדון סיינט לואיס והנבחרת, יש כמה צעירים אמריקאים מאד מבטיחים

    1. שחר אלוני

      29 נוב 2020 19:08:02

      שאלה טובה
      הסגנון שלו היה יותר סולידי ופחות נטה למצבים חריפים אבל היה טוב גם בהם.
      סגנון דומה היה איר כך לסמיסלוב קרפוב, קרמניק למשל אולי גם בוטביניק

  13. שחר דלאל

    30 נוב 2020 01:57:10

    בסנט לואיס ניתן גם למצוא את "היכל התהילה האמריקאי לשחמט", שהוא בעיקר מוזיאון לתולדון המשחק. ממומלץ מאוד למי שנמצא באיזור (והוא גם חינמי לגמרי, כולל חלוקה של מתנות בסיום).

    1. שחר אלוני

      30 נוב 2020 02:54:30

      מעניין, זה פרויקט של אדם אמיד בשם סינקפילד שבנה את המועדון כמוביל וזה השפיע עד לרמת נבחרת ארהב באולימפיאדה

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט