אלוף העולם הרשמי הראשון בשחמט היה יהודי מפראג, שהיה בן הזקונים במשפחה דתית בת 13 נפשות. שמו היה וילהלם שטייניץ, ונינו אגב הוא שר האוצר לשעבר. שטייניץ היה לא רק אלוף העולם הראשון אלא יש לו מקום חשוב אף יותר מכך בהסטוריה, כי הוא הראשון שהגדיר ויישם את עקרונות השחמט האסטרטגיים כפי שאנו מכירים כיום, כגון "בפתיחה יש לפתח כלים, לשחק עם רגלים במרכז הלוח ולעשות הצרחה", "בסיומים לרוב המלך צריך להיות אקטיבי", "יש ליצור מבנה רגלים איתן ולמקם כלים בערוגות חזקות". עקרונות אלה שהיום הם מובנים מאליהם גובשו לא כל כך מזמן, רק בסוף המאה ה 19, על ידי וילהלם שטייניץ נצר למשפחה חרדית מצ'כיה (אז באמפריה האוסטרו-הונגרית).

• וילהלם שטייניץ (1886–1894) מאוסטריה
• עמנואל לסקר (1894–1921) מגרמניה
• חוסה ראול קפבלנקה (1921–1927) מקובה
• אלכסנדר אלכין (1927–1935) מרוסיה/צרפת
• מקס אויבה (1935–1937) מהולנד
• אלכסנדר אלכין (1937–1946) מרוסיה/צרפת
• מיכאל בוטביניק (1948–1957) מברית המועצות
• וסילי סמיסלוב (1957–1958) מברית המועצות
• מיכאל בוטביניק (1958–1960) מברית המועצות
• מיכאל טל (1960–1961) מברית המועצות
• מיכאל בוטביניק (1961–1963) מברית המועצות
• טיגראן פטרוסיאן (1963–1969) מברית המועצות
• בוריס ספאסקי (1969–1972) מברית המועצות
• בובי פישר (1972–1975) מארצות הברית
• אנטולי קרפוב (1975–1985) מברית המועצות
• גארי קספרוב (1985–2000) מברית המועצות/רוסיה
• ולדימיר קראמניק (2006 – 2007) מרוסיה
• וישוואנתן אנאנד (2007 – 2013) מהודו
• מגנוס קרלסן (2013 – ) מנורווגיה

אפשר לראות שרשימה זו של אלופי העולם מתחילה רק ב 1886, ושטייניץ רשום בה כאלוף 8 שנים, אך למעשה הוא היה השחקן הטוב בעולם גם קודם לכן ובסך הכל מעל 25 שנה.
שטייניץ ויתר על לימודי מתמטיקה בטכניון של פראג, כדי להתרכז בשחמט, מה שהיווה בחירה יוצאת דופן באותה תקופה, בודאי ליהודי. כבר ב 1866 גבר על אנדרסן הגדול בדו קרב ומיצב עצמו כשחקן הטוב בעולם.

ואם הזכרנו את אנדרסן, מדובר באחרון השחמטאים אי פעם ששיחק בסגנון שפעם היה קיים שנקרא "שחמט קומבינציוני" כלומר תחבולני. סגנון משחק שבו אין הרבה משמעות לעקרונות אסטרטגיים אלא לטקטיקות ותחבולות סוערות אשר מקנות יתרון למי שמסוגל לממש אותן מהר וטוב יותר. שטייניץ היה זה שהקים את אסכולת "השחמט העמדתי" שעל פיה משחקים עד היום, כאשר המהפך במשחקו החל בשנת 1873.

גובהו של שטייניץ היה כ 1.5 מטר, הוא סבל מצליעה וארטריטיס, ונטה למזג לא נעים ואף אלים וללשון חדה. כל זאת הביא להתנגשויות בינו לבין הקהילה באנגליה, ולכן עבר לאחר מכן עבר לארה"ב, ושם גם זכה באופן רשמי בתואר אלוף העולם לאחר דו קרב עם צוקרטורט, קיבל אזרחות אמריקאית ושינה את שמו לויליאם. שטייניץ הגן על תוארו 3 פעמים עד שהפסיד אותו בגיל 48 ליהודי אחר, עמנואל לסקר.
יתכן ששטייניץ לקה בסיפיליס ולכן נטה להתפרצויות זעם ומצבו הגופני הדרדר. בכל אופן הוא נפטר בעוני בשנת 1900 במנהטן ונקבר בברוקלין.

תרומותיו של שטייניץ לשחמט הן עצומות, וזאת בזכות העקרונות של האסטרטגיה העמדתית שהקנה למשחק וששרירים עד היום (עם התפתחויות כמובן). היורש שלו, לסקר , אמר כי משימתו היא לשמר את מפעלו של שטייניץ ואת העקרונות אותם גיבש.

קטע קצר של משחק יפה של שטייניץ בדו קרב על אליפות העולם מול הרוסי צ'יגורין:

פאול מורפי

לא ניתן לדבר על אלופים גדולים במאה ה 19 ובכלל בלי להזכיר את הגאון האמריקאי מניו-אורלינס פאול מורפי. כשהייתי ילד בשנות ה 80, מורפי נחשב כסוג של אנקדוטה, מישהו שהבליח לכמה שנים בתקופה בה השחמט לא היה מאורגן ושווה אזכור של שורה בספרים. אבל מאז הכירו בגדולתו, הערך שלו בויקיפדיה גדול מרוב האלופים, כמעט בכל רשימה הוא מופיע כטופ 10 בכל הזמנים, ואחד מהאלופים (נדמה לי קספרוב) אמר פעם שמורפי היה הטוב אי פעם.

בגיל 12 החל מורפי לשחק בתחרויות חזקות ונחשב מידית לשני הטוב ביותר בעולם. בגיל 15 עלה למקום הראשון שעליו שמר ברצף עד גיל 27 (שנת 1864), אך אז הפסיק לחלוטין לשחק, למעשה כמעט לא שיחק אחרי גיל 22. מורפי הקדים את זמנו ולמעשה יישם את עקרונות השחמט האסטרטגיים שגובשו רק כמה עשורים אחריו על ידי שטייניץ.

מורפי הילד למד שחמט מצפיה (איש לא לימד אותו) ובגיל 9 נחשב לאחד השחקנים החזקים בעירו. בגיל 12 הוא ניצח 3-0 את השחקן הבכיר לבנטל שביקר בניו אורלינס. לאחר מכן סיים תואר בהצטיינות יתרה, המשיך ללימודי משפטים וסיים גם אותם תוך שהוא לומד בעל פה את ספר החוקים של לואיזיאנה לקראת הבחינה. עם הסמכתו נאות לבקשות חוזרות להשתתף באליפות ארצות הברית וזכה בה, ולאחר מכן נסע לאירופה וניצח בהפרשים גדולים את כל צמרת השחמט כולל אנדרסן הגדול, עליו גבר 8-3 למרות שהיה חולה בזמן הדו קרב ונזקק לטיפולים רפואיים לא פשוטים שהחלישו אותו והקשו עליו לעמוד על רגליו.

מורפי הוכרז כאלוף עולם, נעשה פסל שלו ואנשים מכל רחבי אירופה באו לחזות בפלא, שכן היה אז רק בן 21. חברות החלו לבקש את תמיכתו כידוען ומועדון בייסבול נקרא על שמו.
אפשר לראות כאן את תוצאות הדו קרבות שלו מול הצמרת העולמית, החל מגיל 13:

לאחר שנת 59 (בגיל 22) הפסיק למעשה מורפי לשחק כמעט בכלל, ונחשב לפורש בגיל 27.
הקריירה המשפטית שלו לא צלחה, שכן הלקוחות רצו לדבר איתו על שחמט, וכמו כן פרצה בארה"ב מלחמת האזרחים. מורפי התנגד למלחמה ולא שירת בצבא הדרום, מה שהקשה על הקריירה שלו גם לאחר מכן. למרות ההפצרות הרבות לא חזר מורפי לשחק והוא נפטר בגיל 47 כנראה משבץ מוחי. האחוזה של משפחתו נמכרה בסוף המאה ה 19 והפכה למסעדה מפורסמת בניו אורלינס – ברננס' (Brennan's) הקיימת עד היום.

לגבי סגנונו של מורפי מעיד קספרוב:
"עצם העלאת השם פול מורפי… מזכירה לרבים מאוהבי השחמט את התקפותיו היוצאות מגדר הרגיל ואת תחבולותיו. אך מעטים יודעים שתחבולות אלה היו מבוססות על עקרונות אסטרטגיים עמוקים, כגון ריכוז מקסימלי של כלים, עליונות בפיתוח, ופתיחת טורים במרכז. מורפי הבין בעזרת חוש פנימי את חוקי האסטרטגיה השחמטית, ותודות לכך נחל ניצחונות מזהירים במספר כה רב."

הרבה ממשחקיו נראים מודרניים, ובכך הוא הקדים את זמנו ונחשב לרב האמן המודרני הראשון. הוא נחשב לשחמטאי אנטואיטיבי (בדומה לקפבלנקה) וכזה שיכול גם להתגונן בעמדות קשות ולמנוע הפסד. אנדרסן אמר עליו שלעשות טעות אחת מול מורפי משול לכניעה. קפבלנקה אמר עליו שמדובר בשחקן השלם והטוב ביותר שאי פעם שיחק.

משחק לדוגמה של מורפי(מתחיל קצת אחרי התחלת הסרטון):