תורת המספרים: ארבעה ארבעה על הפיל הדוהר

תורת המספרים: ארבעה ארבעה על הפיל הדוהר

תורת המספרים הוא טור שבו בכל שבוע נתעמק במספר אחד בסדר עולה ובאופן שבו הוא מתבטא בענף כלשהו או בספורט בכלל. וגם נסקור שחקן אחד שקשור למספר.

ארבע המילים היפות ביותר בשפה המדוברת הן: אמרתי לכם שזה יקרה – גור ווידאל

לאנגלים יש איזו יציאה על איך לדאוג שהדשא שלך יהיה הטוב שאפשר. זה הולך משהו בסגנון של ״תדאג לזרעים איכותיים, תדשן את האדמה היטב, תקפיד לגזום את הגבעולים, ואז תן לזה 400 שנה ויהיה לך דשא נהדר״. הרעיון הוא שלכל דבר שקורה היום יש היסטוריה, וזה מתלווה לטענה שכדי להבין את הדבר שקורה, יש להבין את כל השתלשלות העניינים. ויותר מזה, כדי להבין את המקור, יש לחוות אותו באופן שבו הוא התרחש. זה למשל הטיעון שעומד בבסיס התנועה של ״כלי נגינה אותנטיים״ שגורסת שכדי להבין יצירה מוזיקלית מלפני 250 ויותר שנה יש לשמוע אותה מבוצעת בכלים מהתקופה, שזו אגב טענה נהדרת פרט לעובדה שכלי נשיפה מלפני 250 שנה נשמעים כשילוב של בובוזלה עם צופר של סוסיתא.

מרכבה אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להמרכבה

עד מתי מרץ 907?

משחק השח כפי שהוא משוחק בכל מקום שאינו מזרח אסיה התקבע בערך באזור המאה ה16, כשהחוקים התעצבו באזור המאה ה18 וקודדו באמצע המאה ה19. עם זאת ידוע וברור שזה אינו מקור המשחק, וכל ילד לומד שהמשחק מקורו במשחק לוח פרסי עתיק ומכאן שמו ״שח מט״ – השאח מת. אלא שזה שכולם יודעים משהו לא הופך אותו לנכון. המשחק הפרסי לא כונה ״שחמט״ אלא שאטארנג׳ (Shataranj) ובפועל מדובר במשחק לוח הודי שנקרא צ׳אטורנגה (Chaturanga) שהגיע מהודו לפרס, ומשם, בעקבות התפשטות האיסלם בצפון אפריקה, אסיה ודרום אירופה, התפשט המשחק בעולם כולו. מקור השם צ׳אטורנגה הוא בסנסקריט, ״ארבע זרועות״ מונח ששימש את ההודים לתאר את הצבא שהורכב מחיל רגלים, פרשים, מרכבות ופילים. בראש הצבא עמד כמובן הראג׳, ולצידו שר הצבא, המאנטרי.

חוקי המשחק עצמו, כמו הרבה משחקי לוח עתיקים, אבדו עם השנים, ולכן אין לאיש ממש מושג כיצד שוחק הצ׳אטורנגה. החוקים הקיימים היום בספרים השונים מבוססים על השאטארנג׳ ועל כל מני הנחות שאפשר להניח לגבי המשחק מתיאורים שונים מהודו ופרס. למשל, עד תחילת המאה ה20, ההנחה היתה שמדובר במשחק לארבעה שחקנים שאפילו שוחק עם קוביה, אם כי כיום ההנחה היא שהמשחק המקורי היה פחות או יותר דומה לשאטארנג׳ ששוחק בין שני שחקנים, על לוח של 8 על 8 משבצות, שעליו שני סטים של כלים המסודרים בשתי שורות.

אמרו שרוצים להוסיף אקשן למשחק, אז הוספנו אקשן.

מה עשינו ב1020? אלף שנה, לך תזכור

ההבדל העיקרי בין השאטרנג׳ לשח נעוץ באופי הכלים. בניגוד לשח המודרני בו הכלים מסוגלים לנוע לאורך ורוחב הלוח ומקנים לכל שחקן יכולת תקיפה והגנה מצד אחד של הלוח לצדו השני, כלי השאטרנג׳ מוגבלים מאוד ביכולתם. המרכבה, או בפרסית רוח׳ זהה לצריח של ימינו, ונעה מספר לא מוגבל של משבצות לאורך ולרוחב, וגם הפרש, או אסב, סוס בפרסית, נשאר היום כפי שהיה אז. לעומת זאת הפרזין, אותו שר צבא, יכל לנוע אך ורק משבצת אחת באלכסון, הפיל יכל לנוע אך ורק שתי משבצות באלכסון (ולדלג מעל כלים כמו הפרש) ולרגלים לא היתה אפשרות למסע כפול בהתחלה.

התוצאה היא שהשאטרנג׳ הוא משחק איטי יותר, וישנה חשיבות רבה יותר לתנועת הכלים אל נקודות המפגש, היום אתה רואה שהיריב נע לימין ומיד אפשר לשלוח רץ ומלכה לשם. בשאטארנג׳ אין ״רץ ומלכה״. בנוסף ה״קרב״ עצמו מתרחש לא על פני כל הלוח אלא בנקודות מפגש, במקום בו הצבאות נפגשים אחד עם השני. מהלכים שבהם כלי כמו הרץ או המלכה מגיעים אל שורת הבסיס של היריב נדירים ולרוב מתאפשרים רק בעזרת הפרש או בשלבים מאוחרים יותר, כשהמרכבה יוצאת מאחורי הרגלים.

למי שיצא לשחק מעט שאטרנג׳ התחושה היא שחוקי המשחק אכן נועדו לדמות קרבות בין שני צבאות, החל בהערכות הכלים, התנועה אל היעד, ואז ההתקלויות עצמן, מה שמכונה באנגלית skirmish, שמחייבות תגבור ותנועה של כלים לסייע או לאגף. בניגוד לשח המודרני שהוא משחק אבסטרקטי וכמעט מתמטי, הרי שהשאטרנג׳ מקנה למשחק בו תחושה יותר תמטית שבה לכל כלי תפקיד במערך הכללי.

כמובן שאני לא טוען שידיעת ההיסטוריה של משחק השח תורמת או רלוונטית כהוא זה ליכולתו של השחקן המודרני להתמודד מול יריבים שלועסים ספרי פתיחות לארוחת בוקר, אבל אני מציע לכל חובב שח לנסות פעם את הווריאנט העתיק. ניתן להשתמש בכלים מודרניים לצורך כך, וזה בהחלט נותן פרספקטיבה חדשה למשחק. רק לנקות אחרי הפילים, אחרת זה מסריח.

מספר חזק: לו גריג

Fans, במשך השבועיים האחרונים יצא לכם לקרוא על הצרה שנפלה בחלקי. עם זאת היום, אני רואה את עצמי כאדם בר המזל ביותר על פני האדמה. הייתי במגרשי בייסבול בשבע עשרה השנים האחרונות ומעולם לא קיבלתי דבר פרט לטוב לב ועידוד ממכם המעריצים.

הביטו באנשים נהדרים אלה. מי מכם לא יחשיב כאחד משיאי הקריירה שלו אם היה יכול להשתייך אליהם ולו ליום אחד? ברור, אני בר מזל. מי לא היה מחשיב ככבוד להכיר אישית את ג׳ייקוב רופרט [בעלי היאנקיז]? או את האיש שבנה את האימפריה הגדולה ביותר בבייסבול, אד בארו [הג׳נרל מנג׳ר של היאנקיז]? להעביר שש שנים עם הבחורצ׳יק המדהים הזה, מילר האגינס [מנג׳ר היאנקיז שנפטר ב1929]? ואז להעביר את תשע השנים הבאות בחברת המנהיג למופת, הסטודנט המצטיין לפסיכולוגיה, המנג׳ר הטוב ביותר בבייסבול בימינו, ג׳ו מקרתי? ברור, אני בר מזל.

כשהניו יורק ג׳איינטס, קבוצה שהיית כורת את יד ימין שלך בעבור האפשרות לנצח, ולהפך, שולחת לך מתנה – זה משהו. כשכולם, החל מאנשי התחזוקה במגרש וכלה בנערים האלה, לובשי המדים הלבנים [נערי המחבטים והכדורים] זוכרים אותך ומעניקים לך מתנות פרידה – זה משהו. כשיש לך חותנת נפלאה שלוקחת את הצד שלך בהתקוטטויות עם הבת שלה – זה משהו. כשיש לך אב ואם שעובדים כל חייהם כדי להבטיח לך חינוך, ויכולת פיזית – זו ברכה משמיים. כשיש לך אישה שהיתה בשבילך מגדל של כוח והפגינה יותר אומץ משאי פעם חלמת שקיים – אלה הדברים המובחרים ביותר שידעתי.

ולכן אני מסיים באומרי שאולי נפלה עלי צרה, אבל יש לי המון דברים לחיות בשבילם.

לו גריג נולד ב1903 בניו יורק. בגיל 18 הצטרף לאוניברסיטת קולומביה עם מלגת פוטבול וחתם ביאנקיז ב1923. ב1925 החל לשחק בשורות הקבוצה ורשם שם 2130 משחקים רצופים למרות פציעות כשהוא חובט בממוצע 340 ורושם ממוצע של 147 RBI לעונה. ב3 ליוני 1932 חבט ארבעה הומראנס במשחק אחד מול הפילדלפיה אתלטיקס. הוא זכה ב6 אליפויות ונבחר פעמיים לMVP. ב1938 החלו להופיע אצלו סימני מחלת הAmyotrophic Lateral Sclerosis או ALS שעד מהרה הביאה לפרישתו במאי 1939. ברביעי ליולי 1939 נשא את הנאום שתורגם לעיל. באותו יום הודיעו היאנקיז כי הם retired את המספר 4, בפעם הראשונה בתולדות הספורט האמריקני. שנתיים לאחר מכן נפטר לו גריג מהמחלה שהפכה כה מזוהה איתו עד שזכתה לכינוי Lou Gehrig Disease.

המספר הזוכה הוא…. אתם מוזמנים להציע רעיונות בתגובות. בשבוע הבא: מספר 5. הפעם באמת.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה רבה ארז
    5 בעיני זה קודם כל החמשייה בכדורסל ואני שייך לאסכולת מוטי דניאל שאומרת שלא משנה מי החמישייה הפותחת אלא דווקא הסוגרת .
    5 מזכיר לי אבי כהן המנוח הישראלי היחידי שזכה באלופות
    ואפרופו אלופות זה תמיד יזכיר לי את רצף 5 תארי האלופות של ריאל מדריד בחמשת שנות הטורניר הראשונות
    וכמובן את תארי הפועל פתח תקווה

    את 4 הזכרתי בשבוע שעבר
    אז דיברתי
    על 4 גרנד סלאמים ואת אלו שזכו בכולם כמו שלושת גדולי הדור הנוכחי
    את גראף שעשתה כל זאת בעונה אחת ( ואולימפיאדה ).
    כמובן את גדולי האתלטיקה אלו שעשו 4 מדליות זהב באולימפיאדה אחת כאוואנס
    או אלו שזכו ב4 זהב ב 4 אולימפיאדות כארטר

    וכמובן לואיס קארל שעשה את שני ההישגים ולכן הוא ספורטאי המאה הקודמת שלי .

  2. 4 ודייגו
    אז
    4 השערים בנוקאאוט 86
    2 השערים המפורסמים מול אנגליה ברבע הגמר ועוד 2 בחצי הגמר מול בלגיה אחד מהם מרשים במיוחד שני רק לזה מול אנגליה

    4 זה גם כמות התארים של דייגו בנאפולי הקטנה
    2 אליפויות + גביע + גביע אופ"א .

    1. בכל מני תרבויות ותפיסות ארבע הוא גם המספר ה״חזק״ הראשון, בזכות שהוא יוצר ריבוע. המספר החזק הבא הוא 9. ארבע הוא גם המספר הראשון היוצא מהיחיד, או מהתא הגרעיני, 1 זה היחיד, 2 זה הזוג, 3 זה הזוג עם ילד, ואז 4 בעצם מביא את החברה לתוך הסיפור. וכמובן ארבע אמהות.
      בספורט יש את ארבעה הבסיסים של הבייסבול.

  3. אין, לא היה ולא יהיה כמו לו גריג. הכי טוב שהמשחק הזה ידע, בפער.
    חמש? זה קודם כל אבי כהן, הליברו הגדול הכי מכביסט שהיה פה.
    גם לג'ו דימאג'יו יש מה להגיד…..
    תודה ארז, כרגיל

    1. אני מנסה שלא להפוך את זה לmurderer's row, אז חמש לא יהיה דימאג׳יו לצערי, כמו ש3 לא היה הבייב. אבל גריג לא יכולתי שלא.

        1. תוך שנה וחצי ככה!
          האמת שאני מחפש איך להכניס את גרצקי הרבה קודם. בכלל ברגע שנצא מאזור החד ספרתי יהיה פחות דברים ״קונספטואליים״ לדבר עליהם ויותר אירועים או דברים ספציפיים, אז כרגע אני מנצל את הבמה לנושאים היותר ברמה של חוקים וכזה. בהמשך יהיה יותר מקום ואז נכניס את הgreat one.

            1. מעולה!
              (לחילופין, הצעה שבטח לא תסכים לה – אתה גם יכול לקפוץ בין מספרים שמעניינים אותך ולא לפי הסדר)

            2. עכשיו אתה בא, שהפורמט כבר רץ? לא, תמיד יש אפשרות לשחק עם ה״חוקים״. כל שחקן הרי יש לו איזה מספר ששיחק בנוער, או כמו ברקוביץ׳ שהגיע לאנגליה לבש 27 וזאמורנו שלבש את החולצה 1+8 כי 9 היה תפוס לשניהם. את הטור על השלשות אפשר גם ב23 וכן הלאה…

  4. בסוף הקריירה של לו גריג היאנקיז זכו בשלוש אליפויות רצופות וזכו גם בעונה שלאחר מכן וסה"כ 4 רצופות בשנים 36'-39' וכן זכו לפני כן ב-23', 27'-28' ו-32' כשגריג החל לשחק בקבוצה לאחר האליפות הראשונה.

    האנקיז זכו בחמש אליפויות רצופות בשנים 49'-53'. הם זכו בארבע אליפויות בשנות ה-40, חמש בשנות ה-30 ושש בשנות ה-50 (15 אליפויות ב-30 שנים וכן זכו ב-20 אליפויות ב-40 העונות בין השנים 23'-62') ושלוש בשנות ה-20 וה-90. לא זכו באליפות מאז 2009 וזו האליפות היחידה אחרי שנת 2000. לא זכו באליפויות בשנים 63'-76' ובשנים 79'-95'.

  5. 4 ביהדות, מנחם הביא את ארבעת הבנים מההגדה, הוא לפני הכל 4 אימהות.
    בקשר לפסח יש את 4 לשונות הגאולה שכנגדן קבעו בנוסח ההגדה את ארבעת הבנים וקבעו שתיית 4 כוסות בליל הסדר.
    וכן בסוכות יש את את ארבעת המינים.
    בפורים יש ארבע מצוות: סעודה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וקריאת מגילה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט