תורת המספרים: ספורט 5+

תורת המספרים: ספורט 5+

בכל שבוע, נתעמק במספר אחד בסדר עולה ובאופן שבו הוא מתבטא בענף כלשהו או בספורט בכלל. וגם נסקור שחקן אחד שקשור למספר.

חמש האצבעות הן אחיות, אך אינן שוות בגודלן – פתגם אפגני

בניגוד לרוב ענפי הספורט, הולדתו של משחק הכדורסל מתועדת יחסית היטב ולכן אפשר לתהות על קנקנן של כמה וכמה החלטות ולזהות היכן החלו אלמנטים שונים להופיע. למשל האיסור על תנועה תוך החזקת הכדור מופיע ב13 החוקים שניסח ג׳יימס נייסמית׳, ממציא הענף, בדצמבר 1891 (אין התייחסות לכדרור, שגם לא היה פרקטי בהתחלה, אבל ככל הנראה לא היה מותר), כנ״ל העקרון של נגיעה בטבעת על ידי שחקן יריב בזמן שהכדור ״עומד״ עליה (לא נאסר לגעת בכדור במצב הזה). מנגד, הרעיון של קליעה חופשית למשל לא קיים (אם כי שלוש עבירות מקנות נקודה לקבוצה היריבה) ושחקן מוצא אחרי שתי עבירות למשך התקפה אחת, או במקרה של פציעת היריב, מורחק והקבוצה ממשיכה בחוסר שחקן.

משחק הכדורסל הראשון שוחק ב20 לינואר 1892 בקולג׳ בו לימד נייסמית׳ בספרינגפילד, מסצ׳וסטס. זו כשלעצמה עובדה מדהימה. מתי שוחק משחק הכדורגל הראשון? מישהו בכלל יודע מתי החלו לשחק גולף או קריקט? ובייסבול, אם נתעלם מהיסטוריה הפיקטיבית שרקחו בקופרסטאון, מתי התחיל? שלא לדבר על אתלטיקה ואמנויות לחימה שמופיעות כבר מאות ואלפי שנים לפני הספירה. כדורסל יש תאריך. יש מיקום, יש את החוקים, יש את שם הממציא, וידועים גם שמות השחקנים ששחקו, כל השמונה עשרה. רגע, שמונה עשרה שחקנים? כן, משחק הכדורסל הראשון שוחק בין שתי קבוצות של 9 שחקנים שהצטופפו על מגרש שגודלו חצי ממגרש הכדורסל המודרני. תוצאת המשחק? 1:0 מסל שקלע בחור בשם וויליאם צ׳ייס מ״חצי מגרש״.

מאחר והמשחק יועד לסטודנטים בקולג׳, נייסמית׳ דאג לכלול גם ציורים.

חמסה חמסה שום בצל

אז מה קרה שהפך את המשחק הדחוס לעייפה למשהו שאפשר לשחק ולנשום תוך כדי? הכל התחיל ברצון של נייסמית׳ למצוא חלופה לספורטאי הקולג׳ לימים שבהם תנאי מזג האוויר לא אפשרו אימון חוץ. האתלטים שנאלצו להסתגר באולם המקורה התלוננו על אימונים משמימים שכללו בעיקר תרגילי התעמלות ושלל משחקי ילדים בכדור. המשחק החדש שהמציא נייסמית׳ נתן לשחקנים להתאמן במשחק תחרותי, ״בוגר״, וכך יכלה קבוצת הפוטבול של הקולג׳ לשמור על כושר ותחרותיות גם בימים בהם הגשם מנע מהם להתאמן. באותם ימים סגל קבוצת פוטבול מנה 10 איש, חלקו לשניים והרי לכם שתי חמישיות. זהו.

טוב, לא בדיוק זהו. אופיו הדי בוסרי של המשחק אפשר כמובן לנסות לשחק בהרכבים שונים, אבל די מהר החליטו כולם ש5 על 5 הכי טוב, וטוב שהחליטו, מאחר ועד מהרה נפוצה השמועה על המשחק החדש, וצופים החלו להגיע מהאזור, והדבר עודד את הYMCA להפיץ את המשחק ברחבי אמריקה, מאחר ואופי המשחק – בתוך אולם, באפס מגע (אז) – מאוד התאים לרעיון של הYMCA, שדאג שילדים לא יתרוצצו ברחוב אלא יתרוצצו בתוך אולמות הY. עד מהרה הוקמה הליגה הראשונה ועקרון החמישיה התקבע וזהו (סופית).

זה אולי נשמע קצת אנטי-קליימקס. אם נבחרת הפוטבול של הקולג׳ היתה מונה יותר או פחות שחקנים, הייתכן שהיינו מדברים על רכז, קלע, שני סנטרים, שחקן פינה, חצי פינה, רבע פינה ושמינית פינה? ייתכן! וייתכן שלא. יש בהיסטוריה של הספורט שתי תפיסות, שתיהן לגיטימיות ומופרכות באותה מידה. האחת גורסת שבנקודה מסויימת נפלה ההשראה על מישהו שקבע חוק מסויים בענף שהיה כל כך מדוייק עד שיותר לא זזו ממנו. השניה, הפוך, טוענת שהחוקים התעדכנו כל הזמן עד שנמצאה הנוסחה המושלמת.

אם לא תתנו לו לשחק הוא יגיד אתכם לאבא שלו

ויהי ערב ויהי בוקר, יום חמישי

אנשי הגישה הראשונה, יצביעו למשל על המרחק בין הבסיסים בבייסבול כפי שמופיע בחוקי הניקרבוקרס מאזור 1850 כדוגמה לחוק שהיה מושלם מרגע קביעתו. אנשי הגישה השניה יצביעו על עדויות ממאה השנים שקדמו לחוקי ניקרבוקרס שבהם אפשר לראות התפתחות של המרחקים (ואנשי הגישה הראשונה יענו להם שעדיין, זה שבפעם הראשונה ״נפלו״ על המרחק האופטימלי, זה ההישג). וכנ״ל עוד גדלים וחוקים וכיוב. למה מגרש הפוטבול אורכו 100 יארד? האם משחק הראגבי הומצא ב1843 בגלל שווילאם ווב אליס בהיותו תלמיד בביה״ס ״ראגבי״ הרים יום אחד את הכדור בזמן משחק כדורגל ורץ איתו לשער או שמא מדובר במשחק ששוחק באופן כזה או אחד במהלך 400 השנים לפני כן?

פה ושם יש מקרים די ברורים שאפשר להצביע עליהם כנקודה שבה חוק הומצא או קיבל את צורתו הסופית. גובה הרשת בטניס למשל, היה במקור 1.22 מטר, כמו בבדמינגטון, וחבטות ההגשה לא היו שונות מחבטות רגילות. אחרי טורניר ווימבלדון הראשון, ב1877, אחד השופטים, אדם בשם הנרי ג׳ונס החל לבצע שינויים בגובה הרשת וקו ההחזרה (service line) כדי למצוא את השילוב המתאים, וב1882, כבר הרשת הורדה לגובהה הנוכחי של 3.5 פיט (106 ס״מ) וקו ההחזרה נעצר על 21 פיט (6.40 מטר). כלומר לא ״השראה משמיים״ וגם לא מאות שנים של שינויים, אלא משהו באמצע.

יומני היקר, יום יבוא ולברון ג׳יימס יעשה יותר מליונים מאשר יש מלים בטור הזה.

מכאן שכדורסל הוא מקרה מיוחד במינו בו משחק נוצר יש מאין אפשר לתהות על הרבה מההחלטות שנוצרו ולמצוא את מקורן. עם זאת, נותרו עדיין שאלות ללא פתרון. האם משחקים חמש על חמש בגלל שבנבחרת הפוטבול שיחקו עשרה בקבוצה, או בגלל שכל פעם שניסו הרכב שונה זה לא היה ״זה״? גובה הסל הוא עד היום 10 פיט מהרצפה, זה היה גובה המסילה שעליה ניתן היה לתלות את הסלים באותו משחק ראשוני. האם ניסו מרחקים שונים מאז? האם כולם תלו באותו גובה בלי שאלות? צריך לזכור שב1904, 12 שנה לאחר המצאתו הפך המשחק לאולימפי, זה לא שהיה הרבה זמן לתיקונים ושיפוצים. ובהחלט יכול להיות שנייסמית׳, עם אסיסט מהשכינה או בעצמו, הצליח לקלוע בנסיון הראשון לגובה האופטימלי, ויכול להיות שבחלומו הוא ראה שחקנים ״עולים בתשיעייה״ והחליט שלא מתאים לו, וקבע את המספר על חמש.

מספר חזק: זינאדין זידאן

הדבר היחיד שיכול להגיד מי שנתקל לראשונה בזינאדין ייזיד זידאן הוא שיש לו שם שנשמע כמו כוכב בוליווד. כל השאר אצלו, איך להיות עדין, לא סתם הוא שיחק רוב הקריירה ביובנטוס וריאל, שתי קבוצות שהמדים שלהם נעו בין שחור ללבן. הוא צרפתי אלג׳יראי, שנולד וגדל במרסיי, הדבר הכי רחוק מהאימג׳ של צרפת על הפרובנס והאורות של פריז. האיש ששיחק עם שחקנים שבקעו ממגזין GQ כאינזגי ובקהאם, נראה כאילו בקע מקטלוג של איקאה, גמלוני, מכוער קלות ומקריח. מסביבו שעטו ובעטו סמלים משפריצי כריזמה כדל פיירו וראול, אבירי כדורגל כפיגו ואדגר דווידס, והוא, במרכז המגרש, נראה כפקיד כדורגל, המורה להיסטוריה שבטעות נכנס מהשער הלא נכון. עד שהוא קיבל את הכדור.

יש איזו קלישאה שלאחרונה שמעתי יותר מדי שמדברת על ״שח בארבעה מימדים״, לתאר מישהו שמתנהל חמישה מהלכים קדימה, למעלה, הצידה. זה קלישאה ב99% מהמקרים. זידאן הוא ה1%. הוא לא היה צריך לרוץ הרבה כי הוא ידע לקרוא את המשחק ולהיות שם. הוא מאלה שלא דיברו על משחק הראש שלו עד שפתאום הוא נגח שניים לרשת ברזיל בגמר המונדיאל 1998 (ועוד אחד לחזה של מרקו מטרצי בגמר 2006). הוא מאלה שאמרו עליו שאין לו רגל שמאל עד שהוא כבש את שער הנצחון מול בייר לברקוזן בגמר ליגת האלופות ב2002 בשמאל. הוא מאלה שלא היית חושב שיעברו בעסקת מליונים כי הוא לא איזה בקהאם שמוכר מליוני חולצות עד שעבר לריאל תמורת 77 מליון יורו. הוא לא מאלה שנכנסים לכל קטטה ולכל תאקל אבל מחזיק בשיא הכרטיסים האדומים במשחקי גביע העולם. האיש שהשכל אצלו היה בראש ולא רק ברגליים גם היה הראשון לאבד את הפיוז. השחקן שנראה כאילו לא מעניין אותו היה זה שתמיד היה נכנס לכל וויכוח. השחקן שהסתובב על המגרש כאילו הוא מחפש את המפתחות של הרכב שנפלו לו באימון אתמול היה זה שתמיד היה שם שהיה צריך את מסירת הפז או לפרוץ הגנות.

הוא לא לבש את מספר 10, אלא 5, מספר שהיה שמור לרוב לקשר הגנתי, עוד תפקיד אפור, וודאי לא לפליימייקר. עד שהוא הגיע לנבחרת ושם עלה על מספר 10, כי שם הוא נתן כפול ממה שהיה לו, וזכה בגביע העולם וביורו, יחד עם עוד 3 אליפויות וצ׳מפיונס ליג אחת. אחרי שפרש ממשחק פעיל, הלך האיש והפקיד את מוח הכדורגל האדיר שלו בידי הנהלת ריאל מדריד, ושם השיג 2 אליפויות ושלושה צ׳מפיונס ליג, כי בניגוד להרבה כשרונות שהגיעו לאימון וגילו שאי אפשר לאמן מה שלך בא מהלידה, זידאן היה מספר חמש שחשב וחישב את דרכו לצמרת, ואת זה הוא יכל ללמד.

אתם מוזמנים להציע רעיונות בתגובות! בשבוע הבא: מי אני? אלא מי? מספר שש.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. ארז תודה רבה
    5 קבוצתי לעד יהיה הפועל פתח תקווה וריאל מדריד עם האליפויות הרצופות בארץ ובאירופה
    5 זה גם חמישייה ואני מסכים עם דניאל פחות חשובה החמישייה הפותחת יותר חשובה הסוגרת
    החמישייה הגדולה ביותר מבחינתי הייתה הלייקרס של 87 עם מג'יק וורתי קארים וגם סקוט (קופר) וגרין

    אשר לזיזו הוא היה שחקן גדול אבל לדעתי הגזימו כלפיו בוודאי בנבחרת צרפת וביתר שאת 1998 שם הורחק בשמינית הגמר ונעדר מרבע וחצי הגמר .

    כמובן
    שלא יובן אחרת הוא היה נהדר .

    6 :
    טוב לעד ה 6 טבעות של מייקל
    וכמובן הבדיחה הידועה שלי שהרבה כאן שמעו
    יום אחד מוטלה בהיותו מאמן צפרירים חטף פעם 6-0 והוא נצפה מבסוט ומחלק כיפים לכולם
    העיתונאי /שדרן שאל אותו מוטלה ? קיבלת 6 מה אתה שמח ?
    ומוטלה ענה עדיף לקבל פעם אחת 6 מאשר 6 פעמים 1.

    1. זה חלק מהפרדוקס אצל זידאן, ההרחקות. אפילו את הסרט שעשו עליו הוא מסיים עם הרחקה. מצד אחד מהשחקנים האינטליגנטיים ביותר שהיו, ושהשכל אצלו לא רק ברגליים, מצד שני עדיין ערס אלג׳יראי ממרסיי. אדם מרתק.

      ולגבי המוטי דניאל, אני מסכים, אבל גם לחטוף עשרים הפרש מהחמישייה הפותחת ולשחק מול חמישיית ספסל בגארבג׳ טיים לא כדאי…

    2. לא בטוח שיותר גדולה מהסלטיקס של 86' או הסלטיקס של 65' או פילדלפיה של 83' או הלייקרס של 72' או פילדלפיה של 67'. בכל מקרה השלישייה הטובה ביותר היא מג'יק-וורת'י-כארים.

  2. מעולה ארז!
    .
    נייסמית' התנגד נחרצות לעניין הכגרור בכדורסל משום שחשב שזה יהפוך אותו "לפחות קבוצתי". עם זאת, הוא היה מספיק חכם כדי לתת "לדור הצעיר" לקבל את ההחלטה הסופית ולא נתקע בעמדתו.
    .
    בנוסף לכדורסל, שני ענפים נוספים שהומצאו בארה"ב גם יכולים להתחכות אחרי המשחק הראשון:
    * פוטבול שוחק לראשונה במדשאות הארוורד כאשר אוניברסיטת מק'קגיל מקנדה הגיעה למפגש של שני משחקים מול המארחת. המשחק הראשון שוחק עפ"י "חוקי הארוורד" אך יממה לאחר מכן, ב-15 במאי 1874 שוחק משחק הפוטבול הראשון שהסתיים בתיקו אפס (יתר האוניברסיטאות שיחקו גירסא שמזכירה יותר את הכדורגל). עם זאת, המשחק בידל את עצמו לחלוטין הראגבי רק ב-1904, אז הומצאה המסירה קדימה.
    * כדורעף הוא משחק שהומצא על ידי חניכו של נייסמית' – וויליאם מורגן – שחיפש להרחיב את ענפי הספורט שניתן לשחק באולם ושאב רעיונות מהכדוריד (שאז שוחק עוד בחוץ) ובדמינגטון. למעשה שני המשחקים הומצאו במרחק של פחות מעשרה מייל ובהפרש של 4 שנים אחד מהשני

    1. פוטבול הוא סוג של המשך של הראגבי, והראגבי בעייתי במובן הזה כי יש לנו בדיוק את הסיפור על וויליאם ווב אליס שהמציא את הראגבי כמו שדאבלדיי המציא את הבייסבול, או כמו שאל גור המציא את האינטרנט.
      כדורעף לא ידעתי, אני מודה שכדורעף בניגוד לכדוריד פחות חזק אצלי, אבל אני מבטיח להשלים פערים ואולי לכתוב על זה בקרוב!

      1. בכלל, התיעוד הראשון של כדורגל/ ראגבי הוא הקאלצ'יו פלורנטינו מאיטליה (שגם הוא נחשב כגירסא מודרנית של משחק מימי הביניים), שהיו הראשונים לקבוע חוקים ולחלק לקבוצות (עד אז שוחקי ברחבי אירופה גרסאות של המשחק בין שני כפרים יריבים, כאשר החוק היחיד היה שאסור "לרצוח" – בניגוד ללהרוג – את היריב).

  3. תודה רבה ארז, טור מרתק
    שווה להזכיר שהחלוקה לעמדות (גארד, סנטר, פורוורדים) התקבעה מימיו המוקדמים של המשחק, בו שני הגארדים היו נשארים במחצית המגרש שלהם ולא עולים להתקפה, תפקידם היה הגנתי (מכאן שמם), הסנטר היה עומד באמצע המגרש, ותוקף עם הפורוורדים שמקדימה
    זידאן- יופי של בחירה. הסיבוב על המקום הטוב בתולדות המשחק, גמלוני כשם שאלגנטי

    6? התפתחות הקשר האחורי בכדורגל, משהו כמו מנובי סטיילס (לדעתי היה 6) עד צ'אבי
    ביל ראסל
    השישייה של גידי דמתי
    כדוריד אולי?
    למה טאצ'דאון זה 6 נקודות?

    תודה על הטור

  4. וואו, מרתק ופשוט כתוב מצוין. אישית הסיפור על הכדורסל דווקא הזכיר לי הקבלה בין ספורט לאוכל – איך יש מאכלים שהמתכון שלהם הלך והתפתח והשתנה במשך מאות שנים, לעומת מאכלים שמישהו בא ויום אחד פשוט המציא. למשל סלט הקיסר שהמציא סיזר קארדיני בטיחואנה, פטוצ'יני אלפרדו שהמציא אלפדו די ליילו ברומא או פאד תאי שהמציא בשעתו מי שהיה ראש ממשלת תאילנד פיבול סונגקראם

    1. זה סוג של, בקטנה, שתי התפיסות המובילות בהיסטוריה, או יותר נכון בקביעת נראטיב היסטורי. האחת מה שמכונה הGreat man theory, שמהלך ההיסטוריה מוכתב על ידי ״אנשים דגולים״, אלכסנדרים, יוליוס קיסרים, נפוליאונים שבאים יש מאין ובכוחם משנים סדרי עולם. השניה היא שהיסטוריה מתרחשת בשל תהליכים שמתרחשים לאורך תקופה שמפעפעים בשל סיבות סביבתיות, דמוגרפיות, סוציו-אקונומיות, גיאוגרפיות וכן הלאה. לצורך הענין ההבדל שוב בין וויליאם ווב אליס שתופס את הכדור בידים ומשנה את היסטורית הכדורגל לבין הטענה שתמיד היו שני הפורמטים, שבהם הכדור נישא ביד או נבעט ברגל. ווב-אליס אולי היה זה שגרם לאוניב׳ ראגבי לאמץ את הפורמט השני ולהכריז עליו כ״שלהם״, אבל זה לא שהוא המציא את הסיפור.
      המקרה של נייסמית׳ מעניין במובן הזה, יש לנו תיעוד מפורט למשל של הסיבה מדוע הוא חשב להשתמש בסלים מאוזנים לקרקע ולא למשל מאונכים לקרקע (כמו ששער הכדורגל מאונך) וזה על בסיס משחק ילדים שהוא זכר היטב והאופן שבו הוא החליט שהסל המאוזן יביא בעצם לכך שהמשחק ינוהל סביב החזקת הכדור. אלה דברים מרתקים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט