נבחרת לכל קבוצה – 6 – דנבר נאגטס / חיים

ה-MVP שנבחר, כצפוי, בכתבה על מינסוטה הוא כמובן קווין גארנט שזכה למספר יוצא דופן של 190 קולות מתוך 196. באחוזים מדובר על 96.94%, הכי הרבה שראיתי אי פעם בסקר. עכשיו נותר לטפל בכל מי שהצביע לסאם קאסל, קווין לאב, קארל אנטוני טאונס או וולי שצ'רביאק… לכל אורך סדרת הכתבות הזאת תוכלו לבחור את ה-MVP של כל קבוצה בסוף הכתבה, כאשר תוכלו לבחור בין כל אחד מחברי החמישייה שאבחר ובין האפשרות "אחר".

שיעור היסטוריה קצר:

תחילתו של מועדון הכדורסל של דנבר הגיעה בליגת ה-ABA המתחרה ל-NBA בשנת 1967, שנת ההקמה של אותה ליגה. במהלך 9 שנות קיומה של הליגה הזאת הגיעו הנאגטס, תחת השם "דנבר רוקטס" שהתחלף לנאגטס ב-1975, פעמיים לגמר המערב של ה-ABA, ועוד פעם אחת הפסידו לנטס בגמר, בעונה האחרונה של ליגה זו. מאז האיחוד בין הליגות ועד 1990 דנבר החמיצו את הפלייאוף רק פעמיים, וגם הגיעו לגמר המערב ב-1978 (הפסידו לסיאטל 4- 2) וב-1985 (הפסידו ללייקרס 4- 1).

את ריצת הפלייאוף של הנאגטס ב-1994 כולם כבר מכירים, כאשר מהמקום השמיני במערב הצליחו דנבר לחזור מפיגור 2- 0 לניצחון 3- 2 לסדרה, ואחר כך לחזור מפיגור 3- 0 נגד יוטה לשוויון 3 בסדרה ומשחק 7, אותו הם הפסידו בסופו של דבר. אחרי סוויפ שחטפו דנבר בסיבוב הראשון של 1995 הם לא ביקרו בפלייאוף עד 2004, אז כוכב הקבוצה כבר היה כרמלו אנתוני.

בהנהגת מלו, וגם אחרי שהוא עבר לניקס, הפסידו הנאגטס בסיבוב הראשון ב-9 מתוך 10 השנים הבאות, ורק ב-2009 הצליחו הנאגטס לשבור את המחסום, יחד עם צ'ונסי בילאפס, והם הגיעו לגמר המערב, שם הפסידו 4- 2 ללייקרס. אחרי 2013, וההפסד בסיבוב הראשון לגולדן סטייט, נכנסו הנאגטס לבנייה מחדש שהביאה להם את כוכבי ההווה.

ב-2018 הנאגטס הפסידו בהארכה למינסוטה בקרב ישיר על הכרטיס האחרון לפלייאוף וב-2019 כבר הגיעו למקום השני במערב. את הספרס הם עברו לפני שהגיע הפסד לפורטלנד, שניהם במשחק 7. חשוב לציין גם את משחק 3 נגד פורטלנד, אותו דנבר הפסידו לאחר 4 הארכות. בעונה האחרונה הגיעו הנאגטס למקום השלישי במערב, ומצאו את עצמם בפיגור 3- 1 נגד יוטה, אבל הצמד יוקיץ' ומארי הצליח לסדר מהפך וניצחון בסדרה. תרחיש זהה קרה גם נגד הקליפרס לפני שהגיע הפסד 4- 1 ללייקרס בגמר המערב.

כמעט נכנסו:

בובי ג'ונס – 4 עונות, 14.8 נקודות, 8.6 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 2 חטיפות, 1.9 חסימות, 58.3% אפקטיבי, 71.5% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לאולסטאר של ה-ABA, 2 בחירות לחמישיית ההגנה, בחירה לחמישיית הרוקיז של ה-ABA.

שיחק בדנבר בדיוק בתקופה שלפני ואחרי האיחוד בין הליגות, כך שיצא לו להופיע במדי הנאגטס בשני משחקי האולסטאר השונים. להישגים קבוצתיים הגיע ג'ונס בעיקר במדי פילדלפיה, אבל השנים האלה בדנבר היו שנות השיא האישיות. מדובר באחד משחקני ההגנה הטובים ביותר של התקופה שגם נתן תרומה קבועה ויציבה בהתקפה בשנים שלו בדנבר.

קלווין נאט – 5 עונות, 17.8 נקודות, 6.3 ריבאונים, 2.4 אסיסטים, 52.3% אפקטיבי, 79% מהקו, בחירה אחת לאולסטאר.

לא היחיד שיוזכר כאן שהגיע מפורטלנד בטרייד על קיקי ואנדווי שהוביל מיד להצלחה קבוצתית בדמות גמר מערב ב-1985. נאט היה אחד מהשחקנים החשובים בקבוצה הזאת, ובאותה עונה גם נבחר בפעם היחידה בקריירה לאולסטאר.

אלן אייברסון – 2 עונות, 25.6 נקודות, 3 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 48.5% אפקטיבי, 34.4% לשלוש, 79% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר.

הסטטיסטיקה האישית של אייברסון בדנבר עדיין מצוינת, אבל דנבר בלעדיו הפסידו בסיבוב הראשון ואיתו הפסידו בסיבוב הראשון, כך שקבוצתית הוא לא ממש הועיל להם, אולי חוץ מאשר להוציא את הכדור מהידיים שלו מלו. התשובה תזכה לכבוד המגיע לה כשנדבר על המקום בו הוא גם הצליח להביא הישגים קבוצתיים.

המחליפים:

לארי ג'ונס – 3 עונות, 25.4 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים, 45.1% אפקטיבי, 78.2% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר של ה-ABA, 3 בחירות לחמישיית העונה של ה-ABA.

הכוכב של המועדון ב-3 עונותיו הראשונות, סוף שנות ה-60 ב-ABA. ב-3 עונות שלו במועדון הוא נבחר לחמישיית העונה בכולן, מה שמראה את מעמדו ככוכב על בליגה באותן שנים. המחסור בהישגים קבוצתיים יחד עם מיעוט השנים היחסי בקבוצה ממקם אותו כאן.

קיקי ואנדווי – 4 עונות, 23.3 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 54.4% אפקטיבי, 85.7% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר.

האיש של דנבר בתחילת שנות ה-80 בתקופה שבין דיוויד תומפסון ובין שנות השיא של אלכס אינגליש. הסטטיסטיקה הנהדרת והאחוזים היוצאים דופן ביחס לתקופה לא ישכיחו מאיתנו את העובדה שכדי להגיע לגמר המערב הנאגטס היו צריכים להעביר אותו בטרייד לפורטלנד.

מרקוס קמבי – 6 עונות, 10.1 נקודות, 11.1 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 3 חסימות, 46.4% אפקטיבי, 71.5% מהקו, 2 בחירות לחמישיית ההגנה, 2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת לשחקן ההגנה.

בקבוצה של מלו ואייברסון, כאשר לידם ננה וג'י אר סמית, יש שאלה אחת מרכזית – מי יעשה הגנה. אז היה אחד שעשה את העבודה הזאת עבור כל הקבוצה – קמבי. מתוך 6 עונות בדנבר קמבי נבחר לאחת מחמישיות העונה 4 פעמים, כולל עונת שיא ב-2007 שהניבה לו את תואר שחקן ההגנה. גם במקרה שלו הנאגטס הגיעו לגמר המערב בעונה אחרי טרייד שהעביר אותו, במקרה שלו לקליפרס.

אנטוניו מקדייס – 6 עונות, 18.2 נקודות, 9 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 1.7 חסימות, 48.7% אפקטיבי, 67.9% מהקו, בחירה אחת לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השלישית, בחירה לחמישיית הרוקיז.

בשנים שסגרו את המילניום הקודם ופתחו את הנוכחי מקדייס היה זה שהוביל את דנבר, ואמנם פלייאוף לא היה שם, אבל ברמה האישית מקדייס היה לא רע בכלל, כולל עונת שיא ב-2001 שהעניקה לו הופעת אולסטאר, מקום בחמישיות העונה, ולמעשה גם את המקום כאן. מעניין לספר שמקדייס הועבר לפיניקס ב-1997 וחזר לדנבר כשחקן חופשי אחרי עונה אחת. אחרי שהוא החליט לקבל את ההצעה של הנאגטס ונסע לדנבר כדי לחתום החליטו פיניקס להגיש הצעה משודרגת וג'ייסון קיד נשלח בראש משלחת שנועדה לנסות לשכנע את מקדייס. דן איסל, ה-GM של הנאגטס שעוד יוזכר בהמשך, הורה שלא לתת להם להיכנס לבניין בו שהה מקדייס וכך מנע ממנו להישאר בפיניקס.

דיקמבה מוטומבו – 5 עונות, 12.9 נקודות, 12.3 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 3.8 חסימות, 52.3% אפקטיבי, 65% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת לשחקן ההגנה, בחירה לחמישיית הרוקיז.

לפחות מבחינה התקפית, השנים הראשונות של מוטומבו, בהן הוא היה בדנבר, הן ללא ספק שנות השיא שלו. החסרונות ההתקפיים של מוטומבו מנעו ממנו להיות חלק מועידת הסנטרים העליונה של שנות ה-90, אבל כל עוד הוא היה בדנבר הוא היה יחסית קרוב. הפלייאוף הבלתי נשכח של 1994 כמובן ממלא תפקיד משמעותי כאן, מכיוון שאין אף אחד בדנבר חוץ ממנו שניתן לסמן ככוכב של אותה קבוצה.

ראלף סימפסון – 7 עונות, 19.5 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 45.7% אפקטיבי, 77% מהקו, 5 בחירות לאולסטאר של ה-ABA, בחירה לחמישיית העונה של ה-ABA, 2 בחירות לחמישייה השנייה של ה-ABA.

השחקן שהוביל את דנבר ברוב העונות ב-ABA, החל מתחילת שנות ה-70 וזה שהיה חבר קבוע בטופ של הליגה הזאת. ברמה הקבוצתית, מדובר בשחקן המוביל בעונת הגמר היחידה של דנבר עד כה, גם אם מדובר בעונה האחרונה של ה-ABA, אז כבר הייתה בשיאה תופעת המעבר חזרה ל-NBA, כחלק ממה שהוביל את האיחוד.

צ'ונסי בילאפס – 5 עונות, 16.9 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 49.9% אפקטיבי, 39.2% לשלוש, 91.2% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השלישית.

היה ב-2 קדנציות שונות בדנבר עם הבדל תהומי ביניהן. בקדנציה הראשונה הוא הגיע בטרייד שולי, נתן עונה בדאבל-פיגרס ונפצע בעונת 2000 שבאה מיד אחר כך, ואחרי זה חתם במינסוטה, ואילו בקדנציה השנייה הוא הגיע בטרייד בעד שחקן של 25 נקודות למשחק, ובקדנציה הזאת בילאפס היה זה שהזריק במלו וחבריו קצת אופי. הייתה זו הפעם היחידה שדנבר עברו את הסיבוב הראשון עם מלו, ובילאפס אפילו היה הראשון משחקני דנבר במירוץ ל-MVP.

דן איסל – 10 עונות, 20.7 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, חטיפה, 50.8% אפקטיבי, 79.9% מהקו, בחירה אחת לאולסטאר, בחירה אחת לאולסטאר של ה-ABA, בחירה אחת לחמישייה השנייה של ה-ABA.

הסנטר של דנבר בחצי השני של שנות ה-70 והראשון של שנות ה-80. בשנים הראשונות מדובר היה בכוכב משמעותי, ואחרי זה הוא תפס מקום משני בקבוצה לצד כוכבים שיוזכרו בחמישייה, כל אחד בתקופתו. הותק המרשים כשחקן איכותי ויעיל נותן לו את המקום הגבוה הזה, אבל מקומו של הסנטר בחמישייה נתפס בשנתיים האחרונות ויהיה קשה לייצר שם חילוף.

החמישייה:

גארד 1 – פאט ליבר – 6 עונות, 17 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 7.5 אסיסטים, 2.5 חטיפות, 46.1% אפקטיבי, 78% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה.

עוד תוצר מהטרייד על ואנדווי, והפעם הרכז שהפך לסמל של קבוצת הסילונים של דנבר בשנות ה-80. הרכז שרשם מספרים מרשימים, וזה שניקולה יוקיץ' נאבק היום לרשום את שיאי המועדון בתחום הטריפל-דאבל שלו, גם נבחר פעמיים לאולסטאר, ואפילו היה שחקן הגנה די טוב, אבל קצב המשחק המאוד מהיר גרם לכך שהם ספגו המון נקודות. המספרים המרשימים ותקופת שיא שהכניסה אותו לרשימת השחקנים המובילים בליגה מכניסה לכאן את ליבר, כמו גם החיסרון בינתיים בעמדת הרכז, לפחות עד שג'מאל מארי ייכנס לאיזור.

גארד 2 – דיוויד תומפסון – 7 עונות, 24.1 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 51% אפקטיבי, 77.9% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לאולסטאר של ה-ABA, 2 בחירות לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישייה השנייה של ה-ABA, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר של ה-ABA, רוקי העונה ובחירה לחמישיית הרוקיז של ה-ABA.

שחר אלוני בדיוק כתב עליו שלשום, מה שמייתר מעט את הצורך שלי להרחיב, אבל הוא כמובן ראוי לכמה מילים. תומפסון הוביל את דנבר לגמר ה-ABA כבר בעונת הרוקי שלו, ובאותה עונה היה גם מצטיין האולסטאר של אותה ליגה. גם בשנים הבאות תומפסון היה השחקן המוביל של של הנאגטס שהמשיכו להיות קבוצת צמרת במערב בכל אותה תקופה. האחוזים המצוינים לשחקן ששיחק רוב הקריירה כגארד, יחד עם נתוני הקליעה המרשימים והיציבות, מקנים לו את המקום כאן בחמישייה.

פורוורד 1 – אלכס אינגליש – 11 עונות, 25.9 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, חטיפה, 50.9% אפקטיבי, 84% מהקו, 8 בחירות לאולסטאר, 3 בחירות לחמישייה השנייה.

שנות ה-80 היו העשור של אלכס אינגליש בדנבר. הרבה שחקנים טובים היו שם וקבוצה שהגיעה להישגים יפים, בהם 9 הופעות פלייאוף רצופות ועונת שיא של ביקור בגמר המערב, אבל הכוכב הברור לאורך העשור היה אינגליש. הפורוורד היה מניה בטוחה של 25 נקודות למשחק לאורך תקופה ארוכה, והוא גם השחקן שנבחר הכי הרבה פעמים לאולסטאר בתולדות המועדון.

פורוורד 2 – כרמלו אנתוני – 8 עונות, 24.8 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 47.8% אפקטיבי, 31.1% לשלוש, 80.3% מהקו, 4 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, 3 בחירות לחמישייה השלישית, בחירה לחמישיית הרוקיז.

הסמול פורוורד של דנבר בתקופה שכנראה קצת יותר זכורה לרוב גולשי האתר. כבר בעונת הרוקי הוביל את דנבר לפלייאוף אחרי בצורת ארוכה, אבל את הסיבוב הראשון עבר רק פעם אחת, אז כאשר יש מקום לטעון שהוא לא היה השחקן הטוב ביותר בקבוצה. בחסרונות של מלו עוסקים הרבה, אז אני אתייצב להגנתו ואזכיר שמדובר בסקורר יוצא דופן שמצא את עצמו במערב מאוד קשוח, ולא ברור עד כמה הצוות המסייע שלו היה טוב או בריא מספיק.

סנטר – ניקולה יוקיץ' – 5 עונות, 17 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 56.1% אפקטיבי, 33.8% לשלוש, 82.6% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה לחמישיית הרוקיז.

מדובר בשחקן דנבר היחיד ב-40 השנים האחרונות שנבחר לחמישיית העונה, ובשנתיים האחרונות מוביל יוקיץ' את הנאגטס להישגים קבוצתיים נאים, כאשר הנאגטס ניצחו סדרת פלייאוף בשנתיים רצופות לראשונה מאז 1985-6. ממוצעי הפלייאוף של יוקיץ' הם טובים יותר משמעותית ומהווים מספרים היסטוריים בשילוב שבין נקודות, ריבאונדים, אסיסטים ואחוזים טובים. יש הרבה מקום לאופטימיות עתידית עבור אוהדי דנבר עם יוקיץ'.

מאמן:

ג'ורג' קארל – 9 עונות, מאזן 423- 257 (62.2% הצלחה) בעונה הסדירה ומאזן 21- 38 (35.6% הצלחה) בפלייאוף, מאמן העונה פעם אחת.

במשך 9 עונות לא החמיץ קארל את הפלייאוף אפילו פעם אחת עם דנבר, כך שלמרות חוסר ההצלחה היחסי בפלייאוף זה מספיק כדי לבחור בו כמאמן הטוב ביותר בתולדות המועדון. המאמן הנוכחי, מייק מאלון, הוא מועמד לגיטימי לעבור את קארל בעוד שנים אחדות, אבל עם 2 עונות פלייאוף לעומת 9 הוא עדיין לא עושה זאת.

רגע לפני סיום – עד כה לא ציינתי בכל כתבה מי הכתבה הבאה בתור. האם אתם מעוניינים שאני אציין על איזו קבוצה הכתבה הבאה (או אפילו 2 הכתבות הבאות), ואז מי שירצה יוכל לשלוח לי הצעות כשמגיעים לקבוצה שהוא אוהד או סתם לקבוצה שיש לו מה להציע לגביה. אם יהיה לזה ביקוש אני אוסיף כאן בעריכה.

לסיום – הסקר שבו תוכלו לבחור MVP מכל קבוצה:

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. הצבעתי לתומפסון, בעיקר כי הוא היה יותר מבריק מאינגליש, אבל האינגליש הזה היה יציב ברמה קארל מלונית – כל פעם מחדש היו כותבים אותו בטורים הקטנים האלה בעיתון "לדנבר – אינגליש 25 נקודות", ככה יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע.
    .
    מאמין ומקווה שבעוד עשר שנים יוקיץ' יהיה ה-MVP הבלתי מעורער אחרי שיוביל את דנבר לאליפות היסטורית.
    .
    תודה רבה חיים

    1. איך שנאתי את הטורים הקטנים האלה בעיתון.
      גם לא היה בהם שום הגיון. שפכו מילים על משחקים חד צדדייים של הבולס או הניקס כי הם הניחו שזה הקבוצות היחידות שמעניינות את כולם, ואז היית מקבל שורה בסגנון של:
      "דאלאס-סקרמנטו 131-130 (שלוש הארכות)".
      לא צריך פרטים… למה שזה באמת יעניין מישהו איך משחק התפתח ככה…

  2. בקרוב, ממש בקרוב, יוקיץ' יקפוץ לראש הרשימה. אבל עדיין, עד אז –
    אינגליש. איזה סקורר. הנתון 50.9% אפקטיבי לא מלמד מספיק עד כמה הוא היה יעיל בהתקפה, איזה ג'אמפ אלגנטי היה לו (בשנות השיא, הוא קלע ב-2 עד אחוז יותר מהאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה. זה מקביל ל-55% עד 57% כיום. נתון נפלא).
    .
    כאמור, לתחושתי עידן הזהב של הנאגטס נמצא מעבר לפינה. זה לא רק יוקיץ' –
    מורי הרשים אותי מאוד בפלייאוף האחרון. הוא העלה רמה, ושיחק כדורסל ברמה של ALL NBA.
    .
    יש מצב שבעוד 5 שנים, בראש הרשימה של הנאגטס אי פעם יהיו הצמד יוקיץ' ומורי. אני מחזיק להם אצבעות.
    .
    תודה, חיים.

    1. אוהדי דנבר ודאי יקוו להמשך. עד כה, בכל פעם שהנאגטס הגיעו לגמר המערב העסק הפסיק לעבוד ואחרי שנים בודדות הם נאלצו להתחיל לבנות מחדש. אני מצטרף לתקווה שהפעם זה יהיה שונה.

  3. בחרתי אלכס אינגליש, אולי כי אני צעיר מכדי להכיר/לזכור את תומפסון. סמול פורוורד התקפי מהמודל שכנראה היה מצליח מאוד גם כיום.

  4. תודה חיים..ראוי לאזכור גם מייקל אדאמס הגמד שבילה עם דנבר 4 עונות כשעונת השיא שלו 90/91 שבה הוא קלע 26.5..מומחה לשלשות..שקלע אז יותר מהרבה קבוצות ביחד..

  5. אילו הייתי עולה לשחק משחק רציני, על החיים והמוות, הייתי עולה עם דן איסל במקום אנטוני. איסל הוא לדעתי האנדרייטד מכולם

    תודה חיים

    פרוייקט נפלא!

    1. תודה.
      לאורך התקופה שלו בדנבר איסל היה סנטר, שם אני מעדיף את יוקיץ'. דווקא בתקופה במדי קנטאקי מה-ABA הוא שיחק כפאוור פורוורד, בין השאר בגלל הנוכחות של הסנטר ארטיס גילמור (יוזכר לקראת סוף הפרוייקט).

  6. תודה חיים! פרויקט מעולה עד עכשיו. בניגוד לקבוצות הקודמות בפרויקו, הנבחרת של דנבר בהחלט מכובדת ועמוקה יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט