לואיס המילטון חוגג 92 / מולי

לואיס המילטון – מויקיפדיה בעברית

בגיל שלושים וחמש, בעונה בה ברור לכל שהוא יזכה באליפות הפורמולה1 השביעית שלו, במירוץ הראשון שנערך במסלול פורטימאו שבפורטוגל בחסות הפורמולה1, אחרי שיא של 97 פול פזישנס (זינוק מהמקום הראשון) אבל גם (ובעיקר) אחרי מירוץ מרתק שההובלה בו התחלפה כמה וכמה פעמים, שבר נהג המירוצים הבריטי, לואיס המילטון, שיאו של מייקל שומאכר וחגג 92 ניצחונות במסגרת סבב הפורמולה1.

לואיס המילטון, למי שלא יודע, נולד לעולם המירוצים. אביו אנטוני, יליד גרנאדה, היה נהג מירוצים כך שדי ברור מדוע כבר בגיל שמונה הוא התחיל להתחרות במירוצי קארטינג ובגיל עשר כבר זכה באליפות בריטניה. ויקיפדיה מספרת לנו ש"בעקבות זאת, הוזמן המילטון לאירוע סוף עונת המרוצים של השבועון הבריטי לספורט מוטורי Autosport. באירוע, ניגש המילטון לרון דניס (מבעלי קבוצת מקלארן) והודיע לו כי יום אחד יתחרה עבור קבוצתו בתור נהג באליפות הפורמולה 1. דניס הבטיח לו לעקוב אחרי ההתקדמות שלו ואכן, שלוש שנים לאחר מכן, כשהסתבר כי המילטון הוא בין המצטיינים במרוצי הקארטינג, החתים אותו רון דניס על חוזה ארוך טווח במסגרת תוכנית של הקבוצה שנועדה לקדם נהגים צעירים בעלי פוטנציאל."

לא רבים יודעים שהוריו של לואיס התגרשו כשהיה בן שנתיים ושהוא גר עם אימו עד שעבר בגיל 12 לגור עם אביו -שהפך גם למנהל האישי שלו – ועם אחיו החורג, שאף הוא נהג מירוצים בזכות עצמו.

בגיל 17 השתתף לואיס בסבב פרומולה רנו ושנה אחרי זכה בו. בגיל 18 עבר לסבב פורמולה3 בו זכה באליפות שנתיים אחרי,  ובגיל 22 הגיע לפורמולה1 ושנה אחרי כבר זכה באליפות הנהגים של הפורמולה1, היתה זו זכייה ראשונה משש שהיו עד-כה ומי יודע עוד כמה עוד תהיינה, כשהזכייה של השנה כבר כמעט מובטחת לו כשנותרו 4 מירוצים והוא מוביל ב- 77 נקודות על בן קבוצתו ואלטרי בוטאס.

בראיון שלאחר המירוץ, אמר לואיס משפט שהסביר מדוע הוא – וקבוצת מרצדס במסגרתה הוא מתחרה – מגיעים להישגים: הוא הודה לאנשים שסביבו על שאיפתם להיות הטובים ביותר מחד, ועל הצורך שהם להשתפר גם כשהם הטובים ביותר.

המילטון הוא מרואיין משופשף. הוא לעולם לא ישכח לאוהדים ולצוות, אבל דווקא מניסוח התודות שלו הפעם, אפשר לקבל הצצה לשמץ מהתכונות שהביאו אותו ואת הצוות שלו להישגים כה רבים:

שוב ושוב ושוב אנו רואים שהטובים ביותר מונעים מדחף, כמעט בלתי נשלט, להשתפר עוד ועוד. הם לעולם לא ירשו לעצמם לנוח על זרי הדפנה, לעולם לא יהיו מוכנים להסתפק בהישגים שהיו, ותמיד ישאפו, במקום זאת, לרדוף אחר ההישגים ש(עדיין) לא הגיעו.

שיא דינו להישבר. "אויבו של הטוב," אומר המשפט הבנאלי כל כך, "הוא היותר טוב", ושאיפתו הסמויה יותר או הסמויה פחות של כל מחזיק שיא, היא שהשיא שלו לעולם לא יישבר. זה הישג מדהים", אמר כריס פול כששבר בשנת 2008 את שיא המשחקים הרצופים בהם היו לו לפחות חטיפה אחת, "אני מקווה שאף אחד לא ישבור את השיא שלי." אבל אז הוא הוסיף: "עכשיו נותר לי לראות אם אני יכול להמשיך לשבור את השיא שלי שוב, ועד מתי זה יוכל להימשך".

אז קצת פחות ממאית שניה היה הפער בין המילטון לואלטרי בוטאס, חברו לקבוצת מרצדס במקצה הדירוג. במירוץ עצמו, למרות שחש התכווצויות שרירים, ולמרות שהיו במכוניתו בעיות לא-קטנות לפני שהצמיגים שלה התחילו להתחמם, הפער לטובת המילטון היה אסטרונומי הרבה יותר: כעשרים וחמש שניות. במירוצים האחרונים נראה היה שמשהו חורק יחסית להצטיינות המוחלטת שהורגלנו בה: במירוץ הקודם, למרות שניצח,  המילטון  רק המקום השני ובזה שלפניו, למרות שזינק מהמקום הראשון, הוא הגיע רק במקום השלישי בעקבות עונשים שהוטלו עליו.

וכעת, כשעוד שיא נשבר, אנו שואלים את עצמנו לאילו עוד שיאים יוכל המילטון להגיע? בגל 35 נותרו לו לדעתי לפחות עוד חמש שנים לפני שגופו יבגוד בו, ואין לדעת לאלו הישגים בל יאומנו הוא יגיע.

ומצד שני, כל שיא דינו להישבר…

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. המילטון אחד הגדולים ללא ספק. הרמה שהוא מפגין, כולל הקבוצה שלו שפשוט שוב ושוב מוכיחה עליונות טכנולוגית, פשוט מרשימה.
    אני לא בטוח שיש לו את אותו אפקט ההשפעה על הענף כמו שהיה לשומאכר (או סנה), אבל הוא בהחלט בשורה הראשונה בהיסטוריה של הפורמולה.

  2. אם רק הייתה לו קצת תחרות הוא היה כנראה נחשב לאפילו גדול יותר משומאכר ואפילו סנה. בשנים האחרונות זה רק הולך ומתחדד שרוזברג היה הרבה יותר טוב ממה שחשבו בזמנו ושווטל זכה בלוטו כשהוא נחת ברד-בול ב-2010.

    שנה הבאה הולכת להיות אותו הדבר,
    הריקבון מתחיל להיות נראה לעין ברד-בול, בלי וורסטאפן (כרגע הנהג הכי טוב בסבב, הילד הזה פשוט מחולל ניסים כל מירוץ) הם היו קבוצת מרכז טבלה והעזיבה של הונדה רק תאיץ את הריקבון.
    פרארי רקובים כבר למעלה מעשור, ובלי לקלר (גם מחולל ניסים לא קטן) הם היו מתחרים נגד הקבוצת אחות/בת שלהם ולמעשה ויתרו על העונה הבאה כדי להתרכז ב-2022 מתי שיכנסו לתוקף רגולציות חדשות.
    מקלארן השתפרו באופן מדהים בכל אחת מהשנים האחרונות, אבל גם אם הם יציגו קפיצה דומה בשנה הבאה זה לא יהיה מספיק אפילו עם המנוע מרצדס שהם צפויים לקבל וכנראה שגם הם מתמקדים ב-2022.
    רנו גם עשו קפיצות גדולות בשנים האחרונות והמנוע שלהם מאוד קרוב לזה של מרצדס, אבל זה עדיין לא זה ואפילו עם אלונסו שחוזר אליהם שנה הבאה הם לא הולכים לאיים על מרצדס והמילטון (אולי נזכה לראות איזה קרב טוב בין אלונסו להמילטון במירוץ או שתיים שהם יצליחו לקלוע בול בסט-אפ).

  3. תודה רבה מולי.
    יש פשוט מפגש של אחד הנהגים הטובים בימינו יחד עם המכונית הטובה ביותר ויחד עם הצוות המסייע הטוב ביותר וזה מה שאנו מקבלים, אליפות נוספת גם למרצדס וגם ללואיס המילטון.
    אין לי ספק שהוא בין שלושת הנהגים הטובים ביותר בהיסטוריה אם לא הגדול מביניהם ( שיא בניצחונות ובפול פוזישיין), אבל חסרה לו המון תחרות מקבוצות אחרות וגם מתוך הבית, כי מה שהיה לו עם ניקו רוזברג אי אפשר לשכוח, ואחריו הגיע בוטאס שאפשר להגיד עליו המון דברים, אבל בגדול הוא נהג סביר שנוהג על המכונית הטובה ביותר בהיסטוריה ובעל כורחו הוא כמעט תמיד מגיע לפודיום, אבל לא עם נהיגה יוצאת מן הכלל אלה פשוט המכונית, ואני חושב שעם נהג אחר ליד לואיס, למשל : שארל לקלר, מקס ורסטפאן, דניאל ריקרדו או אפילו פייר גאסלי, היינו יכולים לראות קרבות הרבה יותר מעניינים בתוך מרצדס, אבל בחרו בכוונה במישהו סביר שאין לו שיגעון גדלות כדי לא להפריע להמילטון ולהיות הסקונד גאי של הקבוצה.

  4. תודה מולי.
    מה, איירטון סנה עם המכונית שלו במקלארן-הונדה, פחות טובים מהמילטון?!
    ומה עם הריגוש?
    (קצת מזכיר לי את ההשוואה בין MJ ללברון).
    כנראה שבאמת הנהגים היום יותר טובים ודינו של כל שיא להישבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט