בלי שהספקנו לשים לב ובזמן שנתח רב מהגולשים באתר זה היו עסוקים בעיקר בפלייאוף הNBA, רבע עונה של פוטבול כבר מאחורינו. אמרו בתחילת המגיפה שהפוטבול הגיע אליה בטיימינג המושלם ואכן, מלבד הכנה מקרטעת וביטול משחקי האימון – כמעט ושום דבר לא בוטל בלו"ז של הNFL. הפרוטוקול הקשוח של הליגה עבד ושרדנו שלושה שבועות שלמים ללא נדבקים, עד שהגיע השבוע שעבר שבו הקוביד הגיע גם לשחקני הליגה הטובה בעולם. מלבד משחק אחד שנדחה בשל הנגיף, אנו הצופים נהנינו מחזרתו של המשחק והכדור האליפטי. הNFL אמנם סובל מירידיה ברייטינג – כמו כל שידורי הטלוויזיה, אבל אם לשפוט על פי נתוני הצפייה – הליגה היא עדיין מלכת הטלוויזיה של ארה"ב, כשמשחק עונה סדירה גנרי זוכה לפי ארבע יותר רייטינג מהפיינאלס בNBA. רבע עונה זה זמן מצוין להבין לאן העונה הזו הולכת, ולאן פניהן של קבוצות הליגה מועדות. מי הפתיעה? מי אכזבה? ומי הן המומעדות לאליפות העונה? כל זאת בדירוג העוצמה שלפניכם:

*הדירוג והמאזנים הכתובים נכתבו לפני המשחק הלילה בין שיקאגו לטמפה ביי.

1. גרין ביי פקרס (0-4)

עשור בדיוק חלף מאז גביע הלומברדי הגיע לקבוצתו המיתולוגית של המאמן שעל שמו הוא קרוי. בחלוף רבע עונה, נראה שהוא בהחלט עשוי לשוב אליו אם ארון רוג'רס ימשיך ביכולת הזו. בגיל 36, ולאחר שסוף כל סוף התנער ממקארת'י, תחת מאט לאפלור ארון רוג'רס חוזר לפרוח ומציג מספרים נפלאים שמזכירים לנו את תחילת העשור הקודם. עם רייטינג מפלצתי של 128.4, 13 ט"ד ללא שום איבוד כשהוא מופל בסאק רק 3 פעמים. תוסיפו למספרים המרשימים את הפציעה של התופס הבכיר דבאנטה אדאמס, ולפני שבועיים גם התופס השני – אלאן לאזארד נפגע ולא שיחק השבוע נגד הפאלוקנס , ואפשר להבין עד כמה המספרים שלו מדהימים. אארון ג'ונס נותן עבודה פנטסטית מהבק-פילד בשילוב קו ההתקפה הנהדר ויחד לפאקרס יש את  ההתקפה שמייצרת הכי הרבה נקודות בליגה. הגנתית הפאקרס עדיין טעונים שיפור כשגם נגד קבוצות מהחלשות בליגה הם ספגו לא מעט. ניתן להקל עליהם בשל מכת פציעות גם בחלק זה של המגרש (קני קלארק, כריסטיאן קירקסי) שצפויים לחזור בקרוב לדשא. הקבוצה מוויסקונסין מלאת אנרגיות יוצאת לשבוע חופש עם מאזן מושלם, כשבהמשך העונה הלו"ז שלהם נראה נוח מאוד לעין, ובעיניי הם הפייבוריטים לזכות בראש הNFC נכון לעכשיו.

2. קנזס סיטי צ'יפס (0-4)

התלבטתי רבות את מי להכתיר בפסגה, ולבסוף הכרעתי לטובת הפאקרס. האלופה המכהנת עדיין מחזיקה במאזן מושלם, כולל ניצחונות מרשימים על הרייבנס והפאטס, אך נדמה לי שהמכונה של הצ'יפס חורקת מעט נגד יריבות עם הגנה חזקה. אנתוני לין היה הראשון להבין שאת הצ'יפס לא מנצחים בבליצים אלא להתמקד בשמירה אזורית, והצ'ארג'רס הצליחו לגרור את קנזס להארכה מפתיעה במיוחד. גם נגד הפטריוטס השבוע, אלמלא האיבודים של הוייר וסטידהאם כנראה שניו אינגלנד הייתה מנצחת את המשחק. קבוצות כבר התחילו ללמוד את קנזס ומתאימות את עצמן למשחק וגורמות למהומס להראות הרבה פחות טוב מכפי שהוא. העניין הוא שלכשרון אין תחליף, ועם חוליית התופסים שכוללת את היל, ווטקינס, הארדמן וכמובן הטייטאנד טראוויס קלסי – עדיין אף קבוצה לא הצליחה לנצח את הצ'יפס הנפלאים, שהניצחון שלהם בשבוע 3 על הרייבנס הוכיח כי הם עדיין הקבוצה הטובה ביותר בAFC. ההגנה של הקבוצה הפתיעה אותי לטובה עד כה העונה, עם תצוגה אדירה נגד למאר, וכמובן ההתעללות בקווטרבקים של ניו אינגלנד. אנדי ריד עדיין פה, והוא רוצה אליפות נוספת. לא יהיה קל לעצור אותו בדרך לשם.

3. בולטימור רייבנס (1-3)

העורבים אמנם הפסידו לקנזס אחרי תצוגת אימון רעה לדעתי של הארבו, שלא הגיע עם תכנית משחק מותאמת לצ'יפס, וניסה בכוח להמשיך עם השמירה האישית ושליחת הבליצים בתדירות גבוהה מאוד. נגד שאר קבוצות הליגה זה עובד נפלא עד כה, כשהתוספות של קאליס קמפבל ופטריק קווין הרוקי להגנה, הופכות את זו של הרייבנס לאחת הטובות בליגה. למאר ג'קסון, הMVP של העונה שעברה ממשיך ללכת עם מה שעבד לו כ"כ טוב ב2019, ולא ניכר שינוי ביכולת המסירה שלו. הוא עדיין לא קופץ מעל הפופיק ויודע להתאים את מסירותיו לסט היכולות שלו – תכונה חשובה מאוד לקווטרבק. יחד עם חוליית הרצים המגוונת (דובינס-אינגראם ואדוארדס), לרייבנס יש משחק ריצה שקשה מאוד לעצור, ובינתיים הם מפרקים כמעט כל מיש בא נגדם, למעט קנזס. הגנת המסירה תהיה חייבת להשתפר כדי שבולטימור תוכל לתת פייט חזק בצמרת הליגה. החלטתי לדרג אותם במקום השלישי בשל הסגל החזק והעמוק והתצוגות הנהדרות נגד הבראונס, הטקסאנס ו-וושינגטון. אני מאמין שהם יכולים לסיים את העונה עם 13-14 ניצחונות.

4. בפאלו בילס (0-4)

קשה להתרגל לרעיון אמנם, אך בפעם הראשונה מזה 25 שנה הבפאלו בילס היא קונטדנדרית אמיתית. ג'וש אלן נכנס לעונה השלישית שלו בתור העונה החשובה בקריירה שלו עד עכשיו, והוא לא מאכזב לרגע. הוא מדורג שני ביארדים באוויר, וכנגד כל הביקורות שהיו עליו עוד במכללות, שיפר את הדיוק שלו במסירות בצורה דרמטית ואיבד רק פעם אחת העונה. הוא נהנה מחוליית תופסים נהדרת שקיבלה בזרועות פתוחות את סטפון דיגס כמעט בחינם מהוייקינגס, ויחד עם קול ביזלי, ג'ון בראון וגבריאל דיוויס, לבילס יש סגל מצויין. עזיבת בריידי את בית הAFC מזרח הפך אותם למועמדים המובילים לזכייה בראשות הבית, ואחרי רבע העונה הם עושים הכל נכון בכדי להגיע לשם. שון מקדרמוט ראוי לזכות להרבה קרדיט והוא מאמן העונה שלי עד כה. לוח המשחקים לא מאיר פנים לבפאלו עם מפגשים נגד טנסי, קנזס, פטריוטס והסיהוקס בחמישה שבועות הקרובים ואלו יהיו זמן המבחן האמיתי של אלן – אחרי שעמד בגבורה במאני טיים נגד הראמס. הבילס פה, ועם היכולת של ג'וש אלן תימשך עושה רושם שהם כאן כדי להישאר.

5. סיאטל סיהוקס (0-4)

מפתיחת העונה ווילסון מפלרטט עם תואר הMVP והוא בהחלט בדרך הנכונה לשם. ראסל חד ומדוייק, משחק נהדר מחוץ לפוקט ובורח מהסאקים למרות קו ההתקפה החלש, ומוסר לעומק המגרש בצורה מושלמת. די קיי מטקלף שיפר את עבודת הידיים שלו בקיץ האחרון, טיילר לוקט נשאר טיילר לוקט והגעתו המפתיעה של גרג ווילסון לנשרים עשתה רק טוב לסיהוקס. ההתקפה הנהדרת של סיאטל הבכיה את ההגנות החזקות של הפטריוטס והדולפינס והם נראים בלתי ניתנים לעצירה בחלק זה של המגרש. הסיבה שדירגתי אותם רק במקום החמישי היא הגנת המסירה המחפירה. על הקרקע סיאטל מצליחה לעצור את האיומים, אולם באוויר הם סובלים מבעיה קשה, ורק במזל הם עדיין לא שילמו על כך בהפסד. הם אמנם סובלים מפציעות בחלק האחורי של ההגנה, אך לבינתיים זה נראה לא טוב.

Everything about this play was insane. Russell Wilson throws another perfect deep ball and David Moore keeps his feet in for a 38-yard TD.#LetRussCook pic.twitter.com/oQ6mqWMD2B

— NFL Update (@MySportsUpdate) September 21, 2020

6. פיטסבורג סטילרס (0-3)

פיטסבורג שיחקה רק שלושה משחקים (המשחק נגד טנסי נדחה בשל התפרצות קורונה בטייטאנס) ובהם ההגנה שלה נראתה כמו שכל מאמן רוצה שההגנה שלו תיראה. טי ג'יי וואט פתח את העונה עם קייס חזק לזכייה בתואר שחקן ההגנה, ויחד עם טויט, הייורד ודופרי הסטילרס מחזיקים בקו הגנה שגורם לקווטרבק לרצות לברוח מהמגרש. ביג בן חזר מהפציעה הקשה שספג בעונה שעברה והוא מפגין יכולת לא רעה בכלל עד כה, כשהתופס הרוקי, צ'ייס קלייפול מתגלה כהפתעה נעימה מאוד עבורם. קשה להעריך כמה זמן המאזן המושלם שלהם יחזיק, אך המשך הלוח שלהם נראה כנוח במיוחד (מלבד שני מפגשים נגד בולטימור). הרבה סיבות להיות אופטימיים לקבוצה מעיר הפלדה.

7. לוס אנג'לס ראמס (1-3)

הראמס היו צריכים שנה וחצי של התאוששות ויציאה מההאנגאובר של סופרבול 2018, כדי לחזור ולהציג פוטבול נורמלי. ג'ארד גוף הוא אולי הקווטרבק הכי סולידי בליגה אבל למזלו יש לו מאמן מצויין וסביבה מספיק טובה שמציגה אותו באור חיובי. הרצים הנדרסון ובראון מספקים את הסחורה ביום שאחרי גרלי, ומקנים לראמס התקפה מאוזנת מאוד. אארון דונאלד הוא עדיין שחקן ההגנה הכי טוב בליגה, ואפילו ג'יילן ראמזי עושה קולות של חזרה ליכולת האדירה שלו מ2017. הקבוצה מעיר המלאכים משחקת בבית הכי קשוח בליגה, אבל בינתיים הם בהחלט יכולים להיות יריב קשוח לכל קבוצה בNFL. לפלייאוף הם יגיעו.

8. טמפה ביי באקנירס (1-3)

הקבוצה הכי מסקרנת ב2020 פתחה את העונה בקול ענות חלושה עם הפסד לסיינטס ומאז התחילה לחמם מנועים עם רצף יפה של שלושה ניצחונות. טום בריידי אולי כבר לא הקווטרבק הכי טוב בליגה, אך הוא לבטח בין עשרת הטובים, ולהערכתי אחרי עוד זמן אימון עם גודווין (כשיחזור מפציעה) ואוונס וכן תיאום עם שאר התופסים, הבאקס יהיו מסוכנים מאוד. אנטואן ווינפלד הסייפטי עושה עבודה נהדרת בסקנדרי החלש של הקבוצה (זכה ברוקי ההגנתי של חודש ספטמבר) ואפילו הווטרנים לבונטה דיוויס וג'ייסון פייר-פול עושים עבודה נהדרת. עוד מוקדם לדעת האם טמפה יכולה לדבר חזק גם בשלבים המתקדמים של העונה. בינתיים מצפה להם קרב צמוד צמוד עם הסיינטס על ראשות הבית. בריידי לא ימצמץ ראשון.

9. טנסי טייטאנס (0-3)

ספק גדול מאוד מוטל על המשך העונה של טנסי שכבר סופרת מספר דו-ספרתי של נדבקים בנגיף הארור, וכבר משחק אחד נדחה להם בשל ההתפרצות ההמונית בקוצה. עד אותה הדבקה, טנסי המשיכה בדיוק מהמקום בו הפסיקה בפלייאוף 2019. ראיין טנהיל התעקש להצדיק את החוזה שלו עם יכולת נהדרת גם בתחילת 2020 ודירק הנרי ממשיך לבסס את עצמו כאחד הרצים הכי טובים בליגה. על אף המאזן המושלם דירגתי אותם רק במקום התשיעי, שכן היריבות שטנסי פגשה עד כה (דנבר, ג'קסונוויל, מינסוטה) אינן מאריות הליגה וגם מולן היא התקשתה. המבחן האמיתי ייערך השבוע מול בפאלו, בתקווה שהוא אכן יתקיים כמתונן.

10. אינדיאנפוליס קולטס (1-3)

אינדיאנפוליס ניסתה הקיץ להתאושש מהפרישה של לאק והחתימה את פיליפ ריברס הוותיק בתקווה שהוא יחזיר אותם לימי פייטון העליזים. התקפית אמנם הדברים לא הולכים כמתוכנן וריברס נראה מעבר לשיאו. הקו ההתקפי שלהם הוא מהבולטים בליגה, וכדי להוציא מריברס את הפוטבול, החליטו באינדי להריץ את ג'ונתן טיילור, הרץ הרוקי שמתגלה כהפתעה נעימה עבורם. בצד ההגנתי לעומת זאת, העניינים נראים זוהרים יותר. פרנק רייך בנה העונה מפלצת הגנתית כשהתוספות של קסבייר רודס ודיפורסט באקנר לקבוצה להגנה שהייתה טובה מאוד כבר בעונה שעברה עשו את שלהם, והפכו את הקולטס להגנה שמאפשרת הכי מעט יארדים העונה. קבוצה מעניינת מאוד נבנתה בקולטס, ואל תתפלאו אם הם יעשו צרות גם לקונטנדריות המובהקות.

11. ניו אינגלנד פטריוטס (2-2)

הפטריוטס נאלצו להתמודד עם עזיבתו של בריידי ואחרי 20 שנה חיפשו קווטרבק מוביל. תחילה היה נראה כי סטידהאם יקבל את המפתחות, אולם קאם ניוטון הוחתם ביולי וחולל מהפכה התקפית בניו אינגלנד. מקדניאלס הצליח להתאים את ההתקפה כולה לחומר הקיים והפאטס הצליחו לנצל את משחק הריצה של ניוטון והרצים המגוונים שבסגל (מישל, ווייט וברקהד), ובכך הצליחו להסתיר את החולשה של התופסים והבור בעמדת הטייטאנד. זה עבד נפלא והפטריוטס היו רחוקים יארד מלנצח את הסיהוקס החזקים. בהגנה בליצ'ק סבל מאובדן של ששה שחקני הרכב (הכי הרבה בליגה), חלקם עזבו וחלק החליטו לוותר על העונה בשל ענייני קורונה. הפאס-ראש לא מספיק טוב לדעתי, אך הסקנדרי נותר סיוט לכל קווטרבק (אפילו למהומס). כעת כשניוטון נדבק בנגיף קשה להעירך מה יהיה בהמשך. כשכולם היו בריאים לניו אינגלנד יש קבוצה שבהחלט אמורה לעשות פלייאוף.

12. ניו אורלינס סיינטס (2-2)

אף אחד לא ציפה שהסיינטס יהיו במאזן חצוי בשלב הזה של העונה, אך כוונות לחוד ומציאות לחוד. ההתקפה שהייתה מבוססת כמעט כולה בתופס הכי טוב בליגה, מייקל תומאס, נפגעה קשות מפציעתו של הכוכב ובעקבותיה דרו בריס התחיל 'להסריח' את המגרש. ייתכן שהגיל נותן את אותותיו אבל היכולת של בריס 2020 היא לגמרי לא מה שהתרגלנו לראות מאחד הגדולים אי פעם. גם ההגנה סבלה ממכת פציעות לא פשוטה  (מרכוס דבנפורט, מארשון לאטימור) וניו אורלינס חרקה בארבעת השבועות הראושנים של העונה. הקרב עם טמפה על ראשות הבית צפוי להיות מרתק.

13. לאס ווגאס ריידרס (2-2)

בעונת הבכורה בלאס ווגאס עם איצטדיון חדש ומפואר אך נטול אוהדים, הריידרס יכולים לפנטז על פוטבול בינואר. דירק קאר עושה קולות של 2017 עם יכולת מצויינת וכימיה טובה עם התופס הרוקי הנרי ראגס ודארן וולר שמספק מספרים נהדרים. ג'וש ג'ייקובס ממתג את עצמו כפרו-בולר לכל דבר ועניין. ג'ון גרודן הצליח לבנות קבוצה חזקה כנגד כל הביקורות הקטלניות שהיו כנגדו בשנתיים הראשונות שלו במועדון. כרטיס לפלייאוף בהישג יד דרך הווילד קארד. כמה חבל שאין אוהדים בווגאס…

14. קליבלנד בראונס (1-3)

אחרי הכישלון הקולוסאלי של העונה שעברה קליבלנד פתחה את 2020 עם תבוסה קשה לרייבנס (38:6), ביקורות קשות על בייקר מייפילד וכן שמועות על טרייד אופציונאלי על אודל בקהאם ג'וניור. אלא שאז, יצאה הקבוצה של סטפנסקי לרצף של שלושה ניצחונות כולל אחד בשוטאאוט מרשים נגד הקאובויז. למזלם, הקו ההתקפי שלהם הוא מהטובים בליגה, וכדי להימנע ממהלכי מסירה של בייקר החלש, קליבלנד מחזיקה בהתקפה הריצה הכי טובה בליגה. כשיש לה בבקפילד את ניק צ'אב וקארים האנט אפשר להבין למה. מיילס גארט חזר מההשעיה של סוף העונה שעברה לוהט מתמיד והוא מעמיד את עצמו כאחד הפייבוריטים לזכייה בתואר שחקן ההגנה. אינני יודע כמה זמן יימשך הרצף של קליבלנד והאם הם באמת מסוגלים להגיע לווילד קארד העונה. הגנת המסירה שלהם מזעזעת ויהיה קשה להגיע רחוק בלי חיזוק. סך הכל, פתיחת עונה נהדרת עבור קליבלנד.

15. סן פרנסיקו פורטיניינרס (2-2)

סיפור העונה של הניינרס מתמקד כמובן בשבוע 2 במשחק נגד הג'טס, אז איבדו הניינרס את ג'ימי גארופולו לכמעט חודש, וכן את ניק בוסה וסולומון תומאס שסיימו את העונה. עוד מלפני הפציעות נראה היה שסן פרנסיסקו סובלת מסופרבול האנגאובר עם הפסד מפתיע לאריזונה בשבוע הראשון. כעת, כשהם משחקים ללא הפצועים מצבם לא מזהיר. את שני הניצחונות של הקבוצה מהמפרץ היא השיגה על חשבון הניו-יורקריות החלשות. בכל מקרה, עם חזרתו של ג'ימי ג'י המסתמנת  ודי פורד שבקושי הספיק לשחק העונה, לניינרס יש עוד מה למכור תחת צוות האימון של שנהאן.

16. שיקאגו ברס (1-3)

אם יש משהו שבשיקאגו למדו אחרי ארבעה שבועות של פוטבול, ועל אף מאזן חיובי של שלושה ניצחונות, הוא שמיצ'ל טרוביסקי לא יכול להיות הקווטרבק הפותח שלהם. הדובים השיגו את ניצחונותיהם העונה בקושי רב, אחרי מהפך הירואי מול הליונס, נגררו עם הג'יאנטס למשחק צמוד במיוחד ורק לאחר שהחליפו את טרוביסקי בניק פולס הצליחו לבצע מהפך גם נגד הפאלקונס. בפעם הראשונה שפגשו בירבה חזקה – אינדיאנפוליס, השקר של התקפת הברס התגלה במלוא הדרו, גם עם ניק פולס מתחת לסנטר. שיקאגו צפויה להמשיך עם פולס כקווטרבק פותח ותקווה שהמזל ימשיך לעמוד לצידה.

17. אריזונה קארדינאלס (2-2)

אריזונה הייתה אמורה להיות הקבוצה המשתפרת מהעונה שעברה, כשהנחיתה את דיאנדרה הופקינס וביצעה מס' מהלכים מעניינים באוף-סיזן החולף. זה התחיל טוב, עם ניצחון ענק על הניינרס שפתח את התיאבון והמשיך עם וי נוסף על חשבון קבוצת הפוטבול של וושיגנטון, אולם משהו לא טוב עובר על הקבוצה בשבועיים האחרונים עם הפסדים לדטרויט וקרוליינה. קיילר מארי התחיל להתפרע ומאבד המון, ומלבד משחק ריצה נהדר – הכישרון שלו נראה לי מעט מוגבל. משהו עדיין לא התחבר עד הסוף גם בהגנה של אריזונה, ואייזאה סימונס – אולי הכישרון ההגנתי הכי מדובר בדראפט אחרון לא מצליח להביא לידי ביטוי את הפונטנציאל. עוד מוקדם מכדי להספיד את העונה של הקארדס. בינתיים הם משתבצים במקום ה17 של הדירוג.

18. פילדלפיה איגלס (1-2-1)

אי אפשר להבין איך מהקווטרבק הכי לוהט בליגה הפך קרסון וונץ לבדיחה של האיגלס. הוא פתח את העונה עם שבעה איבודים בארבעה משחקים והוליך שולל את האיגלס למאזן לא מעודד אחרי ארבעה משחקים. עם זאת, המאזן הנוכחי מספיק להם בכדי לתפוס את ראשות בית הNFC מזרח הנוראי. פילי חלשים, אבל הניצחון בשבוע החולף על הניינרס הקפיץ אותם לעמדה נוחה להגעה לפלייאוף, עם משחק הגנתי לא רע, וכשקרסון וונץ ביכולת סבירה. כל עוד הקווטרבק שלהם יחזור ליכולת נורמלית, הנשרים יכולים לכבוש את ראשות הבית.

19. לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-1)

המזל הכי גדול של הצ'ארג'רס מפתיחת העונה הוא שרופא הקבוצה ניקב בטעות את הריאה של טיירוד טיילור. "הודות" לטעות הרפואית, הקבוצה מעיר המלאכים הציגה לראווה את ג'סטין הרברט שנראה פנטסטי בצעדיו הראשונים בNFL. הוא סובל מקו התקפי חלש, ולמרות זאת – הצליח לגרור להארכה את קנזס במשחק הבכורה בליגה תוך משחק הגנתי מרשים של הקבוצה, ולהיישר מבט לפנת'רס ולבאקס כשהוא מציג פוטבול טוב. המאזן השלילי אמנם לא מבשר טובות עבור הברקים, אך אם ימשיכו ביכולת הנוכחית הם וודאי יתקרבו למאזן חצוי.

20. קרוליינה פנת'רס (2-2)

קרוליינה יצא למסע של בנייה מחודשת כשנפרדה הקיץ מקאם ניוטון, לוק קיצ'לי וגם מהמאמן הוותיק רון ריברה. התכנית הייתה להחתים את טדי ברידג'ווטר כקווטרבק 'גשר' ולבות את ההתקפה סביב כריסטיאן מקאפרי. הם פתחו רע עם שני הפסדים ופציעה מצערת של מקאפרי, ונראה שהיה שהפנתרים בדרך לעונה שחונה למדי. אלא שאז, משום מקום טדי התחיל להבריק ואפילו לרוץ (זכר לימי מינסוטה) ומייק דייויס נכנס לנעליים של הרץ הבכיר בהצטיינות יתירה. קשה לי להאמין שקרוליינה תסיים את העונה עם מאזן חיובי אבל הם לחלוטין יכולים להיות מרוצים מפתיחת עונה שהתעלתה על הציפיות.

21. דאלאס קאובויז (3-1)

זאת הייתה אמורה להיות העונה של דאלאס. כשבית הNFC מזרח חלש מאין כמוהו, ושאר היריבות בNFC לא נראו מאיימות במיוחד לפני העונה, הקאובויז היו מועמדים בכירים להגיע לסופרבול. מייק מקארת'י, מאמן הפאקרס בדימוס שהחליף הקיץ את גארט הוותיק לקח את המושכות ומנסה להוכיח שהוא ההיפך הגמור לקודמו. הוא נותן לפרסקוט בשנת החוזה שלו להשתולל על הדשא, כשזה מחזיר עם שיא יארדים באוויר לארבעה משחקים (!). אז ההתקפה שלהם אמנם מייצרת הכי הרבה יארדים בליגה, אבל ההגנה של הקאובויז היא מחפירה. הקבוצה סופגת 36.5 נקודות בממוצע למשחק, ובהיעדרו של לייטון ואנדר-אש ושון לי (פציעות) אין הרבה למה לצפות מהם. לפחות הרייטינג בטלוויזיה נותר הגבוה בליגה.

22. סינסינטי בנגלס (1-2-1)

זה עוד ייקח קצת זמן, אבל אחרי ארבעה משחקים נראה שג'ו בוראו הצדיק את ההייפ האדיר שהיה סביבו לפני הדראפט. בעידן פוסט מארווין לואיס, סינסי יצאה לדרך חדשה עם הקווטרבק המוכשר מLSU שכצפוי העונה לא אמור להוליך אותם לפלייאוף ובינתיים מפגין יכולת טובה תחת קו התקפי רעוע מאוד. טיילור מעמיס על בוראו ומאפשר לו לזרוק המון (אולי אפילו יותר מדי), כשזה נוהג באחריות מלאה ומראה בגרות. לאוהדי הבנגלס יש סיבה מספיק טובה להיות אופטימיים לקראת השנים הבאות.

23. דטרויט ליונס (3-1)

הפרנצ'ייז הכושל בתולדות הNFL יכול להגדיר גם את העונה הזאת ככישלון. לא היו לליונס הרבה ציפיות בפתיחת העונה, ובכל זאת – למאת'יו סטאפורד המסכן מגיע יותר. הרבה יותר. החיבור שלו עם טי ג'יי הוקנסון הטייטאנד הוא מצויין אבל מלבדם דטרויט יצאה לעונה עם קו התקפי חלש, הגנה זקנה שבנויה בעיקר משאריות של ניו אינגלנד (המאמן הוא מאט פאטרישה, מתאם ההגנה של הפאטס עד לפני שנתיים) וסגל שלא מכוון לשום דבר. בכדי להגיע להישגים דרוש ריענון.

24. מינסוטה וייקינגס (3-1)

הקבוצה המאכזבת של העונה? מינסוטה לא חלמה בסיוטים שלה לפתוח את העונה עם שלושה הפסדים רצופים. הלו"ז אמנם היה קשוח בפתיחת העונה ועשוי להתמתן בשבועות הבאים, ועדיין, בודדות הקבוצות בהיסטוריה של הלגה שעשו פלייאוף אחרי מאזן 3-0. ההתנהלות בקדם העונה עוד הייתה בעייתית עם הטרייד התמוה של דיגס והשחרורים של שחקני הגנה בכירים. הפקדת המפתחות בידי קירק קאזינס מתבררת כטעות קריטית שפגעה במועדון, שהעונה הוא מחרב את המשחק של הוויקינגס. מייק זימר מבין לבדו שהדרך הכי טובה שלו לנצח בימים אלו היא לתת לדלווין קוק לרוץ, וכך נהג בניצחון היחיד העונה על הטקסאנס. לפחות יש להם את התופס הרוקי ג'סטין ג'פרסון שמצדיק את בחירתו בסיבוב הראשון בדראפט.

25. דנבר ברונקוס (3-1)

ג'ון אלווי קיווה שהוא סיים את החיפושים המייגעים אחר פרנצ'ייז קווטרבק מאז פייטון מאנינג, כשבחר את דרו לוק בשנה שעברה בבחירה ה42 בדראפט. העונה הזו הייתה אמורה להיות עונת מבחן של לוק שקיבל את עמדת הקווטרבק הפותח. לרוע מזלו, הוא נפצע ונעדר בשבועיים האחרונים. דנבר סומנה כקבוצה שיכולה לעשות הרבה צרות ליריבותיה אבל הפציעה של וון מילר שבוע לפתיחת העונה גדעה את החלומות. הניצחון על הג'טס בשבוע האחרון מנע את רצף ההפסדים. הברונקוס יחכו לעונה הבאה כדי להיות הכבשה השחורה של הAFC מערב.

26. מיאמי דולפינס (3-1)

מיאמי יצאה לעונה הזאת אחרי קיץ מעניין מאוד, בו חיזקה את ההגנה בשלל שחקנים (ביירון ג'ונס, ואן-נוי, שאק לאוסון, אוגבה) ובחרה בדראפט את טואה טאגווילואה המסקרן בבחירה החמישית. היו מי שחשבו שאחרי עזיבת בריידת את הAFC מזרח, אולי אפילו מיאמי תוכל לכבוש את ראשות הבית. הדרך לראשות הבית עוד רחוקה, ובזמן שראיין פיטצפאטריק עדיין פותח כקווטרבק סביר להניח שמיאמי תסיים עם מאזן שלילי. ההגנה סבלה קצת מפציעות ואכן הצליחה להערים קשיים אפילו על התקפת הסיהוקס, אולם ההתקפה עדיין חלשה. נמשיך להמתין בסבלנות למועד שטואה ייפתח (מעריך שבאיזור שבוע 8-9)

27. ג'אקסונוויל ג'אגורס (3-1)

היגוארים נפטרו בקיץ מניק פולס ושמו את הז'יטונים על גרנדר מינשו, רוקסטאר בפני עצמו עם לוק של רוצח מתקופת המערב הפרוע. מההגנה שכתשה את הליגה ב2017 כבר לא נותר זכר, אחרי שאיי ג'יי בויה וקאליס קמפבל הועברו בטריידים בתמורה לבחירות דראפט. הג'אגס זקוקים לרענון רציני במועדון שלא הצליח למנף את הכישרון העצום שהיה בו לכדי הצלחות ממשיות. יכולתו של מינשו להיות מי שמוביל את הספינה עדיין מוטלת בספק, וקשה לשפוט אותו תחת הסביבה החלשה בה הוא נמצא. מלבד הבלחה בשבוע הראשון בניצחון על הקולטס, ג'אקסונוויל הייתה רחוקה מלהרשים ותכוון אל עבר טרבור לורנס בדראפט הקרוב.

28. וושינגטון פוטבול טים (3-1)

שינוי שם הכינוי של המועדון אחרי עשרות שנים, חשיפת פרשיית מין חמורה בהנהלת הקבוצה ומחלת הסרטן שתקפה את המאמן החדש – אלו רק חלק מהסיפורים שקבוצת הפוטבול של וושינגטון הייתה צריכה להתמודד איתן בחודשים האחרונים. בתוך כל הבלאגן העצום ששורר במועדון, ישנם 53 שחקנים שבעיקר סובלים מהסיטואציה. הקבוצה מהבירה בנתה סגל חלש לעונה הקרובה, עם שלושה קווטרבקים שיכולים לפתוח (האסקינס, קייל אלן ואלכס סמית' המתקאמבק) ובעיקר אנרכיה. רון ריברה עדיין לא הצליח להנחיל את פילוספיית המשחק שלו בהכנת העונה המקרטעת בשל הנגיף. האסקינס לא הרשים במשחקיו הראשונים וכבר דווח כי אלן ייפתח במשחק הבא. בעיקר בלאגן ופסימיות בקבוצה שלמרות הכינוי החדש והמחייב, הכי רחוקה מלהיות קבוצת פוטבול נורמלית.

29. אטלנטה פאלוקנס (4-0)

האוהדים בוירג'יניה רק סופרים את הימים ומשוועים לפיטוריו של דן קווין, מאמן הקבוצה שאיבד כיוון לגמרי בשנים האחרונות ולא מצליח לנצל את הכישרון הרב במועדון. את תדמית ה'לוזרית' של הליגה קיבלו הפאלקונס בבושת פנים אחרי המהפך ההיסטורי בסופרבול 51. ב2020 'לוזריות' היא שם נרדף לאטלנטה. הקבוצה שמטה יתרון של 15 נקודות נגד הקאובויז בשבוע 2 (כולל און-סייד קיק ביזארי), ויתרון מבטיח במחצית השנייה נגד הברס בשבוע שלאחר מכן. מאט ראיין האומלל לא הולך ונהיה צעיר יותר. מישהו חייב לנער את אטלנטה.

This onside kick is mesmerizing.

And it set up a field goal as time expired.

Dallas wins it after trailing by 15 in the 4th quarter.

🤯

📺 FOXpic.twitter.com/apfgkyKCwx

— The Athletic NFL (@TheAthleticNFL) September 20, 2020

30. יוסטון טקסאנס (4-0)

קבוצה שכן פיטרה את המאמן שלה היא יוסטון טקסאנס, שבסיום ההפסד בראשון האחרון למינסוטה הודיעה על פיטוריו של ביל או'בריאן, המאמן והGM של הקבוצה, שדאג לחרב את השנים הקרובות בעזרת טריידים הזויים שהוא ערך מתוקף תפקידו המנהל המקצועי. דשון ווטסון ממשיך לסבול מקו התקפי חלש ביותר (הופל הכי הרבה פעמים בליגה) ואחרי שלקחו לו את הנשק העיקרי בהתקפה – דיאנדרה הופקינס, ווטסון מתקשה להציג את היכולת הגבוהה שהתרגלנו לראות ממנו. כאילו הצרות ביוסטון לא מספיקות אזי המאזן החלש לא יספק לטקסאנים בחירות דראפט גבוהות, שכן בחירות הסיבוב הראשון והשני של הקבוצה עברו בטרייד למיאמי. ימים לא פשוטים להיות בהם אוהד יוסטון טקסאנס.

31. ניו יורק ג'איינטס (4-0)

הפציעה של סקוואן בארקלי סתמה את הגולל עבור העונה של הג'ייאנטס שממילא הייתה אמורה להוות איום. הענקיים כמעט ולא פעלו בשוק השחקנים החופשיים, במהלך תמוהה מצד דייב גטלמן. דניאל ג'ונס עדיין לא מספיק טוב להיות הקווטרבק שיצעיד את המועדון הזה קדימה, וכשקו ההתקפה שלו לא מספק עבורו הגנה, העבודה שלו נעשית קשה כפליים. ג'ו ג'אדג' בעונתו הראשונה בקריירה כמאמן ראשי יחפש את הניצחון הראשון שלו נגד היריבות החלשות בדיוויז'ה.

32. ניו יורק ג'טס (4-0)

הקבוצה הכי חלשה בליגה כיום היא ניו יורק ג'טס. סאם דארנולד רחוק מאוד מלהרשים בסביבה שהיא הכל חוץ מאידיאלית. קו ההתקפה חלש, חוליית התופסים מהאפורות בליגה ואפילו הרץ הבכיר לביון בל נפצע. מי שהיה אמור להיות העוגן ההגנתי של המועדון – סי ג'יי מוזלי, וויתר על העונה בגלל הקורונה והגנת הג'טס נפגמה כולה. המטלייף סטאדיום לא יארח משחקים בינואר הקרוב.