מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי

אולי זה בגלל מחנות האימונים הקצרים והמשונים ואולי זה בגלל הטרום עונה, אבל אין ספק שהעונה הנוכחית מספקת לנו רנסנס התקפי ברוב קבוצות הNFL. קבוצות כמו סיאטל, דאלאס, גרין ביי ואפילו קליבלנד, עברו בהרבה את ממוצע הנקודות הממוצעות למשחק שלהם מ2019. למעשה 23 קבוצות מתוך 32 שיפרו באחוזים ניכרים את ממוצע הנקודות משנה שעברה.ויש 7 קבוצות שהממוצע שלהן מעל 30 נקודות למשחק.
אולי זה באמת הטרום עונה וההגנות צריכות זמן ארוך יותר להתאפס על עצמן, בל אולי זה גם בגלל שאנחנו בעיצומה של מעין החלפת משמרות של הדור הבא של ק"ב צעירים ומוכשרים, ג'וש אלן, פטריק מהומס, לאמאר ג'קסון נחשבים כבר ותיקים יחסית אבל גם דור הטירונים, ג'סטין הרברט בצ'ארג'רס, ג'ו בורו בבנגאלס הוכיחו בינתיים שהם יכולים להתמודד ללא בושה מול הגנות NFL וק"ב הרבה יותר מנוסים מהם.

האם המחזור הבא עלינו לטובה ימשיך את המגמה או שההגנות יחזרו לעצמן.
כל זאת ועוד בסקירה שהכינו לכם צוות הופס פוטבול.

לקריאת דירוג העוצמה (שבוע 4) היחיד בעברית בNFL לחצו כאן!

יוסטון טקסנס (0- 4) – ג'קסונוויל ג'גוארס (1- 3) (יוסטון, יום א 20:00)

יוסטון פיטרה סוף סוף (לאחר ההפסד למינסוטה השבוע) את המאמן המושמץ ביל אובריאן, אך לא לפני שהספיקו לזרוק עוד עונה לפח. אין מאמנים רציניים (ופנויים) שירצו לקחת את הקבוצה בשלב זה של העונה, כאשר רומאו קרנל (העוזר שקודם למאמן זמני) לא יגרום לשינוי משמעותי בהתנהלות או בתוצאות. השחקנים האומללים יצטרכו להמשיך לשחק על כלום ולקוות לצוות חדש וטוב יותר בשנה הבאה (או לטרייד תמוה – כמיטב המסורת של הקבוצה – שיביא אותם למחוזות טובים יותר). הק"ב דשון ווטסון ימשיך לחטוף מכות מהיריבים ("ראשון" בליגה עם 4 סאקים למשחק), לנסות לייצר משהו עם חבורת התופסים הבינוניים שסביבו ולהתגעגע לדאנדרה הופקינס שנשלח למדבר. לאחר הגרלה קשה יחסית במחזורים הראשונים של העונה, השבוע יש להם (עוד) הזדמנות להציל מעט מכבודם מול יריבתם לתחתית בית ה-AFC דרום, היגוארים מג'קסונוויל. מינשו וחבורתו פתחו את העונה בניצחון מפתיע על הקולטס אבל מאז ספגו שלושה הפסדים, כשנראה שהם הולכים ונחלשים משבוע לשבוע, תהליך שהגיע לשיאו במחזור האחרון בהפסד שסידר לג'ו בורו והבנגלס ניצחון בכורה בליגה. מינשו עצמו משחק לא רע בכלל (1138 יארד, רייטינג של 101) למרות היעדר תמיכה מהקו הקדמי (שאפשר 13 סאקים עד כה) וחבורת תופסים די אלמונים. הבעיה הגדולה היא בהגנה שמדורגת אחרונה בליגה ומאפשרת כמעט 30 נקודות למשחק. אין מהקבוצה ציפיות העונה, כך שיש לשחקני ג'קסונוויל הזדמנות לשחק משוחרר ולהוכיח שמקומם בקבוצה ובליגה, שכן ככל הנראה יהיו לא מעט שינויים בסגל הקבוצה בפגרה.  

תחזית : שתי קבוצות עם קווטרבקים שיודעים ואוהבים "להפציץ", קו התקפה קדמי חלש והגנות רעועות – זהו מתכון לשוט-אווט מרובה מסירות ארוכות, סאקים וחטיפות. הפער האיכותי העיקרי בין הקבוצות הוא בפאס-ראש (הגנת יוסטון, בראשות ג'יי-ג'יי וואט, עם 2.5 סאקים למשחק, בעוד היגוארים רק עם סאק יחיד למשחק) וזה מה שיכריע את המשחק. הטקסנים יפרקו את הכעס והתסכול על מינשו וג'קסונוויל, יכפו יותר איבודים וינצחו בבית בפער קטן במשחק עם סקור גבוה.

קנזס סיטי צ'יפס (4- 0) – לאס ווגאס ריידרס (2- 2) (קנזס סיטי, יום א 20:00)

היכולת של קנזס סיטי אינה יציבה והיא נעה בחדות בין תצוגות מזהירות (בניצחון המשכנע על בולטימור) למשחקים בינוניים מול יריבות חלשות יחסית (במשחקים מול הצ'רג'רס והפטריוטס – שניהם מול ק"ב מחליפים) – אך גם בהם היא מצליחה בסופו של דבר לנצח. נראה שהצ'יפס מתעלים רק אל מול אתגרים משמעותיים, כשהם בטוחים שגם בלי להתאמץ יותר מדי הם יגיעו כפייבוריטים לפלייאוף – והם כנראה צודקים. כדי להבטיח את אליפות בית ה-AFC מערב כבר בחצי הראשון של העונה, הם צריכים לנצח את הקבוצה היחידה שעשויה להוות איום (גם אם קלוש) – הריידרס מלאס ווגאס,  שיגיעו השבוע לארוהד. ניצחון על הריידרס ייתן לצ'יפס יתרון של 3 ניצחונות, שישאיר אותם כנראה בראש הבית עד סוף העונה. מהומס משחק בהילוך שני, נמנע מטעויות (0 חטיפות) אך ממעיט במהלכים הגרנדיוזיים שראינו ממנו בשנים הקודמות (נמצא במקום ה-13 בליגה במהלכים של 20+ יארד – 12 כאלה, כמו קרסון וונץ ו-10 פחות מפרסקוט). ההגנה, למעט מול בולטימור, לא עמדה במבחנים קשים מדי ובסה"כ עשתה את שלה (השיגה השבוע 3 חטיפות קריטיות מול הפטריוטס, שעזרו מאד להשיג את הניצחון). הרוקי אדוארדס-הילייר הוא נקודת האור הגדולה של העונה עד כה (השיג מעל 300 יארד על הקרקע) והוא נותן לצ'יפס מימד נוסף שחסר לה מאז שחרורו של קארים האנט. הריידרס מגיעים אחרי שני הפסדים רצופים לקבוצות ה-AFC מזרח (הפטריוטס והבילס), בהם הפגינו משחק התקפה סביר (עם דרק קאר שצבר עד כה 8 ט"ד ואפס חטיפות) אך משחק הגנה חלש מאד, במיוחד מול משחק הריצה (כשהם סופגים 5 יארד לכל מהלך על הקרקע) ובלי שהם מצליחים להפעיל לחץ על הק"ב היריב (רק סאק אחד למשחק). זה לא מתכון מבטיח מול מהומס ואדוארדס-הילייר…

תחזית : מול ההגנה המחוררת של הריידרס, מהומס וחבריו לא יצטרכו להזיע גם השבוע. הצ'יפס ישלטו בקצב המשחק ויגיעו לאנד-זון באוויר ועל הקרקע. קאר יעשה כמיטב יכולתו, ינסה ויצליח להישאר קרוב –  אבל רק עד המחצית. כמו השבוע, זה ייראה כאילו המשחק פתוח עד לרבע השלישי – ואז התקפת קנזס סיטי תתעורר ותשאיר את הקבוצה מעיר ההימורים הרחק מאחור.

טנסי טייטנס (3- 0) – בפאלו בילס (4- 0) (נאשוויל, יום ד 02:00)

שתי הקבוצות מגיעות למשחק בלתי מנוצחות, אך במצב פיזי ומנטלי שונה לחלוטין. הבילס דוהרים בראשות בית ה-AFC מזרח ומפגינים יכולת מצוינת, בניצוחו של הק"ב הצעיר ג'וש אלן, שנראה שעשה השנה צעד גדול קדימה לכיבוש מקום בצמרת הק"ב של הליגה. הוא עושה זאת לא רק ע"י מהלכי ריצה מוצלחים כבעבר, אלא גם בעזרת ביצועי מסירה מפתיעים – כאשר הוא במקום השני בליגה עם 1326 יארד ורייטינג מעולה של 123. ההגנה, שהייתה נקודת החוזק של הקבוצה בשנים הקודמות, התחילה את העונה בגמגום אך נראה שהיא מתחילה להתייצב, ביחוד מול משחק הריצה (אפשרה לג'ייקובס מהריידרס רק 48 יארד בניצחון השבוע). אם הגנת הבילס תחזור ליכולת של השנה שעברה ואלן ישמור על היכולת הגבוהה בהמשך, בפאלו תהפוך להיות אחת המתחרות העיקריות על הבכורה ב-AFC. טנסי (שהגיעה כזכור לגמר ה-AFC בעונה הקודמת) התחילה היטב את העונה, כשהק"ב ריאן טנהיל (רייטינג 106) והרץ דרק הנרי (מעל מאה יארד למשחק), גיבורי ריצת הפלייאוף בשנה שעברה, ממשיכים להפגין יכולת טובה. טנהיל, הנרי וחבריהם הצליחו להתגבר על פתיחה לא משכנעת של הגנת הקבוצה, במיוחד כנגד משחק הריצה (ספגו 166 יארד על הקרקע למשחק) ולנצח את כל משחקיהם – אבל אז התערב וירוס הקורונה והשבית את הטיטאנים, כאשר לא פחות מ-8 שחקנים התגלו כחיוביים. זה גרם לדחיה של המשחק מול הסטילרס במחזור הקודם והשבית של אימוני הקבוצה. בהנחה שהמשחק השבוע יתקיים (כרגע הוא נדחה ליום שלישי בלילה), מעניין יהיה לראות עד כמה השבתה זו תפגע במומנטום של טנסי, ששואפים לחזור לפלייאוף ונמצאים במאבק על ראשות בית ה-AFC דרום מול הקולטס הקשוחים.

תחזית : בעולם נטול קורונה, זה היה הופך למשחק צמוד ומרתק – אך במצב הנוכחי המשחק יתפתח אחרת. הבילס מגיעים במומנטום ובמורל גבוה, בעוד הטייטנס מגיעים לאחר הפסקה כפויה, עם מספר שחקנים חסרים ועם הגנה לא מספיק מאורגנת. הגנת הבילס לא תעצור את הנרי אבל תגביל אותו למספרים אנושיים, ובצד השני ג'וש אלן יוביל את ההתקפה של בפאלו לעוד ניצחון משכנע.

דאלאס קאובויס (1- 3) – ניו יורק ג'יאנטס (0- 4) (דאלאס, יום א 23:25)

משחק בתוך הבית החלש ביותר בליגה – בית ה-NFC מזרח שהשיג עד כה 3 ניצחונות (של כל קבוצות הבית ביחד!) ב-4 מחזורים. יותר מהתוצאות, מאכזבת היכולת של קבוצות הבית העצוב הזה – ובמיוחד אמורים הדברים לגבי הקאובויס, שסומנו בתחילת העונה כאחת המועמדות להגיע לסופרבול. כרגע נראה שאם דאלאס תגיע לפלייאוף זה יהיה רק בשל חולשת המתחרות מבית, ובמיוחד פילדלפיה המדשדשת גם היא. התקפת הקאובויס בסך הכול עושה את שלה – דאק פרסקוט מוביל את הליגה ביארדים בפער גדול (מעל 400 יארד למשחק!), זיק אליוט יציב (גם אם לא מבריק) וההתקפה מדורגת בשליש העליון של הליגה. ההגנה, לעומתה, מדורגת אחרונה בליגה בכמות הנקודות שהיא סופגת (36.5 במשחק!), מאפשרת 430 יארד ליריבה (מקום 30) ומכניסה את הקבוצה לבורות שפרסקוט וחבריו לא מצליחים להיחלץ מהם. הג'יאנטס מצליחים "להתעלות" על הציפיות הנמוכות מהם, העונה ובכלל בשנים האחרונות. ההגנה דווקא מפתיעה לטובה (מקום 5 בכמות יארדים שמאפשרת, מקום 12 בכמות נקודות שסופגת), אבל הבעיה אצל הענקים היא ההתקפה שמדורגת במקום האחרון בליגה, כשהם לא מתפקדים גם על הקרקע (מה שהיה צפוי, לאחר הפציעה של סקון ברקלי) וגם באוויר (כשהק"ב הצעיר, דניאל ג'ונס, מאכזב ומשיג רייטינג של 68 בלבד).  עוד כמה תצוגות חלשות של ג'ונס יגרמו לג'יאנטס להצטרף רשמית למרוץ אחרי הבחירה הראשונה בדראפט הקרוב, בשאיפה להפוך את טרוור לורנס לק"ב החדש של הקבוצה מניו יורק – שכעת נותר לה רק להתרפק על עברה המפואר.

תחזית : הגנת דאלאס האיומה תפגוש סוף סוף התקפה שתגרום לה להיראות טוב… ג'ונס והג'יאנטס לא יצליחו לצבור נקודות אפילו מול הגנת הקאובויס, בעוד פרסקוט ימשיך להתעלות והפעם לא יצטרך לחלץ את הקבוצה מפיגור גדול כמו בשבועות האחרונים. דאלאס ינצחו בקלות וייצמדו לאיגלס במרוץ הצבים לראשות הבית האומלל הזה.

ניו אורלינס סיינטס (2- 2) – לוס אנג'לס צ'רג'רס (1- 3) (ניו אורלינס, יום ג 03:15)

בניו אורלינס, שנקלעה למאזן שלילי אחרי שלושה מחזורים, החל להיווצר חשש שהגיל החל להשפיע על דרו בריס אשר נראה חלש והססן (יחסית) בפתיחת העונה. ככל שניתן להסיק מסקנות ממשחק בודד – הניצחון על דטרויט, בו חזרו הסיינטס מפיגור מוקדם בעזרת 5 ט"ד של הק"ב הוותיק, הזים את החששות הללו. בריס נראה סוף סוף חד ונמרץ – ובמיוחד חשובה העובדה שניסה והצליח לשגר מסירות ארוכות, מהן נמנע במחזורים הראשונים. בזכות היכולת היציבה של אלווין קמארה ולטוויוס מאריי על הקרקע (עם מעל 100 יארד למשחק בין שניהם), הכימיה המתהווה בין בריס והתופס החדש עמנואל סנדרס ובעזרת מייקל תומס שאמור לחזור בקרוב מפציעה – ההתקפה של הסיינטס מתחילה להיראות מאיימת כפי שכולם ציפו. הקבוצה תצטרך לשמור על רמה גבוהה ולהימנע מנפילות כדי להדביק את הפער שיצרו מולה כמה מקבוצות ה-NFC האחרות (ובמיוחד טאמפה ביי שמובילה את בית ה-NFC  דרום, לפני הסיינטס) אך נראה שיש לה את כל היכולות והפוטנציאל לעשות זאת. הצ'רג'רס יגיעו לניו אורלינס כדי למנוע מהם לעלות חזרה למסלול, וזאת בעיקר בהסתמך על היכולת המעודדת של הק"ב הרוקי ג'סטין הרברט. הרברט הצעיר עלה לשחק בשל פציעתו של טיירוד טיילור אך אחרי שהשיג מעל 300 יארד למשחק בשלושת משחקיו הראשונים בליגה, ייתכן שכבש באופן קבוע את עמדת הק"ב הפותח. הגנת הקבוצה מדורגת במרכז הטבלה במרבית המדדים, כך שאם ההתקפה תמשיך לתפקד היטב תחת הרברט (או טיילור, אם יחזור לעמדת הק"ב הפותח, כפי שבקבוצה מתעקשים לדווח), יתכן שהצ'רג'רס יצליחו להימנע ממסורת ההפסדים הכואבים (כמו השבוע מול טאמפה, אחרי שהובילו בפער גדול) ולהתחיל להראות סימני חזרה לצמרת הליגה בטווח הארוך. לשם כך הם יצטרכו לשפר את ההגנה כנגד המסירה ובייחוד להפעיל יותר לחץ על הק"ב היריב (כרגע מייצרים רק 1.5 סאקים למשחק).

תחזית : אם בריס ימשיך את מגמת השיפור מהשבוע הקודם, הצ'רג'רס לא יהיו אלה שיעצרו אותו. אם בוסה וחבריו לקו ההגנה של לוס אנג'לס לא יפעילו לחץ מסיבי על  בריס, הוא ישלח מסירות לייזר שישרפו את הסקונדרי של הצ'רג'רס. בעזרת משחק הריצה המצוין של קמארה ומאריי, יש לסיינטס מספיק כלים כדי ליצור פער משמעותי שהרברט ושאר שחקני התקפת הצ'רג'רס לא יצליחו לסגור.

קליבלנד בראונס (3- 1) – אינדיאנפוליס קולטס (3- 1) (קליבלנד, יום א 23:25)

זהו אחד המשחקים המעניינים של המחזור, בין שתי קבוצות עם נקודות חוזק מנוגדות. הגנת אינדיאנפוליס מדורגת במקום הראשון בליגה, כשהיא מצטיינת הן כנגד המסירה והן כנגד הריצה. אין ספק שההגרלה הקלה יחסית, שגרמה לה לפגוש יחידות התקפה בינוניות ומטה – כמו למשל בניצחון על שיקגו השבוע – עוזרת לה להיראות טוב. עדיין, נראה שהיא בהחלט ראויה לדירוג גבוה, כאשר הרכישות המוצלחות של הפגרה – הקורנרבק קסבייר רודס ובעיקר שחקן הקו הקדמי דפורסט באקנר האימתני  – שמצטרפים לליינבקר הצעיר והמצוין (והבריא, לשם שינוי) דריוס לאונרד, מהווים עוגנים לכל קווי ההגנה ומייצרים תלכיד מאיים ומצליח. ההתקפה בראשות הרכש הנוסף, הק"ב פיליפ ריברס הוותיק, נראית הרבה פחות מבטיחה. למרות חיפוי מצוין שהוא מקבל מקו ההתקפה (3 סאקים בלבד עד כה), ריברס משחק "על בטוח", משתדל להימנע מטעויות (3 חטיפות) אך גם לא מייצר מהלכים גדולים (מסר ל-4 ט"ד בלבד בארבעה משחקים!). כדי להגשים את הציפיות של הקבוצה ולהתחרות עם קבוצות הצמרת של ה-AFC, ריברס וההתקפה יצטרכו להשתפר ולשים יותר נקודות על הלוח. נראה שהשבוע יש להם הזדמנות די נוחה לעשות זאת, שכן הגנת קליבלנד רחוקה מלהיות בין הטובות בליגה, כשהיא סופגת 31.5 נקודות למשחק (מקום 28 בליגה), כשנקודת התורפה שלה היא בעיקר כנגד המסירה. למזלם של שחקני ההגנה של הבראונס, ההתקפה מצליחה במרבית המשחקים לייצר יותר נקודות והיא מדורגת רביעית בליגה. את מרבית הנזק עושה ההתקפה על הקרקע, כאשר האיום הכפול של קארים האנט וניק צ'אב הצליח להכריע את ההגנות שעמדו בפניהם בתחילת העונה, למרות יכולת בינונית מאד של הק"ב בייקר מייפילד. הפציעה של ניק צ'אב בשבוע שעבר (הוא לא ישחק השבוע), שאמנם לא הפריעה לבראונס לייצר 49 (!) נקודות מול האין-הגנה של דאלאס, תהיה יותר משמעותית השבוע ותקשה על קליבלנד לפתח את משחקה הרגיל.

תחזית : הגנת הקולטס תתמקד בקארים האנט והוא לא יצליח לייצר יארדים רבים, מה שישים את הלחץ על מייפילד – וראינו בעבר שהוא לא מגיב טוב לסיטואציה הזו. הק"ב הצעיר של קליבלנד יאבד כמה כדורים, שיתנו "שדה קצר" לריברס ויאפשרו לו ולהתקפת אינדיאנפוליס להשיג מספיק נקודות כדי לנצח, במשחק צמוד שיסתיים עם סקור נמוך.

סיאטל סיהוקס (4- 0)– מינסוטה ויקינגס (1- 3) (יום ב 03:20)

מינסוטה הצליחה להשיג ניצחון בכורה ביוסטון בשבוע שעבר ולהשאיר את העונה שלהם בחיים, אך השבוע הם ממשיכים למשחק חוץ שני ברציפות והפעם מול יריבה מאיימת הרבה יותר – הסיהוקס הבלתי מנוצחים שמובילים בבטחה את בית ה-NFC מערב שנראה לפתע (אחרי ההפסדים של סן פרנסיסקו ואריזונה) הרבה פחות מפחיד מבעבר. ראסל ווילסון ממשיך את קמפיין ה-MVP שלו עם רייטינג לא יאומן (136!) ו-16 ט"ד (שווה לשיא NFL ל-4 משחקים בפתיחת עונה). בניצוחו, מצליחה ההתקפה של סיאטל להפיק 35.5 נקודות למשחק (שניה רק לגרין ביי) ולהתגבר על ביצועים בינוניים מאד של ההגנה, ובעיקר של הסקונדרי שמאפשר מעל 400 יארד (!!) באוויר ליריבות  – מקום אחרון בליגה. לא סביר שוילסון יצליח לשמור על תפוקה כזו במשך כל העונה כך שהמאמן פיט קארול יצטרך למצוא דרך להקשות את החיים על הק"ב היריבים – אולי בתגבור הפאס-ראש שהניב עד כה רק 1.5 סאקים למשחק. אם השבוע קאזינס, הק"ב השנוי במחלוקת של הויקינגים, יקבל זמן בפוקט הוא יוכל להפעיל את התופסים האיכותיים שלו (אדם תילן הוותיק והרוקי המבריק ג'סטין ג'פרסון, ששניהם השיגו מעל 100 יארד באוויר בשבוע שעבר) והרץ דלווין קוק (שמוביל את הליגה עם 424 יארד על הקרקע), וביחד יוכלו לעמוד בקצב ההבקעה של ווילסון ולאפשר קרב מותח ומהנה. ההגנה של מינסוטה (שאינה טובה כפי שהייתה לפני שנתיים-שלוש, אך עדיין טובה יותר מזו של סיאטל…) תנסה לעזור בכך שתקשה על וילסון ככל האפשר.

תחזית : כאמור, צפוי עימות שיתנהל ברובו באוויר ויושגו בו הרבה יארדים ונקודות. כמו תמיד, בקרב שיישאר צמוד ברבע הרביעי, מסוכן מאד להמר מול ווילסון… במיוחד כשמולו עומד קירק קאזינס שנוהג להיעלם ברגעי ההכרעה. ניצחון ביתי בהפרש קטן לסיהוקס שישמרו על המאזן המושלם לפחות עוד שבועיים (במחזור 6 יש להם שבוע חופש).

ניו יורק ג'טס (0- 4) – אריזונה קרדינלס (2- 2) (יום א 20:00)

אריזונה כבר סופרת שני הפסדים רצופים ופתיחת העונה המרשימה, בה החלו לדבר עליהם ככוח מוביל בליגה, נראית פתאום רחוקה מאד. למזלם, השבוע הם מקבלים את התרופה המושלמת – משחק נגד הג'טס האיומים. שתי הקבוצות מניו יורק לא הצליחו להשיג אף ניצחון עד כה, והן בתחרות צמודה על תואר הקבוצה הגרועה ביותר בליגה. הק"ב הפותח של הג'טס, סאם דארנולד, נפצע בשבוע שעבר ובמקומו יעלה השבוע לשחק ג'ו פלאקו הוותיק שחוזר מן הכפור – אבל זה לא אבדן גדול היות ודארנולד דורג אחרון בליגה בכמות היארדים שהשיג באוויר עם פחות מ-180 יארד למשחק. כתוצאה מכך, הג'טס משיגים רק 16 נקודות למשחק (הקבוצה היחידה שגרועה יותר היא… הג'יאנטס עם 12 בלבד). ההגנה היא החלק הפחות גרוע בקבוצה אך בשל מחדלי ההתקפה היא סופגת 33 נקודות למשחק ולא מונעת רצף של תבוסות מביכות. אריזונה מגיעה כאמור אחרי הפסד מביך מאד בקרולינה והיא נשארת לעוד שבוע בחוף המזרחי. קיילר מאריי לא הפגין יכולת טובה בהפסדים והרייטינג שלו צנח ל-87 בלבד. מול הגנת הג'טס – שבלימת משחק הריצה היא דווקא נקודת החוזק שלה – הוא לא יוכל לנצח בעזרת הרגליים ויצטרך להישאר בפוקט ולייצר יותר יארדים באוויר (בשבוע שעבר השיג 133 יארד בלבד). דאנדרה הופקינס (שגם הוא סבל מיום חלש והשיג 41 יארד בלבד מול קרולינה, אחרי שהשיג 100+ יארד בשלושת המשחקים הראשונים) ינסה לחזור לעצמו ולעזור לו.

תחזית : הגנת אריזונה היא לא מהטובות בליגה אך היא תצליח למנוע מההתקפה המקרטעת של הג'טס לצבור נקודות. מאריי, הופקינס וחבריהם יצליחו להשיג מספיק יארדים וט"ד כדי לנצח במשחק שלא יתעלה לרמה גבוהה. העימות ייגמר בניצחון דחוק לאריזונה, שיחזרו למאזן חיובי. הג'טס ימשיכו עוד שבוע ללא ניצחון – ואולי אף יישארו במצב זה עד לסוף העונה.

וושינגטון פוטבול טים (3-1) – לוס אנג'לס ראמס (1-3) (וושינגטון, ראשון 20:00)

וושינגטון הפסידה את שלושת משחקיה האחרונים, והיא עדיין רק חצי משחק מראשות הבית המזרחי, מה שמראה עד כמה גרוע הבית המפואר (לשעבר) הזה. הסיפור המרכזי של פוטבול טים הערב הוא ירידתו לספסל של דווין האסקינס לטובת קייל אלן, חילוף מאוד משמעותי בהתייחס לכך שהאסקינס אמור להיות קווטרבק העתיד של המועדון.

להבדיל מההתקפה שלא מצליחה להתרומם, ההגנה ממשיכה להתייצב, בעיקר בתחום הלחץ על הקווטרבק והגנת המסירה. בעצירת הריצה ההגנה פחות טובה, ובשלושת ההפסדים הרצופים היא ספגה בממוצע 154 יארדים למשחק.

אצל הראמס מנגד העונה נפתחה בצורה מוצלחת הרבה יותר, הן בהגנה והן בהתקפה. ג'רד גוף מוביל התקפה מאוזנת ומגוונת, ארון דונלד ממשיך להיות מפלץ, וג'יילן ראמזי מתחיל לחזור לרמה שהוא הציג במדי הג'גוארס.

נתון מעניין – גוף רושם רייטינג של +100 בשלושת משחקיו האחרונים.

תחזית – קייל אלן היה מעדיף לקבל את ההזדמנות מול קבוצה אחרת, כי הראמס עדיפים על קבוצתו בכל אספקט, והם הפייבוריטים הברורים לנצח.

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2-2) – מיאמי דולפינס (3-1)  (סאן פרנסיסקו, ראשון 23:05)

הבשורות הטובות לפורטי ניינרס הן שחלק מהפצועים חוזרים להרכב, הבשורות הרעות הן שהיכולת לא מרשימה, בשני צידי המגרש.

התקפת הריצה לא מזכירה את הקבוצה הדורסנית של שנה שעברה, ומשחק המסירה עדיין מגמגם, למרות שהרוקי ברנדון איוק מראה למה הוא נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט. מזלם שג'ימי גארופולו פותח הערב, ושג'ורג' קיטל הנפלא משחק ברמות הכי גבוהות שיש.

גם בהגנה מורגשת נסיגה מהיכולת של העונה הקודמת, ונוכחותו האנרגטית של ניק בוסה חסרה במיוחד, בעיקר בכל הנוגע בלחץ על הקווטרבק.

מול הניינרס הפצועים, מתייצבת קבוצה בתהליך בניה, עם תוצאות בהתאם. יש שיפור בהגנה, אבל היא עדיין מתקשה מאוד מול משחק המסירה, והקו הקדמי לא מצליח לעצור ביעילות מהלכי ריצה. בהתקפה השחקן הבולט הוא האיש והזקן, הקווטרבק ריאן פיטצפטריק, שבנוסף לכל גם הוביל את הקבוצה בריצה בשני המשחקים האחרונים. הבעיה היא שאם הקווטרבק מוביל קבוצה ביארדים על הקרקע, זה סימן שמשחק הריצה לוקה בחסר ואין מטרות חופשיות למסירה, בעיה רצינית מול הגנה כמו של סאן פרנסיסקו, פצועה ככל שתהיה.

נתון מעניין – לקיטל ממוצע של 113.5 יארדים למשחק, הכי הרבה בליגה.

תחזית – לסאן פרנסיסקו מחכים משחקים קשים מול היריבות בבית המערבי הצפוף, והיא זקוקה לכל ניצחון אם יש לה עדיין שאיפות פלייאוף. היא אכן תשיג את הניצחון מול מיאמי החלשה, למרות הפציעות.

פיטסבורג סטילרס (0-3) – פילדלפיה איגלס (1-2-1), 20:00

פיטסבורג חוזרת משבוע החופש שנכפה עליה בעקבות התפרצות הקורונה בטנסי בשבוע שעבר, היישר למשחק חם נגד ראש בית הNFC מזרח – פילדלפיה איגלס. הסטילרס נהנים העונה מאחת ההגנות הכי חזקות וקשוחות בליגה, ובזמן שבן רות'ילסברגר חוזר מהפציעה ליכולת נהדרת, בשילוב ג'וג'ו סמית'-שוסטר והתופס הרוקי צ'ייס קלייפול, ישנם הרבה סיבות לאופטימיות במועדון השחור-צהוב. הפגרה אמנם עצרה אותם בשיא המומנטום לאחר שלושה ניצחונות, אך גם נותנת להם יתרון של שבוע מנוחה על פני פילדלפיה.

האיגלס מגיעים למפגש אחרי הניצחון הראשון שלהם העונה, על חשבון סן פרנסיסקו הפצועה בסאנדיי נייט. בבית הכי חלש בליגה, כל ניצחון מקרב אותך משמעותית לפלייאוף והאיגלס חזרו לתמונה עם הניצחון הענק מבחינתם על הניינרס. קרסון וונץ, שהסריח את המגרש בשלושת המשחקים הראשונים של העונה, הציג יכולת סבירה בפריים טיים וההגנה של האיגלס בלטה לטובה כשהיא כופה שלושה איבודים על יריבתה. כל עוד וונץ חוזר לחצי היכולת ממה שראינו ממנו בעבר, פילדלפיה תזכה בראשות הבית.

הניינרס הם לא הסטילרס. ביג בן הוא לא ניק מולנס. פיטסבורג תצא עם ידה על העליונה בדרך לעוד שבוע עם מאזן מושלם.

בוליטמור רייבנס (1-3) – סינסינטי בנגלס (1-2-1), 20:00

הרייבנס התאוששו היטב מההפס לצ'יפס בשבוע 3, עם ניצחון קליל על קבוצת הפוטבול של וושינגטון. למאר לא היה מדוייק במיוחד, סיים רק עם 193 יארדים באוויר, אבל נגד וושינגטון זה בהחלט הספיק. המשחק על הקרקע של בולטימור ממשיך לספק את הסחורה עבור הארבו וההגנות בליגה עדיין לא מסתדרות עם קווטרבק שיודע לרוץ כ"כ טוב. ההגנה הלוחצת שלהם מספיק טובה נגד הקבוצות החלשות של הליגה, וכך יוצא שאנו מקבלים שוב ושוב ניצחנות בדו-ספרתי של הסגולים. הרייבנס מחזיקים ברצף של 27 משחקים עם למעלה מ20 נקודות במשחק (הארוך בליגה).

סינסי וג'ו בוראו לא ציפו להשיג מהעונה הזאת יותר מדי, ואחרי שלושה שבועות סוף סוף הגיע הניצחון הראשון בקריירה של הבחירה הראשונה בדראפט. בוראו ממשיך לקחת על עצמו המון ניסיונות מסירה כאשר ג'ו מיקסון משחק כמעט כרץ בודד בבקפילד של הבנגלס – ועושה זאת בהצלחה יתירה. נגד הג'אגס ההתקפה החד-גונית של סינסי הספיקה. נגד הרייבנס – כנראה שלא.

העורבים מגיעים כפייבוריטים ברורים למשחק. קו ההגנה החזק של בולטימור יגיע לבוראו מהר מאוד, ובהיעדר הגנה מספקת – לרוקי לא הולך להיות קל הערב. ניצחון קל לבולטימור.

אטלנטה פאלקונס (4-0) – קרוליינה פנת'רס (2-2), 20:00

אטלנטה תחפש את הניצחון הראשון שלה לעונת 2020 דווקא נגד יריבתה לבית, קרוליינה פנת'רס. דן קווין נותר על כסאו גם לאחר עוד שובע מאכזב, שהסתיים בהפסד לרין ביי החזקה במאנדיי פריים-טיים. שני המהפכים שספגה אטלנטה העונה (דאלאס ושיקאגו) עדיין יושבים בראש ומאט ראיין נראה מתוסכל מאוד מהמצב. הפאלקונס הפכו את עצמם מאחת הקבוצות המאיימות בליגה – ללוזרית חסרת מחץ, שעד כה הפסידה את כל משחקיה העונה. כל עוד אין שינוי בצוות המקצועי, לא יהיה חדש תחת השמש. המאמן חייב ללכת הביתה.

קרוליינה כבר קברה את העונה הזאת אחרי שבועייים ,כשהתברר שהרץ הבכיר של הקבוצה – כריסטיאן מקאפרי ייעדר חצי עונה מהמגרשים. אולם, דווקא בהיעדרו של הסופרסטאר הצעיר, טדי ברידג'ווטר חזר להציג פוטבול איכותי ואפילו לרוץ, ומייק דייויס תופס לא רע את מיקומו של מקאפרי כרץ הראשון של הקבוצה. הקרדיט מגיע לחלטין למאט רול, שהוציא מים מהסלע והוביל את הפנתרים לשני ניצחונות.

מרגיש לי שקרוליינה הזדקקה להרבה מזל בכדי להגיע למאזן חצוי, בעוד אטלנטה סבלה מביש-מזל שהוביל אותה לארבעה הפסדים. היום הגורל יתהפך. ניצחון ראשון ומפתיע העונה לאטלנה, שעל הנייר הסגל שלה יותר איכותי לדעתי.

ניו אינגלנד פטריוטס (2-2) – דנבר ברונקוס (3-1), בין שני לשלישי, 00:00

*עדכון: המשחק נדחה לשבוע 6. ניו אינגלנד ודנבר מוגדרות בשבוע ביי כעת.

בשבוע שעבר כתבתי פריוויו מושקע למשחק של הפאטס נגד הצ'יפס, אלא שרק לאחר כתיבתו התברר כי קאם ניוטון נדבק בקורונה, וכל העבודה הלכה לפח. עם הפריוויו הזה המתנתי מעט, ונכון לכתיב שורות אלה בניו אינגלנד ישנם רק שני נדבקים – ניוטון וגילמור. במקרה מדובר בשני השחקנים החשובים ביותר בקבוצה. הפטריוטס בנו תוכנית משחק מושלת לצ'יפס, אימללו את מהומס וגרמו לו להיראות רע. אלא שבמקום סופרקאם מאחורי הסנטר עמד שם בריאן הוייר, שדאג לחרב את העבודה ההגנתית. קיץ שלם פמפמו לנו שג'ארט סטידהאם הוא העתיד של ניו אינגלנד, אולם ברגע האמת דווקא הוייר פתח. כשסטידהאם החליף את הוייר בעיצומו של הרבע השלישי – הבנו בדיוק למה בליצ'ק לחץ להחתים קווטרבק אחר. בינתיים, ניו אינגלנד עשתה את רוב ההכנה למשחק בשיחות ווידאו כשהתקנים היו סגורים עד לשבת, ונכון לעכשיו בליצ'ק מסרב להגיד מי ייפתח בעמדת הקווטרבק. אני מהמר על סטידהאם.

דנבר חסרה גם היא את שני השחקנים החשובים ביותר שלה (וון מילר ודרו לוק) ותחת ברט ריפיין הקבוצה לא זוהרת במיוחד. למזלם, הג'טס קבוצה יותר חלשה מהם ואפילו דנבר הצליחה לשים 37 נקודות על הראש של הסילונים במשחק יום חמישי הכי לא אטרקטיבי שיכולנו לבקש. ריפיין איבד שלוש פעמים את הפוטבול (!!!) ועדיין, דנבר הצליחה לנצח. הפטריוטס יהיו סלחנים הרבה פחות ליכולת שכזו. לפחות מלווין גורדון הזכיר קצת את ימיו בצ'ארג'רס נגד ההגנה החלשה של הג'טס.

גם ללא ניוטון, ניו אינגלנד מגיעה כפייבוריטית ברורה להתמודדות וצפוייה לנצח ללא מכשליום מיוחדים (בתקווה של יהיו עוד נדבקים) ניצחון לפאטס.