ליגת הפוטבול הלאומית הגיעה לנקודה בה אי אפשר להאשים יותר את ההכנה הלקויה לעונה. קבוצות שלא נראות כאילו הן שייכות על אותו מגרש עם היריבות שלהן יכולות להאשים את צוות האימון (כן, אני מסתכל עליכם מאט פטרישיה ואדם גייס) בעוד הקבוצות המובילות צפויות להישאר כאלה עד לשלבי הסיום. אבל אז אנחנו מכניסים את הקורנה. אוי הקורונה.

1. לאחר שבוטל/ נדחה המשחק של טנסי מול פיטסבורג וגרם לשינויים גם בלו"ז של בולטימור, הליגה חשבה "שהנה, זה כבר נגמר ונוכל לחזור לשגרה". אבל אז הגיעה ההודעה על קאם ניוטון, ושלשום כבר נודע שגם סטפן גילמור נדבק, ושיחק במשחק מול קנזס סיטי, מה שיכול לגרום לתאונת שרשרת בליגה.

צריך לזכור, הטייטנס עדיין לא קיבלו אישור לחזור לאימונים, בעיקר לאחר ששחקנים יצאו שוב חיוביים לאחר שכבר קיבלו תוצאה שלילית (צריכים לקבל שתי תוצאות שליליות רצופות כדי לחזור) וגם המשחק של השבוע נמצא בסכנה, במיוחד לאחר שהתגלה כי שחקני הקבוצה קיימו מחנה אימון מאולתר בזמן שהיו אמורים להיות בבידוד. זה של הפטריוטס עדיין בסימן שאלה (את המשמעויות לגבי השחקן החשוב בליגה – פטריק מהומס – אנחנו נקבל רק בהמשך).

הליגה לא באמת התכוננה למצב הזה. למרות שכבר היו מקרים דומים בליגת הבייסבול, ב-NFL לא באמת הגבילו את התנועה של השחקנים שלה ומלבד לשים צמיד שבוחן את המיקום במתחם האימונים (כדי לבדוק שרשרת הדבקה) לא עשו צעדים משמעותיים כדי להבטיח את השחקנים, אלא העבירו את הכדור אליהם.

אדגיש, אני לא חושב שהאחריות צריכה להיות רק על הליגה. מדובר בשחקנים מקצוענים שמרווחים מיליונים ואמורים להצדיק את המשכורת שלהם, אבל הבעיות עמוקות יותר.

הליגה תמיד אמרה שניתן יהיה לשחק את העונה כסדרה, בהבנה שיש להם שבועיים נוספים "לשחק איתם" – שבוע הביי ושבוע המנוחה הנוסף לפני הסופרבול. אבל המשמעות של החלטה כזאת, היא חוסר גמישות במקרים בהם יש מספר קבוצות שנדבקות בו זמנית, כמו שקורה עכשיו.

ב-NFL סירבו לדבר על שינוי שיטת המשחקים לעונה הקרובה, על שינוי הבתים לפי המיקום הגיאוגרפי או על הוספת שבועות ביי מובנים בתוך העונה. עכשיו הם יצטרכו לעשות את זה תוך כדי תנועה.

2. בשולי הכותרות של השבוע, התבשרנו כי טום בריידי הפך השבוע לשחקן עם הכי הרבה ניצחונות בתולדות הליגה, אחרי שחלף במשחק אחד על פני חברו לשעבר לקבוצה אדם ונייטרי (שכרגע נמצא בבית, ללא קבוצה) והשיג את ניצחו ה-222 בקריירה.

הוא השיג את הניצחון הזה מול הצ'ארג'רס, לאחר שטמפה ביי כבר היו בפיגור 24:7 בשלהי המחצית הראשונה, ואחרי שברשתות החברתיות כבר התחילו לחשושים על כך ש"הקריירה שלו גמורה".

אז לא, הוא עדיין כאן וסופר כבר את ניצחונו השלישי מאז שעזב את ניו אינגלנד, אחד יותר מהמעסיקים הקודמים שלו. הוא עשה את זה בדרך שלו, עם מסירות קצרות ומדויקות בדרך לחמישה טאצ'דאונים לחמישה שחקנים שונים. אין ספק שהוא הגדול מכולם.

3. ממש לפני שקיבלו את החדשות על כך שסופת ההוריקן דלתא תפסח עליהם, שמעו תושבי יוסטון בשורה ששימחה אותם אפילו יותר – ביל אובריין פוטר מטקסאנס. הוא מעולם לא היה החתמה שגרתית, אבל כמאמן הוא כנראה היה המוצלח ביותר שהיה למועדון שהוקם ב-2001.

בשש וחצי עונות בקבוצה הוא הוביל אותם לארבע זכיות בדוויזיה (מתוך שש) ולמחצית הניצחונות שלהם בפלייאוף. הוא סיים רק עונה אחת במאזן שלילי (העונה עם הפציעה של ג'יי ג'יי וואט) והיה אחת הסיבות להצלחתו של הקווטרבק דשון ווטסון מהשניה הראשונה שלו בליגה. אבל מה שסתם את הגולל על ההיסטוריה שלו במועדון היה המינוי שלו לג'נרל מנג'ר, שלאחריו איבד גם את חדר ההלבשה (הקבוצה גם רומזת בימים האחרונים שלאוהדים היתה השפעה לא מועטה על ההחלטה).

הוא היה מאמן הרבה יותר טוב משאנחנו נותנים לו קרדיט, אבל הוא כנראה גם היה ה-GM הגרוע בהיסטוריה של המשחק.

4. רק ב- AFC Central מודל 1984 פתחו את העונה בצורה גרועה יותר מקבוצות הבית של ה-NFC  מזרח, כאשר כרגע מובילה את הבית פילדלפיה שלזכותה ניצחון אחד ותוצאת תיקו. ביל ברנוול מ-ESPN הגדיר את זה מצוין: "זאת כנראה העונה האחרונה בהיסטוריה בה קבוצות ישחקו 16 משחקים ולכן זאת העונה האחרונה בה קבוצות יעפילו לפלייאוף עם פחות משמונה ניצחונות. בואו נגרום לזה לקרות!".

5. ואם כבר NFC מזרח, אז חייבים להזכיר את העונה ההיסטורית של דאק פרסקוט. הקווטרבק של דאלאס הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמוסר ל-450 יארד בשלושה משחקים רצופים. לזה אפשר להוסיף את העובדה שמסר יותר יארדים בארבעה משחקים (1,690) מאשר כל קווטרבק אחר בהיסטוריה. כין, אפילו יותר ממהומס מודל 2018 וקורט וורנר מודל 2000 "וההתקפה הטובה ביותר על הדשא".

6. הרבה מילים נכתבו על מצבת הרסיברים של ארון רודג'רס, אבל אף לא מילה אחת נכתבה על הקו הקדמי שלו. הפאקרס, גם לאחר החלפת השדרה הניהולית לחלוטין, ממשיכים להשקיע בהגנה הטובה ביותר שהם יכולים לתת לקווטרבק שלהם, והם בתמורה נותנים לו – ולרסיברים שלו – שניה נוספת למצוא את הפרצה. אני בטוח שהיו הרבה מאוד קווטרבקים יריבים שהיו מתחליפים איתו בלי לחשוב פעמיים.

7. בשקט בשקט אנחנו מקבלים את אחת הקבוצות המפתיעות של הליגה בדמותה של קרוליינה פאנת'רס. הקבוצה שאיבדה בפגרה את שני השחקנים שהיו הכי מזוהים איתה – קאם ניוטון ולוק קיכלי – ובמחזור השני את הכוכב הגדול שלה כריסטיאן מקאפרי, מצליחה להעמיד קבוצה לוחמת שמוציאה את הטוב ביותר מהשחקנים שלה.

הנהנה העיקרי הוא כמובן הקווטרבק טדי בריג'ווטר, שמשחק את הפוטבול הטוב בקריירה שלו והשבוע אפילו השיג את הטאצ'דאון הראשון שלו בריצה מאז הפציעה המחרידה שעבר במינסוטה. חייבים להוריד את הכובע בפני מאט רול.

8. מה עוד האוהדים של דטרויט צריכים לעשות כדי שמאט פטרישיה יילך?

9. דוויין האסקינס לא יפתח השבוע מול הראמס, אבל זה לא הסיפור העיקרי. מסתבר שרון ריברה כל כך לא אהב את התצוגה שראינו ממנו בחודש הראשון, עד שהוא הפך אותו לקווטרבק השלישי וקידם את אלכס סמית' לעמדת הקווטרבק המחליף והוא יתלבש לראשונה מאז הפציעה ההיא. השאלה כמה מהר נראה אותו על המגרש.

10. קבוצת הפוטבול של וושינגטון גם מקבלת השבוע את פרס היצירתיות, על הרצון לחזק את מאמנה שמתמודד עם מחלת הסרטן:

*

משחק יום חמישי: טמפה ביי באקס (1:3) אצל שיקאגו ברס (1:3)

לאחר שקיבלנו מפגשים משמימים בחודש הראשון, הפעם אנחנו נקבל משחק, שלפחות על הנייר, יכול לספק הרבה ניצוצות, כשטום בריידי יפגוש את ניק פולס שניצח אותו במפגש האחרון בין השניים.

הקווטרבק של שיקאגו אומנם חזר לעמדה הפותחת וכבר רשם לזכותו ניצחון אחד, אבל המשחק הראשון שלו כאיש המרכזי היה נוראי והוא הזכיר הרבה יותר את הניק פולס של ג'קסונוויל מאשר זה של פילדלפיה.

בצד השני בריידי יפגוש קבוצה שמעולם לא הצליחה לנצח אותו, והוא מגיע למשחק נישא על גלי הניצחון של השבוע שעבר. לצערו הוא ייאלץ לעשות את זה בסגל חסר, כאשר שני הרסיברים המובילים שלו מייק אוואנס וכריס גודווין נמצאים בספק למשחק.

הימור: בריידי תמיד מוצא דרך לנצח את הברס, זה לא ישתנה גם הפעם.